שיחה:יצחק שלמה זילברמן

מה שכתב הללג ב"שיטתו החינוכית", כביכול בת"ת דוגלים בענישה גופנית, מדובר בשקר וכזב! יעקב135 15:12, 19 במרץ 2007 (IST)

זו אמת לאמיתה, וגם יעקב135 כתב בדף שיחתי שנהגו בת"ת בענישה הגופנית הרגילה בת"תים. ידוע לי גם שעיקרון זה הועבר גם לת"תים אחרים בארץ בשיטת זילברמן. הלל • שיחה • תיבת נאצות 00:11, 20 במרץ 2007 (IST)

אני לא יודע למה הלל קורא "אמת לאמיתה", אבל לומר שהוא דגל בכך כשיטה חינוכית זה בלוף עלוב.יעקב135 07:08, 20 במרץ 2007 (IST)

כתלמיד בישיבתו של הרב זילברמן, וכתלמיד לשעבר בתת ידוע לי בבירור שדוגלים שם באי ענישה גופנית. הרואה • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א 21:19, 4 באפריל 2011 (IDT)

מחלה קשה?

זה קוד לסרטן? לא נגמלנו מזה אי שם בשנות ה-80? 99.232.203.75 06:00, 29 במרץ 2008 (IDT)

מחיקה לא מוצדקת

למה מחקו את ההפניה שלי לפורום ספרים וסופרים? בהפניה לשם ודאי אין פגיעה בזכיות יוצרים!--93.173.242.237 08:49, 16 במרץ 2009 (IST)--אליעזר והגזר - שיחה 09:13, 16 במרץ 2009 (IST) בכל אופן עשיתי עכשיו נסיון נוסף אקווה שלא יגעתי לריק --אליעזר והגזר - שיחה 09:23, 16 במרץ 2009 (IST) כעת ראיתי שHidro מחק שוב את ההפניה שלי. למה? אליעזר והגזר - שיחה

מלחמה ברשעים?...

"ראה כמרכזית ביותר את המלחמה ב"רשעים" (אנשים הדוגלים באי-שמירת תורה ומצוות) ובערב רב (אנשים בעם ישראל אשר רדיפתם את הדת מהווה ראיה לכך, לשיטה זו, שאין מקורם בעם ישראל), וביקר את גישתו של הרב קוק על קירובו את החילונים. עם זאת, עסק כל ימיו ב"קירוב רחוקים" והחזרה בתשובה..."

מתוך הפיסקה מובן שהרב זילברמן ראה את היחס ל"דת" כקריטריון בלעדי בקביעת הלגיטימיות של הזולת. "אי שמירת תורה ומצוות", "רדיפתם את הדת", "החילונים" ו"החזרה בתשובה". וכך גם מובן שהביקורת שלו על הרב קוק היתה בגלל שהרב קוק קירב את החילונים. ובמשמע מנקודת מבט זו נשמע שלדעתו של הרב זילברמן הרב קוק ראה בחילונים לגיטימיים ככאלה - ואילו הוא ראה כלגיטימי יחס של קירבה רק במדה ויחזירו אותם בתשובה. התפיסה הזו היא בגדול התפיסה החרדית המקובלת (בהכללה גסה מאד). לעומת זאת אפילו מתוך הערך הנ"ל עצמו מובא שגישתו של הרב זילברמן חרגה מהגישה החרדית הרגילה, למשל - רלוונטי לענייננו - שהוא האמין באוטנטיות של הספר קול התור של הגר"א, ובכך שאנו נמצאים בתהליך הגאולה - שזו "אתחלתא דגאולה". לא כתוב - אבל הר"ז ראה במדינת ישראל הישג גאולתי והיה שמח ביום העצמאות. הגר"א בקול התור אכן מדבר על ערב רב, אבל המוקד של הווית הערב רב בקול התור איננו "הדת" אלא ההתנגדות לתהליך הגאולה. למשל נאמר שם שששליחי הגר"א זכו להתנגדות מצד אנשים דתיים, ואפילו גודלי ישראל שהיו נגד "העליה בחומה" וחידוש היישוב היהודי בארץ ישראל ועל כך נאמר שם (קול התור פרק חמישי) "ועוה"ר רבים הם החוטאים חטא גדול של וימאסו בארץ חמדה, גם רבים מתופסי התורה לא ידעו ולא יבינו שנתפסו בחטא המרגלים... מה גדול הכאב של העובדא שרבים מאחב"י וביניהם גם מעשירי עם שבמדינות רוסיא אשר התכוננו לנסוע לאר"י במצות רבינו הגר"א ונתקררו דוקא ע"י כמה מתופשי התורה... וזהו כח הטומאה אשר ע"ז נאמר "אשר קרך בדרך" מה חזק כוחו כח השטן שהכניס דעה כוזבת גם בתופשי התורה לעכב את הגאולה הרי המרגלים היו גדולי ישראל והשטן השיאם ר"ל... ואנו תפלה שכל אלה שהרוח העמלקית שוררת בקרבם, שישובו מהר מדרכם הרעה, והוא רחום יכפר עוון". בפרק שני כתוב הגדרה של הערב רב "עיקר השאיפה של הערב רב הוא לזווג את עשו וישמעאל ולהפריד בין שני המשיחין". ומשיח בן יוסף הוא הפועל ליישוב הארץ. הרב קוק בעקבות הגר"א ראה בחילונים הבאים ליישב את ארץ ישראל ניצוצות ממשיח בן יוסף וגילוייו.

