שיחה:חמאה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 178
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 178


ערך זה זכה במקום הראשון בתחרות הכתיבה "מקצרמר למובחר" של ויקיפדיה העברית


היי, הרשיתי לעצמי ליישר את ההערות שוליים לשמאל כי הן כולן באנגלית. אם זה מפריע לך אתה יותר מוזמן לבטל את הגירסה שלי. ברוקולי 19:04, 10 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

הערך תורגם מאנגלית ועבר אי אלו שיפורים, בהתבסס על הערך הקצר והמעולה של ליידיפיין - [1]. יחסיות האמת 15:46, 11 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

דבר השופטים[עריכת קוד מקור]

גרסה קובעת

הערות כלליות[עריכת קוד מקור]

  1. גודש הפיסוק מעיב על זרימת המלל.
  2. עברית נהדרת (שפיית המים, הרעפתה, המולעטות) נמהלת בתרגום חלקי בלבד של מינוח לועזי (ממברנות, פרוטאינים, בקטריות).
  3. למה חמאת כבול לא תעלה על הדעת בימינו? יש בימינו אנשים שגונזים שימורי סרדינים עד שיהפכו לתרחיף דוחה, אותו יגמעו בשקיקה.
  4. המובאה מאנציקלופדית הבית חביבה ביותר. אולי כדאי ליצור לה קישור אדום ולציין את מוצאה הלאומי.
  5. מפיסקת "עיצוב החמאה" לא הצלחנו להבין אם החמאה הנמכרת בישראל דומה לאריזה המזרחית, למערבית או למשהו אחר לגמרי. הפיסקה מעניינת אך כדאי להרחיבה מעבר לקצה אפו של האמריקאי המצוי.
  6. בפיסקה "ברחבי העולם, ובישראל" כדאי לציין את הצריכה השנתית הממוצעת לנפש ולא רק את הצריכה הכוללת.
  7. פיסקת "בריאות ותזונה" שימושית יותר לקורא מרוב הפרטים המרתקים המובאים בערך. אנו מציעים להרחיבה ולקדמה במעלה הערך. בפרט, כדאי להבהיר בקצרה מדוע כולסטרול ושומן רווי מזיקים לבריאות הלב והעורקים ואילו מינונים יומיים עשויים להיות בעייתיים. אם ידועה צריכת החמאה הממוצעת בישראל, כדאי להשוותה למינון הכולסטרול הבעייתי ("הצרכן הישראלי הממוצע מדפן את עורקיו ב-9 מיליגרם כולסטרול ליום שמקורם בחמאה, לעומת כ-5 מיליגרם ליום המומלצים על ידי הסתדרות הרופאים הקווקזית").
  8. הסיפור על המכשפות בימי הביניים מעניין.
  9. הזיהוי בין חמאה משמנת טריה, חמאת תרבית וחמאה משמנת חמוצה מבלבל ואולי חבויה בו חלילה סתירה: 'חמאה המיוצרת משמנת טריה או בתרבית נקראת כיום "חמאה משמנת חמוצה".' ו-' בכל רחבי יבשת אירופה, ישנה העדפה ברורה לחמאת-תרבית, בעוד שחמאת שמנת מתוקה שולטת בשווקי ארצות הברית ובריטניה. לפיכך, בארצות הברית מכונה לעתים חמאת-התרבית "חמאה בסגנון אירופאי". חמאה משמנת חמוצה אינה זמינה כמעט בכלל בארצות הברית, וגם באירופה תפוצתה נדירה למדי.'

ניסוח[עריכת קוד מקור]

  1. "על-פי העובדה שאפילו נענוע מקרי עשוי להפוך שמנת לחמאה, סביר להניח שהמצאת החמאה הייתה עוד בימי קדם, אפשר שבאזור מסופוטמיה בין השנים 9000 ל-8000 לפנה"ס." - "לאור העובדה שאפילו נענוע מקרי עשוי להפוך שמנת לחמאה, סביר להניח שהחמאה נתגלתה עוד בימי קדם, אפשר שבאזור מסופוטמיה במהלך האלף ה-9 לפנה"ס."
  2. "הייתה לידועה על שום חמאתה" - למה לא "נודעה בחמאתה המשובחה" ?
  3. "צלוחיות חמאה אקדיות" - אפס תוצאות בגוגל ואני בער - אקדיות או אכדיות?


