שיחה:גשר עד הלום

שאני אבין, ישראל בנתה אנדרטה לזכר חללי צבא מצרים??!--Metal-wikiped 14:55, 29 אפריל 2006 (IDT)

אינני יודע מי הפועלים שבנו את האנדרטה, ומי מימן את הקמתה, אבל היא נבנתה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, בתמורה להסכמת מצרים להשארתן של אנדרטאות ישראליות ברחבי סיני. דוד שי 16:46, 29 אפריל 2006 (IDT)

בלימה?

מתוך הערך: "הצלחתו של צה"ל לבלום את הפלישה בגשר זה העניקה לו את השם "עד הלום".", אשמח לקבל מקורות לאמת את משפט זה, שאכן צה"ל עצר את הצבא המצרי מפלישה, והוא לא נעצר מעצמו משום שזאת היתה משימת הקרב שלו, תודה רבה. תומאס 22:28, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

פתח כל ספר היסטוריה שאתה יכול לעלות על דעתך. המטרה של המצרים היתה תל אביב, הרעיון שהם נעצרו כי התחשק להם הוא פשוט מגוחך. טרול רפאים 23:33, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

יש כל מיני סוגים של בלימה. מה הסיבה שהמצרים נעצרו? אי אפשר לדעת. לאור ה"הצלחות" שלהם ביד מרדכי וניצנים, ולאור ההתקפות האויריות שפתאום ניחתו עליהם יש מאין (שכן עד אז לא היו לצה"ל מטוסים שיכלו להפציץ), בהחלט יכול להיות שמה שעצר אותם היה הפחד מהבאות (מה שכנראה עצר גם את הסורים ב-73'). תציץ בנחל שיש שם. עם ציוד הגישור שקיים היום עוברים את הנחל תוך 10 דקות, אבל מה היה למצרים ב-48'? עמית 23:47, 10 בספטמבר 2006 (IDT)

אולי יש למיתוס הזה מקור אינטרנטי? תומאס 00:05, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

אינטרנטי לא, אבל אתה יודע, פעם היו ספרים כאלה עם נייר ודיו. ובאחד מהם קראתי היום כי הכוחות המצריים נבלמו צפונית לכפר איסדוד על ידי התקפות נגד של חטיבת גבעתי ומטוסי המסרשמידט שהגיעו זה עתה (הציטוט לא מדוייק, אבל הספר לא בידי כרגע). אז נשאלת השאלה, על איזה מיתוס אתה מדבר, זה הישן על בלימה, או זה החדש על "משימת הקרב" שאין לי מושג מאיפה הבאת. זה שתתחיל לכנות את ההיסטוריה בשם "מיתוס" לא תהפוך אותה לכזאת, ולא תהפוך אותך לחכם יותר. בקרב החוגים האינטלקטואליים המקורבים אלי, מכונה שיטה זו בשם "פלצנות". עמית 18:54, 11 בספטמבר 2006 (IDT)

לאחר הדיון פניתי לאורי מילשטיין, אתם מוזמנים לראות את המכתבים כאן.

בגלל איומים שקיבלתי על השחתות פוליטיות, לא אשנה את הדף לפני שאקבל תגובות. כל טוב, תומאס 22:02, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

אורי מילשטיין שנוי במחלוקת כהיסטוריון וראוי על כן לבדוק במקורות נוספים. בספר תולדות מלחמת הקוממיות שנערך ע"י ענף היסטוריה במטכ"ל (שאף הוא עלול להיות "נגוע" באמת משלו) מציין ש"מגמתו של המפקד המצרי עדיין לא ברורה. האם התכוון להמשיך ולפרוץ צפונה...?" בהמשך הוא מעריך שבעקבות הפגזת הטור המצרי והפצצתו "נראה שהמפקד המצרי החל בודק מחדש את תוכניתו."" בספר קיצור תולדות ההגנה נכתב שהתקפת הנגד בתחילת יוני אמנם לא השמידה את החטיבה המצרית "אולם היא עצרה אצ התקדמות המצרים". והוא מצטט זכרונות של "אחד מראשי המתנדבים המצרים...'ההתקפה היהודית על אשדוד היוותה נקודת מפנה..תחת אשר תמשיך [המפקדה המצרית] ברדיפה אחר הכנופיות הציוניות, החליטה...להסתפק בניתוק הנגב...". באנציקלופדיה העברית כרך ו' "ראץ ישראל" נאמר "הגיס המצרי העיקרי רותק למשלטיו והוכרח להפסיק התקדמותו צפונה ומזרחה לאחר שהוטרד ע"י התקפות חיל רגלים ומטוסי הקרב..." שנילי • שיחה 22:33, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