ערך זה אינו עוסק בתורת הגאולה של הגר"א, אלא ברב זילברמן -ולכן לעניין - המלחמה ברשעים לפי הנ"ל יש בה מימד מרכזי מאד של מלחמה במי שמתנגדים לתהליך הגאולה, והמוקד איננו (רק) שמירת מצוות. כדי לחדד את העניין - יש "חרדים" שתומכים באש"ף, ויש חילונים שבנו את הארץ במסירות נפש. אם הקו המפריד הוא "דתיים" ו"חילונים" אזי גם מי שמתנגד לדרכם של החרדים הנ"ל רואה בהם סוף-סוף אנשים של הקבוצה שלו אם כי אולי טועים ומרגיזים. והחילונים בעלי המעשים הטובים הם בסופו של דבר מעבר לגדר, רשעים עם נקודת זכות אולי. ברור שמבחינת מה שכתוב בקול התור חרדים כאלו - במקרה הטוב "הרוח העמלקית" שוררת בהם.

בקיצור הפיסקה הזאת מתעלמת מהמימד הלאומי-פוליטי של ה"רשעים" מבחינת תפיסתו של הרב זילברמן.

בנוסף לכך לרב זילברמן היתה ביקורת רבה מאד על הגישה החרדית ועל הציבור החרדי, ולא בכדי הוא לא היה מקובל. בנושא לימוד הגמרא בבקיאות כדי לזכור את הנלמד, ואליבא דהילכתא - הניגוד ללימוד ללא חזרות רבות שנשכח ופלפול חסר מטרה מעשית; בתחום של הזנחת לימוד התנ"ך עד כדי בורות מוחלטת בפשט המקראות; ביחס לחסידות; במקום המרכזי שהוא ראה ללימוד קבלת הרמח"ל והגר"א - לעומת הגישה החרדית שאו נמנעת מלימוד קבלה, או בזרמים החסידיים עוסקת בחסידות שלאיה התנגד מאד כאמור. והתבטא בחריפות רבה.

עד כאן על סמך הנאמר בערך עצמו. בנוסף לכך מהיכרותי אותו הוא ראה בחיוב חילונים שתומכים במדינה ובתהליך הגאולה. ואהב מאד את הציבור הדתי לאומי (שמעתי ממנו "מחבב אני את הלבונים..." - חובשי הכיפה הסרוגה-לבנה, לעומת הלבוש החרדי השחור).

