שיחה:הטרדה מינית

הטרדה מינית של גברים

אין פה כלום על הטרדה מינית של גברים (שבהחלט קיימת, גם אם הרבה פחות). אני לא מכיר את הנושא, כך שלא אכתוב כרגע על זה כלום.טרול רפאים 17:58, 18 ינו' 2005 (UTC)

צודק. ממאמר שקראתי בעבר נאמר שהבעיה נפוצה יותר ממה שחושבים, ואאל"ט היחס הוא 1:3 לנשים מול 1:10 לגברים. אבל קשה באמת לעקוב אחרי סטטיסטיקות בנושא, כי הרוב לא מתלוננים (או מתלוננות). דורית 19:33, 18 ינו' 2005 (UTC)

• האין זה נכון שלאף אחד אין שמץ של מושג כמה מקרים של הטרדה מינית באמת ישנם?
• אפשר ורצוי להתייחס לאספקט אחר, אותו אפשר לכמת בקלות יחסית: הזילזול שמפגין בית המשפט הישראלי כלפי נפגעות תקיפה מינית, גם כשהוכחה אשמת הנתבע, וקולת העונש הנהוגה בישראל כלפי עבירות תקיפה מינית.

אבנעזר ב. 20:13, 18 ינו' 2005 (UTC)

צריך לעגן את זה במספרים וסטטיסטיקות, יש לך מידע נוסף בנושא? אתה מוזמן להוסיף. דורית 20:35, 18 ינו' 2005 (UTC)

קישורים חיצוניים

הקישור החיצוני הוא לאתר המכיל מאמרים במגוון תחומים. במקרה הזה קראתי את כל המאמר ומצאתי אותו אינפורמטיבי מאוד. אין שום סיבה לא לקשר למאמר הזה. אין מדובר, במבט ראשון, באתר פרסומי אלא באתר המספק ערך מוסף ולפיכך כאשר הקישור הוא למאמר הנוגע ישירות לערך ראוי להשאיר אותו. מה גם שדוד שי בעצמו ראה את הקישור ותיקן אותו ככה שאני מניח שהוא מסכים עם קיומו. ברוקולי • שיחה 21:02, 23 בספטמבר 2007 (IST)

כבודו של דוד שי במקומו מונח, אבל למיטב ידיעתי יש לי הזכות לחלוק עליו. ראיתי את הלמטה ואת קישורי המאמר על הורדת כולסטרול ו"אווירה מינית כמפתח לסקס משובח". מצטערת, יש מספיק קישורים אלטרנטיבים שניתן להביא לפרסומת הזו ושלא לדבר על הטעם הרע שהיא משאירה. דורית 21:04, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אין חשיבות מיוחדת לדעתו של דוד שי. אין לראות בדעתו הלכה מחייבת. גם אם תיקן וגם אם בדק את הקישור ומצא אותו ראוי, אין בכך כדי להצדיק או לשלול את קיומו. זאת דעתו האישית בלבד והיא מחייבת רק אותו. גילגמש • שיחה 21:05, 23 בספטמבר 2007 (IST)

איזה פרסומת? מדובר על אתר המרכז מאמרים בנושאים שונים ולא רק בתחום המשפט. בינתיים את תומכת בהסרת הקישור ואני, דוד שי (?) ויעקב תומכים בהשארתו. ברוקולי • שיחה 21:06, 23 בספטמבר 2007 (IST)

ונותן יופי של פרסומת לכותב. ויש שם עוד פרסומות. אתה באמת חושב שהקישורים למטה מתאימים לערך על הטרדה מינית? דורית 21:09, 23 בספטמבר 2007 (IST)

מדובר באתר דינמי. מן הסתם הקישורים למאמרים יתחלפו. אם זה לא יקרה במהלך הימים הקרובים ניתן יהיה לחפש קישורים אחרים. כרגע הקישור מוביל למאמר מקצועי, וזה די ברור שכותב המאמר מתפרסם ממנו. ברוקולי • שיחה 21:10, 23 בספטמבר 2007 (IST)

הבנתי, אז אם במהלך הימים הקרובים איזו מוטרדת מינית תראה קישור למטה ל"משחקי סקס או עולם מקביל?" ו"אוירה מינית כמפתח לסקס משובח" אני אומר לה שזה אתר דינאמי וישתנה מהר, מן הסתם. דורית 21:13, 23 בספטמבר 2007 (IST)

