שיחה:חמת גדר

באתר בויקיפדיה האנגלית

כתוב שרק בשנת 1951 הגיעו כוחות ישראליים שהשתלטו על המקום תוך כדי קרב עם כוחות סוריים. האם זה נכון שחמת גדר היתה מלכתחילה סורית. אם לא איך משכנעים את הויקיפדיה בשפה האנגלית להצמד לאמת?המהנדס 04:15, 30 במאי 2007 (IDT)

חמת גדר הייתה חלק מארץ ישראל המנדטורית - פלשתינה (א"י). הסורים השתלטו עליה במלחמת השחרור.--Act 01:00, 13 באוקטובר 2007 (IST)

בית הכנסת

נעזרתי בתוכן המאמר של זאב ארליך במקור ראשון. בעבר קבלתי רשות ממנו להשתמש בחומר מסויים. פניתי שוב בבקשה לאישור ספציפי. במידה ולא יגיע אקטין את גודל הפרק עד לרמה של שימוש הוגן.

אשר לתוכן הכתובות מתוך ספרו של נווה. בהתחשב שהגילויים היו עוד בתקופת המנדט, נדמה שניתן להחיל עליהם את השימוש ההוגן . במידה שלו אשאיר רק קטע אחד לדוגמא וזה יהיה בוודאי שימוש הוגן. חג שמח. ‏Daniel Ventura‏ 15:44, 25 בספטמבר 2007 (IST)

החומר מהמאמר של זאב ארליך צומצם למתכונת "שימוש הוגן". החלפתי את המקור ל"כתובות" למקור ישן ללא חשש מפגיעה בזכויות יוצרים. ‏Daniel Ventura‏ 20:08, 27 בספטמבר 2007 (IST)

היכן היום פסיפס בית הכנסת

להלן התשובה שקבלתי מהנהלת האתר : דניאל שלום, רצפת הפסיפס של הבית כנסת עברה לירושלים לבית משפט העליון בכניסה,תודה על ההערה חן חן חג שמח דני Danny Lövenstein General Manager ‏Daniel Ventura‏ 16:58, 30 בספטמבר 2007 (IST)

על מוסיאון בחמת גדר

בתשקיף כתוב כי יש תוכנית להקים במקום מוסיאון. יש מימצאים שמחכים להקמת המוסיאון. נמצאו 5,000 מימצאים לתצוגה. כן בקשתי תמונות נוספות - ביחוד של הנוף מלמעלה. להלן התשובה שקבלתי:
"שלום רב! בהמשך להתכתבותך עם מנכ"ל חמת גדר, מצ"ב תמונה של העתיקות – היחידה שיש ברשותנו. אין לנו עוד תמונות הכוללות מבט מלמעלה או תוכנית של האתר כולו שאוכל להעביר אלייך. בד בבד, לשאלותייך בדבר ממצאי העתיקות הכי טוב שתפנה לרשות העתיקות האחראית על השטח. להלן טלפון: רשות העתיקות מחוז צפון: 04-6415322 לדבר עם דרור ברשד (מנהל מחוז צפון). מקווה שהיינו לעזר. תודה, מוריה". השבתי כי אין בכוונתי לפנות אל רשות העתיקות.‏Daniel Ventura‏ 11:29, 3 באוקטובר 2007 (IST)

תקרית או מארב חמת גדר 1951

פניתי להנהלת האתר בשאלה:
ערב טוב ! סיימתי את כתיבת הערך ותוכל לעיין במסמך המצ"ב.כמקובל בויקיפדיה הערך עובר שינויים רבים ותוכל להתעדכן בו אם תגלוש לערך "חמת גדר" בויקיפדיה העברית".
אולי בכל זאת שאלה אחת: האם יש באתר או בסביבה איזה אנדרטה לזכר שבעת החיילים שנפלו במקום ב-4 אפריל 1951.לילה טוב דני‏Daniel Ventura‏ 11:35, 3 באוקטובר 2007 (IST)

השפיעה בעין מקלה

דניאל תבדוק את הנתון שוב. איתן • שיחה 15:29, 3 באוקטובר 2007 (IST)

בדקתי. הוספתי את המקור. הייתי שם אחרי מלחמת ששת הימים, הזרימה מהמעיין החם לירמוך הייתה חזקה.‏Daniel Ventura‏ 00:29, 8 באוקטובר 2007 (IST)

אתה בטוח ב 175 מ"ק לשנייה? הדן שופע כ-2000 קוב בשעה. לא הגיוני. איתן • שיחה 08:31, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מחקתי שלא תהיה אי הבנה. אבל כתוב 175 מ"מ לשנייה - אולי זה משנה. אם כי לא ברור לי מה זה מ"מ . מעדיף למחוק, זה לא עקרוני. ‏Daniel Ventura‏ 22:40, 8 באוקטובר 2007 (IST)

המרחצאות הרומיים והחפירות

האם ניתן להרחיב בנקודה זו? צריך פרק נפרד. איתן • שיחה 21:33, 3 באוקטובר 2007 (IST)

יש. אבל אין לי חשק רב. אני גם צריך לצטט יותר מדי מדו"ח החפירה - שיש לי !. החופר נפטר לפני שנה ואין ממי לקבל רשות לצטט. וכך נשאר רק ציטוט במסגרת ציטוט הוגן. עברתי גם על החומר פעמיים ולא מצאתי משהו פיקנטי חוץ מכתובת ארוכה המשבחת את המרחצאות - אבל כאן שוב זכויות יוצרים. אין לי מקור כמו זאב וילנאי 1941 ‏Daniel Ventura‏ 00:23, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מרפא (מלון באלחמה)

יכול להיות שאמצא מחר בתל אביב או בשבועות הבאים, כאשר אזדמן לירושלים, חומר על "בשנת 1946 נפתח במקום מלון בן 45 חדרים בשם "מרפא" ביוזמת זאב ספיר ובשותפות עם נדיף." אולי אפילו ערך נפרד.‏Daniel Ventura‏ 00:31, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מה שמו המלא? בק נדיף ? בכ נציף? אם יש לך בערבית אוכל לתעתק. איתן • שיחה 00:42, 8 באוקטובר 2007 (IST)

בתחילה נתתי את השם שמצאתי שספרים. מומחה אחד תיקן אותי ולא רציתי לשנות שוב. להלן מה שאני יודע:"בין היתר העניקו זיכיון לפתח את האתר באל חמה כאות תודה ל"סלימאן נסיך בק" כתמורה על שרותים מיוחדים שעשה למענם בתקופת מלחמת העולם הראשונה. יעקב יניב פרשיה עלומה בתולדות נילי. ‏Daniel Ventura‏ 03:12, 8 באוקטובר 2007 (IST)

לפי אתר אלתחמה - נראה לי פחות טוב - "בקעת חמת-גדר נכללה בגבולות המנדט הבריטי. הזיכיון על האזור נמסר לידי "סולימן ביי נצ'יף", שייח עשיר שהקים במקום מבנים לרחצה בעיקר סביב מעין א-ריח, וכן בנה במקום מסגד." נדמה לי כי "ביי" הוא תואר כבוד אולי חופף את "נסיך" , סולימן או סלימאן - לפי המקובל בערבית , נשאר פתוח נסיך או נצ'יף - פשוט צריך לדעת מה נכון בערבית. אולי כך נפתור את החידה. חכה למחר, אם אמצא בתל אביב את המקור, יהיה לי את הכתיב - אולי היותר נכון. ‏Daniel Ventura‏ 03:43, 8 באוקטובר 2007 (IST)

לפי התאור שלך זה "סוליימאן בייה נדיף(הצ' מבוטאת כ-ד).איתן • שיחה 08:35, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מצאתי בתל אביב את הראיון עפ זאב ספיר משנת 1977. אבדוק שם איך כתוב ואחזור אליך יחד עם הערך החדש מרפא (מלון באלחמה)- שפעל בשנים 1946 -1967.‏Daniel Ventura‏ 17:01, 8 באוקטובר 2007 (IST)

הוספתי בזכות ארכיון בית אריאלה. עיתון מעריב בקש 70 ש"ח עבור הכתבה ושלח אותי לבית אריאלה לקבל אותו בחינם. יפה מצידם. ‏Daniel Ventura‏ 22:43, 8 באוקטובר 2007 (IST)

כל הכבוד על המאמצים... איתן • שיחה 20:35, 10 באוקטובר 2007 (IST)

הערך מרפא (מלון באלחמה) מיותר לחלוטין. מקומו של כל המידע בערך שלפנינו. דוד שי - שיחה 22:40, 10 ביולי 2008 (IDT)

אלחמה, אל חמה או אל-חמה?