ולסיום - איני יודע להגדיר בדיוק את נקודות ההסכמה והמחלוקת של הרב זילברמן עם הרב קוק ותפיסתו. אבל ברור לי שהמחלוקת היתה עדינה, ומהרבה בחינות הרב זילברמן היה קרוב לרב קוק הרבה יותר מאשר לתפיסה החרדית. וגם בעניין היחס לחילונים לא היתה שאלת קיום המצוות במובן הדתי-חרדי קריטריון בלעדי, אלא חלק מתפיסה הרבה יותר מורכבת. וזאת גם לגבי ההתייחסות לחילונים ולקירובם. והנקודה הכי בולטת וחשובה - שהיו נושאים אחרים לא פחות קריטיים מבחינתו של הרב זילברמן, שנגעו גם לקוי מחלוקת עם "דתיים" כנ"ל. ואני חושב שהרושם ש"רשעים" ו"צדיקים" כמקביל ל"דתיים/חרדים" ו"חילונים" זו טעות חמורה, באשר היו מבחינתו דתיים-רשעים וחילונים צדיקים. ―Doncamillo (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. אנא ראה ויקיפדיה:חתימה. ב. אני מעריך שיש בסיס לדבריך, אבל אתה כותב באריכות ולא מספיק ממוקד. כפי שאתה עצמך אומר, תורת הגר"א אינה הנושא כאן. מה אתה מציע, אם בכלל, לשנות בערך? נרו יאיר • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"א • 10:51, 28 באוקטובר 2010 (IST)

תלמיד הרב מעיר: דרכו של הרב והשקפתו לא היו דומים לאלו של הרב קוק כלל, אולי יותר נכון להגדיר את השוני בגישתו לדברים שבהם עסק הרב קוק כמרכז ההבדל בין התפיסה החרדית והדלי"ת, אכן הרב עסק בישוב ארץ ישראל, אתחלתא דגאולה ואהבת ישראל מופלגת, אבל עם זאת הוא שם כמרכז את הימצאותו קרוב ביותר לציבור החרדי בגלל כל שאר הדברים בהם לוקים הציבור הדתל"י ואשר רוחו לא היתה נוחה מהם כלל.

כתלמיד בישיבתו, ובתור אחד ששמע הרבה שיעורים מוקלטים מהרב זצ"ל על הנושא הנ"ל, הרב אמנם תמך במצוות יישוב ארץ ישראל באופן נחרץ, אך יותר מכך התנגד לגישה שתומכת באדם שאינו שומר תורה ומצוות אבל מיישב את ארץ ישראל. בשיעור של הרב על השקפת הרב קוק, הרב טורח לבאר מדוע החפץ חיים התנגד לגישת הרבנים הציוניים בדורו שרצו ללכת יחד עם הרצל למלך אנגליה ג'ורג' החמישי לבקש אישור להקמת מדינת ישראל. הרב טוען שהחפץ חיים אחז שאסור לחבור לרשעים למטרה תורנית, אפילו כדי לעשות טוב כי אין לתת לרשע כביכול להביא את רצון ה'. ומכיון שהרצל עצמו וודאי שלא היתה כוונתו לשם שמים, אמנם הוא רצה לעשות את רצון ה', אך מכיוון שמטרתו לא היתה כזו, אסור להשתתף עמו לצורך מטרה תורנית. והרב המשיל זאת לאדם שרוצה לנסוע לבית המדרש שנניח נמצא ליד הים, עולה על רכב שנוסע לים, למעשה שניהם נוסעים לאותו המקום, אך זה נוסע לעשות את רצון ה' וזה לא מעניין אותו כלל מהו רצון ה' (לגבי המקרה הזה הרב אמר שוודאי שמותר. רק צריך לדעת שיש גבול).

ובאמת הדברים כתובים גם בספר קול התור. נאמר שם (נדמה לי שזה לקראת סוף הספר, אך אינני בטוח) שבעתיד יהיו שתי קבוצות שלא יבינו את המהלך האלוקי של הגאולה. האחת תהיה מורכבת מיראים שלא יבינו שכל המהלך הוא לטוב, והשניה תהיה מאנשים שייחסו את ההצלחה לרשעים, ויכבדו אותם. ועל הקבוצה השנייה כתובים דברים חמורים בהרבה. עיין שם.

