שיחה:ישראל היום

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לקישור למאמרים באתר זה משמשת התבנית ישראל היום.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.
לקישור למאמרים באתר זה משמשת התבנית ישראל היום.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.


לקישור למאמרים באתר זה משמשת התבנית ישראל היום 2.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.
לקישור למאמרים באתר זה משמשת התבנית ישראל היום 2.
הסבר על אופן השימוש בתבנית מופיע בדף התבנית.


מודל עסקי[עריכת קוד מקור]

מה המודל העסקי של העיתון? חגי אדלר 19:36, 30 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

שו? עברית, חביבי, עברית לפשוטי העם (-: תמרה 00:46, 31 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
ככל חינמון, ההכנסות של "ישראל היום" צפויות להגיע ממודעות בלבד. על-פי הצהרת העיתון, בחודש הראשון יופיעו בו רק מודעות למען הציבור (כנראה ללא תשלום), מה שמלמד שעיתון בבעלות שלדון אדלסון לא ממש צריך להיות מודאג מעניינים של תזרים מזומנים. דוד שי 00:51, 31 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
גם רופרט מרדוק לא בדיוק תפרן והוא מתקמצן על כל גרוש. העשירים האלה תמיד חושבים אפוא יוכלו להרוויח. חגי אדלר 01:03, 31 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

ומתי העיתון יהיה בתשלום?ובאיזה מחיר?

מתי הוא יהיה גם במהדורת סוף שבוע?'

כמה עובדים יש בעיתון?

איזה מדורים חדשים יוסיפו שם?

ומתי הוא יוגדל ליותר מ32 עמודים?

שאלות מעניינות מאוד, אלא שכדור הבדולח שלנו נשבר, ולכן לא נוכל לענות עליהן. דוד שי 09:02, 13 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

אפילו לא על חלק מהשאלות האלה אין תשובות? בבקשה תנסו למצוא תשובות על חלק מהשאלות האלה ואם תמצאו תכתבו את התשובות!

שם הערך צריף להיות ישראל הי!ם שהרי זה השם בו בחרו בעליו. למה נתנו שם אחר? חגי אדלר 09:09, 13 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

יכול להיות שבגלל שאת שם הערך אי אפשר לעשות בצבע אדום ובגדול אז בגלל זה נתנו לערך את השם ישראל היום ולא ישראל הי!ם!

לא חושב. אם לא תקום התנגדות אני משנה. חגי אדלר 13:47, 15 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אני מסכים. נוי 20:14, 16 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
רגע, לפני שמשנים, אני לא בטוח שהעיתון סגור על זה. אני עובר עכשיו על העיתון, וסימן הקריאה מופיע אך ורק בסמלילים ובראשם במעלה העמוד הראשון. אבל, בכתבות עצמן סימן הקריאה אינו מופיע כלל כאשר מוזכר שם העיתון. למשל (ואני מצטט): "סקר "ישראל היום" ו"מאגר מוחות" ..." או "בדיקת "ישראל היום" ...". ועכשיו נשאלת השאלה האם הלוגו קובע? שרשרשיחה 00:10, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אין לשנות את שם הערך. סימן הקריאה הוא חלק מהעיצוב הגרפי של הלוגו, ולא חלק משם העיתון. דוד שי 08:26, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם דוד שי. גילגמש שיחה 08:27, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מה הוא קשור? הוא לא מקבוצת הארץ? אביעד‏ • שיחה 02:55, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

אכן, אך הוא תורם (בתשלום מן הסתם) ידיעות כלכליות מתומצתות לעיתון (והן בהחלט כאלה מכיוון שמוסף דה מרקר יומי בהארץ עבה בד"כ מגליון ישראל היום כולו). שרשרשיחה 07:27, 17 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מעניין למה אין בעיתון ישראל היום מדור כלכלה? כמו שיש בידיעות אחרונות-כלכלה ומעריב-עסקים

הרי עיתון ישראל היום הרי יכול להשיג עיתונאים שמתמקדים בכלכלה!

יש מדור כלכלה, הרי זה כתוב בפירוש גם כאן וגם בערך. דוד שי 07:03, 23 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

הבעיה היא שthemarker זאת העתקה,ויהיה מעניין שיהיו כתבים שיביאו את הכתבות בעניין כלכלה ולא רק מהעיתון themarker. הרי יש המון חדשות עסקים!

א. הפסק לצעוק (כלומר: אין צורך שתדגיש את דבריך)
ב. הסכמי שיתוף פעולה הם תופעה נפוצה בעולם העיתונות, ובעולם העסקים בכלל.
ג. לכבודך אכתוב את שיתופרות. דוד שי 21:30, 27 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

בסדר! אבל יש חדשות עסקים שלא כותבים בעיתון themarker. אז כדאי שבעיתון ימצאו גם חדשות עסקים גם בעצמם. כלומר שיוגדל מדור הכלכלה בעתיד!

בהחלט, שיוגדלו כל המדורים, ושהעיתון יצא לאור גם ביום שישי, ושיחד עם העיתון חינם ישימו לי בדלת בשש בבוקר קרואסון וכוס קפה חם. תנו לחיות בארץ הזאת! דוד שי 22:59, 27 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

ולידיעתך אני היתי רוצה לקבל עיתון,מעריב וידיעות אחרונות חינם כל יום בלי שיהיה לי מנוי לעיתון שיתצתך לשלם עליו!

אלה כמות עמודים במדורים:

  • 7 עמודי חדשות היום
  • 1 עמוד העולם היום-במקרים שיש בהם יותר חדשות ראשיות אז יש שני עמודי העולם היום על חשבון מדור אחר בעיתון!
  • 2 עמודי דעות היום
  • 2 עמודי תרבות היום
  • 1 עמודי טלויזיה היום
  • 1 עמוד themarker
  • 1 עמוד קונים היום
  • 2 עמודים מדורים לא קבועים
  • 2 עמודי פנאי היום
  • 4 עמודי ספורט היום-2 עמודים נוספים בספורט על חשבון מדורים אחרים.
  • 1 עמודי רכילות היום
  • 7 עמודי פרסומת

בחודש הזה פרסומות של עמותות וארגונים חברתיים הם בחינם! ונראה שב2 בספטמבר יהיו יהיו 14 עמודים של פרסומות שנותני הפרסומות ישלמו כסף ובסך הכל העיתון 40 עמודים, עם הזמן המדורים יוגדלו,העיתון יגיע ל48 עמודים ויעלה כסף. ואולי עם הזמן בגלל הביקוש לפרסומות הגבוה וכמות הקונים הגבוהה,הוא יעקוף את מעריב והארץ,אבל לא את ידיעות אחרונות!(העיתון שמביא את הידיעות הכי חמות לפני כולם!)

