שיחה:יחס הזהב

יחס הזהב

הוא לא היחיד שמקיים $\phi ^{2}=\phi +1$ (שכידוע, שקול ל- $\phi ^{2}-\phi -1=0$) אז לפי נוסחת הריבועים (אני לא זוכר איך קוראים לזה באמת עכשיו $\ x_{1,2}=-{\frac {b}{2a}}\pm {\frac {\sqrt {b^{2}-4ac}}{2a}}$) ניתנת גם התוצאה $X2={\frac {1-{\sqrt {5}}}{2}}=\approx -0.618033988...$ Da Hui 18:26, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

גם זה מספר נחמד, אני חושב שאקרא לו $\phi _{2}$

Da Hui 18:36, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

אם הבנתי נכון את חישוביך, התוצאה שקיבלת היא למעשה 1\$\phi$. אסף.צ 19:37, 8 ספטמבר 2005 (UTC)

כמעט, זה 1\$\phi$-, שכן ${\frac {1-{\sqrt {5}}}{2}}$ כפול ${\frac {1+{\sqrt {5}}}{2}}$ שווה ל1-. Da Hui 20:21, 9 ספטמבר 2005 (UTC)

זה אחת מההגדרות של יחס הזהב "המספר שגדול מההפכי שלו ב-1"איציק - שיחה 10:53, 12 במרץ 2017 (IST)

מצאתי הרבה אתרים נחמדים בנושא אבל..

לא היצלחתי לימצוא אתר שמראה לי זוגות מיספרים שלמים שהיחס בינהם הוא יחס הזהב או נוסחא למצאית מיספרים כאלה..

לא מצאת כי אין כאלה, משום שיחס הזהב הוא מספר אירציונלי. דוד שי

אתה צודק אבל בכל זאת יש קירובים כמו 152 ו95 או 21 ו34...

פי שווה בערך ל-1597/987. ההפרש בין היחס הזה לערך האמיתי הוא בערך 0.00000046 (חצי מיליונית). ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 13:04, 20 מרץ 2006 (UTC)

תודה אבל איך אני יגיד לכם את זה... אני רוצה המון זוגות....

תודה מראש =]

בטח יש שיטה למציאת קירובים. נסה לשאול את משתמש:עוזי ו. ‏conio.h ‏• ‏שיחה‏ 13:31, 20 מרץ 2006 (UTC)

אם מחלקים מס' פיבונצ'י במספר פיבונצ'י הקודם, מקבלים קירוב ליחס הזהב, שהולך ונעשה מדויק יותר ככל שמספרי הפיבונצ'י שנבחרו גדולים יותר.--87.69.231.233 11:26, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

דוגמא לקירוב 987/610 הכלל הוא כמו שכתב התורם הקודם הראיה בפיסקה חזקות בגוף הערךאיציק - שיחה 10:51, 12 במרץ 2017 (IST)

אי רציונליות

אם מוכיחים את ש-${\sqrt {5}}$ הוא מספר אי רציונלי, מתקבל ש-$\phi$ הוא גם מספר אי רציונלי, ולהפך--80.178.141.162 15:04, 9 יולי 2006 (IDT)

שבר משולב אינסופי

${\frac {1}{{\frac {1}{{\frac {1}{...}}-1}}-1}}=\phi$--80.178.39.151 17:15, 31 יולי 2006 (IDT)

או: $1+{\frac {1}{1+{\frac {1}{1+{\frac {1}{...}}}}}}$--87.69.231.233 11:22, 18 בספטמבר 2006 (IDT)

יחס הזהב בבורסה

נאמר במאמר כי היחס מופיע בשוק המניות. האם הדבר נכון, או שזוהי סתם המצאה מהסרט הנודע פאי כפי שנהגתי לחשוב עד לעכשיו?

