שיחה:יצירתיות
מחיקת מקורות[עריכת קוד מקור]
שלום שלום, בעדכונים האחרונים נמחקו חלק מההפניות למקורות בגוף הטקסט. אני מסכימה שאין צורך שהמקור יצוין אחר כל משפט אם מדובר במשפטים עוקבים באותה הפסקה - במקרה הזה יש להשאיר רק את ההפניה האחרונה. עם זאת, כאן הורדו הפניות למקורות שונים ואז לא ברור מה נלקח מאיפה וזה יכול להיחשב כגנבה ספרותית או הפרת זכויות. אני בעד לשחזר את העריכות האחרונות ולהוריד רק את מה שצריך. Chenspec - שיחה 19:37, 27 ביולי 2013 (IDT)
- גם לי לא ברורה הסרת המקורות אם אינם משפטים עוקבים באותה פסקה המסתמכים על מקור אחד. מן הסתם, שכתוב הערך יוכל לתרום בין השאר גם בסידור טוב יותר של המידע, כתיבתו בקיצור רב יותר, ובעקבות זאת הפחתת מספר האיזכורים למקורות, אבל עד אז חשוב לדעתי להשאיר את המקורות. Ravit - שיחה 20:01, 27 ביולי 2013 (IDT)
- יתכן שכך, אבל צריך למצוא דרך יותר מאוזנת. אני לא חושב שמישהו יתבע אותך על הפרת זכויות יוצרים אם תזכירי את המאמר שלו פעמיים בפסקה במקום חמש פעמים.. David ben david - שיחה 20:44, 27 ביולי 2013 (IDT)
- אני סבור שטוב עשה מי שהוריד את הערות בשוליים. הערך עדיין סובל מעומס כבד של הערות שוליים מיותרות. אחת מהערות השוליים, שלה נותרו שישה קישורים, מפנה לאנציקלופדיה "אביב" - ברור שהערך אינו מסתמך על כל כרכיה של האנציקלופדיה, אלא על ערך מסוים בהם, שההערה אינה מספרת לנו מהו. גם אם יינתן שם הערך, קשה לי לקבל אנציקלופדיה לילדים כמקור לערך זה (או ערך כלשהו). הסרתי עוד כמה הערות שוליים, שהוצמדו למשפטים טריוויאליים, כאלה שאינם זקוקים לאסמכתא.
- החשש מהפרת זכויות יוצרים נראה לי מוגזם (בהנחה שלא מדובר במשפטים שהועתקו מהמקור; אם הועתקו - ציון המקור אינו מכשיר את ההעתקה). דוד שי - שיחה 20:46, 27 ביולי 2013 (IDT)
- יתכן שכך, אבל צריך למצוא דרך יותר מאוזנת. אני לא חושב שמישהו יתבע אותך על הפרת זכויות יוצרים אם תזכירי את המאמר שלו פעמיים בפסקה במקום חמש פעמים.. David ben david - שיחה 20:44, 27 ביולי 2013 (IDT)
לא מספיק[עריכת קוד מקור]
הוסיפו דרכים יצירתיות להציג דברים! 85.64.110.134 22:03, 17 בנובמבר 2013 (IST)
מחיקת הפסקה הכי טובה אי פעם, לשווא[עריכת קוד מקור]
הפסקה שטוענת כי ירוק הוא אינו צבע יצירתי נמחקת שוב ושוב במטרה לפגוע בכבוד האנושות. ישנם אנשים שיטענו שירוק הוא כן צבע יצירתי, אך סקרים ומחקרים הוכיחו שאין בכך טיפת אמת. קישור למחקר:https://www.youtube.com/watch?v=9C_HReR_McQ&feature=youtu.be&t=1m49s קישור לסקר דעת קהל:https://www.atzuma.co.il/yaroczaloyazirti.. אני מתבייש להיות חלק מויקיפדיה ואתכחש לקיומה עד שלא יתוקן אבל זה.
