שיחה:חסידות סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיון ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תצוגהמדובר בדף משוכתב . חסידות סלונים הגדולה היא בראשות הרב ברזובסקי

לא הבנתי מה רצונך, זאת אינצקלופדיה ולא אתר של החסידות, ולכן כל התשבוחות לחסידות הורדו. אם משהו אחר לא מוצא חן בעינך, תשנה את הערך. טרול רפאים 17:52, 5 פבר' 2005 (UTC)
זה שכתב למעלה צודק. הדף הושחת ככל הנראה על ידי אחד מחסידיו של זה מהתמונה. החסידות סלונים היא בראשות בורוזבסקי. זה שבתמונה הוא האדמור מסלאנים (עם אלף) <חחח איזה דחאקות עם החסידים האלה, אבל זה נכון מה שכתבתי!>--עורךספרים 12:34, 21 יוני 2005 (UTC)
יש עוד הרבה פרטים בנושא של פילוג החסידות לשנים, וברור שחסידות סלונים זה החסידות של החתן, וסלאנים זה של הנכד (זה שבתמונה. ועדיין יש צורך בעוד פרטים.12:59, 21 יוני 2005 (UTC)
למפעילי המערכת, יש כאן אחד בשם פטר רחם ששינה את מה שערכתי אתמול, והכניס לכאן עובדות מסולפות שהכניסו כבר קודמיו. לדעתי יש לשחזר למה שכתבתי. לי אישית אין כח להיכנס לפינגפונג עם הבחור הזה, שהוא ככל הנראה חסיד של אחד מהם, תשקלו אפילו הגנה על המסמך היות וזה נושא טעון בשביל החסידים של שני הצדדים.--עורךספרים 11:51, 22 יוני 2005 (UTC)
למה שלא תפנו לבורר מוסכם? גילגמש שיחה 11:53, 22 יוני 2005 (UTC)
אינני חסיד, ואני כתבתי את הדברים כי הם ידועים ונכונים אל תשאל אותי שאל לכל אחד אחר, אין לי אינטרס בזה, חוץ מזה שהמידע הוא שגוי מבחינה מציאותית. תעשה מה בא לך--עורךספרים 11:57, 22 יוני 2005 (UTC)
יש נוהל מסודר במקרה שיש מחלוקת. למה שלא תנצלו אותו? אני לא מבין בנושא זה, אך בטוחני שאפשר לפנות לדוד שי ולבקש את העזרתו. גילגמש שיחה 12:02, 22 יוני 2005 (UTC)
איני מכיר את דוד שי, ואין אני נוקט צד בעניין, רק תשאל לכל חרדי מצוי מיהו האדמור מסלונים ומיהו האדמור מסלאנים ויספרו לך (באפשרותך לשאול את כרם יהושעאו את [משתשמש:Effib|Effib] וכן לחרדים אחרים--עורךספרים 12:09, 22 יוני 2005 (UTC)
אינך חייב לפנות דווקא לדוד שי בתור בורר. אתה יכול לפנות גם לאחד משני הוויקיפדים שציינת לעיל, אך כדאי להגיע להסכמה בקשר לזהותו של הבורר עם פטר רחם. גילגמש שיחה 12:12, 22 יוני 2005 (UTC)
זהו שאין לי אינטרס בכל העניין, ואני לא מעונין להתעמת עם פטר רחם, עדיף לו היינו מחפשים אחד מחסידי סלונים (להבדיל מסלאנים) שגולש כאן, ושילחמו עד מוות--עורךספרים 12:16, 22 יוני 2005 (UTC)
אם יש טעות בערך, צריך לתקנה. האם פנית לפטר רחם בבקשה שיסביר את השינוי שהוא ביצע? גילגמש שיחה 12:17, 22 יוני 2005 (UTC)
לא פניתי ואעשה זאת.--עורךספרים 12:20, 22 יוני 2005 (UTC)
מצוין. אולי יש לו הסבר טוב או אולי תצליחו להגיע להסכמה. גילגמש שיחה 12:27, 22 יוני 2005 (UTC)


"עורך ספרים" פנה אלי באישי והשבתי לו, וברצוני להסביר גם כאן.

ערך זה עוסק ב"חסידות סלונים" כמכלול. השתדלתי לכלול בה את כל שושלת סלונים, על כל ענפיו והתפצלויותיו. בגולה היה נהוג לכנות אותה בשם סלאנים או סלאנימא, וכך גם בראשית חיי החסידות בארץ ישראל. עם השנים ובשל חדירת השפה העברית הומר השם לסלונים. בפילוג האחרון שהיה בסלונים לפני 24 שנים, התקבל בציבור החרדי "סימני זיהוי" לשני הפלגים, כאשר האחת מכונה בשם סלונים והשניה כסלאנים. בויקיפדיה, כאנציקלופדיה עברית, אין מקום לדעתי לשם סלאנים אלא סלונים.

"עורך ספרים", אם הנך חפץ לתרום את חלקך לערך, אולי תטפל ב"ענף" אחד בשושלת שלא הצלחתי לברר עליו די פרטים, ואשר לא הוזכרה בערך. כוונתי לרב אברהם יהושע העשיל וינברג בנו של האדמו"ר הרב יששכר לייב, אשר גם הוא גם הוא כיהן כאדמו"ר בעיר תל אביב לקהילה קטנה.פטר רחם 15:09, 22 יוני 2005 (UTC)


יש צדק בחלק מן הטענות אשר הועלו כאן, ערכתי את הערך בתקווה שהפנים והסגנון החדש, (אשר מבוסס על הגרסה הראשונית של פטר רחם), יהיה רצוי על דעת כולם. פירוטקין 14:41, 26 יוני 2005 (UTC)

למי שיש תמונה של רבי שמואל ברזובסקי מסלונים מוזמן להעלותה, ובכך להשלים את הערך כראוי.פירוטקין 14:55, 26 יוני 2005 (UTC)

לדעתי, אם כולם מסכימים יש לסגור את הערך מפני כתיבה. פירוטקין 14:59, 26 יוני 2005 (UTC)

מדוע לסגור? האם יש מחלוקות קשות? השחתות? דוד שי 19:15, 26 יוני 2005 (UTC)

לדעתי כרגע עם סידור הערך מחדש על ידי, אין יותר מחלוקות ולא יהיו השחתות, למעט חמומי מח שאינם מסכימים אף פעם לכלום.פירוטקין 12:49, 27 יוני 2005 (UTC)

סיבה לשיחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות ויש מחלוקת לגבי תוכן הערך, יש לקיים דיון מסודר לפני ביצוע שינויים גורפים ולא לבצעם באופן חד צדדי. גילגמש שיחה 12:11, 9 אוגוסט 2005 (UTC)

תיקון התמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקתי את התמונה מאחר ואחד העורכים שיבש את התמונה והכניס את תמונתו של הרב שלום נח ברזובסקי (המוזכר בסוף הערך) תחת הכיתוב "הרב אברהם וינברג הרביעי". איני יודע כיצד לתקן את התמונה ולכן מחקתיה.פטר רחם 12:51, 11 ספטמבר 2005 (UTC)

הפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדיין לא ברור מה קרה שם מי שיודע שייכתוב. חוץ מזה, בכלל לא מוזכר שהרב ברוזובסקי הוא אדמו"ר, רק על הפלג השני. נה לסדר את הדברים אריה א 01:23, 6 אוקטובר 2005 (UTC)