תרגמת[עריכת קוד מקור]

  1. מניפולציה - אפשר פשוט טיפול
  2. בציוויליזציות - בתרבויות
  3. וריאנטים - זנים או תצורות

תרגמת עם קישור שגוי[עריכת קוד מקור]

  1. פרוטאינים - חלבונים
  2. בקטריות - חיידקים

תרגמת עם קישור חסר[עריכת קוד מקור]

  1. האנטיספטית - המחטאת


קישורים[עריכת קוד מקור]

קישורים חסרים[עריכת קוד מקור]

  1. החמצה (מזון) או תחמיץ
  2. מותססת
  3. חומר משמר או שימור מזון
  4. כבשים (:
  5. סיפור ילדים - לא הכרחי
  6. והחומצית
  7. מקרר
  8. רגישות ללקטוז
  9. ממוימנים


קישורים שגויים ללא תרגמת[עריכת קוד מקור]

  1. צפיפות - צפיפות

קישורים מיותרים בהקשר בו הובאו[עריכת קוד מקור]

  1. ממברנה - עדיף פשוט קרום
  2. סימולציה - מוטב "ניתן לחקות את טעם חמאת התרבית על ידי הוספת חומצה לאקטית..."
  3. קטגוריות החמאה - למה לא "סוגי החמאה" או "זני החמאה"

זוטות[עריכת קוד מקור]

  1. הממית - המימית
  2. שומן גבישית - שומן גבישי
  3. באמצע תהליך הייצור --> במהלך הייצור
  4. מנסה - נמסה
  5. לאקטוז - לקטוז
  6. לחבוצה - לחובצה
  7. שלמפעלי - של מפעלי
  8. חמא - חמאה


חזות[עריכת קוד מקור]

  1. יופי של עיצוב, יופי של תמונות.
  2. יש להשלים את גיור פיסקת הערות השוליים. אצלנו מופיעים שם מעברי שורה מיותרים.

סיכום[עריכת קוד מקור]

ערך יסודי ומרתק המחדש רבות לקורא על מוצר צריכה עממי. הערך מבוסס על ערך מקיף בוויקיפדיה האנגלית, אך כולל השלמות לישראל. העברית הקולחת והעשירה משייכת את הערך בקלות לעידית הערכים במיזם. פיסקת "בריאות ותזונה" זקוקה להרחבה ובשאר הערך יש פסיקים מיותרים, מעט קישורים חסרים ותרגמת טכנית קלה. להערכתנו ניתן להשלים את כל התיקונים הנחוצים עוד במהלך דיון ההמלצה על הערך. תחזקנה ידי העוסקים במלאכה, בניתם ערך לתפארת!

הכרעת השופטים[עריכת קוד מקור]

הערך זכה במקום הראשון בתחרות!

תהליך השיפוט נחלק לשני שלבים נבדלים. ראשית קראנו, איש איש בביתו, את כל הערכים המועמדים. נדרשנו לענות על השאלה "מה המרחק בין הערך הקיים לבין ערך מומלץ" ולציין לעצמנו את כל השיפורים הרצויים וההכרחיים בערך. מטלה זו היתה מפרכת לעתים, אך לא בעייתית. ברוב המקרים הופגנה השקעה ניכרת בכתיבה או בתרגום הערכים. שלושה ערכים הפגינו קרבה מובהקת לרמה הנדרשת מערך מומלץ והתרשמנו כי ניתן לתקן את הפגמים שנפלו בהם בתוך פחות משבוע. ערכים אלה הם אריתמטיקה, חמאה ויגואר.

כעת נדרשנו לקבוע מי המשובח מבין שלושת הערכים הזוכים. מטלה זו מצומצמת יותר בהיקפה אך בעייתית יותר בדרישותיה. שלושת הערכים הזוכים הם טובים וראויים. לשלושתם יתרונות ופגמים "מולדים" שאינם תלויים רק באיכות הכתיבה ונדרשנו להימנע משיקלולם. בנוסף, כל אחד משלושת הזוכים התעלה על האחרים במדד אחד לפחות ונפל משני אחיו במדד אחר. נדרשנו להשוות תפוחים לתפוזים והגענו להכרעה מפורטת ומוסכמת בסוגיה. התלבטויות מעין אלה הן "צרות של עשירים" והיינו שמחים להתחבט על מגוון גדול יותר של ערכים מומלצים.