זה עניין של השקפה. אנשי הניתוח הטכני יודעים למצוא [1] [2] הוכחות/פרשנויות שהשוק מתנהג כך לעתים. ‏odedee • שיחה 23:21, 11 באפריל 2007 (IDT)

הלולין

אני מאחסן את הקטע כאן, עד שאמצע הזדמנות לשלבו. איתן • שיחה 12:47, 13 באוקטובר 2007 (IST)

אם נחתוך ממלבן זה את הריבוע B, החלק שיוותר מקיים אף הוא את יחס הזהב בין צלעותיו. חזרה הולכת ונשנית על פעולה זו יוצרת סדרה של מלבני זהב. ציור של רבע עיגול בכל אחד מהריבועים שהורדנו בתהליך זה יוצר קו עקום שקרוב מאוד בצורתו לספירלה הלוגריתמית:

θ = (π/2log(φ)) × log r.

כיתוב תמונה

קצת ספקנות

ההוכחות שבפירמדות ובמקדש הפרתנון, מתקיים יחס הזהב, הוא קצת בעייתי, מכיוון שחלק מהקווים המסומנים במבנים, ולכאורה מקיימים את יחס הזהב (כמובן שזהו לא בדיוק יחס הזהב, מכיוון שיחס הזהב הוא אי-רציונלי, אבל לפעמים היחס פשוט קרוב רק לשבר הפשוט 1.6) הם שרירותיים לגמרי, וכמו שמראה מריו ליבי בספרו "חיתוך הזהב, קורותיו של מספר מופלא" אפשר לקחת כמעט כל דבר, כמו למשל טלויזיה, לשרטט בה קווים בהתאם לאחד מהגבולות הרבים שיש בכל גוף תלת-מימדי, ולהגיע לשבר הקרוב לחיתוך הזהב. אני חושב שצריך לציין זאת ליד התמונה של הפרתנון.

אתה צודק שמדובר ביחס מקורב, ולא ביחס הזהב במדויק. אוסיף זאת מיד לערך. ‏odedee • שיחה 00:03, 7 בדצמבר 2007 (IST)

לכל שימוש של היחס באומנות ניתן להתייחס בספקנות, והתכוונתי להכניס זאת לערך. איתן • שיחה 18:49, 17 בדצמבר 2007 (IST)

לצערי הזיכרון שלי בגד בי. כבר הכנסתי זאת לערך - כולל הערת שוליים והפנייה איתן • שיחה 21:12, 19 בדצמבר 2007 (IST)

הערה לגבי הפרתנון: הקווים הם ממש לא שרירותיים כמו שאפשר היה למצוא בקלות על מסך טלוויזיה. למעט החלוקה האופקית הראשונית של חזית המקדש שנראה לי שאין לה משמעות, היחס בין הרוחב לגובה וכמו כן חלוקת הגבהים בחזית עצמה באנטבלטורה וכל רכיביה היא בהחלט ביחס הזהב. כמובן שעד רמת דיוק סבירה, ובנוסף גם הלבשת הקווים בצילום המעט פרספקטיבי מעוותית מעט את התמונה יחד עם העבודה שהמבנה עצמו קצת מפורר אבל הקווים לחלוטין אינם שרירותיים. בברכה, השמח בחלקו (-: 21:18, 19 בדצמבר 2007 (IST)

הכוונה היא שגם שימוש ביחס 1:1.6 יכול להיחשב שימוש ביחס הזהב. איתן • שיחה 21:21, 19 בדצמבר 2007 (IST)

זה נכון אבל תלוי איפה. בציורים רבים שיש בהם חלוקה אחת אז כן. כשיש חלוקות רבות יותר לפי היחס, ובמקרה הספציפי של הפרתנון, רמת הדיוק יותר גבוהה. אין לי מידע על היחס המדוייק, שודאי גם בעצמו שונה באחוזים קטנים בין חלוקה לחלוקה אבל למיטב ידיעתי הוא מדוייק יותר מ-1:1.6 בהרבה. על כל פנים התייחסתי גם לסוגיית הקווים השרירותיים למרות שגם אני נתקלתי במקרים רבים (לא בפרתנון) בהם זה אכן נראה ככה. השמח בחלקו (-: 21:28, 19 בדצמבר 2007 (IST)

תרומות של אנונימי

באמת כדאי שיהיה כתוב בערך שיחס הזהב אי-רציונלי. שאר ההוספות שלו נמצאות למעשה בערך, רק שהם נראות כמו דריוציה של יחס הזהב, ואולי כדאי להדגיש אותם.

