שיחה:דוד בן-גוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה צוטט בבלוג של שוקי בלס "מה בן-גוריון היה חושב היום על ויתורים?", באתר לאטמה, 19 במאי 2012.

למה דוד בן גוריון רצה להיות חבר כנסת?

כי לפי החוק במדינת ישראל רק חבר כנסת יכול להיות ראש הממשלה. גילגמש 17:21, 25 נוב' 2004 (UTC)

תוכן עניינים

אמונתו של בן גוריון..[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הוא היה אטיאסיט או שהוא האמין באלוהים?

תפישתו של דב"ג היתה אתאיסטית אך הוא האמין במידה ניכרת במסורת היהודית, והוא זה שחוקק את החוק שתלמידי בית-הספר צריכים ללמוד 4 שעות תנ"ך בשבוע. הוא למד בערבים תנ"ך, אך בכל זאת הפגין-תפיסה-אתאיסטית. מס' חודשים לפני מותו (1.12.73) הוא הצהיר ש"הוא מאמין באלוהים" ופעל בעקבות כך. עדיף באמת לא להכנס לשאלה ששאלת בצורה יותר עיונית כי לא נגמור עם זה בחיים. לקריאה נוספת - מיכאל בר-זהר, דוד בן גוריון, 3 כרכים. --איתמר עצמון 18:16, 23 יוני 2006 (IDT)
נתקלתי בכתבה שקשורה לנושא, מי שרוצה מוזמן לקרוא, אני לא יודע מה הכשרתו של הכותב ומהיכן הידיעות ולכן לעניות דעתי לא ראוי לקחת משם משהו ולהכניס לערך. לעומת זאת העובדה שהוא עמד על הראש היא די ידועה, אולי לה כן יש מקום בערך היכן שהוא? Orenshafir - שיחה 11:59, 26 באפריל 2009 (IDT)

בן-גוריון או בן גוריון ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם שמו הוא בן-גוריון או בן גוריון?

באנציקלופדיה העברית הוא בן-גוריון, ב-ynet הוא בן גוריון, ואילו אצלנו עוד לא הוחלט, והוא מופיע פעם ככה ופעם ככה.

יש להחליט מהי הצורה הנכונה, ולקבוע לפיה את הערך הראשי (השני יהיה הפניה), ולדאוג לאחידות.

תודה,
אבינעם 22:36, 29 ינו' 2005 (UTC)

בראשית ימי ויקיפדיה הוחלט שבשמות הערכים לא יופיע מקף, כדי להגיע לכתיב עקבי. דוד שי 22:39, 29 ינו' 2005 (UTC)
תודה, אבל זה עדיין לא עונה על השאלה - כי בתוך הערך

מופיע השם פעם כך ופעם כך. אבינעם 22:44, 29 ינו' 2005 (UTC)

אני חושב שכדאי לכתוב דוד בן גוריון כדאי שזה יהיה חד משמעי ובלי יותר מדי סימנים באמצע.

שם משפחתו האמיתי הוא בן-גוריון. ככה זה מופיע באתר הכנסת, ככה נקראת אונ' בן-גוריון.Jerry 22:19, 12 בפברואר 2008 (IST)

רחובות או שדרות ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמעתי, ואיני בטוח אם זה נכון, שב"ג דרש בצוואתו שלא יקראו רחובות על שמו, ולכן קרואות על שמו רק שדרות ובכל עיר ישנן "שדרות בן גוריון". מישהו יכול לאושש או להפריך ?

אדם מתן

בהרצליה עובר רחוב בן גוריון. בתל אביב יש שדרה על שמו, אך הסיבה לכך היא שביתו ניצב בשדרה זו. דוד שי 20:30, 1 יולי 2005 (UTC)
השמועה נכונה, הוא באמת בקש זאת --איתמר עצמון 18:19, 23 יוני 2006 (IDT)

פרשת אלטלנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לרגע זה מופיע בערך המשפט הבא: "אחת מהחלטותיו השנויות במחלוקת היא ההחלטה על הטבעת אוניית הנשק "אלטלנה", משום שהאצ"ל, שהביא את הספינה, סירב למסור לצה"ל את השליטה המלאה בספינה". משפט זה "תולה" את כל האשמה באצ"ל ה"סרבן" ומנוסח כאילו לבן גוריון לא הייתה ברירה אלא לנהוג כפי שעשה. קוראים אשר לא בקיאים בפרשה הנ"ל עלולים לקבל רושם מוטעה לגבי כל העניין. הפרשה יותר מדי חמורה, ולא יהיה זה מן הראוי לציין אותה בשורה אחת, כהערת אגב. אם בגין לא היה מגלה איפוק ואורך רוח, ומורה על השבת אש והתגוננות עצמית [ציטוט מהערך אלטלנה: "למרות שרב-החובל הניף דגל לבן לאות כניעה, ירו כוחות צה"ל אש אוטומטית לעבר הניצולים ששחו בים" (לדעת רבים פשע מלחמה/רצח בדם קר)] הייתה מתפתחת בארץ מלחמת אחים אשר את תוצאותיה בזמן כה רגיש (מלחמת העצמאות) ניתן רק לנחש. יש לשכתב את המשפט על מנת שישקף יותר את המציאות והאמת. ניסוח לדוגמא: "אחת מהחלטותיו השנויות במחלוקת היא ההחלטה על הטבעת אוניית הנשק "אלטלנה", משום שהאצ"ל, שקנה את הנשק שעל האנייה והביא אותה ארצה, דרש למסור חמישית מהנשק ליחידה של האצ"ל בירושלים, ואת שאר הנשק ליחידות האצ"ל אשר הוכפפו לצה"ל, בעוד שבן גוריון הסכים שחלק מהנשק יועבר לירושלים, אך דרש ששאר הנשק יועבר לרשות צה"ל. ע"י מתן ההוראה להפציץ את האנייה, ולמנוע מהנשק להגיע לחוף בכל מחיר גרם (בדיעבד?) בן גוריון להרג חיילים יהודים, להפסד נשק בשווי של חמישה מיליון דולר, למחאות רבות אשר היו יכולות להוביל לקרע בעם וכו'". כך, הקורא ישפוט בעצמו דרישתו של מי הייתה הגיונית יותר, האם הייתה אופציה אחרת והאם המטרה (מטרותיו של בן גוריון בהפצצת האנייה) אכן מקדשת את האמצעים (הטבעת אנייה, הרג חיילים יהודים, הסתכנות במלחמת אחים וכו'). הייתי משכתב את הערך בעצמי, אולם אני יודע מניסיון שיש בויקיפדיה אנשים רבים אשר לא יאהבו (בלשון המעטה) את הנוסח שהצעתי (ראו את דפי השיחה של יצחק רבין ואריאל שרון). מכיוון שאין ברצוני להיגרר למלחמות עריכה מיותרות ולהשתלחויות אחד בשני (שאינן תורמות דבר ליקיפדיה) אני מפרסם את ההצעה כאן בדף השיחה, על מנת לתת אפשרות לכל המתנגדים לומר את דברם. סבורני שאני רשאי להניח שאם בתוך שבוע לא יהיו תגובות להצעתי הרי שהנוסח שהצעתי מקובל על כולם (שתיקה פירושה הסכמה), ועל כן אהיה רשאי לשכתב את הערך כפי שהצעתי. ידוע לי שרוב הויקיפדים הינם אנשים רצינים אך ישנו מיעוט שאוהב להיטפל לזוטות ולהתווכח עליהן, כגון: מניין לך שהייתה מתפתחת מלחמת אחים, תראה לי איפה זה רשום, ושאר תגובות בסגנון. אני מבקש להימנע מכך, ולשמור על תרבות הדיון ועל נושא השיחה העיקרי (ושוב, ידוע לי שזהו רק מיעוט שאינו מייצג את הכלל, וסליחה מראש אם פגעתי במישהו מרוב הויקיפדים). תגובות רציניות יתקבלו בברכה. בברכה, בני.Cossack 21:57, 27 אוגוסט 2005 (UTC)


חשבתי שאת הנוסח שלך ניתן להוסיף לערך "אלטלנה" עד שהגעתי למשפט "גרם (בדיעבד?) בן גוריון להרג חיילים יהודים...יכול היה להוביל לקרע בעם". זה לא רק דעה אישית אלא ממש עיוות היסטורי. אין ליחס לבן-גוריון כוונות של רצח או הרג בכוונה תחילה מכיוון שהכוונה בהפצצה היתה לשתק את הספינה ולא להרוג את אנשיה. אמנם לצערנו נהרגו אנשים (הרוב ניצלו) אך זה לא היה מעשה מכוון. צריך לזכור שאם בן-גוריון היה נכנע לכיתתיות ולדרישותיהן של מחתרות קטנות כגדולות ולא מאחד את כולן בכפייה לצבא אחד- קטנים היו סיכויינו לנצח במלחמה. קשה להשתלט על ספינה של מחתרת בזמן מלחמה על הקיום ועם צבא קטן כמו אז ב-48' שכולו היה בחזית. לכן הוא הורה להפגיז את הספינה מתוך כוונה לשתקה בלבד. את ה"הובלה לקרע בעם" בנושא זה ניתן לייחס דווקא למנחם בגין שבמקום לסור למרות ההנהגה ולמסור את הנשק לצה"ל, הוא בחר להתעלם מההוראה, לשחק משחקים ולהוביל את הספינה לת"א למרות שניסו להגיע עמו להסכם במשא ומתן. וכל זאת בעת מלחמה על קיום המדינה! באמת יופי שבגין הורה לא להגיב על ההפגזה, אבל מה קרה לפני כן? ועוד משהו: אם על הניצחון הגדול במלחמת העצמאות-הישגו הגדול של בן גוריון שפיקד עליה כשר ביטחון-לא כתבו פה כמעט כלום אז על אלטלנה צריך כ"כ להרחיב? פורפורציות בבקשה. יש על כך ערך נפרד. אבירם 22:47, 27 אוגוסט 2005 (UTC)


