שיחה:הליום

תפוצה: היסוד הכי נפוץ ביקום

תפוצת המימן: היסוד הכי נפוץ ביקום

האם שני היסודות נפוצים באותה מידה? ערן

למיטב ידיעתי מימן נפוץ יותר מהליום. בברכה, MathKnight הגותי Δ (שיחה) 15:19, 3 בפברואר 2007 (IST)

אכן כך. הליום מהווה בקירוב רבע ממסת החומר הרגיל (בצורת אטומים) ביקום ומימן מהווה שלושה רבעים. מלמד כץ 15:29, 3 בפברואר 2007 (IST)

אמנם המימן לא מצוי בצורת יסוד כמו ההליום איציק - שיחה 19:06, 3 ביולי 2017 (IDT)

שחזור שביצעתי

משתמש אלמוני ביצע את השינוי הבא -

את הקטע:

"... שהליום קל יותר מהאוויר שאנו נושמים בדרך כלל, ולכן מיתרי הקול שלנו רועדים מהר יותר בסביבתו

החליף בקטע:

"... שהליום צפוף פי שלוש מהאוויר שאנו נושמים בדרך כלל, ולכן הקול שלנו נשמע יותר גבוה."

הסיבות לכך ששינוי זה נראה לי שגוי הן שתיים -

1. אם זכרוני אינו מטעני, ככה שחומר נתון צפוף יותר, כך מסתו גדולה יותר, לא להפך.
2. בכל מקרה, גם אם הטענה הזו נכונה, המשפט שהתקבל סתום למדי - לא ברור למה מחלק א' נובע חלק ב'. (גם במקור לא היה הסבר ברור, אבל קל היה לנחש שמיתרי הקול משקיעים כוח קבוע בהפקת דיבור, המתאים לנשימת אוויר. וכאשר אדם ינשום גז קל יותר, מיתרי הקול ייתקלו בהתנגדות פחותה, ולכן ינועו מהר יותר.)

אבל, כיוון שאיני מכיר את הנושא מקרוב, אשמח אם מבין עניין יאשר שהשחזור היה מוצדק או יחזיר את העריכה לקדמותה בליווי הסבר. יובל מדר

את הקטע הראשון אני חושב שאני כתבתי. גם הוא לא מדויק ב100%. טענה נוספת היא שמהירות הקול בהליום מהירה יותר מאשר באוויר. אשמח אם מישהו שמבין קצת יותר ממני בפיזיקה יסביר את העניין, יום טוב Syntag 08:01, 16 ספטמבר 2005 (UTC)

הבהרה - נקודת רתיחתו של ההליום

בערך כתוב: "נקודת רתיחתו של ההליום היא הנמוכה ביותר". אני חושב שניסוח זה מעט לא ברור, שכן לא מצויין מבין איזו קבוצה: האם הכוונה שנקודת רתיחתו היא הנמוכה ביותר מבין היסודות הידועים, או שמא מבין כל החומרים הידועים בכלל? Wolfy 12:31, 2 יוני 2006 (IDT)

נקודת הרתיחה של הליום היא 268.9- צלזיוס. בטמפרטורה נמוכה זו כל חומר אחר כבר מוצק לחלוטין בעוד הליום רק הופך מנוזל לגז. כך שאפשר גם לשנות זאת ל-"נקודת רתיחתו של ההליום היא הנמוכה ביותר מבין היסודות הידועים". מכיוון שכל ה"חומרים הידועים" עשויים מיסודות ידועים, גם חלק זה נכלל בניסוח. בברכה, Tahmar1900 18:13, 3 בפברואר 2007 (IST)

אין צפיפות?

בערך כתוב: "...שלהליום-4 אין בכלל צפיפות בנקודה הקרובה לאפס המוחלט, ..." אם אין צפיפות, זה אומר לפחות אחד מהאפשרויות הבאות: (נניח שגוף ההליום הוא אחיד)

1. המסה הופכת להיות 0.
2. הנפח הופך לאינסופי.
   

אם המסה הופכת להיות 0, יש סתירה עם חוק שימור האנרגיה (E=mc²). אם הנפח הופך לאינסופי, אם ניקח חלק סופי מתוך הגוף האינסופי, יכולים להיות 2 דברים:

1. המסה של החלק היא 0
2. הנפח של החלק גדל לאינסוף.
   