כמו-כן תבנית העריכה נמצאת כבר יותר משבוע, אפשר להוריד אותה?טוקיוני 19:11, 13 בדצמבר 2007 (IST)

אתה צודק. הייתי שבועיים בחו"ל. טרם סיימתי, אבל אתה יכול להכניס תוספות ושינויים.איתן • שיחה 18:36, 17 בדצמבר 2007 (IST)

יחס הזהב בטבע

אני חושב שפרק בנושא יחס הזהב בטבע מורגש מאוד בחסרונו בערך. דניאל ב. 20:43, 31 בדצמבר 2007 (IST)

זה בהחל בתוכנית איתן • שיחה 20:56, 31 בדצמבר 2007 (IST)

אין מהות

טוב יפה מסבירים איך הגיעו ליחס וכו' אבל אין את מהות היחס צריך לכתוב חד משמעית מהו היחס.

סתם דוגמה: בערך פאי כתוב במשפט הראשון: פאי הוא היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו. בדיוק ככה צריך את זה כאן. טופל איתן • שיחה 22:46, 21 בפברואר 2008 (IST)

אתה צודק. למרות ההגדרות השונות (ואולי בגללן), ליחס הזהב אין הגדרה חד-משמעית כמו לכמה קבועים מתמטיים אחרים. אני מקווה שהמבוא החדש עונה על הציפיות שלך. עוזי ו. - שיחה 23:10, 21 בפברואר 2008 (IST)

פונקציית הזהב

en:Golden function - מאמר בויקינגליש איתן • שיחה 23:36, 21 בפברואר 2008 (IST)

ראה תגובתי לגבי ויקיפדיה:הכה את המומחה#מספר שמח. בערך הזה בויקיפדיה האנגלית אין מקור ואין הסבר לשם התמוה. לו מישהו היה מתרגם אותו לכאן, הייתי מוחק אותו ללא שאלות. עוזי ו. - שיחה 23:38, 21 בפברואר 2008 (IST)

הפונקציה הזו היא עובדה קיימת, ועבור x=1 שווה ליחס הזהב. אני מבין שהבעייה שלך היא עם השם. איתן • שיחה 23:56, 21 בפברואר 2008 (IST)

בהחלט. אינני יודע במה הפונקציה $\ {\frac {x+{\sqrt {x^{2}+4}}}{2}}$ חשובה יותר משאר רעותיה למשפחת הפונקציות האלגבריות, וכיצד זכתה לשמה המפואר. עוזי ו. - שיחה 01:11, 22 בפברואר 2008 (IST)

כנראה בגלל העובדה שבהצבת x-ים מ-1 ואילך היא מחזירה את יחס הזהב, יחס הכסף וכד'. לך כמתימטיקאי זה נראה אולי חסר ערך, אבל קיימות פונקציות שזכו לשמות כמו העלה של דיקארט, השבלול של פאסקאל, השושנה של גראנדי ²( b²(x²+y²) =(x²+y²+ax וכיוצא בזה איתן • שיחה 01:38, 22 בפברואר 2008 (IST)

ומה עם הפונקציה $\ f(x)={\frac {1+x+{\sqrt {5+x^{3}}}}{2}}$, שמחזירה את יחס הזהב בנקודה x=0? יש הבדל גדול בין הפארסה הזו לבין הפונקציות האחרות שאתה מזכיר: הגרף של העלה של דקארט באמת נראה כמו עלה, ובפונקציות שמקבלות את יחס הזהב כערך אין שום דבר מיוחד. עוזי ו. - שיחה 02:25, 22 בפברואר 2008 (IST)

גם לדעתי עדיף לא לציין אותה, אלא אם כן תובהר החשיבות של הפונקציה המסוימת הזו. בחיפוש בגוגל קשה למצוא משהו שמתייחס אליה. ‏odedee • שיחה 02:58, 22 בפברואר 2008 (IST)

לעוזי. הפונקציה שהבאת נכונה ליחס הזהב בלבד. אני מניח שניתן למצוא אינסוף פונקציות כאלו. יחס הכסף המייצג את היחס בין שני איברי סדרת פל עוקבים איננו מתקבל מהפונקציה שהבאת, אבל מתקבל מהצבת x=2 בפונקציה הנזכרת לעיל.