זה מאמרים קשורים, מי שנכנס לזה צריך לדעת מראש שהוא עלול להיתקל בקישורים מסוג זה. זה כמו שמישהו יחפש בגוגל את המילה סקס ויתבע אותם כי הוא הגיע לאתרי פורנו. וממילא רשום את שם מחבר המאמר וניתן למצוא אותו בשנייה בגוגל. ואגב, לשיטתך עולה שאין לקשר לוואינט, אנ.אר.ג'י וכדומה. כיוון שמקשרים לאתרים אלה שהם אתרים מסחריים בהגדרתם ושייכים לגופים פרטיים, אין מניעה לקשר גם כאן בתנאי שהמידע במאמר העיקרי המופיע בצורה בולטת ביותר בעמוד מעשיר את דעתו של הקורא, וזה אכן כך. ברוקולי • שיחה 21:16, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אין כאן פירוט על הטרדה מינית יש כאן את החוק בנושא במדינת ישראל ואת פרשנותו של העו"ד הנ"ל בנושא וככזו אני חושש שזו פרסומות מסווג מאוד בעיתי. הידרו 21:19, 23 בספטמבר 2007 (IST)

אני לא מבינה את ההתעקשות, חסרים מאמרים? זה בעייתי. יש את נוסח החוק בקישור של חילן טק, ויש פרשנויות וכו' בקישורים האחרים. מה עוד, ששים לב מי שם את הקישור, מישהו שמקשר לאתר באופן שיטתי. אם זו אינה פרסומת, איני יודעת מהי פרסומת. דורית 21:21, 23 בספטמבר 2007 (IST)

ועוד משהו ברוקולי, אני מציעה לך לראות מי הוריד קישורים לעו"ד הנ"ל מהערכים האחרים. זה מאד מעניין. דורית 21:23, 23 בספטמבר 2007 (IST)

תודה לאל אני עדיין יודע מה אני עושה. במאמרים אחרים הסרתי קישורים כיוון שהם לא נגעו ישירות לתוכן הערך. במקרה הזה זה לא היה ככה ולכן לא שחזרתי. מכל מקום, נמתין לשמוע את דעתם של משתמשים נוספים לפני סגירת הדיון.

קראתי את דברי דורית, והשתכנעתי, שאף שהמאמר ראוי, הסביבה שבה הוא מופיע ראויה פחות, ולכן ניתן להסירו. יש די והותר קישור חיצוניים בסביבה יותר סטרילית. דוד שי 21:30, 23 בספטמבר 2007 (IST)

תודה רבה דוד. דורית 21:39, 23 בספטמבר 2007 (IST)

מבט

באיזו רמת הטרדה מינית נחשב המבט?

מקורות

הוספתי למשפט "פעמים רבות מוזכרת הטרדה מינית בהקשר להטרדה של אישה על ידי גבר (שהוא המצב הנפוץ יותר)" דרישת מקור יותר, ואילו זו בוטלה על ידי דוד שי בנימוק "מן המפורסמות". אבקש להזכיר שהתבנית דורשת מקור ולא בהכרח כופרת בטיעוני המשפט אליו היא מוצמדת. לדעתי, זהו מסוג המקרים בהם כן כדאי כדאי לדרוש מקור מכובד לטענה זו, לא משום פקפקוק בנכונתה אלא משום שבערך הדן בנושא רגיש בעל פן משפטי כדאי להחמיר בדרישה למקורות. ערך זה כולל עוד מספר טענות בעייתיות ולכן במקום לציינן בתבנית אציינן כאן. כיוון שאינני בעל בקיאות מיוחדת בנושא, אני מעדיף להמנע מלחפש מקורות בעצמי.

