שיחה:גמל חד-דבשתי
חשוד כגניבת זכויות יוצרים:
הגמל הוא סוג של מעלי-גירה. הגָּמָל הוא יונק גדול מאוד (מגיע לגובה של למעלה משני מטרים) מותאם באופן מדהים למדבר ולכן זכה לכינוי "ספינת המדבר"על גבו דבשת ובה מאגר שומן המשמש כמקור אנרגיה וחומרים בעת הצורך. אצבעותיו מחוברות ושטח דריכתו רחב,התאמה זו מאפשרת לו לפסוע בקלות בחול מבלי לשקוע. רגליו הארוכות מרחיקות את גופו מהקרקע הלוהטת ומאפשרות לו לפסוע פסיעות גדולות. הכריות הַקְּפִיצִיּוּת שעל פַּרְסוֹת רגליו מְקִלּוֹת על ההליכה בחול הצורב. לוחיות עור קשות, שנמצאות על החזה, המרפקים והברכיים של הגָּמָל מגינות על גופו מפני הקרקע הלוהטת כאשר הוא רובץ עליה.לשונו הקרנית ושפתיו העבות אינן נפגעות מצמחי מדבר הקוצניים. צווארו הארוך מְאַפְשֵׁר לו גם להגיע לענפים הצעירים והגבוהים שבעצים מסוגל לא לשתות עד 17 יום(!). עפעפי העיניים של הגמל מפותחים מאוד ומשמשים מגן מפני גרגרי חול נישאים בסופות. גם הנחיריים של הגמל מאפשרים לו לווסת את גודל פתחי האף ולמנוע חדירת חול.
אך הדבר המדהים מקולם הוא הַדַּבֶּשֶׁת - בזכותה , יכול הגָּמָל ללכת ימים רבים מבלי לאכול ומבלי לשתות טיפת מים. בעונת השפע, הגָּמָל אוֹגֵר בדַּבֶּשֶׁת את עודפי המזון בצורה של שומן. כשמגיעים ימים קשים יותר והגָּמָל רעב, הוא מנצל את ה"החיסכון".
טעויות בערך ובעיות ניסוח[עריכת קוד מקור]
מספר רב של טעויות מהותיות בערך ובעיות ניסוח והן:
- "הגמל החד-דבשתי טבעי לחצי האי ערב ודרום אסיה" - אזור התפוצה של הגמל החד-דבשתי הוא סהרו-ערבי כלומר, כולל את חצי האי ערב ואת מדבר הסהרה שבצפון אפריקה. תחום תפוצה זה כולל כמובן את דרום מערב אסיה, אך לא את כל דרום אסיה.
- "גמלים מבויתים הוכנסו לאזור מדבר סהרה בעת הפלישה הפרסית למצרים." - גמלים חד דבשתיים היו קיימים במצרים זמן רב לפני הפלישה הפרסית (במאה ה-6 לפנה"ס). מצרים נמצאת בלב האזור הסהרו-ערבי ומחוברת חיבור יבשתי ישיר לאזורים בהם גידול גמלים היה נפוץ מראשית ביות הגמל, כגון: סיני, כנען, וחצי האי ערב. ומצרים אף שלטה על אזור סיני וכנען בתקופת האימפריה המצרית (המאה ה-16 לפנה"ס) כמו גם ידוע על חדירות של עמים שמיים נוודים שגידלו גמלים וחדרו למצרים כמו ההיקסוס, העפירו והעברים. ואף בספר שמות קיים תיאור של תמותת גמלי המצרים במכת הדבר. (שמות ט וארא ג). (המאות המאה ה-16 המאה ה-15 המאה ה-14) לפני הספירה.
- "הגמל הדו-דבשתי החזק והיציב יותר הגיע לאזור אפריקה לראשונה במאה הרביעית." - לגמל הדו-דבשתי יתרון על הגמל החד-דבשתי בתנאי קור בלבד. עמידותו של הגמל החד-דבשתי לחום, יובש ומסעות ארוכים טובה לא פחות מזו של הגמל הדו-דבשתי אם לא יותר. גמל דו-דבשתי מעולם לא היה נפוץ באזור הסהרה והגמלים הנוספים שהביאו הכובשים הערבים במאות ה-7 וה-8 לספירה ואילך למצרים ולסהרה היו גמלים חד-דבשתיים שכן הגמלים שבויתו בחצי האי ערב היו גמלים חד דבשתיים כפי שכתוב בערך. כמו כן, הסחר חוצה הסהרה התבצע על גמלים חד-דבשתיים. וגם כיום הגמלים הנפוצים בסהרה ובמצרים הם כולם גמלים חד-דבשתיים שהם במידה מועטה צאצאי הגמלים שחיו שם מהעת העתיקה ובמידה רבה יותר צאצאי הגמלים שהובאו על ידי הכובשים הערבים. יואב שמעוני - שיחה 20:39, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
- שתי הנקודות הראשונות שכתבת שגויות. ראה סקירה עדכנית כאן. הורדתי את האיזכור לגמל הדו-דבשתי, כנראה בלבול של מישהו. Reuveny - שיחה 22:19, 4 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני מקבל את דבריך באופן חלקי. הנקודות שציינתי אינן יכולות להיות שגויות מכיוון שהם מבוססות על מקורות, לכל היותר תוכל לטעון שהן לא מדויקות. בקישור ששלחת צוין שביותו הראשוני של הגמל החד-דבשתי נעשה באזור דרום מזרח חצי האי ערב, ועוד כמה דברים על אופי ביות הגמל. זה לא סותר את העובדה שגמלים מבויתים הובאו לאזורים אחרים כבר בתקופות עתיקות. במיוחד לאור שימושו העיקרי של הגמל המבוית כבהמת משא, שימוש שיכלו לנצל היטב נוודים וסוחרים בעת העתיקה. עמך הסליחה על הזמן הרב עד שהשבתי. יואב שמעוני - שיחה 17:54, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
- מובן שגמלים מבויתים הובאו לאזורים רבים כבר בתקופות עתיקות, אבל הדיון היה אם הגמל טבעי לאזורים אלה. טבעי = היה מצוי בבר. ככל הנראה הגמל החד-דבשתי לא היה מצוי בבר בצפון אפריקה במהלך ההולוקן אלא הובא לאזור בידי האדם.