גם הפונקציות שלהלן מחזירות את יחס הזהב.

$\ f(x)={\frac {x+{\sqrt {x+4}}}{2}}$ עבור x=1

$\ f(x)={\frac {x+{\sqrt {5(x^{2})}}}{4}}$ עבור x=2

לעודדי, הוויכוח איננו על חשיבות הפונקציה אלא על שמה. עוזי טוען שאין דבר כזה "פונקצית הזהב". השאלה היא אם להשאיר את השם "פונקציית הזהב" או לא איתן • שיחה 11:14, 22 בפברואר 2008 (IST)

האם הפונקציה חשובה משום שהיא מקבלת שני ערכים חשובים? מה דעתך על "פונקציית הפלטינה" $\ p(x)=x(x-1)\pi /2+(1-x)(1+x)e+x(1+x){\sqrt {2}}$, המקבלת את הערכים $\ {\sqrt {2}},e,\pi$ בנקודות $\ x=-1,0,1$? עוזי ו. - שיחה 11:29, 22 בפברואר 2008 (IST)

הומור מתימטי. חסרת חשיבות משום שהיא מלאכותית, ומתאפסת במקומות הנכונים עם הקבועים שהגדרת מראש. נסה להגדיר פונקציה כזו בלי פיי ואי מובנים בתוכה ותזכה לפרס טיורינג.

מה עם הפונקציה הנקראת "פונקצית השטן"

$\ f(x,y,z))=6x+2y+z$? מוכר? איתן • שיחה 11:49, 22 בפברואר 2008 (IST)

מה פירוש המלה "נקראת", בהקשר הזה? עוזי ו. - שיחה 12:08, 22 בפברואר 2008 (IST)

אם תציב את ערכי הגימטריה של אישיות נוצרית מפורסמת הפונקציה תתן את מספר השטן = 666, מספרו של האנטיכריסט. איתן • שיחה 12:13, 22 בפברואר 2008 (IST)

מובן שזו דוגמא לפונקציית הבל. אפשר להשיג כל דבר אם רק תפעיל את המניפולציה המתאימה איתן • שיחה 12:16, 22 בפברואר 2008 (IST)

גם הפונקציה (סינוס פאי חלקי 5X) לחלק ל(סינוס פאי חלקי 10X) מחזירה את יחס הזהב כש X שווה 1 (אם מודדים בראדינים) איציק - שיחה 09:54, 14 במרץ 2017 (IST)

סימון

המספר מסומן בערך בשלוש צורות שונות - $\Phi$, $\phi$, $\varphi$. מהי הצורה המעודפת? לא-יודע - שיחה 19:01, 9 באפריל 2008 (IDT)

אני נתקלתי בספרות מתמטית בכל אחד מהסימונים הללו, ואני לא חושב שיש עדיפות למי מהם, אבל אתה צודק שכדאי להחליט על אחד מהם ולשמור על אחידות לאורך הערך. טוקיוני

אכן כדאי לאחד איתן • שיחה 00:52, 25 באפריל 2008 (IDT)

לאחד זה אחלה, אבל יש להציג בהתחלה את כל הסימונים (ולהגיד שכולם צורות כתיבה שונות (קטנה/גדולה/קטנה אלטרנטיבית) של אותה האות). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 11:43, 25 באפריל 2008 (IDT)

איחדתי את כולם לקטנה שנראת לי נפוצה יותר. עכשיו הוספתי גם את הגדולה למבוא. התווים \phi ו-\varphi מייצגים ב-Latex את אותה אות, בשתי צורות שונות. בנוסף בוויקיפדיה שתי הצורות נראות זהות (לפחות במחשב ממנו אני עובד). לכן, אין צורך לפרט על varphi. הפרטים האלה מתאימים לערך פי. לא-יודע - שיחה 13:54, 25 באפריל 2008 (IDT)

