שיחה:האקדמיה ללשון העברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מאיזה סיבה בדיוק מחק מי שמחק את מה שכתבתי כתוספת לערך הזה? גם אני יכול למחוק מה שנראה לי מיותר ולא חשוב (או שלא).

האם אתה מתכוון למשפט הזה: "לאדמיה ישנם בחירות מוזרות שלא נאמר תמוהות לגבי מילים לועזיות וגרסתם העברית"? הוא נמחק משום שהוא מציג נקודת מבט לא נייטרלית, שאיננה מקובלת בכתיבת ערך אנציקלופדי. נתנאל 09:29, 23 פברואר 2006 (UTC)
נראה לי חשוב להתייחס לכך שרבות מהחלטות האקדמיה נתונות במחלוקת סוערת בציבור, והדבר לא רק אמור לגבי תרגום מילים לועזיות. גם חשוב לומר שהאקדמיה היא מטרה תכופה ללעג ולביקורת עקב החלטותיה. במקום הניסוח המצוטט לעיל, למשל, אפשר לכתוב משהו כמו: "חלק מהחלטותיה של האקדמיה ללשון עברית שנויות במחלוקת ונתקלות בהתנגדות עזה מצד ציבור דוברי השפה, כותבים ולשונאים. רוב הביקורת מופנית כלפי מונחים מקצועיים שתורגמו מלועזית, האחדת כתיב שמתעלמת מוריאציות היסטוריות, ומחיקה המונית של מונחים מן המקורות ותיוגם כלא-תקניים". כסימוכין למחלוקת הזאת, אפשר לקשר למגוון מאמרים מעיתון הארץ בנושא (למשל). כרמית מזרחי 15:29, 14 מאי 2006 (IDT)
אני מסכים, שיניתי את הערך בהתאם. odedee שיחה‏ 19:21, 14 מאי 2006 (IDT)

בעקבות העריכה בערך דואר אלקטרוני והקיצור "דוא"ל" - שיחת_משתמש:Eyaler עם הערה: " (לא מסכים עם גילגמש. יש לשמור על שפה תקינה)" "בראשי-תיבות: דוא"ל. יש לציין שקיצור זה נדחה על ידי האקדמיה ללשון העברית)"

רציתי לשאול דווקא פה, מה הוחלט, כעמדת הוויקיפדיה העברית לגבי החלטות אקדמיה וכ'ו? מישהו מוכן דווקא בערך אולי לדבר על זה, (בפסקא), זכור לי מימי התחלת הוויקיפדיה הזאת, דיון שבו הוחלט להיות "סבלניים", לדוגמא, לקבל את הכתיב "דוגמא" - אפילו שהאקדמיה רוצה להוות דוגמה. אױד עלפֿטער 19:14, 29 מרץ 2006 (UTC)

אין החלטה גורפת על קבלת כללי האקדמיה. בסוגיות ספציפיות, כגון הפיסוק והכתיב המלא, יש הסכמה כללית לקבל את הנחיות האקדמיה (למעט בנקודות מסוימות, כגון פרשת הקמץ הקטן), ובתחומים אחרים, למשל מינוח וחידושי מילים, מוסכם ללכת רק לפי מה שהתקבל בציבור. ראה גם ויקיפדיה:לשון, ויקיפדיה:עקרונות מיוחדים לשפה העברית. נתנאל 20:05, 29 מרץ 2006 (UTC)
מאחר שדיון זה אינו על הערך האקדמיה ללשון העברית אלא על מדיניות לשונית בוויקיפדיה, המקום המתאים לדיון זה הוא בדפי השיחה של הקישורים שהביא נתנאל. odedee שיחה‏ 20:26, 29 מרץ 2006 (UTC)

לא התכוותי לנהל 'פה' (או בכלל האמת) דיון על הנקודות האלה. פשוט נראה לי שיש מקום להבהיר בערך, את יחסם של כל מיני גופים להחלטות האקדמיה, נגיד רשות השידור, או, למה לא, ויקיפדיה העבריתאױד עלפֿטער 23:34, 29 מרץ 2006 (UTC)

