שיחה:הטיעון הקוסמולוגי

הערך לא אומר שעל פי הטיעון הקוסמולוגי, קיים אלוהים, אך לא במובן ה"מסורתי" של המילה. על פי הטיעון קיים אלוהי "סדר" ולא אלוהי "ניסים" כמו דתות העולם. האלוהים הקוסמולוגי הוא ישות שצריכה להתקיים על מנת להשלים את התיאוריות הקוסמולוגיות כפי שהן היום, אך הטיעון לא בא לאשש את קיום אלוהי הדתות.--שונא הקצרמרים 14:50, 5 אוגוסט 2005 (UTC)

לכאורה כן, בפועל, לא. העסק עובד בשיטת "עוד עז ועוד דונם". אורי 14:58, 5 אוגוסט 2005 (UTC)

האם אפשר להגיד שקיום האלוהים מותנה בהיות האלוהים כל מכלול האפשרויות הקיימות והקשר ביניהן ובעקבות זה להגיד שאם אין אלוהים אין קיום? מובן שלהגיד שאם אין קיום אז אין אלוהים זה לא נכון מאחר ואם לא הייה אלוהים לא הייה קיום כי לא הייה מה שיצור את הקיום. אבל אם נאמר שאלוהים הוא הקיום על כל מכלוליו, הנמתח מעבר לקוסמולוגי ומעבר לננומטרי, יתן לנו הדבר הערכה יותר מדוייקת אודות אלוהים ומה מגדיר אותו? לדעתי לא מאחר ויכולות האדם לתפיסת מרחב-זמן מוגבלות (ותודה לאל לעת עתה..) ולא אין סופיות אין שום דרך מילולית שבה יוכל אדם לתאר את האין סופי.. ולכן יאלץ להסתפק בתיאורים ליריים של אין-סוף כגון מספר הצלילים שנשמעו מאז הבריאה הגדול או כל שיטה אחרת בניסיון לגרום לספםרה 8 ליםול על צידה, ולסמן משהו שאין ביכולת התפיסה האנושית לעמוד על טיבו.

מסקנתי היא: אם יש נקודת התחלה אז יש נקודת סוף. אם יש סוף משמע אין אלוהים כי אין קיום,

כלומר כדי הוכיח שיש אלוהים צריך להוכיח שאין התחלה ואין סוף.

התאורייה שאני נוטה לאמץ היא תאוריית המחזוריות שבה מפץ גדול עוקב אחרי מפץ גדול וכך מעביר אנרגייה וחומר מיקום ליקום, המחזוריות אינה נגמרת כמו שאינה מתחילה, הרי לכם אין סוף. יקומים יכולים להיעלם ולהופיע כהרף עין.

מעין רזין. אשמח לתגובות.

א.נעשתה כאן טעות לוגית. נכון שמציאותו של אלוקים מחייבת שאין התחלה ואין סוף, אך האין התחלה וסוף הזה חל על אלוקים עצמו, ולא על העולם שהוא בריאה של האלוקים שלה יש התחלה ויש סוף.

ב. המסקנא סותרת את אחד מטיעונייך הראשונים "מובן שלהגיד שאם אין קיום אז אין אלוהים זה לא נכון מאחר ואם לא הייה אלוהים לא הייה קיום כי לא הייה מה שיצור את הקיום".

ג. הבעיה בתאורייה שאת "מאמצת" היא עצם ההוכחה הקוסמולוגית, שהרי להתחלה של היקומים חייב להיות התחלה מכיון שזה דבר בעל מוגבלויות.#Yyjons 03:26, 23 בנובמבר 2006 (IST)

מישהו מוכן להסביר???

מישהו מוכן להסביר לי את הפירוש המילולי לטקסט המגוחך הנ"ל.

"טיעון שני יכול להתבסס על כפירה מלכתחילה בעקרון קיום האל. כלומר, דחיה של הנחת קיום האל כהנחת יסוד מקובלת או "מובן מאליו". במקרה זה, הטיעון הקוסמולוגי נופל ויש לחתור להוכחות המבוססות על נימוקים אונטולוגיים".

הרי הערך בא להוכיח את קיומו של הא-ל, ואינו בא בגישה של "הנחת יסוד" "מובן מאליה" לקיומו?

זה כמו להגיד "אני כופר מלכתחילה בתורתו של דרווין, ובמקרה זה הוכחותיו נופלים, והוא צריך למצוא הוכחות אחרות". איזה מין טיעון זה??? #Yyjons 03:35, 23 בנובמבר 2006 (IST)

בלתי ניתן להוכיח את קיומו של האל כישות

האל אינו ישות הוא חוסר ישות הוא לא יש סופי אלא אין סופי ומכאן להוכחה הקוסמולוגית:

1.אם לכל דבר יש סיבה אז גם ליקום יש סיבה(לסיבה הזאת אנו קוראים אל בלא הזכרת תכונות מה גם שלמילה אל בעברית יש 2 משמעויות א.קיום על אנושי. ב.מטרה.)

2.אם נשאל לסיבת קיומו של האל נגיע לסיבה אין סופית כלומר מה הסיבה לסיבה לסיבה לסיבה וכו' כאן הצלחנו להוכיח שיש מימד כלשהו של אינסופיות במציאות וכך הוכחנו את קיומו של אינסוף סיבתי הקרוי בפינו אל.

סיבה אינסופית אינה אינה הוכחה לקיום של שום דבר

האין סוף הוא דבר מתמטי לחלוטין לכן אין צורך בהוכחה שתוכיח את קיום האין סוף ודאי שבמובן מתמטי יש אין סוף אך לעניות מחשבתי הפילוסופית אין הדבר כן משום שלסיבה אינסופית חייב להיות גורם שמחתחיל אותה שהוא בעצמו אין סופי כמו השמש למשל שגלי האור שלה הם לפי עוצמתה כך גם האינסופיות הסיבתית היא מגיעה מדבר אין סופי אך כאן אין זו פילוסופיה אלא אמונה וחוזר הגלגל סביב