תודה על התשובה העניינית והמפורטת, השאלה האם יש מקום להוסיף נקודת מבט נוספת על האירועים הללו? תומאס 22:48, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

לדעתי כדאי לציין את שתי הגרסאות, רצוי בלוויית כמה שיותר מקורות וציטוטים, כדי להימנע ממלחמות עריכה מיותרות. בהערת אגב, אינני מומחה להיסטוריה של מלחמת השחרור ואין לי כל מושג (או דעה) מי צודק בוויכוח הספציפי הזה; אבל רציתי לציין שכשמגיעים לשאלה מה רצו המצרים לעשות, הרי שבהיעדר כוחות טלפתיים ניתן רק לשער או לנחש מה הייתה כוונתם - אלא אם כן, כמובן, יש בידי היסטוריונים מסמכים מהתקופה המעידים בבירור על כוונתם. אביעד המקורי 22:51, 26 בספטמבר 2006 (IDT)

במידה ואין התנגדות אני אוסיף פסקה בנושא. תומאס 00:52, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

יש התנגדות. לא ראיתי כל אסמכתא לכך שמשימת הקרב של הצבא המצרי הייתה להגיע עד אשדוד ולעצור שם, ואין כל מקום להעלאת השערה זו. דוד שי 07:50, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אפשר לדעתי לציין שזו טענתו של אורי מילשטיין, אבל רצוי מאוד להוסיף על מה הוא מסתמך. אביעד המקורי 08:36, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

תומאס אם תשחית את הערך תחסם, ועם כל הכבוד לאורי מילשטיין לא כל דעה ראויה להופיע בערך אנציקלופדי רק בגלל שהיא קיימת. עריכותיך לא נועדות להרבות ידע או דיוק, אלא לקדם את דעותיך הקיצוניות. לדעות אלו יש מקום, אך הוא אינו כאן. אדם הקורא לצה"ל צמ"י אינו יכול לערוך ערכים הנוגעים לצה"ל ולמורשתו באופן אובייקטיבי. הסר ידיך מערכים אלו. אלמוג 08:43, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

יש כאן שני נושאים נפרדים; אני מסכים עם סלידתו של אלמוג מהמדיניות של תומאס, שכנראה הגיע לוויקיפדיה במטרה אחת - להוסיף לה הטיה פוליטית (לכיוון דעותיו הפרטיות, כמובן). זה דבר פסול בעיניי. בכל אופן, אני חושב שגירסתו של מילשטיין למהלך העניינים מעניינת ומאתגרת, ואם יש לה סימוכין של ממש (מלבד סברות כרס וניחושים) בהחלט ראוי להביא אותה בערכים הקשורים למלחמת השחרור - או לפחות בערך מלחמת השחרור. אביעד המקורי 09:43, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אשמח אם תפסיקו לצעוק "אני אחסום אותך!" אני לא שיניתי שום דבר בערך, ואין לצעקות האלו שום טעם טוב.

דבר נוסף, אני לא ראיתי עדיין שום אסמכתא לכך שהצבא המצרי רצה להגיע עוד צפונה ובכל זאת זה מופיע בערך. אפילו במקור ששנילי הביא, שאי אפשר לחשוד בו בשמאלניות יתר, כתוב כי "מגמתו של המפקד המצרי עדיין לא ברורה. האם התכוון להמשיך ולפרוץ צפונה...?" לא נראה לי שזהו הסבר חד משמעי. (אלמוג:) איך אתה קובע איזו דעה ראויה להופיע ואיזו דעה לא ראויה? רק מה שהממשלה מוציאה לאור זה לגיטימי? או אולי מה שעומד בקנה אחד עם דעותיך? ומי יכול לערוך ערכים שעוסקים בצבא הישראלי? רק מי ששירת שם? או אולי רק מי שהיה מינימום סגן אלוף? (לא כמובן מישהו מיחידה לוחמת שרואה רק את זויתו הצרה, אלא אחד שיושב ביחידת מודיעין ורואה את התמונה הרחבה יותר, ולא נשים שסתם מכינות קפה, ובטח לא ג'ובניקים שלא מסכנים את חייהם) אז מי קובע מי מספיק פטריוט בשביל לערוך את הערכים בויקיפדיה? תומאס 10:01, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

