שיחה:בשר בחלב

העלתי את הדברים המרכזיים, עדיין חסר עניין ההרחקה באכילה בין בשר לחלב (משני הצדדים) בתאור ההלכה והמנהגים השונים, וההסברים להם. וכן כל מיני הרחקות שונות שיש בניהם.. אריקל 05:24, 13 מרץ 2006 (UTC)

עריכה למקצוענים

חוץ מי-זה יש כאן הרבה מקצוענים, אז אשמח אם תתלבשו על הערך, ותפעילו את המיטב (כגון העברת המקורות להערות שוליים מסודרות, שאף פעם לא מסתדר לי. וקישורים שאני לא יודע שקיימים..) תודה מראש אריקל 05:27, 13 מרץ 2006 (UTC)

יש לסלק את הניקוד: הוא מיותר, ונראה רע מאוד למי שאין לו Windows XP SP2. דוד שי 05:47, 13 מרץ 2006 (UTC)

בקשר לניקוד.. ברוב פעמים הוא מיותר, אולם בהקשר למילת חלב (בקמץ), ראוי להשאיר זאת, משום שניתן בקלות להתבלבל עם חלב (בצירי) אריקל 20:08, 15 מרץ 2006 (UTC)

ההיסטוריה של האיסור וטעמו

בתורה אין איסור על אכילת בשר עם חלב והפסוק המסוים ניתן לפירושים נוספים. פירוש אפשרי שהועלה על ידי היסטוריונים: אכילת גדי בחלב אמו היה חלק מפולחן כנעני והאיסור נועד למנוע השתתפות יהודים בפולחן כנעני. לא מצוין בערך מתי התחילו היהודים לפרש את הפסוק כאיסור כללי על בשר עם חלב (יש הטוענים שזה נבע מטעות בפירוש הפסוקים המוזכרים לעיל) ומי פירשו את הפירושים האלה לראשונה.ליש 17:39, 13 מרץ 2006 (UTC)

היסטוריה השערות, וגיבובים.

• בתור היסטוריון חשוב להבדיל בין השערות חסרות פשר, שאינם מבוססות על דבר, לעומת מקור בעל מידע. אתן דוגמא לטעון שהפולחן היה מבוסס על פולחן כנעני, למרות שאיש אינו יודע שהתקיים פולחן כנעני כזה זו השערה. כך הרמב"ם במורה נבוכים (חלק ג), נוטה לייחס את הרבה מחיובי המצוות כהרחקה מעבודות אלילים שונות, קיימות בצאבה, למעשה גם לפי הרמב"ם היה ניתן לקבל פרשנות זו שהבאת. אבל שוב אין לזה שום בסיס, והשערה כזו במחקר של מדעים מדוייקים לא הייתה מחזיקה כלל.
• בהקשר לזמן תחילת האיסור והפרשנות המרחיבה. למעשה סתרת את עצמך, הרי כתבת שהאיסור נבע כהתנגדות לפולחן הכנעני, כאשר הפולחן הכנעני התקיים עוד בזמן מתן תורה ע"פ המסורת. מה עוד שחומר זה, המצוי בכל סוגי המקורות (יאוהיסטי, משנה-תורתי, כוהני), משוייך ע"פ ההשערות של ביקורת המקרא לתקופה ארוכה, וברור שבתקופה זו כבר התקיים פולחן זה. (בהערת אגב רק אוסיף שלמעשה יוצא שלרוב שיטות ביקורת המקרא, בזמן כתיבת הציווי הזה, כבר לא היה פולחן כנעני, ככה שהחוק נכתב ללא סיבה; דבר שיוצר פרדוקס גדול בעצם השיטה. ולמיטב זכרוני כבר קוייפמן עמד על כך. אבל זה לא אשכול על ביקורת המקרא).
• ובהקשר למתי התחילו גם כאן הכל מבוסס על השערות, שלא מתקשרות בצורה רצינית לערך זה. מה עוד שיש כמה טענות ברורות שהפסוק מעולם לא התפרש בצורה מצומצת והיה תמיד בעל ערך מורחב שהכוונה לכל בשר בהמה וכל חלב יונקים (חלק נמצאים אצל מזר בחפירות).
• לכן החלטתי להתעלם מכל אותם השערות, שאולי קשורות לערך ביקורת המקרא או לערך מקרא ותנ"ך ובטח שלא בעלות הקשר לקטגוריה יהדות.