1. "ממחקרים שנערכו בישראל ובמדינות אחרות בעולם מתברר כי כל אישה שלישית נתקלת או תתקל בתופעה של הטרדה מינית מילולית או פיזית."
2. "הטרדה מינית אומנם נפוצה מאוד בהקשר של מקום העבודה..."
3. "שכיחות המקרים בהם המטריד היה בעל סטטוס נמוך משל המוטרד היא נמוכה ובד בבד שכיחות המקרים בהם יחס המעמדות הפוך, גבוהה."
4. הפרק "הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות" טוען "במצב בו ישנם יחסי מרות (כמו בוס ועובדת) או השגחה וטיפול (בין מטפל ומטופל או מורה ותלמידה), נוקט החוק הדן בהטרדה מינית בחומרה יתרה." איזה חוק? הישראלי? המקובל בעולם המערבי? כמו כן, למרות ההתמקדות בחוק הישראלי בהמשך, כדאי להרחיב מעט: מהם הבדלי החומרה? האם הדבר מיושם בפסיקה?
5. "לא פעם נשמעה ביקורת רבה כלפי פסיכולוגים, אנשי סגל אקדמי באוניברסיטה ואפילו אנשי דת על ניצול מעמדם." זוהי טענה כללית במיוחד: מקצועות רבים דורשים עבודה עם אנשים (מה עם רופאים? טכנאי שירות? עורכי דין?), אז מה מייחד מקצועות אלו? אם כלפי בעלי מקצוע מסוים הביקורת היא "רבה" יש להביא לכך מקורות.
6. "טיעונים מסוג זה זוכים לביקורת חריפה מצד ארגוני נשים הסבורים ... ארגונים אלו מעלים את הטענה...". יש להביא סימוכין כדאי להמנע מהכנסת מילים לפי הארגונים.
7. "ממחקרים רבים עולה כי אקלים ארגוני (סובלנות הארגון, מדיניות, פרוצדורות, יישום וכו') וסביבת העבודה הכרחיים להבנת התנאים בהם יותר סביר שתתרחש הטרדה מינית וכיצד הקורבנות ישופעו מן ההטרדה (עם זאת, אין מספיק מחקר לגבי מדיניות ופרוצדורות ספציפיות , אסטרטגיות מניעה ומודעות)." מה זה "אין מספיק מחקר"? מספיק בשביל מה? כדי להבין את הנושא מנקודת המבט המדעית?
8. "ככלל, הגישה של מערכת המשפט הישראלית היא כי התועלת מן החוק רבה מן החסרונות וכי מאז כינונו גבר הביטחון של העובדים והגנתם מפני הטרדות מיניות עקב העונש הגדול הקבוע בחוק."

בהזדמנות זו: מה אומר המשפט "כוח הוא תהליך טבעי בכל קבוצה או ארגון?". פתיחת הפסקה "השפעת הארגון על הטרדה מינית והשפעת הטרדה מינית על הארגון" איננה מובנת כלל. שמעון - השאירו הודעה 00:01, 10 ביולי 2009 (IDT)

טיפלתי בבעיות 4 ו-5. גם יתר הבעיות ראויות לטיפול. דוד שי - שיחה 06:27, 10 ביולי 2009 (IDT)

האם המוטרד אשם?

משתמש:שאולי 1 הרחיב במידה משמעותית את הסעיף "האם המוטרד אשם?", תוך שהוא מצטט פסקי דין וחכמי משפט, שדבריהם רלבנטיים לסעיף זה, ומציגים גישות מגוונות לסוגיה הנידונה בו. זו תוספת נאה ביותר לסעיף. משתמש:Gilgamesh הסיר את תרומתו בנימוק "זה מיותר ולא מקובל. ויקיפדיה היא לא במה לדיון פילוסופי" - אינני יודע על איזה "דיון פילוסופי" הוא מדבר, אך ברור לי שלצעד זה אין הצדקה, ולכן שחזרתי אותו. דוד שי - שיחה 19:52, 21 בדצמבר 2010 (IST)

יש בי איזו אי-נוחות, בלשון המעטה, באופן ניסוח אותה כותרת. באותה מידה שהיא מזמינה את הקורא לומר לעצמו "לא", היא גם מזמינה אותו לומר "כן", וקורא שלא יתעמק בפסקה עלול להישאר עם הרושם הלא נכון. הייתי מעדיף כותרת יותר חד-משמעית. ‏JavaMan‏ • שיחה 19:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הסעיף מציג דיון ציבורי בסוגיה שבכותרת. אפשר לשנותו לנוסח "הפולמוס סביב האשם התורם של המוטרד", אך אינני משוכנע שנוסח זה עדיף. דוד שי - שיחה 20:11, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הניסוח הנוכחי גם מתייג כל מי שסבור שאין אשמה בקורבן כ"מלומד פמיניסטי" (או ארגון נשים) וכך יוצר בינאריות מזויפת. ‏JavaMan‏ • שיחה 20:25, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הסרתי תיוג זה, שאין לו הצדקה. דוד שי - שיחה 20:32, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הנושא מעניין, אך הכותרת בעייתית. מה בדבר "טיעון אשמת המוטרד" או "הקורבן"? לדעתי הכותרת כרגע לא נשמעת אנציקלופדית, ואני לא אוהב שאלות ככותרת. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)

