שיחה:יהודה לייב הלוי אשלג

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בנוסף - איך מוסיפים תמונה? או יותר נכון איך מעלים תמונה לשרת

אני חדשה פה. הבנתי שדורשים איזה שיפור או שינוי של הדף - אפשר להסביר מדוע?


תודה. צריך להעביר את הערך ל"יהודה לייב הלוי אשלג".--Berger 13:13, 29 אפר' 2005 (UTC)

ביצעתי.--Berger 00:24, 29 מאי 2005 (UTC)

כמה שאלות[עריכת קוד מקור]

איך מוספים תמונה..

שינויים בערך...[עריכת קוד מקור]

האין הערך מעט מגמתי? לא נראה לי שהוא כל כך אינציקלופדי.

וכן, לשם מה שני הקטעים הארוכים, פרי עטו של הרב, בסופו? ממש לא רלוונטי לפה. Sabe 20:40, 25 פברואר 2006 (UTC)

ההתחלה ניראית לי טובה מאוד. את שני הקטעים האחרונים לעומת זאת בהחלט אפשר לקצר בהרבה.--Berger 21:38, 25 פברואר 2006 (UTC)

ההתחלה שנראת לך טובה, מלאה בשגיות ובדותות. חקרתי את תולדות הרב, ומצאתי פרטים חדשים אותם תיקנתי. הרב לא נולד בווארשה כי אם בליקובה, רק לאחר מכן עקרו הוא והוריו לווארשה. לאחר שנשא את בת רבי מאיר צבי אברומוביץ - שאגב גם עלה עמו ארצה ונטמן כאן בהר הזיתים, התגורר כמה שנים בסמיכות לחמיו ורק לאח"מ עקר לווארשה. תיקנתי ואקווה שהעורך לא יסיר את תיקוניי שיש לי את כל הדרכים להוכיחם.

הקישורים החיצוניים[עריכת קוד מקור]

רוב הקישורים הם לספריו באתר ספציפי. האם יש טעם בכזו רשימה, או שמספיק הפנייה אחת לאתר . יעקב135 13:57, 5 באפריל 2007 (IDT)[תגובה]

מוטי. שלום לך . אני לא מכירך עדיין לצערי. למרות שאתה רב פעלים. אנני סבור שאני חד צדדי. זכותו של כל אחד לרשום מה שהוא יודע. וזה מה שאני יודע. ובכל מקרה ראויים לציון נכדיו הביולוגיים לא פחות מאשר תלמידי תלמידיו. אודה לך אם נעלה זאת לדיון. אימייל שלי הוא hayim12345@walla.com תודה.

לחיים שלום
אם נכדו הנ"ל כה רב פעלים, אנא פתח ערך חדש בו תוכל לציין פרטים ביוגרפיים ועשייה. בערך הנוכחי מדובר על ממשיכי דרכו העיקריים. מוטי 19:39, 17 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

למוטי שלום: אכן קיבלתי את דבריך. יש בהם טעם. תודה לך. פשוט חוסר נסיון היה כאן, אם כי עד השנוי הנוכחי היה בכל הערך מגמתיות ברורה, עדיין יש מה לשפר. אברר פרטים נוספים ואם אמצא אערוך זאת שוב. כמו כן הוספתי רשימת ספרים שנשמטה משום מה. תודה חיים.

כל הספרים שנוספו נמצאים באתר אחד. אין שום הצדקה לתת רשימה כה ארוכה שמובילה לאותו מקום. סופר מריו 06:45, 18 באוקטובר 2007 (IST)[תגובה]

סופר מריו. יתכן שאתה צודק. אני אתקן זאת עם הפניה אחת לאתר. אך אנא אל תמחוק את מלוא הרשימה. תודה חיים קור.