אכן, יש מקום להסביר בערך מה מעמד האקדמיה בציבור, במשרדי הממשלה וכדומה. odedee שיחה‏ 23:39, 29 מרץ 2006 (UTC)

לא ברור לי למה הכוונה במשפט "מחיקה של מונחים מן המקורות ותיוגם כלא-תקניים". נתנאל 19:38, 14 מאי 2006 (IDT)

מילים כמו משור (מסור), כורסא (כורסה), חלבָּן, ערכאה, פרסאות, ועוד - אינן תקניות עוד, ולכן "נמחקות" ממהדורות חדשות של מילונים, למשל, או ממסמכים רשמיים. כרמית מזרחי 19:54, 14 מאי 2006 (IDT)
המדיניות של האקדמיה, בוודאי היום, היא לא לפסול צורות קדומות, קל וחומר לא להכריז עליהן כ"בלתי תקניות". ההחלטות או ההמלצות מיועדות לכתיבה בעברית מודרנית, ולא לעקור מילים מן המקורות הקדומים. משום כך קשה לי להאמין שהצורות האלה נמחקות מן המילונים. (כשאזדמן לספריית האוניברסיטה אבדוק, אם אזכור). ספציפית לדוגמאות שנתת -
ההחלטה להעדיף ס על ש שמאלית היא המלצה לצורך האחדת הכתיב, וכרגע אין החלטה גורפת בעניין (ראי [1] [2]), ובודאי שאין פסילה של הצורות הקדומות;
הצורה "כורסא" היא ארמית וממילא לא שייך לפסול או לאשר אותה בעברית;
צורת חלבן דגושת הבי"ת לא נפסלה, אלא נקבע שהצורה הבלתי דגושה היא "דרך המלך" [3];
אינני מכיר החלטה של האקדמיה שפוסלת את "ערכאה". אשמח למראה מקום בעניין;
כנ"ל בעניין פרסאות. אם הכוונה לכך שהאקדמיה פוסלת "דוגמאות" ומתירה רק "דוגמות" - זה לא נכון, ראי כאן [4].
לסיכום אצטט מה שהובא באחד הקישורים למעלה מהמבוא לכללי נטיית השם של האקדמיה: "במקרים שהוחלט לסטות מדרך המקרא, נזכרת הצורה המקראית בהערה, לומר לך: הרוצה לנהוג ביודעין על דרך המקרא, הרשות בידו וכמובן אינו משתבש" - בניגוד מוחלט להאשמה ב"מחיקה של מונחים מן המקורות ותיוגם כלא-תקניים". מותר לבקר את האקדמיה, אבל רצוי לעשות זאת על סמך עובדות ומראי מקומות. נתנאל 21:18, 14 מאי 2006 (IDT)
תשמע, אני לא אתווכח איתך על זה פה, כי ויכוח כזה הוא בדיוק נקודת המחלוקת בין האקדמיה לבין מבקריה. כורסא זה ועוד איך עברית. אפילו עברית צחה. וזה שזה הגיע מהארמית לא הופך את זה לפחות עברית. ו"דרך המלך" זו עוד שיטה מתוחכמת לשכתוב השפה, כי עורכים לשוניים מחפשים אחידות, ומה שלא דרך המלך מגיע לפח הזבל. בכל מקרה, לא כאן המקום להתווכח על זה.כרמית מזרחי 23:34, 14 מאי 2006 (IDT)
אני מסכים איתך שאין טעם, ולא זה המקום, להתווכח על העברית ועל מדיניות האקדמיה. הדיון כאן הוא על הניסוח בערך שלפנינו. לטענתי, האשמת האקדמיה ב"מחיקה של מונחים מן המקורות ותיוגם כלא-תקניים" היא האשמה לא נכונה, ולכן אני מבקש להסיר את המילים האלה מהערך. אני מקווה שתסכימי איתי בעניין זה. נתנאל 08:42, 15 מאי 2006 (IDT)
שיניתי קצת את ניסוח הדברים בפסקה זו. נתנאל 12:06, 17 מאי 2006 (IDT)