המשפט אכן מועתק בחלקו מהערך על "אלטלנה". לא ייחסתי לבן גוריון כוונות רצח או הרג בכוונה תחילה, עם זאת, זה די מובן שכשמפגיזים אנייה יהיו נפגעים ואף הרוגים, וזאת עוד בלי להתייחס לטענה (עובדה?) שכוחות צה"ל ירו אש אוטומטית לעבר הניצולים ששחו בים (משפט זה כתוב בערך על אלטלנה). איני טוען שזה היה בכוונה תחילה אך התוצאה עדיין עומדת בעינה: 16 חיילי אצ"ל ושלושה חיילי צה"ל הרוגים, בלי להתחשב בפצועים. בדיעבד או לא בדיעבד יש להסיק מסקנות מאירוע כזה גם אם לא היה בכוונה. באמת יופי שהרוב ניצלו. ל 19 משפחות ממש לא מזיז אם הרוב ניצלו או לא, העיקר הוא שחיי יקיריהם לא ניצלו. לא אמרתי שהוא היה צריך להיכנע לכיתתיות ולדרישותיהן של מחתרות קטנות כגדולות, אולם היו דרכים אחרות להשיג את אותה התוצאה ללא שפיכות דמים מיותרת. בן גוריון בחר להפגין כח (כמו שהאמריקאים הטילו פצצות אטום על יפן במקום להטיל עליה מצור ימי למשל) מסיבותיו הוא (ולא נכנס עכשיו לסיבות, למרות שזה יכול להיות ויכוח מרתק) ועקב כך נהרגו 19 חיילים יהודים. אני רוצה לראות מדינה נורמלית שבה מפקד גורם למותם של 19 חיילים בני אותו לאום ודת, ולא משלם על כך (בין אם זה נעשה בשגגה או בכוונה)- על טעויות משלמים (גם אם זו לא הייתה טעות). מעניין אגב מה היה קורה אם האנייה לא הייתה מופגזת, והנשק בשווי של חמישה מיליון דולר (סכום גדול היום, וגדול עשרות מונים אז) היה מגיע לחזית? כמה חיים היו ניצלים? בכמה זמן הייתה המלחמה מתקצרת? אולי בגין בחר לשחק משחקים אך בן גוריון שיתף פעולה. אם הייתה מלחמת אחים זה כבר היה ממש לא משנה מי אשם ומי לא. מעניין אגב שגם בתקופת הסזון בגין הורה לשמור על איפוק למרות שיכל להורות לחיילי האצ"ל להתגונן, דבר שהיה מוביל למלחמת אחים (?)(עוד דוגמא לכך שהוא מנע קרע בעם, ואל תנסה להצדיק את המקארתיזם). אפשר בהחלט לכתוב גם על הישגו הגדול, אולם עצם העובדה שלא כתוב על כך לא מצדיקה את הטענה שלכן לא צריך להרחיב על אלטלנה. הנוסח שהצעתי לא מהווה הרחבה גדולה (עוד שורה שניים), אולם חשיבותו גדולה. רבים יודעים על תרומתו למדינה (ואני לא מערער על כך), אולם יש להרחיב גם על הכישלונות שלו שפחות ידועים לציבור. יש להדגיש שגם לו היו החלטות שנויות במחלוקת אשר עלו בחיי דם יהודי ואשר גרמו כמעט לקרע בעם (באשמתו או שלא באשמתו), בדיוק כמו שבבריטניה צריך להדגיש שצ'רצ'יל היה ראש ממשלה מבריק בשעת מלחמה, אך גם לו היו כישלונות שעלו בחיים רבים (גליפולי). אמנם יש ערך נפרד אך עדיין צריך להדגיש זאת גם בערך שלו, מה גם שהמשפט כפי שהוא כעת תולה את כל האשמה באצ"ל ואין זה כך. המשך יום נעים. בברכה, בני.Cossack 00:04, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

אתה מוזמן מצידי להוסיף את שני המשפטים הראשונים, אך לכתוב "גרם בדיעבד להרג חיילים יהודיים" הוא עיוות ובטח לא משפט שמתאים לאינציקלופדיה. מה שאתה טוען במשפט הנ"ל זוהי עמדה מאוד מסוכנת. האם ניתן לדעתך להוסיף בערך 'מנחם בגין' שהוא "גרם בדיעבד להרג חיילים יהודיים" בגלל שפתח במלחמת לבנון? הרי ניתן לייחס משפט פרובלמטי זה לגבי כל מנהיג ישראלי שבפעולות שנקט או שנמנע מלנקוט נהרגו חיילים. כנ"ל לגבי הקרע בעם שכמעט התרחש, לדעתך. חלק מההיסטוריונים טוענים שלמרות הצער על ההרוגים, התקיפות שנקט בן-גוריון בפרשה זו הועילה לצבא הצעיר כשהוברר שהוא מוכפף אך ורק לשלטון ולא למנהיגי מחתרות נפרדות. בכך הוא רק איחד את הצבא. יכול להיות שניתן היה ליישב את הפרשה הזו ללא הרוגים, גם בתנאי המלחמה של אז. בערך זה מופיעים, ובצדק, גם טעויות שבן גוריון עשה. הוא לא קדוש מעונה אך לא מובאות כאן דעות אישיות נחרצות האם פעולה x או y היתה נכונה לדעת הכותב באקלים של ישראל שנת 2005 תוך מתן אפשרויות איך וכיצד ניתן היה לפעול אחרת. הקורא כבר עושה בעצמו את החשבון. על מנת לתת לקורא מידע מדויק מה קרה בפרשה מסובכת זו יש הפנייה לערך. אל תנסה להפוך את ב"ג בשתי שורות לפושע מלחמה כי זה רחוק מהאמת. יש ערך נפרד לנושא, שם מפורט בהרחבה מה שהתרחש והקורא ישפוט בעצמו את ב"ג האם פעל כדין או לא. בנוגע לירי על הניצולים מהים (אם זה באמת נכון): אתה צריך לזכור שבן גוריון לא פיקד בשטח על מבצע ההשתלטות על הספינה ולכן הוא לא זה שפקד לירות עליהם. לא כל דבר ניתן לייחס לו. אבירם 01:31, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

כנראה שלא הבהרתי את דברי: בן גוריון גרם (בדיעבד/לא בדיעבד, בכוונה/לא בכוונה) למותם של 19 חיילים יהודים מידם של חיילים יהודים אחרים, ובכך כל הסכנה שבדבר. טבעי שחיילים נהרגים במלחמה, אך הם נהרגים מירי האוייב ולא מירי חבריהם. הוא פקד להפציץ את האנייה בידיעה ברורה שע"י כך יש סיכוי גדול (מאוד) שדם יהודי יישפך (מן הסתם כשמפציצים אנייה יש הרוגים). גם אם הוא לא התכוון לגרום להרג יהודים השורה התחתונה היא הקובעת. לא זכורים לי מנהיגים יהודים (ובכלל) אשר הורו להפגיז יהודים, לא משנה מה הסיבה. המטרה לא מקדשת את נאמצעים- אין להצדיק שימוש באלימות, במיוחד כנגד אזרחים בני אותו עם ולאום. התקופות שבהם אנשים נהגו לפתור סכסוכים בכח הזרוע פסו מן העולם וכעת נוהגים לפתור סכסוכים באמצעות משא ומתן, תוך ויתורים הדדיים (ויש דוגמאות למכביר). ניתן היה לפתור את הסכסוך ללא שפיכות דמים, אך הצבת אולטימטום של 10 רגעים מנעה כל אפשרות לפיתרון מסוג זה (מה גם שהיה זה אולטימטום משפיל וכו', אך על זה נדבר בפעם אחרת). בגין היה מוכן להתפשר, ואכן נעשתה התקדמות בנושא אך דרישתו של בן גוריון שהנשק יועבר לצה"ל ולא ליחידות האצ"ל שהוכפפו לצה"ל מנעה את ההגעה לפשרה. בגין לא יכל להרשות לעצמו להענות לתנאי משפיל זה וכך נדחק לקיר ע"י ב"ג ללא כל אפשרות מוצא. אני מסכים שהיה צורך לפרק את המחתרות אך לא במחיר כה כבד. יש דרכים רבות להראות "מי הבוס", והרג יהודים אינה אחת מהן. אגב, בערך על בגין רשום שהוא ושרון אחראים למבצע שלום הגליל, ושצה"ל הסתבך שם וסבל מאבידות רבות (אני מניח שבגין ושרון= כל הממשלה פרט לחד"ש, ולחברי כנסת מהשמאל שנעדרו באופן תמוה), ולכן צריך להיות כתוב שב"ג הורה על הפצצת אלטלנה, וכתוצאה מכך נהרגו 19 חיילים יהודים (אני לא אומר שהוא התכוון להרוג אותם, אני לא אומר במשפט הזה אם הייתה לו ברירה או לא אלא רק מציין עובדות). הקורא ישפוט אם הייתה לו ברירה או לא. בקשר לירי על הניצולים: אני מניח שקראת את הקישורים החיצוניים בערך אלטלנה, וגם אם אמינותם מוטלת בספק ומוטה לצד זה או אחר כתוב שם מעט על הנושא. ב"ג בתור ראש הממשלה אחראי על המעשים של כוחות המדינה. מעניין אגב אם שפטו את האחראי בשטח, ומה הייתה החלטת בית המשפט (אם ידוע לך על מקורות אמינים לנושא, פרט לספרו של שלמה נקדימון אני אשמח אם תפנה אותי אליהם). בברכה, בני.Cossack 18:37, 28 אוגוסט 2005 (UTC)

העברתי את תגובתי לפרשת אלטלנה לדף המשתמש של Cossack. אבירם 10:04, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