קווי יסוד או קווי פרסום[עריכת קוד מקור]

הפיסקה "קווי יסוד" - מקומה אינו בערך וראויה להימחק. מדובר בהצהרת כוונות מסחרית שרק הזמן יוכיח אם הן נכונות. ובמילים אחרות: זוהי פרסומת לשמה. אני מניח שקורא בויקיפדיה לא פתי לחשוב שהעיתון לא ישתף פעולה עם ספינים, כנאמר בהצהרת הכוונות הדרמטית והמובלטת. אולי קוראי העיתון קונים את ההצהרה. ( בעצם לא...גם היא בחינם ).

זה נראה גם מוזר שעיתון מסחרי, צריך להצהיר על כוונותיו להיות מה שהוא צריך להיות. ( אמין, שקוף, פתוח, וכו' ). בובי קש 03:44, 6 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

אז צריך להדגיש יותר את מה שכבר כתוב שם- שזו הצהרה של העיתון ולא בהכרח תאור נאמן של קווי היסוד שלו. יאירשיחה 03:56, 6 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]
אינני רואה כל בעיה בהצהרות המופיעות בפסקה זו. הן מיוחסות באופן ברור להצגת העיתון את עצמו, וכל ארגון רשאי להציג את עצמו בדרך שהוא מוצא לנכון. כן מצאתי לנכון להסיר את הסעיף "ביקורת", בהתאם לגישתי הכללית האומרת שדברי ביקורת מקומם, למעט מקרים שבהם הביקורת היא חלק מדיון ציבורי ער, בערך העוסק במבקר, ולא בערך העוסק במבוקר. דוד שי 06:50, 6 בדצמבר 2007 (IST)[תגובה]

יחסיות האמת[עריכת קוד מקור]

יחסיות האמת מחק את המשפט "הוא אינו יוצא לאור ביום שישי, שבו מרבית העיתונים היומיים יוצאים לאור בגיליון מוגדל" בנימוק "עובדה מוטלת בספק (גלובס, פוסט ו-24 דקות כנראה גם לא יוצאים בשישי)". ובכן מבחינת האמת המוחלטת, ישראל פוסט אינו יוצא לאור ביום שישי, על "24 דקות" לא זכיתי לשמוע, וגלובס אינו יוצא לאור ביום שישי, אך גיליון יום חמישי בערב שלו הוא גיליון מוגדל, בדומה לגליונות יום שישי של "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"המודיע". לפיכך נראה לי שגם מבחינת האמת המוחלטת המשפט נכון, אבל בוודאי שמבחינת האמת היחסית, זו שגם מייחסת משקל לעובדות, המשפט נכון, ולכן שחזרתי אותו. דוד שי 17:59, 25 בינואר 2008 (IST)[תגובה]

הוספתי את המילה הגנרית משהו "הגדולים", שכן בימינו ישנם לא מעט עיתונים יומיים אשר אכן לא יוצאים ביום שישי, ולא למרבה ההפתעה - חלקם הארי (תודה, דוד) יוצאים בסגנון המטרו, אשר לו יום שישי מהווה חולשה מסוימת (אנשים לא עובדים). זהר דרוקמן - I♥Wiki18:31, 25 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
חלק הארי שלהם. דוד שי 18:42, 25 בינואר 2008 (IST)[תגובה]
האמת שהנימוק שלך לא טוב, לפיו יש שוויון 4:4 בין היוצאים בשישי לבין הלא יוצאים. אבל, אני מניח שאם מצרף את יתד נאמן למשוואה, אז ניצחת. יחסיות האמת • י"ח בשבט ה'תשס"ח 19:00:02

ויקיפדיה ככלי מעשי[עריכת קוד מקור]

קראתי בוויקיפדיה ש"ישראל היום" יצא היום, יום שישי, בגיליון מיוחד. מיד רצתי לדלת ביתי, ולקחתי את העיתון. אולי כדאי לפתוח פינה חדשה בעמוד הראשי, בשם "קום ועשה", ובה הנחיות מעשיות לקוראי ויקיפדיה, לפעולה מיידית. דוד שי - שיחה 07:24, 9 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

אי אפשר לא לציין שישראל היום זהו לא עיתון אלא ביביתון. David1776 - שיחה 11:57, 1 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

בתנאי שהארץ יצויין כמרצתון (מלשון מר"צ).87.69.77.82 13:23, 10 באוקטובר 2008 (IST)[תגובה]

ובתנאי שידיעות אחרונות ומעריב הציפיתון יצויינו כשופר של שלטון מפלגת קדימה המושחתת!

שתי נפילות[עריכת קוד מקור]

טעויות בעיתונים אינן תופעה חריגה, אך שתי טעויות ב"ישראל היום" לכדו את עיני.

  • אתמול, בדיווח על אתר "ויקישיבה", יצר העיתון זיקה הדוקה בין ויקישיבה לוויקיפדיה, כבר בכותרת "ויקיפדיה כשרה למהדרין". זיקה כזו אינה קיימת - ויקישיבה אינו מיזם הקשור לוויקיפדיה.
  • היום, בדיווח על הלווייתו של בנימין גיבלי, מוזכר "מפקד חיל האוויר לשעבר, אלוף (במיל') רן פקר". מזל טוב, רן פקר, אם תתנהג יפה, תקבל בעיתון גם דרגת רא"ל. דוד שי - שיחה 00:24, 22 באוגוסט 2008 (IDT)[תגובה]

עריכת טרול רפאים[עריכת קוד מקור]

ראשית, אתה נוהג בגסות רוח כאשר אתה משחזר עריכות שלי שכוללות שינויים רבים, ולא רק אלה שעליהם אנו מתווכחים. לזה שדיבורי אתך הם דו שיח של חרשים כבר התרגלתי, אבל לגסות רוח לא אתרגל. בנוסף, כאשר אני מבקש להעביר את הדיון לדף השיחה, ראוי שתכבד את בקשתי, ולא תתעקש להמשיך במלחמת שחזורים.