שם האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסקה המתייחסת לכך קצת מוזרה. את הנימוקים הרגילים לבחירה בשם זה היא שולחת את הקורא לקרוא במקום אחר, וכאן מופיע רק נימוק "צבעוני". ד.ט 12:44, 17 במרץ 2007 (IST)

תיקנתי. דוד שי 14:45, 17 במרץ 2007 (IST)

שינוי נוסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעניין דוגמאות שלא נקלטו, שיניתי את הנוסח מהקביעה "קשה לדמיין שהציבור ישתמש בחידוש כמו לוח גזירים" ל"הצעות רבות לא נקלטו בציבור". הנקודה העקרונית כאן היא שגם המילים שכן התקבלו, קשה היה לדמיין בהתחלה שייקלטו, כי רוב החידושים מעצם טיבם נשמעים מוזרים בהתחלה. המילה "מידע" למשל רבצה במילונים ללא שימוש משך כמה עשורים, צצה משם בשנות השמונים והיום נראית טבעית לגמרי. ד.ט 12:52, 17 במרץ 2007 (IST)

תוספת של אלמוני: הצעה לשם "אקדמיה" בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בפורום נענע אקטואליה, פתרו את הבעיה של 2000 שנה - "המדרשה ללשון עברית" (מדרשה = מקום לימוד, בדיוק מה ש``אקדמיה`` במילה שלה מייצגת. בנוסף זה בעברית ללא צורך "לשאול" משפות זרות)
יופי, עכשיו תחליטו בפורום איך להביא שלום למדינת ישראל, עם הבעיות האחרות כבר נסתדר בעצמנו. דוד שי 10:08, 9 באפריל 2007 (IDT)
בס"ד תודה דוד, הרגת אותי מצחוק, אחלה תגובה. ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה) 17:34, 1 במאי 2007 (IDT)
המושג מדרשה הוא עברי בערך כמו המושג אקדמיה. השורש ד.ר.ש. הוא תנ"כי אבל המילה מדרשה באה מ"מדרסה" הערבית (בית ספר כמדומני). ‏DGtal‏ 17:38, 1 במאי 2007 (IDT)

מילון ספיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מילון ספיר מרוכז, יש לבטא אקדמיה במלעיל ולא במלרע.

חבל שדוקא בערך המוקדש לאקדמיה ללשון העברית הניסוח קלוקל :(

הסרתי מידע זה, שמקומו בוויקימילון או בערך אקדמיה, אך לא כאן. דוד שי - שיחה 22:30, 17 במרץ 2008 (IST)
החזרתי, אני חושב שזה מידע רלוונטי, ובמיוחד אם מקדישים סעיף שלם לשם. גם בערכים העוסקים בשמות זרים, מסבירים לעתים את אופן ההגייה בשפת המקור. דב ט. - שיחה 22:37, 17 במרץ 2008 (IST)
לא אתווכח. אם החזרת, עליך להוסיף את האמור לעיל, שמילון ספיר קובע שיש לבטא את המילה במלעיל (ולציין מי קובע שיש לבטא במלרע). דוד שי - שיחה 22:40, 17 במרץ 2008 (IST)
זה מה שהוא קובע, או שהוא כותב שכך הוגים רבים? במלרע - ע"פ האקדמיה. דב ט. - שיחה 22:52, 17 במרץ 2008 (IST)
מילון ספיר מרוכז קובע שההטעמה היא על האות "ד". קביעה זו פירושה מלעיל. דוד שי - שיחה 23:07, 17 במרץ 2008 (IST)
המילון, ככל הנראה, מתאר את ההגייה המקובלת ולא מתיימר לקבוע תקן. היכן הוא שם את הטעם ב"אוניברסיטה"? (ע"פ האקדמיה, גם כן מלרע, כפי שאפשר לשמוע בפרסומות ברדיו. ע"פ הציבור מלעיל דמלעיל). דב ט. - שיחה 23:11, 17 במרץ 2008 (IST)
גם לי לא ברור מה התוספת הזו נותנת בערך הזה. זהו מידע על המילה "אקדמיה", לא על האקדמיה ללשון העברית. ‏odedee שיחה 04:15, 18 במרץ 2008 (IST)
יש סעיף שלם המוקדש לשם המוסד. רבים אינם מודעים כלל לכך שהגייתו (התקנית) שונה מזו המקובלת, לדעתי זה רלוונטי בהחלט. זה גם נוגע לוויכוח: חלק ניכר מהטוענים, שהשם אינו עברי, לא היו אומרים ש"אוכלוסייה" אינה מילה עברית. (גם אם היא ממקור זר). דב ט. - שיחה 09:15, 18 במרץ 2008 (IST)