אריקל 07:22, 15 מרץ 2006 (UTC)

היה לי קצת קשה לעקוב אחר התשובה, אולי הבעיה היא ביכולתי בהבנת הנקרא ואולי הכתיבה קצת מבולבלת.

• כל הטענות על מקור המנהג הן השערות ואין אחת מהן שעולה על האחרת. אם ההשערה על הציווי כנגד פולחן כנעני היא "גיבוב חסר פשר", הרי כך גם כל ההשערות האחרות שעליהן מבוסס הערך ועליהן מבססים את כל התורה המורכבת של הפרדת בשר מחלב.
• קראתי שוב את דברי ולא מצאתי בהם שום סתירה - אולי תוכל לציין לי מה הסתירה. באותה הזדמנות מצאתי בדבריך כמה סתירות פנימיות:
  • איך אפשר לטעון שההשערה בדבר המנהג הכנעני אינה מבוססת על דבר ולאחר מכן להזכיר שגם מדברי הרמב"ם ניתן להבין שהיה מנהג כזה?
  • איך אפשר לפסול טענה על בסיס השוואה לדרך המחקר במדעים מדויקים ובו זמנית לדבוק בטענות אחרות שאין דבר בינן ובין דרך המחקר במדעים מדויקים?

את הערותי לא הפנתי אישית אליך, הכותב הראשון של הערך, כי ערכים אינם רכוש כותבם. אם אינך רוצה או שאינך יכול או שאינך מעונין להתמודד עם הסוגיות שהעלתי, ימצא ודאי בעתיד, מישהו אחר, שיקח על עצמו את המשימה ולשם כך כתבתי זאת.

עד שלא תהיה התיחסות רצינית לנושאים שהעלתי, הערך הזה לא יתן תשובה מלאה לקוראים ואפילו לא תשובה מאוזנת (כיום מובאת בו רק השקפה אחת צרה).ליש 19:05, 15 מרץ 2006 (UTC)

תודה על התשובה, הבנתי שהיא פגעה בך, וגם נכתבה בצורה מבולבלת, לכן אני מצטער שנפגעת, ואשתדל לנסח את הדברים בצורה טובה:

• התנגדתי לכתיבת מקור הציווי, הנובע במנהג כנעני, משום שלדעתי זו השערה חסרת בסיס.
• גם הרמב"ם, כותב השערות מעין אלו, וגם אם הוא היה כותב זאת, הייתי טוען שזו השערה חסרת בסיס. הויכוח שלי הוא גם עם הרמב"ם. מה גם שהוא עצמו כותב שלהשערות אלו אין דרך מוצקה להוכחה.
• אין לי מושג מה הטעם של כתיבת עניין בשר בחלב, אבל זה שהציווי מופיע במקרא, על זה אין ויכוח (יש ויכוח על המקרא, ויכוח לגיטימי). כלומר יכול להיות שהתורה היא "גיבוב חסר פשר", אבל זה לא דיון ברמת האותנטיות שיש בתורה, אלא בציווי המופיע בה.
• אשמח אם תכתוב מה הם הדברים שאינם מבוססים על דרך המחקר במדעים מדוייקים.
• הסתירה אינה קיימת בדבריך, שהיו נכונים מאד. הסתירה קיימת בתפיסה של ביקורת המקרא, הטוענת שהטעם למצווה זו הוא במנהג כנעני, אבל יחד עם זה טוענת שהפסוקים נכתבו בזמן גלות בבל, אשר הייתה כאשר אותו מנהג כבר בטל מהעולם.

