שיחה:ברכת החמה

הברכה הקרובה

אאל"ט, קראתי במקום כלשהו שבפעם הקרובה לא יאמרו את הברכה, כי התאריך נופל על ערב פסח. יש אישור? דוד 22:08, 12 ינואר 2006 (UTC)

התאריך חל בערב פסח, אבל זה לא יפריע לברך את הברכה. בברכה, ינבושד • כ"ט בטבת ה'תשס"ט.

קשה לי מאוד להבין איך ההגיון מאחורי אמירת ברכה זו בערב פסח. הלא בגמרא כתוב: הרואה חמה בתקופתה, ותקופת החמה (נקורת השוויון) נופלת בתאריך עשרים למרס (בשנת 2009) בשעה 11:44. אם כן, איך אפשר להגיד ברכה על "החמה בתקופתה" כשהשמש איננה בנקודת השוויון בכלל! כידוע, כל זה קרה בגלל שאומרי הברכה לא ביצעו את התיקון מן הלוח היוליאני ללוח ההגרגוריאני - זאת אומרת, חישוב שנת אמירת ברכת החמה מבוססת על מודל שגוי, בו שנת השמש היא בת 365.25 ימים בדיוק (במקום בערך 365.2425 ימים - כ-11 דקות ן-49 שניות פחות מרבע יום) ולכן התאריך של אמירת ברכת החמה זולגת לתוך הקיץ כ-5.5 שעות כל מחזור $\left(28\times (11+{\frac {49}{60}})\right)$. דבר זה מוביל לטעות של יותר מ-12 ימים במשך 1500 שנים $\left(1500\times (11+{\frac {49}{60}})=17,725\ sec\approx 12.3\ days\right)$. למה לשקר בעת אמירת ברכה בגלל קירוב לא מדויק? מי אמר שחז"ל התכוונו לומר שהמחזור של ברכת החמה הוא בדיוק 28 שנים - אולי הם התכוונו שהמחזור בערך 28 שנים? על פי הגיון זה, יש להגיד את הברכה כשנקודת השוויון נופלת בליל רביעי (דבר שקורה בערך כל 28 שנים)? --פלוני אלמוני - שיחה 14:48, 18 בפברואר 2009 (IST)

או שלא קראת את הערך או שלא הבנת אותו. "לאור תלותה של הברכה בשנת החמה בלבד, דווקא התאריך הלועזי שלה קבוע באופן יחסי, והוא 8 באפריל - עבור המאה ה-20 והמאה ה-21, 9 באפריל - עבור המאה ה-22, שוב כנגררת מהטעות באורך שנת החמה)." מכאן שהתיקון בלוח הגרגוריאני תיקן גם את מועדה של ברכת החמה. חגי אדלר • שיחה • ל-100 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ד בשבט ה'תשס"ט • 14:58, 18 בפברואר 2009 (IST)

קראתי אותו וגם הבנתי אותו. איזה אירוע אסטרונומי שקשור לשמש מתרחש השנה בתאריך הלועזי 8 באפריל? שום דבר! באיזה מובן ניתן להגיד שבתאריך 8 באפריל אתה רואה "את השמש בגבורתה", כלשון הגמרא? אם נמשיך בשיטה הזאת, בעוד כמה אלפי שנים יהודים יגידו את ברכה הזאת באמצע הקיץ ובעוד כמה עשרות אלפי שנים יגידו את הברכה בחנוכה, בנקודת היפוך החורף(winter solstice)! ?--פלוני אלמוני - שיחה 10:15, 22 בפברואר 2009 (IST)

הברכה אינה צמודה לאירוע אסטרונומי כלשהו, והיא מיוחסת אליו באופן סמלי. לכן הגדרת שנת החמה לענין זה נשארה כפי שהיה ידוע בעולם העתיק ("תקופת שמואל"), ולא שונתה אע"פ שהלוח העברי עצמו מתנהל ע"פ הגדה מתקדמת יותר (מה שמכונה "תקופת רב אדא"). בברכה, ינבושד • כ"ח בשבט ה'תשס"ט.