אכן היה טוב שאדם אובייקטיבי שמכיר את העניין מקרוב שיספר מה היה שם, ובעניין בורוזבסקי אכן צריך לכתוב שהוא האדמו"ר, הוא אפילו יותר מוכר מאשר וינברג (בורוזובסקי הוא מחברי מועצת גדולי התורה כאדמו"ר מסלונים)
אריה א, ציינתי שהרב ברזובסקי האב היה אדמור, וכן בנו האדמור הנוכחי. בנוגע לסיבות הפילוג נמנעתי עד כה מלהכנס לכך, מאחר ואני מזמין בכך משחיתים למיניהם, והערך כבר סבל השחתות רבות. אני עובד על ערכים נפרדים לכל אחד מהאדמורים הנוכחיים. כשאשלימם אכנס אולי גם למניעי הפילוג. פטר רחם 14:15, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

פטר רחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה אתה שוב ושוב הופך את המאמר למגמתי??? מה היה רע בגירסה האחרונה בו סוקרו שני המחנות שלכם בצורה נייטראלית? ראוי למי שיודע לשחזר שישחזר.

שלום אלמוני. ראשית, מה זה "שלכם"? הם שלך בדיוק כפי שהם שלי! שנית, פרט בבקשה מה "מגמתי" בתיקוניי, ואשמח לתקן את הטעות. פטר רחם 14:05, 26 אוקטובר 2005 (UTC)
פשוט מאד, בדוק את ההבדלים שאתה הוספת, הורדת את המילים מחנה א' וב' ויצרת רושם כאילו זה הראשון הוא המרכזי והדומננטי, ואילו השני הוא עוד מישו שמנסה לתפוס טרמפ על כס האדמורות, אם זה לא מגמתיות אז מה כן? ואתה לא פחות אלמוני ממני (מה מספר זהות שלך פטר רחם?)ו"ההם" הם כנראה שלך כי הבחנתי בהיסטורית הדף שזה לא פעם ראשונה שמישו בא עם טענות אליך שאתה אוהב משום מה את זה הראשון dets ooll
אשיב לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. מדוע כתבתי את מחנה א' הראשון? משום שמחנה זה עבר את התהליך הרגיל של העברת כס אדמורות שנהוג בתנועת החסידות. לכן גם מבלי להכנס לנבכי הפוליטיקה שבחסידות זו, ההגיון הפשוט אומר שלמחנה זה מגיע הקרדיט להיות מצויינים ראשונים. לידיעתך, (למרות שהדברים הבאים כמעט ולא באו לידי ביטוי בערך) המחנה השני מינו לעצמם אדמור חדש עוד בחיי אדמור קיים, דבר שכמעט ולא היה לו אח ורע בתולדות החסידות. לכן, ההגיון הפשוט שלי אמר לכלול אותם שניים. אם כי אני חייב לציין שאני מכבד את שני הפלגים, ולטעמי שניהם נפלאים ונהדרים
באשר למידת אלמוניותי ביחס אליך, אייעץ לך לעיין ב: ויקיפדיה: למה ליצור חשבון?. תוכל להירשם כויקיפד מן המנין, ולתרום לה כידך הטובה. פטר רחם 21:11, 26 אוקטובר 2005 (UTC)

מלחמת עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איני ידוע מה באמת קרה שם, אך אני מצפה ממכם לחדול במלחמת העריכה וליישב את הדברים בדף השיחה קוני למלי"ט בניסן ה'תשס"ח • 11:44, 24 באפריל 2008 (IDT)

דעתי להימנע מציון גודלם של שני פלגי חסידות סלונים כיום, כפי שנהג mimimimi. כמי שיצר את הערך לפני זמן רב, נמנעתי עד היום מלהזכיר את הפולמוס סביב צוואתו של רבי אברהם וינברג השלישי, אולם מאחר אחד העורכים בחר להזכירו, נאלצתי לציין גם את עמדת הצד שכנגד בקצרה. פטר רחם - שיחה 15:46, 24 באפריל 2008 (IDT)
טייב, מקווה שאתה צודק, בינתיים הפעלנו על הערך הגנה חלקית, אנא אך תפתחו כאן במלחמה מיותרת. קוני למלל' באב ה'תשס"ח • 05:38, 31 באוגוסט 2008 (IDT)

זהו ערך רגיש מאוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעוסק בנושא פוליטי נפיץ, אם גם לא נודע. לכן אני מבקש להזהר בשינויים גדולים בו. בעיה עיקרית של הערך היא שבגלל שמדובר בחסידות קטנה, בפועל נראה שחלק ניכר מהמתעניינים בערך הם בעלי עניין. יחסיות האמת • כ"ט בטבת ה'תשס"ט 12:41:00

סלונים תל-אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני נכדה של ר' אברהם יהושוע העשעל בנו של ר' יששכר ליב מסלונים סבי עלה לארץ בשנת 1935 עם שני בניו שמואל-אליהו שהיה לימים ראש עירית בני-ברק ויששכר ליי שלימד בישיבת אור-שמח היה לו בית-מדרש בביתו בתל-אביב הוא כתב מעין אנציקלופדיה של מושגים שנמצאים בתנך ותושב""ע שנקראת: אוצר ערכי התורה' הוא נפטר בכ"ג ניסן תשמ"ח

שרה זלבסקי

יש לו, לסביך, אזכור בערך. כמדומני שלבנו השני (זה שלימד בישיבת אור שמח) קוראים אריה ולא יששכר לייב, לא כך? פטר רחם - שיחה 12:49, 27 באפריל 2009 (IDT)
אריה ולייב הם שמות נרדפים.. יחסיות האמת • ג' באייר ה'תשס"ט 13:53:17
נראה לי שאת טועה לגבי תאריך פטירתו, בשלהי תשמ"ח נסגר בית המדרש שהיה בביתו ברח' טיומקין 9 בתל אביב, וזה היה כבר כמה שנים לאחר פטירתו. חסיד11 - שיחה 14:20, 22 בנובמבר 2009 (IST)

חשיבותה של חסידות איננה בגודלה או בכמותה.[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות מיוסדת על ערכים מאד נעלים. למשל "בכל דרכיך דעהו" הוא ערך שאפשר להשתמש בו בכל החיים, בכל המצבים, בכל הצורות. ולעולם לעולם לא להפסיק. או למשל "אתה מחיה את כולם" הניצוץ האל' המחיה את כל הבריאה. או למשל " זריקת כל העולם הזה בין המענג הבולט ובין המענג הסמוי מן העין" ואפילו זריקת עונג הנשמה . או למשל " עשה דברים לשם פעלם" או לימוד תורה לשמה. אלה הם חלק מן הערכים בתוכיות הנפש החסידית. חצר חסידית ללא תוכיות הנפש היא לא חצר חסידית היא חצר חקינית. זו התורה על רגל אחת ואידך זיל גמור 94.159.148.164 (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

אי לכך...? חסיד11 - שיחה 14:24, 22 בנובמבר 2009 (IST)