הצורות הללו אינן זהות במחשב שלי, למשל, ובאופן כללי הן לא אמורות להיראות אותו דבר. אני מציע לך להיות חכם ולא צודק, ולפרט על כל שלוש הצורות כאן במקום לשלוח את הקורא המבולבל לקרוא ערכים אחרים כדי להבין משהו שאפשר להבהיר כאן בשתי מילים (אם זה לא ברור - כרגע בערך כתוב "המסומן באות..." ואז שתי צורות כתיבה אפשריות, ובכל שאר הערך רואים את הצורה השלישית דווקא). גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 14:33, 25 באפריל 2008 (IDT)

תכתוב את זה איך שנראה לך. לאורך כל הערך יש שימוש ב-\phi בלבד. לא-יודע - שיחה 15:24, 25 באפריל 2008 (IDT)

ועם זאת הן בתמונה והן בסוגריים שבהתחלה (שאצלי אינם מקומפלים) מופיע דווקא varphi. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 17:54, 25 באפריל 2008 (IDT)

אם זכרוני אינו מטעה אותי, יש הבדל בין $\Phi$, $\phi$. אחת מהן מייצגת את יחס הזהב והשנייה את השורש השני של המשוואה Amirki - שיחה 18:36, 24 ביולי 2008 (IDT)

יש הבדל בין "מייצגת" לבין "יש מישהו שמייצג". בנושא הזה, $\ \phi$ המקובל ביותר, אבל אין טרמינולוגיה מוסכמת. עוזי ו. - שיחה 19:05, 24 ביולי 2008 (IDT)

יחס הזהב וסדרת פיבונצ'י

האם ניתן להביא הוכחה לכך שהיחס בין המספרים בסדרה שואף ליחס הזהב? על פי האינטואיציה שלי, זה לא אמור להיות מסובך, כי אם היחס בין האיברים הרצופים a וb יהיה שווה ליחס בין b לבא אחריו, היחס יהיה בדיוק יחס הזהב, ולכן רק צריך להוכיח שההפרש בין היחס בין מספרים עוקבים בסדרת פיבונצ'י הולך וקטן (או במילים אחרות, שהסדרה שואפת לאיזשהו יחס). נוי - שיחה 16:59, 19 במאי 2008 (IDT)

אינטואיציה טובה. בדרך כלל מחשבים את הגבול בעזרת המשוואה $\ L=\lim _{n\rightarrow \infty }{\frac {a_{n+1}}{a_{n}}}=\lim _{n\rightarrow \infty }{\frac {a_{n}+a_{n-1}}{a_{n}}}=\lim _{n\rightarrow \infty }{\frac {{\frac {a_{n}}{a_{n-1}}}+1}{\frac {a_{n}}{a_{n-1}}}}={\frac {L+1}{L}}$, אבל לפני כן מוכרחים להוכיח שהגבול קיים. (תרגיל: נסמן $\ Df(x,y)={\frac {f(x)-f(y)}{x-y}}$; הוכח שהגבול קיים על-ידי חישוב $\ Df$ כאשר $\ f(x)={\frac {x+1}{x}}$). עוזי ו. - שיחה 17:24, 19 במאי 2008 (IDT)

ניתן להוכיח על ידי ההנחה שיחס הזהב בריבוע הוא היחס ועוד 1 וכן (לפי זה) היחס בחזקת 1- הוא היחס פחות אחד. כעת תכתוב את טור החזקות השליליות (ø בחזקת 1- , בחזקת 2- וכו') על ידי הפרש בין שני איברים, אחד הוא המספר בסדרת פיברובצ'י כפול Ø, והשני הוא המספר הבא אחריו ותראה שההפרש הולך וקטן. איציק - שיחה 09:49, 14 במרץ 2017 (IST)

באמנות ובאדריכלות

משום מה נראה לי ספקולטיבי, אבל אני מכיר רק את הספר של ליביו ולא מקורות אחרים. מה יותר אמין? נוי - שיחה 18:17, 5 ביולי 2008 (IDT)

זה נושא ידוע, שעסקו בו רבות. באינטרנט [3], [4], [5], [6]. דוד שי - שיחה 18:23, 5 ביולי 2008 (IDT)

תשמע, חלק מהטענות ממש מגוחכות (למשל על הפירמידות- אין אפילו הוכחה שהמצרים הכירו את יחס הזהב, ונראה שהם לא). צריך מומחה שיברור את המוץ מן התבן. נוי - שיחה 18:55, 5 ביולי 2008 (IDT)

נהפוך הוא. לא נכתב שהמצרים הכירו את היחס. אני מפקפק רק במדידה המדויקת של 1.618.