לגופו של עניין: בדברים שמחקת הייתה פסקה שעסקה ביציאתו לאור של העיתון ביום שישי, זה לחלוטין לא קשור לדברים בשיחה:הארץ. אין שמץ של הצדקה למחיקה. בעניין תלונתו של אולמרט: מדובר בתיאור עובדתי של שיחה בין אולמרט לבין בעלי העיתון, ולא בפובליציסטיקה, ולכן ראוי לדווח על כך. דוד שי - שיחה 17:28, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

כיוון שטרול רפאים ממשיך למחוק את עריכותי ללא התייחסות לדף שיחה זה, אבקש את חסימתו. דוד שי - שיחה 17:30, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
היה אפשר לצפות מבירוקרט שיכיר את הכללים של חסימת משתמשים, נראה כי גם זאת דרישה מוגזמת בימינו. החסימה של הערך תקינה, גם אם הסיבה היא חוסר עקביות שלך.
התירוצים שלך פה אינם ראויים אפילו לתגובה. מי שרוצה לדעת למה, מוזמן לקרוא את דבריך בשיחה:הארץ ולראות בעצמו. טרול רפאים - שיחה 17:56, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אני דווקא נוטה להבין את ההגיון שבחסימת משתמש אחד מלכתוב בכלל מאשר חסימת כל המשתמשים מלכתוב בערך מסוים, אבל שוין. עברתי (פעמיים) על דף השיחה של "הארץ" ולא הצלחתי להבין למה אתה מכוון. תוכל להפנות לפיסקה ספציפית? זהר דרוקמן - I♥Wiki17:58, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
נא לשחזר לגרסה היציבה, לא יתכן שפסקת ההטיה תהפוך כעת למוטית. יחסיות האמת • ג' בחשוון ה'תשס"ט 18:23:22
על איזה הטיה אתה מדבר, ומה הדרישה הזו ל"גרסה יציבה"? אולי מישהו מכם יצביע באופו ענייני על בעיה בערך? ולמה להשמיד את העריכות שלי שלא קשורות להטיה? דוד שי - שיחה 18:34, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
לא הצדקתי את המחיקה של טרול"ר, אבל בינתיים בכל המהומה שנוצרה נעלם האזכור של תחקיר העין השביעית שמהותי בעיני. יחסיות האמת • ג' בחשוון ה'תשס"ט 18:38:15
בדוק את תחקיר העין השביעית, ואם זהו אכן תחקיר שמביא עובדות, ולא פובליציסטיקה, אין סיבה להשמטתו. אולי לטרול רפאים יש התנגדות לכך, אבל הוא יצטרך לנמק את התנגדותו, במילים יותר משכנעות מאשר "התירוצים שלך פה אינם ראויים אפילו לתגובה". דוד שי - שיחה 18:42, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
טרול"ר מגיע לביקור פעם בכמה שבועות ולעתים מתחוללת סערה כזו או אחרת. אני מציג שננהג כאילו לא הייתה ולא נבראה. יחסיות האמת • ג' בחשוון ה'תשס"ט 18:50:52
ההגנה על הערך פוקעת מחר ב- 15:35, ואז תוכל לערוך את הערך. דוד שי - שיחה 19:29, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אני עוקב אחרי ערכים מסוימים, כולל הערך של הארץ ומחכה לכך שהעניין הזה יטופל שם. לרוב הוויכוחים מוכרעים דווקא בערכי השמאל (הסיבה לכך היא עניין לפסיכולוגים, לי אין מושג למה זה כך) ואז לא אוכפים את ההחלטה שהתקבלה שם בערכי הימין, הגם שלא נראה לי שמדובר בזדון.
נכון שאני נזכרתי הפעם במיוחד לנוכח ההישג המרשים של עיתון הארץ (מהודרה שלמה ללא פיסת טקסט שניתנת להגדרה אפילו בדוחק כמרכז) אבל זה היה מקסימום לוקח עוד שבוע-שבועיים.
אפשר להסיר את החסימה, בלאוו הכי, אין בכוונתי לערוך עד יום חמישי את הערך ואם היא מפריעה למישהו אחר היא סתם מפריעה. טרול רפאים - שיחה 19:41, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
הסרתי ההגנה בהתאם לדברי טרול"ר. אם כבר מדברים על דבריך, וסלח לי על העוקצנות אבל אינני מבין אופן פעולתך כלל וכלל, האם בשלב מסוים דבריך יכללו גם הסבר פרטני על למה אתה מעוניין להסיר את הדברים? שלושה אנשים, אני, יחסיות ודוד - לאיש מאיתנו אין מושג על מה אתה מדבר לגבי דף השיחה של הארץ. זהר דרוקמן - I♥Wiki19:48, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
דוד שי יצא בשיחה:הארץ כנגד הכללת ביקורת במספר הזדמנויות ופתאום, הפלא ופלא פה הוא נלחם להכללתה. אין טעם להעתיק את הטקסט, מכיוון שהטקסט לא יגיד כלום (אלא אם כן אעתיק את כל הפסקאות הרלוונטיות וזה מופרז למדי), פשוט תחפשו דוד שי בדף השיחה הנ"ל (רק ההתאמה הראשונה חריגה). טרול רפאים - שיחה 20:53, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
לא מיניתי את טרול רפאים לדובר שלי, במיוחד לנוכח הקושי שלו להבין את דברי. אפשר לקרוא את הדיון בסעיף זה של דף השיחה (שבו השתתפותי הייתה מצומצמת) ובסעיף שאחריו (שבו לא השתתפתי כלל), כדי להבין שלטרול רפאים יש בעניין זה מחלוקת עם ויקיפדים רבים. יש הבדל מהותי בין המידע המופיע בערך שלפנינו ובין המידע שניסו להכניס לערך "הארץ". דוד שי - שיחה 21:14, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
לצערי אני מבין לרוב את דבריך אולם פשוט לא מסכים איתם. במקרה הנוכחי הם ברורים להדאיג, רק לא ברור מדוע פתאום העולם צריך להשתנות בגלל החלפת הדעה הפוליטית של הערך הנדון משמאל לימין. טרול רפאים - שיחה 21:44, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

מקובלת עליי גירסת דוד שי בתנאי שלא נחסוך ביקורת גם משאר כלי התקשורת ונכתוב שהם נוטים "לאכול" את נתניהו, ונוטים לסקר לאחרונה בצורה אוהדת את ציפי לבני. אביא כמקור טור דעה על כך, כן כן, מישראל היום. איתי - שיחה 20:01, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]