בעניין הציטוט של זילברשץ (בתגובה ל-"החזרת קטע שהוסר ללא נימוק")- לאור ההרחבה של הקטע "האם המוטרד אשם" חשבתי שנכון יהיה לקצר בחלקים שאינם חלק מן הדיון העיקרי. הבנתי כי ציטוט דבריה של זילברשץ משנת 2004 נועד כדי להמחיש את העובדה שהאשמת הקרבן נפוצה בשיח היומיומי והפופולארי (מעבר למחלוקות האקדמיות). מאחר שחלפו שנים, והעניין של אורלי אינס הוא בולט יותר מבחינה ציבורית, מוכר יותר ועדכני יותר, לעניות דעתי אין טעם בשתי המחשות מסוג זה וכדאי להסיר את הציטוט. שאולי - שיחה 23:04, 21 בדצמבר 2010 (IST)

יש הבדל מהותי: דבריה של אינס משקפים את עמדתו של הקורבן בסוגיה זו. זילברשץ היא צופה מהצד, ובהיותה פרופסור למשפטים - צופה בעל ידע רב בסוגיה, ולכן יש מקום לדברי שתיהן. דוד שי - שיחה 07:43, 22 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מוותר :) - לענ"ד עמדה (קצת מעורפלת) של פרופ' למשפטים בראיון עיתונאי אגב פרשיה בלתי-ידועה מלפני 6 שנים נראית לי פחות מעניינת. הרי מופיעים באותו ערך ציטוטים רשמיים של שופטי בית המשפט המבטאים עמדה זו באופן בוטה לא פחות - דברים שנכתבו בפסקי דין(!). לקורא הערך נראה כי דברי זילברשץ נועדו כדי להוסיף לציטוטים מביהמ"ש אופי אקטואלי, אבל האקטואליה מתיישנת, ואם כבר רוצים אמירות של אנשים שמאשימים את הקרבן, מה רע בפרשיות ידועות יותר ובאנשים מוכרים יותר (נניח: חיים רמון: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=788881&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0)? בנוסף יש אולי מקום להוסיף את הסוגיה הזו גם בערך "אונס". בכל מקרה, אני לא רוצה להתווכח עם בעל-ערך מנוסה כמוך. אבל אם השינויים האלה מקובלים עליך – אוסיף אותם ברשותך.20:20, 22 בדצמבר 2010 (IST)שאולי - שיחה

כאמור, לציטוט של זילברשץ חשיבות עקב מעמדה כמשפטנית בכירה. יש מקום לצטט גם את רמון, כדי לתת ייצוג גם לעבריינים.

ראוי לעסוק בסוגיה זו גם בערך אונס, תוך הבאת התייחסויות לאונס. זילברשץ ורמון התייחסו למעשים פחותים בחומרתם מאונס, ולכן אינם רלבנטיים לערך אונס. דוד שי - שיחה 06:46, 23 בדצמבר 2010 (IST)

הי חזרתי (הייתי בחו"ל תקופת מה), נראה לי שהתבטאויותיה של ח"כ שמאלוב עונים על התנאים של הבעת עמדה של צופה [חשובה] מהצד וכן אקטואליות (שלא כדבריה של זילברשץ מאירוע רחוק ושאינו מוכר) ראה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4016402,00.html מה דעתך?--שאולי - שיחה 12:18, 20 בינואר 2011 (IST)

כשח"כ שמאלוב מעידה על עצמה "אני פקקט", איך אפשר לצטט אותה? לא מצאתי בדבריה ציטוט מועיל כלשהו. במסגרת הדמוקרטיה טוב שיש נציגות בכנסת לציבור הגדול של העילגים, אבל באנציקלופדיה רצוי לצטט אמירות שמנוסחות טוב יותר מאשר "כשגבר אומר לי מחמאה אני מבסוטית". דוד שי - שיחה 12:26, 20 בינואר 2011 (IST)