מיזם קואורדינטות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתחיל להימאס לי לראות קואורדינטות בערכים שאינם דנים במקום גאוגרפי. הסרתי את הקואורדינטות ושיניתי את הסטטוס ל"מחלוקת". ‏odedee שיחה 10:05, 7 במאי 2008 (IDT)

ולעתים בסתמי "האקדמיה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציון כי השם הוא "לעתים בסתמי 'האקדמיה'" מיותר. מובן מאליו שבשיחה שבה ברור ההקשר "מכבי תל אביב" נקראת "מכבי", והאקדמיה למוסיקה או האקדמיה לציור נקראת "האקדמיה". אין זה מיוחד לאקדמיה ללשון העברית דווקא. דוד שי - שיחה 21:05, 24 באפריל 2009 (IDT)

אקדמיה לשפה העברית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובת הדקדקן המפורסם (בן למשפחה של מדקדקים) מאיר מאזוז- על האקדמיה ללשון: "בורים ועמי ארצות"... שלא מבינים כלום, ראו דבריו כאן: http://www.kisse-r.co.il/videot.asp?i=585 )34:54כדאי להוסיף קישור זה שכן למאיר מאזוז (רב וראש ישיבה גדולה בבני ברק- עיין גוגל וויקיפדיה) יש השפעה גדולה על הגיית השפה העברית האמיתית- יותר מהאקדמיה ללשון- ואני חושב שהם בעצמם מסכימים עם זה. האקדמיה לא מבטאת כתיקנן את האותיות: ק'(כמו כף), ר' (כמו של הצרפתים), צ' (=טסדיק), ו' כמו ב', ט' כמו תי"ו, וכן בדברים רבים "הפרופסורים" הנכבדים שם- טועים קבל עם ועדה, וגורמים לעצמם רק בושות לעומת החוקרים של השפה העברית האמיתית והקדומה (ולא החדשה שהומצאה לפני עשרות שנים בכיסוי של השפה העברית הקדומה). לפיכך- אני חושב שראוי להוסיף קישור זה בתוך הערך- עם ביטויו של אחד מגדולי המדקדים של השפה העברית האמיתית (שכן הוא מייצג את דעתם של כל גדולי המדקדים של השפה העברית האמיתית).-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

