שיחה:העולם הזה

חסר חומר על "העולם הזה" כבית יוצר לעיתונאים - סילבי קשת, אהרון בכר, חנוך מרמרי, דודו גבע, אפרים סידון, מיכאל בריזון, אודטה דנין, "רחל המרחלת", ענת סרגוסטי - והרשימה עוד ארוכה.

אני מסכים עם דעה זו. הוספתי משהו על "חבורת זוארץ". דוד שי 03:20, 11 ספטמבר 2005 (UTC)

POV

בדף ויקיפדיה:מאמרים מומלצים/הוספה למומלצים כתב Noon "ערך מאד POV. מדובר בצהובון שהיה שטוף בתאוריות קונספירטיביות, הפריח במקרים רבים ברווזים עיתונאיים חסרי ביסוס, והיה רחוק מאד מהמיינסטרים הציוני המוגדר בערך כ"ממסד" ומתואר באופן פתטי. אין לכל זה ביטוי ראוי בערך". אינני שלם עם קביעה זו. הערך מציין "תפוצתו הוגברה באמצעים של עיתונות צהובה", ויש בו שתי דוגמאות לתאוריות שהתבדו (הקריירה של שמעון פרס והמאמר "מוח יש - שכל אין"). היותו של השבועון רחוק מהמיינסטרים בולטת מכל תוכנו של הערך, החל ממאבקו בדוד בן גוריון וכלה בפגישה עם יאסר ערפאת. בכל אופן, בעקבות טענתו של Noon הוספתי לערך את המשפט "מאפיינים אלה של השבועון הביאה לשונות ניכרת ביחס אליו בציבור הישראלי: רבים ראו בו מוקצה מחמת מיאוס, ואחרים ראו בו מקור מידע חשוב, המספק מידע שהעיתונות הממוסדת העדיפה להסתירו". מובן שמי שמרגיש שתיאור השבועון אינו שלם, מוזמן להרחיב את הערך בהתאם. דוד שי 19:58, 11 ספטמבר 2005 (UTC)

חשבתי על אפשרות לשפר ולאזן מעט את הערך, אך לדאבוני הוא נגוע בהטייה כ"כ חזקה, והמוזיקה שלו היא של הערצה כמעט בלתי מסוייגת, שהדרך היחידה, לטעמי, היא לשים לו תבנית שכתוב.

כמה דוגמאות: "הפך לעתון לוחם חוקר...". נו באמת, האם נעשתה בדיקה כמה מה-so called תחקירים שפורסמו בו היו אמת, ומה האחוז של ברווזים עיתונאיים שהופרחו בעלמא, והאחוז של הידיעות והפרשנויות בעלי נופך של תאוריות קונספירציה?

מה, לדוגמה, עם השער האחורי הפורנוגראפי, שהפך אותו ל'עיתון של מספרות'. מה עם זה שלפחות חצי מהשבועון עסק ברכילות סנזציונית, עם כותרות שמנות בסגנון של "הווידוי המזעזע של תלמידת תיכון דתית בת 15: 'כך הודחתי לזנות'", מלווה בצילום של נערה חצי עירומה עם מלבן שחור על העיניים. ועוד כהנה וכהנה כתבות ירודות באיצטלה של נסיון לתיקון העולם, אף שלמעשה מדובר במציצנות זולה מהסוג הנמוך ביותר.

מה עם הנטייה הסוטה של השבועון לקשר מדים-עם-מין. מדורי רכילות צעקניים. וכל זאת על רקע הפוריטניות של התקופה.

איפה האסמכתה למימון "רימון" על ידי איסר הראל? מאיפה העוז לכתוב משפט שיפוטי שמגדיר את "רימון" כאחת מנקודות השפל בקריירה של הראל?

הדוגמאות שהבאת הן אפילו לא בבחינת עלה תאנה (איפה לדוגמה נאמר שהפגישה של אבנרי עם עראפת הייתה באותם ימים עבירה פלילית?, או איפה הפרשנות לגבי "מוח יש - שכל אין").

והרי מדובר בעורך יהיר שחשב שכל החוכמה מצוייה בידו, והקיף את עצמו בסוללת כתבים מפוקפקים.

האם נעשתה בדיקה של מה שכתב שלום כהן בספרו, ולהביא משם את אותם דברים שאינם נגועים בהתחשבנות אישית?