תכל'ס:

• אין לי בעייה שיוסיפו לערך זה את הדיון בדבר השערות לכתיבת הציווי, אבל כשכתבתי את הדברים בעקבות כל הפגמים לא הוספתי חלק זה. אולי אפילו אני עצמי אוסיף אותם בהמשך.
• ברור שאין לי זכויות יוצרים על הקטע, ומעולם לא רכשתי אותם (הצ'ק חזר..).

אריקל 20:03, 15 מרץ 2006 (UTC)

שלום, אריקל, אגש ישר לתכל'ס. אני מסכים שאין כיום (אולי יתגלו ממצאים ארכיאולוגים בעתיד שיאירו את הנושא הסתום הזה) דרך לדעת מה הייתה סיבת כותבי התנ"ך להכללת האיסור והזכרתו 3 פעמים, אולם מכאן נובע שכל פרשנות מאוחרת יותר ובודאי פרשנות שעליה נבנו תלי תלים של הוראות ומנהגים, זקוקה לביסוס וסימוכין. לדעתי יש צורך להזכיר, מבלי להעמיק (אין לאן להעמיק) את ההשערה על המנהג הכנעני ולאחר מכן לתת נתונים על הפרשנים הראשונים שהרחיבו מהפסוק המצומצם לאיסור הכולל. רצוי, אם ניתן, להביא גם את נימוקיהם ובכל מקרה להזכיר אותם בשמם. בברכה ליש 20:50, 15 מרץ 2006 (UTC)

קיבלתי את דבריך, אשתדל להוסיף זאת, ולסייג במידת האפשר אריקל 21:54, 15 מרץ 2006 (UTC)

סליחה, אריקל, דווקא הרב זייני מיודענו הביא בחוברת שלו מקור לכך שאכן היה קיים פולחן מעין זה (ממצא ארכיאולוגי כלשהו. לא זוכר בדיוק). הלל * שיחה 08:25, 16 מרץ 2006 (UTC)

עוף וחלב

נושא עוף בחלב אמנם קיים ביהדות האורטודוקסית, אולם יש קהילות יהודיות שלדעתן עוף לא כלול בהגדרת בשר (היות ולעוף אין חלב).

גם יוסי הגלילי אכל עוף בחלב וראה גם רבי עקיבא שטען שעוף אינו בכלל בשר: דף קד,א גמרא הא עוף אסור מדאורייתא כמאן דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא האמר חיה ועוף אינו מן התורה אימא סיפא הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים הא עוף אסור אתאן לרבי עקיבא דאמר כל מילי דמימליך עליה שליח בר מיניה הוא דתניא הנודר מן הירק מותר בדלועין ור"ע אוסר אמרו לו לר"ע והלא אומר אדם לשלוחו קח לנו ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דלועין אמר להן כן הדבר כלום אומר לא מצאתי אלא קטנית אלא שדלועין בכלל ירק ואין קטנית בכלל ירק רישא רבנן וסיפא ר"ע אמר רב יוסף רבי היא ונסיב לה אליבא דתנאי בנדרים סבר לה כר"ע בבשר בחלב סבר לה כרבנן רב אשי אמר כולה ר"ע היא והכי קאמר כל הבשר אסור לבשל בחלב מהן מדברי תורה ומהן מדברי סופרים חוץ מבשר דגים וחגבים שאינם לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים: ואסור להעלות [וכו']: אמר רב יוסף שמע מינה בשר עוף בחלב דאורייתא דאי סלקא דעתך דרבנן אכילה גופה גזירה ואנן נגזר העלאה אטו אכילה ומנא תימרא דלא גזרינן גזירה לגזירה דתנן חלת חוצה לארץ

Motyka 23:52, 4 יוני 2006 (IDT)

אתה לא מדייק - אין זרם ביהדות שסובר שבשר עוף נכלל בפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו",

