שיחה:בעיית האינדוקציה
תיקונים\הערות\הארות יתקבלו בברכה, מאיה.
הוספתי כמה תיקונים, בעצת המרצה האדיב,עידן. הוספתי קצת בעברית, דיברתי יתר על המידה יומיאנית,קודם לכן...
צירוף לערך אינדוקציה[עריכת קוד מקור]
כדאי לצרף ערך זה לערך אינדוקציה. אינדוקציה היא מתודה וזו פשוט ביקורת על המתודה. ביקורות על מתודות ותיאוריות אחרות מופיעות בויקיפדיה תמיד כחלק מהערך עצמו ולא כערך נפרד (אלא אם כן הערך עצמו ענקי, ואז יוצרים קישור מן הערך המרכזי)
ערך נחמד[עריכת קוד מקור]
אבל אין ביקורת על הטיעונים הללו? פילוסופים מתנגדים? חוץ מזה, אני חושב שאפשר לפתור את בעיית האינדוקציה החדשה אם מקבלים את תערו של אוקאם. נוי - שיחה 15:26, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
- אם כבר העלת את הנקודה, הערך בעייתי לא רק בגלל היעדר הביקורות, במיוחד בחלק על יום. כל הטיעון על ההכרח שנמצא במחשבה ולא בעולם הוא לא חלק מהבעיה, אלא כבר חלק מהפיתרון של יום אליה. כן, לכאורה הבעיה נפתרת אם מקבלים משהו כמן עיקרון התער של אוקום, ויש גם פילוסופים שמנסים ללכת בכיוון כזה. אבל התער של אוקום הוא בעצמו עיקרון הסקה אינדוקטיבי, אז הבעיה לא באמת נפתרת. דרך אחרת לומר זאת היא: עד כה התער של אוקון עבד, אבל מניין לנו שימשיך לעבוד גם בעתיד? הנס מאייר - שיחה 15:55, 28 באוגוסט 2008 (IDT)
הבהרת חשיבות הפסקה על ההיבט הפסיכולגי[עריכת קוד מקור]
הוספתי את הפיסקה על ההיבט הפסיכולוגי היומיומי כדי לעזור, למי שנקלע לבעיה שהצגתי, וסביר להניח שיגיע לדף הזה. אני בעצמי נקלעתי לכך, והייתי שמח אם זה היה כתוב פה. לדעתי, הפסקה היא כן חלק מתיאור בעיית האינדוקציה, כי בעיית האינדוקציה באמת היא לא רק בעיה פילוסופית, אלא גם בעיה הקשורה להיביטים פסיכולוגיים. (כמו שיום בעצמו אומר שבסופו של דבר אנו "מאמינים" בעיקרון האינדוקציה, כתוצעה מהפעילות העיצבית. אין סיבה שהיבט חשוב כזה לא יהיה כתוב פה. הייתי שמח, אם משהו ירחיב. אולי על הקשר בין הבעיה למחשבות טורדניות (OCD) --אופיר גל-עזר - שיחה 13:58, 19 באפריל 2009 (IDT)
- הבעיה בפסקה שהוספת היא שאין לה מקורות. לכן היא מהווה מחקר ראשוני, ומחקר כזה אנו לא כותבים בערכים כאן. אם תמצא מקורות חיצוניים המקשרים בין בעיות פסיכולוגיות מסויימות לעיקרון האינדוקציה, אולי יהיה מקום להוסיף את המידע לערך. עד אז - הסרתי את הפסקה מהערך, אםפשר למצוא אותה בלשונית "גרסות קודמות". יוסאריאן • שיחה 15:47, 19 באפריל 2009 (IDT)
הבחנה בין תיאוריות[עריכת קוד מקור]
אני חושב שדרישת הניבוי במדע מאפשרת פתרון חלקי לפחות להבדל בין שתי הכללות מתחרות של הנתונים. הדרך להכריע בין שתי תיאוריות מתחרות היא לחפש את נקודות המחלוקת המעשיות ביניהן ולבצע ניסוי מבחין. באמת, התוקף של אינדוקציה בלי בדיקת ניבויים אינו גדול. כך בעצם האירועים שלפני התיאוריה נועדו בעיקר לתת "השראה", ואילו התיאוריה נותנת לנו קריטריון "בלתי תלוי" שביחס אליו אנחנו בודקים משתנה אחר כדי להראות שהוא תלוי בו. ההנחה היחידה היא בעצם שהאירועים מזמנים שונים הם חלק מאותו "מדגם", ובעצם כלשונו של קאנט, שאין "שד מתעתע". כמובן, הנחה זו אינה ודאית מבחינה לוגית, אלא רק סבירה (או סינתטית-אפריורי). ספציפית לגבי ירול - מלכתחילה האינדוקציה נועדה לעשות סדר בנתוני החושים, אז מובן שהחושים הם מקור הפרדיקטים המהווים נושא למחקר. למה זה פחות חזק?
גם בעיניי חסרים כאן פתרונות אפשריים ודברי ביקורת על עצם ההנחה שזו בעיה. הייתי מוסיף כישור ל"רציונליזם" במובן של התנגדות לאמפיריציזם בניה ק - שיחה 20:36, 8 ביוני 2014 (IDT)
בעיית האינדוקציה החדשה של גודמן[עריכת קוד מקור]
אני לא חושב שאני מבין את בעיית האינדוקציה של גודמן, עד כמה שאני מבין, כל מה שהוא עושה זה להגיד - כל האזמרגדים עד עכשיו הם יוסי, האזמרגדים מעכשיו הם משה, למה יוסי ומשה לא זהים? כלומר, הוא הגדיר תנאי מלאכותי ששובר קבוצה של פריטים שעד עכשיו היו זהים, לשתי קטגוריות מלאכותיות - 'עד עכשיו' ו'מעכשיו', למה זאת סתירה שפריטים שהכנסתי לתוך קטגוריות מלאכותיות בכוח, עכשיו משתייכים לשתי קבוצות שונות למרות שהם לכאורה זהים? ~~זיו~~