שיחה:חולדה הנביאה

שם הערך

ליאת סבורה ששם הערך הנכון הוא "חלדה הנביאה", ללא ו'. להעביר או לא? yellowblood 00:04, 8 מרץ 2006 (UTC)

בתנ"ך נכתב "חלדה", בספרות חז"ל ובפרשנות הקלאסית (רש"י, רד"ק, מצודות וכד') נכתב "חולדה". אם תעביר ואם לא, כדאי לציין מן המופע האחד הפנייה למופע השני. --י.-- 00:11, 8 מרץ 2006 (UTC)

יוצר הפנייה מ-"חלדה".

אם אינני טועה, בכתיב חסר צ"ל חולדה. odedee • שיחה‏ 10:37, 11 מרץ 2006 (UTC)

מסכים. צריך להעביר לחולדה. דוד 22:54, 11 מרץ 2006 (UTC)

חֻלדה בכתיב חסר - מקובל ששמות נכתבים בכתיב חסר גם כשהם ללא ניקוד. אבל במקרה הזה לא נתקלתי במישהו שכתב חלדה, חסר. ינבושד 23:03, 11 מרץ 2006 (UTC)

אני גם מעדיף חולדה הנביאה. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 23:06, 11 מרץ 2006 (UTC)

גם אני בעד חולדה. דוד שי 05:01, 12 מרץ 2006 (UTC)

חסר בערך

• התייחסות לשערי חולדה. רש"י קשר בין חולדה הנביאה ושער חולדה בפירושו למלכים ב כב, יד.

כאן יש קישור לערך נפרד, שעדיין לא נוצר.yellowblood 00:20, 8 מרץ 2006 (UTC)

• התייחסות ללשכת חולדה: רש"י דברי הימים ב לד, כב: "לשכה אחת היתה לה לחולדה סמוכה ללשכת הגזית לשכת חולדה היתה פתוחה לחוץ וסתומה כלפי סנהדרין שבלשכת הגזית כך כתוב במסכת מדות מפני צניעות".

על חולדה הנביאה בספרות חז"ל

חז"ל דנו בחולדה במסכת מגילה דף יד ע"ב.

תבנית נביאות

כדאי להוסיף תבנית נביאות שבה ניתן יהיה לנווט בין הנביאות השונות.

אני חושב שמספיקה הקטגוריה נביאים בתנ"ך, לא? yellowblood 00:29, 8 מרץ 2006 (UTC)

שים לב. אני לא מדבר על קטגוריה, אלא על תבנית. המטרה: הקלה על ניווט בין ערכים קרובים. --י.-- 00:48, 8 מרץ 2006 (UTC)

אני חושב שבמקרה זה אפשר להסתפק בקטגוריה. התבנית נועדה להקל כאשר הקט' מוצפת בערכים שונים ומשונים. Yonidebest Ω Talk‏ 08:26, 8 מרץ 2006 (UTC)

מאה אחוז. תודה רבה. --י.-- 09:37, 8 מרץ 2006 (UTC)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.hofesh.org.il/articles/tanach/prophets.html/
  • In חולדה הנביאה on 2013-05-05 04:07:41, 404 Not Found
  • In חולדה הנביאה on 2013-05-14 21:13:36, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 00:13, 15 במאי 2013 (IDT)

תוספות ושינויים בערך

אני מציעה להפריד בצורה ברורה יותר בין דמותה של חלדה כפי שהיא מופיעה במקרא ובין דמותה במסורות חז"ל. בנוסף, לדעתי יש לקרוא באופן ביקורתי את היחס השלילי של חז"ל לחולדה, ולהביא גם דוגמאות ליחס חיובי כלפיה במסורות חז"ל. אני מציעה מספר תוספות לערך אחרי בדיקה מעמיקה שעשיתי, אשמח לתגובות.

פסקת הפתיחה צריכה להראות לדעתי כך: חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה הייתה נביאה בתנ"ך, בימי המלך יאשיהו. חולדה ניבאה נבואת זעם כיוון שהעם חטא, אך הבטיחה ליאשיהו שהיא לא תתקיים בזמנו. שמה מוזכר בתנ"ך פעמיים בלבד, אך מסורות חז"ל שונות הרחיבו את ההתייחסות אליה, לעתים באור שלילי. בפסקה "חולדה במסורות חז"ל" אני מציעה להוסיף לפני ההפניה לפרקי דרבי אליעזר את הפסקה:

דמותה של חולדה הטרידה את מנוחתם של חז"ל: במספר מקומות, חז"ל מנסים להסביר מדוע אישה קיבלה נבואה, ואיך ייתכן שהמלך יאשיהו פנה אליה ולא לירמיהו, למרות שפעלו באותה התקופה. תמיהתם של חז"ל מובנת: בתנ"ך ישנן רק ארבע נשים עליהן מסופר שהיו נביאות: מרים (שמות ט"ו כ'), דבורה (שופטים ד' ד'), חולדה (מלכים ב' כ"ב י"ד) ונועדיה (נחמיה ו' י"ד) (ועוד אישה שנקראת "נביאה" בישעיהו ח' ג') .עם זאת, התשובות שסיפקו לשאלות אלו, מקטינות את דמותה של חולדה, ואינן מבוססות על הכתוב בתנ"ך.