בתקופת התנאים היתה מחלוקת האם יש להוסיף איסור גם על בשר עוף, חלק (ר' יוס הגלילי) עשו כך וחלק (כל השאר) עשו אחרת. ההלכה נקבעה שאכן יש להוסיף, וכך אכן נוהגת היהדות האורטודוכסית, וזרמים שאינם מקבלים את ההלכה/מקבלים אותה חלקית ממשיכים/חוזרים לצורה המקורית - בשר בהמה בלבד. דניאל צבי 07:22, 5 יוני 2006 (IDT)

עוף וביצה

מה בנוגע לעוף וביצה, על משקל יונק בחלב? האם יש איזה איסור בנוגע לזה?

לא. דוד שי 10:01, 17 יוני 2006 (IDT)

איך אפשר לעלות על הדעת איסור על שניצל עוף? זה יותר חמור מצליבת ישו... ליש 17:49, 17 יוני 2006 (IDT)

המתנה בין בשר לחלב

מישהו יכול לצרף מקורות למנהגים של ההמתנה. אני פשוט לא שמעתי בחיים על פחות משעה! גידיל 16:14, 17 באפריל 2007 (IDT) המנהג להמתנה בין בשר בחלב נגזר מדעתו של מר עוקבא בגמרא החולין, מר עוקבא אומר שצריך לשהות עד סעודה אחרת ומזה גוזרים הרבה מאוד גזירות, יש את המקלות שמתחילות משיטת התוס' שם שאומר שצריך רק לפנות את השולחן, וקצת לפני מר עוקבא מוזכר אביו שהיה שומר יום שלם בין בשר לחלב, ובימינו איני יודע אם יש ההולכים כמו אביו של מר עוקבא, יש עבודה גדולה של בני הישיבות על זמן ההפסקה בין בשר לחלב, אני לא יודע מתי תצא אבל ניתן לצפות לכך בכמה שבועות הקרובים(95.86.71.26 10:34, 7 בינואר 2016 (IST))

תצלומים לא מועילים

בערך יש תצלומים של כלים בשריים וכלים חלביים מהמוזיאון היהודי בברלין, אלא שאינני מוצא בהם תועלת, משום שאינני רואה נה מייחד את אלה מאלה, ולמעשה מדובר בשתי מערכות כלים, שהמשתמש החליט לייחד אחת לחלב והאחרת לבשר. ראוי להחליפם בתצלום שבו ההבחנה ניכרת, כמו הכלים בחדר האוכל הצבאי, שבהם כחול מייצג חלבי, ואדום מייצג בשרי. דוד שי - שיחה 07:39, 2 באוקטובר 2008 (IDT)

בעיון בתצלומים ברזולוציה גבוהה ראיתי את ההבדל, אוסיף זאת בכתובת שמתחת לתצלום. דוד שי - שיחה 07:42, 2 באוקטובר 2008 (IDT)

מישהו יכול לכתוב כאן את המקורות המדויקים של האיסור, לפי כרונולוגיה?, תודה

..

סתירה בנושא בשר וחלב

יש כאן סתירה, אפשר גם להגדירה אבסורד. לא ייתכן לדעת מהיכן הגיע הבשר והחלב של הפרה, לדוגמא אם קניתי קוטג' (חלבי) ואם קניתי אנטריקוט, אני לא יכול לדעת אם זה מאותה פרה, אז אין פה שום חוק. זה באמת אבסורד שאנשים נופלים קורבן לסיפור הזה. לא די בכך אלא גם יש דתיים שמכנים עצמם "הדוברים של אלוהים" כך שהם אומרים לצום בכיפור (שגם זה לא חובה), לצום בט"ו באב (גם זה לא חובה) ועוד. אני עף ויודע גם לשחות :) 18:15, 12 בפברואר 2012 (IST)

הסרת מידע שגוי בעליל

הוסר המשפט: תרגום השבעים מתרגם "לא תבשל גדי בחלב אמו" כ"לא תאכלו בשר בחלב". תרגום השבעים גורס ου προσοισεις αρνα εν γαλακτι μητρος αυτου (במחילה על השמטת הסימנים הדיאקריטים). דהיינו: לא תבשל טלה בחלב אמו.46.210.214.176 17:34, 31 במאי 2012 (IDT)

