שיחה:השערת הצנזורה הקוסמית
תודה והסבר[עריכת קוד מקור]
ראשית תודה ל-Eranb ול-Hbk3 על תיקוני הסגנון המהירים שערכתם.
כללי: ניסיתי לתת בערך זה הסבר שיהיה מובן ואם זאת מדוייק. בספרות המקצועית ההסברים מאוד טכניים ולכן הערך לא מבוסס על שום מקור כתוב ספציפי, אלא על ידע אישי. אשמח לקבל תיקונים וקישורים להסברים טובים של הנושא. דרך-אגב, ההסבר בויקיפדיה האנגלית לא כל כך טוב ואני מתכוון לתקן אותו בעתיד.מלמד כץ 02:35, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- "קיומה של סינגולריות שאיננה מוקפת באופק אירועים, הקרויה גם סינגולריות עירומה, תיצור בעייה לגבי יכולת החיזוי של הפיזיקה, כלומר בעיית סיבתיות. אם היא נמצאת באותו מרחב-זמן בו נמצאים שאר העצמים ביקום (למשל כדור-הארץ) אז נגזר גורלם של עצמים אלו להגיע אליה תוך זמן סופי, והמשמעות של עתיד רחוק תיעלם לגביהם. במילים אחרות, לא נוכל בעזרת פיזור החומר כיום להעריך את אשר יקרה בעתיד הרחוק, בזמן השואף לאינסוף".
נראה שבנסיון לתרגם פיזיקה לעברית נוצרה כאן סתירה פנימית. אם קיימת סינגולריות חשופה, וגורלם של כל העצמים הוא להגיע אליה בזמן סופי, אז זוהי ההערכה לגבי ההתרחשות בעתיד הרחוק. עוזי ו. 15:53, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- הבעיה היא זו: כדי שתהיה סיבתיות אנו רוצים להעריך מה יקרה בזמן כלשהוא t, השואף לאינסוף. בניסוח פיזיקלי נדרוש ש-t יהיה בחרוט הזמן שלנו. לגבי גוף שנמצא בקרבת סינגולריות עירומה הזמן ייעצר בזמן סופי כלשהוא, נניח שעבורי זמן זה הוא t1. במקרה זה, איבדתי את יכולת החיזוי לזמנים גדולים מ-t1, אפילו עבור נקודות שמצויות בחרוט הזמן שלי.מלמד כץ 16:21, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- הרי לך חיזוי: בכל זמן t1 שגדול מ-t, הגוף יהיה בתוך הסינגולריות. עוזי ו. 16:49, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- אתה צודק. מה שכתבתי לא מספיק בשביל לתאר את הבעיה. אנסה להוסיף קצת.מלמד כץ 16:54, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- ראשית, אני כבר מבין שההסבר שנתתי בערך עצמו לא מספיק.
- לגבי הפרדוקס. הסינגולריות עירומה וכל גוף יגיע אליה בסופו של דבר. נניח שגוף א' הגיע אליה ב-t1. עבורו הזמן חדל מלכת, כלומר השעון שלו יראה תמיד t1 (גם אם יש לו שען טוב). לעומת זאת, השעון של גוף ב', שעדיין לא הגיע לסינגולריות ממשיך לנוע. הוא עצמו מגיע לסינגולריות בזמן מאוחר יותר למשל t2. כעת המערכות שלהם מתאחדות, אלא שהשעונים מראים זמן אחר, וזה לא ייתכן.מלמד כץ 17:14, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- גם את הבעיה הזו אני לא מבין. בפרדוקס התאומים, משגרים שעון אחד לחלל, והוא חוזר לכדור הארץ. כעת השעון הזה והתאום שלו נמצאים באותו מקום, ומצביעים על זמן שונה. אז מה? עוזי ו. 19:38, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- דומה אבל שונה. אצל התאומים אני יכול לעקוב אחר המסלול שלהם במרחב-זמן. הפגישה בעצם תכוון את שעוניהם (למרות שאחד זקן ואחד צעיר) והם ימשיכו לחיות יחד במערכת ייחוס משותפת. בחור השחור יש לי בעייה. עצם א' הגיע לסינגולריות ב-t, והוא "נתקע" בזמן הזה. כשעצם ב' מגיע לסינגולריות הוא מגיע בנקודת זמן אחרת לאותה נקודת מרחב. האם הוא פוגש את א' או לא? הבעיה נובעת מכך שכאן הזמן עצר, ואילו אצל התאומים הוא נע בקצב שונה.מלמד כץ 20:20, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- לא מובן לי. A את הספירה בשנת 2021, ומאז זו השנה אצלו לתמיד, ו- B עוצר רק ב- 2025. הם "נפגשים" כי הם נמצאים באותן קואורדינטות מרחביות. השעון של A עצר; האם נובע מכך שהוא לא יכול לפגוש את B? הרי ההסתכלות שלו היא (בהכרח) נקודתית, ועצמים נקודתיים כן יכולים לפגוש ("פתאום") זה את זה. עוזי ו. 20:53, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- בשביל להפגש הם צריכים להיות באותו מקום וגם באותו זמן (באותה נקודת מרחב-זמן).מלמד כץ 20:59, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- ומה מתקלקל בפרדוקס הזה אם הסינגולריות אינה חשופה? אם יש מקום שהזמן עוצר בו, אפשר בקלות להסיע אליו תאומים ולהשליך אותם פנימה בהפרש של שעה. השני פוגש את הראשון, אבל לא להיפך. עוזי ו. 01:00, 16 באוקטובר 2006 (IST)