עוד, מה שטענת שכביכול זוהי דרכו של הגר"א שהחילונים הם משיח בן יוסף, הגר"א כותב בכל כך הרבה מקומות (ניתן לראות לזה מראי מקומות בספר אחרית כראשית של הרב אריה שפירא תלמיד הרב זצ"ל), שגאולת משיח בן יוסף תעזר בסטרא דשמאלא. ושבעצם כביכול כוחות הרע יעזרו לכוחות הטוב. זה כשלעצמו אינו חידוש. הרמח"ל כותב, שתכלית הרע היא להטיב. אך וודאי שכמו תמיד רע הוא רע, וטוב הוא טוב. וצריך להלחם ברע ולחזק את הטוב. לא שצריך להלחם בכל תוצאה של הרע, כי יש לרע גם תוצאות טובות כמו שהזכרנו. הרואה • שיחה • א' בניסן ה'תשע"א 21:19, 4 באפריל 2011 (IDT)

משוב מ-10 ביוני 2012

צריכים לערוך רשימה מפורטת של כל שומעי השיעורים ומעבירי הדרך התורנית של הרב ז"ל השמטתם רבים וכתבתם רק את מי שנוח לכם חלק גדול מהתלמידים הבולטים ביותר לא נכתבו, לחכמי הרובע פתרונים.

 הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.182.223.150 12:25, 10 ביוני 2012 (IDT) תודה על המשוב! לידיעתך, ויקיפדיה נכתבת בהתנדבות על ידי אנשים פרטיים כמוני וכמוך. כל אחד יכול לערוך דף בוויקיפדיה על ידי לחיצה על הלשונית או על לשונית שבראש הדף בצד שמאל, אך רצוי להירשם לפני כן על מנת להגן על פרטיותך ולהקל על הדו-שיח עמך. אנו מזמינים אותך להצטרף לוויקיפדיה, להרחיב ולתקן את הערכים הקיימים וליצור ערכים חדשים. ויקיפדיה צריכה אותך! Zivya - שיחה 12:26, 10 ביוני 2012 (IDT)

אין כמובן צורך או אפשרות לציין בערך אנציקלופדי את כל שומעי השיעורים. ניתן לציין רק את הבולטים ביותר. כבר מצוינים בערך כעשרה, לרובם אין ערך, ולטעמי די בכך, אלא אם חסרים תלמידים בולטים במיוחד, והכוונה היא במיוחד. נרו יאיר • שיחה • כ' בסיוון ה'תשע"ב • 13:52, 10 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-27 ביוני 2012

הרב זילברמן שייך לתלמידיו, ולא לשיטתו, בבקשה לעורכי הערך אל תפגעו ברגשות המון תלמידיו שאינם שייכים לשיטת זילברמן. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
95.86.121.182 12:35, 27 ביוני 2012 (IDT)

משוב מ-4 ביולי 2012

למה השמטת את הזוג ר"נ רוטמן, וחבירו ר' אורי? שהיו חביבים על הרב מאד? זה נראה משונה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
213.151.56.200 11:19, 4 ביולי 2012 (IDT)

השאלה כלל אינה מי היה חביב עליו, אלא מיהם התלמידים הבולטים במיוחד. נרו יאיר • שיחה • י"ד בתמוז ה'תשע"ב • 14:01, 4 ביולי 2012 (IDT)

משוב מ12 ל2 2017

תיקנתי והוספתי פרטים רבים, בכללם לא היה נכון לומר שהרב זילברמן היה דמות כ"כ חריגה בנוף החרדי, שהיו הרבה רבנים שחשבו כמותו פחות או יותר בכל הנושאים. הוא היה נחשב למוזר במקצת עקב נסיונו לקום ולעשות מעשה בפועל. גם הרושם שנוצר בקריאת הדף עד היום, שהיה בעל גישה הלכתית יבשה וסוג של חוקר תורני קיצוני, בעוד שבמציאות היה אדם רגיש ואוהב מאד וגם דרכו בעבודת ה' היתה "חמה" מאד, ממש לא כפי הרושם שנוצר מהדף. לכן הוספתי דברים כמו שיטתו החינוכית שלילד צריך להיות טוב בבית, וכמה שהדגיש את הביטחון בה' וכו'. כמו כן הסרתי פריטים מיותרים, אין צורך לכתוב על כך שר' יהושע היה פעם סופר סת"ם, ואין צורך לכתוב את כל שמות בניו וחתניו. הרואה • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ז 00:29, 13 בפברואר 2017 (IST)