אם אני זוכר נכון, אין עניין כאן לקשר לאירוע אסטרונומי נראה לעין, אלא הברכה נעשית כשהשמש נמצאת באותו מצב שהיתה בבריאה. כיון שמחזור השמש אורך 28 שנים והשמש נבראה ביום רביעי, מברכים ביום רביעי אחת ל-28 שנים. פסיפסתי משהו? - יו"ש :) • שיחה • כ"ח בשבט ה'תשס"ט • 15:54, 22 בפברואר

לענ"ד, אתם מתעלמים מדברי הגמרא "הרואה חמה בתקופתה".--פלוני אלמוני - שיחה 08:48, 23 בפברואר 2009 (IST)

פלוני, אתה צודק שזה לא נכון מבחינה מתמטית, אבל בברכת חמה הולכים לפי שמואל, ולמרות שזה לא מדוייק ככה נקבעה ההלכה, עיין בהמשך הגמרא בברכות: אביי מפרש למה הכוונה "בתקופתה". ברגע שהגדירו את ברכת חמה לפי חשבון של 365.25 בתור שנת חמה - אז למרות שזה לא מדוייק - מברכים בתאריך הזה כי זאת ההלכה. שיהיה לך יום טוב, הפנתר הורוד - שיחה 10:12, 27 במרץ 2009 (IDT)

מהי "תקופתה"? יש הגדרה אסטרונומית, אבל יש גם הגדרה הלכתית. כמו לגבי בישול בשבת. בברכה, ינבושד • ה' באדר ה'תשס"ט.

הערוך

האם הקישור האדום להערוך הוא לספרו של נתן מרומי "הערוך" או לשולחן ערוך? (או לערוך השולחן, או למשהו אחר?) ערןב 12:46, 8 באפריל 2007 (IDT)

ר' נתן מרומי, כמובן. הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:48, 8 באפריל 2007 (IDT)

התיאוריה של משה לרמן

הוספתי משפט מזכיר את התיאוריה של משה לרמן, כולל קיצור לדף ויקיפדיה שבאנגלית טוביה11 12:20, 10 ביולי 2007 (IDT).

התמונה בערך

תמונה יפה מאוד, גם אני אוהב לצלם את השמש. האם יש לה כאן ערך מוסף או שהיא באה להמחיש מה זו "חמה"? לדעתי יש להשמיט אותה מחוסר עניין. - יו"ש :) • שיחה • כ"ד בכסלו ה'תשס"ט • 14:53, 21 בדצמבר 2008 (IST)

הברכה במקורות

יש להוסיף על כך שיש פירושים נוספים לדברי הברייתא המובאת כמקור לברכה, כגון הרואה חמה בתקופת תמוז (שבכל שנה!) ועוד. בברכה, ינבושד • כ"ט בטבת ה'תשס"ט 19:41, 24 בינואר 2009 (IST).

מי זה הר"מ סופר?

האם הכוונה לחתם סופר? איך הוא תיקן נוסח בשנת תר"א אם הוא נפטר בת"ר? למען דעת - שיחה 14:14, 8 בפברואר 2009 (IST)

מצגת הסברה

הגיעה אלי מצגת. מי שישלח לי כתובת מייל, אי"ה אעביר לו אותה. '''אביב הגיע - פסח בא''' - שיחה 14:59, 22 במרץ 2009 (IST)

כ"ז באדר?!

"כ"ז באדר ב' ה'תס"א - 6 באפריל 1701"

לפי מה שהבנתי מהערך, הברכה נאמרת רק בחודש ניסן. איך הגיוני שנאמרה באדר?

ברכת החמה היא אחת משתי הברכות היחידות ההולכות לפי התאריך הלועזי. (הברכה השנייה היא : ותן טל ומטר בחו"ל, במאה הנוכחית ב-5 בדצמבר.) היכן ראית בערך שזה תמיד בחודש ניסן? חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ה' בניסן ה'תשס"ט • 19:14, 29 במרץ 2009 (IDT)

"את ברכת החמה מברכים בתחילת תקופת ניסן (עונת האביב), בשנים בהם התקופה מתחילה ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי, על פי החשבון המקורב ששנת החמה היא באורך של 365 ימים ורבע, קירוב על פיו נקבע הלוח היוליאני וביהדות ידוע כתקופת שמואל. על פי המסורת, תקופת ניסן החלה ביום שלישי בערב בשנה בו נברא העולם ובהתאם לכך הברכה נאמרת בזמן בו השמש חוזרת למקומה בעת בריאתה. לפי החשבון המקורב של תקופת שמואל, תחילת תקופת ניסן מתאחרת בכל שנה ביום ו־6 שעות, שהם השארית של חלוקת אורך השנה בשבעה ימים. בכל 28 שנים השארית מצטברת ל-35 ימים וכך התקופה מתחילה באותה שעה, באותו יום.