לא פתחתי כאן פתח לטורי דעה. שים לב שהערך כאן מציין תלונה אישית של אהוד אולמרט לשלדון אדלסון, ותחקיר שבחן את הסיקור בעמודי החדשות של "ישראל היום". בוודאי לא אתנגד לציין בערך הארץ תלונה של נתניהו (או פוליטיקאי אחר) על אופן הסיקור של "הארץ", ולא אתנגד להבאת תחקיר שמוכיח שהארץ מוטה שמאלה בעריכת עמודי החדשות שלו. דוד שי - שיחה 20:13, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
למה אתה קורא "תחקיר שמוכיח"? הטור הוא אמנם טור דעה, אך נכתבות בו עובדות לגבי הסיקור התקשורתי. אביא קטעים ממנו מאוחר יותר ונדון בהם, ואז נחליט אם יש מקום להפוך אותם לפסקאות בתוך אנציקלופדיתנו. איתי - שיחה 20:16, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אכן, דוד שי, יש הבדל מכריע במיוחד בין מה שניסו להכניס בהארץ לבין מה שהכנסת פה: הדעות לגבי הארץ היו רחמנא לצלן ימניות ואילו פה הן שמאלניות ולכן ראויות לשבח. מדובר בהטיה פוליטית בוטה המבזה אותך, גם ק"ן תירוצים לא יכשירו את השרץ.
אני רוצה להעיר שדוד שי ניצל את העובדה שהתחייבתי לא לגעת בערך בימים הקרובים בשביל "לשפר עמדות" ולשחזר לגרסה שהוא הודה שאיננה מבוססת על עובדות (את מה שטען כי הן עובדות שחזר מאוחר יותר). אני אעמוד במה שהתחייבתי אבל פירוש הדבר הוא שביום חמישי הסיפור יתחיל מהתחלה. טרול רפאים - שיחה 21:22, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
כיוון שאני עדיין כסומא באפילה לגבי מה שטרול"ר מדבר עליו, אנסה להתייחס למקרה הבודד בו אני התערבתי בדיון לגבי הכנסת ביקורת ב"הארץ" - הסימוכין והביקורת שניסו להכניס שם היו מופרכים ולא סבירים בכל קנה מידה אנציקלופדי שהוא. ואני אומר את זה ממרום מושבי בהתנחלות מעבר לקו הירוק. ביקורת כללית מטעם פולטיקאי בכיר היא דבר מה שונה לחלוטין. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:27, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
הכנסת הביקורת נדונה פעמים רבות בשיחה:הארץ, כפי שציינתי היא נדחתה ופתאום דוד שי מדבר על תחקיר ש"מוכיח" (כאילו תחקיר כזה נופל מהשמיים), על פוליטקאי בכיר שתוקף את העיתון (משום מה התקיפה של ביבי את ידיעות אחרונות לא מופיעה בערך על העיתון ורק פה מדובר בעניין קדוש שחס וחלילה להשמיטו). זה פשוט מגוחך והמדובר בהטייה פוליטית ברורה.
האם בסוף אצטרך להעתיק לפה את חצי שיחה:הארץ כי אתם לא מוכנים/רוצים להסתכל על הדף וללחוץ על Ctrl+F? נראה לי שכן... טרול רפאים - שיחה 21:44, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
טרול"ר, אתה מפספס כאן נקודה חשובה שגם אני וגם יחסיות חזרנו עליה פעמים אחדות - קראנו את דף השיחה מיסוד ועד טפחות - קראתי כל מה שדוד כתב בו וגם מה שאחרים כתבו. למעשה, עשיתי זאת פעמיים כדי לוודא שלא פספסתי שום דבר. עדיין לא הצלחתי למצוא אפילו שביב מקרה שמשתווה לנושא הוויכוח כאן. זהר דרוקמן - I♥Wiki21:47, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
זהר, מכיוון שאין בכוונתי לצטט פה חצי משיחה:הארץ ונראה שפחות מכך לא ישכנע אתכם, אעזוב את הנושא הזה. אסתפק בציטוט של שיחה: עיר לכולנו#ביקורת בערך (ההדגשה שלי): "כפי שכתבתי בערכים רבים, את הביקורת על "עיר לכולנו" יש לכתוב בערכי המבקרים, ולא בערך זה. הדברים שאמרת, "הביקורת הספציפית הזו מלמדת הרבה על המבקרת, ופחות על המבוקר", יפים לא רק לביקורת ספציפית זו. דוד שי - שיחה 22:50, 6 בספטמבר 2008 (IDT)" והפלא ופלא כאן הוא אומר דברים הפוכים.
בהארץ מוזכרת השמאלנות של העיתון בקושי למרות היותה אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר (אליבא דשוקן) של העיתון. בידיעות אחרונות אין את הסיפור של ביבי (שביטל את המינוי על העיתון) למרות הטקסט הארוך בהרבה. לעומת זאת דווקא פה אחת מ-4 הפסקאות האינפורמטיביות מתגאה בשם "טענות על הטיה פוליטית", אני סבור שהמצב מוזר לכל הפחות. טרול רפאים - שיחה 22:09, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
ממה שהבנתי מהדיון מהדוגמה שהבאת - זה לא עוזר בדבר. היא עוסקת בביקורת שלא סביר לכלול בשום אנציקלופדיה והיא באמת מלמדת יותר על המבקרים מאשר על מושא הביקורת. זוהי לא ביקורת קונקרטית או עניינית, והנימוקים לכך ניתנו שם. אין לי מושג לגבי ביבי או מה אמר וזה דיון לערך על ידיעות. זהר דרוקמן - I♥Wiki22:13, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אפשר ללמוד הרבה מהשוואה טקסטואלית פשוטה של הערכים ישראל היום, הארץ, ידיעות אחרונות ומעריב. הביקורת בישראל היום היא:
  1. פסקה נפרדת (בשאר מדובר בחלק מטקסט רציף וארוך)
  2. גדולה יותר מאשר בכל שאר העיתונים
  3. בוטה יותר
ייאמר לזכותה של ויקיפדיה כי מקור ראשון זוכה ליחס דומה לזה שזוכים האחרים אולם זה רק מדגיש את החריגה הבוטה בנושא ישראל היום (שרק מודגשת בהתחשב בזמן הקצר שלעיתון היה לחטוף בו ביקורת) שכנראה מטריד הרבה יותר את הכותבים כאן מאשר מקור ראשון. אמנם נקודת מבט נייטרלית איננה מחייבת זהות בין מעמד הביקורת בערכים, אבל לחריגה מסדר גודל כזה צריך נימוקים רציניים והגדרתו של טקסט עיתונאי כ"תחקיר" (הנימוק היחידי שהושמע עד כה) לא אפילו לא מתקרבת לזה. טרול רפאים - שיחה 22:30, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
הבעיה בטיעון שלך היא שאינך מסביר מדוע לא צריכה להיות פסקת ביקורת בערך הזה, היא צריכה להיות כל זמן שזו רלוונטית ובקנה מידה מתאים לאנציקלופדיה, אלא שאתה טוען שצריכה להיות גם באחרים. זהר דרוקמן - I♥Wiki23:25, 1 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
הבעיה היא פשוטה, כאשר אני טענתי בשיחה:הארץ שצריך כזאת התנגדו אלו שתומכים פה באחת (במיוחד דוד שי) וטענו כי אין צורך באחת, וכעת קורה נס שלא ייאמן והפסקה הנ"ל הפכה לקדושה. מכיוון שהסיבה היחידה שהוזכרה איננה רצינית הרי המסקנה היחידה האפשרית היא שמדובר בהטייה פוליטית בוטה.
אכן, בדיון הזה אני מוצא את עצמי במצב לא נוח שבו אני מנסה להגן על המדיניות שנקבעה בשעה שאלו שקבעו אותה דורשים לצפצף עליה בשם דעתם הפוליטית השונה וטוענים טענות חסרות שחר לתירוץ המהפך בעמדתם. אני לא מציע גם לכתוב את הביקורת מחדש מכיוון שדעתי על העיתון יותר גרועה ממה שמשתקף בערך, כך שגם זאת נקודה בעייתית.
אפשר לבחור במספר אפשרויות בשביל להגיע לנקודת מבט נייטרלית, הדבר היחידי שלא ניתן לעשות הוא לשנות את ההחלטה בהתאם לדימיון בין העמדה הפוליטית שלך לבין נשוא הערך וזה מה שקורה כאן. טרול רפאים - שיחה 11:11, 4 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