איני צועק "אחסום אותך" אלא מזהיר שעריכות פוליטיות אינן נסבלות בויקיפדיה. איזו דעה ראויה להופיע? כל דעה שנכתבת בתום לב מתוך מטרה להרבות ידע. אתה כותב באופן מוצהר על מנת להטות ערכים מבחינה פוליטית. מי יכול לערוך ערכים על צה"ל? כולם. סגני אלופים, סמלים ראשונים (כמוני), טוראים, נשים, גברים, הטרוסקסואלים והומוסקסואלים, משתמטים, סרבני מצפון, עריקים, פטריוטים, בוגדים, שמאלנים, ימנים, ובלבד שעריכותיהם תבואנה על מנת להוסיף מידע וידע, ולא על מנת להטות את הערך מבחינה פוליטית. מטרת עריכתך, עד כמה שהבנתי את הדף עם ההתכתבות, היא להוכיח שמטרת הצבא המצרי הייתה לתמוך בהחלטת האו"מ ולמנוע מצה"ל לפלוש לשטחים המיועדים למדינה הפלסטינית. זו הטייה פוליטית, שאין בינה ובין הרצון להרבות ידע דבר. לכן אני שב ומזהיר. אם ישונה ולו פסיק בערך, תחסם לתקופה ארוכה. איני סותם פיות פוליטי. אשתמש באותה שפה תקיפה כלפי משחית פוליטי מהימין, השמאל המרכז, עלה ירוק, אגודת ישראל, או כל אדם אחר ודעה אחרת. אין כאן מקום לפוליטיקאים. יש כאן מקום לעורכים שמטרתם להרבות ידע. אלמוג 10:28, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

תומאס, הטענה הקלה והזולה על סתימת פיות בוויקיפדיה אינה מקורית במיוחד, והיא נשמעת כאן בממוצע שלוש פעמים ביום - פעם ממישהו דתי שכועס כשמשחזרים לו עריכה (בסך הכול הוא שינה את הגדרת היהדות הקונסרבטיבית מ"זרם ביהדות" ל"דת שמוצאה מהיהדות"); פעם ממישהו מקריית ארבע שמתרגז כשמשחזרים לו עריכה (בסך הכול הוא הכניס "רקע", כלומר הצדקה, לטבח שערך ברוך גולדשטיין - הי"ד! - בחברון); ופעם ממישהו שלא מבין מה מפריע כשהוא כותב שמטרתם העיקרית של העשירים הארץ היא חיסול מדינת הרווחה. שוב, אם יש למילשטיין סימוכין לטענתו, אני מציע שתעלה את זה כאן לדיון. אם יש סימוכין כאלה, ולא מדובר בניחושים גרידא, אני מאמין שנוכל לשלב את זה בערך, או בערך אחר, כללי יותר. אביעד המקורי 11:17, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