הברכה נאמרת בתחילת תקופת ניסן בגלל שלפי דעת רבי יהושע בן חנניה במחלוקתו עם רבי אליעזר בן הורקנוס, הוא הזמן שבו נברא העולם. יצויין שמנהגים אחרים ביהדות, לדוגמה, בתפילות הימים הנוראים, מתייחסים דווקא לתשרי כחודש שבו נברא העולם."

תקופת ניסן אינה חודש ניסן. יוסף יצחק-שיחה, ז' בחשוון ה'תש"ף. 00:24, 5 בנובמבר 2019 (IST)

חז"ל טעו

חז"ל טעו. הם סברו ששנת חמה היא בת 365.25 ימים, על פי תקופת שמואל, ובהתאם לכך קבעו את זמני הברכה. כיום ידוע שחישוב זה איננו מדויק מבחינה אסטרונומית.

בתקופה מאוחרת יותר הם אף נסוגו מתקופת שמואל ואימצו את תקופת רב אדא. גם זה לא היה מספיק מדוייק, והנוצרים היו חכמים מהם: הם המציאו לוח שנה פשוט ומדוייק עוד יותר, הלוח הגרגוריאני.

כמובן שכל זה אינו סיבה לשבור את המסורת של ברכת החמה. ישנם אפילו כאלה שחושבים שחז"ל ידעו שהם טועים בחשבון אבל עשו "הפוך על הפוך" באופן מודע, "כדי לקבוע הזדמנות לברכה על השמש." מכיוון שקשה למצוא ביקורת גלויה על מסורות שנקבעו על ידי חז"ל, אין מקורות לטענות האלה, ואי אפשר להכניס אותן לערך. במקום זה יש גיבוב של מלל שמסתיר את העובדה הפשוטה, שחז"ל טעו בחישובים. אני מקווה שקורא מספיק אינטליגנטי יבין זאת.

-- ‏גבי‏ • שיח 10:15, 6 באפריל 2009 (IDT)

בערך יש פרק שלם המוקדש לבעייה שזמן ברכת החמה אינו מדוייק. חוסר הדיוק בפני עצמו אינו מפריע, אלא העובדה שהסבר הברכה היא שהחמה חוזרת למקומה בדיוק של עד 6 שעות, בעוד היא כבר זזה בלפחות 20 ימים אם לא יותר מכך. זו הבעייה ויש עליה פרק שלם הדן בה. אישים שונים נתנו הסברים שונים ותפקידינו לדווח עליהם. הטענה שאין עליהם מקורות אינה נכונה, יש המון אנשים שדנו בזה בכל מיני זוויות ואני מניח שירון ידען הוא אחד מהם.

בימים האחרונים ראיתי מגוון של נסיונות "להסביר" את העניין יותר בפשטות על ידי הכנסת ההסבר אליו הכותב הכי מקורב בראש הפרק או כסיכום לו. מה שיוצא זה סלט בלתי מזוהה: "פיל שהוקם על ידי ועדה".

אני מבקש: הבה נמצמד למבנה שהוצג כאן: הצגת הבעייה ולאחר מכן ההסברים השונים.

ועוד דבר: הפרק משווע לכתיבה על פי מקורות ולציטוטים של מסבירים השונים. מה בדיוק כתב הרבי מלובביץ? וכו'. נדש כאן עבודה רבה, לא משפט מחץ שרק מטה את הערך ומבלבלו. יעקב - שיחה 11:03, 6 באפריל 2009 (IDT)

אגב, מכיוון שמטון במאה ה-5 לפני הספירה כבר השתמש בתקופת רב אדא, לא סביר שאביי ושמואל לא ידעו שהחישוב של תקופת שמואל אינו מדוייק. אבל אולי הם כיוונו לשנה סינודית ולא לשנה טרופית, ולא דייקו בשנה הסינודית? יעקב - שיחה 11:36, 8 באפריל 2009 (IDT)

ההערה לגבי מטון אינה נכונה. הראשון היה היפרכוס, ככל הנראה, כפי שמצויין בערך. בכל מקרה, קושיא בעינה עומדת. יעקב - שיחה 07:39, 22 באפריל 2009 (IDT)

מחזור מטון המקורי עושה שימוש בערכים מקורבים שדיוקם פחות אפילו מתקופת שמואל. יוסף יצחק-שיחה, ז' בחשוון ה'תש"ף. 00:28, 5 בנובמבר 2019 (IST)

הפרק על אי הדיוק

פרק זה מושך אש מכיוונים מנוגדים ויש צורך בניטרליות ודיוק.