בברכה, שמוליק בן טוב
שחזור עקב האשמות בהפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור]
שלום, שוחזרתי בהאשמות כי הנני מפר זכויות יוצרים, מפנייה למשחזר הובהר לי כי השחזור היה בעקבות התראה של כלי עזר האומר כי יש התאמה של 97% בין מה שכתבתי לבין אתר מסויים. ראשית מבדיקה באתר מדובר על תכנים שהיו בערך ולא אני הוספתי, אלא פשוט סידרתי אותם טיפה באופן שונה. מה שזוהה בטעות על ידי הכלי ככתיבה מחדש. הכתבים שאני הוספתי לא דומים לנכתב באתר כלל. שנית האתר מציין במפורש שהכתוב בו לקוח מויקיפדיה. זאת קרה בעקבות אי בדיקה של הדברים לאשורם תוך היסמכות מלאה על הכלי. לכן החזרתי את מה שכתבתי, ואשמח שלהבא הדברים יבדקו לאשורם ולא יסמכו על כלים טכניים בלבד מה שימנע אי נעימויות. בברכה, Shaishyy - שיחה 19:38, 3 בנובמבר 2019 (IST)
- צודק. מתנצל--כ.אלון - שיחה 19:56, 3 בנובמבר 2019 (IST)
מחיקת הפסקה "טעויות נפוצות בהבנה של היצירתיות"[עריכת קוד מקור]
שלום, הפסקה "טעויות נפוצות בהבנה של היצירתיות" מצד התוכן שבה מלאה באמרות חד משמעיות ולא מתומכות. לדוגמה: לומר שיצירתיות היא רק דבר נלמד לפי מה שידוע לי היא משהו שלא מוסכם במחקר, וודאי לא באופן מלא. כותב הפסקה הכניס כמה אומרות כגון זו ללא הבאת תימוכין רלוונטים, ועבר זמן מה מהצבת דרישות המקור. מצד עצם החשיבות שבפסקה שכזו, לא זכור לי כל כך פורמט אינציקלופדי המזהיר את הקוראים מפני שגיאות נפוצות בפסקה שלמה. הפורמט המקובל הוא הצגת המידע הנכון ותו לא. לאור זאת אני פונה לשמוע האם ישנם מתנגדים למחיקת הפסקה. בברכה, Shaishyy - שיחה 12:55, 24 בדצמבר 2019 (IST)
- לדעתי אפשר למחוק את הפסקה הזו Chenspec - שיחה 10:04, 25 בדצמבר 2019 (IST)
קשר אָפֶקְט-יצירתיות[עריכת קוד מקור]
כל הפרק הזה כתוב בצורה לא ברורה ומבלבלת, כשלרוב הטענות שם אין מקורות. אם אין התנגדות, אני חושבת שכדאי להעביר את המשפט היחיד שיש לו מקור ("מצב רוח טוב יכול להגביר את היצירתיות") לפתיח של הפרק "גורמים המשפיעים על יצירתיות" ולמחוק את השאר Chenspec - שיחה 11:04, 3 באפריל 2020 (IDT)
- מסכים, כרגע הוא יוצר יותר נזק מתועלת Shaishyy - שיחה 14:45, 3 באפריל 2020 (IDT)
יצירתיות ואימון גופני[עריכת קוד מקור]
זה פרק שיש לו רק מקור אחד והוא בעייתי, אמנם נכון שלאנשים השתפרה היצירתיות אחרי הספורט, אבל גם המצב רוח שלהם השתפר ומצב רוח מעודד יצירתיות. במקביל, אחרי הווידאו המצב רוח שלהם ירד. לכן יכול להיות שהירידה ביצירתיות היא תוצאה של ירידה במצב הרוח, מה שמאוד הגיוני כי הסרט שהראו להם נשמע די משעמם "the archaeology of the Lake District" - הוא נועד להיות ניטרלי רגשית, אבל אם הוא החמיר את מצב הרוח, כנראה שהוא לא היה כזה... בנוסף, אם הסרט היה אינפורמטיבי באופיו, יכול להיות גם שהנבדקים היו עייפים קוגניטיבית ולכן פחות יצירתיים. בקיצור, אי אפשר לדעת מהמחקר אם ההבדל היה מהספורט, ממצב הרוח, או מרמת הערנות הקוגניטיבית. משום שזה המקור היחיד בכל הפרק לנושא הזה ומשום שהקשר בין רגש ליצירתיות כבר נמצא בערך, אם אין מקורות נוספים שתומכים בקשר בין אימון גופני ליצירתיות, הייתי מוותרת עליו. Chenspec - שיחה 10:18, 4 באפריל 2020 (IDT)