אם המסה של החלק היא 0, נובע שלא משנה איזה חלק לוקחים, מסתו תהיה 0, כלומר מסתו של כל גוף ההליום הוא 0 (דבר שהוכחנו כבילתי אפשרי). לעומת זאת, אם הנפח של החלק הופך לאינסופי, אפשר להוציא חלק מהחלק, ובעצם לחזור על השלב הזה, עד שימלא את כל היקום, אולם לפי מה שאני יודע, האוויר ברובו חנקן, ולא הליום. נא לתקן את המשפט בערך. --80.178.35.35 15:33, 29 באפריל 2007 (IDT)

הכוונה הייתה לצמיגות. תוקן, תודה. ‏odedee • שיחה 21:44, 29 באפריל 2007 (IDT)

שאלה

אולי אני לא אובייקטיבית, בהיותי בת 14, אבל מילוי בלונים לא נחשב לשימוש נפוץ בהליום? 79.180.22.158 16:40, 22 במרץ 2008 (IST)

דיבור

בערך כתוב שהמייתרים רוטטים יותר מהר אבל בקישור למכון וויצמן כתוב במפורש שהשינוי במהירות הרטט זניח. העניין הוא שמהירות הקול בהליום גדולה יותר ולכן הגלים יותר צפופים. 21:06, 25 באפריל 2009 (IDT) ―Yotama9 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, תיקנתי. תודה. ‏odedee • שיחה 00:36, 26 באפריל 2009 (IDT)

תמונת קווים ספקטראלים

לא מצאתי מקום להוסיף את ההערה שלי - אנא הזיזו אותה בהתאם:

אשמח אם תצרפו תמונה שצילמתי של הקווים הספקטרליים של ההליום: http://commons.wikimedia.org/wiki/File:HeliumSpectrumTechnion.jpg

תודה, Snamepi

צרפתי, תמונה יפה. תודה. שנילי • שיחה 13:49, 15 בדצמבר 2009 (IST)

טמפרטורת היתוך

אני מבולבל ממשהו: בערך עצמו כתוב שהליום נשאר נוזל עד האפס המוחלט, בלחץ רגיל, ועם זאת בטבלה יש טמפ' היתוך. אני הנחתי שהטמפ' בטבלה הן עבור לחץ תקני (אטמוספירה), אבל ניסיתי לחפש (בערך התבנית, לדוגמה) ולא מצאתי לכך אישור. מישהו יכול להסביר בבקשה ? ‏Jacobs‏ • שיחה (30.04.2011 - 10:01)

תודה על ההערה. ראיתי שהנתון לקוח מאנגלית שם מצוין שהנ"ל נכון עבור 2.5 מגה פסקל, והוספתי זאת לערך. ערן - שיחה 23:42, 30 באפריל 2011 (IDT)

שם לא חשבתי לבדוק, תודה. רק להבהיר - בדרך כלל הטמפרטורות הנתונות בתבנית זן הן כן עבור לחץ תקני ? אולי כדאי לרשום את זה בתבנית. ‏Jacobs‏ • שיחה (1.05.2011 - 08:38)

משוב מ-22 בספטמבר 2012

הערך הוא טוב אבל קצת לא ברור ונגיד אני צריך לעשות עבודה אני לא מבין הכול .. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
93.172.171.230 15:20, 22 בספטמבר 2012 (IDT)

משוב מ-13 בינואר 2014

ממש עזר לי לעבודה במדעים הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.65.250.215 17:47, 13 בינואר 2014 (IST)

משוב מ-12 באוקטובר 2014

ניתן למצוא אותו ממעבה האדמה כתוצר לוואי של גז טיבעי הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
5.29.3.116 10:24, 12 באוקטובר 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הצפיפות של הליום היא 0.1785 גרם לm^3 ולא kg בתנאי STP הטעות חוזרת על עצמה גם ביסודות אחרים.

מקור: בדף הויקפדיה באנגלית הצפיפות נכונה (https://en.wikipedia.org/wiki/Helium)

דווח על ידי: בני 77.139.38.193 19:58, 24 בדצמבר 2017 (IST)

אין כאן טעות. בערך באנגלית כתוב גרם לליטר, ואצלנו כתוב ק"ג למטר מעוקב, וזה אותו דבר: kg / m^3 =‏ 1000g / 1000L =‏ g / L.

אתה מוזמן גם להציב את הנתונים (טמפרטורת החדר, לחץ אטמוספרי, נפח) במשוואת הגזים, ולראות שאכן התוצאה יוצאת ככה. אוריאל, Orielno - שיחה 20:24, 24 בדצמבר 2017 (IST)

הליום נמצא גם בגז הטבעי שמופק מקידוחים ימיים

למה לא מציינים שהגז הטבעי שמופק מקידוחים בים מכיל הליום ושבתהליך הניקוי של הגז הטבעי ניתן לקבל הליום ? הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
31.168.7.66 19:47, 22 במאי 2018 (IDT)