זה בערך כמו לכתוב מאמר על הסאן הלונדוני, להביא רשימה של "גילויים" שפירסם, ולהגדיר אותו כעיתון "לוחם וחוקר". --Noon 19:44, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

"לוחם חוקר": לפחות הדוגמאות שמופיעות בערך מצביעות על היותו לוחם חוקר. אפילו הדוגמה של מחשב הפילקו מציגה אותו כלוחם חוקר, אם כי קצת אידיוט (הרחבתי בעניין בכיתוב התמונה). אם תביא דוגמאות נוספות לברווזים, מה טוב.

החלק הצהוב: כתוב "תפוצתו הוגברה באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות וסיפורי מין, רכילות ותמונות עירום - דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים". איני חש צורך להרחיב.

"רימון": נדמה לי שאיש מלבדך אינו חולק על עניין "רימון". ברגע שאצליח לטלטל את יובל דיסקין, אוציא ממנו הודאה בכתב.

להבדיל מסאן, שכל הגילויים שלו הם בגדר רכילות בלבד, בהעולם הזה היו גם תחקירים ולחימה חברתית (והערך מעיד על כך). ההשוואה לסאן אינה במקום.

רבים מכתבי העולם הזה נמנים עם מיטב הכותבים בעיתונות הישראלית, התיאור "כתבים מפוקפקים" בעייתי ביותר.

הוספתי שהביקור אצל ערפאת היה עבירה פלילית.

מבחינתי האישית הכינוי 'עיתון של מספרות' מדויק להפליא: בילדותי היה לי חבר שאביו היה ספר, וקודם שהעולם הזה הגיע למספרה, הוא עבר בבית חברי, ושם הייתה לי הזדמנות לקרוא אותו. בכל אופן, כדי לשרוד במשך ארבעים שנה לא די לעיתון במספרות. דוד שי 20:30, 13 ספטמבר 2005 (UTC)

עיתונאים?

בערך כתוב: "מלבדם יש לציין עיתונאים שבית גידולם היה העולם הזה והפכו לימים להיות מטובי העיתונאים בישראל: סילבי קשת, אהרון בכר, נתן זהבי וענת סרגוסטי."

מאחר וענת סרגוסטי הייתה לצלמת, סילבי קשת הייתה ועודנה פובליציסטית, ותיאורו של נתן זהבי -- שלא היה מעולם יותר מכתבן זניח -- כאחד מטובי העיתונאים בישראל צריך מתיחה רצינית, אולי רצוי לבחור בתיאור מדויק יותר כמו "והפכו לימים מן הבולטים בכותבים בעיתונות בישראל".

בהקשר זה, ראוי לאזכר את שיטת "חניכת הכתבים" שהייתה מקובלת ב"העולם הזה" ואחר כך אומצה במובנים מסוימים על ידי "העיר" ו"חדשות": שכירת כתבים צעירים מאוד בשכר נמוך מאוד, כשהשלמת התשלום היא חניכה בכתיבה עיתונאית ותחקיר עיתונאי על ידי אבנרי עצמו, שהיה עורך קפדני מאוד. אבנרי היה קמצן גדול, בהתאם לתקציב העיתון, מה שסייע לו לשרוד, אך גרם לכך שהעולם הזה היה סוג של תחנת רכבת או אולפנא לעיתונאים מתחילים.

עוד ראוי לאזכר את "רחל המרחלת" ואת התפקיד של שולה תבור (שמקשקושיה הידעניים להפליא אך האינהרנטיים למחצה נכתב בדרך כלל הטור על ידי העיתונאים השונים בעיתון) בעיצוב דמות הרכלנ(ית) בעיתונות הישראלית. אורי 03:25, 19 ספטמבר 2005 (UTC)

שילבתי דברים אלה בגוף הערך. לא ברור לי מדוע לא עשית זאת בעצמך. דוד שי 03:35, 19 ספטמבר 2005 (UTC)

העולם הזה (דברים שנכתבו בדף שיחת משתמש:Noon)