סלח לי (שוב) אם אני מעט בוטה, אבל הפסקתי לספור כמה פעמים שאלתי אותך, אז בוא נעשה את הפעם הזאת האחרונה ואם עדיין לא אזכה לתשובה פשוט אסיים הדיון. מה בדיוק אתה רוצה להשיג כאן? כאשר ישנה ביקורת חשובה ורצינית דיה יש לכתוב אותה. זה נכון לגבי כל הערכים. אם הייתה תקלה לדעתך באחד הערכים האחרים - כתוב שם ועזוב את הערך הזה והביקורת שבו לנפשו. עד עכשיו בכל הדוגמאות שהבאת (מלבד נושא ביבי וידיעות שפשוט אינני זוכר מספיק פרטים לגביו) לא ראיתי ביקורת רצינית דיה שבאמת כדאי לכבד בהופעה בוויקיפדיה בערך מושא הביקורת, חלקן עדיף שגם לא בערך המבקרים. אתה חושב שזה לא נכון? אוקיי, זכותך - אבל מה הקשר לערך הזה? זהר דרוקמן - I♥Wiki19:10, 4 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
אכן, הגיע הזמן להיות בוטה. טרול רפאים, בדף שיחה זה אתה מלמל דברים סתומים שאיש אינו מבין, מתעלם מהסברים ברורים ביותר שניתנים לך וממשיך לבוא בטענות של הבל שיש בהן התקפה אישית על ויקיפדים ("מצפצפים על מדיניות"). בערך עצמו עסקת בשחזור עריכות שמשפרות את הערך, במידה שדחפה אותי לבקש את חסימתך. צא מזה, טרול רפאים, פתח את המוח שלך לדברי אחרים, או לך לעסוק בנושא שבו בדבריך ובמעשיך תהיה תועלת. דוד שי - שיחה 22:36, 4 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
הטעות שלי פה, כמו ברוב המקומות היא שאני מנסה להראות לאנשים כי הם משלים את עצמם ולא לומד את הלקח כי זה ניסיון חסר תוחלת. מי שאינו רואה את ההבדל בין ההתקפה הבוטה על ישראל היום בערך הזה לבין ההתייחסות להארץ שום דבר לא יעזור לשכנע אותו. בכל מקרה, אין לי בעיה לפעול לפי ההכחשות שלך ולשנות שוב פעם את ערכי העיתונים האחרים, לצערי, טרם נתקלתי במקרה בו אכן עמדת מאחורי ההכחשה שלך, אבל תמיד אפשר לקוות. טרול רפאים - שיחה 12:54, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
ערכתי את הארץ. לגבי השאר - את הסיפור של ביבי וידיעות אחרונות קשה להשיג באינטרנט (זה היה לפני עידן האינטרנט), מישהו מכיר מקור טוב? את הטענות כנגד מעריב אני מכיר פחות מדי והתלונות כלפי מקור ראשון המוכרות לי אינן רציניות כך שמן הסתם רצוי שאחר יכתוב עליו. טרול רפאים - שיחה 21:05, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
מתברר שבכתיבת ערכים אתה טוב מאשר בכתיבת דפי שיחה, מוטב שתקדיש את מרצך לפעילות שבה אתה טוב יותר. בכל זאת יש לך החמצה אחת מהותית: הטענות כלפי "הארץ" הן ביחס למאמרי הדעות שלו, ואילו הטענות כלפי "ישראל היום" הן ביחס לעמודי החדשות שלו. אני מקווה שאתה מבין את ההבדל העצום שבין שני סוגי הטענות.
ככה סתם, מה דעתך על הכותרת הזו של העיתון? דוד שי - שיחה 21:42, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
ההבדל היחידי הוא במה שהכנסתי, לא במה שקיים. אתה מעוניין בטענות לגבי הכתבות של עמירה הס, גדעון לוי, חנה קים, בני ציפר ועוד רבים אחרים? הן מופיעות בקישורים שהכנסתי, אני אפילו לא טרחתי לציין אותן, אחרת פסקת הביקורת הייתה תופסת 90% מהערך.
אני מצטט את דבריי לעיל: "אני לא מציע גם לכתוב את הביקורת מחדש מכיוון שדעתי על העיתון יותר גרועה ממה שמשתקף בערך". העובדה כי העיתון ימני רחוקה מאוד להפוך אותו לקדוש (למשל המתקפות על אולמרט מבלי לבקש תגובה ראויות לכל גנאי). ראוי לציין כי אף על פי שאני קורא את העיתון כמעט כל יום במהלך חצי השנה הראשונה, הכותרת הנ"ל היא הראשונה המתבטאת תמיכה בליכוד שמצאתי (דעות וכתבות ימניות יש בשפע, אבל תמיכה בליכוד לא נמצאה). אם כבר מדברים על כך, את מאמר המערכת המסית של הארץ כלפי ברקת ביום שישי שעבר קראת? טרול רפאים - שיחה 22:20, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
מאז שביטלתי את המנוי של על "הארץ", אני קורא את מאמרי המערכת שם רק לעתים רחוקות. שוב אזכיר את ההבדל: ב"הארץ" מדובר במאמר מערכת, ב"ישראל היום" מדובר על עמודי החדשות. דוד שי - שיחה 23:29, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
לא קראת את מה שכתבתי, בהארץ מדובר בעמודי החדשות באותה מידה (אם לא רבה יותר), אני ציטטתי את האמור לגבי מאמר המערכת כי הוא מציין (לפחות לפי מרמורי) את הדעה של העיתון. אני יכול להביא כמות עצומה של ציטוטים כנגד הכתבות, הידיעות וכיוצא באלו של הכתבים שנקבתי בשמם בתגובתי הקודמת אבל לא עשיתי זאת מכיוון שציטוטים כאלו יהוו את החלק הארי של הערך. למשל לגבי הידיעות של גדעון לוי לא היה קשה את זה, זה ואת זה (נמצאה גם הודעת גינוי של משרד החוץ על דבריו, אבל זה לא קשור לחדשות).
המנוי על הארץ הוא של הוריי שלמרות טענותיהם לגבי התדרדרות התוכן של העיתון עדיין זוכרים לו חסד נעורים ולא מוכנים לבטל את המנוי כך שאני עדיין נתקל בו. טרול רפאים - שיחה 23:54, 7 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
למיטב הבנתי, 'הארץ' טוען שהוא נוקט עמדה רק בעמודי הדעות אבל לא בעמודי החדשות. לעומת זאת, הטוענים נגד 'הארץ', טוענים שהוא עושה כן גם בעמודי החדשות. כמובן שיש צורך בסימוכין. יחסיות האמת • י' בחשוון ה'תשס"ט 01:31:44
הנה למשל ביקורת חריפה של כרמית גיא על תפקוד העיתון בבחירות 99', ובמסגרתה גם הטענה שהארץ נהג באופן לא ראוי בנוגע לפרסום מסיבי של מודעות נגד נתניהו ובעד ברק [1]. יחסיות האמת • י' בחשוון ה'תשס"ט 01:48:56
הוספתי משפט וקישור בעניין זה בערך "הארץ". דוד שי - שיחה 11:10, 8 בנובמבר 2008 (IST)[תגובה]
צר לי יחסות, אבל המצב רחוק מאוד להיות כך, לפני שבועיים בלבד פרסם הארץ ידיעה (כזאת שיש רק מי "הביא לדפוס") בו הוא מכפיש את הפרליקטות והמשטרה בנושא הטיפול במתנחלים ובמתפרעים על גדר ההפרדה. מתברר כי כ-300 כתבי אישום לראשונים ו-12 לאחרונים הם יותר מדי כמובן לגבי המתפרעים ופחות מדי לגבי המתנחלים העובדה כי לגרסת הארץ יש מאות אירועי ונדליזים שבהם מעורבים מתנחלים (כלומר בכ-30% לפחות מהם יש נאשמים בבית משפט) ולעומת זאת יש כ-60 אירועים כנ"ל של המתפרעים (קרי כ-20% הואשמו) לא הפריע לכתב בידיעה האלק אובייקטיבית לטעון ההיפך. אמנם גם במעריב ובידיעות לא התייחסו לידיעה בכבוד המגיע לה (לפי דיווחי המשטרה אגב, אחוז הנאשמים הארצי הוא כ-15% והוא מוטה כלפי מעלה בשל חוסר דיווח) אבל אפילו בישראל היום שם הופיע הנושא בחלק הדעות קיבלנו ידיעה יותר אובייקטיבית
אמנם אין מה לרחם על המתנחלים המתפרעים, אבל הרשו לי לגחך כשמישהו טוען כי הדעות השמאלניות קיצוניות של הארץ מוגבלות לאיזשהו חלק של העיתון, להיפך, בשלושת החודשים האחרונים הנטייה הזאת הספיקה להוריד את הדיווח על מערכת הבחירות לרשויות המקומיות לרמת של מקומון סוג ז', לנפק ידיעה בכותרת הראשית שאפילו הכתבת (עמירה הס) נאלצה להודות שהיא מצוצה מהאצבע, להביא לדיווח מטעה בעליל (אליבא דבייניש) על ההחלטה בנושא הבית בחברון ועוד היד נטוייה. טרול רפאים - שיחה 18:00, 5 בדצמבר 2008 (IST)[תגובה]