חגי הציע לכתוב: "זמן הברכה נקבע על פי חשבון מקורב ולא מדויק ב-100% מבחינה אסטרונומית, מכיוון שחז"ל ביססו אותו, לצורך פשטות החישוב, על תקופת שמואל דהיינו שנת חמה בת 365.25 ימים. עד המעבר ללוח הגרגוריאני, הייתה הברכה נאמרת תמיד ב-26 במרץ וחל עליה אי הדיוק של הלוח היוליאני. לאחר המעבר, תוקן ההיסט וכיום היא נאמרת ב-8 באפריל ובמאה ה-22 היא תאמר ב-9 באפריל."

הבעיות בנוסח זה:

1) "מקורב ולא מדוייק ב-100%" זו כפילות שאינה נחוצה. אם כתוב "מקורב" ברור שזה לא מדויק.

2) "מכיוון שחז"ל ביססו אותו, לצורך פשטות החישוב, על תקופת שמואל דהיינו שנת חמה בת 365.25 ימים." - זו דעה אחת, אך יש החולקים עליה. יש הטוענים, ובהם רבים משלומי אמוני ישראל, שחז"ל לא היו מומחים באסטרונומיה, וחשבו שחשבונם מדוייק. בכל מקרה, הבעייה כפי שהצגתי אותה, מופיעה אצל כמה וכמה מהאחרונים אשר דנו בה ואי אפשר לטאטא אותה מתחת לשטיח. ראה במקורות בהמשך הפרק.

3) "לאחר המעבר, תוקן ההיסט " - שום היסט לא תוקן. אנו ממשיכים לפעול על פי הלוח היוליאני ומתעלמים מהלוח הגרגוריאני. מי שזז זה הלוח הגרגוריאני שמתרחק מהיוליאני וזו הסיבה שמברכים ב-8 באפריל ובעתיד ב-9 לאפריל.

יעקב - שיחה 00:17, 8 באפריל 2009 (IDT)

אין שום בעיה בנוסח.

1. אפשר לשנות מילה, אבל אתה מחקת את כל המשפט...
2. אם היית מכיר את הנושא כמו שאני למדתי אותו בחודשים האחרונים, היית יודע ששמואל נחשב לאסטרונום הגדול בדורו. יש אפילו משפט שהוא "הכיר את הכוכבים במסילותם כרחובות נהרדעא". יתרה מזו, שמואל ידע ששיטת רב אדא עדיפה, אך דבק בשיטתו בשל פשטותה. להציג אותו כלא מבין, זו שטות גמורה.
3. המלל הקודם שם אמר שהמרחק האמיתי היום הוא "ימים רבים". זו שטות מוחלטת. אם ממברכים ב-8 באפריל ולא ב-26 במרץ, איך בדיוק אנו "ממשיכים לפעול על פי הלוח היוליאני "? חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד בניסן ה'תשס"ט • 00:27, 8 באפריל 2009 (IDT)

1. כתבתי "מקורב" והורדתי את "ולא מדויק ב-100%" כי זו כפילות. המשך המשפט נדון בסעיף הבא.
2. שמואל נחשב כאסטרונום הגדול בדורו. השאלה היא האם כאסטרונום הגדול בדורו הוא ידע שהחשבון היוליאני מקורב או לא. על זה הדעות חלוקות. חוץ מזה, שבעל המימרא בגמרא הוא אביי ולא שמואל. המשך הפרק מביא דעות מספר, עם הפניות, המתייחסות לעניין. אינך יכול להחליט על דעת עצמך שדעה אחת היא הנכונה והשאר הן שטויות. כמו שהבחור מהפרק הקודם בדף השיחה אינו יכול להחליט שהדעה שלו היא הנכונה וכל השאר שגויות. תפקידינו להציג את מגוון הדעות ואת זאת אנו עושים בלי להציג בפתיח את "הפתרון הנכון". לגבי מומחיותך בתחום, כדאי שתשתמש בה להרחבה של המשך הפרק על הדעות השונות עם סימוכין.
3. המרחק הוא ימים רבים, כי בכל 128 שנה אנו מתרחקים ביום. מכיון שעברו מעל 1500 שנה, הרי שהתרחקנו במעל 10 ימים. אם הביטוי "ימים רבים" מפריע ניתן לשנותו, ל"יותר משבוע". שאלתך האחרונה היה ראוי לה שלא תשאל כלל. התאריך היוליאני של מחר בבוקר הוא ה-26 במרץ. התאריך הגרוגריאני הוא 8 באפריל. אני מציע שתקרא את הלוח היוליאני. יעקב - שיחה 00:41, 8 באפריל 2009 (IDT)