שמירה על אוביקטיביות[עריכת קוד מקור]

שיפצתי קצת את הערך, ובעיקר השתדלתי להשיב לו את האוביקטיביות והאיזון הנדרשים מתוקף היותו ערך אנציקלופדי. יש להימנע מהטיות סמויות וגלויות. גרש - שיחה 06:46, 18 במאי 2010 (IDT)[תגובה]

מישהו כאן משנה כל פעם את הערך לגבי מקום הולדתו של הרב בהתחלה היה פולין ורשה הקונגרסאית[עריכת קוד מקור]

והוא שינה לליקובה באימפריה הרוסית, מדוע יש כאן איזה ויכוח שאיני יודע מהיכן צץ. ולמה זה משנה תחת מי הוא נשלט באותה תקופה שזה סך הכל ויכוח מדיני מטופש. שמישהו יענה לי

אני מעוניין לשנות את הפתיח של הערך[עריכת קוד מקור]

הביטוי "מפרש ומורה קבלה" נראה כללי מדי. צריך ליצור פתיח דומה למה שקיים בערכים אודות מקובלים כגון הרמח"ל, האר"י והבעל שם טוב. אלי111 - שיחה

מה ההצעה שלך לפתיח? אנא נסח אותה כאן אלון - שיחה 20:20, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
כאפשרות: במקום "מפרש ומורה קבלה" לכתוב "רב ומקובל. כל ימיו היה עוסק בביאור חוכמת הקבלה, בחידושה ובהפצתה." אלי111 - שיחה
כמו שאמרתי, מדובר במשפט לא אנציקלופדי, ובערך שבמילא דורש שכתוב מאסיבי לא מומלץ לעשות את זה. יורי - שיחה 20:31, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני בעד המשפט המוצע, נמתין לתגובות נוספות אלון - שיחה 20:31, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
"רב ומקובל" זה בסדר גמור. ההמשך ("כל ימיו") מסוגנן כהספד ולא כאנציקלופדיה. אני-ואתהשיחה 20:33, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
מציע "רב ומקובל, עסק בביאור חוכמת הקבלה ובהפצתה.", את הקבלה לא מחדשים, לכל היותר מפרשים בצורה שונה פויו - שיחה 20:38, 21 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני בעד אלי111 - שיחה
ההצעה של פויו נראית לי טובה יותר מהניסוח הקיים או זה שהציע אלי111, מוטי - שיחה 00:18, 22 בדצמבר 2010 (IST)[תגובה]
האם אפשר לבטל את הנעילה של הערך? אני רוצה לשנות את הפתיח שיהיה בהתאם להצעה של פויו אלי111 - שיחה
שיניתי את הערך בהתאם להצעה של פויו והשינוי שלי שוב בוטל. אפשר להבין מדוע?אלי111 - שיחה
הנוסח הקיים מספק. לא צריך להעמיס, מלל מיותר. BASWIM - שיחה 14:52, 2 בינואר 2011 (IST)[תגובה]
כפי שציינתי, הביטוי "מפרש ומורה קבלה" נראה כללי מדי ולא מתאים לאישיות המדוברת. אלי111 - שיחה 22:27, 2 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

התנגדות לרב אשלג[עריכת קוד מקור]

מוזר... לא כתוב בערך שום התנגדות על הרב אשלג... ולרוב הרבנים (בפרט שחידשו דברים, כמוהו - שחידש את היתר ההפצה של הקבלה) קמו מתנגדים, מה - לו לא קמו?! 109.186.49.223 22:18, 12 במרץ 2011 (IST)[תגובה]

אתה מוזמן למצוא ולכתוב מוטי - שיחה 23:35, 12 במרץ 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 09:59, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

רציתי להוסיף הפניות לערך יהודה לייב הלוי אשלג של שני הספרים - טוני לביא, מסע עשר הספירות בקבלה - מאלוהות לאנושות ובחזרה, ( תורת אשלג) ישראל 2013. טוני לביא, מלכודת הדבש והעוקץ בקבלה – אלוהים, אדם ונחש, (תורת אשלג) כנרת זמורה-ביתן, ישראל 2011. שני הספרים עוסקים בקבלת אשלג כולל ביוגרפיה שלו ומבוא. טוני לביא הוא חוקר מספר אחד באקדמיה בתורה האשלגיאנית, הוא פורץ הדרך הראשון והיחידי באקדמיה שנכנס לעובי הקורה של משנתו. ההפניות הללו חשובות כי הן יהיו לעזר רב למתעניינים בקבלת אשלג. משתמש: קבליסט 5/5/2013 18:31