או שזה פתוח לכולם או שזה סגור לכולם! אבל איך פטר רחם שזה שקוף למי שהוא משתייך יכול להחליט על ערך???[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוספתי לכתבה עובדות ידועות והיסטוריות, ותוך 10 דקות פטר רחם מחק את הכל כלאחר יד, כנראה ששם ההוגנות הלא מחמיא בו מתהדרת הויקפדיה נובעת מ"עורכים" כדוגמת "פטר רחם" שהשטלתו להם על ערכים וכותבים כל מה שבא להם (נניח לו הייתי משתלט על הערך בנימין נתניהו וכותב את דעתי עליו, האם גם אז הייתי נהפך לבעל הבית על הערך הציבורי הזה?...) בכל מקרה אשריך פטר רחם שהינך מוסיף חילים לתורתך באמצעות כל הקדוש והיקר, חבל מאוד. רציתי להגיב לפטר רחם אבל המערכת הודיעה לי שאפי' כתובת הדוא"ל שהוא הקליד אינה נכונה - אז הוא מי שאחראי על אמינות המידע? לפחות שיפתח בג'י מייל איזה שוא מייל אנונימי שנוכל להגיב לו! . יחיאל מיכל (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

גם אני לא הבנתי מדוע שוחזרה עריכת משתמש:יחיאל מיכל באופן מוחלט (חלק מעריכותיו ודאי שאינן בעייתיות). על מנת למנוע שנאת אחים (ובזבוז זמן) אבקש משני הצדדים להציג בדף השיחה (ולא במייל אנונימי שר' 2 מתדיינים רואים) את הדברים שיש לשנות, כמובן תוך הבאת מקורות ככל האפשר, ויחד נגיע לניסוח מדוייק ומוסכם. ‏DGtal‏ 14:48, 24 בפברואר 2010 (IST)
יחיאל מיכל, תרגיע. ראשית, אגש לתקן את כתובת הדוא"ל שלי כהערתך הנבונה. לאחר מכן אגיב כאן אחד לאחד, ואסביר מדוע תיקנתי את תיקוניך, והיה וטעיתי - נוכל לשחזר את הערותיך. ביחד ובנועם - נגיע להבנה. פטר רחם - שיחה 14:56, 24 בפברואר 2010 (IST)
ראשית, אני לא משתייך לפלג כלשהו מהחסידות, ותמיד השתדלתי להיות אובייקטיבי ולתת ייצוג בכבוד לכל פלגי החסידות מבלי לנגוע בסוגיות פוליטיות. לצערי, המחלוקת בחסידות סלונים גדולה מאשר בכל חסידות אחרת, ולכן הערך עליה סובל מנת יתר של השחתות לעומת ערכי חסידויות אחרות. חסידות תולדות אהרן שנוצרה על ידי וחסידות קרלין, לה תרמתי נכבדות, לא סבלו מעולם כך, וזאת כחלק מדרכי הנועם היחסיים השוררים בין פלגיהם השונים.
ועתה בקצרה לשינויים ששוחזרו על ידי:
1) שינית את כינויי חלק מהאדמורי"ם המצויינים בערך לכינוי אחר. אני יודע כי כינויי האדמורי"ם מהווה אחד הביטויים למחלוקת. בחרתי, א"כ, לציין את שניהם. 2) הקטע שהוספת על "הבית אברהם" ואשר עסק בביקוריו "מלאי ההוד" בא"י וכן בשידוכי אחייניתו, לא נוסחו ויקיפדית, וגם כיוונו לאפיקים פוליטיים... גם לאחר שינוסחו כראוי, ראוי יהיה להוסיפם בערך מיוחד ל"בית אברהם" (קח יוזמה וצור את הערך). 3) התיאור אודות "רבי מרדכי חיים סלונים" לא נוסח בצורה מכובדת וגם לא נכון היסטורית). מתחילה עמד רבי מרדכי חיים בראש ישיבת "אשל אברהם" בצפת, לאחר מכן עבר לטבריה והיה דיין בבית הדין של רבי משה קליערס. פעילותו לא הסתכמה ב"איסוף נערים עזובים"... 4) סירובו של "ראש הישיבה הצעיר" (כינוי מוזר לטעמי) אינו נכון, שכן הוא התמודד על התפקיד יחד עם חותנו ויחד עם שני נכבדים נוספים מקרב החסידות. אני ממליץ כי למען כבוד החסידות ראוי לא ניכנס במדה יתירה לנדון זה. 5) אני ממליץ שלא להתייחס (בכל ערכי קהילות חסידיות) מיהו "העיקרי והגדול" ומיהו "הפלג הגולה, והבלתי ליגאלי", ודי בזה למבין. 6) הקטע הארוך והמופלג בתיאורים אודות "הנתיבות שלום" אין מקומו בערך זה אלא בערך שלום נח ברזובסקי. מלבד זאת, הוא אינו ויקיפדי (ולמיטב ידיעתי - גם מסולף היסטורית). במידה ותבחר לשבצו בערך הנכון, אעיר עליו את הערותיי אחת לאחת. 7) ציינת ש"הפלג המתנגד קורא לו עד היום בשם החיבה אברמק'ה". אימרות מן הסוג הזה תשאיר לפאשקווילים המאפיינים את כתלי מאה שערים...
לסיכום, אני רוצה להדגיש כי אל תרגיש מאויים ממני. ויקיפדיה שייכת לך כמו לכולם. תמיד תוכל לתקן ולהעיר בדרכי נועם ובנתיבות שלום. אני מעריך מאוד את הצטרפותך לויקיפדיה החסרה עורכים מן המגזר החרדי. אולם עם ההצטרפות חשוב להתאזר במידה רבה של אובייקטיביות, כדי שנוכל להוציא תחת ידינו דבר שלם ומתוקן.
בתקוה להבנה. פטר רחם - שיחה 15:50, 24 בפברואר 2010 (IST)
אגב, בהתאם להערתך - עדכנתי כתובת דוא"ל לכל דכפין. פטר רחם - שיחה 15:51, 24 בפברואר 2010 (IST)