והרי שיקולינו לפי המדדים שהגדרנו מבעוד מועד:

נגישות[עריכת קוד מקור]

(הערך כתוב כך שגם קורא שאין לו שום ידיעה בנושא יוכל להשכיל ממנו וליהנות מקריאתו. פסקת הפתיח כתובה באופן נהיר לכל, קצר וקולע.)
פיסקת הפתיחה של יגואר היא לדעתנו המוצלחת מבין השלושה. מנגד, מיד אחרי הפתיחה באות שתי פסקאות בנושאים פחות מהותיים, שאפשר היה לדחוק לסוף הערך. בסך הכל שלושת הערכים נגישים ולא מצאנו העדפה ברורה לאחד מהם. אמנם ההישג ניכר יותר עבור אריתמטיקה, אך לטעמנו קשה לתעדף אותו על "חיסרון מולד" שכזה.

אמינות[עריכת קוד מקור]

(הובאו מקורות ואסמכתאות לכתוב בערך, בשיטה האקדמית עם הערות שוליים, או לכל הפחות בצורת רשימת קריאה.)
שלושת הערכים לוקים בחסר במדד זה: יגואר וחמאה לא גיירו כראוי את המקורות מוויקיפדיה האנגלית ואילו אריתמטיקה דל במקורות. חמאה ראויים לשבח על המובאה המרתקת מאנציקלופדיית הבית. יגואר לא הפנו למקורות בעזרת <ref> וזה חבל. פירטנו מספר מקורות שחסרים אצלם (רג'ילנד פורוק וכו'). אריתמטיקה חייב להביא מקורות נוספים ולציין מה המקור ליכולות האריתמטיות של המצרים באלף השלישי לפנה"ס. בסך הכל דורגו הערכים כך לפי מדד זה:

  1. חמאה - דרוש גיור בלבד
  2. יגואר - דרושה השלמת מקורות, עיצוב ההפניות וגיור קל
  3. אריתמטיקה - דרושה השלמת מקורות ניכרת

רהיטות[עריכת קוד מקור]

(הערך דובר עברית טבעית, שוטפת, תקינה ומלאה. מושגים עבריים תקניים משמשים על פני מושגים לועזיים היכן שאפשר. לא נעשה שימוש מופרז בעגה מקצועית של יודעי ח"ן בלבד.)
שלושת הערכים המובילים משתבחים בעברית שלהם. זו נקודת חוזק מרכזית של הערך חמאה, שמתהדר בעברית עשירה וקולחת במיוחד. מאידך, יש בו פיסוק יתר שמעיב על זרימת הקריאה.

מבחינת תרגמת מינוחית, נמצאו הבעיות הבאות:

  • יגואר - קונצנזוס, סטטוס, טריטוריה, אקותוריזם - 4, בהם 1 חמור
  • חמאה - מניפולציה, בציווליזיציות, וריאנטים, פרוטאינים, בקטריות, אנטיספטית, ממברנה, סימולציה, קטגוריות - 9, בהם 6 חמורים (החומרה של וריאנטים, ממברנה וסימולציה היא בהקשר המיותר בו נזכר דווקא המונח הלועזי, ולא במונח כשלעצמו)
  • אריתמטיקה - אלמנטריים, הומוספיאנס, מקסימלי, אובייקט, מודולו, נאיבית, דיגיטלי - 7, בהם 1 חמור

מבחינת בעיות ניסוח, אלה הבעיות שנמצאו:

  • יגואר - 7 בעיות נקודתיות, פיסקה אחת בעייתית ("מבנה חברתי" - מסורבל כאילו תורגם משפט אחרי משפט בלי קריאה נוספת של המכלול)
  • חמאה - 3 בעיות נקודתיות
  • אריתמטיקה - 3 בעיות נקודתיות

זוטות ומינוח קל לתקן ע"י החלפות מתאימות. בעיות הנוסח ביגואר נראות לי החמורות מבין השלושה, בפרט כשיש פיסקה אחת הטעונה עריכה. לכן דורגו השלושה באופן הבא:

  1. חמאה - פיסוק יתר, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 3 בעיות ניסוח נקודתיות
  2. אריתמטיקה - כתיב חסר, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 3 בעיות ניסוח נקודתיות
  3. יגואר - פיסקה הטעונה עריכה, החלפת מונחים לועזיים וזוטות + 7 בעיות ניסוח נקודתיות

מקצוענות[עריכת קוד מקור]

(דיוק עובדתי חסר פשרות והצגה נכונה של הנושא. גם איש מקצוע בתחום ישבע נחת מן הערך.)
האמת שיש קצת חפיפה בין מקצוענות לבין שלמות, לכן התמקדנו כאן בשאלה "מה לא מדויק" ובמדד השלמות בשאלה "מה חסר".

אז מה לא מדויק:

  • יגואר - "נשיכה אדירה בעוצמתה" הוא ניסוח רדוד אך עדיין אינו שגוי. למעשה, לא נמצאו אי דיוקים בערך אלא רק פרטים חסרים וזה יפה מאד.
  • חמאה - חמאת כבול שאינה עולה על הדעת, חשש לסתירה בהגדרת חמאת התרבית
  • אריתמטיקה - קטן בערך מוחלט, חזקה שלילית

לכן במדד זה דירגנו כך:

  1. יגואר - מדויק! הניסוח טעון שיפור אך לא ייספר כאן
  2. חמאה - שני ניסוחים שנויים במחלוקת, אחד מהם משמעותי
  3. אריתמטיקה - שני אי-דיוקים משמעותיים


שלמות[עריכת קוד מקור]

(הערך סוקר את כל ההיבטים ההכרחיים של הנושא, במידת הפירוט הנדרשת. הקשרים מקומיים, עולמיים ומקוריים מתקבלים בברכה אך אינם הכרח בבית זה.)
כאמור, כאן נשאל "מה חסר" ולא "מה לא מדויק" שנדון במדד המקצוענות. אז מה חסר:

  • יגואר - מהו מין בסיסי, מהי ההנחה ומי שולל אותה, מי הנשכן הראשון בין היונקים,
  • חמאה - הרחבה על בריאות ותזונה, הרחבה על עיצוב החמאה בישראל, הרחבה על הצריכה לנפש
  • אריתמטיקה - למרות המחסור במקורות, הערך מצטיין בשלמותו. היינו פוסקים זאת גם אם לא היה נכתב הערך החשוב הוראת המתמטיקה בישראל

לכן במדד זה דירגנו כך:

  1. אריתמטיקה
  2. יגואר
  3. חמאה

וכאן נשאלת השאלה - האם יש לשקלל במדד השלמות את הפרטים הרבים שחמאה מוסיף, מעל ומעבר למצופה מערך על חתיכת שומן מהחי? לדעתנו התשובה חיובית. לכן הפער בין יגואר לחמאה במדד זה הוא קל למדי לטעמנו.

חזות[עריכת קוד מקור]

(תמונות ואיורים התורמים להמחשת הכתוב ולהבנתו. עיצוב מושך. זהו מדד משני בבית זה.)
בשלושת הערכים יש תמונות נהדרות. כותבי אריתמטיקה ליקטו את התמונות בעצמם והדבר נזקף לזכותם. ביגואר היינו שמחים לראות השוואה לתמונה של נמר, אך העניין לא נזקף לחובתם. בהתאם לזאת, שלושת הערכים מקבלים את ההערכה המירבית במדד זה ואריתמטיקה זוכה להטבה מיוחדת.