כיצד ניתן לומר שנאום של פוליטקאית עלומה ממדינה נידחת הן "עמדה של צופה חשובה" בנושא אוניברסלי שכזה? אני-ואתה • שיחה 12:31, 20 בינואר 2011 (IST)

אכן! לוקח את דברי בחזרה.--שאולי - שיחה 16:37, 28 בפברואר 2011 (IST)

קישור רלוונטי

• תופעת ההטרדה המינית בצה"ל, באתר "צה"ל, אנשים ברשת".
• והמאמר המלא: אינה לוי, שרה בן-דוד ושרית עמרם-כץ, תופעת ההטרדה המינית ומקומה בארגון הצבאי, יוהל"ן - יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, נובמבר 2002.

בן-חנוך - שיחה 20:06, 2 בינואר 2011 (IST)

מומלץ

לשנות את המילים בנים ובנות לגברים ונשים בהתאמה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תוכל לשנות בעצמך, כאן. אלעד קראוז ☺ ^שיחה\_תרומות ☻ אפל, זה לא רק תפוח ☺☻☺ 23:35, 11 בפברואר 2013 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.yedtichon.co.il/Articles/936.htm
  • In אברהם אלקנה כהנא שפירא on 2011-11-22 19:19:41, 404 Not Found
  • In הטרדה מינית on 2011-11-22 22:23:56, 404 Not Found
  • In חיים דרוקמן on 2011-11-22 23:29:26, 404 Not Found
  • In אברהם אלקנה כהנא שפירא on 2011-11-27 22:37:25, 404 Not Found
  • In הטרדה מינית on 2011-11-27 23:40:27, 404 Not Found
  • In אברהם אלקנה כהנא שפירא on 2012-01-20 00:31:44, 404 Not Found
  • In הטרדה מינית on 2012-01-20 04:28:54, 404 Not Found
  • In אברהם אלקנה כהנא שפירא on 2013-05-03 09:57:53, 404 Not Found
  • In הטרדה מינית on 2013-05-03 23:57:53, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 02:58, 4 במאי 2013 (IDT)

נטייה לכתוב בלשון זכר את ה"תוקף" ובלשון נקבה את ה"קורבן"

דבר אחד שמאוד מפריע לי שמאמר הזה מתבטא בין השאר בשורה הזו: טיעון הגנה שגור של מואשמים בהטרדה מינית הוא ערעור אופייה של המתלוננת (פסקה: הפולמוס סביב האשם התורם של המוטרד). מה עם מוטרדים גברים? למה בימינו כל כך שוכחים את זה עד שאפילו ויקיפדיה (שאמורה להיות נייטרלית) מתבלבלת.

מה שאני אומר זה שצריך לאזן את זה, ולהפסיק להציג את הגברים שתור ה"תוקף" האימתני ונשים בתור ה"קורבן" האומלל.

79.177.150.245 20:08, 30 בנובמבר 2015 (IST)

על הפסוק "מכשפה לא תחיה", שמעורר תהייה דומה, אומר רש"י: "אחד זכרים ואחד נקבות אלא שדבר הכתוב בהווה שהנשים מצויות מכשפות". עיקרון זה, "דיבר הכתוב בהווה", יפה גם לערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 20:42, 30 בנובמבר 2015 (IST)

אשמת המותקף - סתירה במידע אודות המחקרים

בפסיקת המחקר נכתב כך: "מחקרים שוללים את קיומו של קשר בין מאפייניה של האישה, כמו הביטחון העצמי שלה, החושפנות של בגדיה או העמדות שלה, לבין הסיכון שתהיה מוטרדת מינית. לפי מחקרים אלו, נשים הנוהגות להתלבש באופן צנוע היו חשופות להטרדה באותה מידה כמו נשים המתלבשות באופן מתירני, ונשים חסרות ביטחון עצמי היו חשופות להטרדה כמו נשים בעלות ביטחון עצמי גבוה."