- ספציפית מחיפוש פשוט בגוגל סקולר יש מעט דיווחים בז'ורנלים לא נחשבים (IF<1.5) על קשרים בין יצירתיות לבין ספורט[1][2]. אני לא בקיא בתחום הזה אז אין לי יותר מידי מידע בהקשרים אלו, אבל לדעתי אפשר להסיר. מתייג את בעלי הידע בפסיכולוגיה ואת בעלי הידע בספורט Shaishyy - שיחה 21:57, 4 באפריל 2020 (IDT)
- סבבה, אז ניתן כמה ימים כדי לראות אם למישהו יש מידע יותר מבוסס על זה ואם לא נמחוק Chenspec - שיחה 15:17, 5 באפריל 2020 (IDT)
יצירתיות אל מול תהליכי חשיבה אשר משוערים כעומדים בבסיס היצירתיות[עריכת קוד מקור]
היי, בעקבות קריאה במאמר Dietrich, A., & Kanso, R. (2010). A review of EEG, ERP, and neuroimaging studies of creativity and insight. Psychological bulletin, 136(5), 822., אשר העלה ביקורת על המתודה של מדידת יצירתיות באמצעות חשיבה מסתעפת:
This practice of accepting divergent thinking as proxy for cre- ative thinking has been strongly criticized (Dietrich, 2007b; Ward,
Smith, & Finke, 1999). The problem is two-fold. First, it is obvious at a moment’s reflection—and certainly was to Guilford himself— that creativity can just as well be the result of a convergent process. What would we otherwise make of Edison’s assembly line, nearly algorithmic approach to inventing; Bach’s methodical way of composing hundreds of cantatas; the imaginative ways in which National Aeronautics and Space Administration engineers solved the problems of the otherwise doomed Apollo 11 mission; or the
countless creative solutions generated by systematically eliminat- ing alternative possibilities?
This critique raises the following, rather obvious question: What, exactly, is it about divergent thinking that is creative? That divergent thinking can also generate nonnovel outcomes—and
convergent thinking novel ones—renders it incapable of identify- ing the fundamental processes, cognitive or neural, that make
information processing creative.
הבנתי כי יש צורך עצום להפריד בין מה נמדד במחקר לבין המסקנה על יצירתיות. לרוב מחקרים לוקחים השפעה על תהליך ספציפי ומכלילים למושג היצירתיות. ביקורת זו נמשכת גם לשיטות מדידה אחרות חיזוק סמן ה-BOLD ב-fMRI של רשת ברירת המחדל שונה מיצירת יותר רעיונות לבין רעיונות שדורגו יותר גבוה במדדי מקוריות. גם אני חוטא בזה ומקווה להשתפר, אך אם מציינים מחקריםאשמח אם נקפיד שיהיה ברור מה קרה ולא נסתפק באמרה כללית הגביר / החליש יצירתיות. אשמח לשמוע אם יש הערות/הארות על כך. בברכה, Shaishyy - שיחה 17:44, 5 באפריל 2020 (IDT)
- בקשר למאמר הספציפי - שים לב שהוא משנת 2010 והוא משקף סוג של תקופת מעבר במחקר. זה קורה הרבה בתחומים חדשים, כשאנשים שמים לב שהקונספט שהם התחילו לחקור הרבה יותר מורכב ממה שחשבו בהתחלה. חפשו חיפשו חיפשו הסבר פשוט והגיעו לממצאים סותרים או מגוונים ולא ברור ממה נובעים ההבדלים בין המחקרים. ואז, במקום להיכנס לוויכוח של מי צודק מגיע מישהו חכם, שמסתכל על הכל ביחד ואומר - חבר'ה, יכול להיות שכל אחד צודק, אבל רק בקשר לחלק הספציפי שהוא רואה בתמונה, שהיא הרבה יותר מורכבת. או כמו שהם כתבו באבסטרקט שם "creative thinking does not appear to critically depend on any single mental process or brain region". מכיר את העיוורים והפיל? - זה סוג של וזה תהליך מאוד טבעי ונפוץ של התפתחות מחקרית.