- הערה כללית לעניין המקורות - טענה יכולה להיות שגויה גם היא נסמכת על מקורות, אם המקורות לא מעודכנים, לא מקובלים מבחינת הקונסנזוס המדעי או פשוט שגויים. Reuveny - שיחה 10:29, 13 באוגוסט 2016 (IDT)
- הדיון היה על מספר נקודות שציינתי, בניהן אזור תפוצתו הטבעי של הגמל, תאריך הכנסתו לאזור צפון אפריקה והערה על הפסקה השגויה בה מוזכר הגמל הדו-דבשתי, על הנקודה השלישית שנינו הסכמנו ואף טרחת לתקן זאת. לעניין תחום התפוצה הטבעי שלו אני מקבל את המשפט - "הגמל החד-דבשתי טבעי לחצי האי ערב ודרום אסיה" עם שינוי קטן - דרום מערב אסיה שכן נראה לי שהכוונה לאזור זה (גבול אפגניסטן-פקיסטן פחות או יותר) ולא לאזורים מזרחיים יותר בדרום אסיה, בהתאם למפות התפוצה בערך ובאתר ה-PNAS.
- לגבי הגעתו למצרים ולסהרה - כפי שכבר ציינתי אני נאלץ להסכים בלית ברירה, שהאזור אינו חלק מאזור תפוצתו הטבעי שלו. אך הגמל הגיע למצרים בתקופות קדומות לפרסית למצרים, ככל הנראה כבהמת משא מבויתת (במאות המאה ה-16 המאה ה-15 המאה ה-14 לפני הספירה) על ידי עמים נוודים כמו ההיקסוס, העפירו והעברים. ולכן אני מעוניין לתקן את הערך בהתאם.
- יואב שמעוני - שיחה 22:59, 14 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא מכיר אסמכתא לכך שגמלים מבויתים הובאו למצרים ע"י העמים שציינת. להיפך - הגמלים הפכו נפוצים שם רק לאחר התקופה הפרסית.Reuveny - שיחה 23:38, 18 באוגוסט 2016 (IDT)
- במידה ומה שמטריד אותך זה האסמכתא להגעת הגמל למצרים טרם התקופה הפרסית, ניתן לסכם ש- סביר למדי שהגמל היה קיים שם לפני אבל הפך נפוץ יותר באופן משמעותי בתקופת הפלישה הפרסית, לכן אני לא אמהר לשנות את החלק הזה בערך, או שאני אמצא דרך עדינה יותר לנסח את הפסקה הזו, אבל חוצמזה יש בערך עוד בעיות ניסוח שאפשר לשפר אותן. יואב שמעוני - שיחה 22:49, 21 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני לא מכיר אסמכתא לכך שגמלים מבויתים הובאו למצרים ע"י העמים שציינת. להיפך - הגמלים הפכו נפוצים שם רק לאחר התקופה הפרסית.Reuveny - שיחה 23:38, 18 באוגוסט 2016 (IDT)
- אני מקבל את דבריך באופן חלקי. הנקודות שציינתי אינן יכולות להיות שגויות מכיוון שהם מבוססות על מקורות, לכל היותר תוכל לטעון שהן לא מדויקות. בקישור ששלחת צוין שביותו הראשוני של הגמל החד-דבשתי נעשה באזור דרום מזרח חצי האי ערב, ועוד כמה דברים על אופי ביות הגמל. זה לא סותר את העובדה שגמלים מבויתים הובאו לאזורים אחרים כבר בתקופות עתיקות. במיוחד לאור שימושו העיקרי של הגמל המבוית כבהמת משא, שימוש שיכלו לנצל היטב נוודים וסוחרים בעת העתיקה. עמך הסליחה על הזמן הרב עד שהשבתי. יואב שמעוני - שיחה 17:54, 12 באוגוסט 2016 (IDT)
- שתי הנקודות הראשונות שכתבת שגויות. ראה סקירה עדכנית כאן. הורדתי את האיזכור לגמל הדו-דבשתי, כנראה בלבול של מישהו. Reuveny - שיחה 22:19, 4 באוגוסט 2016 (IDT)