אין צורך לכתוב בסופרלטיבים, כמעט כל דוקטור הוא "מספר אחד" בדוקטורט שלו. לעצם העניין, אם כל או רוב הספר עוסק בשיטת הרב אשלג - יש לזה מקום. נרו יאירשיחה • כ"ה באייר ה'תשע"ג • 19:12, 5 במאי 2013 (IDT)[תגובה]
תודה. משתמש: קבליסט 19:16 7/5/2013

הדור השלישי[עריכת קוד מקור]

באופן מחוצף שוחזר שיחזורי פעמיים, על ידי משתמש כבד ומשתמש גילגמש. אין לי כח ללכת לבקשות ממפעילים, אבל אם יש כאן מפעילים רודפי צדק, עליהם לטפל בזה.

על הטענה שאי"ז מקובל, חושבני שעל הטוען יש להביא מקרים דומים, במיוחד שמדובר על גירסא יציבה. אני מביא דוגמה ברורה שזה מקובל. בערך יהודה לייב אשלג הייתה רשימה של ממשיכי דרכו גם בדור השלישי, מיוני 2006, 7 וחצי שנים. הערך נערך מאות פעמים מאז ונצפה עשרות אלפי פעמים מאז, ובכל זאת אף אחד לא חשב שזה מוזר. כעת, אני חושב שמי שרוצה למחוק צריך להוכיח שאין זה מקובל (קווים מנחים או תקדימים), אבל גם אם לא, זהו מידע בעל ערך רב, על שיטה ייחודית, וחשוב שיהיה בוויקפדיה את המידע על ממשיכי השיטה. לו היה ערך חסידות אשלג, שם אכן היה מקומו, אבל כעת כשעדיין אין, זהו המקום. לדעתי באותה מידה היו נוהגים בכל ערך של מפתח שיטה או תאוריה, אם אין ערך על השיטה/תאוריה. בנוסף אציין שנמחקה שורה של תלמיד אישי שלו, מהחשובים שבהם. ושוב אציין, שיש לשחזר לגירסא היציבה, כל זמן שיש מחלוקת על התוכן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זה לא מחוצף, זה הגיוני. מידע על תלמידים של רב מסוים - מקובל. תלמידי תלמידים - לא מקובל, וזה לא משנה כמה זמן הטעות הייתה בערך. אדרבה, הבא אתה תקדימים לדבר כזה, וגם שם אפעל למחיקה. גם בערך חסידות אשלג, אם יהיה, רק מעטים מהדור השלישי ייכנסו, כי הם לא חלק מהמושג חסידות אשלג. ולא כל דבר שאין לו מקום אחר צריך להיכנס בערך שהכי פחות לא רלוונטי, זה לא עובד כך באף אנציקלופדיה. אם זה מאוד מפריע לך אפשר לשמור את הרשימה כאן בדף השיחה. השורה שנמחקה אמרה "אחות אשתו, לאה, נישאה ליהודה צבי ברנדויין, לימים אחד מגדולי תלמידיו". הוא אכן תלמיד חשוב ולכן מוזכר ברשימת התלמידים. אם זה חשוב לך אפשר לציין שם שהיה גיסו, אבל זה ודאי לא רלוונטי בפסקה "תולדות חייו". נרו יאירשיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ד • 20:43, 9 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]
הבעייה שכל פעם יש למחדש היגיון שגירסתו היא המקובלת. כלל זה כלל, ומי כמו שלושתיכם יודעים את זה.
נא לדייק, אלו לא תלמידי תלמידים אלא ממשיכי השיטה.
לא אני אמור לחפש. אתה אמור להוכיח. אם יש בינינו ויכוח, שוב הכלל הוא גירסא יציבה.
חסידות אשלג- ראשית זה יכול להיות גם "שיטת אשלג". שנית, בשקט בשקט, אלו שלא יכולים להכנס לקטגוריה חסידות אשלג, לא מפריעים לי אישית שיהיו בחוץ...
"באף אנציקלופדיה", ראשית ויקיפדיה אינה דומה לאף אנציקלופדיה. שנית, זהו מידע נצרך, ואין לי ספק שבכל אנציקלופדיה הממשיכים הבולטים היו נרשמים בערך.
כרגיל ויכוח על קשרים משפחתיים. במילה אחת, זה ודאי מקובל במקרים בולטים.
―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
א. על איזה כלל אתה מדבר? גירסה יציבה? אז הנה, יש כבר רוב נגדה, ועכשיו תצטרך לקבל את "הכלל". ב. כלל וכלל לא ברור שכולם ממשיכי השיטה, והערך גם אינו על השיטה. ג. אנא הדגם היכן כתוב בפרק קורות חיים על פלוני, הרבה פחות ידוע, שהיה גיסו, ואשתדל לטפל בזה גם שם. נרו יאירשיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ד • 23:41, 9 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]
א. יש הליך מסודר לדברים האלו. דף שיחה, אם זו סוגיא מהותית, מזנון. לא כ"כ מהר ידידי. ב. מתיימרים. אף אחד בעולם לא ממשיך של אף אחד. ג. אל תטפל. תתיישר לנוהג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
מה דף שיחה? כל שינוי שלך עובר דרך דף השיחה, המזנון וכו'? על מה אתה מדבר? נרו יאירשיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ד • 00:25, 10 באוקטובר 2013 (IDT)[תגובה]

