שיחה:ט"ו בשבט (מועד)

מדוע לא ניתן לערוך את הערך ?

יש לתת לינק ל"בית שמאי ובית הילל":

בית שמאי

הערך מוגן עקב השחתות רבות בעת האחרונה, כחלק מההכנות לחג. ביום שלישי ניתן יהיה להסיר את ההגנה. הוספתי את הקישורים שביקשת. דוד שי 21:15, 11 פברואר 2006 (UTC)

ברצוני להעיר כי הערך די דל, בעיקר כאשר הוא מתאר את גלגוליו של החג עפ"י המקורות. הערך אינו מתייחס לטו בשבט כ"יום הדין לאילנות", וחבל. לפי הספר החג והמועד אברהם יערי(עמ' 168) מדגיש כי כבר בתקופת הגאונים טו בשבט נחשב כיום הדין לאילן, הוא היה יום חג בו נערכו תפילות מיוחדות ונאמרו פיוטים לברכת האילן. כשנשאל רבנו גרשום מאור הגולה אם מותר לגזור תענית על הציבור ביום חמישה עשר בשבט השיב שאין לעשות זאת משום שהיום נקרא ראש השנה ודומה בזה לשאר ראשי השנים שאין בהם תענית. ר' יוסף קארו גזר על פי זה (מאוחר יותר) כי אין לקיים תענית בטו בשבט דבר המעיד על היות טו בשבט חג. יהודי אשכנז אינם אומרים תחנון ביום זה במהרי"ל נזכר בפעם הראשונה המנהג: " שבט הוא מלך, משום דחמישה עשר בו הוא ראש השנה לאילנות... ובחמישה עשר בו אין אומרים תחינה..." מנהג אכילת פירות לא נחוג אצל יהודי ספרד אך היה נפוץ אצל יהודי אשכנז, מכאן שיהדות אשכנז התייחסה למועד זה כחג בו נהגו לאכול פירות האילן לא לומר תחנון וכן לא קבעו תענית ציבור. אצל יהודי ספרד אנו שומעים על יחס מיוחד לחג החל מהמאה ה-16 בצפת כנראה בהשפעת יהודי אשכנז. למנהג של אכילת פירות בטו בשבט אין זכר בקבלת האר"י ובכתבי גורי האר"י אמנם הם מתארים את מעלת פירות הארץ אך ללא קשר לטו בשבט. בספר "חמדת ימים" המיוחס לר' בנימין הלוי בצפת קובע את סדר טו בשבט והוא התפשט במהרה בכל קהילות ישראל באיטליה ואח"כ לתפוצות ישראל. כן הלאה שם מפורטים יהודית12 - שיחה 20:50, 6 בינואר 2009 (IST)

את מוזמנת להרחיב את הערך. דוד שי - שיחה 21:28, 6 בינואר 2009 (IST)

מקווה שהעריכה היא עפ"י הכללים, תודה על ההזדמנות יהודית12 - שיחה 21:47, 8 בינואר 2009 (IST)

עריכה מצוינת, את מוזמנת להמשיך כך. דוד שי - שיחה 09:49, 10 בינואר 2009 (IST)

רבי יהודה הלוי

לפני שאני משנה את זה, אני רוצה לבדוק אם יש הצדקות לכך שכתוב שרבי יהודה הלוי היה משורר שחי בישראל. לפי מה שידוע לי (ובדקתי כאן, בוויקיפדיה) רבי יהודה הלוי מעולם לא הגיע לארץ ישראל, על אף כמיהתו הרבה אליה, או שהוא הגיע אליה רק בחודשים האחרונים לפני מותו. אני לא יודע אם אפשר להחשיב את זה כ"לחיות בישראל". חוץ מזה שנכתב בערך שלו שהוא חי לפני 1057, ובערך זה כתוב שהוא חי לפני שנת אלף לספירה, מידע שיכול להיות לא נכון, ולדעתי כדאי להחליף אותו ב"משורר שחי בספרד בימי הביניים", כדי לא לכתוב עובדות שיכולות להיות מוטעות. (משתמש:MoOnY)

אכן רבי יהודה הלוי לא חי בישראל וכן חי אחרי שנת אלף, אך כאן לא מדובר על ריה"ל אלא על משורר אחר. נתנאל 16:07, 16 פברואר 2006 (UTC)

שינוי שם הערך

האם, לצורך האחידות, יש לשנות את השם של הערך ל"ט"ו בשבט (חג)" ולהשאיר את הערך "טו בשבט" לדף המתאר את הארועים באותו היום (לדוגמא, חנוכת בניין הכנסת הנוכחי)? קסם-אמיתי 15:12, 25 בדצמבר 2006 (IST)

"אחידות" עם מה? חנוכה (חג), פסח (חג), סוכות (חג)? ‏odedee • שיחה 22:13, 25 בדצמבר 2006 (IST)

אחידות עם יא בשבט, יב בשבט וכו', ערכי הימים של חודש שבט. יש כאן בעיה. דוד שי 22:18, 25 בדצמבר 2006 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אחידות עם יד בשבט ו-טז בשבט (כרגע עדיין אדומים, אז י בטבת). הרי יש עוד כמה דברים שקרו בטו בשבט (לפי דעתי, חנוכת מבנה הכנסת הנוכחי לדוגמא) קסם-אמיתי 22:20, 25 בדצמבר 2006 (IST)

הצעה - אולי להעביר לראש השנה לאילנות? זה גם הסרת NPOV שהרי לפי בית שמאי הוא חל בא' שבט. דוד 22:24, 25 בדצמבר 2006 (IST)

החג ידוע בציבור כט"ו בשבט. דוד שי 00:05, 26 בדצמבר 2006 (IST)

התמונות בערך

שתי התמונות בערך הן באיכות נמוכה ואפילו נמוכה מאוד. בעצם כמעט אי אפשר לקרא שום דבר פרט לכותרות הגדולות . אני הייתי מוחק אותם מן השרת. חוץ מזה כשמעלים תמונות כדאי לתת יותר פרטים על התמונה. לדוגמה תמונת הספר "פרי עץ הדר" מה מקור התמונה? היכן מצוי הספר? מתי הודפס והיכן הודפס?--‏Avin • שיחה‏ 23:54, 12 בינואר 2007 (IST)

אחידות - ט"ו בשבט (חג) אבל ט"ו באב (מועד)

שם הערך שונה, אפוא האחידות? ט"ו בשבט (חג) אבל ט"ו באב (מועד)? חגי אדלר 06:03, 11 במרץ 2007 (IST)

לדעתי, עדיף להעביר את הערך לט"ו בשבט (מועד) יסמין 16:51, 4 ביוני 2007 (IDT)

חגי לחץ על הקישור שנתת ותראה שהדוגמה לא טובה. בכל אופן אני מסכים להעביר ל"מועד". דניאל ב. 16:53, 4 ביוני 2007 (IDT)

"מועד" פחות גרוע מ"חג", כי זה לא חג, אתם יכולים מהיום ועד שנה הבאה לקרוא לזה חג, אבל לעניות דעתי זה נובע מחוסר ידיעה ביהדות, וט"ו בשבט זה תאריך בלוח השנה היהודי ולכן צריך להתייחס למשמעותו ביהדות. אולם זה גם לא מועד, זה בסכ"ה ה"יום הקובע" לעניין מעשר של פירות האילן וערלה, יום קובע אינו מועד. ט"ו בשבט אינו כמו ט"ו באב: על ט"ו באב נאמר במשנה ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים", לא זכור לי דבר שאפילו מתקרב לדומה שנאמר על ט"ו בשבט. ואגב, ויקיפדיה היא אנציקלופדיה ולכן ראוי שרק מי שמבין בתחום שיביע את דעתו\יצביע. ערכן 17:00, 4 ביוני 2007 (IDT)

אצטט את דברי מדף שיחתי: "ויקיפדיה היא לא אנציקלופדיה יהודית ואינה מחיובת ללכת על פי כללי היהדות. קרא את הערך חג המגדיר "חג" במשמעות האוניברסלית שלו ותראה שט"ו בשבט עונה להגדרה שם." אין בעיה עם זה שהערך יסביר את המשמעות היהודית של החג אבל שם הערך עצמו חייב להיות אוניברסלי ככל האפשר. מבחינת העולם ט"ו בשבט הוא חג לכל דבר. אני לא חוגג את ט"ו בשבט כי הוא מועד דתי אלה בגלל שהוא חג בתרבות בה אני חי. ואין צורך לערוך הצבעה בתרם מוצא הדיון. דניאל ב. 17:12, 4 ביוני 2007 (IDT)

מבחינה אוניברסלית הוא חג? למה בדיוק? מה חוגגים בו? אוראל • שיחה 17:14, 4 ביוני 2007 (IDT)

אני לא יודע מה איתך אבל אני איני מיחס לט"ו בשבט משמעות דתית בכלל. בשבילי הוא מן חג איכות הסביבה. דניאל ב. 17:17, 4 ביוני 2007 (IDT)

ולמה דווקא בט"ו בשבט? למה לא בכ"ג באדר א'? עיקרו של הערך הוא משמעותו היהודית וניתן להוסיף בו שהיום יש כאלו שרואים בו חג איכות הסביבה, אבל עיקר יחודו של היום הוא במובנו ההלכתי. ערכן 17:20, 4 ביוני 2007 (IDT)

ערכן אני מציע שתקבל את הפשרה ונשנה ל"מועד". "ראש השנה לאילנות" הוא ממילא שם ארוך מידי שנוגד את מדיניות השמות. דניאל ב. 17:24, 4 ביוני 2007 (IDT)

