שיחה:חוק שימור האנרגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לא רוצה לגעת לכם בערך הזה, כי אני אורח מזדמן - אבל המשפט "אחת התוצאות של תורת היחסות .. מסה יכולה להפוך אנרגיה" הוא טעות גסה. מסה הייתה יכולה להפוך לאנרגיה גם לפני תורת היחסות (הפרטית) והמשוואה e=mc^2 הייתה תקפה לפני כן. ההבדל הוא, שהפרטמטר m המופיע בתורת היחסות שונה מזה המופיע בתורה הקלאסית והוא כולל את המקדם Gama ההופך את כל המשוואה למשהו אחר - המשתנה במערכת הייחוס / במהירות העצם.

אתה טועה לחלוטין. לפני שאיינשטיין העלה את תורת היחסות אף אחד לא העלה על הדעת שמסה תהפוך לאנרגיה (אם כי זה כמובן קרה כל הזמן בלי שאנשים ידעו את זה). emanשיחה 16:32, 21 אפריל 2006 (IDT)

יש לי שאלה של הדיוט. אודה לתשובה רצינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה שמעתי את החידה הבאה ולא הייתי בטוח בתשובתי. אני סבור שזה קשור לחוק שימור האנרגיה... החידה:"עומדים על קצה צוק גבוה (נניח באזור מצדה...). בעזרת זרוע יציבה בעלת אורך שווה מפילים שני ארגזים מרובעים בעלי מידות שוות (נפח משקל וכו'...). אחד הארגזים מלא בבטון ואחד הארגזים מלא בנוצות. מי מגיע ראשון לאדמה? התשובה האינסטיקטיבית (ולדעתי הנכונה) היא שארגז הבטון יגיע קודם. אודה להסבר פיזיקלי/נוסחה (אבל פשוט בבקשה)

בהנחה שלשני הארגזים חיכוך שווה עם האוויר, וההבדל הוא רק בתכולתם, אז שני הארגזים יגיעו לקרקע באותו הרגע. לפחות על פי הפיזיקה הקלאסית, זה נובע מהנוסחה x=v0t+at²/2 (העתק שווה למהירות התחלתית (אפס בנפילה חופשית) כפול הזמן ועוד תאוצה (a) כפול זמן בריבוע חלקי שתיים). מכאן שאין קשר בין זמן הנפילה למסה. --איתי (ItayKenny)
זה כמעט מדויק. אם מתעלמים מהתנגדות האויר, תאוצת הכובד של שני גופים הנמצאים באותו מקום על פני כדור הארץ תהיה זהה. העניין הוא שדווקא אם התנגדות האוויר לשניהם שווה, המהירות וכתוצאה מכך זמן ההגעה יהיו שונים. בפועל, זה יעבוד רק אם תפיל את הגופים בריק. כיוון שהתנגדות האויר תלויה בצורה ולא במסה, ניסויים מסוג זה (קילו ברזל וקילו נוצות) יניבו זמני נפילה שונים. קומולוסשיחה 01:25, 15 ביוני 2007 (IDT)

למה אין תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסימו קצת תמונות והעמודה תהיה יותר יפה

מנועים מגנטים(סותרים את החוק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה ראיתי ביוטיוב סירטונים על מנועים מגנטים. ועלתה בי המחשבה. איך מנוע מגנטי יכול להסתובב ללא הפסקה וליצר אנרגיה, חשמל לדוגמה. מבלי לאבד אנרגיה עצמית כמו פנטום מובילה. איך זה מסתדר עם חוק שימור האנרגיה.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

זה לא מסתדר, ומכאן שזו לא כל התמונה. ‏odedee שיחה 14:04, 11 במרץ 2010 (IST)

אנרגיה שמתבזבזת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הועבר ל-ויקיפדיה:הכה את המומחה. אודלן - שיחה 21:11, 15 בינואר 2011 (IST)

גילוי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולי כדאי להוסיף משהו על הניסוי של ג'ול - גילוי חוק שימור האנרגיה? 31.44.134.21 18:06, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

תודה על המשוב. ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ניתן לערוך את הדף על ידי לחיצה על הלשונית Edit-he.png בראש הדף בצד שמאל. ויקיפדיה צריכה אותך!Ofekalefשיחההצטרפו למיזם המקורי!‏ 18:09, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

הדף אינו מספיק מובן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שלא בקי מאוד בפיזיקה לא מבין מילה וחצי מילה מכל מה שכתוב פה.

ובפשטות אם אני שורף עץ החומר שלו הופך לאנרגיה, כלומר לחום, מה קורה אחרי שהעץ נגמר והאויר מתקרר, לאן נעלמה האנרגיה.

תודה על הערך. חסר הסבר לנוסחאות - כלומר, פירוט המשתנים המופיעים בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה מייצג כל משתנה? תודה!

דווקא אני לא רואה משהו שלא מוגדר. על איזה משתנים אתה מדבר שלא מוגדרים? eman שיחה 13:17, 29 באוקטובר 2011 (IST)