היות ואתה לא מסוגל לדון, ואחרי כל משפט שאתה כותב פה אתה משחזר את הערך, אני מנתק ממך מגע, ואשמור על הערך מהכנסת נוסח מטעה. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד בניסן ה'תשס"ט • 00:46, 8 באפריל 2009 (IDT)

הגרסה היציבה היא שלי. אני מבין היטב למה אינך מגיב לטענותי, אך אחכה לעוד ויקיפדים שיבואו לטפל בעניין. יעקב - שיחה 00:52, 8 באפריל 2009 (IDT)

לעניין הגרסה היציבה

תחילת הנוסח הנוכחי הוא ב-5 באפריל, כאשר גבי [1] כתב "כיום ידוע שחישוב זה איננו נכון." חגי [2] שינה תוך שעה ל-"וזאת לצורך פשטות החישוב.". אני [3] תוך שעה הורדתי את הנימוק של חגי והשבתי לניטרליות. לי נמאס. מצדי שחגי וגבי ינהלו ביניהם קרב מהלומות. ניסיתי בכל כחי לשמור על ניטרליות אבל מול בריונות שאינה יכולה לתת נימוקים איני יכול. אם הקהילה רוצה שהויקיפדיה תהיה נכונה וניטרלית עליה להגן נגד בריונות. יעקב - שיחה 01:05, 8 באפריל 2009 (IDT)

מה קשור פה גרסה יציבה, מה גם שלא יכול להיות בערך דינמי כזה גרסה יציבה. מה שצריך זו גרסה נכונה. באתר בבא קמא יש קונטרס מצויין שיש לו הפנייה מהערך. וכך כתוב שם:

"שיטת שמואל, שאף שאינה מדויקת, היא מקלה על החישובים, וקובעת לעניין ברכת החמה. (נציין שלא פוסקים כמו שמואל, אלא בשתי הלכות ובאיסור אחד: בברכת החמה, שתהיה בתקופת ניסן, בשאלת גשמים בחו"ל, שישים ימים מתקופת תשרי. ובאיסור שתיית מים מגולים, כשמתחלפות תקופות השנה, בשלוש אלה החישוב נעשה לפי שיטת שמואל.)

באיזה שיטה ראוי להתחשב? הרמב"ם כתב שחישובי רב אדא קרובים יותר לאמת מחישובי שמואל . אלא שלא הכריע, ששיטת רב אדא, היא האמת, ולא כתב שחשבון שמואל אינו אמת. ולמרות שציין שיש סטייה בין חשבון רב אדא לשנה האסטרונומית המדויקת, וגם ששיטת שמואל לא מדויקת, בכל זאת הכשיר את שיטת רב אדא לעניין קביעת הלוח העברי ועיבור השנה ואת שיטת שמואל כבסיס לחישוב המועד בו תחול ברכת החמה."

זה בדיוק מה שאני כתבתי. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד בניסן ה'תשס"ט • 01:07, 8 באפריל 2009 (IDT)

מה אתה טוען?

1. ששמואל ידע את הזמן המדויק, אך בכוונה נתן שיטה אחרת לצורך נוחות החישוב.
2. ששמואל לא ידע ורב אדא לא ידע, אבל כשאביי בחר להלכה מה לעשות הוא בחר בשיטתו של שמואל בגלל נוחות החישוב

בין כך ובין כך, זוהי שיטה אחת והיא אפילו לא מגובה בציטוט שלך, שכן הוא טוען ששמואל באמת האמין בשיטתו וששיטת רב אדא יותר מדוייקת (אחרת לא היה מקום לדון במה הרמב"ם חושב שהוא האמת). ובכל מקרה, יש דעות אחרות המפורטות בהמשך הפרק ולא ניתן להכניס דעה אחת, חשובה ככל שתהיה, לפתיח הפרק, ולהציגה ביחד אם השאלה כאילו היא התשובה היחידה ואין בילתה והמשך הפרק, דברים של גדולי ישראל לדורותיהם זה פטפוטים של כסילים שלא הבינו את מה שחגי מבין. יעקב - שיחה 01:25, 8 באפריל 2009 (IDT)

סוף סוף תפסת. שמואל ידע את הזמן המדויק, אך בכוונה נתן שיטה אחרת לצורך נוחות החישוב. אנחנו מדבריפ פה על היסט של דקות בשנה. הם ידעו על זה, וזה לא נראה להם עקרוני. אני לא מבין בכלל מה הבעייה שלך. הרי כל ההשגות והשיטות ולא יודע מה פורטו על ידך בהמשך, אז בדיוק הבעייה בניסוח הנוכחי, שמתאים גם לדעת בעל הקונטרס הנ"ל ועוד עשרה מקורות אחרים שאני יודע. חגי אדלר • שיחה • ל-72 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד בניסן ה'תשס"ט • 01:30, 8 באפריל 2009 (IDT)