שלום,
לא נגררתי לויכוח על השבועון; ראשית כי הרקע לוויכוח הוא ההצעה לכלול את הערך ברשימת הערכים המומלצים, ואני נוגע בדבר. שנית, כי אני משתדל לשלא להגרר למלחמות עריכה ולוויכוחים פוליטיים (די היה לי כי בענין מלחמת העצמאות כתב, מצד שמאל , אחד המשתמשים, על דעותי "הגזעניות" (באשר כתבתי שערביי ארץ ישראל לא גורשו , אלא ברחו, בהשפעת מנהיגיהם), ואילו מצד ימין חלק עלי משתמש אחר בדבר מספר הקורבנות בדיר יאסין (בטענה כי לא נערכו ניתוחים שלאחר המוות ובדיקות בליסטיות שיוכיחו כי הם לא נהרגו מאש עצמם). והאמן לי , היה לי הרבה מה לכתוב.
לעומת זאת עובדות הן ענין אחר: לשאלת שיוכו של השבועון "רימון לשב"כ" ולאיסר הראל, ראה:

• מאמרו של אלי אשד "עוז יעוז נגד העיתונאים" באתר "ארץ הצבי" האומר: " השבועון רימון החל לצאת באוגוסט 1956. הכסף למימונו הגיע בחשאי מאיסר הראל, שגייס אותו במשרד האוצר ומפא"י, אם כי המגזין הכחיש בתוקף כי היה לו מקור מימון "מפלגתי" כלשהו והציג עצמו כעצמאי"
• מאמרו של פרופסור יחיעם ויץ "הקוזק הנגזל" באתר של "המכון הישראלי לחמוקרטיה" האומר: "...נעשה נסיון מגוחך ופתטי לייסד שבועון במטרה ברורה: לפגוע ב"העולם הזה". השבועון החדש "רימון" שמו, קם ביזמת הש"ב ובמימונו - ויותר מזה הזרים מידע חשאי שלא היה בידי העיתונים האחרים, כדי להגביר את כח המשיכה שלו". (אגב: במאמר זה יש תזה כי שורשיו של העולם הזה נטועים דווקא בימין...).
  

אם תקיש "השבועון רימון" במנוע העברי של גוגל, תמצא את המאמרים הללו ורבים נוספים באותו עניין.
בברכה, אדר 08:10, 17 ספטמבר 2005 (UTC)

  ואני שמעתי במו אזני מאיסר הראל ז"ל שהוא עשה את זה. 
 הכסף, אגב, הגיע משוויץ, לא מהאוצר. (נוניוזר, 20 בנובמבר 2005, 00:43)

שלום אדר,

גם אם עניין "רימון" נכון, ואני מניח שהוא אכן נכון, הביקורת שלי על הערך היא הרבה מעבר לכך. לא יתכן ששבועון שמרבית שטחו היה מוקדש לרכילות סנזציונית זולה, שהיו לו שני שערים - שער קדמי סנזציוני ושער אחורי שעל גבול הפורנוגרפיה, ושרבים מ"תחקיריו" היו ברווזים עיתונאיים ו/או תאוריות קונספירטיביות, יזכה לערך כל כך מוטה ואוהד, ויוגדר כמעט באופן בלעדי כעיתון "לוחם וחוקר".

לטעמי יש "לייבש" את הערך ולבטל ממנו את כל נימות ההערצה, להתרכז בעובדות, לאזן אותן עם עובדות מהצד השני הפחות יפה של השבועון, להוריד ממנו משפטים שיפוטיים (כמו למשל "...מעשה זה היה נקודת שפל בקריירה של איסר הראל", "...העולם הזה לא נשאר חייב...", ועוד). לצערי אין בידי גליונות של העיתון ואני כותב מהזיכרון, אך שנינו יודעים שאני צודק. ודברים נוספים כתבתי בדף שיחת הערך. בודאי שבמצבו הנוכחי הוא ראוי יותר לתבנית שכתוב או לתבנית NPOVD מאשר להיות מועמד למאמר מומלץ.