לא טוב עשית כי זהו דיון על ערך ספציפי אז עדיף להשאיר את הכל פה. מה גם, יתכן שעוד אנשים יתעניינו בדיון שלכם. גילגמש שיחה 10:06, 29 אוגוסט 2005 (UTC)

o.k., הנה תגובתי המלאה: "התקופות שבהם אנשים נהגו לפתור סכסוכים בכח הזרוע פסו מן העולם וכעת נוהגים לפתור סכסוכים באמצעות משא ומתן"??? לפני ארבע שנים נהרגו 13 אזרחי ישראל ערביים מאש המשטרה (ואחד יהודי מאש המפגינים הערביים). לא אכנס לויכוח על צדקת האש, אך האם זה הופך את רוה"מ לשעבר אהוד ברק לפושע מלחמה ש"גרם (בדיעבד/לא בדיעבד, בכוונה/לא בכוונה) להרג אזרחים"? גם כאן נהרגו אזרחים בני אותו עם מאש כוחות השלטון. ועדת אור לא מצאה את ברק אשם בדין. אתה מעוניין להפוך את בן גוריון למנהיג עם דם על הידיים (וסליחה על הביטוי המיוחס למחבלים). תן לקורא לשפוט - זוהי אנציקלופדיה ולא במה לדעות אישיות. לא מצאתי בשום מקור אקדמי שבן גוריון אחראי במישרין להרג אנשי אלטלנה. אם תצטט לי מקור כזה-ניחה. הוא רצה לשתק הספינה ולא לסכן את חייהם של חיילי צה"ל. האם בפיצוץ מלון "המלך דוד" ע"י האצ"ל שם נהרגו באופן לא מכוון גם אנשי היישוב היהודי ואנשים אחרים, האם בגין כראש האצ"ל גם 'גרם להרג אנשים'? גם בעניין מלחמת לבנון לא כתוב שבגין גרם להרג אנשים. זה משפט טעון שיש להשתמש בו לדעתי רק אם המנהיג מורה על הרג אזרחים בפועל (כמו במשטר הנאצי או אצל חלק ממנהיגי אפריקה). ועוד בנוגע לאלטלנה: תאר לעצמך מצב דמיוני שמפלגת מרצ היתה מביאה ספינה מלאה נשק ואנשים והיתה אומרת שהיא מעוניינת לחלק את הנשק רק לחיילים שמאלנים בצה"ל. הממשלה היתה מציבה אולטימטום (משפיל/לא משפיל) ומנהיגי המפלגה היו חומקים ממנו ומשחקים "חתול ועכבר" עם השלטונות. כיום לא היו יורים בספינה, יש מספיק יחידות על מנת להשתלט עליה, אך היו שולחים את האחראים להתחמקות הספינה לכלא. מה שרציתי להגיד בכך, שמנחם בגין לא היה בפרשה זו טלית צחה כמו שניסית להציגו.
תוספת חשובה: כשהסתכלתי על פי המלצתך במקורות החיצוניים בערך 'אלטלנה' הבנתי מהם מקורותיך. אל תסתמך על אתר האצ"ל או על אתר המתנחלים 'מקור ראשון' כמו שלא כדאי לך להסתמך על אתר של חסידי בן-גוריון. כתבת בעצמך שאלה מקורות אינטרסנטיים ומן הסתם - לא הכי אמינים בפרשה. אנא הסתמך על כתבים אקדמיים של היסטוריונים שהם הרבה יותר אמינים ופחות מוטים מאתר האצ"ל למשל. אבירם 10:18, 29 אוגוסט 2005 (UTC)


בנוגע לבן גוריון: אני לא כתבתי שבן גוריון הוא פושע מלחמה ולא טענתי שהוא הורה להרוג יהודים. בסך הכל טענתי שהוא הורה להפציץ את אלטלנה וכתוצאה מההפצצה (ומהירי שאליו אתייחס בהמשך התשובה) נהרגו 19 יהודים. זוהי לא הבעת דעה אלא עובדה. אני לא מבין מה הבעיה לשלב את הנוסח הזה בערך שכן לא נטען שהוא רצה במותם/הרג אותם במו ידיו. כמו כן טענתי שירי על ניצולים מאנייה מופצצת, במיוחד לאחר שהאנייה נכנעה הוא פשע מלחמה, ויש להעמיד את האחראים לדין. אני מניח שאנו מסכימים שירי על ניצולים מאנייה מופצצת, במיוחד לאחר שהאנייה נכנעה הוא פשע מלחמה (אפילו בזמן מלחמה וכשהניצולים הם האוייב), ולכן כעת נותר רק להוכיח שאכן היה ירי כזה. מכיוון שאתה טוען שאתר האצ"ל הוא מקור מידע מוטה ולא אמין, לא התעצלתי ויצאתי לחפש מקור מידע אמין שיהיה מקובל עליך. לאחר שיטוט קצר בגוגל הגעתי לעמוד הבא. כעת אחרי שהסכמנו שהיה ירי, ושהירי היה פשע מלחמה נותר רק לקבוע מי אשם. אני לא ארשום מי אשם לדעתי אבל אני בטוח שרוב האנשים יגיעו לאותו האדם (טענת בעבר שהמפקד בשטח הוא האשם במקרה כזה ולא ב"ג. מעניין מי היה "המפקד העליון" שלו ומי נתן לו פקודות). (אם רבין ושאר המקורות שמופיעים בקישור שהבאתי לא מקובלים עליך בתור מקור אמין נא להתעלם מהדברים שכתבתי אחרי הקישור, אבל במקרה כזה תצטרך להביא מקור שטוען שלא היה ירי). בנוסף טענתי שאם בגין לא היה מורה לא להשיב אש הייתה מתפתחת מלחמת אחים, ואתה רשמת שזאת דעתי בלבד. מסתבר, שגם אורי אבנרי חושב כך ולא רק אני- (נא להתעלם מההשוואה המגוחכת שלו בין ארגוני טרור ללוחמי חופש). מפליא שגם נציג הצד השני בקשת הפוליטית ואני מסכימים על משהו. בנוגע לתשובתך בדף השיחה: כתבת לי לתאר מצב דימיוני... . ובכן, ניסיתי לתאר אבל לא הצלחתי. מה הסיבה? הסיבה היא שהמצב היום שונה בתכלית מהמצב שהיה בעת הגעת אלטלנה לארץ (ולא מבחינת היחידות המיוחדות). להזכירך, באותה עת ישראל לא סבלה מעודף כלי נשק ותחמושת וכל תוספת התקבלה בברכה (גם אם היא הייתה מתוצרת ירודה- למשל הרובים הצ'כיים שלא ממש התאימו לתנאים הקשים בארץ וסירבו לתפקד לאחר שחדר מעט חול לקנה). לא ניכנס לספקולציות לגבי כמות חיי האדם שהנשק על האנייה היה מציל לו הגיע ליעדו/לצה"ל אבל תסכים עימי שגם אם הוא היה מציל רק אדם אחד היה שווה להביא אותו. כיום למרות הציוד המיושן בידי צה"ל וסנקציות ממדינות אירופה יש לצה"ל מספיק נשק והוא לא נזקק לעוד(אם אנייה כזאת הייתה מגיעה ביום השני או השלישי למחלמת יום כיפור המצב היה שונה).

הערה: אני מתכוון ללכת לספרייה לקחת את הספר אלטלנה מאת שלמה נקדימון. כולי תקווה שהוא מקובל עליך. במידה והוא לא מקובל עליך נא להפנות אותי לספר לא מוטה ואמין שכן מקובל עליך ושניתן להשיג בספרייה עירונית ממוצעת. בברכה, בני. Cossack 21:54, 30 אוגוסט 2005 (UTC)


תסלחו לי שניכם, אבל אולי תפסיקו לזיין את השכל, ותגיעו לתכלס? קוזאק, איזה נוסח חליפי אתה רוצה לפסקה הזו? emanשיחה 21:59, 30 אוגוסט 2005 (UTC)


סלחתי. הנוסח שאני מציע: "אחת מהחלטותיו השנויות במחלוקת היא ההחלטה על הטבעת אוניית הנשק "אלטלנה", משום שהאצ"ל, שקנה את הנשק שעל האנייה והביא אותה ארצה, דרש למסור חמישית מהנשק ליחידה של האצ"ל בירושלים, ואת שאר הנשק ליחידות האצ"ל אשר הוכפפו לצה"ל, בעוד שבן גוריון הסכים שחלק מהנשק יועבר לירושלים, אך דרש ששאר הנשק יועבר לרשות צה"ל. בן גוריון הורה להפציץ את האנייה על מנת לעצור אותה. כתוצאה מההפצצה שלוותה בירי לעבר הספינה נספו 19 חיילים יהודים. החלטה כואבת נוספת של בן גוריון, ששיקפה אף היא את מדיניותו ליצור צבא אחד ויחיד למדינה הצעירה, היא ההחלטה על פירוק הפלמ"ח". (כמובן שניתן לנסח אותה לניסוח יותר רהוט, אך זה יקרה עם הזמן).