חוסרים ותמיהות בערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חסר בערך מידע על מהותה ודרכה הרעיונית של החסידות, מלבד האזכור בפתיחה על 'אמונה ושפלות'. איזו סוג אמונה זו, אמונה 'תמימה' פשוטה או אמונה שכלתנית פילוסופית? באיזו ענווה מדובר, ענווה או התבטלות (ביטול עצמי)?
  • חוסר נוסף הוא על מעמדה של חסידות סלונים בציבור החרדי כיום , האם נכונה השמועה כי חלקם היחסי של נשות חסידות סלונים בקרב מורות החינוך העצמאי גדול משמעותית מחלקם באוכלוסייה החרדית?
  • נקודה היסטורית: מה היה יחסו של הרב אייזל חריף, רב מתנגד ורבה של העיר סלונים, שהתפרסם מאוד באמרותיו ובחידודיו לחסידות סלונים הצעירה?
  • נקודה היסטורית שניה: האם האח הבכור הרב ישכר לייב וינברג שימש בפועל באדמו"רות? מהערך נשמע (אך לא מבואר במפורש) כי השושלת המשיכה דרך האח הצעיר, בעוד האח הבכור עלה לארץ ישראל, ואף שהיה נצר ישיר של מייסד חסידות סלונים לא שימש באדמו"רות לא הוא ולא בניו. יותר מכך, גם לאחר השואה בה הושמדה משפחתו של האח הצעיר, שימש באדמו"רות תלמיד (ולא בן משפחה), ולאחריו בני משפחה רחוקה, בעוד האח הבכור לא שימש כלל באדמו"רות. מה פשר הדבר?
  • בהנחה שהאדמו"ר לאחר השואה הרב מרדכי חיים סלונים (קסטילניץ) לא היה בן משפחה, מדובר באירוע חריג למדי בקרב חצרות חסידיות בתקופתנו, שחסידות ממשיכה דרך תלמיד ולא דרך בן משפחה (מה שאגב היה מקובל למדי בדורות הראשונים של החסידות, ע"ע תלמידי המגיד ממזריטש.
  • סלאנים - לפי הערך הם קפצו דור, ולאחר פטירת האדמו"ר בראשית שנות ה־80 הכתירו את נכדו כאדמו"ר. למה לא הכתירו את הבן אלא את הנכד? נת- ה- - שיחה 14:33, 22 ביוני 2010 (IDT)
  • בית הכנסת בתמונה בראש הערך, האם הוא היה של המתנגדים או של החסידים בסלונים? נת- ה- - שיחה 14:45, 22 ביוני 2010 (IDT)
על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:
  • מהות ודרך רעיונית - אשלים זאת בקרוב.
  • מעמד החסידות כיום - עוד קהילה בין קהילות רבות (עד לפרשת הבג"ץ, כמובן). השמועה על חלקן היחסי של נשות הקהילה בקרב מורות החיה"ע אינה נכונה.
  • רבי אייזל חריף - הוא חי בתקופת האדמו"ר הראשון בעל "יסוד העבודה", וכיבד אותו למיטב זכרוני, וכך גם נראה מתוך הסיפורים על מפגשים אקראיים שהיו ביניהם.
  • הרב ישכר לייב - הערך עונה על מרבית שאלתך. עיין שוב בערך.
  • רבי מרדכי חיים סלונים - אכן כך. חשוב לציין כי לאחר השואה לא נותר צאצא ישיר לאדמו"ר שנהרג בשואה הוא ובתו הצעירה.
  • למה לא הכתירו את הבן אלא את הנכד? - אומנם היו בנים, אבל חלק מן החסידים העדיפו את חתנו רבי שלום נוח ברזובסקי, וחלק את נכדו (חתן בנו) רבי אברהם וינברג.

-בתור נכדה לא ידוע לי שהוא נקרא קסטילניץ.

כך ידוע ליצחק אלפסי, אנצ' לחסידות, אישים, כ"ג עמ' רלה. נרו יאירשיחה • ג' באב ה'תש"ע • 14:23, 14 ביולי 2010 (IDT)
  • בית הכנסת בתמונה בראש הערך - וודאי לא של החסידים. נדמה לי שגם לא של המתנגדים, אלא של תושבי העיר הנטרליים. אגב, בית הכנסת נותר קיים עד היום. פטר רחם - שיחה 22:27, 23 ביוני 2010 (IDT)
תודה על ההתייחסות המפורטת, בנוגע לרב ישכר לייב, עיינתי שוב בערך ועדיין לא הבנתי: האם הוא הנהיג בפועל קבוצה מחסידי סלונים מבית מדרשו בתל אביב? אם כן, האם זה היה פלג חדש של חסידות סלונים, מול אחיו הצעיר שהנהיג בחו"ל? מדוע לא התמנה באופן רשמי לאדמו"ר לאחר השואה, כלומר מדוע העדיפו חסידי סלונים את התלמיד, הרב מרדכי חיים, במקום הבן הבכור, שהיה צאצא ישיר של מייסד החסידות (ועוד בכור!)? וגם לאחר פטירת הרב מרדכי חיים, מדוע הועדף קרוב משפחה רחוק יותר על פניו? על פי הערך, אף אחד מבניו של האח הבכור אינו נוהג כאדמו"ר כיום, מדוע? אם אביהם היה אדמו"ר, כיצד אף אחד מהם אינו ממשיכו? נת- ה- - שיחה 14:28, 25 ביוני 2010 (IDT)

חסר איזכור לגבי ניגוני סלונים שהם ייחודיים ויוצאי דופן מעניין שעדיין אין להשיג שום ניגון של סלונים ברשת

[1] כאן יש דוגמא. פטר רחם - שיחה 08:10, 11 בינואר 2011 (IST)

דרכה הרעיונית של החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרתי את הקטע. א. הפסקה מיותרת וכוללת שורה אחת רלוונטית, וכמה פסקאות מאולצות. תבנית השלמה מתאימה לכשיהיה מה להוסיף ולהרחיב במידה ניכרת, וכשצפויה השלמה כזו. לאור בקשת המשתמש "נת", אשתדל להתפנות לזה בקרוב. כרגע היא מכערת את הערך ולא במקום. ב. מתינותם "כיום" לעומת קיצוניותם מתי? במה מתבטא מתינות זו? ג. לבישת ציציות צמר היא מנהג כלל חסידי ולא "דרך רעיוני" של החסידות. ד. מה פשר המשפט "סטנדרטים מחמירים וקפדנים ביותר בנושאי צניעות"? במה זה מתבטא ובמה הוא מחמיר וקפדני מהשאר? Jys - שיחה 21:18, 22 ביוני 2010 (IDT)