קישוריות[עריכת קוד מקור]

(הערך מקושר היטב למושגים המסייעים להבנתו. הערך דל בקישורים שגויים או מיותרים בהקשר בו הם מובאים. יצירת ערכים קשורים התקבלה בברכה, אך נלקחה בחשבון ההטייה הקיימת בעושר המיזם (חזקים במתמטיקה, חלשים במדעי החיים). זהו מדד משני בבית זה.)
קישורים אדומים בולטים:

קישורים חסרים, שגויים ומיותרים:

  • יגואר - 4 חסרים, 4 שגויים, 0 מיותרים
  • חמאה - 10 חסרים, 3 שגויים, 3 מיותרים
  • אריתמטיקה - >2 חסרים, 0 שגויים, 0 מיותרים

השקלול פה לא פשוט כי המתמטיקה ממילא חזקה אצלנו והביולוגיה ממילא חלשה. בהינתן כי נכתב הוראת המתמטיקה בישראל, נראה שאריתמטיקה לוקח בגדול במדד זה, על אף המחסור בקישורים לשנים ולתקופות. העובדה שאין בו קישורים שגויים או מיותרים ראויה לשבח. לכן דורגו השלושה כך:

  1. אריתמטיקה - כל הקישורים שהובאו נכונים, חסרים קישורים בעיקר לשנים ולתקופות
  2. חמאה - הופיעו קישורים שגויים, מיותרים וחסרים. חסר קצרמר ערך תזונתי.
  3. יגואר - מגוון ערכים חסרים שאת חלקם ניתן היה לקצרמר, הופיעו גם קישורים שגויים. אין קישורים מיותרים אך יש שחסרו.


סימוכין עשירים במיוחד[עריכת קוד מקור]

(הטבה הניתנת על רשימת מקורות מוצלחת במיוחד התורמת באופן ניכר לקוראים)
הטבה זו נותרה מיותמת - כל הערכים שהשתתפו בתחרות לקו ברשימת המקורות - בשלמותה, בעיצובה ו/או בקישוריותה.

הסברים מוצלחים במיוחד[עריכת קוד מקור]

(הטבה הניתנת על הסברים מקוריים ומוצלחים במיוחד, שלא הכרנו ממקום אחר)
כאן צוינו לשבח ההסבר בערך חמאה על הקשר בין מכשפות לפרפרים והערך אריתמטיקה על דימוי חלוקת הארטיקים.

איור מושקע במיוחד[עריכת קוד מקור]

(איור מושקע במיוחד התורם להבנת הערך)
גם הטבה זו נותרה מיותמת. הערך אריתמטיקה צוין לשבח על בחירה נבונה של איורים מבלי שיהא להם ערך זר להסתייע בו.

הקשרים מקוריים במיוחד[עריכת קוד מקור]

(הקשרים מקוריים לערכים שונים בתכלית, שמוסיפים עניין ועושר לערך)
למגינת לבנו, גם הטבה זו נותרה מיותמת. שלושת הערכים הזוכים ניחנו בהקשרים יפים אך לא מצאנו הברקות. גם הוראת המתמטיקה בישראל תורמת לערך ולמיזם אך אין בה משום הקשר מפתיע.

לסיכום[עריכת קוד מקור]

מבין הזוכים, הערך חמאה הצטיין במדדי האמינות והרהיטות, אך לקה מעט בשלמותו. הערך אריתמטיקה הצטיין בשלמותו ובקישוריותו, אך לקה באמינות ובמקצוענות. יגואר הצטיין במדד המקצוענות אך לקה ברהיטותו ובקישוריותו. אריתמטיקה צוין לשבח על הסבר מוצלח ובחירת ערכים נבונה. חמאה צוין לשבח על הסבר מרתק.

לאור כל זאת דורגו הערכים הזוכים בסדר הבא:

  1. חמאה
  2. אריתמטיקה
  3. יגואר

ברכות לזוכים וחג שמח!

כותבי הערך[עריכת קוד מקור]

משתמש:יחסיות האמת

מידע נוסף[עריכת קוד מקור]

  • בסעיף "ייצור חמאה ברחבי העולם" רצוי לכתוב על "הר החמאה" שהעיק על השוק האירופי המשותף. כאן וכאן מצאתי רמזים לקיומו.
  • בסעיף "בישראל" רצוי לתת מידע היסטורי. ידוע לי שבעשרים השנים הראשונות למדינה (ואולי יותר) היא לא ייצרה את כל תצרוכת החמאה שלה, וייבאה מחו"ל. דוד שי 04:59, 25 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
תבנית:ערך תזונתי
|ויטמין A=684

מציג:

פרויטמין A
684 מק"ג


בחמאה אין פרו-ויטמין A אלא רק ויטמין A (רֵטִינוֹל);

נאלצתי להוסיף בנפרד:

ויטמין A (רֵטִינוֹל): 2,500 יחידות בינ"ל ב-100 ג' חמאה.