לא הצלחנו להגיע לעמק השווה ולכן אנו ממשיכים בזיוני השכל. כאילו שמשעמם לנו בחיים ואנו נהנים להתווכח על כל דבר. זהו דבר עקרוני ולכן אנו ממשיכים בויכוח. נשמח לשמוע דעות נוספות בעניין (רמז דק). בברכה, בני.Cossack 22:14, 30 אוגוסט 2005 (UTC)

יש ערך על אלטלנה. לכן הפירוט המוצע בערך נראה מוגזם. אי אפשר לכתוב סתם "נספו 19 חיילים יהודים" - הם לא "נספו" הם "נהרגו", לא כולם היו חיילים, והשימוש במילה יהודים לא לעניין. וחוץ מזה הם היו משני צדדים. וגם לא כולם בכלל נהרגו עם הטבעת הספינה, אלא חלק מהם נהרגו יום קודם בקרב על חוף כפר ויתקין. emanשיחה 22:18, 30 אוגוסט 2005 (UTC)
ידוע לי שיש ערך על אלטלנה. נוסח חלופי: "אחת מהחלטותיו השנויות במחלוקת היא ההחלטה על הטבעת אוניית הנשק "אלטלנה". בן גוריון הורה לעצור את האנייה בכל מחיר והוחלט להפציצה. כתוצאה מההפצצה שלוותה בירי לעבר הספינה נהרגו 11 יהודים (עשרה אנשי אצ"ל וחייל צה"ל). החלטה כואבת נוספת של בן גוריון, ששיקפה אף היא את מדיניותו ליצור צבא אחד ויחיד למדינה הצעירה, היא ההחלטה על פירוק הפלמ"ח". השימוש במילה יהודים היא כן לעניין משום שזו כל הנקודה- יהודי מפגיז יהודי. אם על הספינה לא היו יהודים מעטים היו זוכרים אותה כיום (לא שהרבה זוכרים את אלטלנה, אבל זה כבר נושא אחר). מה דעתך על הנוסח החדש? בברכה, בני.Cossack 22:51, 30 אוגוסט 2005 (UTC)

הנוסח שלך עם 2 תיקונים: "אחת מהחלטותיו השנויות במחלוקת היא ההחלטה על הפצצת אוניית הנשק "אלטלנה". בן גוריון הורה לעצור את האנייה בכל מחיר והוחלט להפציצה. כתוצאה מההפצצה שלוותה בירי לעבר הספינה נהרגו עשרה אנשי אצ"ל וחייל צה"ל". מדוע תיקנתי? א. ככל הידוע לי, לא היתה החלטה על הטבעת הספינה, בכל אופן כל עוד יש עליה אנשים, אלא על הפצצתה כדי לשתקה (כבר התווכחנו על זה). אם תמצא במקורותיך האקדמיים שהוחלט מראש ע"י בן גוריון על הטבעת הספינה -אקבל זאת. ב. כמו ש-eman כתב, השימוש במילה 'יהודים' הוא לא לעניין. גם בהקשר הניסוח שצריך להיות אנציקלופדי וגם בהקשר הרחב יותר. יהודי לא צריך להרוג יהודי, ערבי או סיני חפים מפשע ללא הבדל דת, לאום וכד'. ושים לב שאינני מצדיק את הירי על הספינה. אז עכשיו נתחיל להתווכח על הירי בהקשר של רבין? ביחס למקור שמצאת באינטרנט: מאמר פובלציסטיקה עיתונאית של אראל סגל שמצטט כל מני פסקאות זה עדיין לא מקור מהימן. העיתונאי לשעבר שלמה נקדימון נחשב כאמין וכדאי לראות מה הוא כותב בספרו. אבירם 20:11, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

הנוסח שהצעת מקובל עלי. אני אערוך את הערך בקרוב. בקשר לרבין אני אגיב אחרי שאני אקרא את הספר של שלמה נקדימון. אם יהיו כתובים שם דברים דומים לכתוב במאמר של סגל ובאתרים המוטים שהבאתי קודם לכן, אני אבקש להזכיר אותם בערך. בברכה, בני.Cossack 20:40, 31 אוגוסט 2005 (UTC)

סיבת ההתפטרות ויציאה נגד אשכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. בנוגע להתפטרותו של בן גוריון מראשות הממשלה, הוסף בערך כי הסיבה האמיתית להתפטרותו הייתה ניסיון נוסף להטיל משמעת ב'דור הביניים'. סיבה אמיתית? ככל הידוע לי מקריאת מקורות שונים על ב"ג, הוא לא הסביר מעולם מדוע התפטר. סיבת ההתפטרות מתבססת על הערכות בלבד של פרשן/ביוגרף זה או אחר.
ב. נכתב כי מייד לאחר פרישתו, בן-גוריון פעל במרץ כדי לערער את שליטתו של אשכול כפי שעשה עם משה שרת. זה נראה לי משפט מאוד בעייתי. ראשית, בגלל ההשוואה להדחת שרת שהיתה על רקע שונה לגמרי. שנית, הוא לא התפטר וישר רץ לפעול להפלת אשכול כפי שמשתקף מהמשפט. בן-גוריון המליץ על אשכול ליורשו בתפקיד ולאחר פרק זמן, כשנוכח לדעת שמטייחים, ע"פ השקפתו, את חקירת פרשת לבון ובגלל סיבות נוספות שחלקן מוזכרות בערך- הוא יצא כנגד אשכול. אבירם 18:20, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

בן גוריון כאופוזיציונר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מספר הערות לגבי הפיסקה הראשונה בפרק זה(ראה מיכאל בר זוהר, בן גוריון, ע 1566 ואילך):

  • ב2 במאי 1964, לפני שב"ג התעמת עם אשכול, כתב אשכול לשלושה מראשי קבוצת "אל היסוד" (אנשי פנחס לבון) ובו אמר כי אין הוא רואה עוד משמעות להחלטת ההדחה של לבון ע"י מרכז מפא"י והזמין את אנשי לבון לחזור לפעילות סדירה במפא"י. תוכן המכתב שודר אותו יום בקול ישראל.
  • בן גוריון תקף את החלטת אשכול, המבטלת למעשה החלטת מרכז מפא"י, ללא כינוס המרכז
  • ביטול ההדחה של לבון היה תנאי של אחדות העבודה - פועלי ציון להצטרפותה ל"מערך" עם מפא"י.
  • ב"ג התנגד לזיכוי לבון מאחריות לעסק הביש ללא ועדה משפטית ולא ראה (כפי שלא ראו גם משפטנים) כל תוקף משפטי להחלטה של ועדת שרים המזכה שר.
  • דרישה נוספת של אחה"ע - פוע"צ היתה הקפאת שינוי שיטת הבחירות.
  • כפי שהתפרסם בעיתון "מעריב" הובטח בהסכם עם ישראל גלילי כי החלטת מפא"י לפעול לשינוי שיטת הבחירות תוקפא למשך שמונה שנים.
  • בן גוריון ראה שני נושאים אלה כנושאים מרכזיים ועירער על סמכותו של אשכול לשנות החלטות שהתקבלו במפא"י. הצגת הענין כמאבק אישי בלבד או בעיקר (אם אין מציינים שזוהי דעה אפשרית ויש דעות אחרות) היא הצגה מעוותת.

אני מציע לתקן את הפיסקה בהתאם.--Act 00:43, 3 ינואר 2006 (UTC)

elik came from the sea[עריכת קוד מקור | עריכה]

in such importent thing like this there are no words about the family of b.g. why?

הערך טעון שיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני חדש בויקיפדיה ולכן לא ממש בקיא בצדדים הטכניים. אי לכך אני מקווה שזה המקום הנכון לקרוא לשיפור הערך על בן-גוריון. מצבו הנוכחי של הערך די עלוב בהשוואה לאילו של ראשי ממשלה אחרים. מעבר לכך שמדובר במייסד ובראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, זהו אחד האנשים שעיצבו אותה בצורה המשמעותית ביותר מכל המנהיגים מאז ועד היום. לאיש הייתה השפעה מכרעת את אופייה של המדינה לטוב ולרע, והחלטות שלו משפיעות עלינו באופן משמעותי גם כיום. העובדה שנפטר כבר לפני 33 שנה לא מפחיתה מחשיבותו, ולכן הערך עליו צריך להיות מפורט בהרבה מזה של אנשים כמו למשל אהוד ברק, שזכו לערכים בסדר גודל דומה.

אני מקווה להרחיב את הערך בעזרת החומר שעומד לרשותי. בעיקר הייתי רוצה להתמקד בנושאים הבאים:

  • בן גוריון וצה"ל: ההשפעה שלו על תפיסת הלחימה של הצבא.
  • בן גוריון וירושלים: עשיתי על זה עבודת סמיניריונית לפני הרבה זמן, ורציתי לשלב משם פרטים מעניינים.
  • בן גוריון והסטטוס קוו דתיים-חילוניים

מקווה שעוד אנשים יירתמו. --אילן פלטין 00:20, 1 יולי 2006 (IDT)

צריך תבנית מנהיג. 46.116.228.118 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

תודה על תרומתך לוויקיפדיה. קיימת בערך זה תבנית ח"כ, בה מצויינים פרטיו המשמעותיים. הוחלט בעבר שתבנית ח"כ קודמת. וכידוע מדובר במנהיג שהיה פרלמנטר במשך עשרות שנים. איננו נוהגים להניח מספר תבניות מקבילות באותו ערך. בברכה, דני. Danny-wשיחה 15:09, 11 באפריל 2012 (IDT)

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר מויקיפדיה:ערכים מומלצים/הוספה למומלצים 22:57, 25 בנובמבר 2006 (IST)

הערך מקיף את חייו, לרבות חלקים לא מוכרים לציבור הרחב, ומעניין מאוד לקריאה. אור17 13:51, 18 בנובמבר 2006 (IST)

  • Symbol oppose vote.svg נגד הערך טכני מדי, מתמקד בביוגרפיה בלבד ולא מדבר בכלל על דרכו הרעיונית והפוליטית, משברים ופילוגים שהיה מעורב בהם או הוביל אותם, וצריך גם להרחיב בנושא הפרישה וסיבותיה. גאלוס (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום
  • Symbol oppose vote.svg נגד, כנ"ל. ‏pacmanשיחה 18:56, 19 בנובמבר 2006 (IST)
  • וכמובן Symbol support vote.svg בעד. אור 15:03, 22 בנובמבר 2006 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד. חסר, מבולבל, דורש עבודה רבה, לא מומלץ. אלמוג 09:54, 23 בנובמבר 2006 (IST)
  • Symbol oppose vote.svg נגד גילגמש שיחה 09:58, 23 בנובמבר 2006 (IST)

לא הוסף

העלייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין סתירה לוגית. היו כאלה שסברו שיש להגביל את עליית המוני האדם, שכן אי אפשר לטפל בכל מאות האלפים או המיליונים שעוד יגיעו בזמן כל כך קצר. בן גוריון התנגד לכך. הוא התנגד להגבלת מספר העולים. הוא דווקא תמך בעלייה המונית, של מאות אלפים, ושל עוד מיליונים, אם רק היה אפשר. אבל הוא כן תמך בעלייה סלקטיבית. דהיינו, שאותם מאות האלפים או המיליונים - במיוחד מארצות מסויימות - יהיו משפחות שיוכלו להסתדר בארץ (בניסוח גס). Mort 17:21, 31 ביולי 2007 (IDT)

אם הסלקציה מגבילה את מספר העולים (ולדעתי כך הדבר) יש סתירה לוגית. אחרת היית צריך לומר שב"ג תמך בסלקציה בתנאי שאינה מונעת הגדלת מספר העולים. לא נראה כי מצד אחד התנגד בתקיפות להגבלת מספר העולים, ובעת ובעונה אחת "צידד בבחירת טיב העולים" שמשמעה הגבלת מספר העולים (על ידי קביעה שאנשים מסויימים לא יעלו).