מה התעתיק הנכון? שנילי • שיחה 22:00, 8 באוקטובר 2007 (IST)

מצאתי את שלושתם. אימצתי אלחמה כמו תקרית אלחמה. בגלויה של בית המלון כתוב אל-חמה ולכן בתוכן אתר המלון כתבתי כך. אם מומחה יחליט אחרת, אשנה הכל. ‏Daniel Ventura‏ 22:38, 8 באוקטובר 2007 (IST)

בערבית זה כמובן אלחמה, ואין מקום להפריד. מפרידים רק כאשר אל הידיעה נכתבת ללא הלמד, כמו מוחמד א-דורה. 212.143.158.148 20:18, 9 באוקטובר 2007 (IST)

ראו ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית. עדיף עם מקף, לשם בהירות. לא כולם היו במודיעין או בחוג למזרחנות. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 20:41, 9 באוקטובר 2007 (IST)

טוב. ברוב המקרים כתוב "חמת גדר" ואין בעיה. בשאר אנהג כהמלצת 212.143.158.148- אלחמה וכך עשיתי. אשר למלון, על הגלויה, שחוברה על ידי יהויד וערבי ביחד, מודפס אל-חמה, אנהג כך. תודה. ‏Daniel Ventura‏ 21:20, 9 באוקטובר 2007 (IST)

הצורה הנכונה אצלנו, כרגיל על פי כללי התעתיק מערבית, אמורה להיות במקף - אל-חמה. אלדד • שיחה 23:02, 9 באוקטובר 2007 (IST)

מה תגובתך ל:212.143.158.148. האם הוא טועה ? ‏Daniel Ventura‏ 23:09, 9 באוקטובר 2007 (IST)

נשנה את הכיתוב לאל-חמה. איתן • שיחה 09:20, 10 באוקטובר 2007 (IST)

יבוצע. ‏Daniel Ventura‏ 14:04, 10 באוקטובר 2007 (IST)

דני, אני מצטער שלא עניתי, זו לא דרכי בדרך כלל - אני נמצא בעומס קל בימים האלה, ושכחתי לחזור ולבדוק את הדף ביום המחרת. הכתיב "אלחמה" נכון רק כאשר משתמשים בתעתיק מדויק מערבית. בוויקיפדיה אנחנו כותבים על פי כללי התעתיק הפופולרי, שבו מפרידים את אל- היידוע במקף מן המילה שאחריה. גם במקרה שציטט האלמוני, של א-דורה, זהו התעתיק הפופולרי, וה"אל-" הפכה ל"א-" כי אחריה יש "אות שמש" (האות ד). בקיצור, על פי כללינו - נכתוב "אל-חמה" ולא "אלחמה". אלדד • שיחה 00:28, 11 באוקטובר 2007 (IST)

כאמור, בוצע. תודה. ‏Daniel Ventura‏ 05:28, 11 באוקטובר 2007 (IST)

סולימן ביה נדיף

מה הכתיב הנכון: ביי שם תואר - כנראה בראש, סולימן - שם מוכר לפי המקובל, נדיף - לא יודע . למי יש פתרון. ‏Daniel Ventura‏ 10:39, 11 באוקטובר 2007 (IST)

כנראה שבתיעתוק זה סלימאן נצ'יף ביה, ועדיף, סולימאן נדיף ביה. אם יש לך השם בערבית זה יקל עלינו. איתן • שיחה 10:46, 11 באוקטובר 2007 (IST)

יש חיפוש בגוגול בערבית: הנה השם של אל חמה: The ancient name of Hamat Gader is preserved in the local Arabic name for the site (el-Ḥamma, Arabic:

لحمّـة, ‏Daniel Ventura‏ 11:28, 11 באוקטובר 2007 (IST)

המרחצאות הרומים

כמה שאלות שעלו לי במהלך הקריאה:

• מקור השם חמת ברור, אולם האם ישנה משמעות ל"גדר"?
• בחלק על המרחצאות הרומיים. האם יש סימוכין כלשהם להשערות על חלוקה לקבוצות מתרחצים או שזו השערה שלך?
• האם המסדרון הכניסה הוא שביל האבן? אם כן לא ברור האם הוא היה מקורה או פתוח (ואז זה לא מסדרון). talmoryair 08:14, 18 באוקטובר 2007 (IST)

מתנצל שרק היום ראיתי את השאלות. להלן התשובות:

1. גדר היא שם עיר בגלעד מעל חמת גדר. ראו "המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את גדר ואת חמת גדר"
2. החלוקה האפשרית של חום המים היא של החופרים. החלוקה לפי המחלות היא ספקולציה שלי אחרי שהחופרים כינו את אחד המרחצאות "מרחץ המצורעים".כך כתבתי !
3. בדגם של "מיני ישראל" אין תקורה. אבל זה לא אומר שלא היה ! אם הבעיה היא האם לקרוא לו מסדרון או מעבר ? אשנה למעבר.‏Daniel Ventura‏ 08:49, 28 באוקטובר 2007 (IST)

בערך בית הכנסת שהוא כולל מידע רב על המבנה אין עדות לקיום גג. ייתכן כי גג עץ היה, שלא נותר ממנו זכר באקלים בקעת הירדן. שרידי רעפים - נדמה לי שלא מצאו. ‏Daniel Ventura‏ 08:53, 28 באוקטובר 2007 (IST)

אני מתקן את ההערה לעיל. המרחצאות היו מקורים. כתבתי: "התאורה לאולמות המקורים הגיעה ממספר רב של חלונות" נמצאו שרידים רבים של זכוכיות מזה למדו החופרים כי הוא היה מקורה. ‏Daniel Ventura‏ 08:57, 28 באוקטובר 2007 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה של המומלצים

הערך הוליד עוד שלושה ערכי משנה : בית הכנסת בחמת גדר, תקרית אלחמה, ומלון מרפא. איתן • שיחה 21:39, 11 באוקטובר 2007 (IST)

ערכים עיקריים שראויים להכחלה:

ספא,

מעיין ארטזי,

חמי טבריה,

התקופה הערבית בארץ ישראל.

כל התורם יבורך איתן • שיחה 21:54, 11 באוקטובר 2007 (IST)

וואו, איזו הכחלה מהירה. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:21, 15 באוקטובר 2007 (IST)

יש עוד כמה להכחלה, פחות חשובים, אנסה לבצע גם אותם. ‏Daniel Ventura‏ 22:32, 15 באוקטובר 2007 (IST)

חמאם אל-מליח נראה לי די חשוב להבנת הערך. נוי 17:52, 9 בנובמבר 2007 (IST)

יהיה יש לי שיקופיות טובות משם. זה רק עניין של זמן. ‏Daniel Ventura‏ 17:31, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הערות לתיקון

טבלת תכונות המים

• צריך לעשות התאמה בין שמות המעינות לבין הטבלה כך שבמקום "חמת גדר 1" יופיע שם המעיין. אחרת קצת קשה להתייחס לתוכן הטבלה.
• מי יודע איך הופכים את השורה האחרונה בטבלה לשורה משותפת לכל אורכה? talmoryair 17:23, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אתה צודק. אני רק לא יודע איזה מספר מעיין שייך לשם מעיין. ‏Daniel Ventura‏ 17:31, 18 בנובמבר 2007 (IST)

בקטע על התקופה הרומית נכתב: "אב הכנסייה אוריגינס מזכיר אותם במאה ה-3.". מי הוא אותו אב כנסייה? אני מנחש שהכתיבה הזו מאוחרת והיא לכל הפחות מן המאה הרביעית. talmoryair 17:40, 18 בנובמבר 2007 (IST)

וואלה, הקישור לשם מפנה למשהו הגיוני.... talmoryair 17:41, 18 בנובמבר 2007 (IST)

בריום Ba

בריום מסומן Ba

Br זה ברום

דניאל אנא בדוק !! איתן • שיחה 23:16, 18 בנובמבר 2007 (IST) אני מהמר על ברום איתן • שיחה 23:36, 18 בנובמבר 2007 (IST)

כמו תמיד, אתה צודק. אנסה לתקן למרות התבנית. אם לא אצליח נסה אתה. ‏Daniel Ventura‏ 23:49, 18 בנובמבר 2007 (IST)

ברום או בריום ? איתן • שיחה 00:00, 19 בנובמבר 2007 (IST)

לאחר עריכה

עברתי על הערך כמיטב יכולתי. אציין ראשית שהערך מאוד מעניין ובנוי היטב. הנה הערותיי לכותב הערך. שים לב - חלקן כבר תוקנו (ומיועדות למען שיפור בערכים עתידיים), וחלקן טרם תוקנו (ומטרתן המיידית היא שיפור הערך הזה): הערות:

• אין רושמים משפטים בשם אומרם בלי לציין מי הם אומרים. כך, המשפט "מניחים כי המים החמים נובעים...." הוא חסר משמעות ללא ציון מי הם אלו שמניחים. שיניתי לנוסח כללי יותר, אולם רצוי להחזיר את הנוסח הישן בתוספת הערת שוליים שמציינת מי הם המניחים.

תשובה: אני רואה שתוקן

• בציטוטו של אולפינט: האם הכוונה לבריכה מוארכת הוא שזה אכן מאורכת?

תשובה: כמובן

• רצוי להשתמש בביטוי "מטרים מעוקבים" או "מ"ק" ולא בסימון של חזקה שלישית, שהוא קטן ולא ברור.