איפה התבנית עם כוס המים? האם מישהו הוכה במכת חום או משהו? תרגעו קצת ותדונו לגופו של עניין ובלי ההתלהמות של "אחסום אותך". יעקב בויקי 11:39, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אז יש כאן בעייה. אני מבלה כאן הרבה זמן ומשקיע כאן הרבה מאמץ. המקום הזה חשוב לי. גם לי יש דעות פוליטיות, ואני אפילו לא שומר אותן לעצמי, וכל מי שקצת קורא כאן יכול בדיוק לדעת מה הן. הן מעולם לא חילחלו למרחב הערכים באופן גלוי ומוצהר. כמו כל אחד, שלא במודע, ייתכן שכתיבתי לעיתים אינה אובייקטיבית, אבל במקרה כזה באים אחרים ומתקנים ומתנהל ויכוח לגופו של עניין כאשר השאלה אינה "מה יקדם את דעתי" אלא "מה יקדם את הוויקיפדיה". המשתמש תומאס נוהג אחרת. הוא מצהיר כי בכוונתו להטות פוליטית את הערכים (ראה את שיחה: גרפיטי). נשים בצד את השאלה מי יקרא את הוויקיפדיה שלנו אם תשקף את דעותיו הקיצוניות של תומאס, ולמי היא תועיל. העניין הוא שהוא נוטל לעצמו חירות שכל שאר המשתמשים אינם נוטלים. מבחינה זו אני רואה בו משחית, ובכל עריכה שלו השחתה פוטנציאלית, ואמשיך לעקוב אחרי עריכותיו עד שיקרה אחת מן השתיים - או שהקהילה תקיא אותו מקרבה, כפי שקרה למשתמשים אחרים עם אג'נדה בעבר, או שהוא יבין כיצד כותבים אנציקלופדיה ויתנהג בהתאם. אני מקווה שהמקרה השני יקרה, אבל עד אז אעמוד על המשמר. כך צריך להתנהג כלפי משחית פוליטי מוצהר. אלמוג 13:08, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

יכול להיות שיש לי חלק בהפיכת הדיון בנושא לדיון עליי, ועל כך אני מצטער.

אנסה להשיב את הדיון להיות בנושא המדובר, ואשאל שוב, האם יש לכם סימוכין לכך שמטרת הצבא המצרי היתה להגיע לתל אביב? בינתיים שנילי הביא מקור לכך שלא ממש ברור מה היו כוונות הצבא המצרי. את שאר הדיונים על הסמנטיקה אמשיך בדפי משתמש הרלבנטים. תומאס 13:57, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

על פי ספרו של נתן לורך "קורות מלחמת העצמאות", הוצאת מסדה, תשי"ח, עמ' 174, השתתף הצבא המצרי בתכנית פלישה כוללת שתואמה עם ירדן וסוריה שמטרתה כיבוש חיפה וצינור הנפט המוביל אליה. תפקיד הצבא המצרי היה פעולת רתק והסחה. בשלב הראשון הייתה מטרתו להגיע עד יבנה, ומשם לאיים על תל אביב על מנת למשוך כוחות גדולים ככל האפשר למרחב תל אביב, ולאפשר את כיבוש חיפה וצינור הנפט. מקור זה הוא אותו המקור שעליו מדבר שנילי של ראש אגף היסטוריה במטכ"ל. הציטוט לקוח מהפרק העוסק באסטרטגיה של הפלישה המתואמת בין הצבאות, והציטוט "מגמתו של המפקד המצרי לא הייתה ברורה..." וכו' לקוח מהפרק העוסק בפלישה עצמה, שהסתבכה ונתקעה. אלמוג 15:45, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

אני מציע למחוק את המשפט: "עקב רצונם לנוע במהירות לכיוון תל אביב, לא התעכבו המצרים על היישובים בנגב שהיו בדרכם, ולאחר שניסו לתקוף אותם ונהדפו, המשיכו במסעם צפונה." אשר אין לו ולא כלום עם הערך, ונראה לי שהוא כמעט הדבר היחיד שנמצא פה במחלוקת אמיתית. יעקב בויקי 18:15, 28 בספטמבר 2006 (IDT)

ברוח הצעתו של יעקב, הוספתי את הפרטים שציטט אלמוג מספרו של לורך והחלפתי את "במהירות לכיוון תל אביב" ב"במהירות צפונה".ליאור 17:20, 2 במרץ 2007 (IST)

שבירה

ישנה התפתחות בדברים. בברכה, תומאס שיחה 18:08, 20 באוקטובר 2006 (IST)

יפה, פעל כעצת מוטי גולני, והבא מאמר של דוד טל שיהווה אסמכתא. דוד שי 19:10, 20 באוקטובר 2006 (IST)

אעשה כמיטב יכולתי, בינתיים העלתי את זה גם כדי להציג את ההתפתחות, וגם חשבתי לתומי, שאולי יש כאן עוד אנשים שהאמת חשובה להם, ואולי זה יעניין גם אותם. ערב טוב, תומאס שיחה 20:12, 20 באוקטובר 2006 (IST)

