שיחה:אמזוניה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני נתקל פה בבעיה:

לכל מקור יש נתונים שונים משל אחר בכל הקשור לאורך הנהר.
למשל בבריטניקה כתוב מרחק מסויים ובאנכרטה מרחק אחר.
מה עליי לעשות?
האם לבקש מ-WIKIPEDIA לשלוח אותי במימונה בראש צוות למדידת אורכו של הנהר?
האם לעשות ממוצע של המרחקים? (האפשרות שמעל נראית לי יותר מלהיבה)
האם להסתמך על מקור אחד בלבד כראות עיניי או אולי להגריל ביניהם או לבחור דווקא במרחק הגדול כדי להרשים את העין.
האם לרשום את שני המרחקים ובסוגריים את המקור, זה מבריטניקה וזה מאנכרטה?
בן הטבע.

תושבי אגן הניקוז של האמזונס[עריכת קוד מקור]

יש לי שאלה בקשר לתושבים באגן האמזונס.

אגן הניקוז של האמזונס הוא שטח עצום . חיים בו רק ארבעה מיליון תושבים. מדוע זה ככה??

האגן האמאזונאס אכן דליל באוכלוסין לעומת שטחו העצום. יש שיאמרו כי הדבר נובע בשל האקלים הטרופי, אולם לדעתי האישית, האקלים במדינות צפוניות קשה יותר וכך גם מזג האוויר הלוהט בשטחי מדבר, ובכל זאת הם מיושבים בצפיפות. יש שיאמרו בשל חיות טורפות ובשל מחלות איומות המקננות שם, ואני תוהה האם במקומות אחרים לא סבל האדם מקדחת הביצות והאם לא חדלו טיגריסים ותנינים לטרוף בני אדם בריכוזי אוכלוסין. אני אכתוב כאן תשובה ארוכה יחסית, שמסתמכת על קורות חיי, ובבסיסה המסקנה שתנאי הסביבה באגן האמאזונאס שהם טבעיים לחלוטין, לא אהודים על האדם המודרני שמבכר להתגורר בסביבות מלאכותיות שיצר לעצמו. הרי הסיפור כולו:

מאז יצא את עדן נדד האדם. תר במשך כל הדורות אחר גנו של האל ולא מצאהו, עד בוא אחרית הימים ימשיך לתור אחריו כדי לזכות בחיי נצח, או שבמהלך נדודיו, יבוא קיצו, ואז אולי, כך אומרים, יגיע לבסוף אל יעדו. ואני הגעתי אל האמאזונאס שבאמריקה. חלפו יותר מחמש מאות שנה מאז גילה קולומבוס את אמריקה. תגליתו היתה החשובה ביותר בתולדות האנושות, והוא, עד אחרון ימיו, לא ידע זאת. אמריגו וספוצ'י, שעל שמו קרויה אמריקה, כנראה כבר ידע, וגם אני, לאחר שקראתי את רובינזון קרוזו, ידעתי על כך. מאז חפצתי לדעת את תולדותיו של הגדול במגלי הארצות, אלא שהדבר נמנע ממני ובמקום זאת התוודעתי אל קורות חייהם של קוק ומגלן. במיוחד הלהיבו אותי יערות העד בהם ביקרו, ואני, צמא למידע נוסף, נברתי בכל ספרי הגיאוגרפיה כדי לדלות עוד פרטים על היער הטרופי. אך, אז נוכחתי לדעת כי דבר כמעט לא ידוע על יערות האמאזונאס. מלבד תצלומי אוויר של לוויין. כילד ביכרתי ספרי מסעות על פני תוכניות טלוויזיה וידעתי כי לא די בפלאי הטכנולוגיה, וכי כדי לחקור את פני השטח, על כף רגלו של אדם לדרוך שם. ככל ילד גם בי פיעם ייצר הסקרנות ואני חלמתי לסייר בארץ לא נודעת זו. אמנם, ידעתי על חוקרים שחדרו לשם ולא שוב עוד, אך אני לא הייתי נועז כמותם, ולא האמנתי שמשאלת ליבי תתגשם. עד אז נהגתי להשתובב וכשגדלתי לא פסקה פעלתנותי. ידעתי כי שגרת הלימודים תביאני לידי שעמום והמסגרת המאולצת תגביל את עצמאותי. לכן ביליתי את עיתות הפנאי בחיק הטבע, שם מצאתי דרור למעשיי. את אי תלותי באחרים, הוכחתי כניצב מול הפחד, במעשים מסוכנים שאותם כך ידעתי, מעטים יבצעו. החשש היה מפגיעה שתעשיני לחסר אונים ושוב תלוי באחרים, ומזאת יראתי. מפעם לפעם, ייצר ההרפתקנות שלי נתפתח, ובכל פעם חשתי מחדש כי בכוחותיי שלי השגתי את חיי, ועתה כבר יכולתי לאזור עוז ולצאת אל האמאזונאס. מלבד זאת היה עליי לסייע לו. חבתי לטבע את החירות שהעניק לי בנעוריי וכעת היה עליי למנוע את הפגיעה בו. לימים רציתי להיות אקולוג ונתברר לי כי אגן האמאזונאס הוא בעל החשיבות הרבה ביותר עלי אדמות. ידעתי כי בגלל חשיבותו של הנילוס כמקור חיים, הקדישו רבים במהלך ההיסטוריה את זמנם, כדי למצוא את מקורותיו, ולכן הופתעתי מחדש, שדווקא את האמאזונאס לא חקרו בצורה מעמיקה מעולם. סברתי שאם יש לחקור את הקשרים האקולוגיים בעולמנו, ראוי שהדבר ייעשה במקום שבו הם העבותים ביותר על פני כדור הארץ. מדע האקולוגיה נחשב לצעיר יחסית, כימיה של החברה המודרנית, ובתקופתה בולטת חשיבותו הרבה. למעשה, עתיקה האקולוגיה כימיה של האנושות, אך נשתכחה כשלמד האדם להבטיח לעצמו מקורות של מזון ומים. עד לפני רבבת שנים, חי האדם בקהילות קטנות, תלוי במים שמצא במעיינות ובאגמים, במזון שליקט בשדה או שצד ביער. גם בימינו מתקיימות קהילות דומות באזורים נידחים שאליהם לא הגיעה הציוויליזציה. אבל האדם המודרני יצר לו סביבה מלאכותית בדמות ערים, ולא זכר עוד את יחסי הגומלין בין הקהילה לסביבה הטבעית, שכה חיוניים להמשך קיומו. הוא גם איבד את הידע להתנהג בטבע, ולכן, למרות שלא חלו שינויים בתכונותיו הפיזיולוגיות ובמבנה גופו במהלך תקופה זו, אין הוא יכול לדאוג לקיומו בשטח לא מיושב. בהיעדר ידע זה, חש האדם המודרני מאוים בסביבה הטבעית והוא מתיר את השמדתה כדי ליצור סביבה מלאכותית, בה הוא רואה מקום מבטחים, על אף שנעדר ממנה האיזון האקולוגי, והזיהום הסביבתי שבה מזיק לבריאותו. האדם המודרני סומך ידיו על הרפואה אשר התפתחה כדי להעניק בריאות למין האנושי, אולם זו נכשלה בתפקידה למצוא מרפא למחלות תורשתיות ובסתירתה את התהליך הברירה הטבעית, מתפתח האדם המודרני ליצור בלתי מחוסן, החשוף למחלות רבות. מאחר שאין לוותר על הרפואה המודרנית, יהא על האדם לעזוב את הסביבה המזוהמת שבה הוא פגיע, בכדי שישרוד. וזאת, כי האדם המודרני לא הסתגל לגן העדן המלאכותי שברא, וככל יצור חי אשר תנאי הסביבה אינם מתאימים לאורח חייו, והברירה הטבעית לא מתאפשרת, יהא עליו לנדוד, אחרת יכחד. האם ייטיב עימנו הגורל ולא נחלה ביער הגשם? יתכן שנלמד את דפוסי ההתנהגות שם, וכשיעמוד האדם על אופיים של היחסים האקולוגיים, הוא יחדל מלהרוס את הסביבה הטבעית שהיא מקום מפלטו, ובמקום זאת, ישתלב בקהילות המבוססות על יחסי גומלין עימה. כי זאת אני יודע, למרות הישגיו המרשימים של האדם, לא נטש האדם מעולם את ביתו האקולוגי, כל עוד הוא זקוק לאוויר לנשימה, למים לשתיה ולמזון מתאים למאכל.

וכמו כן, אני מבקש לשנות את ויליאם לו'יליאם כפי שיש לאיית, בן הטבע 09:47, 14 אוק' 2004 (UTC)