חיובי

• לגבי עין בולוס - "מפליא ההבדל הגדול בטמפרטורות" (הציטוט גם בגוף הטקסט) - לא ראוי להשאיר את הקורא סקרן - האם אין פיסת רעיון או מידע בנושא? אם לא, אני חושב שראוי להסיר את ההערה הזו.

תשובה: יש בעיה, אין תשובה. לא על כל תופעה בטבע יש הסבר. המסלול שהמים עולים מבטן האדמה שונה. במקרה הם יוצאים על פני האדמה בקרבה - הסבר טוב כמו כל הסבר אחר

• הפסקה הראשונה בקטע "תכונות המים":
  • כאשר קיימים רק שני יסודות, ואח"כ אתה מציין את שמם, צירוף המילה "לדוגמה" אינו במקום - זוהי אינה דוגמה, זה פירוט מלא (את זה תיקנתי).

תוקן - תבוא עליך הברכה

• • המשפט "נטען כי מי חמת גדר תורמים לזירוז חילוף החומרים בגוף, לחידוש תאים, להקלה בכאבי פרקים, להקלה על בעיות הקשורות למערכת השתן, העיכול ועוד" חייב לבוא בשם אומרו - מי הוא הטוען. בהקשר של משפט זה, ראוי כמובן לתת את הדעת לשאלה האם הדבר נכון רק למי חמת גדר או למי מעיינות חמים בכלל? (מישהו עשה מחקר רק על מי חמת גדר והשפעותיהם?)

תשובה: זה כתוב בפרוספקט שלהם. אני לא מאמין. כתבתי רק לצאת ידי חובה. עכשיו מחק את הקטע

• HCO₃ הוא לא "מימן סידי" (אלא מימן פחמתי או ביקרבונט - לעולם יש לבדוק את השם המקובל. הערה זו תחזור בהמשך גם לגבי בעלי החיים.

חיובי

• הערת שוליים כמו זו על בריכת המצורעים - ראוי שתופיע בגוף הערך - זה עניין מהותי.

לדעתי זה כינוי של החופרים באתר - אין לו כל סימוכין. לכן כדאי שישאר בהערה ‏Daniel Ventura‏ 01:30, 19 בנובמבר 2007 (IST)

בהתאם לדבריך אתקן את שדורש תיקון. לגבי הערת השוליים - אם אין לזה סימוכין - זה דורש הסרה מלאה, ולא החבאה בהערת שוליים. ירון • שיחה 01:33, 19 בנובמבר 2007 (IST)

תיקונים - סוף

תגובה

• לגבי המשפט: "החפירות באתר המרחצאות נערכו בשבע עונות " - שנת התחלת החפירות צוינה רק בסוף המשפט וגרמה לאי בהירות זמנית קלה - אם חלק המשפט הזה קצר (משנת 1979 זה קצר) - ראוי להעבירו לתחילת המשפט למקום הרלוונטי, לפני השמות הארוכים של הגופים והחוקרים.

תשובה: OK עשה זאת - זה לא מהותי - רציתי לציין כי החפירה לא הייתה חד פעמית

• המשפט הראשון על בית הכנסת היה מיותר- ברור לכל שמדובר על בית הכנסת שנמצא באתר.

תשובה: מסכים

• "גאוגרף מוסלמי מהמאה ה-10 מספר עליהן בלשון עבר" - ראוי להפנות בהערת שוליים למקור (אם ישיר - מה טוב).

תשובה: אחפש מחר

• היהודים:
  • הנקודה הראשונה כלל לא ברורה: "א"ר יוחנן שלשה נשתיירו מהם" מה זה??!!

תשובה: שלשה מקומות ממשיכים להזרים מים מימי המבול : חמת גדר, חמי טבריה ועוד אחד. שאר המעיינות שהציפו את הארץ בימי נח לא מציפים יותר את העולם - מביע יותר את ההתמדה בזרימת המים

• • הנקודה השנייה: "עולין היינו עם רבי לחמת גרר והיה " - האם זו טעות הקלדה, והכוונה לחמת גדר, או שזה כך במקור?

תשובה : "גדר" - טעות הקלדה

• • הנקודה השלישית: איפה מתחיל ונגמר הציטוט?! לשים מרכאות. ייתכן שהערה זו רלוונטית גם לנקודה הראשונה, שלא ברור מה הלך שם.

אבדוק מחר

• המשפט: "אשר לאיכות המיקרוביאלית של מי המרחצאות נקבעו בין היתר רמות מקסימום להימצאות חיידקים." לא ברור. הסרתי אותו עד שיובהר למה הכוונה.

נדמה לי שיש לך רשימה של הרמות האלה. הן מצויות בתקנות' האיכות המיקרוביאלית נקבעת לפי " רמות מקסימום להימצאות חיידקים". זה דווקא חשוב. כדאי להחזיר לערך

• "בדבר פיקוח כימי בקטריולוגי, ביולוגי, תברואתי וגיהותי" - מה זה גיהותי? (כנראה טעות הקלדה, לא הצלחתי לפענח).

אראה מחר את נוסח התקנות - זה לא מוזר יש מושג גהות - אולי בלימ"יוד"

את החובות אסיים מחר. לילה טוב. ‏Daniel Ventura‏ 01:40, 19 בנובמבר 2007 (IST)

את מה שהבנתי מכאן - אתקן. היתר יחכה למחר כנראה. ליל"ט, ירון • שיחה 01:43, 19 בנובמבר 2007 (IST)

מה לא הבנתי

לא הבנתי את התגובה להערה הבאה:

• המשפט: "אשר לאיכות המיקרוביאלית של מי המרחצאות נקבעו בין היתר רמות מקסימום להימצאות חיידקים." לא ברור. הסרתי אותו עד שיובהר למה הכוונה.

לא הייתה מובנת. האיכות המיקרוביאלית נקבעת לפי רמות מקסימום להימצאות חיידקים? צר לי, זה לא ברור. נסח מחדש את הרעיון בצורה ברורה. ייתכן שזה חשוב, אבל זה לא ברור בינתיים.

ירון • שיחה 01:53, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הסברים לשאלות

אני מעריך את החריצות. אפילו לא יצא מהערך "מומלץ", הבדיקה הייסודית הייתה לעניין. בנוסף לכך הי נעים לי לשוחח את נושאים אלה. להלן תגובתי בבוקר צח ורענן:

1. אכן "מתחתינו..השתרעה בריכה מאורכת של מים כחולים-אפורים"

מקור:יצחקי גל

1. על שם העיר גדר' היכן שהיום הכפר הירדני אום-קיס

זו עיר חשובה בתקופה ההלניסטית-רומאית, אחת מהדקפוליס -ברית עשר הערים - בעקבות הערה קודמת - אפרט אם זה לא נכלל בערך.

1. מפליא ההבדל בטמפרטורה בין שני המעיינות מקור: יצחק גל. אפשר לצטט דברים בשם אומרם. ההסבר ינתן ביום מו הימים. הוא לא חייב להיות כאן !
2. "יש התאמה בין חום המעיינות לבין ריכוז המלחים בהם" יצחק גל . אם זה לא כתוב כדאי להוסיף.
3. עולה רגל שבקר במקום במאה ה-6 כותב על מצורעים שבקרו במעיינות אלה. יזהר הירשפלד וגיורא סולר - החופרים - כותבים:

" בריכת המצורעים" (שטח B). בריכה זו נתונה בתוך חלל ארכיטקטוני ארוך וצר, המפריד בין אולם האומנות שמצפון לבין האולם האובלי(סגלגל) שבדרום הבריכה הכילה מימצאים עשירים ביותר, בינהם נירות חרס. בריכה זו מזכירה את התאור המפורט שמסר אנטונינוס, שבקר במקום בשנת 570:" מנגד לבריכת המים החמים ישנו אמבט גדול, שאחרי שממלאים אותו סוגרים את כל הדלתות ומכניסים את המצורים דרך השער, עם נרות וקטורת,ובאמבט זה הם יושבים כל הלילה, וכאשר הם נרדמים, זה שעתיד להתרפא רואה חיזיון כל שהוא. (מסע7)מקור: יזהר הירשפלד וגיורא סולר המרחצאות הרומיים של חמת גדר מתוך דרך ארץ (עורכת: עירית זהרוני) - עמוד 210 אכן בנקודה זו טעיתי - זה לא סתם פולקלור של חופרים. הקטע כבר בערך.