לא ראיתי בקישור הזה חומר שמרחיב משהו על האקדמיה ללשון העברית. בכל אופן, לפני הוספת קישור שכזה תזדקק לאסמכתות שיאשרו כי אכן מדובר ב"אחד מגדולי המדקדקים של השפה העברית האמיתית". ‏odedee שיחה 09:51, 24 במאי 2010 (IDT)
ראשית, ראה ערך מאיר מאזוז בויקי, ושנית, למפורסמות אין צריך ראיה. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
גילוי נאות: חבר שלי עובד באקדמיה.
הרב מאזוז כבודו במקומו מונח, אך הוא בפירוש לא "מייצג את דעתם של כל גדולי המדקדים של השפה העברית האמיתית": לא מעט רבנים יצאו נגד ספריו "איש מצליח" ולטענתם הוא זה ששינה מהנכון (כפי שהוא עצמו טוען כנגדם). במסגרת "ביקורת" אפשר לציין גם התנגדויות של רבנים המומחים בלשון, אך צריך לעשות זאת בצורה מושכלת. אגב, ענייני הגיית העברית סבוכים ואין אף הגייה שמבדילה בין האותיות השונות בצורה מלאה (למשל בג"ד כפ"ת). ‏DGtal‏ 10:17, 24 במאי 2010 (IDT)
מומלץ לך לעיין בסרטון הנ"ל 35:15 שניות, ותתמודד עם הטענה על כך שהיה ספרדי אחד בלבד! באקדמיה ללשון שביקש לקבל את ביטוי הצד"י כפי שהוא מבוטא בפיהם של רוב גלויות ישראל (כל גלילות ספרד, מרוקו, תוניס, אלג'יר, מצרים, תימן, עיראק, בוכרא, פרס, טורקיה, איטליה), ולמרות כן לא הסכימו לו, וברוב של 12 אשכנזים החליטו לקבל את הצד"י הגרמנית, מה תאמר על זה?
שנית, כל "המערערים" שהזכרת, הם בדרך כלל ספרדים "משוכנזים", וכבודם אינו מונח כי הוא אינו.(וכשאני אמרתי "כל", זה היה על דרך רובו ככולו דמי, ולא כללתי יוצאים מן הכלל- כמו אלו שהזכרת וכמו האקדמיה ללשון, שמבחינתי הם שניהם שוים ולשניהם אותה מטרה, קרי: לשכנז את השפה) ואסיים במשפטו של המדקדק המפורסם אליהו בחור (שהיה אשכנזי- ומן הסתם הכיר אותם היטב) "אם יעלה חמור בסולם, תראה אשכנזי מדקדק" (ספר מסרת המסרה, לוח ארש ח"ב סוף סימן צ"ו). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
סגנון הכתיבה שלך לא ראוי, במיוחד כשאין לך שמץ מושג על מי חשבתי כשכתבתי את המשפט ההוא ולקרוא למישהו משוכנז רק כי הוא לא חושב כמוך זו פשוט חוצפה. בהערת שוליים אציין ש"רוב גלויות ישראל" אשכנזים. אם יש לך הערות ענייניות ומגובות במקורות, תציג אותן. אם אתה מתכוון לנצל את הבמה להכשפות למיניהן, תעשה זאת בלעדיי. ‏DGtal‏ 12:36, 24 במאי 2010 (IDT)

סגנון הכתיבה שלך מעיד על בורות ולא אתייחס אליו- כי הוא לא שווה את זה, בכל מקרה לאלו שראו את הדיון ויודעים במה מדובר, כדי לסתום פיות המקטרגים אני מציג קישור לסרטון של מאיר מאזוז בעצמו שמעיד כי מימיו לא שינה מאום מדעת עצמו: 14:54 http://www.kisse-r.co.il/videot.asp?i=355 וכל דברי "מעט הרבנים שיצאו נגד ספריו איש מצליח" רובם ככולם אשכנזים ומיעוטם משתכנזים- ואתם מוזמנים לבדוק זאת בגוגל ובספריה הלאומית ב"קונטרסים" שנכתבו על כך ע"י "המתנגדים"... (שיצאו מבויישים- לדעת הכל', ראה קבצי "ויען שמואל"), וכן בכל דרך אחרת. מעניין על מי די-גיטל חשב כשהוא כתב "שלא מעט רבנים יצאו נגדו"? בטח על הרבנים מהאקדמיה ללשון... כל הרבנים שיצאו נגדו ללא יוצא מן הכלל כולם פרסמו את שמותיהם והרבה מהם חזרו מהתנגדותם, כגון שמואל הלוי וואזנר שנחשב גדול הדור של הציבור החסידי ביקש סליחה ומחילה בכתב כשנודע לו שהסידור איש מצליח נערך ע"י מאיר מאזוז, הנה קישור:http://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:blsiw7cndw0J:www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_13617_250.pdf+%D7%95%D7%90%D7%96%D7%A0%D7%A8+%D7%90%D7%99%D7%A9+%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%99%D7%97&hl=iw&gl=il&pid=bl&srcid=ADGEESisq2PUMADdm_BUfN5iDy1-jm0rhgV-Tko3DwTgtyR7Cs3UP7HfcI6K2CXh5jxRlmgLgHe81J22b_HOvFxljUeV3qa1WVHzwPkf8DFTyLHzxk4wdXySkh9_wQMA520swpHibB97&sig=AHIEtbSaUSge-qtglQMSUrrjgxO92rwAhQ אז שהפטפטנים יעשו טובה לכולם ובפרט לעצמם, ויאכלו בָּצָל וישבו בצֵל.

