שיחה:בושה

שלום, בעייתית בעיניי ההגדרה הבסיסית: בושה היא תחושה או רגש שלילי חזק המתעורר אצל אדם שחש כי הזולת מבקר אותו בעקבות מעשה שעשה בניגוד לנורמות המקובלות "אדם שחש כי הזולת מבקר אותו" בושה היא גם (ובעיקר - אבל זה עניין אחר) דבר פנימי שאדם חש מול עצמו בידיעה שעשה לא נכון. בושה מול הזולת היא בושה חיצונית ובוודאי לא ההגדרה העיקרית של המילה בושה. 213.151.57.18 09:51, 4 בינואר 2016 (IST)

אני זקוקה לעזרה בדחיפות... אני מודעת לכך שאני מאוד ביישנית אבל יש לי בטחון ני יודעת שאני יפה וכו'... הבעייה שלי שאני מסמיקה במהירות וזה נורא מביך אותי כמו למשל בשיעור שהמורה פונה אליי, או שתלמיד שנחשב כמקובל בחברה וכו'... המקרים האלה מאוד מביכים אותי במידה מאוד גבוההה... אם תוכלו לעזור לי איך לתמודד עם זה אני יודה לכם...

                                    נטלי

שלום נטלי. כאן יש אנציקלופדיה. עצות פסיכולוגיות טובות תוכלי לקבל באתר של יעקב ברמץ. דוד שי 17:23, 2 מאי 2005 (UTC)

הספר "הכל על רגש הבושה (ואין להפטר ממנו)" בהוצאת אופוס אולי יוכל לעזור. --אפי ב. 17:32, 2 מאי 2005 (UTC)

זה יכול לעזור לך אולי http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1317547 שש"ז 17:37, 2 מאי 2005 (UTC)

לדעתי לא טוב שיש בערך ערבוב בין רגש הבושה לבין הבושה כתופעה הפוגעת בתפקוד הנורמלי. לעניין האחרון יש את הערך הפרעות חרדה. בפרט יש שם הנושא של חרדה חברתית שראוי להרחיבו לערך בפני עצמו. דרך אגב, אני מאוד לא מתלהב מההמלצות של הספר המצוטט, האמריקניות עד בחילה. הטיפול הפסיכולוגי בבושה מבוסס בעיקר על טכניקות ביהוויורסיטיות, שהרמב"ם המליץ עליהן כבר לפני שמונה מאות שנה. לתרגל סיטואציות מעוררות בושה בהדרגתיות. שש"ז 18:10, 2 מאי 2005 (UTC)

אשמח אם תתן מראה למקום לדברי הרמב"ם בעניין זה. בברכה Shayakir 18:19, 2 מאי 2005 (UTC)

מז'ות אומרת? אני תרגלתי ונרפאתי. (-:, לשש"ז אני מוסיף את מה שכתבת, אבל זה לא חייב לבוא על חשבון הקיים. --אפי ב. 18:22, 2 מאי 2005 (UTC)

בפרק הרביעי של שמונה פרקים לרמב"ם, ההקדמה למשנה במסכת אבות - "ברפואות חולי הנפש", כותב הרמב"ם שהדרך להתגבר על מידה היא לבצע פעולות ההפוכות לאותה מידה שוב ושוב. הוא מביא דוגמה לגבי קמצן:"צריך שנביאהו לפזר, ויכפול מעשה הפיזור פעם אחר פעם פעמים רבות". שש"ז 18:48, 2 מאי 2005 (UTC)

לדעתי זה שאלה מעניינת האם אפשר להכיל כלל זה גם על מידת הבושה, סתם . למחשבה Shayakir 18:59, 2 מאי 2005 (UTC)

כל הכבוד שש"ז. לשי בוודאי שכן. שהרי שם הרמב"ם מדבר על כל המידות הקיימות, והצורך להגיע בהן אל דרך האמצע, ומביא כדוגמא את הקמצנות, השד יודע בגלל מה, אולי בגלל שכיחותה, אבל זו בוודאי רק דוגמא. --אפי ב. 19:24, 2 מאי 2005 (UTC)