לאחר הפניה לפרקי דרבי אליעזר אני מציעה להוסיף:

כלומר, על פי מדרש זה, חולדה זכתה בנבואה משום צדיקותו של בעלה, שלום בן תקות ולא בזכות עצמה. בבבלי מגילה, נשאלת השאלה מדוע חולדה ניבאה בימיו של ירמיהו, ומדוע יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו. לשאלות אלו ניתנות מספר תשובות: ובמקום דקאי ירמיה היכי מתנביא איהי אמרי בי רב משמיה דרב חולדה קרובת ירמיה היתה ולא הוה מקפיד עליה ויאשיה גופיה היכי שביק ירמיה ומשדר לגבה אמרי דבי רבי שילא מפני שהנשים רחמניות הן ר' יוחנן אמר ירמיה לא הוה התם שהלך להחזיר עשרת השבטים רב טען שחולדה הייתה קרובת משפחתו של ירמיה, ולכן ירמיה "לא היה מקפיד עליה". כלומר, ירמיה איפשר לה להתנבא, או העלים עין מכך. לפי רבי יוחנן, יאשיהו פנה לחולדה ולא לירמיהו מפני שירמיהו לא היה בעיר. גם שתי התשובות האלו מקטינות את דמותה של חולדה: היא צריכה אישור על מנת להתנבא, והיא אינה ברירת המחדל בבקשת נבואה. לעומת זאת, רבי שילא טען שהפניה לחולדה הייתה מפני שהנשים הן רחמניות: יאשיהו ידע שהוא עומד לקבל נבואה קשה והעדיף לקבל אותה מאישה. התשובה הזו מייחסת לחולדה תכונות חיוביות לעומת המדרשים הקודמים. היחס השלילי לחולדה בבבלי מגילה ממשיך: רב נחמן טוען שדבורה וחולדה היו יהירות ולכן נקראו בשמות "רעים": אמר רב נחמן לא יאה יהירותא לנשי תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו חדא שמה זיבורתא וחדא שמה כרכושתא זיבורתא כתיב בה "ותשלח ותקרא לברק" ואילו איהי לא אזלה לגביה כרכושתא כתיב בה "אמרו לאיש" ולא אמרה אמרו למלך רב נחמן טוען ש"לא נאה היהירות לנשים", מה שמחזק את הטענה שחז"ל התקשו לקבל את העובדה שהיו גם נשים שהתנבאו, כיוון שלא נראה שהתנ"ך עצמו מבקר את דמותה של חולדה על יהירות. דרשנים ופרשנים מאוחרים יותר התייחסו באור חיובי לחולדה: במדרש בראשית רבתי פרשת חיי שרה, מדרש שנכתב על ידי משה הדרשן במאה ה-11, נזכרת חולדה הנביאה כאחת מכ"ב הנשים הכשרות שהיו בעולם. גם רש"י לא מתייחס לחולדה בצורה שלילית.

כאן יש להביא את ההתייחסויות של רש"י לחולדה שמופיעות בערך.

הפירוש "הגהות רבי עובדיה הנביא", אף מגדיל וטוען שחולדה הייתה מלמדת את הזקנים תורה שבעל פה: במשנה - בבית אולפנא שער יש בעזרה ששמו שער חולדה במסכת מדות (לד א) ויש שפותרים במשנה חוץ לחומה בין שתי החומות שהיא משנה לעיר [במשנה היתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה]

קשה להתייחס לקבר חולדה ולהתעלם משתי המסורות הנוספות שקשורות אליו, ולכן לדעתי אחרי הפסקה "קבר חולדה" יש להוסיף את התוספת הבאה:

המקום המזוהה כיום עם קבר חולדה, הנמצא על הר הזיתים, ידוע בנצרות כ"קבר פלגיה", ובאסלאם כ"קבר ראבעה אלעדויה". פלגיה הייתה קדושה נוצרית שחיה במאה הרביעית, וראבעה אלעדויה הייתה מיסטיקנית סופית שחיה במאה השמינית. כלומר, קבר זה מקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, וכל אחת מהן מייחסת אותו לאישה אחרת. הייחוס הנוצרי לפלגיה הוא המוקדם ביותר, ומופיע כבר במאה השישית.

בראשית רבה

מישהו כתב בטעות שבראשית רבה מיוחס לרבי משה הדרשן. טענה זאת היא על חלק משאר מדרשי רבה, אבל לא על בראשית רבה שהוא קדום לכל הדעות. תיקנתי בפנים Snfdfk - שיחה 01:48, 22 ביולי 2018 (IDT)