שיחה:דוד אלעזר

התוספת של Yairt נראית מועתקת מ"יען" של Ynet --Eranb 16:17, 5 יולי 2004 (UTC)

הפרדה בין המלחמה לדדו

הרבה מהכתוב כאן מתאר את המלחמה ולא את תפקודו של דדו במלחמה. את המלחמה יש להעביר לערך שלו, ופה לספר על תפקודו של דדו. יעקב בויקי 09:12, 15 פברואר 2006 (UTC)

כתוב פה שב 6 לאוקטובר דיין חשב שלא תהיה מלחמה. עד כמה שידוע לי זה לא נכון. הוא ידע אבל הממשלה לא רצתה להיות הראשונה לירות. יעקב בויקי 21:40, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

המקור שלי לקביעה זו הוא "הצופה שנרדם", עמ' 342, וזהו מקור אמין מאוד בעיני. דוד שי 22:45, 15 באוגוסט 2006 (IDT)

תאריך פטירה

במקום אחד כתוב שהוא נפטר ב15.4 ובמקום שונה רשום 25.4

תודה - תוקן. אבינעם - שיחה 23:35, 12 במרץ 2008 (IST)

תאריך לידה

תאריך לידתו של דדו - 27 באוגוסט 1925 . אסנת מרדור.

תודה - תוקן. אבינעם - שיחה 14:35, 30 באפריל 2010 (IDT)

גם ברעננה יש רחוב על שמו של דוד אלעזר.

מעקב אחרי הלחימה ב-8 באוקטובר

בזמנו, הוסיף משתמש:יעקב את השורה הבאה: "במתקפת הנגד הכושלת של 8 באוקטובר בסיני, העביר דדו לממשלה דיווחים על הצלחות שלא היו, על פי דיווחים שהגיעו ממפקדי החזית, בלי שעקב בפועל אחרי הנעשה בלחימה עצמה". מחקתי את חלקו האחרון של המשפט. לפי ספרו של ברטוב דדו עקב אחרי הלחימה על פי דיווחי אלוף פיקוד דרום. מעבר לעובדה שהייתה לו חזית נוספת לעקוב אחריה (חזית הצפון שבה מצב העניינים היה אף גרוע יותר) לא היה ניתן ב-1973 לעקוב אחרי שדה הקרב שלא על פי דיווחי המפקדים שבשטח. הטענה היחידה בנושא המעקב אחרי הלחימה באותו יום כלפי דוד אלעזר היא שהוא אישר את תנועת אוגדת שרון דרומה ללא שדיבר ישירות עם אלוף הפיקוד, שמואל גונן והסתמך על שיחות של גונן עם רחבעם זאבי ואבנר שלו. השיחה הישירה עם גונן לא התבצעה שכן אלעזר היה באותן שעות בישיבה עם ראש הממשלה ושר הבטחון.אודי - שיחה 15:43, 11 בספטמבר 2010 (IDT)

גיל פטירה

כתבתם שהוא היה בן 50 במותו ובמצבה שלו כתוב שהוא בן 51 במותו... נראה לי שהם קרובים יותר לאמת...לא? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.181.114.151 12:56, 10 בפברואר 2012 (IST)

מדוע קיצצת את הכותרת-מחדל אי גיוס מידי של 2 אוגדות

שאלה ללירון דורפמן: בגירסת הכותרת שלי היו עוד 2 מילים בסוף הכותרת: "למרות שאושר" . לדעתי המילים חשובות מכיון שבלעדיהן הכותרת די סתומה וחבל שקיצצת אותם. לדעתי הכותרת צריכה להיות אינפורמטיבית במגבלה של אורך כותרת סביר.

בכל מקרה אין לי ענין לפתוח בויכוח על הענין הזה, ואני מאחל לך גמר חתימה טובה. אגב, מצא חן בעיני הצילום שלך עם הבת (הויקיפדית לעתיד).