אוקי ערכן 17:25, 4 ביוני 2007 (IDT)

אבל במקביל אני מחזיר את ההצבעה הלא רשמית, רק שנדע מה דעת הויקיפדים (אם כי אני מעריך שהרוב המוחלט יסכימו ל"מועד" ולכן אני מסכים לפשרה, למען הפרוטוקול ואולי דיונים עתידיים מפרים מעניין יהיה לראות מה הרוב חושבים)ערכן 17:28, 4 ביוני 2007 (IDT)

לא כדאי סתם לפתוח הצבעה. אני בספק עם מישהו יצביע. דניאל ב. 17:30, 4 ביוני 2007 (IDT)

בינתיים 100% מהקולות הן להצעה שלי ;-) ערכן 17:33, 4 ביוני 2007 (IDT)

שינוי השם

ראו שיחה:ט"ו בשבט#שינוי השם. יחסיות האמת • ♥ • י"א בשבט ה'תשס"ח 15:36:11

סדר ט"ו בשבט

1. קודם כל, נא לבדוק אם הקישור שהוספתי לצירוף "יהודי הגולה" תקין.
2. את התיאור לסדר ט"ו בשבט, תחת מנהגי החג, העתקתי אחד לאחד מ- http://209.85.135.104/search?q=cache:TFbvb5X-UysJ:ha-lool.co.il/magazine/article.asp%3Fid%3D1363+%D7%A1%D7%93%D7%A8+%D7%98%22%D7%95+%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%98&hl=iw&ct=clnk&cd=6&gl=il&lr=lang_en%7Clang_iw.

ראיתי בכמה אתרי אינטרנט טענות שהמנהג החל במאה ה-16, וכן גם במאה ה-15, ואפילו תאריכים אחרים. אני לא טוב בחקירות היסטוריות, אז אודה למי שייתקן את התיאור הקצר אודות זמן ומקור המנהג, וכן, האם נכונה הסברה, שרובם המוחלט של מי שמקפידים על הסדר הנ"ל כיום הם הדתיים ו/או החרדים.

3. לדעתי מגיע לסדר/הגדת ט"ו בשבט ערך משל עצמו - ערך מורחב, המתאר את מהלך הסדר ותוכנו, כמו גם התגבשות הטקסטים שבו לאורך השנים, נוסחים וכו'. אם לדעתכם אין מספיק חומר בשביל כך, אזי מגיע לו בהחלט לפחות פיסקה ראשית משל עצמו.
--VirtuOZ 22:33, 5 בפברואר 2008 (IST) סדר טו-בשבט החל לקבל תנופה מאוד רצינית בזמן האחרון, יש להביא תיאור גלגוליו של סדר טו-בשבט והמשמעות הסמלית - הקבלית לפירות ולעץ יהודית12 - שיחה 06:59, 10 בינואר 2009 (IST). מיסים??? הננה ציטוט מויקיפדיה מס הוא תשלום לשלטונות הנגבה מתושבים או אזרחים לצורך מימון הפעולות של השלטון. במובן הרחב מס הנו סך המשאבים אותם נוטל השלטון מהציבור, ועל כן גם שירות צבאי יהיה בגדר מס. במובן הצר והמקובל, הכוונה היא לתשלומים בכסף. במדינת חוק הטלת מס נעשית באמצעות חוק, וגבייתו נעשית באמצעות רשות ממשלתית (או עירונית) שהוסמכה לכך. תרומות ומעשרות אף אחד לא גובה וזה גם לא לשלטונות ולא למטרות הכתובות לעיל.

הוספות ללא מקור

אנא להוסיף מקורות לקביעות החדשות שנוספו על מנהגי "סדר ט"ו בשבט". דרך - שיחה 23:32, 16 באוגוסט 2011 (IDT) הוספתי רק הערת שוליים אחת מכיוון ששאר המידע מופיע בחלקו בספר הזה: Trees, Earth, and Torah: A Tu B'Shvat Anthology מאת Ari Elon‏. בנוגע לריבוי נוסחי הגדות בימינו: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/TuBishvat/seder/Mavo.htm. מאמר ביקורת זה של הרב עזריאל אריאל שמבקר את הסדרים הללו מנק' מבט ציונית דתית מעיד על קיומם http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=667. יש עוד הרבה מה לכתוב בעניין וחשוב לציין כי הדעות חלוקות לגבי תחילת ה'סדרים החדשים'. האם הייתה זו התנועה הקיבוצית? הקיבוץ הדתי? התנועה הרפורמית? בתי הספר דווקא? נאות קדומים ועוד טוענים לכתר. אשתדל לכתוב ערך שלם על הדבר ברגע שאכנס יותר לרזי ויקפדיה (כרגע אני רק מוסיף ועורך מכיוון שאני חדש כאן) ואז את קיצורו אוכל להוסיף בערך ט"ו בשבט. --דור עשירי - שיחה 02:00, 17 באוגוסט 2011 (IDT)

גם אם משתמש:דרך חושב שהפסקה שהסיר אינה מבוססת, ראוי ומנומס יותר לבקש מקורות, לדון, ורק לאחר שהדיון מוצה להסיר (אם צריך) את המידע. דרך, בבקשה החזר את המידע עד שתסיימו את הדיון, טוב? ‏sir kiss • שיחה 23:25, 21 בספטמבר 2011 (IDT)

הפסקה הוחזרה. לבקשתך הוספתי הערת שוליים במקום שציינת כלא ברור. הספר המצויין שם מכיל את רוב המידע האמור. מידעים אחרים ניתן למצוא בחוברות הסדרים שמופצות בכל שנה על ידי החברה למתנ"סים וארגונים/תנועות אחרות. לא ברורה הסרת הפסקה... אני מבקש לקיים דיון על העניין או הצבעה על העריכה, אם זה מה שנהוג (שוב אני חדש בויקיפדיה). לאחר הכתיבה הראשונית שהייתה על בסיס ידע אישי אך ללא מקורות בסיקשת לציין מקורות והדבר אכן נעשה, כך שכעת ישנה ספרות מחקרית שתומכת בפסקה שהוספתי. מכיוון שרוב אלו שנתקלים ב"סדר טו בשבט, לא מתכוונים לספר פרי עץ הדר אלא לסדרים השונים שמתקיימים בימינו, יש צורך ממשי בפסקה הנ"ל.

שלום, דור עשירי הוא משתמש חדש ולכן התייחסתי בסבלנות רבה לעריכותיו למרות שלא הסכמתי עמם. ניתן לראות בדף השיחה שלי את תגובתי האחרונה אליו מלפני כמה שבועות שנותורה ללא מענה. נמנעתי משחזור מיידי בעת ביצוע העריכות ("גרסה יציבה") על מנת שלא להרתיע את המשתמש ולעודד את השתלבותו בויקיפדיה. אני מוצא לנכון להעיר על תגובת משתמש ותיק כמשתמש:sir kiss שמצא לנכון לבקר אותי ולהעיר לי על נימוס (!) לאחר שהמתנתי חודש עד להסרת הניסוח הבעייתי. אני מצפה להבהרה מצידו על כך. לא פעם יוצא לי להבחין בשיחות עם מכרים ובגלישה באינטרנט באמינות שמייחסים לנכתב בויקיפדיה. יש להקפיד שהכתיבה תתבסס על מקורות ותהיה צמודה לנכתב בהם, כולל ייחוס במקרה הצורך. דרך - שיחה 08:09, 23 בספטמבר 2011 (IDT)

שלום, לצערי לא התייחסת למה שכבתי. אין לי שום בעיות עם העריכות שביצעת לערכים שהוספתי או לכך שהורדת תוספות שלמות שרשמתי. זאת מכיוון, שכפי שציינת - אני חדש כאן ואני מכבד את המקום. לגבי הערך הנ"ל וסדרי ט"ו בשבט, הרי שיש הערת שוליים ומקורות. אין כאן כתיבה צמודה מיליה במילה אך בהחלט יש כאן כתיבה צמודה למקורות, כפי שציינתי בהערות שוליים ובשיחה. ישנם ערכים רבים בוויקפדיה שלא זוכים להערת שוליים על כל משפט ואני לא רואה את ההבדל בערך הזה. (לגבי עניין החודש, אתה כתבת ביחס לערך תענית ציבור ביום השואה, שם קיבלתי את הערותייך ולא המשכתי את הדיון. לא ציינת דבר ביחס לערך ט"ו בשבט מעבר לבקשה להוסיף מקורות)

זה לא נכון התגובה שלי בדף השיחה מזכירה במפורש את הערך הזה. אתה צודק שיש ערכים רבים ללא מקורות והערות שוליים, אבל זו לא סיבה להמשיך בנוהג זה. הכתיבה שלך אולי התבססה על מקורות, אבל המסקנות היו שלך. כתיבה כזאת טובה ורצויה במקומות אחרים, אך לא כאן. דרך - שיחה 09:47, 26 בספטמבר 2011 (IDT)

הכתיבה מבוססת מקורות ואין כלל מסקנות שלי בתוך הערך, כי אם פירוט פשוט של כל מה שמתרחש כיום בגזרת סדרי טו בשבט.--דור עשירי - שיחה 03:37, 4 באוקטובר 2011 (IST)

מה לדעתך חסר בערך כרגע? דרך - שיחה 15:02, 5 באוקטובר 2011 (IST)

תמונה עקומה

מישהו יודע במקרה למה התמונה הראשית מופיעה פתאום על צדה? -- ענבל • כ' בכסלו ה'תשע"ב • 09:30, 16 בדצמבר 2011 (IST)

מחיקת קישור חיצוני בטענת פרסומת

חיים 7 מדוע מחקת את הפיסקה קישורים חיצוניים ובכללה גם את הקישור הבא:

קישורים חיצוניים

• טו בשבט באתר "חג שמח"

על כל קישור אפשר לכתוב פרסומת ולמוחקוטשלםה - שיחה 09:09, 2 בינואר 2012 (IST)

ראשית, הודעות אישית אלי מקומן בדך שיחתי, דף השיחה של הערך נועד לדיון על הערך.
לעצם השאלה, הקישור מפנה לאתר שהוא חיפוש מותאם אישית של גוגל, וכמובן מלא פרסומות של גוגל, משום כך כדאי לקרוא את ויקיפדיה:קישורים חיצוניים#מאפייני הקישור החיצוני ואשמח אם תסביר לי לפי איזה קריטריון שם אתה חושב שהקישור מועיל לערך ולכן עליו להופיע בו. שנית, אשמח אם תסביר מדוע אינו פרסומי • חיים 7 • (שיחה) • ז' בטבת ה'תשע"ב • 17:33, 2 בינואר 2012 (IST)

א- לא הבנתי את המשפט הבא: "הקישור מפנה לאתר שהוא חיפוש מותאם אישית של גוגל" ב-גם אם יש באתר פרסומות יש בו תוכן מעשיר בנושא.טשלםה - שיחה 08:42, 4 בינואר 2012 (IST)

תנסה לענות על מה שכן הבנת. מה הפרסומת מעשירות אותנו? • חיים 7 • (שיחה) • ט' בטבת ה'תשע"ב • 09:41, 4 בינואר 2012 (IST)

פירות יבשים

¡ קובץ:טקסט נטוי29 1 2012''למה לא כתבתם על פירות יבשי¡¡¡¡¡¡¡•  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.6.22 14:16, 29 בינואר 2012 (IST)

יום הולדת לכנסת - ציטוט נאומו של חיים וייצמן

רציתי להעלות לדיון את הציטוט מנאומו של חיים וייצמן - אני לא מבין מה הציטוט תורם לתת הנושא על קביעת ט"ו בשבט כיום ההולדת של הכנסת בפרט, ולערך על ט"ו בשבט בכלל.

ניתן להרחיב קצת על יום ההולדת של הכנסת, אבל כדאי להביא דברים שתורמים לערך. נכתב ע"י משתמש:Avreymaleh ששכח לחתום.

(כאשר מסירים/משנים טקסט מגוף הערך ושואלים או מעירים על כך בדף השיחה, מן הראוי לצטט את הטקסט בדף השיחה או לציין קישור לשינויי הגרסאות)

• להלן הציטוט הנדון:"בטקס הפתיחה‏[4] של ישיבת האספה המכוננת אמר נשיא מועצת המדינה הזמנית פרופ' חיים ויצמן:

"ברגש של יראת כבוד והדרת קודש אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל, את כנסת ישראל הראשונה בימינו, בעיר הנצחית ירושלים. ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוקי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה לאחר דורות של סבל וייסורים... אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".

מדוע לענ"ד זה שייך לפרק בערך זה ?

שם הערך הוא ט"ו בשבט (מועד). הביטוי מועד = זמן מיוחד, גם = התכנסות ציבורית מיוחדת מלשון בית ועד. בכל מועד עיברי קיימים שני המאפיינים הנ"ל.

הערך עצמו מדבר על חיבת ארץ ישראל וכיסופי הגאולה של הדורות, ראו הפרק על סדר ליל טו בשבט וכן עניין אכילת פירותיה של ארץ ישראל ביום זה בתפוצות הגולה.

הערך מתייחס לנטיעה בארץ ישראל.

הפרק על הולדת הכנסת והציטוט בו מדברים על הזמן-המועד: "ברגע הגדול הזה בתולדות עמנו ניתן שבח והודיה לאלוקי ישראל שבחסדו זכינו לראות בגאולה".

מדבר על ההתוועדות והמקום:"אישי הכנסת! שאו ברכה לכינוסכם הראשון".

מדבר על כיסופי הגאולה של דורות עברו: "זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות וכי הכיסופים והתפילות של דורות עברו מלוות את צעדיכם".

כנסת ישראל זה קיום של הנבואה כמובא בפסוק "ונטעתים על אדמתם". - דברי הנשיא ויצמן הם ראשית המעמד ופתיחת מושב כנסת זו: "אני קם לפתוח את האספה המכוננת של מדינת ישראל". ועל זה כבר נאמר הפסוק "כי כימי העץ כן ימי עמי".

לכן הקטע המצוטט הנ"ל מבטא גם סימן וגה סיבה לאופי החגיגי של טו בשבט. מי-נהר - שיחה 02:29, 1 בפברואר 2012 (IST)

כל אזכור של הכנסת מיותר בערך זה, העוסק בחג ששורשיו נטועים שנים רבות קודם לייסוד הכנסת. על יום הולדתה של הכנסת יש להרחיב בערך הכנסת, וניתן להזכירו בערך ט"ו בשבט, אך לא בערך שלפנינו. הדרשה של מי-נהר נאה ומרגשת, אבל מה לה ולאנציקלופדיה? דוד שי - שיחה 05:01, 1 בפברואר 2012 (IST)

הייתי מציע לחשוב על כך בשנית. בוא נחשוב, האם מנהג הנטיעות שהחל ב-1890 בתקופת העלייה הראשונה ואומץ ע"י קק"ל בשנות ה-20, נחשב ע"י אלו שציינו עד אז את טו בשבט, כחלק מקורי שלו? הרי ראש השנה לנטיעה הוא בכלל ב-א' בתשרי. כשם שהערך מציין שיש כאלו המשתמשים בהגדה אלטרנטיבית של ליל סדר טו בשבט ואף כזו בעלת אופי אקולוגי (וזה בסדר גמור), כך איני רואה מדוע יש מניעה לציין בנפרד את מה שראתה לנכון לציין מדי שנה כנסת ישראל. הערך כולו מראה לנו למפרע שטו בשבט הוא יום מיוחד שמנהגיו ותקנותיו צמחו והתפתחו במשך הדורות. נטיעת האילנות אינה מופיעה דווקא בהלכות טו בשבט, ואף על פי כן כל ישראלי אמיתי יודע בשלמות לבו ונפשו שזה חלק ממהותו של היום. זה אפילו אנציקלופדי לציין נטיעות בערך זה של טו בשבט. (על זה נאמר "ישראל אם לא נביאים הם, בני נביאים הם"). מי-נהר - שיחה 06:33, 1 בפברואר 2012 (IST)

אני מסכים שמנהגי החג מתפתחים, אבל עדיין ייסוד הכנסת אינו חלק מחג זה - זהו חלק מחג אחר, שבמקרה (או בכוונת מכוון, אין זה חשוב) התרחש באותו יום. דוד שי - שיחה 08:18, 1 בפברואר 2012 (IST)

אני יכול לקבל את עמדתך, תודה שהגבת בשנית. מי-נהר - שיחה 08:37, 1 בפברואר 2012 (IST)

יום שמירת הטבע

ראשית, דרושים מקורות שיבססו את ההתייחסות לט"ו בשבט כאל יום אקולוגי. שנית, נראה לי שיש להסיר את הציטוט ממדרש קהלת - הוא לא מוסיף להבנת ההתייחסות לט"ו כאל חג אקולוגי. לכל היותר, הדרשה אולי מוכיחה כי חז"ל התייחסו בחיוב לחשיבות השמירה על הטבע, אולי אפשר להביא אותה בערך על אקולוגיה או שמירת טבע, ולא בערך על ט"ו בשבט. --Avreymaleh - שיחה 13:42, 7 בפברואר 2012 (IST)

אפשר להתווכח לגבי הכותרת אבל המשפט על הפיכתו של היום לכך בחלק מהציבוריות הישראלית היה קודם. אם משאירים אותו אז המדרש רלוונטי כדוגמא ללימוד קלאסי בנושא זה. אם מסירים את הפסקה על ציון הענין האקולוגי אז צריך הסכמה בדף השיחה כי זה קטע שהרבה זמן בערך. אתה צודק שיש כאן עירוב בין תחומי המקורות התרבותיים ומידת תפוצתם של אותם עניינים ואין דומה יום אקולוגי לסדר לי טו בשבט. מי-נהר - שיחה 14:10, 7 בפברואר 2012 (IST)

בהתאם להערתך, שיניתי את אופן התצוגה, כי אכן הענין הזה כבר כלול בעניינים הקודמים ואינו באותו מעמד קטגורי כמו הקודמים. מי-נהר - שיחה 03:44, 8 בפברואר 2012 (IST)

ערך טוב אבל לא מספיק מפורט

צריך לפרט יותר אבל סה"כ יש מידע

יש לציין אילו פרטים חסרים כדי שנוכל לדעת כיצד לשפר את הערך. Uziel302 - שיחה 20:04, 13 בינואר 2014 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.herzog.ac.il/main/male/links_shvat.html
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-22 23:38:10, 403 Forbidden
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-28 00:03:57, 403 Forbidden
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-04 05:40:59, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 08:41, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://hagut.ipaper.co.il/6687/
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-22 23:38:15, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-28 00:03:57, Socket Error: 'Name or service not known'
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-04 05:41:21, Socket Error: 'Name or service not known'

--Matanyabot - שיחה 08:41, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 3

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://elmord73.googlepages.com/orotbakarmel07.pdf
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-22 23:38:12, 403 Forbidden
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2011-11-28 00:03:59, 403 Forbidden
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-04 05:41:29, 403 Forbidden

--Matanyabot - שיחה 08:41, 4 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 4