חיים ברמן 16:20, 29 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

תיקנתי את הטעות בתבנית ועכשיו זה בסדר, אני מקווה. אם יש לך הצעות לשיפור הערך, אשמח מאוד לשומען. יחסיות האמת 20:24, 29 במאי 2007 (IDT)[תגובה]
מעבר לכך, אני מאמין שתיקנתי את כל הבעיות שהעלו שופטי התחרות וויקיפדים אחרים בדף זה, למעט המידע שביקש דוד על יבוא חמאה לישראל בשנות החמישים והשישים, מידע שלא הצלחתי לאתר. יחסיות האמת 19:22, 30 במאי 2007 (IDT)[תגובה]

הערה מרשימת ההמתנה[עריכת קוד מקור]

לפני שמצביעים על הערך ראוי שהקישור הפנימי לדף הפירושונים עיבוד יתוקן. הייתי מתקן בעצמי, אבל לא הצלחתי להכריע בעניין (תיקנתי שלושה קישורים אחרים). שמובבה 17:39, 5 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

סודר. יחסיות האמת 23:29, 6 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]
אצלי הקישור עדיין מצביע לעמוד פירושונים. בעמוד הפירושונים אין פירוש שלדעתי מתאים, מה שאומר שאין לאן לקשר ישירות וכן שאין משמעות לקישור לעמוד הפירושונים (דבר שלפעמים אנחנו עושים, אם אין עדיין ערך מדוייק). האם אתה בטוח שתיקנת? שמובבה 08:17, 10 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]
כן, ראה את השינויים שביצעתי בדף הפרושונים, עפ"י הדף המקביל באנגלית. יחסיות האמת 18:04, 10 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]
ראיתי. מספק לבינתיים. שמובבה 08:44, 11 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

האם זבדה היא תרגום עברי ל-en:butterfat? מלמד כץ 22:37, 6 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

אכן, עפ"י מילון זילברמן. יחסיות האמת 23:19, 6 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

חמאה בישראל[עריכת קוד מקור]

האם כל החמאה המשווקת בישראל היא "חמאת שמנת מתוקה"? אם זה כך, אז כדאי לציין זאת בפרק על חמאה בישראל. מלמד כץ 23:27, 18 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

עוד שאלה: מה זו החמאה שמשווקת בארץ בשם "חמאה הולנדית"? מלמד כץ 23:33, 18 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]
זהו ככל הנראה עוד מותג של החמאה הקלה למריחה שכבר מוזכרת בערך. יחסיות האמת 13:25, 22 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]
הניחוש שלי הוא שהחמאה ההולנדית היא "חמאה חמוצה" - cultured butter. מלמד כץ 14:22, 22 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

איחסון ובישול[עריכת קוד מקור]

זה לא אמור להיות "אחסון ובישול"? אביעד‏ • שיחה 13:07, 4 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

תמונה צבועה[עריכת קוד מקור]

היש מקור לא צבוע לתמונה הצבועה(שיטות ייצור חמאה עתיקות היו עדיין בשימוש בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים (1914))? אני חושב שעדיפה תמונה שחור-ךבן, אמיתית על פני תמונה בה באו לידי ביטוי פנטסיות ויצירתיות של הצבעי. יוסאריאןשיחה 10:36, 2 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

תמונה צבועה[עריכת קוד מקור]

היש מקור לא צבוע לתמונה הצבועה "שיטות ייצור חמאה עתיקות היו עדיין בשימוש בארץ ישראל של ראשית המאה העשרים (1914)"? אני חושב שעדיפה תמונה שחור-לבן, אמיתית, על פני תמונה בה באו לידי ביטוי פנטסיות ויצירתיות של הצבעי. יוסאריאןשיחה 10:36, 2 ביולי 2008 (IDT)[תגובה]

קישורים שלא עובדים.[עריכת קוד מקור]

חלק מהקישורים החיצוניים לא מפנים לדף אינטרנט קיים. י.ל.ר. - שיחה 19:06, 13 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

הכנת חמאה בימי התנ"ך[עריכת קוד מקור]

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 22:40, 15 באוקטובר 2010 (IST)

מעיון בתנ"ך נראה שחמאה היתה מאכל מקובל ואהוב בקרב יושבי הלבנט ומסוטופמיה..