יש הטוענים שאת יחס הזהב ניתן לראות גם במבני הפירמידות הגדולות של גיזה, שהיחס בין גובה הפירמידה לבסיסה הוא 1.618. כמו כן, יחס הגבהים בין הראש לרגל לבין המרחק מהטבור לרגל הוא 1.618

אם המצרים לא הכירו את יחס הזהב אזי הטענה היא יותר חזקה - שהיחס קיים בטבע באופן טבעי ולאו דווקא מעשה ידי אדם. איתן • שיחה 19:00, 5 ביולי 2008 (IDT)

זה גם לא מדויק (על פי ליביו). דורש בירור עם מומחה. נוי - שיחה 10:54, 6 ביולי 2008 (IDT)

נוי, אני לא מבין את הבעיה שלך עם התכנים הללו. הרי כפי שכתב איתן קודם לכן - מה שמלהיב אנשים ביחס ליחס הזהב הוא לא האפשרות של הטמעת הפרופורציה באופן מלאכותי, שזה משהו שכל אחד יכול לעשות גם בלי זיקה לכלום. הפלא הוא המציאה של היחס הזה באלמנטים שנראים לכאורה חסרי התכונה הזו, או לפחות שבתכוננם המקורי לא היתה כוונה תחילה לכוון ליחס הזה. דלמוזיאן - שיחה 23:37, 8 ביולי 2008 (IDT)

כרטיס מגנטי

לפי מדידה שלי בכרטיסים מגנטיים (8.5 ס"מ אורך ו-X 5.4 ס"מ רוחב, בקירוב), יחס של 1.574, קרוב למלבן הזהב אבל לא לגמרי. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:54, 8 באוקטובר 2008 (IST)

אולי הכרטיס שלך נשחק. אביעד - שיחה 12:54, 8 באוקטובר 2008 (IST)

בדקתי כמה. אולי הסנטימטר שלי לא מדוייק. אשמח אם מישהו אחר ימדוד. --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 19:12, 9 באוקטובר 2008 (IST)

האמת היא שצחקתי.. יכול להיות שזה לא חתוך ביחס הזהב במדויק. אביעדוס - שיחה 19:15, 9 באוקטובר 2008 (IST)

אני לא מבין את מי שיצר את הכרטיסים המגנטים. אם התאמצו כל כך, לא יכלו להוסיף או להפחית עוד 2 מילימטר, בכדי שיהיה בדיוק יחס זהב? --אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 20:11, 9 באוקטובר 2008 (IST)

אל תתרגש. אני הולך לשנות עוד כמה מהפרטים בערך. לא כל מה שביחס 1:1.6 - הוא ביחס הזהב. יש קצת פולחן מסביב. איתן • שיחה 19:34, 9 באוקטובר 2008 (IST)

כדאי לדעת שגם היחס בין השורש של 2 ל-1 קיים בהרבה מקומות, למשל בדפי דפוס. היחס הוא בקירוב 1.4142135 (יחס זה יישמר אם תחצה את רוחב המלבן)איציק - שיחה 09:51, 15 במרץ 2017 (IST)

מה הקירוב הנכון?

