שיחה:אירידיום

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לכם טעות[עריכת קוד מקור]

בצפיפות האוסמיום או האירידיום מכיוון שאוסמיום הינו היסוד בעל הצפיפות הגבוהה ביותר ובתכונות האירידיום רשומה צפיפות גבוהה יותר! (אוסמיום מס' אטומי 76)

יש בוויקי האנגלית תשובה לזה בערך שלהם על אוסמיום ולפי זה היום לא בטוח איזה מהם בעל צפיפות גבוהה יותר. ערן 18:30, 3 אוגוסט 2006 (IDT)

אני חושב שצריך לתקן את זה... מכיוון שרשום כמעט בכל מקום שהאוסיום היא המתכת הכבדה ביותר (לדוגמא:שיאים של יסודות,אוסמיום,פלטינה,אירידיום). למרות שאיננו יודעים בוודאות איזה יסוד בעל צפיפות גבוהה יותר (אירידיום או אוסיום).

טעויות לכאורה...[עריכת קוד מקור]

יש טעות המתכת בעלת הצפיפות הגבוהה ביותר היאדובניום.

אין טעות. הנתון שהיה בערך דובניום היה שגוי ביסודו וגם הוסר מהערך. תודה על שהפנית את תשומת לבנו. אתה מוזמן להרשם. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • א' בחשוון ה'תשס"ט • 17:31, 30 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

יש טעות צפיפות ה בוהריום גדולה מצפיפות האירידום הצפיפות 37000 kg/m³

אין טעות. הנתון שהיה בערך בוהריום היה שגוי ביסודו וגם הוסר מהערך. תודה על שהפנית את תשומת לבנו. אתה מוזמן להרשם. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • י"ז בכסלו ה'תשס"ט • 02:23, 14 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

יש טעות המתכת בעלת הצפיפות הכי גבוהה היא רתרפורדיום

אין טעות. הנתון שהיה בערך רתרפורדיום היה שגוי ביסודו וגם הוסר מהערך. תודה על שהפנית את תשומת לבנו. אתה מוזמן להרשם. חגי אדלרשיחהל-101 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בשבט ה'תשס"ט • 17:42, 12 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

החומר בעל הצפיפות הגדולה ביותר הוא האסיום

אין טעות ונא להפסיק לתקן את הערך. הנתונים בהאסיום היו ללא סימוכין ונמחקו. חגי אדלרשיחהל-101 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ח בשבט ה'תשס"ט • 17:39, 12 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

זו אכן טעות אתם רשמתם משהו לא נכון. חוצפן מה זה להפסיק לתקן את הערך הוא מלא טעויות תגיד תודה שאני מתקן אתכם

בעיה עם התוספת[עריכת קוד מקור]

אני לא מבין גדול בגאולוגיה, יחד עם זאת יש בעיה בתוספת האחרונה: " יש הטוענים כי סיבת נדירותו היא בשל נטיתו להתרכב בברזל, וזה האחרון שקע אל ליבת כדור הארץ, בעת היווצרותו. " - אני לא יודע אם הברזל שקע או לשקע למרכז כדור הארץ וגם אין לי מושג מה קשרי הגומלין בין ברזל לאירידיום, אך יש בעיה בביטוי "בשל נטייתו להתרכב בברזל" - איזו תרכובת יוצר אירידיום עם ברזל? מתכות לרב לא מגיבות אחת עם השנייה. מתכות יכולות ליצור גוש אחד עם מתכת אחרת בצורת סגסוגת - שהיא תערובת ולא תרכובת. גם הניסוח "יש הטוענים ש..." הוא בעייתי. יש לציין מי הם הטוענים.

הכותב הפנה לאישוש לתוספת לוויקיפדיה האנגלית. שם כתוב: "It is thought that the total amount of iridium in the planet Earth is much higher than that observed in crustal rocks, but as with other platinum group metals, the high density and tendency of iridium to bond with iron caused most iridium to descend below the crust when the planet was young and still molten" - אדגיש את החלק הכי רלוונטי: "tendency of iridium to bond with iron" - האנגלים אכן כותבים שאירידיום יוצר תרכובת עם הברזל, אך גם אצלם אין מראה מקום שיאשש את הנטיה של אירידיום ליצור תרכובת עם הברזל.

כאמור, אני חושב שיש בעיה עם הביטוי "להתרכב" או "ליצור תרכובת עם". יתכן שהמידע נכון בבסיסו, אך אירידיום לא יוצר תרכובת אלא אולי כשכדור הארץ היה צעיר הטמפרטורות היו כה גבוהות שהמתכות פשוט יצרו סגסוגת וכך שקעו. אפנה לדף שיחה זה ויקיפדים נוספים. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 13:02, 19 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

מהתחלה: אירידיום שייך לקבוצת הפלטינה והוא יוצר סגסוגות עם יסודות אחרים בקבוצה ועם מתכות כבדות. בחיפוש ראשוני וחפיפי למדי (למשל כאן) עולה כי יש תרכובות של אירידיום וברזל, כך שהגיוני שבתנאי חום, לחץ וכבידה בעת היווצרות כדור הארץ הם שקעו ביחד לגלעין. אמשיך ואחפש מקורות נוספים, אולי אפילו מקור ישיר לכל הפסקה. דקיהמטבחוןהסלוןבקרוב אצלכם 16:12, 19 ביוני 2012 (IDT)[תגובה]

שגיאת כתיב![עריכת קוד מקור]

הוא לא נתקף על ידי חומצות או על ידי מי מלך... מי מלך?????????? מלח!!!!!!!!!!!!! 212.29.211.18 18:10, 8 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]