שיחה:גלובליזציה כלכלית
נלקח משיחה:גלובליזציה[עריכת קוד מקור]
- "(ועל כך ראו בהמשך)" -- לדעתי אין מקום להפניות כאלה.
- גידול בסחר הפיננסי: גידול בהיקף העסקאות במטבע חוץ בבורסה אינו מעיד על גלובליזציה. רוב החברות העוסקות בעסקאות במטבע חוץ ממדינות שונות מתייחסות לכך כאל סוג של השקעה מהסוג שהיה מקובל מכבר.
- כנ"ל לגבי מתקפות על בנקים מרכזיים וערעור מעמדם: ערעור כזה קיים למעשה בכל תקופה בה בנק מרכזי נוקט מדיניות לא הגיונית לאורך זמן. ההבדל היחידי בין מתקפות כאלו היום ובעבר הוא במטרת המתקפה והמתודה שלה. פעם המתקפה התבטאה בזרימה פנימה והחוצה של זהב. היום זו זרימה פנימה והחוצה של היחידה המטבעית. זו אינה עדות לשינוי.
- שינוי באופן הייצור: הניתוח הוא, בלשון עדינה, אימוץ של תאוריה אחת כתיאור של עובדות מוצקות וברורות. בפועל, אינני סבור שניתן לתמוך אפילו בעובדה אחת מתוכו. אין הצטמצמות של מספר המשרות במערב, אין ירידה ברמת החיים במערב, אין "תחרות" בין מדינות בעולם השלישי להנמכת תנאים, ואין מרוץ לתחתית. אינך יכול לאמץ טיעון מרקסיסטי שרבים חולקים על כל הטיעונים שבו ולהציגו כ"מאפיין" או כעובדה. הצגת הדברים הזו גם יוצרת צרימה עם הטיעון של גידנס ופוקויאמה. הרי אם קורים דברים כל כך רעים, איך זה שהם כה טיפשים שאינם מבחינים בכך?
- הגירת עבודה: אם יש הנמכה של הגבולות ושינוי של החברות למבנה אופקי ללא מרכז, כטענת קסטלס, איך זה שאין התמשכות של הגירת עבודה? יתר על כן, מאחר ובמדינות כמו ארצות הברית, המוצגת כאבן הראשה של התהליך, דווקא יש הגירת עבודה מסיבית, נוצרת בעיה עם שני מאפיינים אחרים שציינת: ירידת רמת החיים במערב (מדוע מהגרים אליו, אם כך?); ושינוי באופן הייצור (זרימת עובדים מהעולם השלישי הייתה צריכה לסייע בשימור הייצור הזול במערב, הלא כן?).
- אין בעיה להוריד, אם אתה מעוניין
- האם גידול בסחר הבינ"ל אינו גלובליזציה? האם העובדה שהיום קל מתמיד לסחור עם הצד השני של העולם, וזה אכן נעשה בהיקפים גדולים בהרבה, אינו גלובליזציה? אם כך איני מבין את משמעות המושג.
- אתה טוען שאין ירידה ביכולתם של בנקים מסחריים לשלוט על שער המטבע, או שהירידה הזו אינה קשורה לגלובליזציה?
- א. לא טענתי שיש הצטמצמות של מספר המשרות במערב, טענתי שיש צמצום במספר המשרות בתעשיה במערב. העליה באבטלה ובמשרות נמוכות השכר בשירותים הן עובדות, שאין בעיה לגבות במחקרים.
- ב. גם אם השם 'מרוץ לתחתית' מאפיין כותבים מהשמאל, המשמעות ודאי לא. אם נישאר בביצה המקומית, הטענה העיקרית של ביבי לשינויים שהוא עורך זה שאם שוק העבודה הישראלי לא יתאים את עצמו לשינויים העולמיים - כל המשרות יברחו למקומות שכן התאימו את עצמם. (כמובן שביבי למד את זה ממורים גדולים ממנו). אז או שאתה מגדיר את ביבי כנאו מרקסיסט, או שאתה מקבל את זה שזה לא טיעון נאו מרקסיסטי.
- ג. הבעיה היא לא מיתון כלכלי - אף אחד לא טוען שמאז תחילת הגלובליזציה יש מיתון. הבעיה, כפי שהיא מופיעה בפרק 'פערים', היא גידול בפערים הן הבין-מדינתיים והן התוך-מדינתיים.