לא נראה שכולם כאן שולטים ביוונית. יש להמתין להסכמה בטרם מחיקת מידע מגירסה יציבה.--כ.אלון - שיחה 17:35, 31 במאי 2012 (IDT)

לענ"ד סוג כזה של מידע שגוי מכתים את ויקיפדיה (בדיוק משום שרוב הקוראים אינם יכולים לאמתו או להפריכו, ומשום שהוא טעון מבחינה אידאולוגית), כך שמוטב להסירו מחמת הספק מאשר להשאירו מחמת הספק. אך לא אתווכח. אגב, נראה שהכותב כיוון לתרגום אונקלוס (לא תיכלון בסר בחלב), אך אונקלוס מאוחר לשבעים והושפע עמוקות מהלכות וממדרשי חז"ל, כך שאין בעדותו של אונקלוס עניין מיוחד. 46.210.214.176 17:45, 31 במאי 2012 (IDT)

אפנה ויקיפד שדובר יוונית עתיקה לשיחה זו כדי שיחווה דעתו. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 17:50, 31 במאי 2012 (IDT)

חן חן. אגב, התרגום המדויק הוא "לא תביא טלה בחלב אמו", מ- προσφερω. אבל בשמות כג, יט ובדברים: לא תבשל, εψησεις. מכל מקום, יש טלה ויש אמו. 46.210.214.176 17:58, 31 במאי 2012 (IDT)

עמיתנו האנונימי צודק בכל דבריו. הנוסח היווני אכן גורס טלה בחלב אמו. הבלבול בין גדי לטלה מעניין, אבל לא רלבנטי לענין דחיית המשפט השגוי בעליל על תרגום השבעים. Ijon - שיחה 19:52, 31 במאי 2012 (IDT)

בשר בחלב בביתא ישראל

בע"ה

שלומות וברכות

לפי המסורת ההלכתית של ביתא ישראל, הפסוק 'לא תבשל גדי בחלב אמו' מתפרש: אל תשחט גדי שעדיין יונק. יש להמתין לתום תקופת היניקה ורק אז מותר לשחוט. פרשנות זו תואמת את הקשרו של הפסוק: 'ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה... אך 'לא תבשל גדי בחלב אמו'. כלומר, על אף שראשית הצומח מובא לה' בחי יש להמתין. פרשנות זו מתיישבת עם תרגום השבעים: 'לא תביא טלה בחלב אמו'. ראו: Nahoum Haim,' Mission chez les Falachas d'Abyssinie', Bulletin de l'Alliance Israélit Unuverselle 33 (1908), pp. 100–137. עמ' 138. כך גם כתב בשמו: Rathjens Carl, Die Juden in Abessinien, Hamburg 1921. עמ' 84. נראה שהרב שרן שלום כותב לפי המנהג כיום.

בברכה נאמנה יוסי זיו הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.19.97 06:02, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

זה פירוש שגוי, משום שהתורה עצמה דורשת מפורשות רק שמונה ימי המתנה מלידת בהמה עד הזמן שהיא ראויה להקרבה כקרבן לה'. גדי יונק הרבה יותר משמונה ימים, ולכן אין אפשרות לפרש שהתורה אוסרת להקריבו כל עוד הוא יונק, כי האיסור הוא רק במשך שמונת ימי חייו הראשונים. 11:07, 29 ביולי 2013 (IDT)

יפה. חמוד. אך אם באת לעמוד ולהוכיח לבעלי גישה זו, שכל השערה מופרכת שקולה מול מסורת פסיקה רציפה של עם שלם. אז יטענו כנגדך א. להקריב למזבח מותר. אך לא לשחוט להדיוט. ב.אז יש עוד סתירה בתורה.... הבנת? אפשר להמציא אלפי השערות לכל דבר אם לא מקבלים את מסורת אבותינו ורבותינו שחיו (ומתו) על פיה אלפי שנים.אליצור יחיא - שיחה 23:04, 30 במאי 2018 (IDT)