במקרה הזה, מה שקרה זה שהתחילו למדוד בעיקר חשיבה מסתעפת בצורה מסויימת וכשהתחילו למדוד דברים קצת שונים בדרכים קצת אחרות קיבלו תוצאות שונות. זה מאמר מהתקופה שבה התחילו להבין שכנראה יש בזה עוד משהו ומשם הגיעו לתיאוריות של האיזון בין החשיבה המתכנסת למסתעפת ולכל המנגנונים הנוירולוגים שבדיוק עכשיו הכנסתי לערך (ויש עוד כמה מאמרים בדרך - לכן שמתי את תבנית העבודה). בקיצור, משום שזה מאמר ישן יחסית, במקרים כאלו כדאי לבדוק מאמרים מעודכנים יותר - כי אם הם העלו טיעונים יפים, זה בדרך כלל ישנה את כיוון המחקר של התחום ודברים יתחילו להתבהר לאט לאט. ספציפית למקרה שלנו - אל חשש, כי התיאוריות המעודכנות כבר בערך ומקורות נוספים בדרך. לעומת זאת, אם מדובר במאמר חדש שלוקח לכיוון אחר מהמחקר הנוכחי, אפשר לציין את זה בקטנה בערך, אבל כדאי לעקוב כדי לראות אם מחקרים עתידיים אכן יאמתו את התיאוריות שהוא מעלה.
בקשר לקטע הכללי של מה בעצם אנחנו מודדים - זה נכון לכל דבר בפסיכולוגיה לצערי, הידעת למשל שרוב מחקרי התינוקות מתבססים על זמן בהייה? אפשר להתפלסף על זה יותר בפרק על שיטות מחקר בפסיכולוגיה, אבל כשכותבים ערך שמיועד לציבור הרחב בנושא מסויים, צריך להתמקד בעיקר ולעשות איזון בין דיוק לבין עודף מלל שיהיה לא ברור לקורא ושיסתיר את הרעיון המרכזי. אם המאמר נראה לא טוב - פשוט לא להכניס אותו. אם לדעתך יש חשיבות להיבט מסויים של הפרדיגמה, אז לשלב אותו אבל בצורה שהכי זורמת עם הטקטס - לא להתחיל לפרט את כל פרק השיטה של כל מחקר, בשביל זה יש את רשימת המקורות בהערות השוליים. אבל אפשר להגיד למשל שנמצא ש X השפיע על היבט Y של היצירתיות במקום על היצירתיות באופן כללי. חשוב גם להבין את התחום באופן כללי כדי לדעת אילו דקויות חשובות ואילו פחות. למשל, מהנגלה הנוכחית של מאמרים שאני עוד עובדת עליה - מאוד חשוב להביל בין גיוון להתמדה של היצירתיות, כי זה ממש שייך למנגנונים נפרדים של המוח (כמו שכבר כתבתי בערך), אבל לפחות נכון לעכשיו - לא מצאתי סיבה מספיק טובה להבחין בין סוגים שונים של מטלות גיוון למשל. אם יש היבטים מסויימים במחקר האקדמי שלדעתך חשובים במיוחד - זה המקום של הפרק "מחקר" או "היסטוריה והתפתחות", אבל בגוף הערך עצמו - צריך לתת את המידע העדכני ואת השורה התחתונה בצורה הכי בהירה וממוקדת שאפשר. אמנם אנחנו מקפידים פה על כללי כתיבה אקדמית מבחינת איזכורים ומקורות - אבל חשוב לזכור שמדובר בכתיבה אינציקלופדית לציבור הרחב ולא חלק מהשיח הפנים אקדמי (ששם בהחלט חשוב לשים דגש על הדברים האלו, כמו שאתה בטח רואה בפרקי מבוא ושיטה של מאמרים רבים) Chenspec - שיחה 20:46, 6 באפריל 2020 (IDT)
- היי תודה רבה על המענה המפורט! אני מסכים שלא כל פלפול קטן צריכים להכניס ושיש טרייד אוף בין פירוט לזרימת הטקסט, אך הבדלים משמעותיים בפרדיגמה צריכים להיות מוכנסים. אין זה כל כך משנה אם השתמשו ב-MEG או ב-EEG ואם המבחן הסטטיסטי שהם השתמשו תוקן על ידי תיקון בנימיני הוכברג או על ידי תיקון בונפרוני להשוואות מרובו על מנת לתקף את התיאוריה. עם זאת, אם מדדו חשיבה מסתעפת, יכולת אלתור של נגני ג'אז או משלח יד בתחום הדורש יכולות יצירתיות, ויש הבדלים משמעותיים בין המחקרים השונים בפרדיגמות השונות לדעתי הדבר אמור להיות ברור. בנוסף אם המחקרים התבצעו על בעלי חיים (במיוחד בנושאים של קולטנים וארכיטקטורה של המוח) ולא הופיעו מחקרים מתקפים על בני אדם זה חשוב לציין, כיוון שהרבה קוראים עלולים לצאת מנקודת הנחה שהמחקרים תוקפו על בני אדם. אך אין צורך לפרט אם זה התבצע על חתולים עכברים או ציפורי שיר. וכמובן שהכל בטוב טעם. Shaishyy - שיחה 21:52, 6 באפריל 2020 (IDT)
- בדיוק - לבחור רק את הדברים החשובים לפי ההקשר ולשלב אותם בצורה הכי חלקה בגוף הערך.
