שיחה:דטרמיניזם
נדמה כי כדאי להרחיב בנושא "הכל צפוי והרשות נתונה". זהו רעיון בסיסי ביהדות והוא מורכב מאוד. איך יכול להיות שאכן אלוהים הוא כל-יודע ויודע גם את העתיד ובכל זאת נאמר לנו שיש בידינו בחירה בין הטוב ובין הרע ? ההסבר הוא שאלוהים יודע מראש במה יבחר האדם, אך הוא אינו זה שקובע במה הוא יבחר. כך נשארת הבחירה בידי האדם והידיעה בידי האל
יש עוד תחומים רבים שמביעים דטרמניזם. לדוגמא, ישנו דטרמניזם פסיכולוגי, לוגי, חברתי וכו'. חשוב להוסיף אפילו בקצרה על תחומים אלו בדטרמניזם.--אשלינג 18:50, 15 מאי 2006 (IDT)
- מצטרפת לדעתך Tamarnet • שיחה 12:29, 24 באפריל 2024 (IDT)
כדאי לחלק לסוגים שונים של דטרמיניזם,כגון דטרמינזם חלקי,דטרמינזם אסטרלי ועוד... לעניות דעתי,האמונה בדטרמינזם לא סותרת את האמונה באלוהים(בניגוד למה שנכתב,שהאדם הדטרמינסט מאמין שהכל טבעי),ומצינו הוגים יהודים שהאמינו בדטרמיניזם מוחלט(ר' חסדאי כראסכס) או הוגים רבים שהאמינו בדטרמינזים אסטרלי
יש הוגים רבים ביהדות(בעיקר בימי הביניים,רלבג אבן עזרא ר חסדאי כרסכאס ועוד) שמתמודדים עם שאלת הדטרמינזם מהבחינה התאלוגית. כזכור,הקושי הוא כיצד ניתן לתת שכר ועונש כאשר אין בחירה. התשובה היא מבריקה ופשוטה, השכר והעונש הם ביטוי של תוצאה שנובעת מהמעשים,גם ללא בחירה חופשית.כלומר,אדם שחוטא התוצאה היא שהוא סובל בייסורים לא כעונש אלא כתוצאה שנובעת ממעשיו.כנל לגבי מצוות,אדם שדבק באל בחייו התוצאה היא גן עדן וכו וכו...
לעניות דעתי במדעי החברה קיים דטרמינזם כאכסיומה. במדעי החברה מנסים למצוא חוקיות בתהליכים חברתיים ע"י מדע,וכדי להאמין ברלוונטיות של הממצאים במחקר חייבים להאמין בדטרמינזם,לכל הפחות חלקי(כלומר,ש50 אחוז שאדם יבחר כך ו50 אחוז אחרת וכד'.)
נראה לי שחשוב להדגיש את ההבדל בין חוסר ודאות ודיוק במדידה לבין אי דטרמיניסטיות בניה פרץ 20:22, 31 בינואר 2008 (IST)
לפי מה שידוע לי עקרון אי הודאות קבע את החוקיות בסטטיסטיקה ולא שינה את עיקרי הדטרמיניזםליברלי - שיחה 02:27, 29 ביולי 2008 (IDT)
עקרון אי הוודאות[עריכת קוד מקור]
תחת הסעיף הבחינה המדעית כתוב: "עקרון אי הוודאות במכניקת הקוונטים, שלפיו הצפייה באירוע משפיע על תוצאותיו ..." לעומת זאת בערך עקרון אי הוודאות כתוב: "לעתים מבלבלים מושג זה עם מושג אפקט הצופה, המתייחס לכך שעצם פעולת המדידה משנה את מצבו של האובייקט הנמדד."
באחד מהערכים יש טעות.--אוהד אסטון • שיחה 18:44, 30 באוגוסט 2008 (IDT)
דיטרמניזם חברתי[עריכת קוד מקור]
לא התייחסתם לדיטרמינזם החברתי !
ההיבט הלוגי של אריסטו[עריכת קוד מקור]
משידוע לי, ההיבט הלוגי דווקא קשור למונח פאטליות, מאשר למונח דטרמיניזם. דטרמינזם הוא ההכרח הפיזי, בעוד פאטליות היא ההכרח הלוגי.