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://ravsharki.org/content/blogcategory/53/275/
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-04 05:41:21, 404 Not Found
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-05 04:25:36, 404 Not Found
  • In ט"ו בשבט (מועד) on 2013-05-14 22:16:56, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 01:17, 15 במאי 2013 (IDT)

יש דברים רבים על ט"ו בשבט:

יש דברים רבים על ט"ו בשבט: 1. בטו בשבט אוכלים פרות יבשים . 2. לטו בשבט יש כמה שמות : טו בשבט וחג לאילנות . ועוד הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.183.96.32 20:00, 13 בינואר 2014 (IST)

המידע הנ"ל מופיע כבר בערך.Uziel302 - שיחה 20:03, 13 בינואר 2014 (IST)

משוב מ-15 בינואר 2014

לא מעניין לא הבנתי כלום על החג הזה ולא ניראה לי שזה בכלל נכון הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
~~

עיבור השנה

שמעתי טענה הגורסת שבט"ו בשבט ישבו לקבוע האם לעבר את השנה. איני מכיר לכך מקור מפורש , האם מישהו מכיר מידע על זה ? מי-נהר - שיחה 12:38, 20 בינואר 2014 (IST)

אכילת פירות האילן

רציתי להוסיף אם אפשר, יכול להוסיף לערך הסבר קצר על סיבת המנהג לאכול פירות. ראשית בלי קשר אבהיר שבאמת מצד היהדות (שממנה המקור לציון התאריך) לא מדובר בחג אלא בעיקר בציון זמן הלכתי לגבי מצוות התלויות בארץ. בהמשך לציון בערך לגבי הקשר של התאריך ט"ו בשבט למצוות התלויו בארץ - שכשמן כן הן, שניתן לקיימן רק בארץ ישראל, בחו"ל כן נוהגים שלא לאכול פירות עורלה של חקלאי יהודי. לכן כיוון שבגולה היהודים מתקשים יותר לחוש את לוח הזמנים היהודי, על מנת שלא לשכוח את התאריך הזה שקריטי גם עבורם - הנהיגו אכילה של פירות האילן, וכמו שכתבו העורכים לפניי, בייחוד פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל (ע"מ להזכיר את הקשר לאדמת ארץ ישראל ומצוותיה) וכמו כן בברכה האחרונה לפירות אלה גם מברכים (כל השנה) "ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו". פעם ראשונה שאני מנסה לערוך כאן משהו, מקווה שהועלתי ולא הזקתי. LEyenda - שיחה 05:25, 25 בינואר 2016 (IST)

כמה מוסכמות בערך שראוי לפקפק בהן ולהעמיד דברים על דיוקם

הנטיעות ביסוד המעלה נערכו ימים מספר לפני טו בשבט וכלל לא נקשרו רעיונית למועד הזה. יעבץ אף הוא לא קשר בין נטיעות לבין טו בשבט אם כי העלה רעיונות בנוגע לאופן בו ראוי לציין את היום. מי שכן קשר בין נטיעות לבין טו בשבט היה המחנך חיים אריה זוטא שכתב על כך מאמר בעיתון השקפה ב-1904 וב-1906 באסיפה השנתית של אגודת המורים העברים בארץ ישראל שכנע את עמיתיו המורים ש"יום טבע" עדיף לקשור לטו בשבט מאשר לטו באב ולשלב בו נטיעות. ובטו בשבט 1907 התקיים במקווה ישראל טקס הנטיעות הראשון בהשתתפות 300 תלמידי בתי ספר שונים. אמריגו וספוצ'י - שיחה 08:09, 27 בינואר 2016 (IST)

אין לידי כרגע את כל המקורות אבל המסקנות שהינך מנסה לומר מבוססות על מידע חסר ושגוי. לגבי המאמר הטרי של חזקי שוהם שצירפת באדיבותך לערך הוא מלא בעיות מתדויות קשות לכל אורכו. מדובר במאמר אנכרוניסיטי ושטחי מאד, למרות שהוא לבוש בסגנון אקדמי מלא לתפארת. כאשר המחבר אינו מבחין בין עובדות לבין פרשנויות ותיאוריות. עם זאת הקישור כמובן לגיטימי לאזכור וייחוס. מי-נהר - שיחה 08:39, 27 בינואר 2016 (IST)

מדובר בד"ר, והאכסניה בה פרסם את משנתו היא כתב עת אקדמי שעובר ביקורת עמיתים. אני מכבד את דעתך האישית אך אין לה משקל ללא גיבוי שווה ערך למשנתו של חזקי שוהם. אמריגו וספוצ'י - שיחה 09:12, 27 בינואר 2016 (IST)

אתה צודק, לכן כתבתי ללא שמץ של ציניות שטוב עשית שבאדיבותך הוספת לערך את המאמר האקדמי של החוקר הנ"ל, שזהו דוגמא קלאסית למקור לקריאה נוספת או סימוכין ע"פ כללי הבאת המקורות. בכל זאת עצוב על החסרים המהותיים שיש במאמר מה שמעיד על בורות של החוקר באחד החלקים העיקריים עליהם מאמרו היה צריך להיות נסוב בטרם נקט עמדה. שלא לדבר על האקסיומות השגויות שהוא מיחזר במאמר במספר נושאים היסטוריים שונים.מי-נהר - שיחה 09:26, 27 בינואר 2016 (IST)

ועדיין המוסכמות בערך הן מוסכמות בעלמא ללא תימוכין והביקורת שלך על חיבורו של ד"ר חזקי שוהם באכסניה המכובדת מעמדה אינו חורג מתרומתו של סטודנט, "50 ש"ח מסטודנט", הזכורה לטוב מימי מחפשים את המטמון. אמריגו וספוצ'י - שיחה 09:47, 27 בינואר 2016 (IST)

מאחר ואני מרחם על משתתפי הדיון וקוראיו אני בוחר שלא לענות לך כאיוולתך מי-נהר - שיחה 10:13, 27 בינואר 2016 (IST)

להיעלב זו בחירה. ולטפול אשמת בורות בחוקר כשאתה מודה שהמקורות לא בידך גם היא לא מעלה אנושית. אמריגו וספוצ'י - שיחה 10:25, 27 בינואר 2016 (IST)

לכבודו הייתה בדיון זה בעיה בהבנת הנקרא והסקת המסקנות וזו אחת הסיבות שאני מנסה לפרוש מהדיון. אין לי רצון לעשות הסברה אישית לכל תגובה. ולמה שאמור לנבוע ממנה ומה שלא אמור. מי-נהר - שיחה 11:30, 27 בינואר 2016 (IST)

אזכור עמדותיו של ד"ר שוהם בתת הפרק נטיעות בט"ו בשבט בארץ ישראל

לאחרונה כפי שהביא לתשומת ליבנו משתמש:אמריגו וספוצי פורסם מאמר של ד"ר חזקי שוהם בנוגע לטקסי נטיעת האילנות בא"י וקישורם לתאריך ט"ו בשבט. המאמר הונגש לקוראים בפרק הקישורים החיצוניים וכן אוזכרה עמדתו של שוהם בתת הפרק העוסק בנטיעות. עם זאת ביצעתי מספר תיקוני עריכה בפסקה הארוכה שכתב אמריגו וספוצי ע"פ המקובל והנדרש כאן.

• א. איננו מציינים תארי אנשי אקדמיה כאשר אנו מזכירים עמדות שלהם בגוף הערכים אלא מביאים את שמם בלבד. אמריגו וספוצי אינו מודע לכך ומתעקש לבצע על כך מלחמת עריכה.
• ב. העריכה שביצעתי לפסקה הנ"ל שגם ככה הייתה ארוכה מן הסביר, הסירה את החלק הפולמוסי לפי הבנתו של שוהם מפני שלא ניתן ולא שייך לפרט בגוף הערכים את הרזולוציה המלאה של שיקולי הדעת לפיהם הסיק כל חוקר את מסקנותיו אלא אם כן מדובר במידע עקרוני הקשור ישירות במהותו לנושא המרכזי של הערך ולא לפרטים משניים בו. לכן יש הפניה למראה מקום שלמזילנו גם נגיש לקריאה מלאה ברשת וממילא הקורא יקרא בהרחבה. ועמדתו התמצתיתות בנוגע לנושא תת הפרק הנידון נשארה.
• ג. הכתיבה של אמריגו וספוצי בהצגתו את הנושא הייתה לא נייטראלית ובלבלה בין פרשנויות לבין עובדות. לכן הסרתי בין היתר שוב את הניסוח לפיו הוא כתב שהמידע בפרק הנ"ל נשלל. כאילו שנמצאו עדיות מוחלטות לפיהן יש מסקנה אחת בלבד. שוהם אינו יכול לשלול את המידע אלא להציע לו פרשנות אחרת. מה עוד שביקורת בסיסית הן בהכרת הנושא והן בניתוח המידע של המאמר עצמו מראה את חולשתה של קביעתו אותה ניסה להציג כדבר מוחלט.
• ד. אני ממליץ למשתמש:אמריגו וספוצי לשים לב לכללי העריכה המקובלים כאן ולא להיכנס למלחמת עריכה ללא הסכמה בדף השיחה כי חבל שנצטרך לחזור לגרסא יציבה בטרם הוספת המידע לשיטת של שוהם. מי-נהר - שיחה 13:40, 28 בינואר 2016 (IST)