נטייה פוליטית[עריכת קוד מקור]

מן המפורסמות שלעיתונים יש נטייה פוליטית. "לישראל היום" יש נטייה ברורה לצדו של בנימין נתניהו, כשם של"הארץ" יש נטייה שמאלה. אפשר כמובן לקבור את המציאות בהררי מילים, ולקבוע "יש הטוענים שלישראל היום..." ואפילו "רבים חושבים שיש הטוענים שלישראל היום..." ואף "מקובל לקבוע שרבים חושבים שיש הטוענים שלישראל היום...", אבל אנחנו כאן כדי לתת לקורא מידע, ולא כדי לזיין לו את המוח. לאחר שעבר זמן לא מבוטל שבו העיתון מתפרסם, ונאסף ופורסם מידע על נטייתו, הגיע הזמן לשנות את כותרת הסעיף, מ"טענות על הטיה פוליטית" ל"נטייה פוליטית". דוד שי - שיחה 07:57, 2 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

זו כותרת זהה לזו שבערך הארץ כך שאין לי טענות כלפיה. את הדיון ההשוואתי בתוכני פסקה זו אותיר להזדמנות אחרת. יחסיות האמת • ח' בניסן ה'תשס"ט 08:07:12

לגבי הנטייה הפוליטית אני חושב שאם ישראל היום היה מדגיש את הנאמנות למדינת ישראל-לא למסור שטחים בשום פנים ואופן,אפילו לא חילופי שטחים עם הפלסטינים. וכל פעם היה מסביר שליברמן וביבי והעולם לא צודקים כשמסכימים להחליף שטחים עם פלטינים, גם על ידי נתינת דוגמאות וגם על היתרונות הצפויים לפלסטינים עם חילופי השטחים!!!