יהודה (נכתב על ידי Ykantor‏ ב-12:15, 26 בספטמבר 2012‏)

גם אני קיצצתי קודם, והסברתי: משפט הכותרת לא היה שלם וברור. במחשבה שנייה, אפשר להוסיף "...למרות שהגיוס אושר". חזרתי • ∞ • שיחה 12:24, 26 בספטמבר 2012 (IST)

שלום יהודה ותודה על דבריך. הכותרת היתה ארוכה מידי וההסבר שהדברים אושרו אמור להיות כתוב בכל מקרה בטקסט עצמו. אין זה משנה במקרה זה אם הדבר לא מצויין בכותרת.
דבר אחרון: למען הסדר, אנא הקפד מעתה לחתום בסוף דבריך בדפי שיחה. חתימה נעשית על-ידי הקלדת רצף של 4 טילדות (~). עם שמירת הדף, קוד זה יוצר מצב בו נכתבים באופן אוטומטי הכינוי שלך ושעת השמירה של התוספת. בברכת גמר חתימה טובה, ‏Ldorfman‏ • שיחה 16:26, 26 בספטמבר 2012 (IST)

תודה על תגובותיכם, חזרתי ודורפמן. לדעתי הכותרת המעט ארוכה עדיפה יותר, אבל כפי שכתבתי לא אתוכח בנושא.

שנה טובה

יהודה

(והפעם לא שוכח לחתום) --י. קנטור - שיחה 09:35, 27 בספטמבר 2012 (IST)

משמעות המילה "משמרות"

בפיסקה "תחילת דרכו" מופיע משפט תמוה: בפלמ"ח, שהפך למרכז עיסוקו, התאמן ועבדה במשמרות. אני מנחש שמשפט זה הוא שריד משובש של קטע שהועתק ממקור אחר, המזכיר את העובדה כי קיבוץ משמרות אירח את המחלקה שבה עבר דדו את את אימוניו כלוחם פלמ"ח. [המקור שלי הוא הספר "פוזה ואנשיו - מחלקת סיירים מרכזית משמרות", בעריכת שמואל אבן-אור. 'פוזה' הוא מפקד המחלקה חיים פוזננסקי, אשר נפל בקרב בנבי סמואל באפריל 1948.] א.ג.הרץ - שיחה 23:54, 2 ביולי 2013 (IDT)

תודה על התיקון ועל ההפנייה למקור. תיקנתי לנוסח הבא: ” למרות זאת, בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח, ועקב כך הורחק מן הקיבוץ. את אימוניה הבסיסיים במסגרת הפלמ"ח עשתה המחלקה בה שובץ אלעזר בקיבוץ משמרות ”.

התוכל להוסיף, לטובת קוראינו, את מספר העמוד בו מוזכר העניין בספר המדובר? Ldorfman • שיחה 01:32, 3 ביולי 2013 (IDT)

מראה המקום הוא עמוד 254 בספרו של ש. אבן אור:
דדו הגיע למחלקתנו במשמרות בתחילת 1947 ... דדו נשלח אלינו בהמלצתם של ידידו "הכידון" חיים בר-לב, שהיה מפקד פלוגה ד' ... מציג את עצמו ואומר: נשלחתי ע"י חיים ברוצ'לבסקי וע"י כרמלה ביבי. א.ג.הרץ - שיחה 20:11, 3 ביולי 2013 (IDT)

תודה רבה. הוספתי את ההפנייה לעמוד הספציפי בספר. Ldorfman • שיחה 02:12, 4 ביולי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://go.ynet.co.il/pic/news/061008.pdf
  • In דוד אלעזר on 2013-09-13 00:24:03, 404 Not Found
  • In דוד אלעזר on 2013-09-15 22:56:37, 404 Not Found
  • In דוד אלעזר on 2013-09-20 02:51:39, 404 Not Found
  • In דוד אלעזר on 2013-09-24 20:47:09, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 23:47, 24 בספטמבר 2013 (IDT)

האם הורחק דדו מעין שמר בשל רצונו ללחום בנאצים???