אתה צודק רק בעניין הד"ר. בטעות החזרתי אותו ועתה הסרתי אותו. לגבי שאר הטענות, הבאתי דברים בשם אומרם מבלי שיש לי דעה כלשהי בנידון, כאשר הדברים פורסמו על ידי ד"ר, בכתב עת אקדמי הנתון לביקורת עמיתים. ואת הטענות של ד"ר שוהם הצגתי מתחת למה שעמיתי מכנה "הדעה המקובלת" ולא במקומה. ועמיתי ממשיך ומפריח אוויר חם ללא אסמכתאות: "מה עוד שביקורת בסיסית הן בהכרת הנושא והן בניתוח המידע של המאמר עצמו מראה את חולשתה של קביעתו אותה ניסה להציג כדבר מוחלט". אמריגו וספוצ'י - שיחה 13:50, 28 בינואר 2016 (IST)

ציון עמדתו של שוהם היא הבאת דברים בשם אומרם. הצגה של עמדתו באופן שיפוטי כאילו הוכח ממנה משהו מוחלט היא נקיטת עמדה וגם אינה נכונה עובדתית מפני שביקורת אלמנטרית של המידע מראה שאין כאן אפשרות לשלול זה לא מדע מדויק ואין כאן עדויות מפורשות של הנוגעים באירועים ויש כאן עוד הרבה מאד דברים בסיסיים בהסקת מסקנות בתחום דעת זה שניתן להראות אם אהיה חייב לעשות זאת בהמשך. דבר המסור לכל קורא. בכל אופן טענתך צריכה להיות אחרת טענתך צריכה להיות שטוב יהיה אם ינסו להציג גם את הרישא של תת פרק זה תוך ייחוס המידע לאומריהם כגון לוינסקי והכהן. כל עוד לא עשו זאת אינך יכול לטעון שאני מנעתי זאת.מי-נהר - שיחה 13:57, 28 בינואר 2016 (IST)

לא אני ובודאי שלא ד"ר שוהם מדברים במונחים מוחלטים כי ברור שאין מדובר במדע מדוייק. וממתי "הדעה המקובלת" היא עובדה? מישהו צלם והקליט את טקס הנטיעות של יעבץ בטו בשבט? אפילו ביצירותיו המאוחרות ל-1890 לא קשר יעבץ בין נטיעות לטו בשבט ובטח שלא הזכיר טקס שכזה שיזם. במקום לעזור לי לנסח את טענותי אני מציע שתתרכז בתימוכין לטענותיך.אמריגו וספוצ'י - שיחה 14:02, 28 בינואר 2016 (IST)

נכבדי אתה עושה סלט בין רבדים של הידע ולבין רבדים של הכתיבה. אתה מכניס לפי ומייחס לי דברים שאינם. תת-הדיון כאן הוא על מחלוקת עריכה בנוגע לחלק שהוספת בגוף הערך קרי היחס לסוגייה לפי שוהם, אם אתה רוצה לפתוח דיון על חלק אחר שברצונך להציע באופן קונקרטי שינוי או הוספה בגוף הערך כגון על האופן שבו יש להציג את הרישא של פרק הנטיעות אתה מוזמן לעשות זאת בתת-דיון בפני עצמו. מי-נהר - שיחה 14:31, 28 בינואר 2016 (IST)

הערך מאוחד

תוכן הערך הוא איחוד של שני ערכים. את תיעוד העריכות הנוספת. ניתן למצוא בהיסטוריית גרסאות של הדף "ראש השנה לאילן". Ronam20 - שיחה 13:46, 28 בפברואר 2020 (IST)

Ronam20, תודה אבל שים לב שבדפי שיחה תמיד פותחים נושא חדש בתחתית הדף. --Joalbertine - שיחה 14:32, 28 בפברואר 2020 (IST)

דיון על מחלוקת במספר עריכות בערך

מידע מיותר ולא קשור

הסרתי מהערך כמה פרטים שאינם קשורים, ומשום מה {{א|מי-נהר} התעקש להשיב אותם לערך. בעוד אני נימקתי את ההסרות (הנפרדות! בתקצירי העריכה, מי-נהר שחזר את כל העריכות בחדא מחתא, לרבות הסרת כפילות פשוטה, ובנימוק התמוה שמדובר במידע ותיק שהוסר ללא דיון (אין חיוב לקיים דיון לפני עריכה, ולמידע ותיק אין שום חסינות) ובכך שהיום ט"ו בשבט (נו, וזו לא סיבה לשפץ את הערך?).
אפרט כעת את העריכות שעשיתי, ושפטו נא בינינו:

1. מי:הבדלים/30496882 – המדרש הנודע על "תן דעתך שלא תקלקל" לא נכתב בהקשר לט"ו בשבט בכלל. הוא בסף הכל (לפי פרשנות זו) מדבר על חשיבות שמירת הטבע באופן כללי. אזכורו בערך הזה מיותר לגמרי, והבאתו כ"אסמכתא" מדרשית כביכול לעיסוק בשמירת הטבע בט"ו בשבט ("בדומה לכך נכתב במדרש") היא הטעית הקורא. [כעת אני רואה במעלה הדף שכבר לפני תשע שנים בקש מישהו להסיר את המדרש הלא-קשור, ואז מי-נהר טען שזו דוגמא ללימוד קלאסי בנושא – טענה שאיני מבין.]
2. מי:הבדלים/30496897 – בפרק על מנהג הנטיעות, מובא באמצע הפרק סיפור נטיעת הארז/ברוש במוצא בידי הרצל. מה הקשר בין הנטיעה הזו לט"ו בשבט? היא ארעה בחודש חשון! הפרק אמור לעסוק בתולדות מנהג הנטיעות בט"ו בשבט, ולא בנטיעת עצים בארץ ישראל לדורותיה.
3. מי:הבדלים/30496938 – בפרק על מנהג אכילת הפרות, נאמר ש"כבר בגמרא" יש עדות למנהג, ברבי קיבא שליקט אתרוג בר"ח שבט, ומובאת אסמכתא לחוברת של הר"א שרקי. יש כאן כמה טעויות: א. אין בגמ' רמז שהמעשה קשור למנהג אכילת הפרות, יתרה מזו, גם הרב שרקי לא טעון שיש כאן רמז כזה. מי-נהר, הכבד נא ועיין בדברי הרב שרקי במקורם, ותיווכח שהוא מביא את המעשה של רבי עקיבא, לא כעדות מוקדמת למנהג אכילת הפרות, אלא כרמז לכך שלט"ו בשבט יש קשר רוחני לתיקון חטא עץ הדעת. אמור מעתה, שאין לסיפור הזה שום קשר לפסקה בה הוא נמצא. ב. דברי הרב שרקי, גם בהקשרם הנכון, הם רמז בעלמא, רעיון מקורי, אבל לא פירוש פשוט לגמרא (כפי שגם הוא מציין, כלל לא ברור שליקוט האתרוג נעשה בט"ו בשבט!), והקישור לחטא עץ הדעת אינו רמוז בגמרא. אם כן, אני לא רואה לווארט הזה יתרון מהותי על פני אינספור ווארטים חסידיים לט"ו בשבט, שבצדק אינם מופיעים בערך. במקרה כזה, כדאי להביא את החוברת של הרב שרקי בקישו"ח (וכך עשיתי), כמקור להעשרה.
4. מי:הבדלים/30496948 – הסרת כפילות פשוטה: ציון ט"ו בשבט כחג אקולוגי הופיע פעמיים. איחדתי את שני האזכורים, והעברתי את הקישו"ח שהיה במקום השני למקום הראשון. אני מודה ומתוודה, שגיתי במהלך ההעתקה והשמטתי זוג סוגריים מסולסלים, האם זו טעות שאינה בת-תיקון עד שהיא מצדיקה השבת הכפילות?

בעלי הידע ביהדות? בן עדריאל • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשפ"א 12:02, 28 בינואר 2021 (IST)

התחלת תשובות לבן עדריאל.

בנוגע לסעיף 2 אנא התכבד וקרא כעת את הערך הוספתי בו מקורות המראים את הקשר בין עץ הרצל לבין השתרשות מנהג הנטיעות ברוב עם ובמעמד ממלכתי בט"ו בשבט.

אמנם הרצל נטע בעת שביקר בארץ וט"ו בשבט לא היה זמן מסעו אבל כמובע במקורות המקום הפך להיות אבן דרך של נטיעות בט"ו בשבט כסמל וכאירוע בגלל מעשה הנטיעה של הרצל!.

הפרק עוסק בהשתרשרות המנהג בכלל הציבור בישראל וזו אבן דרך בולטת בכך. מי-נהר - שיחה 12:09, 28 בינואר 2021 (IST)

בענין סעיף 3 העברתי את הדברים על תיקון חטא עץ הדעת להערת שוליים (הגם שנושא זה הוא בסיסי בספרי הקבלה על הנושא, ואינו וורט שולי תוכל לשמוע גם את סדר ליל טו בשבט שקיים הרב שמואל אליהו והתייחס לכך. הקשר בין אכילת פירות בסדר ליל טו בשבט והנושא של תיקון האכילה הוא בסיסי מאד. ועם זאת העברתי את ההתייחסות לכך להערת שוליים)

באשר לאיזכור ליקוט האתרוג בטו בשבט זו עובדה. והיא קשורה לאכילת פירות ואתרוג בפרט המקורות הנוספים מוכיחים זאת. עם זאת הוספתי כעת ביטוי מסייג "יש המציינים" את ... ויעשה הקורא עם זה מה שמבין. ואם ירצה יראה את זה גם בהקשר לסוגיית האכילה כמובע באותו מאמר בהערת שוליים. מי-נהר - שיחה 12:15, 28 בינואר 2021 (IST)

באשר לסעיף 4. אכן בפרק האחרון מנהגים נוספים מופיעים כפילויות זה לא היחיד. שצריך לחשוב האם וכיצד להסירם. שהרי אלו מנהגים נוספים. אלא שאת ההסרה לא עושים מהפרקים למעלה אלא מהפרק האחרון של מנהגים נוספים באם זה לא קיבל התייחסות קודם. עם זאת ישנם דברים שניתן להתייחס אליהם יותר מפעם אחת תלוי בהקשר ובמקום ולכן צריך לתת את הדעת בטרם מסירים מהפרק האחרון של מנהגים נוספים מידע. מי-נהר - שיחה 12:19, 28 בינואר 2021 (IST)

באשר לסעיף 1. אין טענה שהמדרש נאמר והתרחש בטו בשבט זה לא רלוונטי. המדרש כפי שגם אתה הזכרת הוא דוגמא קלאסית לתכנים המשמשים את העוסקים בטו בשבט בהעלאת המודעות ובחינוך לשמירת הטבע ובהדגמה למושרשות הדבר גם במסורת העברית. האם צריך להביא מקורות שכך הדבר נעשה בתכנים שמופקים על ידי העוסקים בציון יום שמירת הטבע בטו בשבט ?