בהחלט רלוונטי שעבד כסופר סת"ם. אכן אין צורך לכתוב את שמו כל הילדים, אבל אני חושב שיש מקום לציין את בניו וחתניו הממלאים תפקיד משמעותי במוסדות שהקים. נרו יאיר • שיחה • י"ז בשבט ה'תשע"ז • 00:54, 13 בפברואר 2017 (IST)

כמובן רלוונטי שהיה סופר סתם אך לא רלוונטי שבנו יהושע היה סופר סת"ם בתקופה מסוימת. אני לא מבין למה אתה משחזר את העריכות שלי שוב ושוב, אם פרט כלשהו לא מוצא חן בעיניך תוכל לכתוב אותו.הרואה • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ז

אכן לא רלוונטי ביחס לבן, ואם לא מילא תפקיד בולט יותר אין חשיבות להזכירו. לגבי העריכות ששחזרתי, המושג "נחות" לא לגמרי ברור לי, וזה כלול ב"טוב בבית". לגבי החיוב שמצא בחסידות, זה מתקשר לבעיה כללית, שאתה מנסח פרטים בהגותו על בסיס ידע אישי. אם תביא מקור מסודר אולי זה יהיה סביר יותר. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תשע"ז • 10:02, 10 במרץ 2017 (IST)

אם המושג "נחות" לא ברור לך, שים תבנית דרושה הבהרה, ולא לשחזר את הערך. בכל אופן כוונתי שהבית לא ייראה נחות בעיני הילדים; כלומר; עני, מיושן, מטופש, הורים חסרי טקט, וכדומה. אם יש לך ניסוח ברור יותר אשמח אם תכתוב אותו (נראה לי שזה יסודי במשנתו החינוכית פדגוגית לא הלימודית). לגבי החיוב שמצא בחסידות, זכור לי ששמעתי כך בהקלטה שלו, אבל מדוע זה פרט שגורם לך לשחזר, בעוד שפרטים רבים בערך זה ובאחרים נוספו על סמך ידיעות כאלו בלי מקור כתוב. זה נשמע לך כל כך תמוה? הרואה • שיחה • ט"ו באדר ה'תשע"ז 02:05, 13 במרץ 2017 (IST)

כפי שמותר לך לערוך, ורוב עריכותיך נמצאות בערך, כך מותר גם לאחרים להפעיל שיקול דעת ולערוך אחריך, בפרט שאתה נוטה לתאר אותו באופן הגיוגרפי. אני לא כל כך רואה איך ההורים יכולים לגרום לילדים לחשוב שהבית אינו עני או שהם חסרי טקט, אם הם כאלה. מספיק מה שכבר כתוב, שהילדים צריכים להרגיש טוב בבית, זה העיקר. גם עניין זה מתקשר לבעיה הנוספת: זה בעייתי לפתח משנה מסועפת על סמך מה ששמעת בשיעורים. הגות היא קודם כל מה שהודפס והתפרסם. אני לא אומר שאין שום מקום למה שלא התפרסם, אבל צריך למעט בזה. אם מפריע לך למה השארתי דברים אחרים שכתבת ללא מקור - מילא, תוריד גם אותם. נרו יאיר • שיחה • ט"ו באדר ה'תשע"ז • 12:53, 13 במרץ 2017 (IST)

לא הבנתי, ואם אוכל לציין מקור הגיוגרפי כלשהו, יהיה יותר טוב? ואם אכתוב זאת בעצמי בעלון כלשהו, אוכל להפנות לעצמי? ואם אוכל להפנות להקלטה שלו בסגנון "שיעורו על תהלים פרק פג" יעזור משהו? ואגב אני לא מדבר רק על דברים שאני כותב בויקיפדיה, אלא על כל המקורות שמובאים על אירוע היסטורי/אישיות וכדומה.