- 5. הגירת עבודה - השינוי בהגירת העבודה נובע פשוט משינוי חוקי ההגירה במדינות אירופה, שינוי שלמרות התגברות ההגירה לארה"ב הביא לירידה דרסטית בהיקף הגירת העבודה העולמית. אני מעדיף לא להיכנס לזה כאן, כי הערך גם כך ארוך מדי. אולי כבר הגיע הזמן לכתוב את הגירת עבודה... נדב 07:56, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
המשך[עריכת קוד מקור]
ו. כתבת "האם גידול בסחר הבינ"ל אינו גלובליזציה?" -- ראשית, דובר כאן בגידול בסחר הפיננסי, שבו המוצר הנסחר הוא כסף, וזה אינו נוכח באופן פיזי בחייהם של אנשים. אם הגידול מתמצה בסחר בכסף, הרי שאין לדעתי גידול בגלובליזציה אם הסחרן על רצפת המסחר צועק גם "ין! ין! ין!" נוסף ל"רופיה! רופיה! רופיה!".
ז. יותר בהרחבה, כתבת: "אם העובדה שהיום קל מתמיד לסחור עם הצד השני של העולם, וזה אכן נעשה בהיקפים גדולים בהרבה, אינו גלובליזציה? אם כך איני מבין את משמעות המושג" -- אם אני מבין אותו נכון, הטיעון אינו שיש רק גידול בסחר, אלא שהוא נושא עמו מטען נוסף. הרי לא נטען כי אם ישראל מכרה פעם מאה טון פוספטים והיום היא מוכרת שלוש מאות טון פוספטים יש כאן מידה גוברת של גלובליזציה, ממש כשם שלא נטען שאם רוסיה מכרה פעם מאה מליון חביות נפט לחו"ל והיום רק חמישים מליון חביות שיש קיטון בגלובליזציה. אלו נתוני סחר, ומקומם בערך סחר בינלאומי. הטיעון הבסיסי הוא שיש כאן "דבר מה נוסף" -- מטען תרבותי, חברתי ופוליטי הנישא על גב הסחורות. הגידול בסחר בכסף, כשלעצמו, אינו גלובליזציה, אלא אם כן אתה יכול להצביע על המטען והשינוי שהוא מחולל. לדוגמה, שריבוי חלפני המטבע הזר בישראל חולל שינוי חברתי או תרבותי (במובחן מהגברת נוחותנו).
ח. "תה טוען שאין ירידה ביכולתם של בנקים מסחריים לשלוט על שער המטבע, או שהירידה הזו אינה קשורה לגלובליזציה?" -- גם וגם. יכולתם של הבנקים המרכזיים (אני מניח ש"מסחריים" הוא שגגת הקלדה) לשלוט במטבע הייתה תמיד מוגבלת למדי ויש דוגמאות רבות לכשלונן של מדינות להחזיק את מטבעותיהן בערכים מלאכותיים "נגד השוק" לאורך זמן (אנגליה בשנות העשרים, ארה"ב בשנות השלושים ואחר כך בשנות השבעים, סין היום, ישראל בשנות השמונים, וכו'). אתה יכול אולי להצביע על העצמה של כוחות השוק או התרופפות של הבקרות של הבנק המרכזי, אבל מדובר בכל מקרה בתהליך הולך ומתחזק מאז תחילת המאה העשרים, והקישור שלו לגלובליזציה בעשרים השנים האחרונות חלש למדי.
ט. כתבת: "העליה באבטלה ובמשרות נמוכות השכר בשירותים הן עובדות, שאין בעיה לגבות במחקרים" -- גבה אותן, אם כן. המעבר מתעשייה לשירותים במערב הוא תהליך מתמשך, שראשיתו כבר בתחילת המאה העשרים, כך שאיני רואה קשר מובהק לגלובליזציה כאן. את העליה באבטלה ובמשרות נמוכות שכר בשירותים אתה צריך: א. לאמוד מול העבודות הקודמות בתעשייה (כלומר, להראות שהעובדים שנפלטו מהיצור לשירותים ירדו בשכרם באופן יחסי). ב. להראות כי לעליה באבטלה במערב יש קשר מובהק יותר להליכי גלובליזציה. מאחר והטענה הרווחת בנוגע לעליה באבטלה היא שהיא נובעת משווקי עבודה קשיחים בגלל חוקי תעסוקה, עליך להראות כי האבטלה נותרת גבוהה וקבועה גם במדינות פתוחות לגלובליזציה בהן חוקי העבודה קשיחים פחות. לדעתי, אין אפשרות להראות זאת, אבל אצפה לעדכון.
