שיחה:המטבח הישראלי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בקטגוריה של מטבח יראלי מסורתי תחת הכותרת של המטבח האשכנזי נכתב: "עדות אשכנז תרמו למטבח הישראלי את מרק העוף, השניצל והפירה וכן סלטים כמו סלט ביצים, סלטי מיונז למינהם וכבד קצוץ. מאכלים נפוצים אחרים מעדות אלו הם החמין או הצ'ולנט...." ניתן להבין מכך שכאילו את החמין המציאו עדות אשכנז והוא ייחודי להם בלבד...בעוד החמין הוא מאכל יהודי המשותף לכל העדות אם בעדות אשכנז שם הוא נקרא "צ'ולנט" או בעדות צפון אפריקה שם נקרא "סחינה"...בכל אופן זה לא נכון לומר כי החמין הוא תרומת המטבח האשכנזי

תוקןmotyka שיחה 09:49, 9 יולי 2006 (IDT)

איפה הפלאפל?[עריכת קוד מקור]

פלאפל זה מאכל לאומי-למה לא שמו אותו?

79.176.184.228 19:48, 12 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

אתה מוזמן להוסיף. חזרתי שיחה 23:45, 12 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

חלוקה מדוייקת לפי ארצות מוצא - גם באירופה[עריכת קוד מקור]

לייחס לעדה האשכנזית את השניצל והפירה זה לא מדויק בלשון המעטה. שניצל ופירה נאכלים בעיקר באוסטריה וגרמניה. לא בפולין, לא באנגליה ובטח לא בספרד או רומניה. על כן, לנכס לעדה ( אגב מה ההגדרה לעדה האשכנזית? האם כל מי שמוצאו מכל אחת מארצות אירופה - המזרחית והמערבית - הוא אשכנזי? בכלל, המונח אשכנזי היה ייחודי לקבוצה מוגדרת של יהודים שחיו במרכז אירופה, בעיקר לאורך הריין. מערבית להם חיו קהילות (נפרדות) של ספרדים, ומזרחית להם חיו יהודי גליציה. המונח אשכנזי במובן הישראלי העכשווי שלו מכליל כמעט את כל תושבי אירופה היהודיים. זה בערך כמו לומר שהספרדים תרמו למטבח את ה- קוסקוס, מפרום, ג'חנון, מלוואח, קובה עיראקית, קובה הודית, ובערך כל תבשיל שמייחסים למטבח יהודי מזרחי/ספרדי. על כן, לא מובנת לי החלוקה לאשכנזי (שוב, כל אירופה), לעדות ארצות האיסלאם על פי מדינות המוצא. כל זה מצביע עבורי על חלוקה מזוית ראייה מאוד מסוימת, ומנקודת מבט חיצונית בכלל לא אובייקטיבית.

לדעתי יש מקום לשנות את החלוקה של העדה האשכנזית לפי מאכלים במדינות המוצא. המטבח היהודי הפולני לחוד, הגרמני, הרוסי וכן הלאה. אני חושב שבסוף יסתבר שהמאכלים באותן ארצות הם זהים לחלוטין למאכלי התושבים המקומיים, רק פשוט ללא בשר חזיר. הקניידלך הוא למעשה הזמל-קנודל הגרמני (semmelknödel שנעשה גם מלחם יבש וגם מתפו"א), הלביבות שאוכלים הם רסק תפוחים הם בדיוק אותן רייבה-קוכן (reibekuchen) שמוכר מכל פסטיבל גרמני בתוספת האפפל-מוס (כן, רסק תפוחים), והסופגניות - הן לא אחר מאשר ה"ברלינר" או הקראפן כפי שהן מוכרות באזורים שונים בגרמניה. אני בטוח אגב, שאף אחד לא אכל סופגניות לחנוכה במדינות האיסלם. 129.215.5.253 16:14, 16 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

הפלאפל שעשוי מחומוס אינו מאכל פלסטיני

האמת שפלאפל העשוי מחומוס הוכן בכל ארצות המזרח התיכון מלבד מצריים שם הקופטים במקורם הביאו את המתכון העשוי מפול..אז תיקנתי --Dorpwnz - שיחה 10:46, 17 בינואר 2013 (IST)[תגובה]