הערה נוספת, צריך לתקן את העובדה שמשנתו נחשבה לחריגה מעט ברחוב החרדי, זה נכון אמנם, אך מנגד זכתה להערכה רבה מרבנים בולטים (למשל דעתו בלימוד לילדים קיבלה הסכמות מהרב אברמסקי הסטייפלער, הרב שטיינמן ועוד), ואני לא מצאתי ניסוח מדוייק. אם מישהו יכול לסייע תבוא עליו ברכה.

הקלטה שאינה זמינה ברשת וכדומה לא נחשבת. דברים שנכתבו בעלון זה קצת רציני יותר ממה שנכתב כאן בדף שיחה, וכמובן גם זה יישקל לגופו. נרו יאיר • שיחה • כ"ח באדר ה'תשע"ז • 16:13, 26 במרץ 2017 (IDT)

ראיתי ששחזרת את עריכתי בפעם המאה, הפעם על "הצועדת בדרך הגר"א" תחת "המשמרת את מנהגי הגר"א", וכתבת "סובייקטיבי". מסכים אתך שזה נשמע סובייקטיבי, אבל מאידך "המשמרת את מנהגי הגר"א" זה כלל לא מדוייק וזה לא הנושא של הקהילה לשמר מנהגים. אודה לך אם תציע רעיון יותר מתאים. הרואה • שיחה • ט"ז בניסן ה'תשע"ז 09:05, 12 באפריל 2017 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2489054&forum_id=19616
  • In יצחק שלמה זילברמן on 2013-05-05 05:18:19, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In קהילת אדרת אליהו on 2013-05-05 09:52:24, Socket Error: 'No address associated with hostname'
  • In יצחק שלמה זילברמן on 2013-05-15 02:57:26, Socket Error: 'No address associated with hostname'

--Matanyabot - שיחה 05:58, 15 במאי 2013 (IDT)

הארה

נולד בברלין ובשנת תרצד נמלטו הוא ואחיו ו"אחותו יהודית" לאנגליה שהשם יאירך ימיה  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
72.76.167.219 07:06, 2 ביוני 2013 (IDT)

הרב אוריאל שלנגר

אין סיבה לרשום אותו, ר"מ שיעור ב' בישיבה קטנה (המושג ישי"ק - לא מבחינת גודל) שאין עליה ערך (תורת רפאל). כותב לא מזוהה מכניס את זה שוב ושוב לערך. שמישהו יגן על הערך. אגב, לדעתי גם אין חשיבות לאזכורו של הרב קוק (ראש הישי"ק הנ"ל), אבל זה לא קריטי עבורי. 2A01:6500:A042:49E8:639D:8645:677:833A 01:06, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

גם בלי ערך לישיבה, אם הוא תלמיד בולט זה בסדר (אין פה מאות שמות). גם זה לא צריך להיות קריטי עבורך. לויוני-YL - שיחה 01:13, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

לא, זה לא בסדר - כשם לא נרשום את אימי כתלמידה בולטת של ויקטור תייר. 2A01:6500:A042:49E8:639D:8645:961D:8B3A 01:25, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

רשמתי לפניי. לויוני-YL - שיחה 12:55, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מתקשה להאמין שהוא כה בולט כתלמיד. מן הסתם רוב הר"מים בישיבה הגדולה גם הם תלמידים של הרב זילברמן. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ט • 14:46, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

מש:נרו יאיר, באיזו ישיבה גדולה מדובר? דגש - שיחה 14:49, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

אדרת אליהו. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ט • 14:52, 5 באוקטובר 2018 (IDT

הרב הנ"ל היה קרוב אליו במיוחד, ייצג אותו בחוץ, והביא אליו את תלמידיו הגדולים, כמעט כל מי שמוזכר ברשימה הגיע אליו דרכו, ישיבת תורת רפאל היא ישיבה קטנה רגילה, שמושפעת מדרכו של הרב ז"ל, הרב הנ"ל אחראי לכך במידה רבה. 2A01:6500:A043:6C9B:518E:C6A4:404C:CD4C 12:51, 14 באוקטובר 2018 (IDT) עם קצת בירור אצל בניו של הרב, צוכל להאיר את הנר באופן חכם יותר.