לטעמי יש להשאיר את הפיסקה, אם רואים שיש חוסר, פיסקה קטנה וחסרה שיש להשלימה, אולי יבוא מישהו להשלימה. אם לא רואים את החוסר, הסיכוי שמישהו יבוא למלא את החוסר קטן הרבה יותר.
חלק מהפיסקה הזו מבוסס על המאמר של שלום ירושלמי בקישורים החיצוניים. אומנם ירושלמי אינו חוקר חסידות, אבל הוא כתב את דבריו מתוך שיחה עם חסיד סלונים, ולהערכתי סיכוי טוב שהדברים נכונים. אם לדעתך הם אינם נכונים, אין לי התנגדות שתסיר את המשפט המתבסס עליו.
'מתינות' בכתבה של ירושלמי הוא בעימות עם העדה החרדית, גם אני מסופק עכשיו אם אכן נכון להגדיר את יחסה של החסידות למדינה כ'מתון', אם משווים את סלונים מול קבוצות כמו חסידות גור או המגזר הליטאי.
ציצית צמר - הדגש הוא על לבישת הציצית מעל הבגדים, כך שהיא נראית לעין כל, ולא על כך שהציצית מצמר. גם בזה איני בטוח שמדובר במנהג ייחודי לחסידות סלונים, השארתי על כך שאלה בשיחה:לבוש חרדי.
הסטנדרטים המחמירים בנושאי צניעות מפורטים בכתבה של ירושלמי. מעניין יהיה להשוות אותם מול הסטנדרטים של חסידות גור, אבל סוציולוג אני לא. בכל מקרה ניכר שיש דגש בנושא בחסידות סלונים, ויתכן וזה מסביר מה עומד מאחורי ההתנהלות של סלונים בפרשת עמנואל, כלומר מדוע כה חשובה להם ההפרדה והם לא מוכנים להתפשר עליה. נת- ה- - שיחה 09:15, 23 ביוני 2010 (IDT)
נת - כפי שאתה רואה אני מתנגד לשינויים שלך אנא אל תשחזר תוך כדי דיון. Jys - שיחה 10:14, 23 ביוני 2010 (IDT)
לשחזר זה פעולה קלה, אולי תתייחס גם לטענות שהעלתי? אני לא צריך לחדש לך שיש לדון על הדברים בדף השיחה. נת- ה- - שיחה 10:53, 23 ביוני 2010 (IDT)
א. להוסיף מידע מטעה לערך תוך כדי שאתה מודה שאין לך מושג ירוק בנושא ושהמידע מבוסס זה פעולה קלה עוד יותר, וגם חמורה והרסנית. ב. כתבת - אתה "מסופק", "גם בזה איני בטוח" "מעניין יהיה להשוות מול חסידויות אחרות" "יתכן וזה מסביר" ועוד חקירות מרתקות שמקומם בארגז חול. ג. לא ניתן לבסס את המשפטים התמוהים שהוספת לגבי "דרכה הרעיונית", על סיסמאות עיתונאיות דרמטיות אגב כתבה פובליציסטית על פרשה חדשותית עסיסית חולפת. כאמור - ברוב החסידויות לובשים מעל לבגד ואין לכך דבר וחצי דבר עם "דרך רעיוני" של סלונים. ד. אתה שותל בערך מידע מטעה שאינך בטוח בו בכלל ואחר כך פונה לשאול אם זה נכון ומקווה שמישהו יתקן אותך. גם כשתיקנתי שזה שגוי החזרת את המידע לערך. Jys - שיחה 11:11, 23 ביוני 2010 (IDT)
אין בפיסקה שום מידע מטעה, הכל מבוסס על מקור. הכתבה של ירושלמי ארוכה ומפורטת, ואם אתה סבור שאינה נכונה, עליך להסביר את דבריך. זה שאני בעצמי מעלה ספקות שונים לגבי טענותיו של ירושלמי בדף השיחה, לא סותר את זה שככלל מדובר במקור אמין, ועליך חובת ההוכחה לסתור את דבריו, אם אתה סבור שמדובר במקור מטעה. בינתיים כתבת פיסקה שלמה מכוונת כלפי אישית, ולא התייחסת בכלל לפרטים עצמם, מלבד לנושא הציצית, שגם בו לא דייקת קודם (קודם התייחסת לציצית הצמר, ולא ללבישתה על הבגדים). נא קרא את דברי שוב מקודם, והגב עניינית. נת- ה- - שיחה 11:26, 23 ביוני 2010 (IDT)
חשבתי שהגבתי עניינית. מה פירוש מכוונת אליך אישית? אין כאן שום דבר אישי. אנסה שוב: יש כאמור מידע מטעה המתבסס על שאלות בדפי שיחה "וציטוטים מהרחוב החרדי" שהובהר שהם לא נכונים ולא מדוייקים. כתבת הדעה של ירושלמי לא עוסקת בחסידי סלונים לעומת חסידויות אחרת ולכן לא שייך להתבסס עליו. אני מציע לחדול משתילת ספקולציות. Jys - שיחה 12:28, 23 ביוני 2010 (IDT)
בקיצור אתה טוען שכל העובדות והתובנות בכתבה של מר ירושלמי - אינם נכונות, ולכן יש להתעלם מהכתבה. נת- ה- - שיחה 12:42, 23 ביוני 2010 (IDT)
למה בקיצור? קרא שוב באריכות. Jys - שיחה 15:08, 23 ביוני 2010 (IDT)
למיטב ידיעתי לבישת ציצית מעל החולצה היא מנהג חסידי נפוץ. אני מציע שפטר רחם ושאר החסידים שהשתתפו בדיונים כאן בעבר יחוו דעתם. נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 19:01, 23 ביוני 2010 (IDT)
רוב רובם של החסידים לובשים ציצית מעל החולצה, אולם החליפה הרכוסה בכפתוריה מסתירה אותה. חסידי סלונים מתאפיינים שמרביתם אינם סוגרים את כפתורי החליפה וציציתם מתבדרת ברוח. מה שברור הוא, שאין כל צורך לציין זאת בערך ובוודאי שלא כדרך רעיוני. פטר רחם - שיחה 22:33, 23 ביוני 2010 (IDT)
האם תוכל להתייחס גם לשאר הנושאים שבמחלוקת, כדין "המתחיל במצווה"...? נרו יאירשיחה • י"א בתמוז ה'תש"ע • 22:56, 23 ביוני 2010 (IDT)
לדעתי יש לציין מאפיינים חיצוניים בולטים של אנשי חסידות סלונים, אם לא בפסיקה הרעיונית (אם כי לכאורה ההופעה החיצונית היא תולדה של רעיון רוחני), אז במקום אחר. נת- ה- - שיחה 14:21, 25 ביוני 2010 (IDT)
מהם מאפיינים אלה? נרו יאירשיחה • י"ג בתמוז ה'תש"ע • 15:12, 25 ביוני 2010 (IDT)
מה שפטר רחם כתב, מראה גלוי של הציצית, בניגוד לשאר החסידויות בהם למעשה החליפה מסתירה אותה. נת- ה- - שיחה 16:09, 25 ביוני 2010 (IDT)
הדגש בדבריו הוא על כפתורי החליפה, לא הציצית, וגם זה לא אצל רובם. זה מן הסתם לא עניין רעיוני (אלא אם מישהו יסביר מהו), אבל אין לי בעיה לציין זאת בקצרה בערך. נרו יאירשיחה • י"ד בתמוז ה'תש"ע • 23:13, 26 ביוני 2010 (IDT)
אני חשבתי שכפתורי החליפה הם תולדה של הרצון לנראות של הציצית, אני רואה שאתה תופס את הדברים באופן הפוך... נת- ה- - שיחה 13:42, 27 ביוני 2010 (IDT)
יעלה ויבוא ר' פטר רחם ויבהיר את הסוגיה. נרו יאירשיחה • ט"ו בתמוז ה'תש"ע • 13:50, 27 ביוני 2010 (IDT)
תרדו כבר מנושא הציצית. זה בכלל לא נושא בסלונים ובוודאי שלא בבואה לרעיון כלשהו. ניסיתי בימים האחרונים לנסות להגדיר את דרכה הרעיונית של סלונים, אבל אני מתקשה לעשות זאת כיוון שלמרות שדרתה הרעיונית של החסידות קיימים בכל זאת שינויים מאדמו"ר לאדמו"ר. אשתדל להשלים זאת כשאוכל. פטר רחם - שיחה 10:34, 29 ביוני 2010 (IDT)

בינתיים הפיסקה עוד לא נכתבה, ואני משאיר כאן קישור לשרשור בפורום עצור כאן חושבים שעסק בדיוק בנושא זה. נת- ה- - שיחה 16:31, 13 ביולי 2010 (IDT)

אולי יהיה יעיל יותר לשים שם קישור לכאן... נרו יאירשיחה • ב' באב ה'תש"ע • 17:16, 13 ביולי 2010 (IDT)
אכן, גם אני ניסיתי את כוחי ומסתבר שצריך ידיעה רבה יותר בפרטים. מצטרף להצעת נרו. --Jys - שיחה 19:39, 13 ביולי 2010 (IDT)

בורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקיפדיה מגלה בורות מדהימה אודות התפתחותה של חסידות סלונים בארץ ישראל. אחרי הכחדת עשרות השטיבלאך בפולין, מצא מרן הבית אברהם את תלמידו המובהק רבי שלום נח ברזובסקי את האדם המתאים לבנות את החבורה אחרי ימי הזעם, בהם חזה ברוח קודשו. רבי שלום נח זצ"ל עשה זאת על ידי יצירת הישיבה, בה הוא חינך דור חדש של חסידי סלונים. הוא האיש שבלעדיו לא היה חלילה זכר לחסידות זו. גם אותם פורשים הקוראים לעצמם חסידי סלאנים מצאו בישיבה כר נרחב לפעולה שלילית, ואילולי הישיבה לא היה להם למה להתנגד, ועל מה לבנות את מחלוקותם. תלמידי האדמו"ר רבי שלום נח מסלונים מהווים את המשך החסידות על פי משנתם של אדמורי סלונים בכל הדורות לידיעתכם! (אלמוני)

קראתי את הערך ולא מצאתי דבר שלילי הכתוב על מי שהוא. שפ2000 - שיחה 11:46, 8 בנובמבר 2010 (IST)
נדמה שהאנונימי מקפיד על עצם אזכורו של הפלג המכונה חסידות סלאנים. נת- ה- - שיחה 11:56, 8 בנובמבר 2010 (IST)
אני די מבין מדוע הדברים נכתבו תחת מעטה אלמוניות... פטר רחם - שיחה 15:18, 8 בנובמבר 2010 (IST)

עדכון לנכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנקס אנ"ש של חסידי סלאנים מחודש אב תשע"א רשומים יותר מ-700 בתי אב ברשימה ואינו כולל בתי אב שנוספו בחורף תשע"ב .......

כמה מהם משתייכים אך ורק לסלאנים? --Akkk - שיחה 21:32, 10 באפריל 2012 (IDT)

שיחזור עריכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ויקיפדים ביטלו את עריכתי. מדובר על הוספה חשובה על תקופת חסידות סלונים בטבריה (לה יש ערך גם לאור המשקל הניתן פה להתיישבות ההיסטורית בארץ ישראל ולציונות), וכן הוספה של רשימת חסידים בולטים המקובלת בערכי חסידויות, ישיבות ובתי ספר. שני ויקיפדים אלו הם ברשימה השחורה של אנונימויקפידוס, הם מבטלים סידרתיים בלי להסתכל מה שהם עושים. אבקש את עזרת הציבור.

אפשר לקבל גם את שאר הרשימה השחורה? נרו יאירשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 00:16, 25 בדצמבר 2012 (IST)
רשימות חסידים אינם דבר מקובל ובשביל זה יש קטגוריות מתאימות. אני לא בקיא בתולדות טבריה או סלונים, אבל אם יש כאן סיפור מיוחד, אני לא רואה סיבה לא לציין את זה בפרופורציה המתאימה לערך כולו. רשימות שחורות תשאירו בבקשה מחוץ לויקיפדיה, תודה. ‏DGtal‏ 00:21, 25 בדצמבר 2012 (IST)
נרו יאיר- אני לא כ"כ מתמצא, תוכל לחפש בסגנון הזה והזה. אודה לך אם תידרש לנושא, במקום להתמקד באחוות ויקיפדים. דיגיטל- אתה טועה. האם בדקת את זה? לגבי הנושא השני, אודה לך אם תכניס חזרה לערך. ואגב, רשימות שחורות הן לב ליבה של ויקיפדיה. אם אתה חושב שאני טועה, דפדף מעט בדפי הקהילה, בכל אופן זו לא הנקודה ותודה על התייחסותך לגופם של דברים.
כלומר לך מותר לדבר שוב ושוב על הרשימות השחורות ושאר טענות אישיות, אבל לא לאחרים, כי הם צריכים להתייחס ל"גופם של דברים"? זו לא הדרך ליצור אווירה עניינית. נרו יאירשיחה • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 00:49, 25 בדצמבר 2012 (IST)
מותר לי להתלונן על ויקיפדים משחיתים (לא רק לדעתי ואתה כנראה יודע את זה), במיוחד לאחר שפגעו בעריכה שלי. ראשית הסברתי בצורה ברורה את דעתי, ואת הביקורת האישית שעדיין מותרת פה, כתבתי בסוף הדברים. אודה לך אם תתייחס לגופם של דברים (אם אתה מבין בזה).
מומלץ וראוי, לפנות בכבוד למתדיינים איתך (למרות שרק אתה מבין ואין זולתך) • חיים 7 • (שיחה) • י"ב בטבת ה'תשע"ג • 02:21, 25 בדצמבר 2012 (IST)

לצערי שוב שוחזרה עריכתי לאחר שפתחתי דיון ואף אחד לא התנגד להוספה זו. זו עבירה על כללי התנהגות בין הקהילה (למי שמאמין עדיין שזו אנצי' חופשית), ואבקש מהקהילה להעמיד את המשחזר במקומו. המשחזר גם מחק שני ספרים שצורפו בקישורים חיצוניים בין היתר בטענה שאינם בולטים. אשאל את המשחזר האם הוא שמע פעם על אחד מהספרים שהוא מחליט מה בולט ומה לא? עליו לדעת שדווקא שנים אלו פופולריים ביותר, יותר מאחרים המופיעים. בכל אופן, עיקר הספר "מזקנים אתבונן" והרוח בו היא של אדמו"רי וחסידי סלונים.

