שיחה:השומרוני הטוב

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הביטוי "שומרוני" במקם "ישראלי?[עריכת קוד מקור]

ביטלתי את התוספת שהוספה ב-23.2.07. זה היה נוסח התוספת שבוטלה:
"בגלל ההקשר סביר להניח שבמקור היתה הכוונה ל"ישראלי" (לא ל"שומרוני"), כלומר איש יהודי פשוט מ"ישראל", המעמד השלישי בחברה היהודית הקלאסית אחרי ה"כהן" וה"לוי" משבט לוי המיוחס. כנראה שטעות בתרגום הפכה את ה"ישראלי" ל"שומרוני".
הסיבה לשחזור הגרסה הקודמת וביטול התוספת: העדר מקור. הטענה בדבר טעות בתרגום של המילה "שומרוני" איננה טענה מוכרת, לפי הידע הקיים ברשותי. הדבר אינו מוזכר באנציקלופדיה הקתולית, שהיא מקור מקובל למושגים בנצרות, לא בפרסומים אחרים המוכרים לי, ואפילו לא בויקיפדיות הזרות.
העובדה שקיימים בישראל מעמדות של כהן, לוי וישראל, אינה סיבה טובה דיה להניח שהיתה טעות בתרגום ושמדובר בישראלי ולא בשומרוני. כידוע, אנו כותבים עובדות. אנא הבֵא ראיוֹת ממשִיוֹת לטענה זו (כלומר ציון ספר או מאמר אקדמי או מחקרי, שבו מצויינת במפורש השערה זאת), ונחזיר אותה לערך. תודה, דני ‏Danny-w17:15, 23 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

די באיחור, אבל הנה: שמריהו טלמון, "’שומרוני טוב’ או ’ישראלי טוב’?" בתוך קתדרה 80. כמדומני ששם המאמר עצמו הוא עדות די טובה, אבל כל עוד קראתי את המאמר בעצמי, אני מסרב לערוך על פי ניחושים, גם אם הם הגיוניים במיוחד. מצד שני - אם מישהו אחר רוצה... דניאל צבישיחה 22:20, כ' באדר ב' ה'תשס"ח (27.03.08)


הברית החדשה לא נכתבה על ידי העם היהודי - ואין לנו זכות אבות עליה. כותבי הברית החדשה (בין אם מדובר בישו ובין אם מדובר באנשי-ספר 300 שנה אחר כך) הכירו את המעמדות בישראל, שהרי כתבו על "כהן" ו"לוי", ולכן חזקה עליהם שידעו גם מה זה "ישראל". ובכל זאת, למרות שידעו מה שלושת המעמדות בישראל, העובדה היא שכתוב בברית החדשה במפורש את המילה "שומרוני". מכך משתמע משהו די בסיסי: כפי הנראה - לפי הברית החדשה - מדובר בשומרוני.
פירושים נוספים (שאינם כתובים במקורות נוצריים מוכרים) יכולים להיות מוזכרים בערך בנוסף, ולא במקום ציון העובדה הזאת. ניתן בהחלט להזכיר את הספקולציה בערך זה ולציין שהעלה אותה שמריהו טלמון (אם תוכל להביא את מראה-המקום המדוייק, ולצטט אותו בהקשרו). אך עדיין: מושג "השומרוני הטוב" - המוכר בעולם הרחב מדבר על "שומרוני" ולא על "ישראלי". דני. ‏Danny-w10:58, 28 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]

וראו גם את העבודה הסמינריונית שלהלן, המזכירה את הניסיונות המאוחרים (בניגוד לספר דברי הימים ולחז"ל) לראות בשומרונים ישראלים מקוריים, מעשרת השבטים, שמעולם לא גלו. אינני נוקט עמדה בעניין זה, אך במידה ומאמרו של טלמון מתמקד בסוגיית זהותם של השומרונים כישראלים - יש להזכיר זאת בערך על השומרונים, ולא בערך "השומרוני הטוב". דני. ‏Danny-w11:17, 28 במרץ 2008 (IDT)[תגובה]
ומתוך הדיון הזה ניכר בהחלט ששנינו לא קראנו את המאמר, אז אני מציע שבמקום להעלות ניחושים לגבי מה שכתוב שם, נניח לזה לבינתיים, לפחות עד שמישהו יקרא את המאמר הנדון... :-) דניאל צבישיחה 11:21, כ"א באדר ב' ה'תשס"ח (28.03.08)
הנה המאמר. יש פה פרוט נרחב יותר לגבי הנימוקים לסברה שבמקור אכן היה זה ישראלי פשוט, או שלפחות הגרסה בברית החדשה מבוססת על מקור קדום יותר שבו אכן היה זה ישראלי ולא שומרוני. שונרא - שיחה 04:02, 25 בדצמבר 2021 (IST)[תגובה]