בהקשר הספציפי של הערך "יצירתיות" אני חושבת שהנושא של חשיבה מתכנסת ומסתעפת כבר מכוסה יפה וכנראה שגם עוד יורחב במהלך סבב העדכונים הנוכחי שאני עושה. אחר כך, אם תרצה - תוכל להרחיב את הפרק של "מדידת יצירתיות", להסביר שם על השיטות השונות ואולי קצת על ההתפתחות של המחקר. תוכל להכניס לשם גם את השיטה החדשה שפיתחו החבר'ה מהמאמר ששמת בזמנו בדף השיחה שלי (כתבתי לך שם איך לדעתי צריך להתייחס אליו) - זה עם החיפוש היצירתי, נשמע טוב?
אגב, באופן כללי אני נוטה לחפש מאמרים על בני אדם (או סקירות ספרות שכוללות גם וגם), לא זכור לי מקרה שבו הכנסתי מאמר על בעלי חיים Chenspec - שיחה 00:10, 7 באפריל 2020 (IDT)
- בדיוק - לבחור רק את הדברים החשובים לפי ההקשר ולשלב אותם בצורה הכי חלקה בגוף הערך.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ Memmert, D., Baker, J., & Bertsch, C. (2010). Play and practice in the development of sport‐specific creativity in team ball sports. High ability studies, 21(1), 3-18.
- ^ Bowers, M. T., Green, B. C., Hemme, F., & Chalip, L. (2014). Assessing the relationship between youth sport participation settings and creativity in adulthood. Creativity Research Journal, 26(3), 314-327.
יצירתיות בילדות[עריכת קוד מקור]
מועדים לשמחה! האם לפסקה הבאה: "יכולת היצירתיות משתנה לאורך החיים. בגילאי הילדות שלפני תחילת הלימודים, ישנה תקופה בה כל ילד שופע יצירה. אולם בחלוף השנים, נפגעת היכולת היצירתית כך שבסופו של דבר רוב האנשים הבוגרים אינם מפגינים יכולת יצירתית ורק אנשים מעטים בלבד נעשים בסופו של דבר לאמנים יוצרים." מבלבד הספר הכללי אשר הונח כמקור יש מקור עדכני? יש מאמר סקירה שטיפה נגע בנושא, אמנם משנת 2000 אבל עדיין מאוחר למקור שניתן בערך, Simonton, D. K. (2000). Creativity: Cognitive, personal, developmental, and social aspects. American psychologist, 55(1), 151. (שצוטט מעל 1000 פעמים) הפסקה שרלוונטית במיוחד היא The actualization of creative potential. לא ראיתי בו סמן לפרץ יצירתיות בילדות. במאמר שפתחתי בעקבותיו שצוטט באותה פסקה Simonton, D. K. (1991). Emergence and realization of genius: The lives and works of 120 classical composers. Journal of Personality and Social Psychology, 61(5), 829. ראיתי דווקא מודלים שמעמידים את שיא היצירתיות בגילאי 20, אך לא אף אחד ששם פיק בילדות. Shaishyy - שיחה 03:14, 14 באפריל 2020 (IDT)
- לא יודעת אם יש לזה מקור עדכני, אבל למיטב זכרוני ההקשר היה יותר לגבי הביטוי היצירתי ופחות בקשר ליכולת היצירתית. הכוונה שרוב הילדים עוסקים הרבה ביצירה בגילאי הגן וכיתות היסוד כחלק מהפעילות ה"רגילה" ובהמשך רק בודדים ממשיכים לעסוק באומנות ויצירה בצורה אינטנסיבית כל כך. המסר הכללי היה צורך בעידוד העיסוק ביצירה גם בגילאים מבוגרים יותר. בהקשר הנוכחי זה יכול באמת קצת לבלבל, אז אפשר לוותר על האזכור הזה Chenspec - שיחה 21:58, 14 באפריל 2020 (IDT)