אם אתה מוכרח אפשר לכתוב גם כאן ברחל בתך הקטנה משהו כגון - "המוזכר לעיתים רבות בתכני העלאת יום המודעות לשמירת הטבע המצויין בט"ו בשבט" אלא שמדובר בתוספת הסבר מיותר כי זה מובן מאליו. מי-נהר - שיחה 12:25, 28 בינואר 2021 (IST)

2. אין שום צורך לפרט את נטיעות הרצל כאן. הן לא היו בט"ו בשבט ולא קשורות לט"ו בשבט. הן גם לא הו הסיבה להנהגת הנטיעות, אלא רק לבחירת מיקום הטקס. מאוחר יותר, כאשר החליטו לקיים נטיעות בט"ו בשבט באופן קבוע, בחרו באתר הזה כמקום מתאים. מה שצריך להופיע הוא שהחל מ-1920 החלו לקיים מעמד נטיעות בט"ו בשבט באתר בו נטע הרצל עץ קודם לכן, לצרף קישורים פנימיים ומקור, ודי בזה. יש לציין שהערך גם כך עמוס במקורות על תולדות הנטיעות בשנים שונות, לפני ואחרי 1920, וכדי שתוכל לומר שזו היה נקודת ציון חשובה היא צריכה להיות משמעותית למדי.

3. אפשר בהחלט (ורצוי) לכתבו פרק על משמעות ט"ו בשבט בספרות הקבלה והחסידות, ושם לכתוב על תיקום חטא עץ הדעת. כדאי יהיה להביא שם מקורות מוקדמים יותר ובעלי סמכות גדולה יותר מהחוברת של הרב שרקי. לא טענתי שעצם הנקודה הזו היא וואטר שולי. הקישור שהרב שרקי עושה בין זה לבין המעשה של ר' עקיבא הוא ווארט שולי שלא צריך להופיע בערך: כאמור, בגמ' שם לא נזכר דבר על אכילה, ולא על עץ הדעת. כפי שהר"א שרקי מציין, כלל לא ברור שזה היה בט"ו בשבט. גם הניסוח שלך כרגע בעייתי, כי גם הרב שרקי לא קושר את ר' עקיבא כעדות למנהג אכילת פירות, כפי שזה מוצג כעת.

4. משמעות הביטוי "מנהגים נוספים" הוא מנהגים שלא נזכרו קודם (כך משתמשים במילה "נוסף" בדרך כלל). אתה כמובן צודק שצריך לסיר את האזכור בפרק "מנהגים נוספים" ולא את האזכרו הראשון, וזה מה שעשיתי מלכתחלה.

1. אנחנו לא כותבים תכניות לימודים במשרד החינוך. המדרש לא קשור לט"ו בשבט ואין סיבה שיופיע כאן. אמת, שכאשר עוסקים בט"ו בשבט כמקפצה להעלאת נושאים אקולוגיים, מזכירים גם את המדרש, אבל הערך אינו משתמש בט"ו בשבט כמקפצה כזו, כי הערך אינו גן ילדים. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשפ"א 12:34, 28 בינואר 2021 (IST)

סעיף 2, גם אני שמתי לב באחרונה שהמידע על הרצל לא מובן בהקשרו ולכן תיקנתי לאחר עריכתך והוספתי מקורות. וכפי שנעדר ממך המידע שהתייחסת אליו כעת כך נעדר ממך מידע נוסף הגם שצויינו מקורות נוספים.

כך ב-1913 בט"ו בשבט פקדו את המקום במסגרת אירוע, יצחק בן צבי דוד בן גוריון, אלכסנדר חשין, תמר לישנסקי, אליעזר ליפא סוקניק, גרשון יצחק קרישבסקי ועוד... יש כאן זיקה בין התאריך לבין נושא הנטיעה בראש השנה לאילנות כעניין ציבורי ממלכתי המושרש בציונות והקורא זכאי לקבל את המידע הזה שמסביר לו על ההופעה וההשפעה של התופעה שהוא קורא עליה. אם אתה מוטרד בעמיסות הערך אנא עסוק בהחזרת הערך המורחב על ראש השנה לאילן בהלכה, שהפירוט בנושאיו כאן לא נצרך כך מלבד בפרק מסודר אחד. מי-נהר - שיחה 13:43, 28 בינואר 2021 (IST)

כל מה שכתבתי הוא כמובן על סמך המידע בערך. כל מנה שהוספת כעת הוא להקדים מ-1920 ל-1913, כל שאר דברי עומדים על כנם. תיאור האירוע של הרצל פשוט אינו קשור, והוא רקע מיותר לנאמר אחריו.

לא, אין שום סיבה לפצל את הערך לשני ערכים שנושאם אחד. הפתרון לעומס בערך הוא דילול הפירוט המיותר (בעיקר עודף ציטוטים), ולא פיצול מלאכותי. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשפ"א 14:07, 28 בינואר 2021 (IST)

הפרקטיקה של ערך מורחב נועדה בדיוק לשם כך.

הוסבר היטב מדוע הנושא של נטיעות במוצא בהקשרם וצורתם יש משמעות מרכזית להצגת נושא הנטיעות בטו בשבט. והוא מובע ביסודו בפתיח הערך. מי-נהר - שיחה 14:58, 28 בינואר 2021 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה:

סעיף 3:

א. ברור שהמעשה היה בראש השנה לאילן. ואין זה משנה אם היה באחד או בט"ו.

ב. ההתייחסות להיבט של תיקון חטא עץ הדעת (ואשר אינו ייחודי רק לטו בשבט) הועבר להערת שוליים לאחר עריכתך והשחזור.

סעיף 4:אני מודה לך ומוכיר את מאמציך לשיפור הערך, בכלל במיזם.

סעיף 1: המדרש מקהלת רבה מופיע בערך במקומו והקשרו זה כבר כעשור ולא ראו אחרים חוסר התאמה שלו לערך להיפך. אני כמובן דוחה את העקיצות שהוספת לסעיף. מי-נהר - שיחה 14:10, 28 בינואר 2021 (IST)

משך הזמן שטעות נמצאת בערך אינו רלוונטי והיא נשארת טעות. אחרים דוקא רוא חוסר התאמה, במעלה דף שיחה זה, אלא שאתה חסמת ניסיון לתיקון. מילא, מזמין שנית את בעלי הידע ביהדות שיסייעו בהכרעת המחלוקות. בן עדריאל • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשפ"א 14:14, 28 בינואר 2021 (IST)

1. בפסקא נאמר "בדומה לכך". הקורא הבסיסי מבין שהמדרש שמובא בהמשך, הוא בדומה להכרזה על ט"ו בשבט כחג שמירה על הטבע. כיוון שאין בין המדרש לבין ט"ו בשבט ולא כלום, הוא אינו דומה, ולכן לא צריך להופיע בערך.

2. את הערה 22 לצערי איני מצליח לפתוח (אין לי מושג אם זה קשור לאינטרנט רימון או לסיבה אחרת) כך שאיני יכול להביא דעה כמו שצריך. אבל לדעתי, הרבה יותר מאשר לפרט למה בחרו דווקא את המקום של מוצא כמקום הנטיעות, צריך לפרט למה החליטו בכלל לטעת בט"ו בשבט בטקס.

3. א. ממש לא ברור שהאירוע היה בראש השנה לאילן (ראה מסקנת הגמרא בסוגיא שם שר"ע הסתפק מתי ראש השנה לאילן). ב. אפילו אם נקבל את הנחת המוצא הכי נועזת(שאני לא באמת מקבל), שרבי עקיבא במעשהו זה המציא מנהג של אכילת אתרוגים בראש השנה לאילן כדי לרמז משהוא על עץ הדעת, זה עדיין לא שורשו של מנהג אכילת הפירות הקיים בט"ו בשבט. (זאת בשונה ממנהג הסימנים בראש השנה, שמקורו הוא ככה"נ באמת בגמרא). עם זאת, יש משהוא בטענה שהרב שרקי כן מקשר בין הדברים (הוא טוען שמנהג אכילת הפירות כולו הוא כדי לתקן את עץ הדעת). אם חשוב להזכיר את דעתו של הרב שרקי בלי ליצור פיסקא על "טו בשבט בקבלה", אז אפשר לכתוב זאת בהערת שוליםם, בסגנון של "הרב אורי שרקי מציין שהרעיון של אכילת הפירות הוא כדי לתקן את חטה הדעת, דבר שט"ו בשבט מסוגל לו, כפי העולה מהסיפור על רבי עקיבא".