כמובן שהביקורת שלי אינה אישית כלפיך, וכפי שגם אמרתי וגם כתבתי לך, למותר לציין שתרומתך לוויקיפדיה לא תסולא בפז בכל מה שקשור לתקופת קום המדינה, לפניה ואחריה. בברכה רבה, --Noon 17:40, 18 ספטמבר 2005 (UTC)

אף שידוע כי ל"העולם הזה" היו שני שערים, נדמה לי שההצגה בערך, המייחסת משקל נמוך לשער האחורי אם כי אינה מסתירה את קיומו, היא הנכונה. חשיבותו של העולם הזה אינה בשער האחורי שלו, אלא בשער הקדמי. דוגמה לכך הם דבריו של יאיר שלג בכתב העת "העין השביעית":

באותם ימים נחשב "העולם הזה" אצל רבים לעיתון היחיד שבו ניתן לקרוא את כל האמת על הממסד, ומעמד זה תרם מאוד ליוקרתו.

בהתאם לכך, הערך מתמקד בעיקר, ומזניח מעט את הטפל. פסקה או שתיים שיעסקו בשער האחורי יתרמו לערך ולמתן תמונה מלאה יותר, אך איני רואה פגם במה שכתוב כעת בערך. חוץ מזה, אני מציע שתעביר דיון זה לשיחה:העולם הזה. דוד שי 00:28, 25 ספטמבר 2005 (UTC)

העריכה שביצעתי

אז בכל זאת שמתי נפשי בכפי והוספתי וחידדתי כמה עניינים במאמר, ברוח הדברים שכתבתי לעיל ומעבר להם. הסתמכתי על מספר מקורות ברשת, כולל עבודתו של אורן מאיירס (שבקישורים). אני מקווה שהערך השתפר. בכל מקרה, כל מי שיש לו השגות על הכתוב מוזמן לעדכן ולשפר. Noon 14:54, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

יפה עשית. איזה "קשרי שיתוף פעולה" היו להעולם הזה עם טיים? אני מבין שלהעולם הזה היה מה לקחת מטיים, אבל האם היה לו מה לתת? דוד שי 15:20, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

תודה. דוד רובינגר עבד במקביל כצלם הן לעולם הזה והן לטיים, ודרכו התקיים שת"פ בין העיתונים. Noon 15:22, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

לדעתי אמור להיות פירושונים

ויתכן אף שפירוש נוסף הפוך. עם כל הכבוד לעיתון המונח ביהדות הרבה יותר מקובל. טרול רפאים 15:41, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

אל העולם הזה (יהדות) יש ארבעה קישורים, והוא מכיל הגדרה מילונית שספק אם תתפתח. אל העולם הזה השבועון יש קרוב לארבעים קישורים, וזהו ערך מקיף. בנסיבות אלה ברור שהמצב הנוכחי הוא הנכון. דוד שי 15:46, 15 אוקטובר 2005 (UTC)

meefo hakesf sheifsher leuri avneri liknot et haiton?

נתתי את התשובה בערך אורי אבנרי. היא נראית לי לא רלבנטית לערך העולם הזה. דוד שי 12:31, 20 אוקטובר 2005 (UTC)

יש גם ערך שלישי בשם העולם הזה - כוח חדש, נראה לי שכדאי שבכל זאת יהיה דף פירושונים. 213.151.48.139 18:27, 5 ביוני 2013 (IDT)

קוריוז

אלמוני הוסיף לערך אורי אבנרי את הקוריוז:

העיתון לא היה זר גם למתיחות קלות דעת; כך, למשל, זעקה כותרת באחד הגיליונות: "האם שר הבטחון מנהל רומן עם מזכירתו?? עמ' 3" , ובעמוד 3 במסגרת קטנטנה ניצבה המילה "לא".

הסרתי אותו משם, ולערך העולם הזה ניתן להכניסו לאחר בירור נכונותו ונסיבות יצירתו. דוד שי 12:23, 1 אפריל 2006 (UTC)

מה זה?

פסקת טריוויה בת שורה אחת בערך מומלץ? זו הדוגמה שניתנת לכותבי הערכים החדשים? נוי 17:36, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

נכון מאוד. אין מקום לפיסקאות טריוויה בערך זה או בערכים אחרים. איחדתי את הפיסקה במקומה הנכון בערך. קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 17:47, 10 בספטמבר 2007 (IDT)

מה הקשר? פרס למוצא הישר

בערך כתוב "המשך המאמר משקף את יהירותו של עורך העיתון, שהעריך שהמחשב גדול מדי יחסית לצרכי מערכת הביטחון והתבדה כליל". מה הקשר ליהירות כאן? כל מי שנותן הערכה שגויה לגבי העתיד, בוודאי לגבי טכנולוגיה לא מוכרת כמו מחשבים, הוא "יהיר"? גם ביל גייטס היה "יהיר" עם ההערכה המפורסמת שלו לגבי הזכרון הדרוש למחשבים? חוץ מזה, אני לא בטוח שיש דבר כזה "התבדה כליל". הניסוח הזה נשמע לי כמו יהירות של כותב הערך והכנסת דעתו האישית.