כאשה בוגרת עם adhd אני רוצה לציין שמעולם הוולדי יצרתי ללא הפסקה. ציירתי ,פסלתי ורק בגיל 60 ,כאשר אובחנתי לראשונה שאני חיה עם ADHD קשה הפסקתי לצייר ולפסל,היצירתיות שלי הופנתה לכיוונים אחרים. אך היא קיימת כל הזמן ויעידו כל כך כל מכרי. הקונסרטה שאני נוטלת מדי יום עוזרת לי להתמקד ושנתה את התפקוד שלי. Dafna lottar - שיחה 12:11, 19 במאי 2022 (IDT)
דחיקת המודלים הקוגניטיבים לסוף[עריכת קוד מקור]
היי, בעקבות השיפור הברוך של הערך יצא שהמודלים הקוגניטיבים התיאורטיים של יצירתיות נדחקו לסוף, לדעתי יש לשלב אותם עם הפסקאות של קשב חשיבה מסתעפת וכו לכדי פסקה מרכזית אחת, ולהעלות אותם אל תחילת הערך. זאת משום שהגישות שם הם גישות תיאורטיות רלוונטיות גם כיום. אשמח לשמוע את דעתכם. Shaishyy - שיחה 04:26, 14 באפריל 2020 (IDT)
- האם הכוונה לפרק "היסטוריה והתפתחות"? אם כן בצורה שבו המודלים נכתבים שם, קשה לשלב אותם בדרך אחרת בלי לפגוע בקריאות או בתוכן. ההסבר בנוי שם לפי תהליך היסטורי/כרונולוגי ולפי גישות וזרמים. אם ננסה לעשות אינטגרציה ביניהן לטקסט מאוחד כלשהו - נעבד את הייחודיות של כל תיאוריה. כלומר, לא נראה לי שאפשר ליצור הסבר אחד שיכלול את כולן (לא סתם הן תיאוריות שונות). מה שכן, אולי הייתי מעבירה את הפרק של המדידה לסוף. זה מעניין בעיקר חוקרים ואנשי מקצוע ופחות את הציבור הרחב. בנוסף, כרגע הוא יחסית מצומצם (אם הוא יורחב בצורה משמעותית בהמשך, יהיה אפשר לשקול מחדש את המיקום שלו) Chenspec - שיחה 22:05, 14 באפריל 2020 (IDT)
תמונה[עריכת קוד מקור]
התמונה הזאת לא קשורה
.
למחוק אותה? ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 10:31, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- היא קשורה לפה”החוקר רוברט וייסברג טוען בספרו "יצירתיות: גאונות ומיתוסים אחרים" כי יש להסתכל על היצירתיות כעל תהליך פתרון בעיות המורכב משלבים רבים. במהלך הפתרון האדם נתקל במכשולים ומתגבר עליהם תוך שיפור וחידוד הפתרון עליו הוא התביית. לבסוף ניצבת יצירה מקורית ורלוונטית אשר בזכות ההתגברות על המכשולים הרבים היא מקבלת את אופייה הייחודי. בין היתר מראה וייסברג כי היצירה קובלא חאן (פואמה), אשר נחשבת לטקסט יצירתי יוצא דופן, הייתה מבוססת על רישומים קודמים של הסופר סמואל טיילור קולרידג'. כמו כן, היא לא נהגתה בפרץ יצירתיות חד פעמי, אלא תהליך כתיבתה היה מתמשך וכלל טיוטות אשר השתפרו עד הצגתו של התוצר המוגמר[58]” אמנם הקשר הוא חלש, אבל לא חושב שיש פה היזק לערך.Shaishyy - שיחה 11:18, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
- נראה שהיא אכן רלוונטית להקשר שבו היא נמצאת. מכיוון שהערך לא סובל מעודף תמונות - לדעתי אפשר להשאיר. מה שכן, אולי הייתי מוסיפה קצת יותר הסבר לתיאור התמונה, כדי שהקשר יהיה יותר ברור. Chenspec - שיחה 11:51, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
פסקאות "השפעת הדופמין על קליפת המוח הקדם מצחית והסטריאטום" ו-"קשב סלקטיבי וויסות קשב"[עריכת קוד מקור]