מיני בעלי החיים שבשרם וחלבם אסור

מה המקור של הגדרת חיה כבהמה לא מודייקת?? מיקי 82

[זאת תשובה חלקית]

כתוב [ויקרא א ב] מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. ידוע ממקומות אחרים שבקר וצאן כלולים בבהמה, לכן הפסוק מפוסק ככה: מִן הַבְּהֵמָה [כלומר-] מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. ובקר וצאן אלה החיות המבויתות. בברכה, אלקים ראיאל - שיחה 22:23, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.retrohealing.co.il/bible3.html
  • In בשר בחלב on 2011-11-22 21:04:53, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In בשר בחלב on 2011-11-27 23:19:45, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In בשר בחלב on 2012-01-20 02:56:09, Socket Error: 'node name or service name not known'
  • In בשר בחלב on 2013-05-03 18:41:31, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 21:41, 3 במאי 2013 (IDT)

חלב במובן של שומן

יש שאומרים שהאיסור הינו בכלל על בישול בשר בחלב - כאשר חלב היא מילה נרדפת לשומן/קרום.

הרמב"ם, לדוגמה, מדבר על כך:

משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות מאכלות אסורות, פרק ז':

[ט'] "חלב הלב, וחלב המעיים והן הדקין המלופפין--כולן מותרין, והרי הן כשומן שהוא מותר: חוץ מראש המעי הסמוך לקיבה, שהיא תחילת בני מעיים--שצריך לגרוד החלב שעליו, וזה הוא חלב שעל הדקין שאסור. ויש מן הגאונים שיאמר שראש המעי הזה שצריך לגורדו, הוא המעי שייצא בו הראי שהוא סוף המעיים."

[י"ב] "וכן קרום שעל הטחול, וקרום שעל הכסלים, וקרום שעל הכליות--אסורין משום חלב. וקרום שעל דד הטחול, חייבין עליו כרת; ושאר הקרום אסור, ואין חייבין עליו."

וכן, מדובר על חיתוך:

[י"ז] "אין מולחין חלבים עם הבשר, ולא מדיחין חלבים עם הבשר. וסכין שחתך בה חלבים, לא יחתוך בה בשר; וכלי שהדיח בו חלבים, לא ידיח בו בשר. לפיכך צריך הטבח להתקין לו שלוש סכינין--אחת ששוחט בה, ואחת שמחתך בה בשר, ואחת שמחתך בה חלבים. [יח] ואם דרך אותו מקום שידיח הטבח הבשר בחנות--צריך להתקין שני כלים של מים, אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים."

אתה מתבלבל בין חלב (ח' ול' בקמץ) לחלב (ח' ול' בצירה). נת- ה- - שיחה 02:10, 21 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-7 במרץ 2014

אין איסור בתורה על אכילת בשר וחלב. יש איסור על בישולו של גדי בהיותו חולב, כלומר יונק. לכל היותר אפשר לטעון ש"יש כאלה הסבורים שקיים איסור מן התורה" הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
109.66.124.75 06:01, 7 במרץ 2014 (IST)

נושא הערך אינו הציווי המקראי "לא תבשל גדי בחלב אמו" והפרשנויות השונות כלפיו, אלא האיסור ההלכתי בשר וחלב, ולכן ההבהרה שאתה רוצה להוסיף, אינה רלוונטית לערך זה, וגם אינה מדוייקת, מאחר וישנם מספר פרשנויות לאיסור המקראי, ולא רק אחת. נת- ה- - שיחה 13:00, 9 במרץ 2014 (IST)

פרשנותו של האלמוני אינה נכונה, גם משום שהמקרא מתיר להקריב גדי מיומו השמיני, בעודו יונק. טיפוסי - דברו איתי 13:38, 9 במרץ 2014 (IST)