4. אני מבין שבנושא זה כבר אין מחלוקת? או שלא הבנתי נכון? מי נהר?david7031 • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשפ"א • 15:18, 28 בינואר 2021 (IST)

אוכל להעיר כרגע רק בקצרה עמכם הסליחה.

זה לא מסובך. כשם שבערך יש תמונה של שזיף ומשמש... למרות ששזיף איננו קשור לטו בשבט אבל בטו בשבט אוכלים שזיפים...

כך ניתן להביא בערך ציטוט של הפיוט/שיר אילן אילן במה אברכך... שכל נטיעות שנוטעים ... למרות שבכלל ראש השנה לנטיעה הוא בא' בתשרי ושבכלל יום הנטיעות היה כנראה בט"ו באב.

ולמרות שהוא בכלל מתייחס לאדם כך שלא בא לדבר על האילנות אלא כמשל.

אבל כשם שאוכלים פירות יבשים כך קטע מדרש קצר זה מתוך מסכת תענית בתלמוד הבבלי הולחן ומושר בחסידויות שונות בט"ו בשבט, בחוברות ובמערכי שיעור לקראת החג מרבים לשלב את הציטוט הזה ואת משמעותו הסמלית. וככזה יכול לפאר כקישוט את הערך!

כך בתת הפרק על יום שמירת הטבע כנ"ל! ככה פשוט. כל שנותר הוא במידת הצורך לשפר ניסוח.

ובאשר לאזכור של ליקוט האתרוג בטו בשבט ושוב אין זה רלוונטי מתי לדעתו ראש השנה לאילן.

הרי שאזכור זה בהקשר לנושא אכילת פירות בצורה מסוייגת לשיפוט הקורא מבוססת על הקשר קביל הנעשה על ידי מומחים בתחומם שבוודאי לא נופלים מאנשי אקדמיה כמו שוהם כשהם מנפיצים ממוחם הקודח קשר ראשוני דווקא בין מנהג הנטיעות בטו בשבט לבין יום העץ בארה"ב. בעוד שלראשון יש כלים ומקורות משלימים להצביע על קשר מהותי ואף תאריכני לנידון הגם אם אין הם מפורשים מילה במילה זה הרבה יותר מאשר תיאוריה. מי-נהר - שיחה 17:12, 28 בינואר 2021 (IST)

לא קראתי את כל הדיון, רק אומר שהשימוש ביום בהקשרים אחרים צריך להיות באזכור קצר, לא בפירוט של כל המדרשים שמעוותים לצורך העניין, וגם אין טעם להעמיס את כל הציטוטים שמשמשים לקישוט גני הילדים בסביבות ט"ו בשבט. הערך כולו מעלה דז'ה וו לתל"כים למיניהם ולספרי "ילדותנו". מגיע לקוראי ויקיפדיה העברית קצת יותר מזה. --שמש מרפא - שיחה 19:57, 28 בינואר 2021 (IST)

ההבדל הקטן בין המדרש על שמירת הטבע לאכילת פירות יבשים, היא ההיקף. אכילת פירות היא מהמנהגים הנפוצים של המועד, ולפיכך, מן הראוי לציין אותה גם בתמונה. יום האקולוגיה אינו אחד הפנים החשובים של המועד, ולכן אין צורך להקדיש לו ציטוט (מה גם, שלויהי כדברך, יש למסגר את המדרש, להכניס ל{{חלונית}}, ולכתוב למטה "מדרש שנהוג לצטט בט"ו בשבט. את המדרש על אילן אילן, כולו או חלקו, לא ראיתי בערך, ואשמח שתפנה אותי אליו.

לגבי האתרוג, כיוון שאתה כתבת " ברור שהמעשה היה בראש השנה לאילן" אז זה כן רלוונטי מתי לדעת רבי עקיבא חל ראש השנה לאילן. כל שאר תוכןדברי בנושא לא קיבל שום מענה, אולי חוץ מהמילים "אם חשוב להזכיר את הרב שרקי". כך שאני מבין מדבריך שחשוב להזכיר אותו, ושאתה מקבל את הפשרה שלי שנזכיר את דעתו בהערת שוליים.david7031 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"א • 20:38, 28 בינואר 2021 (IST)

גם ציטוט שעוסק באכילת פירות שלא בט"ו בשבט לא הייתי מכניס בערך, מקסימום בחלונית. [נראה לך הגיוני לכתב בפסקה על אכילת פירות "רעיון זה מובא בפסוק "מכל עץ הגן אכל תאכל""?!] בן עדריאל • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"א 20:57, 28 בינואר 2021 (IST)

אם היתה תמונה של כרטיסיית תוכן מעוצבת עם לוגו של טו בשבט כדבר חוזר בכל שנה מטעם החברה למתנסים וכד' של תוכן המדבר על כך שהמצווה הראשונה לאדם הראשון הייתה לאכול פירות אז כן. מי-נהר - שיחה 21:04, 28 בינואר 2021 (IST)

אני לא מסכים איתך, אבל "לשיטתך". האם יש כרטיסיה כזו לציון יום האקולוגיה? (וזאת שוב, כשאתה מתעלם מהעובדה שמנהג אכילת הפירות נפוץ הרבה יותר, כך שהוא ועזרי ההצגה הנלווים אליו רשאים לתפוס נפח רב יותר מהערך).david7031 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"א • 21:15, 28 בינואר 2021 (IST)

ראשית בוא לא נוציא דברים מפורפורציה הפרק המדובר אינו תופס כמעט נפח הוא קצר מאד. ולענין בקשת מקור למה שאינו צריך ראיה והודו עליו בדיון עצמו וניתן לראותו בחיפוש קצר בגוגל עם מילות מפתח רלוונטיות הכוללות את המדרש את טו בשבט ואת איכות הסביבה. ב-מדרשת אורנים, אתר בני עקיבא וכן הלאה, ויעיד על כך ראש הסוכנות הנוכחי אשר חתם את ברכתו הרשמית בשם הסוכנות לט"ו בשבט כך: "את המסר שלהם ושלי לחג האילנות והנטיעות 2020 אביע בלשון חז"ל (מדרש קהלת רבה פרשה ז' פסקה 28): "בְּשָׁעָה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נְטָלוֹ וְהֶחֱזִירוֹ עַל כָּל אִילָנֵי גַן-עֵדֶן, וְאָמַר לוֹ: רְאֵה מַעֲשַׂי כַּמָּה נָאִים וּמְשֻׁבָּחִים הֵם, וְכָל מַה שֶּׁבָּרָאתִי – בִּשְׁבִילְךָ בָּרָאתִי, תֵּן דַּעְתְּךָ שֶׁלֹּא תְקַלְקֵל וְתַחֲרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ – אֵין מִי שֶׁיְּתַקֶּן אַחֲרֶיךָ".

שלכם, יצחק (בוז'י) הרצוג". מי-נהר - שיחה 23:43, 28 בינואר 2021 (IST)

כאשר תייגו את בעלי הידע ביהדות שכחו לתייג גם את דבירותם, אמרי אביטן, קובץ על יד, האלקושי, בראנד, saifunny, H. sapiens, אריה ענבר, על הטוב, Kippi70, איש שלום, Jakednb, Shaun The Sheep, פיטר פן, Ewan2, david7031, HaShumai, דזרט, מי-נהר, Polskivinnik, ‏biegel, ‏Alon112, ‏יודוקוליס, צורייה בן הראש, מגבל, NilsHolgersson2, Eldad, HanochP,איתמראשפר, נרשמתי כמה פעמים!!, פעמי-עליון ‏, פיינרמןבעלי הידע בהיסטוריה שהרי חלק מהדיון כאן נסוב על ההיסטוריוגרפיה של מעמד ט"ו בשבט ומנהג הנטיעות, בברכה, מי-נהר - שיחה 00:56, 29 בינואר 2021 (IST)

"עת לטעת ועת לעקור נטוע". מעציב לראות שהוסרה תמונת ברוש הרצל מהערך. העץ האומלל שהיה לסמל לא שרד גם פה. אביברעם - שיחה 08:09, 29 בינואר 2021 (IST)

אני מחקתי את התמונה מהערך, ולו מסיבה אחת פשוטה - העץ אינו קשור לחג. אם חשוב לך שהעץ יקבל יותר הופעות בויקיפדיה, אני מציע להתחיל מערך שקצת יותר קשור אליו - בנימין זאב הרצל (בו מוצגת רק תמונת שרידי העץ) או התנועה הציונית (שעל פי ערך זה, ראשיה כנראה החשיבו את העץ כנקודת ציון חשובה).david7031 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"א • 11:54, 29 בינואר 2021 (IST)

אני מסכים עם שמש מרפא ועם כל דברי בן עדריאל. בברכה, גיברס - שיחה 22:08, 3 בפברואר 2021 (IST)

התיאוריה של שוהם

עמדתו של שוהם על התפתחות מנהג הנטיעות בארץ ועל ההיסטוריוגרפיה בנושא איננה עמדה מקובלת בנושא כמובע במקורות שעוסקים בכך כמו גם במייצגים הרישמיים לנושא כגון הסוכנות היהודית וקק"ל. למעשה גם טענותיו נסתרות מהמקורות שלו עצמו אך זה לא המקום לפתוח את זה. בכל מקרה עמדתו הינה שולית מבחינת תחום הדעת, ולא סביר לדעתי לציינה בגוף הערך בצורה כזו. אלא לכל היותר בהערת שוליים וכמאמר בלקריאה נוספת. כאן המקום לציין שמהמאמר של זוטא עצמו משמע אחרת מהמסקנות של שוהם. מי-נהר - שיחה 00:19, 29 בינואר 2021 (IST)

אני לא מספיק בקיא בחשיבותו של שוהם, אבל לא רואה בעיה בלהעביר את השערתו על מקור ההשראה של זוטא להערת שוליים.david7031 • שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"א • 03:53, 29 בינואר 2021 (IST)

אני לא מכיר מספיק את הנושא, אבל מחיפוש ברשת עולה שמאז פרסם המאמר של שוהם הוא מצוטט רבות כמקור מוסמך לענין, כך שבהחלט לא מדובר בעמדה שולית. למעשה, ע"פ חיפוש בקטלוג של הספה"ל זהו כמעט המאמר האקדמי היחיד שהוקדש במישרין לנושא. האם היו ביקורות שהתנגדו לטענותיו? בן עדריאל • שיחה • י"ח בשבט ה'תשפ"א 21:01, 30 בינואר 2021 (IST)

כשמשהו שולי לא נכתבים עליו ביקורות.