היי חן מה שלומך? אני חושב שבפסקאות יש מידע שמאוד רלוונטי לערך, אם כי הן לעיתים הן קצת מתבדרות, ושכדאי למקד אותן יותר לעבר תמיכה בהליך היצירתי. אשמח לשמוע דעתך! Shaishyy - שיחה 17:21, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
- בעלי הידע בפסיכולוגיה, מה דעתכם? Shaishyy - שיחה 11:43, 5 בנובמבר 2020 (IST)
- סורי על העיכוב בתגובה - תקופה לחוצה ולא יוצא לי להיכנס הרבה לויקיפדיה
. בהחלט אוכל לעבור על זה ולראות אם אפשר למקד את ההסברים. אשתדל בקרוב, אבל אם לא - תרגיש חופשי להזכיר לי. בינתיים, האם היה חלק ספציפי שנראה לך מתפזר מידי ותרצה שאתמקד בו? או שזו הערה כללית? Chenspec - שיחה 11:14, 13 בנובמבר 2020 (IST)
- עברתי על הפסקה של קשב סלקטיבי, מה דעתך על הנוסח החדש? Chenspec - שיחה 18:12, 13 בנובמבר 2020 (IST)
- חן אהבתי ממש, נראה מעולה! תוכלי לעשות משו דומה גם בפסקה השניה שציינתי ? תודה, שי :) Shaishyy - שיחה 17:49, 23 בנובמבר 2020 (IST)
- אוקי, עברתי על הפסקה השנייה - צמצמתי ככל יכולתי, אבל לצערי שם יש פחות דברים שאפשר להוריד בלי לפגוע בהבנה ובהקשרים כי העסק שם מורכב יותר. כל הקטע הוא ששום דבר שם לא עומד בפני עצמו וזה יחסי הגומלין בין כל המרכיבים שמשפיעים על היכולת היצירתית לכאן או לכאן.... עם זאת, מקווה שבכל זאת הצלחתי לשפר את חווית הקריאה Chenspec - שיחה 22:36, 9 בדצמבר 2020 (IST)
- אוקי, עברתי על הפסקה השנייה - צמצמתי ככל יכולתי, אבל לצערי שם יש פחות דברים שאפשר להוריד בלי לפגוע בהבנה ובהקשרים כי העסק שם מורכב יותר. כל הקטע הוא ששום דבר שם לא עומד בפני עצמו וזה יחסי הגומלין בין כל המרכיבים שמשפיעים על היכולת היצירתית לכאן או לכאן.... עם זאת, מקווה שבכל זאת הצלחתי לשפר את חווית הקריאה
- חן אהבתי ממש, נראה מעולה! תוכלי לעשות משו דומה גם בפסקה השניה שציינתי ? תודה, שי :) Shaishyy - שיחה 17:49, 23 בנובמבר 2020 (IST)
- עברתי על הפסקה של קשב סלקטיבי, מה דעתך על הנוסח החדש? Chenspec - שיחה 18:12, 13 בנובמבר 2020 (IST)
- סורי על העיכוב בתגובה - תקופה לחוצה ולא יוצא לי להיכנס הרבה לויקיפדיה
הצעת הוספה למומלצים[עריכת קוד מקור]
דיון[עריכת קוד מקור]
הערך יצירתיות עומד בכל הקריטריונים של ערך מומלץ. הוא מקיף ומקצועי ועוסק בנושא שמעניין רבים. כרגע, רשימת הערכים המומלצים בתחום הפסיכולוגיה אינה מאוזנת, וכוללת לא מעט ערכים בעלי קשר חלש לפסיכולוגיה. נראה שכדאי להוסיף עוד כמה ערכים מרכזיים יותר שנכתבו תוך שימוש במקורות מדעיים איכותיים. לכן אני רוצה להמליץ על הוספת הערך יצירתיות. מתייגת כמה עורכים ועורכות של הערך: Chenspec, Shaishyy. תודה, SigTif - שיחה 21:14, 23 באפריל 2022 (IDT)
- איזה יופי - מאוד אשמח
Chenspec - שיחה 21:24, 24 באפריל 2022 (IDT)
- ערך מפורט וממוסמך למשעי! לדעתי הוא זקוק למספר ליטושים כדי לעמוד בהמלצה:
- הרחבת הפתיח.
- הקדמת פרק ההיסטוריה לתחילת הערך, משום שהפרקים האחרים הם למעשה ה־"שלבים הבאים והעדכניים" במחקר ובתיאוריה.