בא החמור ובעט בנר? דגש - שיחה 13:05, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

העניין אינו מדידה בסנטימטרים עד כמה היה קרוב. אם אינו בולט מצד עצמו - אז לא. נרו יאיר • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט • 15:52, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הנושא הוא השפעתו של הרב זילברמן, ובזה הדבר נבחן. האיש שאחראי יותר מכל אדם אחר כמעט לרלוונטיות של הרב זילברמן זהו הרב הנ'ל.

לא, זה לא הנושא של פרק "מתלמידיו", מלבד מה שטענתך סובייקטיבית. אי אפשר להוכיח מה היה קורה בלעדיו. נרו יאיר • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 15:24, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

דיברתי איתו, והוא נבהל מהרעיון שיהיה כתוב כתלמיד או בכלל, כך שאין לי ענין לעבור על רצונו.

ר אריה שפירא והרמחל

ייתכן שיש שניים, ההוא מהרובע למיטב ידיעתי לא התעסק עם ספרי הנציב, לא שמעתי ממנו אף פעם על כך. נרו יאיר, החזר בבקשה בינתיים לגרסה יציבה, וצרף מקורות. אשתדל לברר זאת מולו בשבוע הבא. דגש - שיחה 15:09, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

בספרייה הלאומית זה מקוטלג כאותו אדם. ייתכן כמובן שהם טועים, אבל בינתיים זהו מקור מספיק. אל דאגה, לא אתעקש על גירסה יציבה אם תאמר גם בעוד חמש שנים שבדקת וזה בוודאות לא הוא. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בתשרי ה'תשע"ט • 15:12, 5 באוקטובר 2018 (IDT)

זה אכן הוא. דגש - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2018 (IDT)

הרב אהרן פרידמן - תלמידו?

דגש חזק, בעריכה זו מחקת את שמו של הרב הרב אהרן פרידמן ראש ישיבת כרם ביבנה, מרשימת תלמידי הרב זילברמן - תוך קביעה "לא בולט, הרשימות מוקפאות". אמנם איני מכיר את הרב פרידמן אך אשמח שתסביר את דבריך - הוא כבר שנתיים ראש ישיבה מרכזית ואחד העורכים יודע שהוא מתלמידי ריש"ז. מה בדיוק לא בולט בו? מתייג את אהרןהכהן. צור החלמיש - שיחה 11:40, 21 באפריל 2019 (IDT)

מיהו אחד העורכים? דגש — 11:44, 21 באפריל 2019 (IDT)

העורך הטרי שתייגתי. ממעט העריכות שלו נראה שהוא מכיר את הרב פרידמן. אתה מערער על נכונות המידע המדובר, או על הצורך בהזכרתו בערך? צור החלמיש - שיחה 11:49, 21 באפריל 2019 (IDT)

זה שלמד ממנו מעט לא הופך אותו ל*תלמיד* ברמה שמצדיקה אזכור אצל הרב. דגש — 11:59, 21 באפריל 2019 (IDT)

שוב, אני לא מכיר את הנידון, ואני שותף לקביעה שלימוד מועט אינו מצדיק אזכור. מניין לך שלמד רק מעט? צור החלמיש - שיחה 12:04, 21 באפריל 2019 (IDT)

הרב פרידמן למד אצל הרב זילברמן במשך כ7 שנים בקביעות כ6 שעות בשבוע והיה קרוב אליו מאד

אהרןהכהן, תודה על דבריך. הערה: בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.