אין ספק שהוא היה זוכה לרייטינג גבוה יותר,כי רוב העם לא טיפש ותמיד רואה סכנה בהסכמים עם הפלסטינאים! ולכן יהיה קל מאוד להתחבר עם עיתון שקולע בול לדעה שלהם!!!

ומה אם הציפתון: ידיעות אחרונות/ynet ? אפילו בעיתונות בחו"ל קראו לו pro-Livni והוא לא פחות מוטה מ"ישראל היום". צריך שתהיה אחידות. כנ"ל גם לגבי "אולפן שישי" וחדשות ערוץ 2 בכלל וכל כתבי החצר שיש שם ל"קדימה" (רינה מצליח, אמנון אברמוביץ', אטילה שומפלובי וכו'). לזכותו של "הארץ" יש להגיד שהוא לא מתיימר להיות אובייקטיבי כמו השניים האלה. אין לי קשר לאף מפלגה או עיתון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
עליך להוכיח טענות אלה, באמצעות אסמכתא מתאימה. דוד שי - שיחה 23:39, 9 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
את הטענה שלך הוכחת? אי-אפשר להוכיח טענות כאלה, זה לא מתמטיקה. למידע נוסף: [2] [3] [4] ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אתה צוחק, נכון? בלוגרים ברוטר הם הוכחה ניצחת. דוד שי - שיחה 07:27, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]
זה אכן נכתב בטיימס הלונדוני. יחסיות האמת • ט"ז בניסן ה'תשס"ט 09:41:24
יחסיות, מבלי לקבוע דעה כזו או אחרת על אחד מהעיתונים, אתה מבקש להשוות בין מאמרים שנכתבו על עצם השאלה האם ישראל היום מוטה או לאו לבין איבר במשפט שנכתב כלאחר יד בפסקה אחת לפני הסוף בכתבה שעסקה בנושא אחר? זהר דרוקמן - I♥Wiki15:35, 10 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

אני מבקש להביע את מחאתי על הפיסקה האחרונה 'נטייה פוליטית'. כפי שהזכירו קודמיי, המתחרים אינם טובים יותר ואולי אף גרועים יותר.לדוד שי, חיפשתי ומצאתי : מאמר של ישראל מידד ,גורם מהימן ואמין , מנכ"ל 'זכות הציבור לדעת' על התגייסות התקשורת לטובת השמאל בלינק הבא : [5].

תגיד לי, למה אתה צועק? זה בושה להיות בעל נטייה פוליטית? דוד שי - שיחה 13:55, 24 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
אין כל רע בנטייה פוליטית של עיתון כל עוד היא לא מעוותת את המציאות בצורה שלא ניתן להכירה (תופעה שבאופן מדכא הולכת וגוברת בהארץ ובמיוחד בדה מרקר). לגבי המתחרים - הסעיף הזה חסר בשאר העיתונים (פרט להארץ שם הוסף במהלך הדיון הקודם בדף זה) ואתה מוזמן להוסיפו. טרול רפאים - שיחה 15:06, 24 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]
למען הדיוק, הצגת הנטייה הפוליטית של הארץ הופיעה בערך עוד לפני שהעיתון והערך "ישראל היום" נוצרו (ראו הסעיף "מאפייני העיתון"). ההפרדה לסעיף עצמאי, שכותרתו "נטייה פוליטית", נעשתה מאוחר יותר. דוד שי - שיחה 17:25, 24 באוקטובר 2009 (IST)[תגובה]

ברצוני לציין, שכול טענה או דעה, שמועלת כנגד אדם או ארגון מכיוונם של בלוגרים, עיתונים ועיתונאים, וכדומה, ואינה מגובת בעובדה מוצקה, היננה סובייקטיבית, ונשארת בגדר טענה. בלוגרים שרושמים ברוטר הם אינם הוכחה מוצקה, וכשם שהאשמות של ישראל היום כנגד ידיעות אחרונות כעיתון של אולמרט וליבני הינם עדיין בגדר האשמות, כך גם האשמות כנגד ישראל היום וביבי. אי אפשר לפתור את הכותרת ממילה חשובה כמו טענה בהרף עין, עם טיעון של "אנחנו לא כאן כדי לזיין בשכל, אלא כדי לתת מידע", אדרבא, הטיעון הזה משקף את הבעייתיות, שכן אתה כאן כדי לספק מידע נטו, ולא כדי לקבוע לקורא מי צודק ומי לא, זהו תפקיד הקורא, ולכן המילה טענה צריכה להשאר בכותרת. אני אף אפנה אותך לתת הכותרת בערך ידיעות אחרונות: טענות לקשריי הון שלטון. גם שם, ניתן לטעון שכתב לשעבר בעיתון, שמעלה את הטענות הינו הוכחה מוצקה, איך אין זה הדבר כול עוד תביעתו לא התקבלה(במקרה שלו משך אותה), ובית המשפט קבע לסובייקטיביות של העיתון, ולכן זה עדיין נשאר בגדר טענה.

הטקסט הנוכחי הוא קוריוז ולא רלוונטי, אם למישהו יש עדות של מישהו בעיתון שהייתה השפעה (אני לתומי חשבתי שהרעיון נלקח מ-Daily Mirror או איך שמאייתים את זה) יהיה הגיון בכתיבת הנושא, אחרת דינו של הקטע להימחק. טרול רפאים - שיחה 22:31, 22 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