הבעייה שלי היא שאתה לוקח דעה אחת ושם אותה בפתיח עם הבעייה כאילו היא היא הפתרון ואין בילתה. גם גבי ניסה לעשות אותו דבר, רק עם שיטה אחרת. זה לא אנציקלופדי וזה מוטה. זאת הבעייה. מדוע אינך מסתפק בכך שדעתך מנויה בהמשך הפרק ביחד עם שאר הדעות? יעקב - שיחה 01:34, 8 באפריל 2009 (IDT)

ראה למשל את דבריו של שי ואלטר: "והחשבון מדויק? לא, החשבון מקורב, ואיננו מדויק, ויש מידות שנה יותר מדויקות (שנת רב אדא, והשנה האסטרונומית). עובדה זו גרמה למבוכה מסוימת, כמו למשל ר' צדוק הכהן (ספר הזיכרונות), שחשש לברכה לבטלה ולא רצה לברך אלא בלי שם ומלכות, ובשנת תר"א היה מעונן עד חצות (ואחר חצות ממילא אסור לברך בשם ומלכות, והוא ברך בלי שם ומלכות), ור' צדוק הודה לקב"ה שהציל אותו מספק ברכה לבטלה. אבל פוסקים אחרים, כמו ר' יצחק למפרונטי (פחד יצחק, ערך חמה), לא ראו בכך בעיה, כי זאת ברכת השבח, שבאופן עקרוני אפשר לברכה תמיד (אלא שצריך לקיים את תקנת חכמים ולברך במועד שתיקנו).". אם דבריך מוסכמים על הכל, מדוע רבי צדוק לא רצה לברך בשם ובמלכות? ואם דבריך אינם מוסכמים על הכל, מדוע אתה מתעקש להציג אותם כאילו הם מוסכמים על הכל? יעקב - שיחה 01:38, 8 באפריל 2009 (IDT)

בדעתו של ר' צדוק הכהן היו חכמים נוספים במהלך הדורות (כגון השיורי כנסת הגדולה), אמנם מועטים. אבל להלכה כיום אין מי שפוסק לפי דעה זו. בברכה, ינבושד • ט"ז בניסן ה'תשס"ט.

אני תומך ביעקב. דניאל ב. 11:25, 8 באפריל 2009 (IDT)

סידור השאלה והתשובה

שיניתי והכנסתי את לשון השאלה מבעל משאת בנימין. כמו כן, הכנסתי ראשונה את התשובה המופיעה אצל האחרונים (החביבה על חגי), שחז"ל בכוונה בחרו זמן לא מדוייק. אבקש ממי שרוצה לשנות לנמק מה רע בנוסח זה ולא לשנות סתם. יעקב - שיחה 13:53, 13 באפריל 2009 (IDT)

התיקון של הלוח הגרגוריאני

חגי כתב: "עד המעבר ללוח הגרגוריאני, הייתה הברכה נאמרת תמיד ב-26 במרץ וחל עליה אי הדיוק של הלוח היוליאני. לאחר המעבר, תוקן ההיסט וכיום היא נאמרת ב-8 באפריל ובמאה ה-22 היא תאמר ב-9 באפריל."

דברים אלו אינם שייכים לפרק זה אלא שייכים לפרק הקודם וכבר מופיעים בה. מעבר לזה, הם לא נכונים. עד היום הברכה נאמרת ב-26 מרץ בלוח היוליאני, בגלל שזמן הברכה מבוסס על הלוח היוליאני. ללוח הגרגוריאני אין כל קשר לנושא בדיוק כמו שאין ללוח המוסלמי או הסיני קשר אליו. יעקב - שיחה 13:52, 13 באפריל 2009 (IDT)

מה שלא נכון הוא המשפט "עד היום הברכה נאמרת ב-26 מרץ בלוח היוליאני" משום שהלוח הזה מת לפני 400 שנה ברוב מדינות העולם. התאריכים התקפים היום הם לפי הלוח הגרגוריאני. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 07:06, 22 באפריל 2009 (IDT)