פטור המסייע מתביעות מצד הנפגע ???????[עריכת קוד מקור]

"אותו חוק גם פוטר את המסייע מתביעות מצד הנפגע על נזק או העדר סיוע מספיק, אם הסיוע נעשה מתוך כוונה טובה." לא בטוח שנכון הדבר כלל וכלל ולכן ערכתי שינויים בטקסט. נא לשנות את הדרוש תיקון אם יש למישהו סימוכין אחרים מלבד אלו המובאים להלן:

(א) הוראות סעיף 5 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979, יחולו גם כאשר המזכה פעל מכוח חובתו על פי הוראות סעיף 1.

כלומר

דין הפועל לשמירת ענין הזולת 5. (א) מי שעשה בתום לב ובסבירות פעולה לשמירה על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של אדם אחר, בלי שהיה חייב לכך כלפיו, והוציא או התחייב להוציא הוצאות בקשר לכך, חייב הזוכה לשפותו על הוצאותיו הסבירות, כולל חיוביו כלפי צד שלישי, ואם נגרמו למזכה עקב הפעולה נזקי רכוש, רשאי בית המשפט לחייב את הזוכה בתשלום פיצויים למזכה, אם ראה שמן הצדק לעשות כן בנסיבות הענין. --85.64.64.42 14:21, 4 ביולי 2011 (IDT)[תגובה]

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:45, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

הוספת ניקוד לטקסט[עריכת קוד מקור]

אני חושב שעל מנת להקל על הקוראים להבין את הטקסט המצוטט כדאי לעשות שינוי קטן בשאלה המסכמת של המשל: "ועתה מי מן-השלשה היה בעיניך רע לנפל בידי השדדים" - להוסיף ניקוד למילה רֵעַ וכן לשנות את המילה "נפל" לכתיב מלא "נופל" (או לפחות להוסיף חולם חסר). עשיתי את השינוי הזה על דעת עצמי אבל המשתמש דגש חזק שיחזר את השינוי ואמר שלא אעשה שינויים על דעת עצמי. ובכן, אשמח לשמוע דעות נוספות! --Oded Gilad - שיחה 17:58, 9 בספטמבר 2019 (IDT)[תגובה]