חסידות אשלג[עריכת קוד מקור]

בס"ד החסידות הכי גדולה מכל אשלג הוא היום, אשלג ירושלם שיש להם שני סניפים בביתר עילית, וסניף נוסף בבית שמש, הם קבוצה גדולה בלי עין הרע, קבוצה מכובשת מאוד מאוד, שייכים להעדה החרדית, (למרות שאין להם אדמו"ר) מי עומד בראש ? יש שם ועד רוחני שהם נבחרו ע"י אברכי בית אשלג, ועל פי הועד הכל נעשה תבנית:9605 31.44.136.89 20:26, 3 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

עם או בלי "הלוי"[עריכת קוד מקור]

הפניה לדיון בנושא: ויקיפדיה:מועדונים/ויקרעטשמע#"הכהן" ו"הלוי" בשמות ערכי אישים. Berger - שיחה 14:45, 13 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]

ברגר, הפנית יפה לדיון שם. אני מניח שגם קראת אותו וראית שיש רוב ברור להשמטת השם במקרה הזה, זה לא הרב קוק ולא הרב חיים מבריסק. הגיע הזמן שתקבל את עמדת הרוב. נרו יאירשיחה • כ"ה בניסן ה'תשע"ד • 18:12, 25 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
הדיון שם הסתיים ללא הכרעה. כלומר, כל מקרה לגופו. כרגע בערך הנוכחי אנחנו אחד נגד אחד. Berger - שיחה 18:30, 25 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
במקרה כמו הנוכחי לא פחות משמונה משתתפים (ומהכותבים הבולטים ביותר בתחומים אלה) תמכו בהשמטת "הלוי": דיגיטל, ביקורת, מי נהר, גרש, חיים7, דוד שי, אריאל ואני. היחיד שתמך בפירוש בהשארת המילה היית אתה. נרו יאירשיחה • כ"ו בניסן ה'תשע"ד • 21:51, 26 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
הדיון שם נסוב על קביעת כלל גורף לכל הערכים והסתיים נכון לעת עתה באי החלטה. על כן, אין לו כל משמעות לגבי הערך הנוכחי. אשמח כמובן אם משתתפי הדיון שם יחוו את דעתם על הערך הנוכחי. Berger - שיחה 23:28, 26 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
הרי בראש פרק זאת הפנית בעצמך לדיון שם. גם לולי זה דבריך הם התחכמות, כי גם אם אין שם הסכמה לגבי כלל גורף - במקרה הנוכחי עמדת כל האמורים ברורה ואתה היחיד החולק. יתרה מזו: על סמך מה שינית את השם בערך שלמה בנימין אשלג, ועוד שחזרת אותי עכשיו? נרו יאירשיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ד • 00:30, 27 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]
כבר כתבתי מה שהיה לי לכתוב. לגבי הרב שלמה בנימין הלוי אשלג, השינוי בוצע לפני שפתחת את הדיון בנושא בויקרעטשמע וללא קשר אליו ועמד חודש עד שהחלטת לשנות אותו על סמך דיון שמסקנתו (לעת עתה) היא שאין החלטה. אם יש לך טענה עניינית לגבי הערך בבקשה תכתוב את דבריך בדף השיחה שלו. בנוסף, אני מבקש שלא תמשיך להעביר דפים נוספים על סמך אותו הדיון. Berger - שיחה 10:30, 27 באפריל 2014 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