אין סימוכין לכך שקיים ויכוח אם יש או אין מטבח ישראלי...[עריכת קוד מקור]

מי שכתב את הפסקה על קיומו של ויכוח, כביכול, על שאלה האם בכלל קיים או לא קיים מטבח ישראלי - צריך להביא מקורות לעצם קיומו של ויכוח שכזה...? כי אני לא ראיתי ויכוח שכזה, ולפסקה כולה אין סימוכין... אחרת לדעתי יש צורך למחוק את הפסקה. --89.139.62.183 00:07, 9 במרץ 2014 (IST)[תגובה]

גם אני לא ראיתי אף פעם. הוספתי כמה פסקאות נגד הטענה השטותית הזו אבל לא מחקתי לגמרי. לדעתי אין באמת ויכוח ואין שום מטבח בעולם שהוא נשמר טהור לחלוטין במהלך השנים. אין חיה כזו. מה זה פלאפל למשל ? ירדני ? סורי ? מצרי ? לבנוני ? אי אפשר לקבוע חד משעמית באמת.

מטבח ערבי - פלסטיני[עריכת קוד מקור]

אשמח לקבל סימוכין ל: א. מתי נוצר העם הפלסטיני. ב. מתי נוצר מטבחו. ג. מתי הפתוש הוגדר כמאכל שכזה.

עד אז, זהו מטבח ערבי לכל דבר. כמדומני שהפתוש נוצר לפני המצאת העם המדובר.

עריכותיך אינן מקובלות. אם ברצונך לטעון שהעם הפלסטיני אינו קיים ומתוקף כך לא קיים גם המטבח שלו, אני מציע שתעשה את זה בפורום המתאים - למשל כינוס אקדמי או בכתב עת אקדמי ותנסה לשכנע את הקולגות. אם תשכנע מספיק חוקרים שעם כזה אינו קיים, גם אנחנו נתייחס אליו כאל כזה. גילגמש שיחה 22:04, 23 באוגוסט 2014 (IDT)[תגובה]

מאכל ישראלי אמתי[עריכת קוד מקור]

הועבר מהדף וק:הכה
האם יש איזשהו מאכל ישראל שהוא לא ערבי, טורכי, אירופאי, צפון אפריקאי או כל מקור "גלותי" אחר? כלומר איזשהו מאכל שהוא מאפיין ישראלי? הדבר היחיד שמצאתי זה סלט ירקות ישראלי, אבל זאת בדיחה: כולו עגבנייה ומלפפון חתוכים. יש סלט כזה בכל במקום בו יש עגבנייה ומלפפון. יש משהו שהוא ישראלי מקורי ונחשב למזון באמת (לא טרופית...). Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:08, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