1. המקורות המוסלמיים מהמאה ה-9 מדברים המרחצאות ש"לשון עבר" - כלומר הם כבר לא היו קיימים , נהרסו . " אנשי טבריה אומרים שהמים (בחמת גדר) היו בעבר מוקפים במבנים, כל אחת מהם למלחה מיוחדת. שם עמוד 210

המשך יבוא. ‏Daniel Ventura‏ 09:31, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הערות עודכנו לערך. ‏Daniel Ventura‏ 10:00, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הערכת עריכה- נהוג לא להגדיש את שם האדם המצויין ובמקום זה ליצור קישור לשמו (במקום יזהר הירשפלד כותבים: יזהר הירשפלד). talmoryair 10:08, 19 בנובמבר 2007 (IST)

תודה - אני משתמש בזה לצורך הערה. אם כך די במקום ראשון יזהר הירשפלד) והמשך ללא [[]] ןללא . האמנם ? ‏Daniel Ventura‏ 10:52, 19 בנובמבר 2007 (IST)

תגובות: "מפליא ההבדל..." - זה מיותר, ולא תורם הרבה. עדיין לא הבנתי מה הכוונה במשפט על האיכות המיקרוביאלית וכו'. התוספות שהוספת נאות. ירון • שיחה 11:58, 19 בנובמבר 2007 (IST)

חכה. זה יזכה לטיפול יסודי אחרי שאלמד את הנושא שוב. תודה על הכל וביחוד על העידוד. ‏Daniel Ventura‏ 13:43, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הוסר לאחר שלא מצאתי את המקור

" החלה בניית המרחצאות הרומאיים על ידי הלגיון העשירי שחנה בעיר גדר." אם אמצא אחזיר את הקטע. ‏Daniel Ventura‏ 10:52, 19 בנובמבר 2007 (IST)

ההעברה לרשימת המתנה למומלצים

החלטה נבונה. כאשר נסיים לעבור ולעדכן את הערך, נשאיר הודעה. תודה לכל המעירים, למתקנים ובעיקר לשותפים בעדכון הערך - בקיצור לכולם. ‏Daniel Ventura‏ 11:37, 19 בנובמבר 2007 (IST)

באר ארטזית

הועבר מדף שיחה שיחת משתמש:Daniel Ventura

דני, לפי החומר שבידי אלה אינם מעיינות ארטזיים אלא מעיינות העתקים. מעיין העתקים הוא מעיין שנובע לאורך העתק שדרכו עולים מי תהום אל פני השטח. לדעתי מעיין ארטזי= באר ארטזית מאחר שבשני המקרים אין צורך בשאיבה. אתה יכול גם לכתוב מעינות חמים - מים שמימיהם נובעים מעומק רב, שמוזנים ממי תהום המתחממים בעומק האדמה (זו היא ההגדרה המדויקת בספר שברשותי - שכתב פרופ' שלמה שובל) אולי תתיעץ במומחים - זה אמור להיות אי"ה, כלי נדר (תוספת שלי דני) , ערך מומלץ חמת גדר והוא חייב להיות מדויק. איתן • שיחה 13:39, 23 בנובמבר 2007 (IST)‏Daniel Ventura‏ 21:43, 24 בנובמבר 2007 (IST)

אתקן . אם מורי שובל אומר זאת אז אין לבדוק. שבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 22:09, 24 בנובמבר 2007 (IST)

אגב, זה לא משנה התיקון היה דרוש בכל מקרה - גם אם זה לא מועמד לערך מומלץ.‏Daniel Ventura‏ 22:12, 24 בנובמבר 2007 (IST)

הועבר מהצבעה על הפיכת הערך למומלץ

הועבר מרשימת המתנה 19:18, 14 בנובמבר 2007 (IST)

ערך יפה, מעניין ומקיף שכתב דני ונטורה, אחד הכותבים הפוריים, שעושה הכל כדי להשיג חומר מעניין. נכנסתי די חזק לנושא, ערכתי אותו, ניסחתי מה שהיה טעון ניסוח, אך כמובן תמיד אפשר לשפר.להנאתכם. איתן • שיחה 21:32, 11 באוקטובר 2007 (IST)

• בעד איתן • שיחה 00:30, 15 בנובמבר 2007 (IST)
• בעד חובבשירה 16:04, 15 בנובמבר 2007 (IST)
• בעד דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) 22:29, 15 בנובמבר 2007 (IST)
• נגד לא רע אבל דורש ליטוש וגם לא מעניין במיוחד לפרקים. נוי 18:23, 17 בנובמבר 2007 (IST)
• נמנע גם לדעתי דרושה עוד עבודה בעיקר בניסוח ועריכה. talmoryair 18:32, 17 בנובמבר 2007 (IST)

נעבור עליו שוב. אתה מתנדב לסייע? איתן • שיחה 20:41, 17 בנובמבר 2007 (IST)

מקבל את הערות בהבנה. הליטוש בוודאי נחוץ. מה לעשות חסרים לי הקישורים לכך. מה שלא הבנתי זו הערה הבאה: "וגם לא מעניין במיוחד לפרקים". אם תגיד לי למה אתה מתכוון (אפשר בדף שיחה שלי) אדע איך בערכים הבאים שאני מתכוון לכתוב כיצד להשתפר. תודה ושבוע טוב. ‏Daniel Ventura‏ 20:55, 17 בנובמבר 2007 (IST)

גם אני לא הבנתי מה לא מעניין. זו אנציקלופדיה, לא סרט, ויש מידע שחייבים לספק. עברתי שוב על הערך, תיקנתי ניסוחים ועריכות,

נא להתייחס ספציפית לכל נקודה או קטע בעייתיים. איתן • שיחה 21:38, 17 בנובמבר 2007 (IST)

חלק גדול מדי מהערך כתוב בסעיפים, כמו רשימת מכולת, ולא כטקסט המספר את סיפורו של מקום. נוי 17:14, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אתה סתם מנסה למצוא מקום להטפל לערך. לפחות מבחינת המבנה, הערך כתוב בדיוק בצורה, שהכי נוחה לקורא (המטרה). אין שום סיבה להביא הערות של מורה להבעה, שלמעשה אין להן שום דבר במשותף עם כתיבה. אגב, איננו באים לספר את סיפורו של המקום, אלא למסור עליו מידע רלוונטי, ולדעתי המרכיבים הכימיים של המים בחמת גדר לא צריכים להיכנס לשום סיפור, לא צריכים משפט פתיחה, משפט סיכום, כותרת וקריאה ברפרוף. דוד נ. דוד (שיחה | תרומות) 18:07, 18 בנובמבר 2007 (IST)

• לאור השינויים הגדולים בערך אני מציע להחזיר את הערך לרשימת ההמתנה למשך כמה ימים. talmoryair 08:12, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הוחזר לרשימת ההמתנה לצורך השלמת העריכה. א&ג מלמד כץ • שיחה 11:14, 19 בנובמבר 2007 (IST)

החלטה נבונה. כאשר נסיים לעבור ולעדכן את הערך, נשאיר הודעה. תודה לכל המעירים, למתקנים ובעיקר לשותפים בעדכון הערך - בקיצור לכולם. ‏Daniel Ventura‏ 11:37, 19 בנובמבר 2007 (IST)

לא שמתי לב לההערה לעיל. ‏Daniel Ventura‏ 11:39, 19 בנובמבר 2007 (IST)

הערך עבר שינויים, ודרושה לו עדיין עריכה. אנו מורידים אותו מרשימת ההמתנה על מנת שהעבודה עליו תתבצע בנחת. נשמח לראותו חוזר לרשימת ההמתנה לאחר שיעבור עוד מספר ליטושים. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:41, 25 בנובמבר 2007 (IST)

הערך בעריכה ב"ארגז חול" נא לא לשנות את תוכן

בעריכה . נא לא לעדכן הערך.‏Daniel Ventura‏ 15:08, 26 בנובמבר 2007 (IST)

עודכן עד הפרק על מדינת ישראל. יש לשפר את התרגום לשיר ההלל על חמת גדר.‏Daniel Ventura‏ 17:02, 26 בנובמבר 2007 (IST)

כתובת השבח של המרחצאות באנגלית

I have seen many infinite wonders in my lifetime but who, O noble Furnace, could in so many tongues describe your vigour since at birth, one is but a mortal and a nobody. Yet rather, justice demands that you be called a a new Ocean of Heat or Paean (the Healer), a begetter and doner of sweet streams. From you, is born a countless wave both on this side and on that - on the one, hot - on the other, cold - and also a medium one - pouring forth your beauty into four fourfold springs. Behold an Indian and her matron, Repentinus, Saint Elias, Behold Antoninus Pius, Fresh Galatia - and she herself, Good Health. Behold, a large luke-warm pool and a small one, as well as a very pearl, the old Furnace, and one more Indian and her matron, the Steadfast Monastery and the Patriarch's ... By your strong vigour the sick ...(are cured?) But I will sing of the God who is famed for his skill.... for the benefit of men ....