אנו בפועל משתמשים בו בקביעת יום ברכת החמה, אז הוא לא מת. הוא חי וקיים. אם הטענה שלך היא שלא משתמשים בה אלא בכפולה שלה שבמקרה יוצא אותו דבר, אז זו סתם סמנטיקה. ממילא שיניתי את כל הפרק. חוץ מזה שהוא היה בשימוש עד 1917 ברוסיה. יעקב - שיחה 07:36, 22 באפריל 2009 (IDT)

מיקום השמש

בערך כתוב שברכת החמה נאמרת כש"לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם". דבר זה אמנם תואם את הידע האסטרונומי שהיה מצוי בתקופת חז"ל, אך כיום ידוע שלא השמש סובבת את הארץ, אלא הארץ את השמש. מעניין אותי לדעת האם יש התייחסות לכך בכתבים מודרנים יותר? או שאולי אין זה משנה מי נע ומי לא ומה שחשוב זה שהשמש נראת במקום כלשהו בשמים? דניאל ב. 11:19, 8 באפריל 2009 (IDT)

אכן בדיוק כך. לא משנה מי מסתובב לעומת מי. כך כתוב ב"ברכת החמה כהלכתה" עמוד יז: "ולמעשה כבר פסק רבי יצחק הישראלי תלמיד הרא"ש ... כי להלכה לחשוב זמני החדשים והתקופות, אין שום שינוי בין שתי שיטות אלה (כידוע)ואלו ואלו דא"ח, אלא שכל אחד מחכמי ישראל באר את הדברים בצורה אחרת כדי לקרבם אל השכל האנושי." חג שמח. יעקב - שיחה 11:32, 8 באפריל 2009 (IDT)

הרב מרדכי גנוט מדגיש כל העת בספריו, הן בלוח "דבר בעתו" ה'תשס"ט הן בספרו "ברכת החמה בתקופתה" שזו טעות להתבטא שאחת ל-28 שנה שבה השמש למקום בו נתלתה, שכן היא שבה אליו מדי שנה, אלא אחת ל-28 שנה חלה "תקופת ניסן" של שמואל אור ליום ד' בשעה 18.00, כלומר, בתחילת הלילה. ביום ד' היא יכולה לחול גם בשנות מחזור אחרות, כמו גם בשעה 18.00 בימים אחרים בשבוע, במשך 28 שנות המחזור, אבל אחת ל-28 שנה היא חלה בשניהם. גם אור ליום ד' וגם בשעה 18.00. חכם בלילה 84.229.138.134 01:51, 17 ביולי 2012 (IDT)

התוספת של חגי אדלר

התוספת של חגי אדלר מורכבת משני חלקים:

1) "זמן הברכה נקבע על פי חשבון מקורב ולא מדויק ב-100% מבחינה אסטרונומית, מכיוון שחז"ל ביססו אותו, לצורך פשטות החישוב, על תקופת שמואל דהיינו שנת חמה בת 365.25 ימים."

2) "עד המעבר ללוח הגרגוריאני, הייתה הברכה נאמרת תמיד ב-26 במרץ וחל עליה אי הדיוק של הלוח היוליאני. לאחר המעבר, תוקן ההיסט וכיום היא נאמרת ב-8 באפריל ובמאה ה-22 היא תאמר ב-9 באפריל."

הסברי:

1) הפרק עוסק בדיון נרחב בהסברים השונים לחשבון המקורב. הסברים אלו כוללים:

1. חז"ל בכוונה השתמשו בחשבון מקורב
2. חז"ל חשבו שחשבונם מדוייק כי לא היו מומחים באסטרונומיה
3. חז"ל צדקו וכוונו למחזור של שנת חמה שלפחות בתקופתם היתה בדיון 365.25 ימים

חגי רוצה להדגיש את הסבר 1 ולכן שם אותו בפתיח כעמדת ויקיפדיה. בכך הוא פוגע בניטרליות, וחולק על החת"ם סופר ששלל הסבר זה. על כן יש למחוק את הקטע שהוסיף. ל המידע ויותר נמצא בהמשך תוך ייחוסו לאלו שאמרו את הדברים ובלא נסיון לטעון שזו דעה המוסכמת על הכל.

2) מדובר על שטות שאיני יודע בכלל איך להסביר שאין לזה אחיזה במציאות. אולי מישהו יסביר לי מה משמעות האמירה "תוקן ההיסט"? מה בדיוק תוקן? לאן?