ראה המטבח הישראלי. מבקר המדינה - שיחה 17:22, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
גם ה"סלט ישראלי" נגנב כנראה מהערבים. אני חושבת שנשארנו בכל אופן עם הטרופית והסוכרייה בצורת מוצץ. • צִבְיָהשיחה • י"ח בטבת ה'תשע"ז 17:46, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
פתיתים הם המצאה ישראלית. דוג'רית - שיחה 18:01, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מהי ההגדרה שלך לאוכל מקורי מארץ מסוימת? הפיצה היא אוכל איטלקי אסלי? אם כ, איך היא כוללת עגבניה, שהגיעה מאמריקה כמה מאות שנים לפני המצאת הפיצה? כמוכן: „תורכיה״ (תעתיק ערבי) או „טורקיה״ (תעתיק שמקובל אצלנו משפות אחרות). אבל בבקשה לא „טורכיה״ או „תורקיה״. ור' גם הדוגמה האחרונה ב־[1] ואת הערך האנגלי w:Pizza effect (אם כי השם הזה הוא בעיקר משל). Tzafrir - שיחה 18:06, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
נקודה מעניינת. השאלה באה משיחה עם מספר אנשים בעולם ששאלו אותי על איזה מאכל לאומי ישראלי. אמרתי ש"שניצל עם חומוס" שזה מאכל שלא סביר לפגוש בהרבה מקומות בעולם. אני חושב שזה המאפיין המרכזי של המבטח הישראלי המתגבש: לשים דברים ממש לא קשורים גאוגרפית על אותה הצלחת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:29, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מה זה שניצל עם חומוס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:41, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כשמגישים לך באותו המקום גם שניצל וגם חומוס. ראה לדגומה ארוחת טיסה של אל-על. נאי די בטוח שזו החברה היחידה שמגישה את שני המאכלים יחדיו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:05, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מה זה חומוס? גרגירים מבושלים על שניצל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מין ממרח, כדאי לך לנסות פעם. ולא לשכוח גם את הבמבה. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 01:38, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני יודע מה פירוש המילה חומוס. אני שואל באיזה מצב צבירה זה בא עם שניצל - כגרגירים או כממרח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 10:08, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הכוונה לממרח שניצל חומוס שמוגש יחדיו עם פיתה, אורז ושניצלים מיני. אפשר לפגוש בקלות בצה"ל, באל-על ואני בטוח שגם על שולחן ארוחת הצהרים של חלק מקוראינו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
יש מאכלים תעשייתים שהם יייחודים במידת מה, כמו במבה, ביסלי, קרמבו, או מעדני שוקולד (יש בכל העולם, אבל בישראל יש מבחר שלא מקובל בעולם). מבחינת מאכלים "רגילים" מלבד הסלט החתוך דק שהוזכר פה, שאי אפשר למצוא במערב לפחות (בארצות ערב לא הייתי), אז יש גם שילובים כמו פיתה עם שניצל וחומוס, או סביח שמקובלים רק בישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:30, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
דווקא אכליתי חטיפים דמויי במבה בשווייץ. טעם אחר מישראל: פחות חמאת בוטנים ומלח והמרקם קצת כמו במבה שפתחו לפני יומיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
ולא לשכוח את הקוטג', שקדי המרק, והפתיתים שהוזכרו כבר. אמא של גולן - שיחה 13:49, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
דווקא קוטג' נפוץ מאוד בעולם. ראי כאן, כאן, כאן ועוד מלא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:28, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
Corvus טעמת את זה? זה ממש לא קוטג'. אמא של גולן - שיחה 15:51, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. אחרי שיתקבל קונצנזוס על המאכלים הישראליים המרכזיים, כדאי להעביר זאת למטבח הישראלי. אמנם מינורי, אך ראוי לערך. בתיאבון. קובץ על ידשיחה הצטרפו לבעלי הידע - עשרות כבר משובצים! 14:42, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

קרמבו. מכל השאלות ששאלתי וביררתי, המאכל שדומה לקרמבו בחול ממולא בסוג של מרשמלו רך ובכלל לא דומה בטעמו לקרמבו הישראלי. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:20, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
האם פיתה "עם חור" (השמנמנה הנפתחת ולא הדקיקה שמנגבים איתה) זה מאכל ישראלי? אני זוכר שחבר דרוזי בצבא אמר שהם קוראים לה "פיתה יהודית" (כנגד פיתה ערבית ופיתה דרוזית). Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:20, 19 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
שאלה טובה. ניסוח חלופי של השאלה: האם מדובר על מאכל מודרני? מתי יש לראשונה תיעוד של פיתה מותפחת? Tzafrir - שיחה 17:27, 21 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

סוף העברה

נוגט המצאה ישראלית?[עריכת קוד מקור]

נכתב פה שנוגט הומצא בתקופת הצנע, לא מצאתי מקור שתומך אלא מקורות שסותרים (אפילו בערך נוגט פה בויקיפדיה) מחקתי את משפט עד שיהיו מקורות נוספים

דיווח שאורכב ב-17 באוקטובר 2020 - בקשה להרחבה ולא טעות[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

מה עם מוסקה,קבב,פלפלים ממולאים ובקלאווה שגם הם הצליחו פה ומגיעים מטורקיה והבלקן?המטבח האיטלקי והמטבח האסיאתי חסרים גם ומאוד הצליחו פה, גם המבורגר הוא מאכל שמקורו בגרמניה וצריך להיות רשום כאשכנזי,ההצלחה שלו פה ענקית.