מן הערך: "למרות רצונו להתגייס ללחימה בנאצים, סירב הקיבוץ לאשר לו להתגייס. למרות זאת, בשנת 1946 התגייס לפלמ"ח, ועקב כך הורחק מן הקיבוץ". כמקור לידיעה זו מופיע בהערת השוליים: שמואל אבן-אור אורנשטיין, פוזה ואנשיו : סיפורה של מחלקת סיירים מרכזית משמרות, הוצאה פרטית, 1998, עמ' 254.

אין לי מושג מה מידת המהימנות של מקור זה. חבר עין שמר, משתמש:Avsha10, סבור כי המידע שגוי ופוגע בשמם של חברי עין שמר דאז. האם יוכל מישהו לאמת את הידיעה ממקורות מוסמכים או לאשר את סמכותו של אבן-אור? תודה מראש לכל מי שיעזור בבירור העובדות לאשורן. ביקורת - שיחה 18:26, 7 באפריל 2015 (IDT)

אני סבור שיש להסיר את המידע הזה. אי אפשר לכתוב דבר כזה בלי מקור חזק במיוחד. אם ימצא מקור רציני שיטען כך, אז נחזיר. גילגמש • שיחה 18:28, 7 באפריל 2015 (IDT)

מסכים עם גילגמש ,בנוסף אחפש בארכיון עין שמר על עזיבתו של דדו מהקיבוץ. --avsha10 18:55, 7 באפריל 2015 (IDT)

הסרתי. אכן אין כאן נזק מיוחד גם אם המידע נכון. משמו של הספר הנ"ל נראה שעיקר המחקר שלו עסק במשהו אחר, כך שבכל מקרה אין סיבה להניח שהגירסה המוצגת בו חזקה יותר מגירסת אנשי הקיבוץ. מחכה למידע נוסף. ביקורת - שיחה 18:56, 7 באפריל 2015 (IDT)

המטוסים פרקו את הטילים בים מיד עם פרוץ המלחמה

הטעות העיקרית במלחמת יום כיפור, לדברי אגמון (אסף אגמון, טייס חיל האוויר לשעבר, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל), זה שהחיל לא שאף לחזור לתכנית מכת המנע ולמקום שבו הוא מאומן ויודע מה לעשות. כאשר נפתחה המלחמה המריאו עשרות מטוסי קרב לאוויר כדי למנוע ממטוסי אויב להיכנס לשמי המדינה. רובם היו עדיין עם פצצות מתחת לכנף והם פשוט זרקו לים. "לא חזרנו למה שהתכוננו אליו. הייתה לדעתי טעות של מפקד חיל האוויר שהיה איש מאוד כריזמטי וחזק. הוא הבין שאנחנו נופתע ולא נעשה מכה מקדימה ושלח את כולם להגנת שמי המדינה, מטוסים המריאו, זרקו את הפצצות לים וחלק, מי שהספיקו, פרקו את הפצצות על הקרקע. לא עזר שום דבר ולא הצליחו לשכנע אותו לחזור לתכנית ולעשות הערכת מצב מחדש בכדי לבדוק מה עושים. היו כאלה, למשל רמ"ח מבצעים (גיורא פורמן, ש.ל.), שאמר לו בוא נשאיר חלק מהמטוסים חמושים על הקרקע והוא פשוט לא הסכים, שלח את כולם להגנה אווירית". מקור: https://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/yom-kippur-war/Article-9066144593d7041006.htm משתמש: דוד שי דוגמא אחת, לידיעתך, ויש הרבה עדויות כאלה ברשת. אנא החזר את העריכה שלי לערך. תודה. 84.108.123.209 22:28, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

אתה מוזמן לכתוב עם מקורות בחיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים. מה זה קשור לדדו? עדירל - שיחה 22:38, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

משתמש: עדירל מחק קטע שלם שעסק במהלכים של דדו לקראת המלחמה הצפויה

המחיקה הזאת גורמת לפגיעה במקצועיותו של הרמטכ"ל, שהרי היא מסתירה את הסיבות האמיתיות לכישלונו.

