שיחה:ייצור חשמל

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מישהו יודע כמה אחודים מהאנרגיה מנוצלת בתור אנרגיה חשמלית בכל אחת מהשיטות? --עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל- צפתי גאהשיחה

בתחנות כוח פוסיליות הנצילות של האנרגיה המומרת היא בין 30% ל- 56% , שאר האנרגיה דולף לסביבה ללא ניצול. (תיאורטית, ניתן להגיע לנצילות קרובה ל- 70% אם טמפרטורת הגז המחומם היא 1000 מעלות צלסיוס והוא יתקרר עד לטמפרטורה 30 מעלות צלסיוס, וכן כל ההתקררות תנוצל עד תום להמרה לאנרגיה קינטית. עניין הנצילות האחרון - לפי חוקי תרמודינמיקה של נצילות קרנו carnot efficiency. מעשית קשה להגיע לנצילות התיאורטית, כנראה משום שיש דליפת חום תוך כדי תהליך הייצור. השיא של 56% מושג, לא תמיד, בטורבינות משולבות שמפיקות חשמל בשתי דרגות קירור ובכך מהוות קירוב כלשהוא למחזור קרנו בעל הנצילות המקסימלית). אחוז מסויים של האנרגיה החשמלית מבוזבז בזמן ההולכה החשמלית מתחנות הכוח החשמליות, חלק מהביזבוז הוא בקווי ההולכה וחלק מהביזבוז הוא בהמרות מתח על ידי שנאים. כדי לצמצם את הביזבוז בקווי ההולכה - ההולכה היא בקווי מתח גבוה, שהרי במתח גבוה עוצמת הזרם באמפרים נמוכה יותר והביזבוז עקב ההתנגדות החשמלית פוחתת (ביזבוז הולכה הוא בכפיפות לחוק אוהם אודות ביזבוז חשמל במעבר דרך נגדים חשמליים). [אא]

פרק היסטוריה[עריכת קוד מקור]

חסר פרק על ההיסטוריה של ייצור החשמל; ממתי מייצרים חשמל? האם רק מאז ימיו של פאראדיי? רועי בושי - שיחה 13:20, 2 בפברואר 2009 (IST)[תגובה]

עיין בערכים כגון "גנרטור חשמלי" ו "הנדסת חשמל". פרדיי ועוד כמה מדענים עסקו בעיקר בהבטים המדעיים, ייצור חשמל בכמויות זה עניין הנדסי. (העניין ההנדסי אמנם מבוסס על עקרונות מדעיים, אבל בייצור חשמל והובלתו צריך לתת פתרון לבעיות טכניות. הבעיות הטכניות הללו לא מעניינות במיוחד את המדענים, מעניינות יותר מהנדסי חשמל). התרומה העיקרית לשיטה של הפצת חשמל מתחנות כוח לצרכנים (רשתות חשמל) - היא של הממציאים הידועים אדיסון וטסלה. פיתוח גנרטורים נעשה בעזרת המון אנשים.
הבעיה העיקרית במאמר כאן הוא שיש לו אג'נדה נגד ייצור חשמל בשיטות המסורתיות (מדלק פוסילי או גרעיני) לכן הוא נותן תיאור מפורט מדי לייצור חשמל בשיטות אחרות. השיטות הלא מסורתיות האחרות לא הוכיחו עצמן: הן יקרות מאוד בהשוואה לשיטות המסורתיות, זה לא בגלל זלזול אלא מפני שהן הרבה פחות יעילות (הדיבורים על יכולת שיכלול שלהן התגלו כהבטחות כוזבות). הפקת חשמל בדרכים שאינן מסורתיות היא בין 5% ל- 10% מהייצור העולמי הכולל, גם זה בעזרת סיבסוד כבד. הפקת חשמל ביתי מקרינת שמש אפשרית רק בשעות קרינת שמש (לרוב לא בימי חורף, עננות ואובך). אין כרגע מצברים ביתיים לאגירת חשמל סולרי מיוצר בייתית כדי שניתן להשתנש בו בשעות שאין קרינת שמש חזקה. אין בעתיד הנראה לעין שום טכנולוגיה מבטיחה בעניין מצברים כאלו. עד שתמצא טכנולוגייה של אגירת חשמל זולה ובכמויות - כל הדיבורים על חשמל סולארי ביתי הם בירבורים. כאמור, חשמל סולארי ביתי מסובסד הוא פתרון שקר, אף אחד לא מוכן לשלם כפליים על צריכת החשמל הביתי שלו (מסכנים הגרמנים שניכנסו לתהליך השקרי של חשמל ביתי מסובסד, הגרמנים משלמים המון על השקר). [אא]

כדאי להוסיף[עריכת קוד מקור]

כדאי להוסיף הסבר איך בדיוק נוצר החשמל. לפי מה שידוע לי הקיטור מסובב מסגרת בתוך שדה מגנטי, אך אני לא סגור על הפרטים.

הערת שיפור דחופה[עריכת קוד מקור]

בערך זה לא ניתן לראות את הנזקים הנגרמים לסביבה בשל תהליך הפקת החשמל.

הערת שיפור דחופה[עריכת קוד מקור]

בערך זה לא ניתן לראות את הנזקים הנגרמים לסביבה בשל תהליך הפקת החשמל.


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 10:48, 4 במאי 2013 (IDT)[תגובה]


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 05:12, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

זה היה מדהים 79.177.236.83 19:22, 18 בינואר 2014 (IST)[תגובה]