מבצע פלשת

רבותי,אין שום אסמכתא או מסמך מודיעיני מצרי שבו ישנה איזו שהיא תכנית לנוע צפונה מגשר עד הלום בכוון תל-אביב. מלים כמו "נקודת מפנה"וכו' אין להן שום סימוכין ונועדו להצדיק את קורבנם של עשרות נופלים בתכנית התקפה כושלת של חטיבת גבעתי.תכנית שגובלת בהתאבדות.נא קראו את חילופי הדברים הקשים בין המ"פ אריה קוצר שרוב חיילי פלוגתו נפלו בהתקפה זו,לבין מח"ט גבעתי שמעון אבידן,בספרו של רם אורן-המטרה:תל-אביב.

Avi1111 19:17, 20 בנובמבר 2006 (IST)

האם מישהו אי פעם טורח לקרוא את דפי השיחה לפני שהוא כותב את הגיגיו? (סליחה על הציניות). דיון מרתק בנושא זה נמצא פסקה למעלה. טרול רפאים 19:35, 20 בנובמבר 2006 (IST)

האם צה"ל עצר את הצבא המצרי?

גם על פי המאמר של טל לפעולות צה"ל הייתה השפעה גדולה על הצבא המצרי, בפרט הם הדגימו עד כמה קשה יהיה לו לשמור על קוי האספקה. אני משחזר את העריכות האחרונות על מנת שאפשר יהיה לשלב את דברי טל בצורה ראויה יותר. קול ציון - שיחה 16:03, 25 בינואר 2010 (IST) 

אתה מוזמן להעיר כל הערה ונוכל לעבוד ביחד על נוסח נכון. שחזור לנוסח קלוקל אינו תורם דבר. לעצם הטענה, אל נא נטשטש את המחלוקת שהקורא זכאי לדעת שהוא קיים. הבאתי את דברי מרדכי בר און שמבהירים היטב את המחלוקת. הגרסה עליה חונכו דורות של חיילי צה"ל היא שצה" במתקפת הנגד שנכשלה עצר את הכח המצרי. שבעקבות זאת החליט לא להתקדם יותר. דוד טל, טוען לעומת זאת, שהמפקד המצרי לא רצה כלל להתקדם, הוא התקדם בעל כרחו עד הגשר ואד נעמד כי לא שינה לו אם יגיע עד יבנה או שישאר במקום. הערך צריךלהכיל את הפרטים שאינם במחלוקת, כלומר לתאר את העובדות מי תקף ומתי ואחר כך להציג בתת פרק את העמדות השונות. אם יש משהו בעריכות שלי שלא עומד בדרישות מבנה זה אההי הראשון לשנות. אבל אני חוזר ומבקש, אנא דון לעניין ואל תבצע שחזורים גורפים לגרסאות הכוללות טעויות ברורות. עדירל - שיחה 17:34, 25 בינואר 2010 (IST)

לדעתי גם קריאה של המאמר שך טל מעלה כי לפעולות צה"ל היו השפעות על הצבא המצרי, למרות שהוא מדגיש בדבריו את זה שמדובר שבשיקולי המשפקד המצרי. בכל מקרה, המטרה של המצרים גם לפי טל הייתה יבנה ולשם הם לא הגיעו. הצורה שהצגת אתדברי בר און כסיכום הייתה למעשה חזרה על דברי טל, אז לא ברור במה היא תרמה. קול ציון - שיחה 17:42, 25 בינואר 2010 (IST) 

בא נסדר תכנית עבודה. יש שלושה נושאים:

1. הפתיח, נשאיר אותו בגרסתו הנוכחי עד בירור השאר
2. גוף הערך על מלחמת העצמאות, השב את גרסתי ובא נטפל בפרטים, כאשר מוסכם שבקטע כזה יוצגו רק פרטים מוסכמים על שני הצדדים.
3. טיפול בפרק על המחלוקת. מאמר בר און טפל לעניין. עדירל - שיחה 17:58, 25 בינואר 2010 (IST)