בפסקת התאוריה האבולוציונית נכתב כך:

"מחקר העלה כי התנהגות מינית ליברלית יותר של גברים ונשים עלולה לגרום להם להטריד מינית – וגם להיות קורבנות של הטרדה מינית." איש השלג - שיחה 15:32, 26 במאי 2016 (IDT)

ציון מחקר בלי שם המחקר

באחת הפסקאות בערך כתוב במקור: "במחקר שנערך באוניברסיטת מינסוטה בשנת 1989...", בלי ציון שם המחקר. משתמש:Xiaoyuli (אם אתה עוד מתחבר לכאן), האם תוכל להוסיף להערה את שם המחקר שאליו התכוונת? אוריאל, Orielno - שיחה 07:44, 9 במאי 2018 (IDT)

מאפיינים של הטרדה מינית

"התנהגויות הנתפסות בעיני למעלה מ-95% מהציבור כהטרדה מינית הן מגע וחיכוך בלתי רצויים, רכינה ודחיקה לפינה, לחץ בלתי רצוי לפעילות מינית, מכתבים ושיחות טלפוניות לא רצויים הנושאים אופי מיני. נוסף על כך, אחוז גדול רואה גם בלחץ לא רצוי לבילוי משותף, בבדיחות סטריאוטיפיות או סקסיסטיות, ובמבטים עורגים בלתי רצויים, התנהגויות המהוות הטרדה מינית.[11] יש הטרדות אקראיות, למשל כשאדם מתחכך באדם אחר העובר מולו ברחוב, או יושב לידו באוטובוס, ויש הטרדות שיטתיות, למשל - כשמעסיק מטריד עובד שלו. ניתן למצוא מספר מרכיבים המשותפים לכל ההגדרות: התנהגות המכוננת את ההטרדה המינית; היות ההתנהגות בלתי רצויה לאחר; ממד מיני בהתנהגות ותחושת האובדן או הנזק שנגרם לקורבן"

הערך לא מבוסס על שום דבר, לא ברור מאיפה הכותב לקח את 95% מהציבור, איזה ציבור גברים או נשים. בעניין בילוי זה כלל לא נכנס לעניין של הטרדה מינית, בדיחות זו ביזוי והשפלה ולא כל סטריוטיפ ישר מיחסים לו אופי מיני. וחשוב להבדיל בין סתם משהו שאינו נעים לנו לבין הטרדה שמטרה הסופית שלה היא מינית. אותו דבר לגבי הטרדות באוטובוס, אם משהו יושב לידי לא בהכרך זו תהיה הטרדה מינית רק "כלא נעים" התנהוגםת בלתי רציוה גם לא מייחסת עבירה על חוק מניעת הטרדה מינית. לרוב הנזק שנגרם למוטרדת הוא זניח. התופעה של היום של METOO דווקה נותנת תחושת גאוונה למוטרדת היא תופסת את עצמה כגיבורה לאחר שחשפה את גרסתה למקרה תוך שימוש בשם הגבר "המטריד" לרוב הסיפורים מתמקדים בכך שגבר הביע עניין בבחורה הניגש עליה אולי אף ליטף אותה והיא סירבה "לחיזור" ברושה זו הטרדה וככל שיש יותר ככה היא מבוקשת יותר בקרב הגברים זהו חיזור החדש.

לא ברור מדוע כתבו שאני משחית עם ערך שנכתב לפני לא מסוסס והלינק אינן עובד ולא מצאתי מחקר חכזה. נא לבדוק את הדברים. ―79.181.50.38 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיוון שמאפייניה של הטרדה מינית מוגדרים בחוק, אין חשיבות לדעתם של נשאלים בסקר שאין ביכולתנו לראות. הסרתי פסקה זו. דוד שי - שיחה 13:14, 4 ביולי 2020 (IDT)

"ואף הלבוש וקישוט הגוף יכולים להוות הטרדה מינית"

האמנם לבוש וקישוט הגוף יכולים להוות הטרדה מינית?! מנין המקור לכך? יוניון ג'ק - שיחה 03:17, 2 בפברואר 2021 (IST)

אני משער שחשיפת אברי מין במקום ציבורי או בפני אדם שלא הסכים לכך תיחשב גם להטרדה מינית. ייתכן שגם הופעה בביקיני בכנס של רבנים תיחשב להטרדה מינית. עם זאת, הניסוח שהופיע בערך היה כללי מדי ומעורפל מדי, ולכן הסרתי אותו. דוד שי - שיחה 03:48, 2 בפברואר 2021 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בהטרדה מינית שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://archive.mops.gov.il/documents/publications/mopsnewsletter/mnl2november2012/mopsnewsletterwomenundersupervision.p.%2018-21.pdf נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 20:20, 4 באוקטובר 2022 (IDT)