עם זאת אבקש אסמכתא לעריכתך. --Act 17:58, 31 ביולי 2007 (IDT)

לעניות דעתי אין סתירה לוגית, ואני מבקש שניתן לויקיפדים אחרים לחוות דעתם האם גם הם מזהים סתירה לוגית. אין מה לעשות, זו בעיה כשצריכים לדחום למשפטים בודדים תפיסות עולם מורכבות ומשתנות. (אגב, ביולי 1953 הציג מפנה מסויים בתפיסתו את הציונות, שנוגעת להיבטים בעלייה ולחשיבות הגולה, אבל דומני שזו רזולוציה גבוהה מדי עבור הערך במתכונתו הנוכחית.)
הוספתי שני מקורות בערך. Mort 18:34, 31 ביולי 2007 (IDT)

על שטחיות, בורות ומגמתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקים לא מעטים של הערך ניכרות שטחיות, בורות ומגמתיות. כך, למשל, המשפט האחד על "אמונתו" באלוהים, האמירה על הבודהיזם (ובכלל זה - ההקשר לתקופה שלאחר פרישתו) או האזכור של "שירים" אודותיו (הדוגמאות הן של פזמונים; ובכלל, איך אפשר לכתוב על שירים מבלי להזכיר את אלתרמן?). ובשלוש דוגמאות אלו ששלפתי מזכרוני תוך 30 שניות לא נגעתי כלל בשאלות הפוליטיות וההיסטוריות הכבדות, הלוקות בחסר רב ובהטיות. הביבליוגרפיה לוקה עד מאוד בחסר. כדאי להזכיר כמה מקורות בלתי מוטים כמו פרסומי צה"ל (קצין חינוך ראשי)או מרכז ההסברה (דוגמת החוברת "העולה במעלה ההר"). ראוי היה להיעזר כאן בבר סמכא אמיתי!

אנציקלופדיה זה לא מרכז הסברה ולכן גם הערך לא צריך להראות כאילו לקוח משם. Jerry 22:43, 12 בפברואר 2008 (IST)
כל בר סמכא או מי שרואה עצמו ככזה מוזמן לשפר את הערך. קומולוסשיחהתערוכה 00:23, 13 בפברואר 2008 (IST)

אח תאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהדרכה בצריף בשדה בוקר נאמר שלבן-גוריון היה אח תאום שמת בלידה. איתי 20:31, 18 בינואר 2008 (IST)

יום הולדת חגיגה נחמדת!!![עריכת קוד מקור | עריכה]

חיוך!--Galoren.com - שיחה 19:58, 15 באוקטובר 2008 (IST)

יחסו לדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מגיע לו איזה פסקה על יחסו לדת? הציוני האחרון - שיחה 21:11, 10 במאי 2009 (IDT)

אני לא מכיר מידע מהימן בנושא. קראתי את הכתבה הזאת, אבל אני לא יודע עד כמה היא מהימנה. Orenshafir - שיחה 12:56, 13 במאי 2009 (IDT)
הכתבה הזאת, שאתה מפנה אליה, מוטה והזויה. אפילו הערך באנצ. העברית, ובעיקר ההשלמה בכרך המילואים, שנכתבה ע"י אחד מגדולי מתנגדיו, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', עוסקים במהימנות גדולה מאוד יחסית ובהבנה עמוקה של עולמו הרוחני של ב"ג - הרבה יותר מאשר כל הקשקושים האחרים על "אמונתו" בבודהיזם או באלוהים או בכל דבר אחר.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה הערך חסום לעריכה?79.179.28.142 22:11, 24 באוגוסט 2009 (IDT)

כפי שהיסטוריית הגרסאות מראה, הערך היה מטרה להשחתות רבות. תוכל לציין כאן כל בעיה או הרחבה ונתקן בהתאם. ‏odedee שיחה 22:37, 24 באוגוסט 2009 (IDT)
אופציה אחרת היא לפעול בוויקיפדיה כחבר מן המניין. ‏Gridge ۩ שיחה 22:53, 24 באוגוסט 2009 (IDT).


בן גוריון והמזרחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוע לא הוכנס ערכו והיחס המחפיר למזרחים? כפי שאמר: "צריך ללמד את בני עדות המזרח כיצד לשבת בבית הכיסא"

מדוע כאן לא מוצג גם הצד האפל של בנג'י וחבריו?77.127.41.141 23:49, 22 בינואר 2010 (IST)

עוד דוגמה להסתה הקיימת עד היום בנושא זה נגד ב"ג. בנקודה הספציפית הזאת העובדות הן אלה: כשהתגייס מחזור מסוים של עולים חדשים הוא בא לבקר אותם, וסיפרו לו, וכך כתב ביומנו, שישנם כאלה, שהיה צריך ללמד אותם בצבא איך להשתמש בנייר טואלט!! זאת היתה האמת. מכאן להכליל ולבנות תיאוריה על "יחס מחפיר למזרחיים" הדרך ארוכה. לכל המסיתים אני מציע ללמוד פרק בהלכות בן גוריון מפרופ' דוד אוחנה, שישב שנים רבות במכון בן-גוריון בשדה בוקר או מפרופ' שמעון שטרית, שבן גוריון הגיע לביתו בטבריה כדי לברך אותו ולהיפגש עם משפחתו אחרי שזכה בתואר חתן התנ"ך לנוער.

ומי שרוצה ללמוד ברצינות ולהעמיק, כדאי שיקרא את החוברת "העולה במעלה ההר" בהוצאת מרכז ההסברה (מאת יואב לביא).12:56, 24 במרץ, 2010

הספר שבן גוריון כתב נקרא "יומן המלחמה" ולא "יומן מלחמה". פשוט הסתמכנו על ויקיפדיה ולא מצאנו את הספר בשום מקום כי חסר ה' הידיעה.

משפטים שהוצאו מהערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני משפטים ממש לא השתלבו בערך, והרי הם:

מי שיידע כיצד לשלבם, מוזמן להשיבם. אביעדוס • ל' באב ה'תש"ע, 01:00, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

בן גוריון ומפלגת העבודה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום שמי יניב הורושינסקי ולפי מה שאני מכיר בן גוריון היה בין מייסדיה של מפלגת מפא"י ו/או תנועת מפא"י תקראו לזה איך שתקראו לזה אבל תנועת העבודה או מפלגת העבודה הגיע בשלב מאוחר יותר והציון שעליו מדובר (תנועת העבודה)בפסקה הראשונה הוא שגוי לטעמי.

יש להבדיל בין מפלגת העבודה שהיא מפלגה ספציפית ואכן קמה מאוחר יותר, ואני חושב שבן גוריון כלל לא היה חבר בה, לבין תנועת העבודה שזה שם כולל לזרם פוליטי שמפא"י היתה חלק מרכזי בו, אבל אילו לא מתחילתו. eman שיחה 17:04, 25 בנובמבר 2010 (IST)

טעות באשר לעמדותיו של בן גוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך הזה כולל טעות במקום מעניין (ורגיש פוליטית): כתוב "יחד עם זאת, הוא גרס כי גם עבור שלום אמת אין לוותר על חלקים מירושלים ומרמת הגולן". למילה "חלקים" אין שום מקום כאן, לפחות לא ע"פ ראיון עם בן גוריון ב"מוקד" של אז שבו הוא מביע התנגדות לשינוי ה"סטטוס קוו הנוכחי של ירושלים" גם עבור שלום אמת, מה שמלמד על התנגדות גם למסירת "חלקים" (רוב התשובה דנה דווקא בגולן, ואיני רואה בה בסיס למילה "חלק", ואם יש מי שחושב שיש - אנא יראה לכך בסיס כלשהו). 109.66.21.168 20:26, 16 בינואר 2011 (IST)

תיקנתי. תודה. עדירל - שיחה 20:37, 16 בינואר 2011 (IST)

כל הטקסט נופל למטה.מי שיכול שיסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הטקסט נופל למטה.מי שיכול שיסדר 79.177.219.112 10:15, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

תודה. הצלחתי לתקן. קוני למל •כ"ו באלול ה'תשע"א• 23:52, 24 בספטמבר 2011 (IDT)

תאריך לידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דעתי דוד בן גוריון נולד ב1884 ולא ב1886 46.120.200.32 21:15, 2 בנובמבר 2011 (IST)

אתר הכנסת לא מסכים איתך. Botend - שיחה 21:17, 2 בנובמבר 2011 (IST)

בן גוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שם בן גוריון הוקמו גם גני שעשועים,בתי ספר וכדומה--89.139.187.44 15:34, 24 בנובמבר 2011 (IST)

יובל 80[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ב-2 באוקטובר 1966 נפתחו החגיגות לציון יובל 80 לבן-גוריון". -מה זה "יובל 80"? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