הנקודות במחלוקת

1. הצייון בפתיח ש"והצלחתו של צה"ל לבלום את הפלישה בגשר זה העניקה לו את השם "עד הלום"". ראשית, יש להבין למה הכוונה, האם הכוונה היא לאיזשהו וריאציה של דברי דוד טל עצם קיומו של צה"ל מנע את התקדמות המצרים? לטעמי אם זאת הכוונה זה מאוד מבלבל. אני מציע לכתוב בפתיח שהגשר נקרא עד הלום בגלל התחושה של חיילי צה"ל שהם הצליחו לעצור את הצבא המצרי ליד הגשר. לחילופין אפשר לכתוב בגלל שהצבא המצרי נעצר ליד הגשר. לא ניתן לכתוב שצה"ל עצר את הצבא המצרי בגשר כאשר הדבר נתון במחלוקת.
2. הגרסה שלי לגוף הערך לגבי מלחמת העצמאות כולל תיקונים רבים אשר אינם כלל במחלוקת.
   1. הטענה: "עקב רצונם לנוע במהירות צפונה, לא התעכבו המצרים על היישובים בנגב ובמישור החוף הדרומי שהיו בדרכם" נתון במחלוקת וחסר מקור.
   2. הטענה ש"הטור המצרי נכנס לעיירה הערבית איסדוד" גם חסר מקור.
   3. הטענה שהמצרים "הופתעו" מהתקיפה האווירית חסרת מקור.
   4. הטענה "לאחר יומיים החל מבצע פלשת והתקדמותו של הטור המצרי נבלמה בגשר באופן סופי מאז נקרא הגשר "גשר עד הלום"." - היא חזרה על טענה של אחד הצדדים במחלוקת באופן שמבלבל את הקורא. לעמדה זאת ניתנת מקום נרחב בפרק שעוסק בנושא ואפשר לתת לו עוד מקום. הכנסת העמדה הזאת לכאן, ללא ציון שהדבר שנוי במחלוקת אינו מועיל.
   5. חוץ מזה הוסרו פרטים רבים המבהירים את מהלך העניינים והוכנסו פרטים טפלים על תכניות לכיבוש חיפה שאין להם הרבה עם נושא הערך.

אנא השב את הגרסה שלי ודון לגופם של פרטים שאתה אכן חושב שהם דורשים תיקון ולא סתם מניעה גורפת של כתיבתי שמא יש בה פסול. עדירל - שיחה 17:58, 25 בינואר 2010 (IST)

הגרסה שלך הפכה את צה"ל ללא קיים. ניסחתי את הדברים בצורה נייטרלית יותר, ללא התחייבות לגורמים שבלמו את ההתקדמות דווקא שם.

באופן כללי התיאור של טל לא תומך במסקנות הפסקניות שלו כאילו לצה"ל לא היה כל חלק בעצירת המצרים. נראה שהוא ניסה לאזן את הסיפור הרגיל שצה"ל קבע הכל ונסחף. קול ציון - שיחה 07:47, 26 בינואר 2010 (IST) 

פלישה לארץ ישראל או מדינת ישראל?

לכתוב על המצרים כי הם פלשו למדינת ישראל הוא בעייתי - גבולות המדינה לא היו ברורים - הם נקבעו לפי ההצלחה בהדיפת הפלישה. האם מדובר בשטחי המדינה היהודית המיועדת? הרי שהגבול המיועד עבר בסביבות הגשר, כך שבהקשר הזה קשה לדבר על פלישה למדינת ישראל (במקומות אחרים אפשר). לכו הביטוי המתאים ביותר לדעתי הוא לומר כי הם פלשו לארץ ישראל. קול ציון - שיחה 07:54, 27 בינואר 2010 (IST)

גם היום הגבולות לא ברורים האם זה אומר שבערך מלחמת יום הכיפורים נכתוב שסוריה פלשה לארץ ישראל ולא למדינת ישראל, רק כי הגולן לא מוכר על ידי העולם כחלק מהמדינה? מדובר בעיוות של ההיסטוריה. מצרים לא פלשה לארץ ישראל, היא פלשה למדינת ישראל, שהוכרזה והוכרה על ידי חלק ניכר ממדינות העולם. בפועל באותה העת הייתה מדינה ומצרים ניסתה להביא להשמדת. יורי - שיחה 08:00, 27 בינואר 2010 (IST)

באזור המדובר לא הייתה שליטה ישראלית, כך שקשה לומר שהם פלשו למדינת ישראל. בקשר לדוגמה של הגולן, אני לא חושב שהיא מוצלחת כי להזכירך שבאותה תקופה ישראל לא סיפחה עדיין את הגולן, כך שגם ישראל לא הכירה בזה.