התאריך הלועזי הרשום שגוי התאריך הנכון ליום הולדתו של יהודה הלוי הוא 24 בספטמבר 1884 ולא כפי שרשום 25 בספטמבר 1884 דווח על ידי: 85.250.173.121 18:31, 28 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]

מתייג את נרו יאיר. ‏ Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 23:08, 30 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]
מניין המידע? נרו יאירשיחה • כ"ב בניסן ה'תשע"ו • 23:50, 30 באפריל 2016 (IDT)[תגובה]


חיבורו עץ חיים[עריכת קוד מקור]

בקטע תולדות חייו כתוב "בשנים 1926–1928 שהה בלונדון שם חיבר את חיבורו המקיף "עץ חיים" וחלק מפירוש הסולם" זה נראה כטעות, בכל הקטע לא מוזכר ספר כזה שלו, הספר העיקרי שלו הוא החיבור על העץ חיים.--נל - שיחה 14:18, 22 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

נראה שיש אי הבנה בתפיסת עולמו של הרב[עריכת קוד מקור]

רציתי להעיר על הנכתב בתת הכותרת "הגותו" שלרב היו תפיסות קומוניסטיות. ראשית זו אמירה סובייקטיבית שאין לה מקור מוחלט וזה סותר את כללי הכתיבה הדורשים נקודת מבט ניטראלית. שנית והיא העיקר, שמקורות רבים בדבריו מוכיחים בדיוק את ההיפך ואציג כמה מהם. הוא אמנם טוען שיש להגביר את כח ההשפעה ולהמעיט שימוש בכח הנטילה אך זה לדבריו יוכל להיעשות רק בהשפעה מלמעלה כי טבע האדם מרגע לידתו הוא לקחת ולא לתת וזה היפך הטבע לבקש מהאדם להיות אלטרואיסט במאת האחוזים, ורק על ידי השפעה מהאלוהים שבאה ממקור חיצוני רק אז יוכל האדם להיות נותן ממקום טוב מה שלא קרה ברוסיה ששם הקומוניזם היה תועלתני ואינטרסנטי ולכן המשטר הקומוניסטי לא החזיק מעמד. להלן ציטטות המעידות על דעתו האמיתית מתוך מאמרו "הפתרון".