‏Daniel Ventura‏ 00:29, 27 בנובמבר 2007 (IST)

על מלאכת תרגום הכתובת. הועבר מדף השיחה של עוזי ו.. מגיע לך תודה על התרגום של שיר השבח למרחצאות. תודה. דני. 03:37, 27 בנובמבר 2007 (IST) : תודה רבה... אני מקווה שלא עשיתי שם יותר מדי טעויות מביכות. לו רק ידעתי יוונית עתיקה. עוזי ו. 09:44, 27 בנובמבר 2007 (IST) הבעיה שהכתובת הייתה במקור ביוונית עתיקה. אני השתמשתי בתרגום לאנגלית. לפי ההסבר של אשר עובדיה מאוניברסיטת תל אביב, סגנון הכתובת ביוונית (הוא כנראה יודע) הוא מיוחד במינו ומצביע על החינוך היווני היסודי שקבלה המלכה ביוון. לכן, כאשר נגשתי לתרגום כתובת מאנגלית לעברית, חששתי שלא יצא ממני אפילו תרגום גולמי - כרגע - לאחר הליטוש שלך - זה נראה - לפחות בעיני - סביר. יישר כח. אני מעתיק פרק זה לדף השיחה של הערך ‏Daniel Ventura‏ 10:52, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הערות מרשימת ההמתנה

ערך יפה ומעניין שכבר היה ברשימת המתנה, עבר תיקונים ושיפורים. כתב דניאל ונטורה. אני ערכתי עריכה ראשונית, ואחרי עוד כמה וכמה. איתן • שיחה 14:09, 18 בינואר 2008 (IST)

בהחלט מעניין, אבל עדיין זקוק לעוד כמה וכמה עריכות, במיוחד הסרת ציטוטים מיותרים. ‏odedee • שיחה 18:45, 18 בינואר 2008 (IST)

הסרתי כמה ציטוטים. אם אין הערות נוספות, הערך בשל להצבעה. איתן • שיחה 17:25, 19 בינואר 2008 (IST)

הערתי למעלה עודה בתוקף. ‏odedee • שיחה 20:05, 19 בינואר 2008 (IST)

אם הכוונה "זקוק לעוד כמה וכמה עריכות, במיוחד הסרת ציטוטים מיותרים" לעשות לערך מה שנעשה לאבן בטוטה, הרי אני מעדיף ערך חי, תוסס, מעניין ואפילו עם ציטוטים מתאימים וגם עם תמונות ולא מומלץ מאשר ההיפך. חבל רק על המאמץ הרב שהשקיע משתמש:איתן6 לעמוד בדרישות התיקניות . שיהיה לכולנו יום טוב. ‏Daniel Ventura‏ 09:33, 21 בינואר 2008 (IST)

הערך יפה מאוד! בפיסקה התקופה הביזנטית יש לי בעיה עם המשפט "חלק מהמבנים נהרסו ברעידת אדמה במאה ה-7 ושוקמו מחדש על ידי מועאויה הראשון (Umayyad caliph) מדמשק ששלט בשנים 661 - 750". אני מניח שהשושלת שלו שלטה עד לשנת 750 כי אין סיכוי שהוא האריך ימים עד כדי כך. אגב : "המרחצאות ניטשו" או ננטשו? בפסקה "תחת שלטון מדינת ישראל" האם הכוונה "שניהם עזבו אל אל-חמה " או את אל חמה? --Yoavd 16:18, 21 בינואר 2008 (IST)

הערות לעניין. יבדקו. תודה. ‏Daniel Ventura‏ 20:34, 21 בינואר 2008 (IST)

נבדקו ותוקנו. תודה. ‏Daniel Ventura‏ 09:33, 22 בינואר 2008 (IST)

הלגיון העשירי פרטנסיס

מה המקור למידע שהלגיון העשירי פרטנסיס היה מוצב בגדר והשתתף בבניית המרחצאות?‏Ingsoc‏ • שיחה 17:17, 28 בינואר 2008 (IST)

אני ממש מודה לך על הערה. זה ילמד אותי לקח. גם בעיני זה נראה מוזר. נדמה לי שמצאו איזה שריד עתיק מהלגיון במקום. חיפשתי אז ומצאתי כי הלגיון אכן חנה בגדרה ולכן יש סבירות במציאת השריד באתר . הנה הציטוט:

" dedication of the 1st cohort of the legion to Hadrian, CIL iii 13589 = 1415514 p. 2313 (from Samaria, but more probably from Gadara), a tombstone of a centurion from Tiberias (Cagnat IGR III 1204), a reminder of a vexillatio leg. X Fre(tensis) AE 1902.230 and an unknown soldier of the legion from Gordian’s reign, Cagnat IGR III 1379 (in CIL III 13586 = 141552 from Bettir the legion evidently wasn’t mentioned).

מקןר]. יש רק בעיה אחת אני לא מוצא איפוא כתוב כי "שמצאו איזה שריד עתיק מהלגיון במקום". אמשיך לחפש. ועוד פעם כאשר אני טורח, אציין את המקום. למרות שזה נראה לי סביר, אנסה למצוא את המקור. תודה על הלקח. ‏Daniel Ventura‏ 22:27, 28 בינואר 2008 (IST)

אני מקוה שזה מקור מהיימן :

"Construction of the bath complex began in the 2nd century by the 10th Roman Legion, which was garrisoned in the city of Gadara. Two distinct construction periods are evident at the site: The Roman-Byzantine Period, during which most of the bath complex was built, and the Moslem Period, during which major changes were made to the existing structures

מקור.

זה לא היה המקור שלי. אך להבא ארשום מקור לכל נושא שהייתה לי בו התלבטות בזמן הכתיבה. שוב תודה על הערה. ‏Daniel Ventura‏ 22:34, 28 בינואר 2008 (IST)

המקור הראשון לא אומר שהלגיון חנה בגדרה אלא שהייתה נוכחות של ווקסליה שמקורה מהלגיון העשירי פרטנסיס בזמנו של הקיסר אדריאנוס (ווקסליה הייתה יחידה של לגיון שנשלחה לתגבר אזורים בעייתים), זאת ממש לא הוכחה שהלגיון חנה בעיר.

המקור השני הוא פשוט אתר מראה של וויקיפדיה האנגלית.‏Ingsoc‏ • שיחה 23:13, 28 בינואר 2008 (IST)

נדמה לי שאפשר לקבל אותו בתור מקור. אנסה לחפש עוד, אבל לא באינטנסיביות רבה. די לי במקור, אשר לדעתך הוא מהויקפדיה האנגלית ואין לי ספק שאתה צודק. ‏Daniel Ventura‏ 00:03, 29 בינואר 2008 (IST)

מצטער אבל אתה טועה, וויקיפדיה לא יכולה לשמש כמקור, כלומר אתה לא יכול להביא ערך וויקיפדי כמקור למשהו שאתה כותב.‏Ingsoc‏ • שיחה 11:49, 29 בינואר 2008 (IST)

אנסה לחפש עוד. תן לי עוד ימים אחדים. ‏Daniel Ventura‏ 11:56, 29 בינואר 2008 (IST)

שלב ראשון:

7 BCE, Varus arrived in Syria, one of the most important provinces of the empire: its four legions -III Gallica, VI Ferrata, X Fretensis, and XII Fulminata- guarded the eastern frontier against the Parthians. The governor of Syria was also responsible for the peace in the vassal kingdoms Publius Quinctilius Varus

אין חולקים על כך שהלגין היה מוצב במזרח כחלק ממערך ההגנה הרומאי, אולם זה עדיין לא אומר שהוא היה בגדרה ובנה את המרחצאות.‏Ingsoc‏ • שיחה 18:52, 29 בינואר 2008 (IST)

אני חושב שעל האפשרות שהיה בגדרה - לאו דוקא להגנה - אלא "was also responsible for the peace in the vassal kingdoms" תוותר לי. מטריד אותי שאני לא מוצא את המקור לעתיקות שנמצאו ב"חמת גדר" המעידים שהוא היה שם ומהם למדו כי השתתף בבניה. אם תסכים, אשפר לשנות בערך כך " משערים כי חלגיון העשירי שחנה באזור בתקופת בניית המרחצאות היה לו חלק בבניה, כמו בכל בנייה ציבורית שהצבא הרומי נטל בה חלק" - להבא אלמד את הלקח וציטוט שאני מחפש ומוצא אתן לא ביטוי. אבל עכשיו, נראה לי שחבל על הזמן. תודה. ‏Daniel Ventura‏ 20:54, 29 בינואר 2008 (IST)

מצטער אבל לא, זה שמושל סוריה היה אחראי גם על הסדר בממלכות הגרורות עדיין לא מלמד שהלגיון העשירי ישב בגדרה והשתתף בבניית המרחצאות וזה אפילו לא רומז לכך.‏Ingsoc‏ • שיחה 21:08, 29 בינואר 2008 (IST)

פניתי להנהלת האתר: "מצאתי את הפיסקה הזאת באתר שלכם." בנית המרחצאות החלה במאה ה- 2 לספירה ע"י הלגיון ה- 10".אומרים לי שאין לה אסמכתא. מה המקור שלכם למידע. ‏Daniel Ventura‏ 00:04, 30 בינואר 2008 (IST)

מעיין הבושם

נא לבדוק שוב. באתר מופיע שזה עין א-ריח איתן • שיחה 00:24, 31 בינואר 2008 (IST)

באתר זו השגיאה השנייה כבר. מחקתי את זה בתור מקור ולקחתי הכל מהמאמר יצחקי גל, טבילה חמה באל-חמה, מתוך דרך ארץ(עורכת :עירית זהרוני), משרד הביטחון, תשמ"ד - 1984. שעושה רושם מוסמך יותר. ‏Daniel Ventura‏ 03:44, 31 בינואר 2008 (IST)

שאלות ובעיות

• רדיואקטיביות מוכרת לי כתכונה המסכנת את הבריאות. נחוצה התייחסות לכך בערך.
• "תשקיף החברה המפעילה את האתר" - מה שמה של החברה? האם זו אכן הוציאה תשקיף? הייתכן שהמילה "תשקיף" רומזת לעלון לתיירים?
• "יהודים גרו בעיר גדר והתירו לעבור את תחום שבת" - על סמך מה התירו? האם גם גדולי הדור של ימינו יתירו זאת?
• "שיבוש הנוסח היווני ל"baths"" - ככה זה? ביוון מדברים אנגלית, שותים ויסקי, אוכלים פיש אנד צ'יפס ורוחצים ב-baths?
  • בטיפול אצל אביעד המקורי והועתק מדף שיחתו.