מה שמשונה בתגובה שלך, שאתה כ"כ רוצה להשתמש בהיסטוריונים הרויזיוניסטים, והם אלה שמכחישים את כוונות המצרים. אז פתאום לא נוח איתם? קול ציון - שיחה 08:07, 27 בינואר 2010 (IST) 

כמובן שעמדתי לא קשורה לשטות שאמרת. מדינות ערב פלשו למדינת ישראל במלחמת העצמאות. כתיבת משהו אחר הוא עיוות ההיסטוריה. יורי - שיחה 08:15, 27 בינואר 2010 (IST)

אל תשתמש בביטוי כמו "שטות שאמרת" או שתחסם.

לגופו של עניין, הביטוי הפלישה למדינת ישראל מטעה וממעיט. הוא לא מציין את פלישתם לחלק של א"י שלא היה מדינת ישראל, והוא מחייב להתייחס האם הצליחו לפלוש למדינה או רק לשטחים הסמוכים אליה. אין לי בעייה לכתוב מה הייתה מטרתם, או, עדיף, מה הייתה הרטוריקה שהתלוותה לפלישה. קול ציון - שיחה 08:30, 27 בינואר 2010 (IST)

קול ציון, איומי החסימה שלך מבדרים אותי בכל פעם מחדש. מקווה שהעריכה האחרונה שלי מקובלת עליך. יורי - שיחה 08:35, 27 בינואר 2010 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.shimur.org/article.php?id=595
  • In גשר עד הלום on 2013-05-05 01:41:24, 404 Not Found
  • In גשר עד הלום on 2013-05-14 13:22:28, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 16:22, 14 במאי 2013 (IDT)

מלחמת העצמאות

אליקו בון, למה העברת את הפרק על מלחמת העצמאות? שם הגשר קשור משמעותית לקורות המלחמה באזור ולכן המידע צריך להופיע בערך. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:03, 27 בנובמבר 2015 (IST)

אלו הפרופורציות הנכונות. הפרק עסק בפלישתו של חיל המשלוח המצרי לארץ ישראל. את צודקת שצריך להקדיש כמה שורות בערך להיסטוריה של הגשר במלחמת העצמאות. אליקו בון - שיחה 07:52, 28 בנובמבר 2015 (IST)

תענה

צריך לכתוב למה קוראים לו כך הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
84.229.39.193 20:38, 15 בפברואר 2016 (IST)

כתוב בפתיח - הנקודה בה נבלמו המצרים, עד הלום הגיעו המצרים. אופק כחול - ביבר הזכוכית 23:28, 15 בפברואר 2016 (IST)

תרומת טייסי מח"ל לעצירת הטור המצרי בגשר עד הלום

לצה"ל היה רק מטוס קרב אחד. גרוטאת מסרשמידט שהורכבה בצ'כוסלובקיה ואשר במקום המנוע המקורי של 1800 כ"ס הורכב לו מנוע של 1200 כ"ס. את המטוס העלוב הזה שהובא בארגזים והורכב בארץ הטיס טייס יהודי אמריקני. הטיסה הראשונה הייתה אמורה להיות ליעד אחר אך שונתה עקב התקדמות המצרית לאזור עד הלום. השיירה המצרית הגדולה והמשורינת הגיע לנקודה שבה לא היה שום כח צה"לי שיכול לעצור אותה. בטיסת אלתור עם מטוס מקרטע הצליח הטייס להטיל פצצה אחת על הטור המצרי. הפגיעה בכח המצרי הייתה שולית. אבל הבהלה מעצם ההפתעה שליהודים יש חיל אוויר עשתה את שלה והטור סב על עקבותיו. לנושא מוקדש פרק שלם בספר 'שער האריות'.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בגשר עד הלום שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://cafe.themarker.com/view.php?t=1182054 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200624075855/http://cafe.themarker.com/post/1182054/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 19:26, 10 בנובמבר 2022 (IST)