יעקב - שיחה 00:15, 27 באפריל 2009 (IDT)

היות ואני ואתה חלוקים ניתן גם לאחרים להתבטא. חגי אדלר • שיחה • ל-71 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באייר ה'תשס"ט • 00:25, 27 באפריל 2009 (IDT)

לא ייתכן שאתה תעמוד על עמדתך ולא תנמק ותענה לטענותי. או שתתייחס לטענותי, או שתתן לי לשנות את הערך. יעקב - שיחה 23:02, 27 באפריל 2009 (IDT)

אני מסכים עם יעקב בסעיף הראשון. בקשר לשני אין לי ידע בנושא. דניאל ב. 11:12, 27 באפריל 2009 (IDT)

תוקן ההיסט

המשפט השני בתוספת של חגי:

"עד המעבר ללוח הגרגוריאני, הייתה הברכה נאמרת תמיד ב-26 במרץ וחל עליה אי הדיוק של הלוח היוליאני. לאחר המעבר, תוקן ההיסט וכיום היא נאמרת ב-8 באפריל ובמאה ה-22 היא תאמר ב-9 באפריל."

הוא כפילות מעוותת של המשפט הבא, המופיע בפרק הקודם על זמן אמירת הברכה:

"תאריך אמירת הברכה הוא ה-26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המהווה תיקון של הלוח היוליאני, היא חלה ב-8 באפריל - עבור המאה ה-20 והמאה ה-21, אך ב-9 באפריל - עבור המאה ה-22, כתוצאה מהפער המתרחב בין שני הלוחות."

ראשית, איני מבין לשם מה הכפילות. שנית, מה פירוש "תוקן ההיסט"? ההיסט בין מה למה? מה תוקן? מי תיקן? אני בהחלט מבין את מי שטוען שהוא לא מבין את המשפט - מדובר ל משפט חסר פשר שגם לכותבו אין מושג מה משמעותו ואין הכל הדף הזה הסבר למשפט סתום זה. אולם אי ההבנה אינה סיבה להשאיר את העניין בצריך עיון. לא מדובר בכתבי הקודש אלא באנציקלופדיה שאנו כותבים. משפטים סתומים יש למחוק. אם יש בהם מידע נדרש, והכותב שלהם יודע מה הוא אותו מידע, הוא יוכל לנסות להסביר את עצמו במשפט יותר ברור.

כדי להבהיר את העניין, זמן השוויון האביבי הוא בסביבות ה-21 במרץ. הלוח הגרגוריאני נקבע על מנת שזמן השוויון האביבי יישאר במקומו ולא ינוע אחורה כפי שהוא נע אחורה בלוח היוליאני, בו זמן השוויון האביבי הוא כיום בתחילת מרץ. אך מכיוון שברכת החמה נקבעה על סמך הלוח היוליאני, אנו אומרים את ברכת החמה ב-26 במרץ היוליאני ללא קשדר לזמן השוויון האביבי, אם בכלל היה אמור להיות קשר מלכתחילה. המעבר ללוח הגרגוריאני לא שינה דבר מבחינת ברכת החמה. זה לא שעם המעבר ללוח הגרגוריאני עברנו לאמר את ברכת החמה ב-26 במרץ הגרגוריאני או ב-21 במרץ הגרגוריאני. המשכנו לאמר אותו ב-26 במרץ היוליאני, רק קראנו לו 8 באפריל. יעקב - שיחה 12:07, 27 באפריל 2009 (IDT)

אני השתכנעתי מדברי יעקב. יוסאריאן • שיחה 09:04, 28 באפריל 2009 (IDT)

הצדק עם יעקב, ויש לתקן בהתאם טעויות שנפלו/שתיפולנה בנקודה זו. בברכה, ינבושד • ד' באייר ה'תשס"ט.

תודה לכולם. צריך במקום הזה הרבה סבלנות אבל בסוף דברים מסתדרים. חג שמח. יעקב - שיחה 12:48, 28 באפריל 2009 (IDT)

כתבתי מאמר שעונה על רוב השאלות שהועלו כאן. צבי - שיחה 16:40, 9 בנובמבר 2009 (IST)

הוספת תמונה לערך

שלום, יש לי תמונה יפייפיה שצילמתי (זריחת השמש מעל הכותל המערבי בירושלים, בעת ברכת החמה - 8 באפריל 2009 ערב פסח תשס"ט (צילום: אביעד תבל)) ואשמח להעביר אותה אליכם שתפרסמו אותה בערך החשוב הזה. המייל שלי הינו: aviadtevel@gmail.com הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.142.59.13 11:43, 16 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=477
  • In ברכת החמה on 2014-02-07 04:08:21, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In ברכת החמה on 2014-02-16 03:10:07, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 05:10, 16 בפברואר 2014 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בברכת החמה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=302 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20090408073711/http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=302 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:59, 9 בנובמבר 2022 (IST)