האלמוני יכול לחלק בין אכילת הדיוט האסורה, והקרבה לגבוה המותרת, ולכן אין דין מחוסר זמן (האדום, אבוי), ראיה לנושא. נת- ה- - שיחה 18:34, 9 במרץ 2014 (IST)

זה נכון. אין איסור בתורה בשום מקום על אכילת בשר וחלב, ולכן הפיסקה הראשונה של הערך אינה נכונה. נוף כרמל - שיחה 16:03, 18 בספטמבר 2023 (IDT)

ציטוטי המקרא

אתם כותבים שיש במקרא אזכור 3 פעמים של האיסור, אבל מצטטים רק 2... רן כהן • שיחה 11:57, 31 במאי 2014 (IDT)

אם תתבונן זה שלש... שניים מהם באותה לשון בדיוק. אלקים ראיאל - שיחה 22:42, 13 באוגוסט 2020 (IDT)

האם הפירוש שאיסור בשר בחלב מכוון להרחקה מאכזריות עובדי האלילים, קראי או רבני

בימים האחרונים משתמש:Shlomogaver כתב בערך שמקור הפירוש הנ"ל הוא קראי, והעתיקהו הרמב"ם. כמקור לדבריו הוא הציג את הספר "דרכים בהלכה הקראית הקדומה" של פרופסור יורם ארדר. עיינתי בספר באתר כותר וראיתי שהאמת היא ההפך: ארדר מביא את הפירוש בשם הרשב"ם, ראב"ע, אבן כמונה, ורק אח"כ בשם אהרן בן אליהו, חכם קראי מהמאה ה-14. אני מתקן. בברכה, גנדלף - 10:38, 09/11/14 10:38, 9 בנובמבר 2014 (IST)

חסר מקור תנכי לאיסור

נכתב שהאיסור נובע משלושה מקורות בתורה, אבל מצוטטים שניים. אנא הביאו את המקור השלישי. רן כהן • שיחה 08:29, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

עיין היטב ותראה שבשני מקומות ישנו ציטוט זהה, ועל כן אוחדו המקורות, וישנו קישור לשניהם. נת- ה- - שיחה 20:12, 12 בספטמבר 2015 (IDT)

דיווח שאורכב ב-15 בינואר 2020

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

כתבתם:(אחר הערה 35) השו"ע והאחרונים פסקו כי בשר חיה אסור מהתורה.

לכאורה זאת טעות.ראה: שו"ע יו"ד פז:ג אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אבל בשר טהורה בחלב טמאה או בשר טמאה בחלב טהורה מותרי' בבישול ובהנאה ובשר חיה ועוף אפילו בחלב טהורה מותר בבישול ובהנאה ואף באכילה אינו אסור אלא מדרבנן אבל דגים וחגבים אין בהם איסור אפילו מדרבנן: דווח על ידי: משה יאסגור 207.38.173.98 19:43, 7 בינואר 2020 (IST)

האלמוני צודק. תיקנתי את הטעות. פנטין - שיחה 12:04, 15 בינואר 2020 (IST)

פירוש נוסף

יש המפרשים גדי בחלב אמו כגדי שעדיין יונק. כשם שנאמר על תינוק שיונק שהוא עדיין בחלב אמו. ואם פירוש זה נכון הרי כי הוא שומט את כל מנהגי כשרות חלב ובשר ביהדות משום שאין לבשל גדי שעדיין יונק לא מדבר על הפרדת בשר וחלב אלא על צער בעלי חיים שאין להרחיק גדי שעדיין יונק מאמו ולבשלו (בחלב או בכל רוטב אחר) הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.137.80.186 11:39, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

אין שום פרשנות מסורתית כזאת, ולכן המנהגים המסורתיים לא רלווטיים. יש פרשנות קראית דומה, המובאת בפסקה המתאימה. --שמש מרפא - שיחה 19:59, 22 בספטמבר 2021 (IDT)