כמו כן, בדפי שיחה נהוג להזיח תגובה באמצעות סימן נקודתיים (:) בתחילת התגובה. אם כבר יש נקודתיים בתגובה שאליה מתייחסים (כלומר נכתבה כבר שורת תגובה מעל לזאת שמתווספת כעת), נהוג להוסיף זוג נוסף של נקודתיים. באופן זה, נשמר הסדר בדיון ויודעים אילו דברים נכתבו כתגובה לדברים שהופיעו קודם. בברכה, צור החלמיש - שיחה 14:27, 21 באפריל 2019 (IDT)

דגש חזק, עודך מתנגד לאזכור הרב פרידמן? צור החלמיש - שיחה 19:13, 29 באפריל 2019 (IDT)

ספר בראשית, פרק ל', פסוק ל"ד דגש — 19:30, 29 באפריל 2019 (IDT)

דגש חזק, ערכתי לאחרונה שיחה מעניינת עם הרב פרידמן. הוא בהחלט רואה את הרב זילברמן כאחד מרבותיו המובהקים. למד עמו בביתו שעות על שעות מדי שבוע. צור החלמיש - שיחה 20:55, 19 במאי 2019 (IDT)

מעולה. דגש — 20:58, 19 במאי 2019 (IDT)

התיישבותם ברובע

נרו, אני מסכים שהניסוח שלי לא היה אינצקלופדי, אבל אני חושבש הניסוח "לכן מתגוררים" הוא קצת חסר, הם ניהלו קרבות בזעיר אנפין על ציביונו של הרובע, וזה ראוי לאיזכור, אני אשמח אם תמצא לשון אינציקלופדית דיה לציין זאת יושב אוהל - שיחה 23:44, 10 בינואר 2021 (IST)

תוכל להדגים כמה קרבות? נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תשפ"א • 23:51, 10 בינואר 2021 (IST)

כמובן שמטבע הדברים אין לי דוגמה קונקרטית, אבל מאבקים על קניית בתים (הן מערבים, והן, להבדיל, מאחים טועים), מאבקים נגד הפסטיבלים, מאבקים על מבני ציבור שלא יהפכו לאיזורים "תרבותיים" וכו', השימוש במילה "קרבות" הוא כמובן מטאפורי, אנחנו בשיחה ולא בערך עצמו ולכן לא הקפדתי.. יושב אוהל - שיחה 01:25, 11 בינואר 2021 (IST)

זה נשמע כמו עסקנות חרדית לוקאלית די סטנדרטית. אם הם (עדיף: הרב זילברמן עצמו) כותבים על זה הגות, שזה מה שמניע אותם, כדאי להביא מקור ולנסח לפי מה שכתוב בו. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 18:19, 11 בינואר 2021 (IST)

זה כתוב בחוברת ההספדים עליו (חוברת רשמית של הקהילה ורבניה), היא איננה נמצאת במרשתת ולכן אין לי דרך לבדוק כעת את הנוסח שם וכו', אבל אני מבקש שתאמין לי שאני לא עובד עליך... יושב אוהל - שיחה 19:21, 11 בינואר 2021 (IST)

מאמין, רק מניסיוני למדתי שזה מועיל מאוד לראות מה כתוב בדיוק. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 19:23, 11 בינואר 2021 (IST)

אני מבין, אבל אין לי דרך כעת לעשות זאת כיוון שאיננה באינטרנט, השאלה אם תסכים למרות זאת להכניס את המידע. יושב אוהל - שיחה 21:03, 11 בינואר 2021 (IST)

אוסיף עוד שאם מדובר בדברים של תלמידיו - מקומם בערך על הקהילה ולא כאן. הרעיון בשני ערכים הוא שכל אחד מתמקד בנושא שלו, אחרת אפשר לאחד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בטבת ה'תשפ"א • 21:14, 11 בינואר 2021 (IST)

אבל אלו דברים שהם אמרו עליו, על כך שהוביל את המאבקים האלו יושב אוהל - שיחה 21:21, 11 בינואר 2021 (IST)

חוזר בתשובה?

בהרצאה אמר אורי זוהר שהרב זילברמן עצמו היה חוזר בתשובה. האמנם? 62.0.131.77 17:34, 16 ביוני 2022 (IDT)

לא ממש. היה שייך לחוגים מודרניים והתחרד. ידך-הגדושה - שיחה 17:50, 16 ביוני 2022 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביצחק שלמה זילברמן שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2489054&forum_id=19616 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20160303185337/http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=38&topic_id=2489054&forum_id=19616 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 15:55, 11 באפריל 2023 (IDT)