הנושא מעניין, אבל סגנון הכתיבה שלך אכן לא ראוי לחלוטין. אין לי מה להוסיף לדברי DGtal. ––אמיר א׳ אהרוני - שיחה 22:24, 24 במאי 2010 (IDT)

חבל ששניכם לא הסברתם במה הוא לא ראוי... ואם כוונתכם על העלאת העניין העדתי, אז תחפשו מישהו אחֵר שיטאטא את הדברים אל מתחת השטיח, לא אני אעשה זאת, המציאות מדברת בעד עצמה, וחוץ ממה שיש להתמודד איתה, יש להציגה גם בויקיפדיה כמות שהיא וכמסורת העריכה האינצקלופדית הנורמטיבית האמביוולנטית הפלורליסטית והאידיאלית. עוד דבר, כיון שאין זה פורום כאן- וממילא אין זה המקום להתפלפל ולדון בעניינים אלו, לכן לא אאריך כאן במה שיש לי להאריך, ויש לי במה להאריך על שיבושיה של האקדמיה וכו' וכו'. לסיכום: המטרה שלי אחת היא להציג קישורים למדקדקים אחרים שחולקים על ההמצאות המוזרות של האקדמיה ללשון- שדרך אגב רובם סותרים את כללי הלשון העברית האמיתית (וחבל שהם מפרסמים את עצמם בתור מי שמדברים שפה עברית תקינה, באמת חבל). גם אתם מוזמנים להוסיף לכאן קישורים ולהציג את צד המתנגדים לאקדמיה ללשון ושיבושיה. אני לא מצפה ולו לרגע אחד יחיד ומיוחד שאנשי האקדמיה או חסידיה אשר גולשים בדף זה, יאהבו את הצד השני, אך מ"מ ויקיפדיה אינה בטאון האקדמיה, בינתיים, הערך כאן נראה כמו מאמר הלל ושבח לאקדמיה- ויש להעמיד דברים על דיוקם! תודה ושלום.

הלוגו החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו האקדמיה ללשון העברית

הכנתי לו גרסה וקטורית, אין לי את הגופן של הלוגו...YaronSh (שיחה | תרומות | מונה) שכח לחתום

יפה מאוד. כדאי לפנות אליהם ולשאול איזה גופן זה. למען האמת, כיוון שבכל מקרה יש להם מן הסתם זכויות יוצרים על הלוגו, ייתכן שאפשר פשוט לקבל מהם SVG וזהו, במקום להתאמץ ליצור אותו. ‏odedee שיחה 02:01, 15 ביולי 2010 (IDT)

הנימוק של נפתלי הרץ טור-סיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם אמר את הדברים ברצינות או בציניות מכוּונת?

קישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמדומני שהקישור לדף "למה אקדמיה?" איננו עדכני. בברכה, אלת המסטיק - שיחה 17:33, 26 בפברואר 2012 (IST)

הורדתי הקישור ושלחתי מייל שאלה לקאדמיה בתקווה שיפנוני לדף החדש. Doronve - שיחה 19:20, 26 בפברואר 2012 (IST)
תשובה מעורכת האתר של האקדמיה "באתר החדש לא מופיע הטקסט אליו אתה מתייחס ואין באפשרותינו לשחזרו" Doronve - שיחה 09:47, 27 בפברואר 2012 (IST)

הודעה על הקמת גוף עצמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה החליטה על הפרדת האקדמיה מן האוניברסיטה - בדומה לספרייה הלאומית והפיכתו לגוף עצמאי. כעת מחפשים שטח להקמת בניין חדש עבור האקדמיה במרכז ירושלים. פארוק - שיחה 11:42, 22 בנובמבר 2012 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 01:56, 4 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 18:29, 14 במאי 2013 (IDT)