המילה היוונית לאמבט/מרחצאות - האם זה Μπάνιο ? מילה אחרת ? איתן • שיחה 12:37, 2 בפברואר 2008 (IST)

בערך היווני על חמאם: Το χαμάμ (ή Τουρκικό μπάνιο) είναι η - "החמאם (ה-Μπάνιο הטורקי) הוא ה..." ‏Ori~‏ • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:27, 2 בפברואר 2008 (IST)

במילים אחרות , יתכן שהשם תל אלבאני בחמת גדר לא נובע מיוונית כי אם מלטינית?

לגבי חמת גדר, שאלה טובה. המילה הזא עשתה סיבוב מלא: בָּלֶנֵיאון ביוונית עתיקה הפך לבּלנֵאוּם בלטינית, ומשם התגלגל לבאניו באיטלקית, שחזרה ליוונית מאוחרת. באיזה שלב בדיוק היא נכנסה ליוונית מאוחרת (אולי כבר בתקופה הביזנטית), וממתי השם הערבי - אין לי שמץ מושג. לגבי הכתיב ביוונית, ביוונית מאוחרת הצירוף Μπ (כלומר mp) נהגה כמו B באנגלית. האות ביתא, שביוונית קלאסית נהגתה כמו B באנגלית, נהגית ביוונית מאוחרת כמו V אנגלית. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 13:41, 2 בפברואר 2008 (IST)

• הסעיף "איכות המים" עמוס בפרטים - ראוי לקצצו ולתת לקורא את העיקר.
  • הטבלה הוסתרה באמצעות הראה. אני דווקר סבור שזה מידע חיוני. איתן • שיחה 15:39, 2 בפברואר 2008 (IST)
    • אין לי טענות אל הטבלה, החזרתי אותה. דיברתי על הסעיף "איכות המים", שעמוס בפרטים על עניין משפטי, בלי שהקורא יצליח להבין את העיקר. דוד שי 17:20, 2 בפברואר 2008 (IST)
  • זו הייתה גם דעתי. איתן • שיחה 18:17, 2 בפברואר 2008 (IST)
• יש הערת שוליים פגומה - צבועה באדום.
  • תוקן - אלא אם דניאל ירצה להחזיר.
• "ב-28 בפברואר 2006 פרסם משרד הבריאות קריטריונים לאיכות תברואתית של המים במרחצאות תרמו-מינרליים" - באנציקלופדיה חובה לתת אסמכתא לאמירה כזו. בדיקה בקובץ התקנות בתאריך האמור לא העלתה דבר. דוד שי 10:17, 2 בפברואר 2008 (IST)

עוד שאלות:

• בשתיים מהתמונות בולט מאוד צריח מסגד. איך זה שאין לו כל איזכור בערך? מתי נבנה? על ידי מי? את מי שימש? מה מעמדו כיום?
• צריך לציין על התמונה בראש הערך מה הכיוונים.
• גם מפה של האתר רק תועיל להבנת הערך. עמית 13:58, 2 בפברואר 2008 (IST)

תודה על ההמתנה למוצאי שבת:

1. לפיסקה:" לדברי הנהלת האתר, למי המעיינות השפעה חיובית על מגוון תהליכים בגוף . הערה: " רדיואקטיביות מוכרת לי כתכונה המסכנת את הבריאות. נחוצה התייחסות לכך בערך".תשובה: הנושא לא מוכר לי ואין לי כוונה ללמוד אותו. הציטוט הוא מאתר המרחצאות. היות וכבר מצאתי באתר שני מקרים של מידע לא אמין, ולא זכיתי לקבל הסבר מהם לפחות חגבי אחד המקרים - אסיר משפט זה.
2. הערה: "תשקיף החברה המפעילה את האתר" - מה שמה של החברה? האם זו אכן הוציאה תשקיף? הייתכן שהמילה "תשקיף" רומזת לעלון לתיירים?"תשובה: הערה מצויינת. אכן זה עלון לתיירים ולא תשקיף - מונח השגור בפי - עסקתי פעם בזה !.
3. הערה:"יהודים גרו בעיר גדר והתירו לעבור את תחום שבת" - על סמך מה התירו? האם גם גדולי הדור של ימינו יתירו זאת?תשובה: זהו ציטוט זאב וילנאי- אפרט המקום. "על סמך מה התירו?" - אין מקור ולא אנסה לעסוק בנושא שלא מוכר לי." האם גם גדולי הדור של ימינו יתירו זאת?" - באמת שאלה קשה ! כאשר הירדנים יקימו בית מלון בגדרה והוא יוצע למבקרים מישראל, נדון בכך !.
4. הערה: "שיבוש הנוסח היווני ל"baths"" - ככה זה? ביוון מדברים אנגלית, שותים ויסקי, אוכלים פיש אנד צ'יפס ורוחצים ב-baths? תוקן ל: "שמם של המרחצאות העתיקים של חמת גדר נשמר בשמו של כפר ערבי שכן -תל באני- שיבוש ממקור לטיני - "bagnio" - באיטלקית.
5. הערה: דיברתי על הסעיף "איכות המים", שעמוס בפרטים על עניין משפטי, בלי שהקורא יצליח להבין את העיקר. תשובה: ניסיתי מעט להבהיר. הבעיה היא שיש בעיה. רשות מרחצאות המרפא אינה מתקינה הוראות. מה שנשאר לנו לעשות הוא להציג מידע חלקי המתבסס על ציטוטים כדי שלא נחשף לתביעה. ניתן היה למחוק את הקטע, אך נדמה שהיינו פוגעם בקוראים. הזמנתי את פסק הדין ב-20 ש"ח ! רק כדי שיהיה לי ציטוט אמין ! השאר לשיפוטכם !
6. הערה: "ב-28 בפברואר 2006 פרסם משרד הבריאות קריטריונים לאיכות תברואתית של המים במרחצאות תרמו-מינרליים" - באנציקלופדיה חובה לתת אסמכתא לאמירה כזו.תשובה: הנה הקישור - www.health.gov.il/Download/pages/krit_merchtahut.pdf - אולי צריך לתקן את הטקסט -אם לא מופיע ברשומות. אלו הנחיות משרד הבריאות
7. הערה: "בשתיים מהתמונות בולט מאוד צריח מסגד. איך זה שאין לו כל איזכור בערך? מתי נבנה? על ידי מי? את מי שימש? מה מעמדו כיום? תשובה: חשוב. אשאיר זאת למומחה.
8. צריך לציין על התמונה בראש הערך מה הכיוונים. תשובה - אוסיף.
9. הערה: "גם מפה של האתר רק תועיל להבנת הערך." תשובה: מסכים ניסיתי ליצור קשר עם הנהלת האתר פעמים אחדות ללא הצלחה.