הנה הקטע:

לקראת המלחמה

− ב-1 באוקטובר 1973 הוכרזה כוננות בצבאות מצרים וסוריה. עקב הערכה מודיעינית שגויה ושיקול דעת לקוי של מקבלי ההחלטות, ננקטו בצה"ל צעדים מצומצמים בלבד, לא בוצע גיוס מילואים מלא, וההערכה הייתה כי פתיחת מלחמה היא "בסבירות נמוכה". בשעות הבוקר המוקדמות של 6 באוקטובר (יום הכיפורים) השתכנע הרמטכ"ל, דוד אלעזר, שמלחמה תפרוץ באותו היום. ראש אמ"ן, אלי זעירא, ושר הביטחון, משה דיין, עדיין האמינו כי מלחמה לא עתידה לפרוץ. להערכתו של משה דיין שלא תפרוץ מלחמה היו שתי השלכות אופרטיביות כבדות משקל: + ב-1 באוקטובר 1973 הוכרזה כוננות בצבאות מצרים וסוריה. עקב הערכה מודיעינית שגויה ושיקול דעת לקוי של מקבלי ההחלטות, ננקטו בצה"ל צעדים מצומצמים בלבד, לא בוצע גיוס מילואים מלא, וההערכה הייתה כי פתיחת מלחמה היא "בסבירות נמוכה". בשעות הבוקר המוקדמות של 6 באוקטובר (יום הכיפורים) השתכנע הרמטכ"ל, דוד אלעזר, שמלחמה תפרוץ באותו היום והוא ביקש לגייס מילואים ולהנחית מכה מקדימה. אולם שר הביטחון, משה דיין, שהאמין כי מלחמה לא עתידה לפרוץ וחשש מההשלכות המדיניות של מכה מקדימה לא אישר גיוס מילואים רחב היקף ולא אישר הנחתת מכה מקדימה. אלעזר הורה, על דעת עצמו, על גיוס מילואים מצומצם החל מ5 באוקטובר). −

• הוא לא אישר את בקשת הרמטכ"ל לגיוס מילואים רחב היקף (בסופו של דבר הורה הרמטכ"ל, על דעת עצמו, על גיוס מילואים מצומצם החל מיום 5 באוקטובר).

−

• הוא לא אישר את הצעת הרמטכ"ל למכה מקדימה של חיל האוויר, שתוכננה לשעה 11:00 ביום הכיפורים (חיל האוויר נערך למתקפה זו, אך המטוסים שהמריאו עם התחמושת פרקו את הטילים בים בגלל התנגדות דיין לתקיפה מקדימה). אי אישור הצעת הרמטכ"ל למכה מקדימה של חיל האוויר נבעה מהבטחת ישראל לארצות הברית (במברק ששלחה לקיסינג'ר) כי לא תבצע מכה מקדימה. זאת כחלק ממאמצי ישראל למניעת הסלמת המצב, לאחר שהעריכו כי המצב מתוח למדי עקב הצבת כוחות מצריים וסורים גדולים סמוך לגבולות המדינה.

− − סיבה כבדת משקל נוספת לאי-הסכמתם של מאיר ודיין לדרישותיו של אלעזר הייתה מעמדה הבינלאומי של ישראל ויחסיה עם ארצות הברית. הם סברו כי תקיפה מקדימה של ישראל, ואפילו גיוס כללי של מילואים, יובילו את דעת הקהל העולמית להאשמת ישראל בפרוץ המלחמה ויפגעו באופן חמור ביחסי ישראל-ארצות הברית."