נכתב בערך 1.618033988. שונה ל-1.618033989 ושוחזר. ויקיפדיה האנגלית ומקורות נוספים טוענים שעם ספרת הדיוק הבאה זה 1.6180339887. על פניו מעגלים את ה-87 ל-9, לא? גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 10:37, 11 באוקטובר 2009 (IST)

$\ 1.61803398874...$, אבל כשמציגים מספר עשרוני עם נקודות ממשיכות, קוצצים ולא מעגלים. איננו כותבים $\ 2/3=0.66667...$ אלא $\ 2/3=0.66666...$. עוזי ו. - שיחה 22:08, 11 באוקטובר 2009 (IST)

נשמע הגיוני. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 23:03, 11 באוקטובר 2009 (IST)

לא ברור

לא הבנתי את ההצגה האלגברית של יחס הזהבעברית - שיחה 15:09, 19 באוקטובר 2010 (IST)

אי דיוק בחלק על יחס הזהב וסדרת פיבונאצ'י?

בנוגע למה שנאמר בסוף הפסקה הראשונה בחלק על יחס הזהב וסדרת פיבונאצ'י - "כל סדרה רקורסיבית בעלת התנאי..." וכו' - זה לא ממש מדויק, ר' למשל הסדרה הקבועה 0 (0,0,0,0,0,0,0,.....) שמקיימת את התנאי הזה אך כמובן אין לה מנות וממילא הן אינן שואפות לשום יחס. אולי זו הסדרה היחידה שמקיימת את זה, ואולי לא - אין לי כלים להוכיח לכאן או לכאן, אבל הדוגמה הנגדית ממש קופצת לעין במקרה הזה.

מה לא רציני

הפיסקה שלי הקשרים למספר 5 נמחקה בטענה "לא רציני". לא הבנתי האם הקשרים רבים בין מספר טבעי למספר אי רציונלי מוכר אינם ראויים להתייחסות? מה גם שעל ידי חלוקה של מעגל ל-5 ניתן למצוא את היחס עצמו בקלות?איציק - שיחה 16:14, 7 במרץ 2017 (IST)

הקשר הראשון ("הסמספר החמישי בסידרת פיבונאצ'י הוא 5") הוא נומרולוגיה חסרת משמעות. השני ("היחס כפול 2 פחות 1 הוא שורש של 5") מופיע בתחילת הערך. השלישי ("מכוכב בעל 5 קצוות ניתן לפגוש את היחס (בין קו בכוכב למרחק שבין הקוים)") והרביעי ("אם תחלק מעגל ל-5 המיתר הארוך (של 144 מעלות)לחלק לקצר (של 72 מעלות)הוא היחס") שקולים ומופיעים למעשה בפסקה "תכונות קומבינטוריות"; אפשר לציין אותם שם. עוזי ו. - שיחה 17:29, 7 במרץ 2017 (IST)

עוזי ו. , אין סעיף "תכונות קומבינטוריות", התכוונת לאמר בפיסקה "תכונות טריגונומטריות", לא כן? שנילי - שיחה 10:09, 14 במרץ 2017 (IST)

אכן, אבל אין שום דבר "טריגונומטרי" בתכונות האלה, ולכן מחקתי את כותרת תת-הסעיף. עוזי ו. - שיחה 12:40, 14 במרץ 2017 (IST)

זה נמצא בפיסקה יחס הזהב מחומשים ופנטגרמים הכנסתי שם דרך להוכחה איציק - שיחה 09:52, 15 במרץ 2017 (IST)

"יחס קיצוני וממוצע"

בערך נאמר שיחס הזהב נקרא בעבר "יחס קיצוני וממוצע". זהו תרגום קלוקל של ההגדרה ביסודות (ספר 6, הגדרה 3), לפיה יחס הזהב נקרא "ratio of the extreme and means". המונחים האלה מתייחסים למונה והמכנה של שבר, כמו בסרטון הקצר הזה. אינני יודע איך קוראים להם בעברית. "יחס החיצוניים לאמצעיים"? עוזי ו. - שיחה 13:32, 5 ביולי 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ב־יחס הזהב שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.mcs.surrey.ac.uk/Personal/R.Knott/Fibonacci/phi.html נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20061205091146/http://www.mcs.surrey.ac.uk/Personal/R.Knott/Fibonacci/phi.html לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 13:45, 26 באוקטובר 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביחס הזהב שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• https://ur.booksc.me/book/39316672/d5e5e4 נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 03:58, 18 במאי 2023 (IDT)