תודה על הערות - אם יהיה עוד שאלות - אשוב מחר - אני עוסק בכתיבת ערכים חדשים שבוע טוב. 19:57, 2 בפברואר 2008 (IST)

הסרתי את הפסקה העוסקת בקריטריונים שקבע משרד הבריאות, משום שלא מצאתי מידע הקושר אותם לחמת גדר. אחד מפסקי הדין המצויינים בערך ניתן לאחר הוצאת הקריטריונים הללו, והם לא הוזכרו בו. אם תוכח רלבנטיות, ניתן יהיה להחזיר את הפסקה. דוד שי 20:22, 2 בפברואר 2008 (IST)

מקובל. ‏Daniel Ventura‏ 20:33, 2 בפברואר 2008 (IST)

על שלושה וארבעה

בערך נכתב "באתר בריכות מארבעה סוגים", אבל מופיעים רק שלושה סוגים. מה נכון? ערןב 18:05, 3 בפברואר 2008 (IST)

אתה צודק. אני הולך ללמוד דף יומי. אבדוק את הנושא כאשר אחזור. ערב טוב. ‏Daniel Ventura‏ 18:39, 3 בפברואר 2008 (IST)

התעקבתי עוד רגע. כל הקטע לא נכון. מודה לך מקרב הלב. ‏Daniel Ventura‏ 19:07, 3 בפברואר 2008 (IST)

קרבות תנינים

אם זכרוני אינו מטעני, התחוללה מהומה קטנה סביב תוכנית לקיים באתר קרבות בין אדם לתנין. כדאי למצוא אסמכתא ולתאר בסעיף העוסק בחוות התנינים. דוד שי 19:47, 3 בפברואר 2008 (IST)

נדמה לי שהבעיה הייתה בכלל על שבי התנינים. קרבות תנינים ? לא שמעתי דבר כזה. אנסה לבדוק. ‏Daniel Ventura‏ 21:23, 3 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי את המידע לערך. דוד שי 21:41, 3 בפברואר 2008 (IST)

תודה. האם יש עוד בעיות פתוחות ? ‏Daniel Ventura‏ 21:47, 3 בפברואר 2008 (IST)

עניין המסגד שהעלה עמית. דוד שי 22:17, 3 בפברואר 2008 (IST)

מייל.‏Daniel Ventura‏ 22:32, 3 בפברואר 2008 (IST)

על החמאם

שילבתי מידע שקבלתי מחיילת ששרתה במקום:" צורת החמאם מלבנית והוא מחולק ל-2 אולמות: האולם הגדול ובו בריכה המלאה תמיד (כנראה שהחמאם בנוי מעל נביעה) והאולם הקטן יותר ובו מים חמים יותר. המבנה הרוס למדיי ותקרת האולם הגדול חסרה ברובה. ישנו גם מבנה חמאם מודרני יחסית אשר דווקא נראה כי פעל או היה מוכן להפעלה כבר. החמאם בנוי בסגנון מערבי, עם חלוקה למספר בריכות מרוצפות בגדלים שונים, חדרי הלבשה וחדרי שירותים. בעגה המוצבית קראנו למקום "מגורי הקצינים" בטענה כי אלו היו מגורי הסגל הסורי בזמן שלטון סוריה במובלעת, אך אני סבורה כי זהו אתר שהחלו בבנייתו ממש טרם פריצת מלחמת ששת הימים ואילו הקצינים העדיפו להתגורר בכלל במלון, אשר היה בנוי ואילו החדרים היו, כאמור, לא גמורים. "חלק מהפרטים שולבו בערך" אוהב מולדת - שיחה 16:29, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

לא נראה לי המקור (חיילת ששירתה במקום) איתן • שיחה 17:35, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

עשיתי שימוש רק בקטע התאורי:"צורת החמאם מלבנית והוא מחולק ל-2 אולמות: האולם הגדול ובו בריכה המלאה תמיד (כנראה שהחמאם בנוי מעל נביעה) והאולם הקטן יותר ובו מים חמים יותר. המבנה הרוס למדיי ותקרת האולם הגדול חסרה ברובה. ישנו גם מבנה חמאם מודרני יחסית אשר דווקא נראה כי פעל או היה מוכן להפעלה כבר. החמאם בנוי בסגנון מערבי, עם חלוקה למספר בריכות מרוצפות בגדלים שונים, חדרי הלבשה וחדרי שירותים" - נדמה לי כי למידע כזה מספיק גם מקור כזה. אם אתה סבור אחרת מחוק את הקטע. אוהב מולדת - שיחה 17:40, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

אעשה שימוש בעוד פיסקה, למרות שאין אימות:"החמאם המודרני נמצא במרחק די גדול מהחמאם הטורקי, כמה מאות מטרים בתוך הסבך. אין לי שום ספק שהחלו בבניייתו לאחר שנות ה- 50. אין צורך לרשום את שמי בשום מקום, אני שמחה שיכולתי לעזור טיפונת" אוהב מולדת - שיחה 21:51, 9 באוגוסט 2008 (IDT)

מקור מי המעינות

בערך מצויין כי "לדעת הגאולוג עמנואל מזור, מקור המים יוצאי הדופן - החמים והעשירים במינרלים - הוא מי הים התיכון. מי הים חדרו לרוחב ארץ ישראל במעמקי האדמה והגיעו עד לשולי בקעת הירדן. בעומק האדמה הם נספגו בשכבות ספוגות במים בקרקע - האקויפרים". עקב שיבוש עריכה, המקור שיוחס לאמירה זו - ע. מזור, ע. מולכו, "מעיינות חמת גדר, נוקייב וגופרה", בטאון החברה להגנת הטבע - מופיע רק בהמשך. עד כאן לא נורא.
הבעיה שלי היא שהמקור שהובא הוא משנת 1969, ואילו בספרו של מזור ,גיאולוגיה בפטיש ישראלי, לא מוזכר הדבר בכלל, אלא נאמר כי "יש חוקרים הסבורים שחמי טבריה, עינות צוקים ואחרים מקורם במי-ים, אשר מילאו באחת התקופות הגאולוגיות את בקע הירדן (דרך עמק-יזרעאל) וגו'" (ההדגשה במקור). הספר של מזור נכתב במהלך שנות ה-70 (מהדורה נסיונית שלו יצאה אא"ט ב-1978-9) כך שהוא מאוחר יותר מהמקור שהובא. כלומר: לא מזור הוא הטוען אלא הוא כותב "יש חוקרים", ולא התהליך שמתואר בערך. דניאל? עמית - שיחה - האלבומים 17:30, 16 באוקטובר 2008 (IST)

הועבר מדף שיחה שלי.למעשה אין לי מה להוסיף. הרי הכל הן השערות. יש רק דבר אחד שאולי יש לחפש לו מקור: האם האיזוטופים במי חמת גדר מעידים על מקור מים מלוחים מהים התיכון או מקור של מי גשמים משדרת ההר, או בשל הערבוב של שניהם - וזה סביר יותר. ולכן הדבר לא ניתן הדבר לזיהוי בסבירות טובה. בשני המקרים החום התקבל מבטן האדמה.

הועבר מדף השיחה של דניאל ונטורה.

בעריכתך הזו שינית את המילה "ים" ל"ים התיכון", והוספת הסבר מפורט על התהליך. מאוחר יותר הוצבה במקום בקשה למראה מקום. האם תוכל לספק מראה מקום זה? אודה לך אם תחווה דעתך בדף השיחה של הערך. עמית - שיחה - האלבומים 17:18, 16 באוקטובר 2008 (IST)

ציינתי את המקור במפורש:"לדעת הגאולוג עמנואל מזור, מקור המים המיוחדים - חמים ועשירים במינרלים - הוא מי ים התיכון. המים מהים חדרו בעומק האדמה לרוחב ארץ ישראל והגיעו עד לשולי בקעת ירדן. בעומק האדמה הם נספגו בשכבות ספוגות במים בקרקע - האקויפרים, . המים החמים מבטן האדמה, בוקעים ממנה לאורך שבר משני של הירמוך בחמת גדר , בבקעת הירדן בחמי טבריה, בהסחנה ובמעיינות נוספים באזור וכן בשבר משני נוסף של נחל בזק בחמאם אל-מאליח . מקור הטמפרטורה הגבוהה של המים הוא בעומק הרב בבטן האדמה, שבו שוררות טמפרטורות גבוהות, שהמים נובעים ממנו. - לצערי לא אוכל לחפש את המאמר באוסף החוברות שלי. הלכתי לספרו: "גאולוגיה בפטיש ישראלי" עמוד 306 מהדורת 380 ושם הוא כותב כך:(בדילוגים): מקור החום ... מקורו בעומק. אין עדות לחומר בזלתי שחדר סמוך לפני השטח ועדין חם. מקור המלחים שנוי במחלוקת - יש סבורים שמקורם במי-ים, אשר מילאו באחת התקופות את בקעת הירדן דרך עמק יזרעאל וירדו אל תשתיתו. וכיום הם עולים ונמהלים בדרכם במי תהום מקומיים. אחרים סבורים שאלו מי ההר, המחלחלים וממסים מלחים." שים לב הוא מבחין בין מקור החום לבין מקןר המלחים. מכל מקום, במקור שלי הוא הראשון ולא השני. אני מעביר את השאלה והתשובה לדף הערך. 22:05, 16 באוקטובר 2008 (IST)

אם ככה אני מניח שהמידע המדוייק יותר הוא מתוך הספר שנכתב מאוחר יותר, ואליו יש לשנינו גישה, מאשר בחוברות המוקדמות אשר לא ניתן למוצאן. אני אתקן את הנאמר בערך בהתאם. עמית - שיחה - האלבומים 11:42, 18 באוקטובר 2008 (IST)

ערבית ביוונית

― הועבר מהדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני
בשנת 662 נערכוו בחמת גדר כמה שיפוצים בפקודתו של המושל המקומי. שמו ידוע לנו מכתובת שהתגלתה במקום, והייתי רוצה להוסיף אותו לערך, אך דא עקא, שמדובר לא רבות אחרי הכיבוש המוסלמי, האיסלאמיזציה טרם פרחה, והכתובת כתובה ביוונית (וגם מתחילה בצלב, אבל זה כבר פחות קשור לענייננו)!