אשמח אם מישהו מהעורכים יתערב כי מדובר ממש בהשחרת דמותו של הרמטכ"ל, שניסה להגן עלינו אבל לא איפשרו לו. משתמש: דוד שי תודה. 84.108.123.209 23:03, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

כל המידע הרלוונטי לדדו נשאר בערך. מחקתי את אריכות הדברים שאינה רלוונטית לדדו. עדירל - שיחה 23:31, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

הכישלון של הרמטכ"ל בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים הוא ענק, ענק במידה שלא תיאמן, ולכן אי אפשר להשחיר את דמותו. ההצעות שתוארו לעיל היו בעייתיות מבחינה אסטרטגית, ולכן נדחו, אבל לרמטכ"ל היה מרחב תמרון רב, שאותו לא ניצל. ידועה שאלתו של בגין "למה לא קידמו את הכלים?", ואוסיף את שאלותי: למה לא הוכרז עוצר יציאות בצה"ל ביום שישי, ערב המלחמה? למה לא הוכרזה כוננות גבוהה ימים אחדים לפני פרוץ המלחמה? את הכישלון הזה לא ניתן לגלגל מהרמטכ"ל. דוד שי - שיחה 05:25, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

למה לא קידמו את הכלים? כי דיין התנגד וזה לא היה בידיים של דדו כי שר הביטחון הוא הקובע. דיין התנגד כי רצה שצה"ל ייכשל, בהתאם לתכנית הקונספירציה. הנה תקרא כאן על המהלכים של דיין לקדם את התבוסה, החל מ-1971: https://www.news1.co.il/ShowAllTalkBack.aspx?docid=87917&subjectid=2 84.108.123.209 21:11, 11 באוקטובר 2019 (IDT)

אני לא בטוח שקידום טנקים אינו בסמכות הרמטכ"ל, אבל משוכנע לחלוטין שעוצר יציאות והכרזת כוננות הם בסמכותו, ואפילו זה לא קרה. ארשה לעצמי לספר על הכאב הפרטי שלי (שהוא זעיר לעומת כאבם של אחרים): לפי התכנון ביום שישי, ערב המלחמה, ממר"ם אמור היה להיסגר בשעה 11. לפי הוראה שקיבלתי מאיש הקשר שלי במקשר"ר, פניתי ב-9 בבוקר למפקד התפעול בממר"ם וביקשתי שלא לסגור את המחשב, משום שייתכן שאזדקק לו בהמשך היום. התשובה שקיבלתי הייתה שממר"ם ייסגר כמתוכנן, ולא אני, סמ"ר שי, אשנה זאת. ביקשתי ממפקדי (קצין בדרגת סרן), שהוא יטפל בכך, אך גם קיבל אותה תשובה שלילית. באותה תקופה ממר"ם היה מרכז המחשבים של כל צה"ל, עם נציגות לכל האגפים והחילות, כך ששיתוקו היה שיתוק של כמעט כל המחשוב בצה"ל. התשובה שקיבלתי מלמדת על שאננות נוראה בכמעט כל מפקדות צה"ל ביום שישי, 28 שעות לפני פרוץ המלחמה. איפה היה הרמטכ"ל באותו בוקר? איך ייתכן שאיפשר תוצאה כזו? לסקרנים: עד שעה 11, לפי התכנון, התרוקן הבסיס מחייליו, אבל המחשב לא נסגר ב-11 (מסיבות טכניות, למיטב ידיעתי), ובשעה 11:15 כבר היו לי דרישות מבצעיות קונקרטיות שלא אפשרו את סגירתו. בהמשך היום כמעט כל עוצמת המחשוב של צה"ל עמדה לרשותי, כי יחידות אחרות המשיכו בשלוותן. מבחינתי גיבור היום אינו הרמטכ"ל, אלא טבח הבסיס, שביום שישי התכונן להאכיל במוצאי יום כיפור רק את השומרים המעטים שנותרו בבסיס, ובפועל הגיעו לחדר האוכל מאות חיילים, ואיש מהם לא יצא רעב. מניין הגיעו? את אנשי חיל האוויר החזירו לבסיס ביום כיפור בבוקר, אני נסעתי מביתי לבסיס מיד כשנשמעה האזעקה בשתיים בצהריים. במוצאי החג הגיע קצין מהמטכ"ל וסיפר שאנטנות הטרופו בשארם, שבהן טיפלתי, נפגעו. זה היה הרגע שבו הבנתי שהמלחמה אינה פיקניק. מעניין מתי הרמטכ"ל הבין זאת, בוודאי לא בזמן שהיה צריך להבין זאת ולתת פקודות בהתאם. דוד שי - שיחה 07:13, 12 באוקטובר 2019 (IDT)