זה מדהים שאתה תוקף אישית את כולם ועוד מאשים אותם בעברה על כללי ההתנהגות. אתה יכול להמשיך בסגנון הזה, אבל אני חושש שזה לא יעזור למטרה שלך. שלושה משתמשים שיחזרו אותך, כי זה פשוט לא אנציקלופדי למנות חסידים ששמם מוזכר "בין החסידים" שדבריהם הפכו "לחלק אינטגרלי מתורתה של החסידות" (מה זה?). לגבי שני הספרים הסברתי בתקציר: הם אינם בולטים ברמה אנציקלופדית. אחד מהם לא מצאתי כלל בשום ספרייה מקוונת והשני לא מוקדש לחסידות סלונים (ולכן הוספת את המילים "הרוח בו היא של..."). ואנא אל תחזור שוב על עריכה שיש לה התנגדות. נרו יאירשיחה • כ"ו בטבת ה'תשע"ג • 22:21, 8 בינואר 2013 (IST)
לא את כולם אלא שניים שיש להם היסטוריה ארוכה בשיחזורים חפוזים ללא הבנה בנושא, ולא אני אומר את זה אלא חברי הקהילה כפי שהבאתי בראשית הדיון קישורים וכפי שכתבתי, אין לי ספק שאתה יודע את זה ומיתמם. כעת, יש כלל ברור שברור לי שאתה יודע עליו. כשיש ויכוח על שינוי בערך, משחזרים לגירסה היציבה ופותחים דיון בדף השיחה, אם לא נרשמה התנגדות, אפשר להחזיר את העריכה. זהו כלל ברור וידוע. לא נרשמה שום התנגדות לפיסקה זו. אם אינך מבין חלק מהפיסקה, אתה יכול לשאול בדף השיחה או להניח תבנית הבהרה. הביאור הוא, שכמו שבכל חסידות תורות ומעשיות האדמו"רים הם דרך החסידות, בחסידות סלונים, יש יחס כמעט דומה לחסידים מסוימים, וזהו אגב אחד המאפיינים המיוחדים של חסידות זו (ולפעמים יכולים להכריע כמו חסיד נגד דעת האדמו"ר). אתה יכול לפתוח כל ספר או שיחה של החסידות ב-70 שנה האחרונות ותוכל לראות את מקומם של חסידים אלו בהווי והמסורת הסלונימאית. דוגמה רק למקומם החשוב של חסידים אלו, רבי שלום נח התבטא על החסידים שהכיר בטבריה בזמן עליתו (שרידי החסידים הוותיקים שהוזכרו) שכל אחד מהם יכל לנהל עדה של רבבת חסידים. על כל חסיד מהרשימה יש התבטאות חשובה מאחד האדמו"רים בתקופתו (מה שוודאי לא חשבתי להכניס לערך). אם בכל זאת יש לך בעייה עם הניסוח, אתה יכול לנסח בצורה אחרת (כמובן בצורה שתשמר את הרעיון).
[2] [3]. לא מצאת כנראה שלא יגעת. פעם אחת מותר לחזור על עריכה, ואני בטוח שאתה יודע את זה. בתקציר לא כתבת "ברמה אנציקלופדית". ברמה אנציקלופדית יש להכניס כל מידע על מקור חשוב שיכול לתת לקורא מידע על החסידות. שני ספרים אלו, לא גרועים מלמשל ספר מחקר על חסידות בו מוקדש פרק לנושא הערך, לא כל שכן ספרים אלו שמלבד זאת שחוברו על ידי חסידי סלונים ובהם סיפורים שעברו במסורת החסידית של סלונים (גם אם לא כולם של אדמו"רי וחסידי סלונים), רובם מוקדשים לחסידות סלונים. מלבד זאת שלספרים אלו יש ערך רב, בכך שרוב הספרים שנמצאים בקישורים החיצוניים משתייכים לדורות הראשונים של החסידות לפני 150-200 שנה, ואילו אלו מתייחסים גם לדורות אח"כ וכן לחסידי טבריה.
מההתקפות "לגופו של אדם" אתעלם. לעצם העניין: אם הבנתי נכון, אתה אומר שבסלונים יש לחסידים מסוימים מעמד כמעט כמו של אדמו"רים. פתחתי יותר משיחה אחת של סלונים ב-70 שנים האחרונות ולא מצאתי את זה. אנא הבא מקורות מוסמכים לטענה הזאת ולרשימת החסידים האלה. זה שהנתיבות שלום אמר על מישהו שהוא יכול לנהל עדה עדיין אינו אומר שהוא צריך להיזכר בערך של חסידות סלונים. אני יודע ש"אשרי האיש" נמצא בגוגלבוקס, לא מצאתי אותו באף ספרייה עם קטלוג מקוון (קרי: עשרות רבות של ספריות שנמצאות במערכת אלף, כולל הספרייה הלאומית וכל האוניברסיטאות והמכללות). בכלל, ספר שיצא רק לפני שנתיים ואינו מוקדש לתורת אחד האדמו"רים צריך להיות בולט במיוחד כדי להיכנס לחסידות המשתרעת על פני כמאתיים שנה. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 12:02, 9 בינואר 2013 (IST)
חיפוש פשוט בגוגל הביא לי את זה, ראה בתחילת המאמר (כולל ההתלבטות עליה רמזתי בסוגריים למעלה שלפעמים ההתלבטות הוכרעה אחרת...). למה אתה נכנס לקטנות? אני מביא לך למשל אימרה של הנת"ש על מעמדם של החסידים ואתה מתחיל לדון מה זה אומר. אשרי האיש-זהו ספר חדש יחסית, ויצא ע"י אברך צעיר, כנראה שלא שלח לספריות. את מילתי אמרתי, זהו ספר שיוסיף לקורא וזה הכלל המנחה לפרקים "לקריאה נוספת" ו"קישורים חיצוניים" נקודה.
מהקישור שלך עולה שאכן צריך להזכיר את הרב מידנר בערך של הנתיבות שלום. אני לא רואה פה "קטנות". הספריות לא מחכות שישלחו להן. אם יש ספר חשוב הן קונות. כל ספר יוסיף משהו לקורא, אבל זו אינה סיבה להכניסו לערך אנציקלופדי. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 15:11, 9 בינואר 2013 (IST)
אני אסביר לך למה לדעתי זו קטנות. כי כשאני מביא דוגמה אתה מנסה לתרץ אותה. הבאתי עוד דוגמה, אתה אומר שזה משהו ספציפי של הנת"ש. הנת"ש לא התבייש לספר סיפור כזה כי זו הייתה הרוח בסלונים (ויודו על כך גם מתנגדיו). אין לי מושג אלו ספרים פתחת, האם קראת שיחות של הנתיבות שלום או האדמו"ר הנוכחי? תורת אבות? שני הספרים שאתה מוחק מלקריאה נוספת? תקרא את "מסוד שיח חסידים" של אהרן סורסקי, הוא מזכיר שם את החסידים כמעט כמו שמזכיר את האדמו"רים. אני לא חושב שיש עוד מקום בו סיפורים על מעשי חסידים כ"כ שמורים כמו שם, לא כל שכן כ"כ חשובים. מלבד זאת, הויכוח פנה לכיוון של כמה החסידים נחשבים כיום בחסידות, אך כאנציקלופדיה אנו מסקרים גם את העבר, וללא ספק, חסידי סלונים בטבריה היו פרק חשוב בתולדות החסידות, והטריגר להישרדותה של חסידות סלונים (כמו חסידות קרלין, להבדיל למשל מחסידות קוידנוב), ובפרק על החסידות בארץ ישראל יש לציין את ההיסטוריה של החסידות בארץ ישראל, והיא ללא ספק כוללת איזכור של הדמויות הבולטות ביישוב. אני לפעמים מתפלא, בעוד השאיפה היא להרבות ערכים מומלצים, בהם כל נושא הכי צדדי זוכה לסיקור, הרחבה ומקורות, בערכים שבסך הכל מנסים לעשות אותם רחבים ומושלמים (בוויקיפדיות רבות יש לכך ציון של ערך טוב) לא נותנים לעשות זאת. ומה אם ארצה להרחיב את הערך ולהופכו למומלץ? גם אז לא אוכל לכתוב פרק רחב על תולדות החסידות בארץ ישראל?
קראתי, ודאי לא תופתע, בעיקר את הנתיבות שלום. אם יצא אסתכל אצל סורסקי שם. גם אם תביא מקור מתאים שיאמר זאת על החסידים בעבר זה יספיק. אני מסכים שיש מקום לציין את המנהיגים הבולטים (לא את כל החסידים החשובים) של החסידות בטבריה, ולדעתי זה כבר מוזכר בערך. המטרה אינה להעמיס כמה שיותר פרטים על הערך, חלק מרכזי בכתיבה הוא הבחנה בין עיקר וטפל, בפרט כשמדובר, כאמור, בחסידות בת כמאתיים שנה. זה נכון לגבי כל ערך, ובמיוחד ביחס לערך מומלץ. עוד אומר שייתכן שאם החסידים שהזכרת עשו דברים משמעותיים ברמה אנציקלופדית - אפשר יהיה לציינם בהקשר של העשייה שלהם. לא במעין רשימה נוספת (שאגב, גם נוסחה באופן לא מתאים) באמצע הערך. נרו יאירשיחה • כ"ז בטבת ה'תשע"ג • 16:46, 9 בינואר 2013 (IST)
מקור שיעמיד במפורש את מקומם של החסידים, אני מאמין שלא נמצא מודפס בספר של החסידות. אפשר למוצאו או בשיחות בעל פה או בכתבים אקדמאים. אם תרצה לקרוא על פועלם של החסידים שכתבתי את שמם, תסתכל בשני הספרים שנמחקו, בהם יש ערכים לכל אחד מהשמות האלו (ועוד רבים). על קצה המזלג: ר' יהודה לייב היה כותב התורות של היסוד העבודה, ר' לייז'ע ור' מאטע היו שניים מארבעת התלמידים המובחרים של ר"מ מקוברין (לפי דבריו), ר' מנדל וועג היה נחשב ל"עובד ה'" של טבריה (וגם הוצע לאדמו"ר), ר' אהרן ור' יצחק מתתיהו היו מועמדים לאדמו"רים וכו'. מקומו של ר' משה קלירס בולט בכך שהיה רב העיר, אך בקרב החסידים, לדמויות שהזכרתי היה יותר מקום (מבחינה חסידית).
מחכה לתגובה. אוסיף עוד, רשימה הינה המחשה. כשכותבים שקבוצת חסידים פלונית נחשבת לאבן יסוד בחסידות סלונים/ביישוב החסידי בטבריה, יש להביא מספר שמות אם לא את כולם (הבולטים כמובן, מן הסתם במאה שנות ישיבה בטבריה היו מאה חסידים, עשרה מתוכם מספיקים). וגם, למה לא הוספת בערכו של הנת"ש כפי שאמרת שיש לעשות?
אני מתנצל, רק עכשיו ראיתי את תגובתך הנוספת. אני בהחלט לא חושב שיש להזכיר עשרה אחוזים מן החסידים במקום ובזמן כלשהו. הרבה פחות. את השאלה בסוף דבריך איני מבין. וכי התחייבתי לעשות זאת בעצמי? נרו יאירשיחה • ט' בשבט ה'תשע"ג • 13:28, 20 בינואר 2013 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 08:35, 4 במאי 2013 (IDT)