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 00:45, 4 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
--Matanyabot - שיחה 17:05, 14 במאי 2013 (IDT)
הפרספקטיבה הסיבתית[עריכת קוד מקור]
אין סתירה פנימית בפסקה? מצד אחד מדברים על מניע ראשון (שמזהים עם אלוהים) ומצד שני אומרים לכל דבר יש סיבה (ולכן אין ראשוני כי גם הוא היה צריך סיבה). זו סתירה לדעתי. יוצא מזה שאלוקים שהוא סיבת הכל הוא הגורם הראשוני והוא לא צריך מניע קודם ותאוריה זו של הדטרמניזם מביאה אותנו לידי אמונה Corvus,(שיחה) 20:46, 29 במאי 2013 (IDT)
הערה חשובה,הפיסקה "הבחינה הדתית"[עריכת קוד מקור]
פסקה זו רצופה בטעויות ובחוסר הבנה מושגית שלא לדבר על עמקות רעיונית ביהדות. / כמו כן,דברים המתוארים בפיסקה הזאת כסתירה אינם אלא חוסר הבנה יסודית של הסוגיות וחוסר העמקה במקורות שניכרת בצורה בולטת. ―95.86.94.15 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
מסכים עם האמור לעיל. בנוסף, יש להתייחס למושגי "הנהגת היחוד" ו"הנהגת שכר ועונש" שטבע הרמח"ל, ולהם משמעותר בה לסוגית הדטרמניזם. עוד אפנה למי מרום ח"א (לגרי"מ חרל"פ, 'מסביב לשמונה פרקים לרמב"ם') שם, תוך הדיון לגבי ההשגחה הפרטית, ניתן למצוא התיחסות לנושא; ולאורות הקודש (לראי"ה קוק): דרך הקודש, סדר שני, ח. 213.151.50.61 12:19, 30 בדצמבר 2016 (IST)
עקרון הבחירה החופשית והדטרמניזם[עריכת קוד מקור]
ברור שכל מקרה שקורה בעולם ניתן היה לצפותו קודם לכן עפ"י סטטיסטיקה\הסתברות וכן עפ"י מעשים שנעשו קודם, השאלה האם בחירותיו של האדם הן תלויות במעשים שנעשו קודם או שהוא יכול להתגבר על הסיבות שעשויות לגרום לו לבחור בחירה מסויימת או שהוא אכן נשלט על ידן ואין לו אפשרת לבחור 2A01:6500:A048:7211:E563:7259:4DE2:FE98 20:01, 12 בינואר 2020 (IST)
הארה לגבי הסתירה שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית[עריכת קוד מקור]
שלום. ההתחשבות בכל הפרטים על מנת לחזות את העתיד צריכה לכלול גם התחשבות במה כל אדם יבחר! המחשב על שמוזכר פה, צריך גם לקחת בחשבון מה כל אדם יבחר בכל צומת בחייו.. להבנתי הפשוטה - זה לאו סותר את הבחירה החופשית, פשוט הבחירה החופשית צריכה להיכנס בתוך השקלולים של 'קביעת' העתיד. ובגלל שאי אפשר לדעת לעולם מה כל אחד יבחר - אי אפשר לחזות את העתיד..Treratr - שיחה 16:48, 10 ביוני 2020 (IDT) Treratr - שיחה 16:48, 10 ביוני 2020 (IDT)
- לועןועןוע 2A01:6500:A043:D3D7:5701:8745:4652:C8B7 15:05, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
- ידיעת האל אינה סותרת בשום צורה את החלטת האדם.
- עם זאת למרות ההסבר הפשוט שישנו, הוא לא ההסבר היחיד ביהדות, ראה מה כתב הרמב"ם הלכות תשובה פרק ה: "דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים וכמה עיקרים גדולים והררים רמים תלויים בה..."
- ויש תשובה לגבי האל כמו שהוא קודם הצימצום וכמו שהוא לאחר הצימצום 2A01:6500:A043:D3D7:5701:8745:4652:C8B7 15:12, 1 בספטמבר 2021 (IDT)
- טעות לייחס למרדכי יוסף ליינר תפיסה של דטרמיניזם, הוא חלילה לא בא לשלול בחירה חופשית, הוא בסך הכל דיבר מנקודת הידיעה, ובא לומר שבסופו של דבר כל מה שנעשה בעולם הוא תיקון, גם הדבר שנראה כבחירתו של האדם לכיוון הרע מאד, עצם הדבר הלא כלול בדברי רבי עקיבא שהכל צפוי, וכל השאלה היא כמה להתייחס לעניין זה, דהיינו האם לומר שכיון והכל צפוי, אם כן זה טוב, או שלא לומר זאת, כי אחרי הכל זה רע, וגם עכ"פ הלא זה בחירה של האדם, הוא התייחס יותר לנקודה הזאת של הידיעה, ולכן דיבר על כך שבסוף - הכל הוא חלק מהתיקון הכולל. 2A01:6502:D597:34F8:C25:717C:E1C3:D41 10:04, 24 בספטמבר 2023 (IDT)
מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה[עריכת קוד מקור]
הפרשנות שאני מכירה למשפט הזה הוא שטבע האדם, אינו משתנה ולכן ההיסטוריה עתידה לחזור על עצמה Tamarnet • שיחה 12:29, 24 באפריל 2024 (IDT)