י. אני מסרב לקבל את ביבי כמדריך לענייני השקפה ליברלית, שכן זו אינה השקפתו, אבל טיעונו כאן אינו של מרוץ לתחתית אלא ששוק עבודה קשיח אינו יכול להתאים עצמו לשינויים. ההנחה שביטול חוקי העבודה, נאמר, יגרום להורדה ברמת החיים, השכר והתנאים של עובדים היא הנחה (שלך, של מרקסיסטים, או מי שלא יהיה). יש ויכוח ער לגבי נכונותה.
בצד -- הטיעון "או שאתה מגדיר את ביבי כנאו מרקסיסט, או שאתה מקבל את זה שזה לא טיעון נאו מרקסיסטי" הוא לדעתי כשל לוגי מסוג דילמה כוזבת. יש כאן עוד אפשרויות: אפשר לטעון שביבי אידיוט ולא מבין על מה הוא מדבר, אפשר לטעון שהוא מנצל אופורטוניסטית טיעונים הסותרים את עיקר טיעוניו האחרים לצורך ניגוח נקודתי, אפשר לטעון שזה טיעון המשמש גם נאו מרקסיסטים וגם אחרים, וכו'.
יא. כתבת: "הבעיה, כפי שהיא מופיעה בפרק 'פערים', היא גידול בפערים הן הבין-מדינתיים והן התוך-מדינתיים" -- זהו טיעון, לא עובדה (ולדעתי, גם אינו מגובה בעובדות).
יב. הנקודה הקריטית ביחס להגירת עבודה היא הסברת מקרים בולטים הסותרים את הטיעון. אי אפשר להביאו כמות שהוא כאשר הדוגמה העיקרית לכוח גלובליסטי סותרת אותו. לגבי הקיטון בהיקף הגירת העבודה, כולל לאירופה, הרשה לי לחלוק עליך גם בנקודה זו. יש קיטון רק בהגירה החוקית -- ההגירה הנוזלת, הבלתי חוקית, נמשכת. ישנם גם כאלו הטוענים שהאיחוד האירופי המתרחב הוא במידה רבה הגדרה מחדש של הגירה.
אורי 15:59, 20 ספטמבר 2005 (UTC)
תאגידים[עריכת קוד מקור]
נראה לי שחסר במושג העיסוק בתאגידים בינלאומיים שמהווים חלק גדול מהכלכלה הגלובלית. מישהו מרים את הכפפה? (62.0.191.242 17:27, 12 יוני 2006 (IDT))
תודה:[עריכת קוד מקור]
אני נהנתי מן המידע שנתתם ב דף זה .. תודה :) 79.181.220.135 18:54, 26 בפברואר 2013 (IST)
מגמתיות בתיאור ההשקפעות על שוק העבודה[עריכת קוד מקור]
שלום, בערך מופיעה הקביעה הבאה: "ראשית, צמצום במספר המשרות בתעשייה במדינות הצפון, שבעקבותיו חלו הן עליה באבטלה ברוב המדינות והן עליה בשיעור המועסקים בשירותים במדינות אלו. כתוצאה מכך משתנה אופי העבודה במדינות אלו, ממשרות בטוחות לכל החיים למשרות המאופיינות בדרך כלל בשכר נמוך, במיעוט תנאים סוציאליים ובחוסר קביעות (מקג'ובים)."
כמובן שמדובר בקביעה בלתי מבוססת ושאינה נכונה אמפירית. יש מעבר ממשרדות בתחום התעשייה למשרדות בתחום השירותים ויש קיטוב במשכורות. חלק מהעובדים נעים דוקא מעלה לעבר משכורות גבוהות יותר בתחומי ההיטק לדוגמא וחלק אכן נעים מטה. הקביעה כי מדובר בעליה באבטלה (באופן גורף) ומאפייני שכר נמוך אינה נכונה כלל שכן אם אכן היה שכר נמוך משולם לכל העובדים במדינות "הצפון" הרי שמדינות אלו לא היו כה עשירות. הניסוח הנוכחי מוטה ומגמתי 109.65.177.102 15:57, 15 במרץ 2017 (IST)