מספרם של חסידי סלאנים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשימת הטלפונים של חסידי סלאנים כיום מופיעים 850 אנשים בארץ ובעולם, ולא 400 כפי שצוין כאן. 188.120.148.121 05:24, 12 ביוני 2014 (IDT)

שלום רב. א. ודאי תבין שאיננו יכולים להסתמך על הערות כאלה. מחר יבוא אנונימי אחר ויאמר שהמספר הוא 200. מה נעשה אז? לכן יש צורך במקור נגיש ומסודר. ב. יש בעיה ברשימות טלפונים של חסידויות קטנות, שמכניסות לעתים מקורבים למחצה, לשליש ולרביע. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 11:28, 12 ביוני 2014 (IDT)
נרו- כנהוג, מציינים שעל פי רשימת הטלפונים של החסידות. אני סבור שהמספר יותר קרוב ל-850 מאשר ל-400. כמדומה שבארץ לבד יש להם 400 (ניתן לראות בתמונות מאירועים). -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אותך אני מכיר ויודע שאינך מנסה לנפח דווקא את סלאנים. ספרת בעצמך? והאם חסידויות קטנות לא נוטות יותר להכניס עוד שמות מהפריפריה? נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:04, 12 ביוני 2014 (IDT)
ספרתי כמה פעמים שיש כמה מאות. כמובן שאיני יכול לספור במדויק אבל בארץ יש כמה מאות. לא מהפריפריה. יש להם בוגרים רבים ורובם הגדול באמת הפך לחסידי סלאנים. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם אתה רוצה לשנות אתה צריך לעמוד מאחורי מספר כלשהו, של חסידים של ממש. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:36, 12 ביוני 2014 (IDT)
רשימת טלפונים יותר אמינה מעיתונות כמו שמוכיחים הערכים בהם מופיעות הערכות עיתונות. בכל הנוגע למספרים אי אפשר להישאר עם אותם מספרים של לפני שנה, כי כל שנה החסידות גדלה. אם יש מספר שהיה קיים לפני 4 שנים, חייבים למוחקו או לעדכנו כי אין ספק שהוא לא נכון כיום. אם סמכת על הישן, אתה יכול לעשות חשבון לבד ולעדכן או לפחות לראות אם העדכון הגיוני. כך גם בנוגע לישיבות, ההתעקשות של ה-30 בחורים בתפרח אינה הגיונית וגם סתם כך מגוכחת. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אם אתה רוצה לשנות אתה צריך לעמוד מאחורי מספר כלשהו. תוך 4 שנים לא גדלים בהכרח מ-400 ל-500 (מה גם ש-400 יכול להיות בעצם 370). דווקא בגלל שהמספרים משתנים מגוחך לכתוב 830. כשהקורא רואה 800 הוא מבין שזה לא מספר מדויק, וברגע שיעזוב תלמיד אחד זה יעודכן ל-799. נרו יאירשיחה • י"ד בסיוון ה'תשע"ד • 23:59, 12 ביוני 2014 (IDT)
מה הבעייה לציין שבספר הטלפונים של הקהילה ישנם 850 איש בארץ ובעולם? בנוסף, אבקש ממנו שיתן פירוט על הארץ ועל חו"ל. זה פחות או יותר חצי חצי (בישיבה יש אחוז גדול של חוצניקים). אפשר לכתוב למעלה מ-800. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת
אתה ספרת 850? נרו יאירשיחה • ט"ו בסיוון ה'תשע"ד • 00:28, 13 ביוני 2014 (IDT)

מספרם של חסידי סלונים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיניתי לפני כשבועיים את מספרם של חסידי סלונים מ1200 ל1350 וכתבתי שהוספתי את העדכון על פי האלפון של חסידי סלונים שיוצא לאור מידי שנה על ידי מוסדות החסידות, מישהו טרח ושינה את זה ללא הסבר, החזרתי כעת, מקוה שלא יחזירו שוב לאחור בהצלחה!95.86.123.146 19:11, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אני הוא ששחזרתי, ואשחזר שוב, משום שלא די בעדותו של אנונימי לגבי מספר המשפחות באלפון שאינו נגיש לציבור. אני מקווה שתבין שאי אפשר לעבוד כך, הרי מחר יכול לבוא אנונימי אחר ולכתוב שבאלפון יש רק 200 משפחות. מה נעשה אז? נרו יאירשיחה • י"ט בתשרי ה'תשע"ה • 22:45, 13 באוקטובר 2014 (IDT)

אני מבין, רק אני לא מבין למה 1200 זה כן בסדר, הרי שמא אלמוני כתב כך והאמת היא 500 משפחות ותו לא? (ואגב, איך מזיחים את השורה קצת שמאלה כבכל דפי השיחה?)95.86.123.146 13:19, 14 באוקטובר 2014 (IDT)

א. בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה הקודמת, נהוג להוסיף זוג אחד נוסף. ב. 1200 כבר כתוב, ואני מקווה שמי שכתב כך היה לו בסיס. מכאן ואילך, כל עוד אין מקור מסודר (בשעת הדחק: משתמש ותיק ואמין שאינו נוגע בדבר) - שב ואל תעשה עדיף. וממה נפשך, למה שנקבל 1350 ולא נשאיר 1200? נרו יאירשיחה • כ' בתשרי ה'תשע"ה • 19:49, 14 באוקטובר 2014 (IDT)