בחינת המלצה

הצבעה על הסרת/השארת ההמלצה תפתח ביום 1 בדצמבר 2009 ותתקיים כאן, ‏Ori‏ • PTT‏ 23:44, 22 בנובמבר 2009 (IST)

עבירה פלילית?

מקריאת הערך שרית ישי לוי עולה שביקורםן של אבנרי, לוי ישי וסרגוסטי אצל יאסר ערפאת היה הטריגר לחקיקה נגד מפגשים עם אנשי אשף. אז או שיש שם טעות או כאן. מה גם שאני לא זוכרת בדיוק איפה, אבל קראתי על כך שהחקיקה נוצרה 'בעקבות' המפגש של השלושה בעוד כמה מקורות. 110.77.138.75 20:54, 21 באוגוסט 2012 (IDT)

מעדכנת: מצאתי את הערך חוק המפגשים וממנו עולה לדעתי בצורה מפורשת שלא מדובר בעבירה פלילית בזמן קיום המפגש. לכן, אני עורכת מתוך תקווה שאם יש השגה על עריכתי יצויין גם מקור. 110.77.138.75 08:56, 25 באוגוסט 2012 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.idi.org.il/hebrew/article.asp?id=546
  • In העולם הזה on 2012-01-20 04:58:56, HTTP Redirect Loop: [1] -> [2] -> [3] -> [4] -> [5] -> [6]
  • In העולם הזה (עיתון) on 2013-05-05 03:11:18, 404 Not Found
  • In העולם הזה (עיתון) on 2013-05-14 18:03:55, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 21:04, 14 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://burdacenter.bgu.ac.il/publications/finalReports2001-2002/Meyers.pdf
  • In העולם הזה on 2011-11-22 22:44:22, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רימון (שבועון) on 2011-11-23 04:07:57, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In העולם הזה on 2011-11-27 23:47:36, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רימון (שבועון) on 2011-11-28 01:26:11, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In העולם הזה (עיתון) on 2013-05-05 03:11:35, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In רימון (שבועון) on 2013-05-05 10:50:20, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In העולם הזה (עיתון) on 2013-05-14 18:04:35, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 21:04, 14 במאי 2013 (IDT)

העולם הזה

אולי עדיף שהערך העולם הזה יהווה דף פירושונים ולא דף הפניה? זה מטעה... 213.151.48.139 18:25, 5 ביוני 2013 (IDT)

מטעה באיזה מובן? קשה לי להאמין שקורא שיבקש לקרוא על העולם (אם זו כוונתך) יחפש דווקא את הצירוף העולם הזה. בברכה, ‏Lionster‏ • שיחה 18:28, 5 ביוני 2013 (IDT)

עובדה. הדבר קרה 213.151.48.139 18:18, 6 ביוני 2013 (IDT)

מה גם, שהערך הזה לא עוסק במה שאמור להיות בערך העולם הזה(יהדות) 213.151.48.139 18:20, 6 ביוני 2013 (IDT)

משוב מ-16 ביוני 2013

לעולם הזה במהלך רוב שנותיו היה עורך גרפי אחד וקבוע ששימש גם כשומר ראש לשעת מצוא לאורי אבנרי. יוסי שנון. בנעוריו, ועל אף ממדי גופו הכבירים, היה יוסי מן הקופצים החינניים ביותר שקפצו אי פעם ראש ממקפצת שלושת המטרים של בריכת גורדון. לשם דבר נודעה גם קפיצת הפצצה שלו מדופן הבריכה, קפיצה שהיתה מרוקנת מחצית ממימי הבריכה הגדולה. ליוסי היתה גם אחות. נערה נדירה ביופיה. ומי שלא מאמין שישאל את אורי. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
37.46.36.81 16:12, 16 ביוני 2013 (IDT)