כשמשהו שונה מכולם טבעי שהוא מוזכר בהתייחסויות לנושא, (וגם לאזכורו כאן בויקי כך יש תרומה לכך)

אלא שאז הוא מוזכר בהערת שוליים עם ציון הטענה ומקור למאמר

באתר של הקק"ל שהוא דוגמא לכל הפחות למוטמע היסטוריוגרפית ולמקובל גם כיום. אין התייחסות אל דברי שוהם לא לטענותיו ולא לזוטא. והקשר נכתב בצורה מובהקת כך:"בשנת 1892 יצא יעבץ בט"ו בשבט עם תלמידיו לנטוע עצים בזכרון יעקב ומאז נולדה מסורת חדשה של יציאת ילדי ישראל לנטיעות ביום זה. הסתדרות המורים וקרן קימת לישראל מיסדו מנהג זה ב-1908 ונתנו לו מימד חינוכי."

כך גם מובע באתר הספרייה הלאומית: "טקסי נטיעות עצים בט"ו בשבט הם מנהג שחידש החוקר וההיסטוריון זאב יעבץ ותלמידיו במושבה זכרון יעקב בשנת 1890, אך זו הייתה יוזמה מקומית. בשנת 1906, באספה של אגודת המורים העבריים בארץ ישראל, הציע המחנך חיים אריה זוטא לאמץ את היוזמה של יעבץ ולחייב את כל בתי הספר העבריים בארץ לציין את החג בנטיעת עצים."

מיותר לציין שאת התוכן הנ"ל באתרים רשמיים אלה כותבים אנשי מקצוע או בוודאי כאלו שאינם פחותים מהכותבים כאן בכל הנוגע ליכולת להבין את שיקולי הדעת המתחייבים בכתיבת התוכן.

צריך להוכיח שאינו שולי בכדי לתת לו משקל ולא בדרך האלמינציה של מחקר מקורי לומר שהוא כן

איני יודע מה כן מה לא וכמה נכתב אבל ברור לי שיש הרבה מאד ביקורת אקדמית שיש לכתוב על המאמר המדובר. אך מאחר ואין זה מתפקידנו לערוך ביקורת משלנו בדף שיחה ובמיזם זה לא רולנווטי שאפרט. מי-נהר - שיחה 23:03, 1 בפברואר 2021 (IST)

הסרת תמונה מהתבנית

לפני כחצי שנה הוצבה תבנית חג אוטומאטית בה הוכנסה תמונה שכבר מופיעה בערך זה ושאינה מרכזית דיה (גם אינה מוצלחת לכשלעצמה תמונה די עגומה וסתמית שמתקשרת בצורה אגבית של פעילות בגן/בית ספר בתפוצות) לפיכך הסרתי אתה כך שתופיע תמונה אחרת הדומה לתמונה שהייתה לאורך שנים כתמונה ראשונה המסמלת את החג כמקובל. מי-נהר - שיחה 03:56, 17 בינואר 2022 (IST)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בט"ו בשבט (מועד) שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210127193244/https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf לכתובת המקורית.
• https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20210127193244/https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf לכתובת המקורית.
• http://reform.org.il/holidays/2011/Tu-beshvat/index.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20140320181534/http://www.reform.org.il/holidays/2011/Tu-beshvat/index.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:41, 14 בנובמבר 2022 (IST)

מעשה ברבי עקיבא

משתמש:מי-נהר, עיינתי בטוב הארץ של הרב שרקי והקישור הוא בין עצם היום לתיקון חטא עץ הדעת בלי איזכור אכילת פירות. יוסף יצחק-שיחה, כ' בשבט ה'תשפ"ג. 23:17, 10 בפברואר 2023 (IST)

זה איננו נכון, מלבד שהנך מוציא את התוכן מהקשרו הרי שכבר מתחילת הפרק העוסק בנושא הוא מתייחס מספר פעמים לאכילת פרות. וכך הוא גם כותב ואומר במקומות אחרים הן לגבי אכילת אתרוג בטו בשבט והן לגבי אכילת פרות בט"ו בשבט בזיקה לנ"ל. מי-נהר - שיחה 03:50, 11 בפברואר 2023 (IST)

משתמש:מי-נהר, אני בעד להביא את דברי המקובלים על אכילת פירות בט"ו בשבט כתיקון לחטא עץ הדעת בפסקה המדוברת ואז אפשר להוסיף את דברי הרב שרקי. חוץ מזה יש צורך לדייק את המובא בפסקה הבאה בשם "חסד לאברהם" או למצוא מקור שבו אכן מופיע מה שכתוב בערך. אולי עדיף להעביר לפסקה הקודמת. יוסף יצחק-שיחה, כ' בשבט ה'תשפ"ג. 09:50, 11 בפברואר 2023 (IST)

יוסף יצחק יש קשר בין מנהג אכילת הפירות ובין סדר טו בשבט ולכן הם פרקים סמוכים ומשכך הם מקרינים בתוכנם זה על זה ולכן אינני סבור שנכון להחסיר מהם תוכן המצוי כעת. עם זאת מאחר והפרידו בין (תתי) הפרקים, נכון לדעתי להוסיף משפט קישור בפרק הראשון (אכילת פירות) על הפרק הבא (סדר ט"ו בשבט). ומאחר ויש קושי מסוים לערבב את שני תתי הפרקים הללו יחד לפרק אחד, לכן סבורני שנכון לציין כבר בפרק אכילת הפרות את התוכן הנידון פה בהקשר למעשהו של ר"ע ובסמיכות למנהג המובא בחיד"א. מי-נהר - שיחה 21:49, 11 בפברואר 2023 (IST)

בעיה בקישורי ארכיון בערך (אוקטובר 2023)

שלום. בתהליך הארכוב, החזיר הארכיון שגיאות לאחד או יותר מהאתרים ששלחתי לארכיון. להלן קישורים שהחזירו שגיאה והשגיאה המתאימה.

• http://uli.nli.org.il/F/RX9IU1BE4XYAXGBY9DHT6VM1HQAV8U6R5FHTMHQ6BGGT7CJDM8-36806?func=find-acc&acc_sequence=012393234 עם שגיאה

בכל מקרה זו תהיה ההודעה היחידה לגבי קישורים אלו, ולא יעשה ניסיון נוסף לארכוב קישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 11:24, 23 באוקטובר 2023 (IDT)

טעות בדבר מקור המנהג

המנהג בדבר סדר לימוד ורכילת פירות היה נהוג בקרב קהילות ספרדיות באגן הים התיכון הרבה ליפני הגעתו לאירופה ולאחר גרוש ספרד חלק מהיהודים הגיעה לישראל ותיקנו את הסדר הזה בצורה מוסדר ומי שם הוא הגיע גם לאירופה ששמרה על קשר טוב יותר עם ארץ ישראל מאשר שאר הקהילות יש לזכור כי הסחר היה הרבה יותר פתוח וזמין בין קהילות ארץ ישראל ואגן הים התיכון מאשר אירופה ופרט מזרחה ומרכזה שהיו לאומנות מצד המוסלמים ולה זה ניתן להוסיף את העובדה למה בעבר היה שחשבו שמדובר בכלל בראיון שחשבתי צבי היה מעורב בראיון עריכת סדר זה דבר שהופך וירד מהפרק לאחר שהתברר כי זה נבעה בין היתר פרטים מעורפלים שהגיעו ליהודי אירופה מה שבלב הראשוני נדחה מצדה ולאחר מיקן קהילות קטנות יותר באירופה הלכות אחרי הסחף שיצר יותר מאשר מיהודים מחוץ לאירופה כמו שחשבו קודם לכן וזה הבעיה כשהיסטוריה נכתב רק מצד אחד ופספקטיבה אחת שרואה את כל אחיה הלא אירופה כנחותים נושא להשקיח את עברה כדי שתילמדו קצת על המסורת העשירה לפני שלהם לפני שאתם מכניסים את כל העם אל המשפט הידוע שנאמר עלידך מי שלא יודע את עברו עתידו לוטה בערפל כבר קימעת וחירבתם את המדינה (שלכאורה רק אתם הקמתם- גם בשביל מי שצריך עליה מוכן כל כך מהר לזרוק אותה לעזזל, מה אמר שלמה תכתחו את התינוק ונגלה את האמת) כמה פעמים ובסוף ההשמתם אותנו אז כדאי לעצור עם זה בהקדם! מביש איזה שפל אתם מוכנים בשביל להביוות את המציאות ועוד אחרי שנושא זה הוסדר בעבר. צר לי לבשר לכם זה לא ניקרה אנציקלופדיה שמדובר בשם האמת והנכון! 2A02:6680:1108:2F97:24C9:53FF:FEED:18DA‏ 01:16, 25 בינואר 2024 (IST)