לשכתוב

שימוש רב מדי בספר בהוצאת אופוס. הייתי פשוט משמיט, אבל קראתי את התוספת שאפי הוסיף היום לדף המשתמש שלו, ולבי אמר לי שאני אחד מנמעניה העיקריים. אגב, הקטע "היבטים שונים בבושה" נהדר בעיניי שש"ז 21:08, 18 יולי 2005 (UTC)

היי שש"ז, קודם אני שמח שמישהו מתעסק ברגשות. ושנית מה כל כך רע בשימוש קצת בהוצאת אופוס? לתמצת פסקה מתוך ספר שלם העוסק בנושא? הרי יש את כל המקום שבעולם (כמעט) לערך, ומה הוא גורע מהערך? יש המפקפקים אם הוא יכול לעזור או לא, אבל רק לשני אחוז של אנשים שהוא יכול להוות קצה חוט זה כבר חשוב. גם הענין על הפסיכולוגיה נכתב לאחר שהתייעצתי עם פסיכולוגית דגולה, שאמרה לי כיצד היא הייתה מטפלת באדם מוכה בושה, וחבל שהשמטת אותו. וחוץ מזה בעריכה אגרסיבית כזו שאתה משמיט ערך שלם, רצוי לדעתי להציג את ההשמטה בשיחה ולתת את הסיבה. אגב, מה שהוספתי בדף שלי ולא היום לא התייחס אליך, (אף שלעיתים אני חושב שאתה ממהר ל"קצץ בנטיעות"), אלא דוקא למישהו שבזמנו החליט לעשות דיאטה חריפה וחסרת טעם בערך שחמט כאילו שצריך שיש מגבלת מילים בערך. --אפי ב. • שיחה • 21:32, 24 יולי 2005 (UTC)

להפריד בין בושה לביישנות?

האם לא כדאי להפריד בין בושה שהיא רגש שכל אדם יכול לחוות לבין ביישנות שהיא מצב קבוע של חלק מהאנשים מלידתם ועד מותם, בדומה קצת להבדל שבין פחד לחרדה או בין עצבות לבין דיכאון? --אפי ב. • שיחה • 11:43, 3 אוגוסט 2005 (UTC)

כדאי מאוד. הביישנות קשורה מאוד גם ל"חרדה חברתית", שמשום מה אין עליה ערך (אם כי היא מוזכרת בהפרעות חרדה). שש"ז 17:47, 3 אוגוסט 2005 (UTC)

מסכימה לחלוטין עם הויקיפד שמעלי. אמנם המושגים דומים אך אין שום סיבה שלא יופרדו. אלת המסטיק - שיחה 15:35, 14 בדצמבר 2011 (IST)

למה הערך הזה דורש שכתוב?

הוא מנוסח בצורה מצויינת ומסודר לפי קטעים ופסקאות. אפשר להוריד את התבנית? Odonian 17:19, 30 דצמבר 2005 (UTC)

כשאתה נתקל במקרים כאלה, צריך לבדוק את היסטוריית הערך. התברר שמישהו שם את התבנית ואחריו מישהו אחר ערך את הערך. הבעיה היא שהעורך השני שכח להוריד את התבנית. במקרה כזה אפשר להורידה בלי דיון. גילגמש • שיחה 17:33, 30 דצמבר 2005 (UTC)

פחד או ביישנות

בתחילת הערך כתוב שאדם וחוה הסתתרו בגלל בישנות אך הם הסתתרו בגלל הפחד מאלוהים שגילה שאכלו את מעץ החוכמה--89.139.181.119 07:28, 28 בינואר 2008 (IST)