1. כפי הנראה ברוסיה, כי עשרה אחוזים שולטים שם בכל הצבור ובדיקטטורה שלמה. הטעם פשוט, כי חלוקה צודקת צריכה לאידיאליסטים, שזה לא נמצא ברוב מנינו של צבור. ועל כן סופו, ואין תקנה לזה, ליפול רק בדרך דת מלמעלה, שיעשה כל הצבור לאידאליסטים. כי כל אלו הם פשרות בשיעורי האגויזם היחיד או המדינה או העובד לה'. ואני אומר שכל שיעור באגויזם פסול ומזיק, ואין סדר אחר זולת אלטרויזם, הן ביחיד והן בצבור והן בה'. 2. הקומוניזם האגויסטי סופו לקחת צורת נציזם לגמרי, אלא בתמונת נציונל-קומוניזם, שאין חילוף השם הזה מפריע אף לאחד מכל המעשים השטנים של היטלר. באפן שהרוסים יהיו "העם האדונים", וכל העולם עבדים נרצעים להם, בנוסח היטלר. 3. מה גדלה שמחתנו אז, כשהקומוניזם בא לידי נסיון מעשי באומה כל כך גדולה כרוסיה. כי היה ברור לנו, שאחר איזה שנים מועטות יגלה משטר הצדק והאושר לעיני כל העולם, שמתוך כך יעלם המשטר הרכושני כהרף עין מן העולם. אכן לא כך היה, ולהיפך, כל האומות בעלי הציביליזציה מדברים על משטר הקומוניסטי הסובייטי כעל מום רע, עד שלא לבד שלא נתבטל המשטר הרכושני, אלא שנתחזק כפלי כפלים יותר מטרם הנסיון הסובייטי. 4. אי הבשלות של הדור לאידאה הקומוניסטית אכן עם כל האמת שבאידיאה זו, אינני מבטיח למקבלים אותה עתה, אף קורטוב של גן עדן. ולהפך, גיהינום גדול של צרות מובטח להם. כי העובדה החיה שבארץ רוסיה כבר החכימה אותנו למדי. אמנם זה אינו סותר עוד את אמיתיותה של אידיאה הזאת, כי כל החיסרון שבה הוא, מפני שהיא בשבילנו עדיין פגה. כלומר, אין בני דורנו בשלים עוד מבחינה מוסרית, שיהיו יכולים לעכל במעיהם את המשטר הזה של חלוקה שווה וצודקת.כי מחוסרי זמן אנו, שעדיין לא הגענו לידי התפתחות המותאמת לקבל את הסיסמא מכל אחד לפי כישרונו, לכל אחד לפי צרכיו.

אשמח לדעת שטעיתי בהבנת דבריו או לחילופין שתתקנו את המעוות הערך הזה. תודה 83.130.129.103 23:06, 10 במאי 2020 (IDT)[תגובה]

מה המקורות לדברייך בבקשה? אני חושב שכדי לקבל התייחסות, נדרש מקורות, בייחוד כיוון שזה בא סתירה למאמרו של בועז הס על תפיסותיו הקומניסטיות-אלטוריסטיות. Seithx - שיחה 23:53, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

"נראה שיש אי הבנה בתפיסת עולמו של הרב" - מקבל את הנאמר[עריכת קוד מקור]

זה בהחלט אינו אובייקטיבי וגם לא משתמע, מהחומר המצוטט, כתפיסות קומניסטיות ו/או קיצוניות לאור התקופה והמיקום שבו חי, בכלל.

יש ציטוט שלו בערך בעניין קומוניזם, ויש גם הפניה למאמר של בועז הוס. נרו יאירשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"א • 15:48, 1 באפריל 2021 (IDT)[תגובה]
אכן כך וקצת עיינתי.
ראה הערה שוליים זו ממאמרו של בועז הס, שאגב, מעניין מאוד: "יהונתן גארב הציע לאחרונה 'להיזהר מתיאור גורף של משנת הרב אשלג כסוציאליזם' (יחידי הסגלות יהיו לעדרים, עמ' 107 ,הערה 50 .(גארב דן במאמרו של ביק (שאולי) בהדים (לעיל הערה 21 ,(וכן בהרצאתי (לעיל הערת כוכב). בהסתייגותו מתבסס גארב על חיסרון במסמכים המבססים את עדותו של גוטליב, שכתב העת האמה נסגר על–ידי שלטונות המנדט (אולם ראו לעיל הערה 17 ,כתב העת שנסגר Ò»‰ ÊÚ· ±≤≤ איננו האמה, אלא הקונטרסים שנדפסו בשנת 1933 ,(וכן על תפיסתו של הרב אשלג (בהקדמתו לפנים מאירות ופנים מסבירות) בדבר חלוקת החברה ל'המון, עשירים, גיבורים וחכמים'. עם זאת גארב מקבל את ההוכחות שהבאתי (להלן) על הקשר בין הדיאלקטיקה המארקסיסטית לקבלת הרב אשלג." Seithx - שיחה 23:45, 15 בפברואר 2022 (IST)[תגובה]

