שיחה:השועל והעורב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מחיקת תוספת מוסר ההשכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום! לאחרונה עדכנתי את הערך, והוספתי לו מידע לגבי מוסר ההשכל נוסף הנובע מן המשל. לאחר מספר דקות, המשתמש משתמש:כ.אלון ביטל את התוספת. אשמח לדעת מדוע Ofekalef - שיחה 20:18, 22 באוקטובר 2010 (IST)

פנה אליו בדף שיחתו וקרא לו להגיב להודעתך כאן. אנדר-ויק!do'h‏ • 20:31, 22 באוקטובר 2010 (IST)

השועל והעורב[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר משיחת משתמש:כ.אלון

שלום! לאחרונה עדכנתי את הערך, והוספתי לו מידע לגבי מוסר ההשכל נוסף הנובע מן המשל. לאחר מספר דקות, ביטלת את התוספת. אשמח אם תכתוב את תשובתך בדף השיחה...

ממשיל המשל (איזופוס) חי במאות השישית והשביעית לפני הספירה ולפי מיטב ידיעתי לא היה בן לעם היהודי. משכך , ומשלא הבאת מקור מהימן ומקובל לקביעתך, ראיתי בתוספת שלך השחתה ולכן מחקתי.

בכל אופן אם בכוונתך להמשיך ולתרום לויקיפדיה באופן חיובי אני ממליץ לך גם להירשם. בהצלחה בהמשך.כ.אלון - שיחה 15:13, 23 באוקטובר 2010 (IST)

אין אני חולק עליך בקביעתך לגבי תקופה בה חי ממשיל המשל ולגבי העובדה שאין הוא היה בן לעם היהודי. יחד עם זאת, אני לא מבין לאיזה מקור מהימן אתה מצפה. זאת במיוחד לאור העובדה שלעצם ממשותו של איזופוס אין מקור מהימן. אך אם האמונה הרווחת מזה מאות שנים שהוא אכן חי היא מקור מהימן, הרי התנ"ך שלנו הוא מקור מהימן לא פחות. באותה רמת מהימנות של שני מקורות המידע, ברור לעין כי ממשיל המשל חי בתקופה של גלות בבל וקיים ספק קטן שלא הכיר את תרבות ישראל. הרעיון של היצר הרע כחותר תחת הנהגת האדם מבוטא באופן ברור ביותר בסיפור גן עדן ובכל הספרות היהודית. אם תתבונן באמת שוב במשל תמצא שאכן מה שהכשיל את העורב הוא היצר הרע. אני מקווה שאין אתה חולק עליי שמוסר ההשכל לגיטימי ממשל זה הוא אכן שליטתו של היצר הרע בעורב. ברצוני להסב את תשומת לבך לערכים איזופוס ומשל המסבירים את השתלשלות הנוסחים השונים של המשלים והנמשל הנגזר מהם. אני מקווה ששכנעתי אותך (1) שלקח לגיטימי הוא שליטת היצר הרע (2) שלא מן הנמנע שמשל זה דובר גם בין היהודים בתקופת חיותו של איזופוס (3) גם אם לא הייתה בכוונות איזופוס לכוון לנמשל זה (מה שלא ברור כי הגרסאות השתנו עם הזמן), הרי לגיטימי היום להדגיש לקח זה או אחר בלי קשר לכוונת המקור. Ofekalef - שיחה 17:24, 23 באוקטובר 2010 (IST)
אני עדיין מתקשה לראות קשר ישיר בין המשל הספציפי שעליו נכתב הערך לפילוסופיה היהודית. בכל אופן אני מעביר את תוכן שיחתנו לשיחת הערך ,שם מקומו.כ.אלון - שיחה 16:48, 24 באוקטובר 2010 (IST)

מוסר השכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעת רשום בערך: "מוסר ההשכל של משל זה הוא כי אסור להיות שאננים, ושאנו תמיד צריכים לחשוד באויבנו ולהתכונן לאפשרות שייתכן שהוא מנסה להערים עלינו." עם זאת, גם כאן וגם כאן, מובא מוסר ההשכל מנקודת המבט של השועל ולא של העורב: מודגש שיש צורך לא בגדרנות אלא בשכל. ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 18:39, 25 באוקטובר 2010 (IST)

בכלל יש פה מוסר השכל כאילו הוא עובדה. צריך לשנות את כל הכתיבה של הערך... Ofekalef - שיחה 21:31, 27 באוקטובר 2010 (IST)

מוסר ההשכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשמח אם מישהו יביע דעתו לגבי שינוי דרך הצגת מוסר ההשכל.

ראשית, הוא מוצג כעובדה, והוא בעצם דעה, שכן ישנם עוד הרבה מוסרי השכל שניתן להסיק מסיפור זה.

שנית, מדוע לבחור דווקא במוסר השכל זה?

(אשמח אם תראו את העריכה שביצעתי בערך, ואולי אוכל להחזיר אותה, בתוספת הדגשת הרעיון, שזו יכולה להיות עוד דעה..)

תודה רבה Ofekalef - שיחה 21:35, 27 באוקטובר 2010 (IST)

העורב והשועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוקר אחד מצא העורב פרוסת גבינה, הוא החזיק אותה במקור שלו והתיישב על העץ הגבוה ביותר באזור כדי לאכול אותה .

כך חשב העורב , יראו אותי כולם ויקנאו בי על שזכיתי בפרוסה כה יפה של גבינה . כשעמד העורב לפתוח בסעודה החגיגית , קרב אל העץ השועל ,שריח הגבינה עלה באפו .

השועל היה רעב ורצה לזכות בגבינה. עמד השועל לרגלי העץ וניסה למצוא תכסיס.

הוא התחיל לשבח את העורב ואמר לו : "מה נאה אתה ומה יפות נוצותיך ! מתאים לך להיות מלך העופות , חבל רק שקולך אינו נעים"

העורב התנפח מרוב גאווה ורצה להראות לשועל שגם קולו ערב . הוא פתח את מקורו וצרח .

וכך כמובן נפלה הגבינה מפיו . חטף השועל את הגבינה ואכל אותה .

"אכן עורב גנדרן" אמר השועל , "אולי יפה מראך , אולי ערב קולך , אבל בשביל להיות מלך העופות , צריך שיהיה גם מעט שכל בקדקוד " .



79.182.124.87 15:53, 17 במרץ 2013 (IST)