שיחה:אמונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין שום דרך להוכיח שהמקרר של אמא לבן- זוהי אמונה שקיים משהו במציאות. רובנו מאמינים במציאות אובייקטיבית אבל אי אפשר לדעת. מדע זה גם אמונה בבסיס. לקריאה נוספת - דקארט.
- אתה צודק בהחלט, לא רציתי להסתבך יותר מדי עם הקוראים ועם הכותב שאת כתיבתו מחקתי (תוכל לראות את הנוסח הראשוני בגירסאות הקודמות) כשכתבתי את המאמר (זה היה בימי הראשונים וחסרי הביטחון בוויקיפדיה).
- אנא שנה את המאמר לפי ראות עיניך.
בעניים מדע ואמונה:
- ראשית, פאסטרן אכן צודק. מדע הינו אמונה, לא יותר מאשר כל רעיון דתי. המדע מצריך אמונה בניסוי כדרך לקביעת המציאות. (מונה באמפיריזם)
- אמונה באל אינה סותרת את המדע לרוב. ישנם מדענים "מאמינים" ודתיים רבים.
- אמונה אינה עניין שלילי כלל וכלל. זהו אחד מיסודות הקיום האנושי, מדעי או לא מדעי.
- הוויקיפדיה אינה האנציקלופדיה לעולם המדע. קיימים כאן ערכים רבים שאינם מדעיים. הוויקיפדיה הינה מאגר מידע, ואיש לא החליט כי דווקא מידע הנאגר על-ידי עולם המדע.
- לפיכך, כל התנסות אנושית הינה בגדר מידע אנושי, הראוי להירשם בוויקיפדיה. "עולם המדע" אינו הרבה יותר מאשר קונצנסוז סביב מספר סוגיות. הוויקיפדיה מייצגת מאגר מידע כלל אנושי, ועל כן לא נכתבת דווקא על-ידי אנשי מדע.
- כמובן, שאם קיים קונזנסוז בעולם המדע, סביר כי יהיה קונצנסוז מקביל בקרב כותבי הוויקיפדיה, מתוקף היותם חלק מייצג של העולם המערבי ה"מדעי".
- נקודתי האחרונה היא, כי מאמר בנושא "אמונה"- ראוי שייתחס לנושא האמונה בכובד ראש, ולא ייצג איזושהי "דעת עולם המדע", שלמעשה אף אינה באמת קיימת. כחלק מהתייחסות זאת, יש לתת משקל גם לאמונות שאינן אמונה במדע המערבי הטהור, כאמונה.
- אגב, קיים משהו שעומד מעל המדע שאתה כה נוהג לפאר. פילוסופיה.
[עריכה] תשובה לאלון
שלום אלון
קראת מה שכתבת?
- הוויקיפדיה אינה האנציקלופדיה לעולם המדע. קיימים כאן ערכים רבים שאינם מדעיים. הוויקיפדיה הינה מאגר מידע, ואיש לא החליט כי דווקא מידע הנאגר על-ידי עולם המדע.
אם לא מקבלים את המדע כבסיס לבחינת כל פריט מידע, אז אני לא בעסק. מצטער, הפוסט מודרניזם הזה, לפיו המדע - שבעיני הוא הדבר היקר ביותר שישנו - הוא רק אחת הדעות מני רבות. כך אנחנו לא נתקדם לשום מקום ואנחנו גם מטעים את המשתמשים באנציקלופדיה. האנציקלופדים הצרפתים שייסדו את המושג ואת המוסד הזה במאה ה-18 היו מתהפכים בקברם אילו היו קוראים את מה שכתבת. אני חוזר על הטענה שהמדע, במיוחד במקרים שבהם הוא חד משמעי, הוא הבסיס לכל מאגר הידע שלנו. אין משמעות למאגר ידע אנטי מדעי. זה בשבילי כמו האסטרולוג ששמעתי שיש לו מגירות מלאות פסקאות כדוגמת "השבוע יהיה לכם שבוע קשה בעסקים" והוא באופן אקראי שולף 12 כאלה ושם בהורוסקופ השבועי. כל מאגר ידע המתיימר לשרת את הציבור חייב להיות קודם כל נאמן למדע.