מנין הידע על מקום הולדתו?[עריכת קוד מקור]

מצויין לוקוב - אך בכל ספר נאמר ורשה - וכך כתוב גם על מצבתו. אם יש למישהו פספורט או הוכחה כדאי לציין זאת במפורש. Joseph Perl - שיחה 22:31, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

מקור לענין העליה ההמונית[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך: "יסד קבוצה סודית של ארבעים משפחות אמידות בפולין כדי לעודד עלייה לארץ ישראל". מה המקור לקביעה זו? זה מוזכר בכל מיני הגיגורפיות וספרי שבחים של ממשיכיו אך זה לא מידע אמין ללא מקור או מסמך. Joseph Perl - שיחה 22:35, 24 במאי 2022 (IDT)[תגובה]

ערך מגמתי[עריכת קוד מקור]

הערך מבוסס ל הגיוגרפיה בלתי מבוררת וסגנונו לא ראוי לאנציקולפדיה. אין כאן מקורות ודברי אגדה משולבים עם שברי מציאות היסטורית. בכדי שלא לפגום בחופשיות ויקיפדיה הוספתי [דרוש מקור] בכל מקום חשוד, ואני מקוה שיתכבדו הכותבים הנמהרים למלא את החסר עם הערות והוכחות. Joseph Perl - שיחה 22:42, 1 בספטמבר 2022 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביהודה לייב הלוי אשלג שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:23, 15 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]

השפעת החברה[עריכת קוד מקור]

לרב אשלג תפיסה קיצונית אודות הבחירה החופשית. לדבריו, לאדם אין כלל בחירה חופשית מלבד בבחירת ההשפעה החברתית שאליה ייחשף. יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה מוכרח להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה ודאי יש בחירה. לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח ללא בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לבחור לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים הללו... רק בעניין בחירת הסביבה, משוער כל עניין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש... כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר.

— הכותב קטע זה לא הבין כלל את דברי הרב אשלג, ואין כוונתו שאין בחירה כלל, אלא שכל בחירה אחר שהוא במצב הנוכחי של חברה רעה, נכללת וחוזרת להבחירה הכללית שיצרו נסיונות אלו, ולכן עיקר העונש הוא על בחירה של החברה שבה נכללת כל בחירה ותוצאה עתידה רעה שנוצרה על ידי מעשיו, ולכן מעשה טפשות הוא לכתוב שהוא סובר תפיסה קיצונית אודות הבחירה החופשית, הגה בדבריו ותראה שאין קיצוניות אלא ברובד השטחי, וביתר ביאור ידוע מהרב דסלר ואחרים על המושג של נקודת הבחירה שהיא נקודה מסויימת שבה יש כמעט שיווי בין כוחות הרע והטוב שבזזאת נחשבת מעלת הבחירה משא"כ יש למטה ולמעלה מנקודת בחירתו, ואדם שבחר את סביביתו אצל אנשים רעים, א"כ אין נקודת בחירתו בהמחשבות והמעשים שלאח"כ, היינו שאין שיקול כלל בין הרע להטוב, והרע מתגבר הרבה יותר מהטוב משום שכוחותיה בנקודה זו מאחר שהוא בסביבה רעה היא הרבה יותר גבוה בכמות ובאיכות נגד כוחות הטוב ולכן אינו נחשב לבחירה, אבל בודאי בחירה אכן יש לו ואם היה רוצה בכל תקפו היה ביכלתו לבחור בהטוב, וזוהי תשובת רשעים, ולכן כל כוונת הסולם היא בנקודה הבחירה שהיא מעלת הבחירה, והבן. חיים רקידשיחה 01:00, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]

בעלי הידע ביהדות איילשיחה 15:16, 15 באפריל 2024 (IDT)[תגובה]