השאלה - איך הם היו מכינים חמאה מדלי חלב וכמה חלב היית צריך כדי להכין 200 גרם חמאה למשל?

כנראה החמאה המקראית היא מעין משקה חלב. הללשיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"א • 09:19, 4 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
חמאה מכינים כאז כן היום, ע"י חיבוץ. הכלים השתנו קצת מאז, אבל יש לנו ערך על מחבצה כלקוליתית (מקביל לתקופת האבות), שתוכל לקרוא. דניאל צבישיחה 17:36, כ"ו בתשרי ה'תשע"א (4.10.10)

קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:27, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:27, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:28, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 4[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:28, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 5[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:28, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 6[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:28, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 7[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:28, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 8[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:29, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

קישור שבור 9[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 00:53, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

עדכון נתונים וקישורים שבורים[עריכת קוד מקור]

תיקנתי כמה קישורים שבורים, אך לא הצלחתי לתקן את "ייצור חמאה ברחבי העולם - בישראל". יש שם שני קישורים שבורים והנתונים שם לא עדכניים (המחיר עלה ביותר משקל). מצאתי כמה מסמכים עם נתונים עדכניים יחסית אבל ההבנה שלי בתחום לא גדולה במיוחד (מחיר 2014 - [27]; נתונים על היחס בין החלק התעשייתי והחקלאי 2010 - [28]). נראה שמשתמש:יחסיות האמת, כותב הערך, אינו פעיל יותר. משתמש:Guycn2 - ראיתי שבעבר טיפלת בעניינים אלו בערך, תוכל לעזור גם כעת? תודה, דיידרים - שיחהפרוייקט טיילור סוויפט09:34, 2 ביוני 2015 (IDT)[תגובה]

נדרש מקור או מחיקה[עריכת קוד מקור]

בפתיח הערך כתוב "ונמנית בין המזונות התורמים לעלייה ברמות ה-LDL". בערך היפרכולסטרולמיה בהערות 4 ו-5 מפנים למחקרים הסותרים את ההצהרה הזאת. בערך באנגלית אין איזכור לכך שצריכת שומן רווי מביא בהכרח לעליה ברמת הכולסטרול או ה-LDL. הגיון אינו מספיק כך שאו שמביאים אסמכתא מחקרית או שמנסחים את המשפט כהשערה בלבד, או שמוחקים.62.90.122.231 19:42, 16 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

בשלב ראשון הוספתי בקשת מקור. אבדוק את העניין הזה. גילגמש שיחה 20:31, 16 במרץ 2018 (IST)[תגובה]
בדקתי את הערך שציינת. עיינת במחקרים שצוטטו בהערות שוליים 4 ו-5. שניהם מפנים למקור איכותי שיש להתחשב בו. בדקתי את התקציר של שני המאמרים. באף אחד מהם לא מוזכרת המילה חמאה. לכן, בדקתי בספרות הרלוונטית ומצאתי אישוש לטענה המופיעה בערך באתר של האיגוד האמריקאי למחלות לב. זה מקור איכותי שמזכיר במפורש את החמאה כאחראית לעלייה בLDL. גם בספרות אחרת שבדקתי ולא ציטטתי פה יש אישוש לטענה שחומצות שומן מהסוג שיש בחמאה מעלות LDL, אם כי המילה חמאה לא צוינה במפורש בצמוד לטענה זו ולכן לא צירפתי אותם. גילגמש שיחה 21:01, 16 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

המחסור בחמאה בשנת 2019[עריכת קוד מקור]

נראה לי שראוי לציין בחלק של ההיסטוריה של החמאה בארץ את המחסור שהיה ב2019 ואם ימשך אז לציין גם את 2020 יחד עם 2019

כתוב: מרכיבים עיקריים:מים.[עריכת קוד מקור]

זו טעות. המרכיב העיקרי הוא שומן. נא לתקן גימליוד - שיחה 22:21, 20 בספטמבר 2020 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (ינואר 2023)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחמאה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 01:58, 7 בינואר 2023 (IST)[תגובה]