בתודה. אבי בליזובסקי Avibliz 20:44, 8 פבר' 2004 (UTC)
אבי היקר!
אני נאלץ להפסיק לכמה שעות את כתיבתי.
אני מבקש ממך לא לשנות ניסוחים, אלא להציע אותם בדף השיחה, עד שאחזור, למען תרבות דיון נאותה.
בינתיים, שיניתי את הניסוח שלך "הדתיים טוענים", ב"רבים טוענים" (אולי הייתי צריך לכתוב "יש הטוענים", במחשבה שנייה), וזאת מכיוון שלא רק דתיים טוענים זאת, קראת זאת במאמרים פילוסופיים-חברתיים חילוניים רבים.
הוספתי לא מעט, בתקווה כי חילוקי הדעות שלנו צטמצמו.
נקודה נוספת: תוכן מאמר זה אינו מייצג את המתודה המדעית אלא את השגות המדד בנושא. כל מה שרשמתי הינו השגות מדעיות-מערביות בעניין האמונה. לעיתיםם השגות אלו מבקרות את המתודה המדעית.
בעיית המדע המבקר את עצמו הינה בעייה שקיימת במציאות, ואין מה לעשות בנידון. בכל מקרה, המדע עצמו הוא שמוכיח כי ביסוד במתודה המדעית קיימת אמונה, וכך גם בשאיפה לטוב.
אלון 13:36, 9 פבר' 2004 (UTC)
[עריכה] הידיעה או האמונה
אני מרגיש שאני חייב לרשום את זה איפשהו: (זו מין סוג של טיוטה ראשונית) אם אני לא יודע משהו אז אני יכול לבחור להאמין במשהו שאני לא יודע אם הוא קיים או לא ולהאמין שהוא קיים.
אי ידיעה שמשהו קיים |=>| תחילת אמונה אם הוא קיים או לא
אנחנו בוחרים במה להאמין. גם אם זה נראה כלא קיים או מופרך מהמציאות.
אם אני אשים לפניך קופסא שחורה ואטומה ואגיד לך שיש שם משהו מסויים... הבחירה שלך תהיה אם להאמין לי או לא. אם לחיות באמונה שיש שם משהו או לבחור להגיד שזה לא נכון ואין שם דבר.
מעצם חוסר הידיעה אהיה חייב לבחור באמונה אם קיים שם משהו ואם לא. אני לא מצפה לתגובות אבל אם יגיעו - יתקבלו בברכה.--לירונוס,2LIRONOS7 16:51, 4 אוגוסט 2005 (UTC)
- מה עם האפשרות "אני לא יודע"?
- ומה לגבי האפשרות שנותנים לך מידע נוסף, ואומרים לך, למשל, שהחפץ שבתוך הקופסא שוקל 40 kg? אתה שם את הקופסא על משקל, ואז יודע אם אותו חפץ קיים או לא, על פי התוצאה. וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:04, 5 אוגוסט 2006 (IDT)
[עריכה] ניטרליות
מכיוון שבכל מערכת חברתית אנושית קיים מידע רב לגבי הטבע והתנהגות האדם והחברה (מידע הנגזר ממורכבותם של היחסים האנושיים ומהיכולת הלשונית להבחין במורכבות זו), בכל תרבות נזקק האדם לכמות זו או אחרת של אמונות על מנת לתפקד במציאות מורכבת.
בכל תרבות נזקק האדם לאמונות? מעין הקביעה הזאת? באילו אמונות מדובר? וỹelloωblộớd ¤ שיחה 17:04, 5 אוגוסט 2006 (IDT)
כנראה הכותב מתכוון ל"אמונה" במובן של לתת אימון, לבטוח, לסמוך. ואכן במערכת חברתית לא ניתן לתפקד ללא כלים אלמנטריים וחיוניים אלו. אולם ספק רב, אם רעיון זה מתקשר לנושא הערך "אמונה". תיק 15:42, 12 בדצמבר 2007 (IST)