- חיבור של משפטים בודדים שנפוצים לאורך הערך לפסקאות.
- עריכה טכנית ועיצובית קלה.
- בהצלחה וכל הכבוד על ההשקעה! – עוז גבריאל 😃 בואו נשוחח! 02:58, 1 במאי 2022 (IDT)
- חסרים לי כמה פרקים בערך. ראשית, פרק שסוקר את הקשר בין יצירתיות לאינטליגנציה - אני חושב שזה פרק חשוב מאוד. הרבה פסיכולוגיים מאמינים שיש קשר בין רמת היצירתיות באדם לבין האינטליגנציה שלו. שנית, יצירתיות ובריאות נפשית. קראתי מחקר לא מזמן שטוען כי אצל אנשים בעלי הפרעות נפשיות יש רמת יצירתיות גבוהה יותר. אני מניח שיש איפה להעמיק את זה. שלישית, יצירתיות ארגונית. הערך הזה מאוד אינדיבידואלי, אין חומר על יצירתיות כללית יותר? מהסתכלות בערך האנגלי - שגדול ומפורט בהרבה מהערך הזה - יש חומר, והרבה. אני מציע להוסיף לערך העברי את החלקים האחרים שכתובים באנגלי (כמובן, בסינון זוטות וכולי, לא הכול רלוונטי). בנוסף, חסר לי פרק על דוגמות לביטוי יצירתיות בתחומים שונים, דוגמת שיווק, חינוך, בריאות ורפואה, ביטחון, דיפלומטיה וכולי. בהצלחה, ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 23:17, 7 במאי 2022 (IDT)
- SigTif, האם בכוונתך לטפל בערך? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 18:12, 23 במאי 2022 (IDT)
- סליחה, לא שמתי לב להתכתבות. לצערי, לא אוכל לטפל בערך בזמן הקרוב, אולי בחודשי הקיץ. SigTif - שיחה 19:48, 24 במאי 2022 (IDT)
- לאור תגובתך אני מסיר את הערך מרשימת ההמתנה. ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 19:11, 28 במאי 2022 (IDT)
- סליחה, לא שמתי לב להתכתבות. לצערי, לא אוכל לטפל בערך בזמן הקרוב, אולי בחודשי הקיץ. SigTif - שיחה 19:48, 24 במאי 2022 (IDT)
- SigTif, האם בכוונתך לטפל בערך? ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 18:12, 23 במאי 2022 (IDT)
- חסרים לי כמה פרקים בערך. ראשית, פרק שסוקר את הקשר בין יצירתיות לאינטליגנציה - אני חושב שזה פרק חשוב מאוד. הרבה פסיכולוגיים מאמינים שיש קשר בין רמת היצירתיות באדם לבין האינטליגנציה שלו. שנית, יצירתיות ובריאות נפשית. קראתי מחקר לא מזמן שטוען כי אצל אנשים בעלי הפרעות נפשיות יש רמת יצירתיות גבוהה יותר. אני מניח שיש איפה להעמיק את זה. שלישית, יצירתיות ארגונית. הערך הזה מאוד אינדיבידואלי, אין חומר על יצירתיות כללית יותר? מהסתכלות בערך האנגלי - שגדול ומפורט בהרבה מהערך הזה - יש חומר, והרבה. אני מציע להוסיף לערך העברי את החלקים האחרים שכתובים באנגלי (כמובן, בסינון זוטות וכולי, לא הכול רלוונטי). בנוסף, חסר לי פרק על דוגמות לביטוי יצירתיות בתחומים שונים, דוגמת שיווק, חינוך, בריאות ורפואה, ביטחון, דיפלומטיה וכולי. בהצלחה, ברק אברגיל ~ דברו איתי ~ מיזם האירוויזיון 23:17, 7 במאי 2022 (IDT)
- ערך מפורט וממוסמך למשעי! לדעתי הוא זקוק למספר ליטושים כדי לעמוד בהמלצה:
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (דצמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביצירתיות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.insight.poeticmind.co.uk/ נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20150225032213/http://www.insight.poeticmind.co.uk/ לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:58, 23 בדצמבר 2022 (IST)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אפריל 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר ביצירתיות שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://aranne5.bgu.ac.il/others/MesikaPnina.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20200606042340/http://aranne5.bgu.ac.il/others/MesikaPnina.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 16:10, 11 באפריל 2023 (IDT)