עדכון: לאחר שפניתי בדוא"ל לשמזן בעניין הוא הציע שאתייג את דגש חזק על מנת להסב את תשומת לבו לשאלתי כאן בתקווה שיתן כאן הסבר מפורט יותר לאיחזור השינוי. יתר על כן, שמזן הציע שכל הקטע המצוטט יהיה מנוקד, רעיון שנשמע בעיני מוצלח הרבה יותר. נשמח לדעות נוספות בעניין. ותודה גדולה לשמזן! --Oded Gilad - שיחה 19:49, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
בהערת השוליים יש קישור לטקסט מנוקד. אני לא רואה סיבה שלא להעתיק אותו כפי שהוא. Liad Malone - שיחה 19:57, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
רעיון טוב Liad Malone, תודה! מצאתי כאן טקסט מנוקד שהתרגום שלו אפילו עוד יותר ידידותי ונהיר לקורא הישראלי המודרני. אשמח לדעת אם גם אחרים חושבים שהוא עדיף: "אִישׁ אֶחָד, בַּעַל תּוֹרָה, קָם לִבְחֹן אוֹתוֹ וְאָמַר: "רַבִּי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לָרֶשֶׁת חַיֵּי עוֹלָם?" שָׁאַל יֵשׁוּעַ: "מַה כָּתוּב בַּתּוֹרָה? מָה אַתָּה קוֹרֵא?" הֵשִׁיב בַּעַל הַתּוֹרָה: "וְאָהַבְתָּ אֶת יהוה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ וּבְכָל־מְאֹדְךָ וּבְכָל שִׂכְלְךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ." אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "יָפֶה עָנִיתָ, עֲשֵׂה וַחֲיֵה בָּהֶם." אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרָצָה לְהַמְצִיא הֶצְדֵּק לְעַצְמוֹ, שָׁאַל אֶת יֵשׁוּעַ: "וּמִי הוּא רֵעִי?" הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "אִישׁ אֶחָד יָרַד מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ וְנָפַל בִּידֵי שׁוֹדְדִים. הַלָּלוּ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ וְהִכּוּהוּ, וְהָלְכוּ לָהֶם בְּעָזְבָם אוֹתוֹ מֻטָּל בֵּין מָוֶת לְחַיִּים. וְהִנֵּה כֹּהֵן אֶחָד יָרַד בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ, אַךְ כִּרְאוֹתוֹ אֶת הָאִישׁ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. כֵּן גַּם אִישׁ לֵוִי, כַּאֲשֶׁר בָּא לַמָּקוֹם וְרָאָה אוֹתוֹ, עָבַר לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּרֶךְ. וְהִנֵּה שׁוֹמְרוֹנִי אֶחָד, שֶׁעָבַר בַּדֶּרֶךְ, הִגִּיעַ אֵלָיו, וּכְשֶׁרָאָה אוֹתוֹ נִתְמַלֵּא רַחֲמִים. נִגַּשׁ אֵלָיו, יָצַק שֶׁמֶן וְיַיִן עַל פְּצָעָיו וְחָבַשׁ אוֹתָם. אַחֲרֵי כֵן הוֹשִׁיבוֹ עַל בְּהֶמְתּוֹ וְהוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל פֻּנְדָּק וְשָׁם דָּאַג לִצְרָכָיו. לְמָחֳרָת הוֹצִיא שְׁנֵי דִּינָרִים, נְתָנָם לְבַעַל הַפֻּנְדָּק וְאָמַר: 'דְּאַג לוֹ אַתָּה; וְכָל מַה שֶּׁתּוֹסִיף אַחֲזִיר לְךָ בְּשׁוּבִי.' וּבְכֵן מַה דַּעְתְּךָ, מִי מִן הַשְּׁלוֹשָׁה הָיָה רֵעַ לַנּוֹפֵל בִּידֵי הַשּׁוֹדְדִים?" --Oded Gilad - שיחה 20:59, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
אני מניח שהוא יותר ידידותי בעיניך בגלל השימוש בחולם המלא? אני לא רואה סיבה שלא להשתמש בתרגום החדש. אמורה להיות אפשרות לקשר אליו בתבנית (הברית החדשה, הבשורה על-פי לוקאס, פרק י', פסוקים 25–37, בתרגום חדש), אבל אני לא רואה שהתבנית עושה את זה. Liad Malone - שיחה 21:16, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
תודה ליעד, זה הרבה יותר מעניין החולם המלא במילה כמו נופל. זה שלאורך הפסקה ההפרדה בין משפטים מסומנת בנקודה במקום בנקודותיים (!), זה שימוש במרכאות כפולות למיסגור ציטוטי הדוברים בדו-שיח, וזו בחירת מילים טובה יותר. למשל בתיאור קורבן השוד האלים במקום 'עומד בין-מות לחיים" כתוב " מוטל בין מוות לחיים". שאלת התבנית היא טובה, אך אינני יודע מה הפיתרון לזה. --Oded Gilad - שיחה 22:08, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
הצגתי את השאלה בדף שיחת תבנית:ברית חדשה#קישור לתרגום החדש, אלא שאני רואה שהעורך שיצר אותה אינו פעיל כבר מספר חודשים. בכל מקרה, נחכה לשמוע אם למשתמש:דגש חזק יש התנגדות כלשהי. אם לא, השתמש בטקסט המנוקד של התרגום החדש. Liad Malone - שיחה 23:05, 3 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
אין לי התנגדות לנקד את הטקסט; ההתנגדות שלי הייתה להפיכה רטרו-אקטיבית של קטעים שנכתבו בכתיב חסר הניקוד לצורת הכתיב הנהוגה של היום. דגש חזק - שיחה 10:20, 4 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
הבנתי. בקיצור, Oded Gilad, יש להיצמד לטקסט המנוקד שמצאת, כפי שהוא מנוקד במקור, בין אם בתרגום הישן ובין אם בחדש. אתה חופשי (ואפילו רצוי במקרה הזה, אבל לא תמיד) להעדיף את החדש. Liad Malone - שיחה 14:44, 4 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]
תודה לכולם. החלפתי לטקסט המנוקד. --Oded Gilad - שיחה 15:26, 4 באוקטובר 2019 (IDT)[תגובה]