שמו של המושל, כפי שמופיע בכתובת הוא (במקור - באותיות ראשיות, בלי רווחים ועם ליגטורות) Αβδαλλα υιου Αβουασεμου. התיעתוק המוצע לאנגלית אצל הירשפלד הוא "Abu'Asim" או "Abu Hashim", אבל איך לתעתק לעברית? דניאל צבי • שיחה 11:02, כ"ב בשבט ה'תשס"ט (16.02.09)

אני לא בטוח. מדובר כאן על שני שמות שונים... אבו האשם או אבו עאצם. אני מאמין שהתעתיק הסביר יותר יהיה "אבו האשם", כי לא נתקלתי בשם "אבו עאצם". אלדד • שיחה 12:02, 16 בפברואר 2009 (IST)

השם אבו עאצם דווקא קיים בערבית (ראו, למשל, חיפוש בגוגל של ابو عاصم). אולי בגלל האות סיגמא הוא גם מתאים יותר, לא? אגב, השם הפרטי הוא עבדאללה, אם אני לא טועה. תוכלו להסביר מה פשר המילה האמצעית? יונבל - שיחה 13:43, 16 בפברואר 2009 (IST)

אם אתה צריך לבחור בין שתי האפשרויות - גם "אבו האשם" הופיעה כאפשרות סבירה. האם נראה לך ששתי האופציות אפשריות באותה מידה של שכיחות? (אני מודה שהסתמכתי יותר על ערבית עכשווית ועל היקרויות של השם כיום; נתקלתי עד היום הרבה יותר ב"אבו האשם"). אלדד • שיחה 13:47, 16 בפברואר 2009 (IST)

לשאלתך בעניין האות סיגמא, למיטב ידיעתי לא יכולה להיות ש' ביוונית, ולכן הייתה אמורה להיות שם סיגמא בכל מקרה. אלדד • שיחה 13:49, 16 בפברואר 2009 (IST)

שני השמות קיימים בערבית הקלאסית ולא נראה לי שאחד מהם שכיח הרבה יותר מהשני. בהיעדר מידע נוסף, צריך לתת את שתי האפשרויות, במיוחד לאור העובדה שגם הירשפלד לא הכריע בנושא. כדי לקבוע מה האפשרות הנכונה צריך לבדוק מי היה המושל המקומי באותה תקופה, ולצורך כך צריך להתייעץ עם מומחה להיסטוריה/ארכיאולוגיה מוסלמית בא"י. בינתיים, כדאי לדעתי להשאיר את שתי האפשרויות. יונבל - שיחה 14:56, 16 בפברואר 2009 (IST)

בתשובה לכמה שאלות שהועלו: א. שמו של המושל המקומי באותה תקופה לא ידוע (הכתובת הזו היא המקור היחידי שהתגלה עד היום). יותר מזה - לא ידוע אם עבדאללה הנ"ל היה מושל ג'ונד או מושל זוטר יותר. ב. υιου זה פשוט "בן".

טוב, אז בהנחה שניתן את שתי האפשרויות - עבדאללה אבן הישאם/עאצם? דניאל צבי • שיחה 15:25, כ"ב בשבט ה'תשס"ט (16.02.09)

עבדאללה אבן אבו האשם / אבו עאצם. יונבל - שיחה

טוב, אז אם אין השגות, אני אכניס את זה לערך כבר עכשיו (ואם יש הגהות, זה היופי בוויקי - אפשר לשנות מיד). דניאל צבי • שיחה 15:31, כ"ב בשבט ה'תשס"ט (16.02.09)

אני מסכים, כמובן, עם יונבל. אלדד • שיחה 18:55, 16 בפברואר 2009 (IST)

אגב, אתה בטוח שהמושל הזה לא היה נוצרי? יכול להיות שהוא היה ע'סאני, או שאני מערבב פה תקופות היסטוריות שונות? ערבי שכותב את שמו ביוונית ועוד עם צלב נשמע כמו מישהו שהתאקלם היטב במקום... ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 05:49, 17 בפברואר 2009 (IST)

בעיה במפה

לצערי אינני יודע כיצד לתקן, אבל במפה רמת גדר מופיעה כחלק מירדן... בברכה, 79.181.215.161 22:27, 17 בדצמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=25755&channel=4&subchannel=5
  • In בית הכנסת בחמת גדר on 2011-11-22 20:48:18, 404 Not Found
  • In חמת גדר on 2011-11-22 23:34:13, 404 Not Found
  • In בית הכנסת בחמת גדר on 2011-11-27 23:15:18, 404 Not Found
  • In בית הכנסת בחמת גדר on 2012-01-20 02:31:56, 404 Not Found
  • In בית הכנסת בחמת גדר on 2013-05-03 17:25:06, 404 Not Found
  • In חמת גדר on 2013-05-04 05:29:42, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:30, 4 במאי 2013 (IDT)

טעות בערך!

כל המקורות מהגמרא לחמת גדר-טעויות (חוץ ממסכת סנהדרין קח עמוד א'). בכולם כתוב חמי גרר ולא חמי גדר! הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.110.197 22:24, 3 ביוני 2013 (IDT)

לפי המחקר, מי גרר הם מי גדר (למשל כאן). דוד שי - שיחה 23:01, 3 ביוני 2013 (IDT)

עוד נאמר בתלמוד... דברים לא קשורים

הקטע

עוד נאמר בתלמוד: "אמר רבי שמעון בן פזי, אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: בתחלה היו רוחצין בחמין (התירו חכמים לרחוץ במים חמים) שהוחמו מערב שבת. התחילו הבלנים לְהָחֵם בשבת ואומרים 'מערב שבת הוחמו!'. אסרו את החמין והתירו את הזיעה ("סאונה"), ועדיין היו רוחצין בחמין ואומרים 'מזיעין אנחנו!'. אסרו להן את הזיעה והתירו חמי טבריה, ועדיין היו רוחצין בחמי האור (מים שהוחמו באש) ואומרים 'בחמי טבריה רחצנו!'. אסרו להן חמי טבריה והתירו להן את הצונן. ראו שאין הדבר עומד להן (שהציבור אינו עומד בגזירה), התירו להן חמי טבריה" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ', עמוד א').

אם אני מבין עוסק בעיקר במים מחוממים וקצת בחמי טבריה - לא רלוונטי לערך? Danny lost - שיחה 15:28, 8 באוגוסט 2014 (IDT)

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

רשום שחמת גדר נהרסה ברעידת אדמה במאה ה-7.היות ורעידת האדמה התרחשה בשנת 749 לספירה היתה זו המאה ה-8 ולא השביעית. דווח על ידי: אבי ליבוביץ חיפה 0524437376 46.121.146.17 12:01, 1 בינואר 2015 (IST)

"רעידת האדמה התרחשה בשנת 749" - אתה כנראה מדבר על רעש שביעית. זו לא הייתה רעידת האדמה היחידה בישראל.

על פי ויקיאנגלית: "Some of the buildings were damaged by an earthquake and restored in 633 by the Umayyad caliph who ruled from Damascus. A century later the 749 Galilee earthquake hit. Eventually, in the 9th century, the baths were abandoned and a thick layer of silt covered the ruins."

לפי זה הייתה רעידת אדמה נוספת לפני המאה השמינית.

לפי הערך לרעידת אדמה במאה השביעית נמצאה עדות בחפירות. בהמשך הערך מוזכרת שוב עדות ארכאולוגית לרעידת אדמה ומצורף מקור: יזהר הירשפלד, "המרחצאות הרומיים של חמת גדר" עמ' 171.

רק לאחר בדיקת מקור זה יהיה רלוונטי לשקול שינוי של הערך. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:02, 1 בינואר 2015 (IST)

מה אתה מתכוון ב"רק לאחר בדיקת מקור זה"? החבר התורם כבר בדק ונתן לך גם מספר עמוד. לטעמי אפשר לתקן על סמך בדיקתו. בורה בורה - שיחה 17:20, 1 בינואר 2015 (IST)

לתקן מה על סמך מה? אני לא רואה סתירה בערך. בסך הכל אלמוני הניח שרעידת האדמה המוזכרת בערך היא רעש שביעית והשבתי שזה לא נכון והטענה מגובה במקור. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 02:15, 2 בינואר 2015 (IST)

אופס... חשבתי ש"ומצורף מקור: יזהר הירשפלד, "המרחצאות הרומיים של חמת גדר" עמ' 171." זה המקור שלו, וזה נראה לי מספיק. מצטער. בורה בורה - שיחה 02:42, 2 בינואר 2015 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מרץ 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בחמת גדר שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://research.haifa.ac.il/~mluz/gadara.folder/gadara2.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20071213195322/http://research.haifa.ac.il/~mluz/gadara.folder/gadara2.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 17:22, 5 במרץ 2023 (IST)

חמת גדר - לא רשמי

זכור לי מהעבר שליד חמת גדר הרשמית יש המשך בביתן אם שתי מרחצאות חמים פתוח חינם כל שעות היממה .אך הגישה לא נוחה. זאב אריות ⁃ שיחה 12:12, 21 במרץ 2024 (IST)