צודק, תוקן. תודה רבה. Botend - שיחה 18:23, 5 בדצמבר 2011 (IST)

שם המשפחה של דוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המשפחה של דוד הוה יוסף גרין 85.64.142.180 18:58, 9 בדצמבר 2011 (IST)

תודה. יעל י 17:34, 7 במרץ 2012 (IST)

מחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר מויקיפדיה:בקשות ממפעילים
  • נא לבטל את גרסת יעל שנכנסת למלחמת עריכה, ולהשיב לגרסה יציבה. תודה. Nachy שיחה 15:24, 7 במרץ 2012 (IST)
    עריכתו זו של נחי שנכנס למלחמת עריכה עם act כולה טעויות היסטוריות, לא מצאתי אחת נכונה. תודה. יעל י 15:39, 7 במרץ 2012 (IST)
    הפסקה „יחסו לדת“ נוספה רק אתמול, ולכן אין כל כך גרסה יציבה. אם תשאלו אותי, הגרסה היציבה היא בכלל ללא הפסקה הזו. בנוגע למשפט בפסקה „פרישה מהפוליטיקה“, אכן, הגרסה היציבה היא זו שערך נחי. בכל זאת, במקום לדון בשאלת הגרסה היציבה, תדונו בדף השיחה על הנושא עצמו. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 15:46, 7 במרץ 2012 (IST)
    תומכת בהצעתך. למעשה נחי בטל את עריכתו של act אשר ערך, הרחיב ותיקן טעויות ושגיאות. יעל י 16:02, 7 במרץ 2012 (IST)
    יש מקורות לעובדה זו, ראו: תוצאות גוגל. כדאי פשוט להוסיף אותם. TZivyAאהמ? • 16:05, 7 במרץ 2012 (IST)
    בכל מקרה, הוספת/השמטת המשפט אמורה להוות דיון בדף השיחה. לא ייתכן שכל אחד יוסף עובדות ויבקש עליהם מקור, צריך נימוק סביר. גירסתה של יעל, בכל מקרה, נראית יותר אמינה במקרה זה. TZivyAאהמ? • 16:08, 7 במרץ 2012 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -

  • הויכוח הוא אם נתפס או התעניין. ודאי שלא נתפס. וצביה היכן המקור? הרשו לי לגגל עבורכם תבנית:לגגל זה בסדר אבל איני רואה מקור כלשהו, בבקשה. יעל י 16:10, 7 במרץ 2012 (IST)
    הראשון מלמעלה השלישי מלמטה. אם כי זה לא מקור לכך שהוא "הפך" לבודהיסט כי אם התעניין בנושא. TZivyAאהמ? • 16:13, 7 במרץ 2012 (IST)
    אופק וצביה, אתם מפספסים משהו. לא משנה כרגע מי צודק; משנה שיעל נכנסה למלחמת עריכה.
    אין צורך לומר שאם דיון אתה היה יכול להניב תוצאות לא הייתי פונה לכאן. Nachy שיחה 16:08, 7 במרץ 2012 (IST)
    סליחה נחי? לא הבנתי את פשט דבריך, התואיל בבקשה להסביר? יעל י 16:15, 7 במרץ 2012 (IST)
    מאחר שנחי נכנס למלחמת עריכה כנגד שניים יש להזהירו ובפעם הבאה לשקול לחסום. יעל י 16:10, 7 במרץ 2012 (IST)
    לא הבנתי למה עריכתה של יעל יותר מלחמת עריכה משלך. אבל האמת שתורת מלחמות-עריכה-גירסה-יציבה סתומה לי. TZivyAאהמ? • 16:12, 7 במרץ 2012 (IST)

אם הייתי בטוח קודם מה ביקש נחי, אני עכשיו בטוח שלא הבנתי. ביקשת לבטל את גרסתה של יעל, כיוון שנכנסה למלחמת עריכה. אם נעקוב אחר סדר ההתרחשויות: תוספת פסקה של משתמשת:אביטל פ; שינוי של משתמש:Act את הפסקה הזו, ועוד משפט אחד; שחזור שלך את Act, פרט למשפט „בראשית מלחמת העצמאות נעתר לבקשת החרדים לדחות את השירות הצבאי של כ-400 בחורי ישיבה, במסגרת הסדר "תורתו אומנותו.“; ביטול של גרסתך. האם בקשתך לשחזר לגרסה היציבה? ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 16:41, 7 במרץ 2012 (IST)

מהי היציבה במקרה כזה? בכל מקרה "נתפס לבודהיזם" זו טעות. וגם השאר הכל טעויות שתוקנו על ידי act, שעליהן יש להודות לו. יעל י 16:46, 7 במרץ 2012 (IST)

הגרסה הזאת: [1] היא היציבה כי היא האחרונה שאין עליה השגות (כלומר, ללא התוספת). פחות חשוב מי נכנס למלחמת עריכה היות שהיו עריכות רבות. אני מציע לשחזר לגרסה זו ולנעול את הערך. גילגמש שיחה 16:55, 7 במרץ 2012 (IST)

הסכמתי עם הדעה הזו גם קודם, ולכן שחזרתי לגרסה זו. בינתיים לא אגן על הערך, אני מצפה מכם לא לערוך אותו בעניין השנוי במחלוקת. כעת, פעלו על פי המנגנונים ליישוב מחלוקת. תודה, ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:11, 7 במרץ 2012 (IST)
מה שאתה אופק הסכמת, אינו משנה לעבודתך כמפעיל. הקביעה כי ב"ג "נתפס" לבודהיזם היא טעות וטעות לא נשארת גם ביציבה! מה גם שזו אינה היציבה. יעל י 17:15, 7 במרץ 2012 (IST)
העובדה הזו נמצאת שם זמן רב, ולכן היא כן בגרסה היציבה. פתחי דיון בדף השיחה, כי נראה שלא כולם משוכנעים שזוהי טעות. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:28, 7 במרץ 2012 (IST)
נמצאת זמן רב - זה נכון - טעות - גם כן נכון. לא "נתפס" אלא "התעניין" וגם בפילוסופיה ובמיוחד בפ' יוונית. המוזר בכל עניין הוא מדוע שוחזרו כך עריכותיו של act - בהינף כפתור ובאופן שמזיק בבירור לערך זה. אני מתנגדת לשיחזור המזיק הזה. ודורשת להחזיר אותן - הן היו ללא מתום. יעל י 17:32, 7 במרץ 2012 (IST)
אכן, לא כאן המקום להתדיין על נושאים אלה, אלא בדף השיחה. שם, בדף השיחה, אתמוך בניסוחים של יעל - כמי שחי באותה תקופה וזוכר את דיווחי העיתונות, אני מאשר שניסוחיה של יעל משקפים טוב יותר את מה שהתרחש. בברכה. ליש - שיחה 17:34, 7 במרץ 2012 (IST)
תודה רבה ליש :) אבל מדוע לחכות? act תיקן טעויות ושיפר את הערך! יעל י 17:36, 7 במרץ 2012 (IST)
כי זו הדרך המקובלת לפתרונות עימותים בנושאי תוכן ומשאירה פחות רגשות מרירים אצל מי שדעתו לא התקבלה. בברכה. ליש - שיחה 17:40, 7 במרץ 2012 (IST)
- סוף העברה
אפנה לכאן את נחי שיסביר את שחזורו. ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 17:44, 7 במרץ 2012 (IST)

יחסו לדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישעיהו ליבוביץ, ששוחח בכמה הזדמנויות עם בן גוריון, העיד: "הוא היה אכול שנאה ליהדות. נתקלתי באנשים ובדעות שונים, אך מעולם לא נפגשתי עם אדם ששנא את היהדות כמו בן גוריון. זה היה אצלו לא רציונאלי." (מעריב 24.11.1978)

בעבר הוספתי פיסקה זו לערך. פיסקה זו הוסרה ללא שום נימוק או הסבר. ברצוני להחזיר פיסקה זו. אביטל פ - שיחה 11:25, 13 במרץ 2012 (IST)

אני מתנגדת. אי אפשר לתת כל מה שאמר כל הוגה דעות על בן-גוריון. ישנה ספרות מחקר על הנושא הזה ממש - ממליצה על מאמרו של צבי צמרת אף כי ישנם עוד. בברכה, יעל - שיחה 11:33, 13 במרץ 2012 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה - פסקה זו אינה מעידה על בן גוריון, אלא על דעתו של ישעיהו ליבוביץ' על יחסו של בן גוריון לדת. היות וישעיהו ליבוביץ', למרות ידיעותיו בתחומים רחבים, אינו נחשב למומחה לבן גוריון, לא כביוגרף שלו ולא כהיסטוריון שהתמחה בנושא וגם אין אנו יודעים למה הוא התכוון במילה "דת" (דעותיו של ישעיהו ליבוביץ' בנושאי דת היו מיוחדות למדי), דעתו אינה שונה מדעה של כל איש אחר וככזאת אינה ראויה להיכתב בערך על בן גוריון. אולי יכולה להיכתב בערך על ישעיהו ליבוביץ', אולי. בברכה. ליש - שיחה 11:37, 13 במרץ 2012 (IST)

יש בעיה עם מראה המקום הזה. זאת עדות שמיעה. מילא זה היה מופיע במשהו שלייבוביץ כתב בעצמו. אפשר היה לשקול. ככה אין לזה תוקף. גילגמש שיחה 11:38, 13 במרץ 2012 (IST)
שלום אביטל. שחזרתי את הערך מכיוון שעל פסקה זו היו מחלוקות. צר לי ששחזרתי ולא התייחסתי יותר - לא כך הייתי צריך לנהוג.
האם מישהו יכול להרחיב בערך על נושא זה? ‏אופקאלףשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 18:23, 22 במרץ 2012 (IST)

משוב מ-13 במאי 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתיע שאת התמונה המפורסמת של בן גוריון כשהוא מהורהר ומשלב את אצבעותיו צמוד לשפתיו - לא הכנסתם. היא סמלית וחסרה מאוד. 95.86.87.22 20:37, 13 במאי 2012 (IDT)

לאטמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מציעה שנעדכן את הערך. מי מתנדבת לבדוק את הנושא? ליאור पॣ • כ"ח באייר ה'תשע"ב • 00:02, 20 במאי 2012 (IDT)

אף שהתורה אוסרת דרישה אל המתים (ספר דברים, פרק י"ח, פסוק י"א), כנראה מצוות השליטה בשטחים דוחה את כל המצוות, ואתר לאטמה בא לספר לנו "מה בן-גוריון היה חושב היום על ויתורים". דוד שי - שיחה 01:40, 20 במאי 2012 (IDT)

זה לא נכון. אתר "לאטמה" מציג מה בן גוריון אכן חושב על ויתורים בהסתמך על ריאיון שערך לעיתון כלשהו (השם המדויק באתרם). הטענה העיקרית היא כי השקפתו של בן גוריון על "שטחים תמורת שלום" שונה ממה שמוצג בערך זה (בהתבסס על מקורות אמינים כמו ראיונות שהוא ערך) ובנוסף לאטמה מסבירים זאת על ידי כך ששקר שחוזרים עליו מספיק פעמים באמצעי התקשורת, סופו שיגיע גם לויקיפדיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה לא משנה. אתר סטירי לא יכול לשמש מקור בערך אנציקלופדי. אם תביא מקורות מאותם עיתונים שלאטמה מסתמך עליהם, ניתן יהיה לדון ברצינות בטענותיך. גילגמש שיחה גם אני משתתף במיזם העשור! 08:56, 30 במאי 2012 (IDT)
בעקבות הפרסום בלאטמה הערך שלפנינו עודכן, והובאו בו מקורות עדיפים על זה שהובא בלאטמה. האלמוני נלחם את מלחמת האתמול. דוד שי - שיחה 20:58, 30 במאי 2012 (IDT)

תסתמכו על מקורות אמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתם מסתמכים בין השאר על העיתון דבר והארץ שהם שני עיתוני שמאל קיצוני מובהקים 109.64.232.182 14:41, 22 באוקטובר 2012 (IST)

אם יש משהו שנראה מוטעה בערך אתה מוזמן להעיר ולהביא מקורות אחרים, ואז נציין: "לפי דבר והארץ ... ולפי ...". עדירל - שיחה 14:49, 22 באוקטובר 2012 (IST)

מעניין בן כמה היה בן גוריון היום........[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אתם רואים את התגובה הזאת, אז בבקשה נסו לענות לי אל השאלה: בן כמה היה דוד היום --84.228.157.170 19:32, 23 באוקטובר 2012 (IST) את התשובה יש לכתוב כתגובה. תודה (נ.ב אני תלמידת כתה ה)

קחי מחשבון ותחשבי. אנחנו בשנה 2012. בן גוריון נולד בשנת 1886. אז 2012-1886 הם? חנה Hanayשיחהמיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:35, 23 באוקטובר 2012 (IST)
תחשבי. אנחנו בשנה 2012. בן גוריון נולד בשנת 1886. אז 2012-1886 הם? עוזי ו. - שיחה 19:54, 23 באוקטובר 2012 (IST)

קישור שבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:24, 4 במאי 2013 (IDT)

הסרתי. דוד שי - שיחה 16:29, 4 במאי 2013 (IDT)

הסתדרות העובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא כתוב על הסתדרות העובדים

ראה בתחילת הסעיף "בהנהגת היישוב". דוד שי - שיחה 16:27, 4 במאי 2013 (IDT)

ישר כוח ויקיפדיה![עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הכבוד על כתיבת הערך. קיים מידע רב על דוד בן גוריון וריכזתם אותו במקום אחד! הרמה גבוהה וכך גם האיכות וכל מילה אמת! ישר כוח וידיפדיה! ישר כוח. 109.186.50.78 11:57, 25 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-30 במאי 2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני חושב שהינכם צריכים לציין את דתו של דוד בן גוריון והיותו יהודי אתאיסט 79.181.211.166 00:01, 31 במאי 2013 (IDT)

שמעון פרס ממש איננו מקור מוסמך לשום דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך מביא, בהקשר לפרשת אלטלנה, את הדברים הבאים: "ההחלטה על פעולה תקיפה בעניין ספינת הנשק של האצ"ל, ה"אלטלנה", ובפרט הפגזתה בחוף תל אביב – בן-גוריון הורה לעצור את הספינה בכל מחיר, והוחלט להפגיזה. בקרבות בכפר ויתקין ובחוף תל אביב בין צה"ל לאנשי האצ"ל נהרגו שלושה חיילי צה"ל ו-16 אנשי אצ"ל. שנים לאחר מכן, אמר שמעון פרס, מקורבו של בן-גוריון, כי בן-גוריון הוטעה בענין זה ואף רמז, בראיון, שמדובר בישראל גלילי, שהיה ממונה על המו"מ עם האצ"ל‏[6]." שלמה נקדימון, חוקר ותיק של פרשת אלטלנה, שהביא בספרו את טענת פרס, יוכל להעיד, שפרס אולץ על ידי גלילי לפרסם "הבהרה" האומרת שהוא חוזר בו מההאשמה הזאת. בכלל, גם ב"ג טען עד סוף ימיו, גם כשנשאל אם ייתכן שהוטעה ע"י גלילי, שאיננו מתחרט על החלטותיו בעניין אלטלנה.

אז למה צריך לכלול מלכתחילה את הקשקוש הזה מבית מדרשו של פרס בערך הזה? 13:34, 10 ביולי, 2013


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 17:33, 30 בדצמבר 2013 (IST)

שיניתי מ"יחסו לשטחים" ל"יחסו להתנחלויות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש למישהו בעיה?

אם משיהו משנה זאת חזרה שיציין סיבה בבקשה

יום טוב :-)

--Guzsbhtk - שיחה 22:41, 22 במרץ 2014 (IST)

התפטרותו ב 31.1.1961[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא מוזכרת התפטרות בן גוריון מראשות הממשלה בתאריך 31 בינואר 1961 (ראה ערך תאריך זה בויקיפדיה, לא מניעיה ולא הסיבה שבגללה המשיך בכהונתו. 164.138.122.168 17:28, 14 במאי 2014 (IDT)

הערת שוליים מס' 16 בערך דוד בן גוריון בנושא יחסו של ב"ג לשטחים, ואשר מפנה לידיעה קצרה מאת חגי אשד בעיתון דבר מאוגוסט 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום דוד, שמי רפאלה, אני בתו של העיתונאי יוסף עבו עברון שנפטר לפני מספר חודשים (יש ערך על שמו). אבי היה בעיתונות העברית בשנות השישים (עיתון הבוקר, ועיתון מבט חדש של רפ"י, המפלגה של בן גוריון)ולאורך שנים אלו העניק לו בן גוריון מספר ראיונות בלעדיים. גם לאחר שעזב את העיתונות ועבר לייצג את התעשייה הצבאית (תעש) כדובר וכעורך (הוא ייסד את ביטאונה - בתעש) העניק לו בן גוריון ראיון בלעדי, שפורסם בגיליון בתעש מספר 14, ובו לראשונה התבטא בפומבי בנוגע לעמדתו החדשה באשר להחזרת שטחים מיושבים לידי הערבים. את הכתבה המלאה העליתי לאחרונה בבלוג שלו - מזכר - והיא נמצאת בקישור הזה - http://mizkar.wordpress.com/2014/06/01/%D7%91%D7%9F-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%9C%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A9-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99/. עכשיו לאחר שאבי נפטר אני עושה סדר בחומר שלו ומשבצת כתבות ארכיוניות בבלוג האקטואליה שלו, ושמתי לב להערת השוליים מס' 16 בערך בן גוריון, שכאמור מפנה לכתבה שבה חגי אשד ה ע ת י ק את החומר של אבא שלי בזמן ששהה בצנזורה, השתמש באותם ניסוחים, ועל כך נשפט בשעתו במשפט פנימי באגודת העיתונאים והתנצל רבות. בקשתי היא שהכתבה המקורית של אבי היא זו שתהיה מצוטטת באותה הערה, וכפי שתיווכח, בן גוריון הרחיב בה מעבר למה שכתבתם בערך, והתייחס גם לשטחים מיושבים בסיני שאין להחזירם, בהקשר למבצע קדש, ואפשר אולי גם על זה להוסיף משפט עם אותה הפנייה. דוד, אני פונה אליך כאן כי אין לי מושג איך לטפל בזה בעצמי ואני לא רוצה להיכנס למלחמות עריכה. אודה להתייחסותך, אשמח לספק פרטים נוספים, ובאותה הזדמנות אגב, אני מרשה לכם להשתמש בתמונה של יצחק עירוני שהיא חלק מעזבונו של אבי ומופיעה בבלוג שלו בכתבה המצוטטת כנ"ל. כל טוב, רפאלה Refaella - שיחה 19:46, 2 ביוני 2014 (IDT)

החלפתי את המקור, כפי שביקשת. דוד שי - שיחה 20:00, 2 ביוני 2014 (IDT)

תודה רבה! רפאלה Refaella

הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Article blue.svg ערך זה מועמד להמלצה או להסרת המלצה. מומלץ להיעזר בקריטריונים כדי לבחון את הערך. הנכם מוזמנים להעיר ולהגיב בדיון זה ולבקר מועמדים נוספים.

דיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מצוין שנכתב על ידי כותבים רבים. בין הכותבים אפשר למצוא מטובי הוויקיפדים: משתמש:דוד שי, משתמש:Act ורבים אחרים. הערך סוקר בצורה טובה את הביוגרפיה של בן גוריון ומציג את עמדותיו. משתמש:מי נהר התנגד לציטוט שהוסיפה יעל, בתקופה שהייתה פעילה מן המניין בוויקיפדיה העברית ואולי כדאי לדון על ציטוט זה כעת, בעת דיון ההמלצה. בכלל פרק הדעות שלו הוא קצת חלש והיה טוב אם מישהו שמבין בנושא היה מרחיב אותו בצורה משמעותית. גם פרק האזכורים באמנות לוקה קצת בחסר וגם כאן כדאי היה להוסיף מידע אנציקלופדי. כעת הפרק כולל הרבה תמונות, אבל זה לא מספיק. היתי שמח אילו נקודה זו הייתה מטופלת. בסך הכל למעט הדברים האלה הערך הוא טוב ואני מקווה שהוספתו לדיון ההמתנה תדרבן את הוויקיפדים להשלים את הפרטים החסרים. גילגמש שיחה 11:54, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

דרושה הרחבה במספר פרקים. פרישה לשדה בוקר - קצר וללא הערות שוליים, פרק על דעותיו מאוד לא ממצה. בנוסף, הייתי רוצה לראות פרק על הדעות עליו. גיא - פתרון למחיקה 18:20, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
הערך מאוד חסר ביחס לנושאו. יואב נכטיילרשיחה 15:33, 22 בספטמבר 2014 (IDT)
למרבה הצער, הערך לקוי מאוד. קודם כל, ישנה בעייה כללית בנוגע למקורות. לא מעט מכותבי הביוגרפיות והחוקרים למיניהם לא נמנעו מכתיבה מגמתית או מוטה, בכוונה תחילה או מתוך רשלנות. לעניות דעתי, מכל הביוגרפים שבתי טבת הוא היחיד שדייק בעובדות ובמכלול הפרטים כמעט ללא רבב, ולעיתים שינה את עמדותיו ודיעותיו בנושאים שונים אחרי עבודת המחקר והאיסוף הכמעט אינסופית שלו. כמובן, אין בזה לומר, שיש לקבל את פרשנותו באופן טוטאלי. למרבה הצער, טבת לא הצליח לסיים את עבודתו המקיפה, שאין שנייה לה. שנית, כמו בכל ערך פוליטי, חלק לא מבוטל של הכותבים והמשתמשים יוצאים מנקודת המוצא האישית שלהם, ובמקרים לא מעטים גורמים להטיה, להטעייה ואף לשיבוש ולסילוף - ברוח דיעותיהם או על פי מה שהיו רוצים להציג כ"עמדת בן-גוריון" או "מעשי/מחדלי בן גוריון". ראו לדוגמה איזה "קרב" התחולל בימים האחרונים בעניין יחסו של ב"ג לדת. קשה לי לראות מישהו, המתמחה בבן-גוריון, שיוכל לערוך את הערך כולו כעורך חסר פניות, שאיננו מופע מעמדותיו הפוליטיות או האג'נדות שהוא מאמין בהן.46.117.231.164 18:27, 9 באוקטובר 2014 (IDT)


למען או בשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיח נאמר: "בן-גוריון פעל למען הממלכתיות...". אני מוצא את האמירה שיפוטית, היא מניחה את הממלכתיות כאידאל, בשעה שלפי האמור בהמשך היא בעצם רק נרטיב בן-גוריוני לפעילותו בתחום זה. לא צריך להיות ציניקן גדול כדי לחשוב שאילו הממלכה היתה בידי מק"י, לא היה ערך הממלכתיות גדול כל כך בעיני ב"ג. האם לא עדיף הניסוח "בן גוריון פעל בשם הממלכתיות..."? אולי זה נשמע שיפוטי לאידך גיסא? מה דעתכם? ביקורת - שיחה 12:31, 21 בספטמבר 2014 (IDT)

"בשם" נשמע יותר שיפוטי. סך הכל אין מחלוקת שבן גוריון פעל למען ממלכתיות. הערך ממלכתיות אצלנו פותח בקביעה "ממלכתיות הייתה כינוייה של גישתו של דוד בן-גוריון.. " Ben tetuan - שיחה 12:40, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
לא כולם בקיאים וכוללים בקריאתם את המשתמע מקטעי הפתיחה של הערכים אליהם אנו מפנים. מבחינת מידע טהור אמור להיכתב ברור: "בן-גוריון פעל ליצירת הגמוניה של כוח צבאי ושלטוני אחיד למען הממלכתיות.... מה דעתך? ביקורת - שיחה 13:13, 21 בספטמבר 2014 (IDT)
לדעתי הניסוח הנוכחי עדיף, אבל אפשר לחכות לדעות נוספות... Ben tetuan - שיחה 12:15, 22 בספטמבר 2014 (IDT)

יחסו לדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסעיף המוכתר בכותרת זו הוא דוגמה לשתי רעות חולות, שמאפיינות חלק נכבד של הערך "בן-גוריון". ראשית, הכתוב מערב ומערבב שני נושאים: יחסו של בן גוריון לדת (ע"פ כותרת הסעיף) ויחסו ליהדות. אלו הם שני נושאים שונים לחלוטין, הגם שיש בהם תחומים חופפים ומשותפים. רק הגישה הדתית האורתודוקסית הצרה עשויה לתמוך בעירוב תחומים זה.

שנית, ישנן קביעות מקביעות שונות, שרק כותבים מגמתיים היו מסוגלים לקבוע אותן ולהעלות אותן על דפי הוויקיפדיה. כך, למשל, היא הקביעה, שיחסו של ב"ג אל היהדות, כפי שאה לידי ביטוי באלפיים שנות הגלות היה "יחס של זרות הגובל באיבה." דברים כאלה יכולים להיכתב מתוך חוסר אובייקטיביות קיצוני, בורות או איבה. בן גוריון, מטעמים של השקפת עולמו בנוגע למדיניות הציונית, בחר להבליט את ההיסטוריה של קוממיות ישראל בארצו והמלחמה עליה בימי קדם, ולהדגיש את הזיקה ההיסטורית של מדינת ישראל החדשה לתקופות אלה. כציוני מגשים הוא שלל את הגולה, אבל במפורש לא את היהדות. להיפך, במאמרו "ייחוד ויעוד", שהוא אולי המאמר הפרגמטי החשוב ביותר שכתב (ההרצאה בשלמותה נישאה לפני סגל הפיקוד הגבוה של צה"ל באפריל 1950), עסק ב"ג לא מעט ביהדות בתקופת הגלות. כך אמר שם, למשל: האומה העברית, אשר לא נכנעה מעולם לכוחות פיזיים עליונים ושמרה על חירותה המוסרית והאינטלקטואלית גם כשלא אצרה כוח לשמור על עצמאותה המדינית והכלכלית, הועמדה יותר מכל עם אחר בפני מבחן חמור ואכזרי. לא היה עם, שחזון גאולת העולם מילא בחייו, בתולדותיו, בהתפתחותו הרוחנית, תפקיד יותר רב ומתמיד - מזה שהוא מילא בתולדות העם היהודי. גדולי העם היהודי בדורות האחרונים היו אלה שהעמיקו רעיונות המהפכה החברתית והעניקו להם בסיס מדעי... מיטב הנוער היהודי עמד בראש מלחמות השחרור בארצות שבהן חיו יהודים. הצטיין בייחוד הנוער היהודי ברוסיה הצארית... הקיבוץ היהודי נפגע פגיעה אנושה ע"י המשטר הבולשביסטי ותביעותיו הטוטאליות, באשר הוא פגע בנפש היהדות. ונפגע לא רק הקיבוץ היהודי בברית המועצות - אלא העם היהודי כולו.

ובמקום אחר: הגניוס היהודי, מימי הנביאים ועד איינשטיין, לא הכיר בשניות של חומר ורוח, שנתפשו לה כמה מהוגי אומות העולם... האינטואיציה היהודית, גם הדתית וגם המדעית, עמדה מאז ומעולם על אחדות היקום וההווייה... ואם כי טובי העם העברי, נביאיו, חכמיו ומוריו מאז ועד היום, ראו ייעודו העליון של ישראל בממלכת ברוח - לא זלזלו בגוף ובצורכי הגוף. וכך, עוד ועוד, במסה זאת ובמקומות רבים אחרים, אפשר לללמוד על השקפתו של ב"ג על היהדות.

אפשר, כמובן, להתווכח עם עמדותיו ודעותיו של בן-גוריון - אבל הקביעה המפוקפקת, שיחסו של ב"ג ליהדות בתקופת הגולה היה "יחס של זרות הגובל באיבה", היא ודומותיה, צריכות להימחק לאלתר מן הערך הזה.46.117.231.164 12:39, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

הבעיה בפרק ואולי באופן כללי יותר גם בכל הערך זה שהוא מורכב מאוסף אנקדוטות, רבות מהן שוליות בחשיבותן, רבות מהן לא מייצגות, ורבות מהן הן עדויות של אנשים אחרים על בן גוריון בהתאם להשקפת עולמם, שלא באמת מעידות על השקפת עולמו. צריך שמישהו יקח לידו אחת או שתיים מהביוגרפיות המפורסמות שנכתבו על בן גוריון ויערוך את הערך מחדש.
נראה שהעניין בדמך, אולי תקח על עצמך את היוזמה לכתוב מחדש את הערך? Ben tetuan - שיחה 12:58, 11 באוקטובר 2014 (IDT)
תיקנתי מקצת מהבעיות. דוד שי - שיחה 14:19, 11 באוקטובר 2014 (IDT)

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשנות מ-ווייצמן ל-ויצמן דווח על ידי: 46.19.86.136 06:23, 20 באוקטובר 2014 (IDT)



מספר ילדים במשפחה לא ברור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוב "במשפחה היו חמישה ילדים - שלושה בנים ושתי בנות, דוד היה הבן השישי" שני חלקי המשפט נשמעים קצת סותרים, לא ברור שדוד לא נספר בין ילדי המשפחה (ולא ברור לי למה שהוא לא ייספר)--Elishaoren - שיחה 01:55, 28 בנובמבר 2014 (IST)