שאלה טובה. בכל הפרק המוטיב הוא של ההתמודדות עם העירום. בתחילתו מצויין שהם לא מתביישים בעירומם. "וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים, הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ, וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ" (בראשית ב כה), לאחר שהם אוכלים מעץ הדעת, הם מתחילים להתבייש בעירומם, "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם, וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית ג ז), וכאשר אדם מנמק מדוע הוא מתחבא הוא לא אומר שהוא מתחבא בגלל שחטא ואכל מעץ הדעת והוא מפחד מעונש אלא "וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא, כִּי עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא" (בראשית ג י), שהוא מתבייש בעירומו, ולכן כתוב בהמשך "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג כא). ולכן מה שכתוב בפסוק ואירא איננו פחד ממשהו פיסי אלא רגש חזק מאוד של בושה שבה האדם ירא מפגישה עם האובייקט שגורם לו לבושה הזו. כאשר האדם נמצא במצב שמבייש אותו באופן יוצא דופן, האפקט יכול להיות לא פחות מפחד מעצם מוחשי שמפחיד. ואכן ספורנו מפרש "ואירא" על בושה. "כמו שקרה לישראל אחר חטאם, כאמרו 'וייראו מגשת אליו'".אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:45, 6 ביולי 2009 (IDT)

מקורות ביהדות

מישהו יכול לפרש את הציטוטישם של דברי הרמב"ם, המשנה ושאר המקורות? לדעתי הם לא מספיק מובנים.

אם כבר מדברים על בושה

זה ממש בושה שעד שהגעתי הערך היה כתוב מנקודת מבט של התנ"ך מבלי הפרדה אובייקטיבית בן הדת היהודית לבן האמת . האם בויקיפדיה ההודית יסופר על בהרמא במפץ הגדול ? ובויקיפדיה האנגלית על הניסים של ישו מנקודת מבט נוצרית ? אני לא חושב . שימו לב בבקשה לזה בפעמים הבאות 23:00, 7 ביוני 2014 (IDT)

היהדות זו האמת זה לא סותר.....

דרוש שכתוב - כתוב ברמה נמוכה מאוד

שלום, נכנסתי לערך מתוך עניין לקרוא על הנושא, לצערי אני רואה שהוא כעת אינו כתוב ברמה המאפשרת להסתמך כלל על הנאמר בו, חשבתי להסב את תשומת לבם של המעורבים לצורך שכתוב הערך. שימו לב לדוגמא לשתי נקודות: בחלק ״תנך״, כתוב שמאז אדם וחווה ועד ימינו .... רצף היסטורי מימי אדם וחווה ואדם ימינו? מתאים לספר בכיתה א בבית ספר ממלכתי בתי. ללא קשר לאמונה אישית, בשפה אקדמית ניתן לדבר על מיתוסים תרבותיים ודתיים, אך לא ניתן להגדיר את עלילת אדם וחווה בגן עדן כמאורע היסטורי ממשי, לא באנציקלופדיה. בנוסף, כאשר מביאים ציטוט מקראי יש מן הסתם לציין את הסיבה. יש לכתוב, בעגה אקדמית, שהחשיבות של העניין היא אנתרופולוגית/היסטורית, שכן ההופעה של הנושא במקרא משמשת כראיה לאוניברסלאליות ולשורשיו של הנושא בהיסטוריה האנושית, ובפרט היהודית, או משהו אחר שנשמע נורמלי...

החלק שמגיע לאחר מכן מתחיל בצורה לא קוהרנטית, לא ברור על מה מדברים ולמה. חסר מבנה אינציקלופדי. המידע המחקרי נראה אקראי ולא ברור. למה מביאים חוקרת מסוימת, ולמה מציגים כך את ממצאיה?

לצערי איני בעל ידע רלוונטי בתחום בכדי לשכתב את הערך בעצמי. מרכזיותו של הנושא מחייבת מומחה בנושא לצורך כתיבתו. מדובר ברגש אנושי בסיסי עם ספרות ענפה עליו בפסיכולוגיה ופיזיולוגיה. מקווה שיקרה עם זה משהו אליעד

Eliad Zehavi - שיחה 23:14, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בבושה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91-%D7%A0%D7%97-%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%A9/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180504225350/http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%91-%D7%A0%D7%97-%D7%9C%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%9D-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%9B%D7%91%D7%A9/ לכתובת המקורית.
• http://www.torahbase.org/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20180504225308/http://www.torahbase.org/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 00:47, 9 בנובמבר 2022 (IST)