מעניין שקצין הקשר שלך במקשר"ר הורה לך לפנות למפקדיך לבקש לא לסגור את המחשב. קצין קשר ראשי ידע 3 חודשים לפני המלחמה שהיא תפרוץ וגם הכין את אנשיו ואת חיל הקשר למלחמה. הוא פעל כמו מפקד חיל הים תלם והכין את חיל הקשר למלחמה בלי להתייחס ל'סבירות הנמוכה' של זעירא אלא רק למידע שהיה לו שהמלחמה תפרוץ. הנה הוכחה אחת: חודשיים לפני המלחמה הוקם גדוד קשר 880 בצו 8 וההסבר של הקשר"ר לכך היה שעוד חודשיים תפרוץ מלחמה. 84.108.123.209 10:07, 12 באוקטובר 2019 (IDT)

זו רק הוכחה שמי שרצה יכול היה להתכונן למלחמה. דדו לא רצה, או לפחות לא רצה מספיק (זה כמובן לא מסיר אחריות מאלה שמעליו - דיין ומאיר). דוד שי - שיחה 10:15, 12 באוקטובר 2019 (IDT)

דדו היה תלוי בדיין, כל החלטה איסטראטגית של דדו הייתה צריכה לעבור אישור של דיין, ודיין לא אישר. לא אישר גיוס מילואים, לא אישר הפצצה מקדימה של חיל האוויר, ועוד הרבה. אגב, הסיבה שהקשר"ר שלמה ענבר ידע שתפרוץ מלחמה היא - הוא היה מפקד 848 עד אוגוסט 1972, כשנה לפני פרוץ המלחמה. הסגן שלו היה אז יואל בן פורת. כשענבר היה כבר קשר"ר בן פורת העביר לו, בשיחות אישיות, את המידע והחששות ולכן ידע להתכונן בזמן. הבעיה שאת המידע הזה גם זעירא כמובן קיבל אבל התעלם ממנו. לדעתי בגלל הקונספירציה עם דיין, סאדאת והאמריקאים. עוד פרטים כאן: https://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=310088&subjectId=1&talkBackId=1318215 ועוד פרטים כאן:

https://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=90968&subjectId=2&talkBackId=1463526 84.108.123.209 13:10, 12 באוקטובר 2019 (IDT)

ההערה שלעיל פשוט לא נכונה. ההכרעה על האופי, המועד וסדר הגודל של גיוס המילואים הייתה של גולדה מאיר, לא של דיין. בפרוטוקולים של ועדת אגרנט מופיעים במפורש הדברים הבאים:

"נבנצל: השאלה הייתה באיזה היקף יהיה הגיוס. את תמכת בהיקף רחב יותר - והחלטת.

גולדה מאיר: 'כן':". כל טענה אחרת, שבונים עליה ספקולציות, מופרכת מעיקרה והיא מתבססת על קביעות מוטות ומגמתיות.

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2024)

שלום,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בדוד אלעזר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.maarachot.idf.il/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20220930222605/https://www.maarachot.idf.il/ לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:30, 20 בינואר 2024 (IST)