- זאת בדיוק הסיבה שפנרוז הציע את ההשערה החזקה. ההשערה החלשה מגינה רק על מי שנמצא מחוץ לאופק האירועים כי הוא לא בהכרח יגיע לסינגולריות, אבל היא עדיין מאפשרת את הניסוי שאתה מציע. ההשערה החזקה אמורה למנוע את המצב הזה. היא אומרת: או שאין סינגולריות בתוך היקום שלנו (מלבד סינגולריות ההתחלתית ו/או סופית של כל היקום) או שהתיאוריה ליד הסינגולריות היא כבידה קוונטית. אני חושב שרוב אם לא כל העוסקים בתחום נוטים לאופציה השנייה (כבידה קוונטית).מלמד כץ 01:52, 16 באוקטובר 2006 (IST)
- תודה. הנקודה האחרונה אינה מופיעה בערך. עוזי ו. 02:05, 16 באוקטובר 2006 (IST)
- זאת בדיוק הסיבה שפנרוז הציע את ההשערה החזקה. ההשערה החלשה מגינה רק על מי שנמצא מחוץ לאופק האירועים כי הוא לא בהכרח יגיע לסינגולריות, אבל היא עדיין מאפשרת את הניסוי שאתה מציע. ההשערה החזקה אמורה למנוע את המצב הזה. היא אומרת: או שאין סינגולריות בתוך היקום שלנו (מלבד סינגולריות ההתחלתית ו/או סופית של כל היקום) או שהתיאוריה ליד הסינגולריות היא כבידה קוונטית. אני חושב שרוב אם לא כל העוסקים בתחום נוטים לאופציה השנייה (כבידה קוונטית).מלמד כץ 01:52, 16 באוקטובר 2006 (IST)
- ומה מתקלקל בפרדוקס הזה אם הסינגולריות אינה חשופה? אם יש מקום שהזמן עוצר בו, אפשר בקלות להסיע אליו תאומים ולהשליך אותם פנימה בהפרש של שעה. השני פוגש את הראשון, אבל לא להיפך. עוזי ו. 01:00, 16 באוקטובר 2006 (IST)
- בשביל להפגש הם צריכים להיות באותו מקום וגם באותו זמן (באותה נקודת מרחב-זמן).מלמד כץ 20:59, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- לא מובן לי. A את הספירה בשנת 2021, ומאז זו השנה אצלו לתמיד, ו- B עוצר רק ב- 2025. הם "נפגשים" כי הם נמצאים באותן קואורדינטות מרחביות. השעון של A עצר; האם נובע מכך שהוא לא יכול לפגוש את B? הרי ההסתכלות שלו היא (בהכרח) נקודתית, ועצמים נקודתיים כן יכולים לפגוש ("פתאום") זה את זה. עוזי ו. 20:53, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- דומה אבל שונה. אצל התאומים אני יכול לעקוב אחר המסלול שלהם במרחב-זמן. הפגישה בעצם תכוון את שעוניהם (למרות שאחד זקן ואחד צעיר) והם ימשיכו לחיות יחד במערכת ייחוס משותפת. בחור השחור יש לי בעייה. עצם א' הגיע לסינגולריות ב-t, והוא "נתקע" בזמן הזה. כשעצם ב' מגיע לסינגולריות הוא מגיע בנקודת זמן אחרת לאותה נקודת מרחב. האם הוא פוגש את א' או לא? הבעיה נובעת מכך שכאן הזמן עצר, ואילו אצל התאומים הוא נע בקצב שונה.מלמד כץ 20:20, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- גם את הבעיה הזו אני לא מבין. בפרדוקס התאומים, משגרים שעון אחד לחלל, והוא חוזר לכדור הארץ. כעת השעון הזה והתאום שלו נמצאים באותו מקום, ומצביעים על זמן שונה. אז מה? עוזי ו. 19:38, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- אתה צודק. מה שכתבתי לא מספיק בשביל לתאר את הבעיה. אנסה להוסיף קצת.מלמד כץ 16:54, 15 באוקטובר 2006 (IST)
- הרי לך חיזוי: בכל זמן t1 שגדול מ-t, הגוף יהיה בתוך הסינגולריות. עוזי ו. 16:49, 15 באוקטובר 2006 (IST)
שיטות טופולוגיות?[עריכת קוד מקור]
"בשנת 1965 הוכיח פנרוז, בשיטות טופולוגיות, כי בתוך כל חור שחור יש לפחות נקודה סינגולרית אחת" האם זה אכן נכון? האם באמת מדובר בשיטות "טופולוגיות טהורות"? לירן (שיחה,תרומות, בקשה ממפעילים שרואים חתימה זו) 14:51, 28 ביוני 2007 (IDT)
- היי לירן, אלו אכן שיטות טופולוגיות. יש לי ידע בסיסי בטופולוגיה ולכן לא אסתכן לענות על שאלתך לגבי "שיטות טופולוגיות טהורות", אבל צירפתי לערך את ה-reference למאמר המקורי של פנרוז. אגב, משפט הסינגולריות של פנרוז בהחלט זכאי לערך נפרד ואשמח אם תרצה לכתוב אותו. אם אתה לא מצליח למצוא את המאמר באינטרנט או בספרייה אז צור אתי קשר במייל ואשלח לך אותו. מלמד כץ 16:33, 28 ביוני 2007 (IDT)