Daily Mirror פירושו בעברית "הראי היומי", איך אתה מגיע מזה לישראל היום? הנה מקור, שמציג אף הוא קביעה זו. דוד שי - שיחה 22:37, 22 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
הטקסט בעין השביעית איננו מקור אלא השערה בעלמא. באופן מצער למדי ההתייחסות של העין השביעית לישראל היום ראויה הייתה לכתבה נרחבת של כתב עת לתקשורת (אני מתכוון לשלוח להם אחת כזאת) והדוגמה שהבאת היא דווקא מההתייחסויות ההוגנות יחסית שם. טרול רפאים - שיחה 23:32, 22 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
יש דברים שאינם זקוקים ליותר מהשערה בעלמא. כל מי ששמע על קיומו של USA Today מביא שהשם "ישראל היום" הוא וריאציה ישראלית שלו. אין צורך בשבע שנות מחקר כדי להגיע לכך. אם נחוצה הוכחה כלשהי, הרי היא לטענה ההפוכה, ש"ישראל היום" הוא שם מקורי, שהומצא על ידי אדם (או, יותר סביר, יצור שנחת ממאדים) שלא שמע על USA Today. דוד שי - שיחה 23:55, 22 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
אני לא רוצה להיכנס לוויכוח סרק על מקור השם (במיוחד שאין לי מידע מיוחד בנושא), כך שאעזוב את הנקודה הזאת. כפי שציינתי בהתחלה העניין הוא קוריוז ולא מעניין אלא אם כן יש עדות ישירה לכך שזהו מקור השם. למיטב ידיעתי, גם שמם של עיתוני הארץ וידיעות אחרונות לקוח מעיתונים אחרים (שנסגרו לפני שנים) וזה לא ממש מטריד מישהו. טרול רפאים - שיחה 23:59, 22 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
חשבתי שאנחנו כותבים כאן אנציקלופדיה, ועל מה שמטריד אותנו אנו משוחחים עם הפסיכולוג. אם באנו לכתוב כאן על מה שמטריד אותנו, עם מי נשוחח על האנציקלופדיה? דוד שי - שיחה 00:07, 23 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
עם הפסיכולוג כמובן. :-) אני לא מבין מה מביא אותך לחשוב כי המידע הזה רלוונטי למידע, זה פריט טריוויה. טרול רפאים - שיחה 00:19, 23 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

ניסיון לסגור את העיתון בדרך פרלמנטרית[עריכת קוד מקור]

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-222658-00.html?tag=20-53-12

מעריב וידיעות מפעילים לובי על מנת לסגור את העיתון, לדעתי זה ראוי לציון במאמר על העיתון.אורן טל - שיחה 20:54, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

בהחלט, אבל אני מציע להמתין להגשתה של הצעת החוק. דוד שי - שיחה 21:48, 8 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
הצעת החוק אכן הוגשה:

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-223680-00.html?tag=18-39-02 אורן טל - שיחה 18:42, 17 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

אם כך, כתוב עליה בערך. היא עדיין אינה מופיעה באתר הכנסת, אך בוודאי תופיע בעוד ימים אחדים. דוד שי - שיחה 20:40, 17 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
כתבתי בעצמי. דוד שי - שיחה 09:53, 18 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
אין כל חשיבות לכך שבקידום החוק, כמו בהתנגדות לו, מעורבים שדלנים (לוביסטים). במקום שיש זונות, יש גם סרסורים, זה מנהג העולם. העובדה שמדובר בחוק שמהווה זירת התגוששות בין אינטרסנטים ברורה מהכתוב בערך, לשמות השדלנים אין חשיבות. דוד שי - שיחה 16:17, 18 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יש חשיבות לעבודה שמעריב הפעיל את השדלנים כיוון שזה מראה מעורבות שישירה של מעריב בדבר, בעוד שאתה ציינת שזה רק מיוחס להם.109.160.217.197 16:28, 18 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
כל הפרטים בוודאי יתבררו בקרוב. מי שאוהב היאבקות בוץ, מוזמן לקנות כרטיסים. דוד שי - שיחה 18:22, 18 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
צודק אבל פרט אחד כבר ברור עכשיו, מעריב שכר חברת לובינג על מנץ לקדם את הצעת החוק הזאת, זה ציון בחדשות מחלקה ראשונה ובthe marker ככה שאנחנו יכולים לציין את זה כבר.אורן טל - שיחה 07:01, 19 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יכולים, אבל לגמרי לא מוכרחים. יש לזכור שאנחנו אנציקלופדיה, ולא אתר חדשות. לאחר שדיווחנו על הגשת ההצעה, הדיווח הבא יהיה, כנראה, על אישורה או על הסרתה מסדר היום, אין חשיבות לפרטי ההתכתשות. דוד שי - שיחה 08:41, 19 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יש חשיבות לדיוק, מדבריך משתמע שזה רק מיוחס למעריב בעוד שבפועל הם שכרו לובינג קדם את החוק, לדעתי זה כן ראוי לציון.109.160.217.197 23:04, 19 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
יהיה ראוי לציין את זה ביום בו נחליט שיש לכתוב על תולדות החוק (שכמובן עדיין לא קיים - יש רק הצעה) בערך משל עצמו. רק בשביל להבהיר: ספק רב אם יום זה יגיע. זהר דרוקמן - שלום עולמי23:06, 19 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לא מדויק. החוק כבר הולע. המאמר מציין שזה רק מיוחס למעריב היוזמה של החוק בעוד שכעובדה מעריב שכר לובי על מנת לקדם את החוק. למען הדיוק והקוהרנטיות לדעתי שי לציין לפחות בסוגריים שמעריב שכר לובי לקידום החוק.109.160.217.197 19:40, 20 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
ומי ירשום בסוגריים שבוויקיפדיה תמך מישהו בכתיבה כי מעריב ביקש לתמוך בחוק? זהר דרוקמן - שלום עולמי19:49, 20 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]
לא כל כך הבנתי מה כוונתך? מי ירשום בסוגריים שבוויקיפדיה תמך מישהו בכתיבה ישראל היום הוא חינמון יומי בבעלות שלדון אדלסון ?
מי ירשום את זה?
השאלה שלך אבסורדית ולא רלוונטית.
צריך לרשום בסוגריים את העובדה שמעריב מפעיל לובי לקידום החוק על מנת שהמאמר יהיה מדוייק ולא כי מישהו כזה או אחר תומך במשהו. זאת עובדה שמעריב מפעיל לובי לקידום החוק.
http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=zz20091220_32974
הוספתי משפט על דברי נמרודי (עם אסמכתא). עניין הלוביסטית חסר חשיבות. דוד שי - שיחה 07:50, 21 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

בעיניי תמוהה שתיקתו של הארץ בנושא הרי לחברת עיתונות גרמנית יש חלק לא קטן מהבעלות עליו, האם מישהו מכיר את תגובת העיתון (הייתה כזאת ופספסתי?). טרול רפאים - שיחה 23:24, 23 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

ביביתון - גיליון לדוגמה[עריכת קוד מקור]

ב"ישראל היום" מיום 24.12.2009 משתלח גונן גינת בציפי לבני על רקע השמועות על מעבר ח"כים מ"קדימה" לליכוד. הוא מתחיל את מאמרו במילים: "באמת לא יפה. איך עושים את זה לציפי לבני איך מנסים לשכנע את הח"כים שלה לעזוב את קדימה ולהצטרף לליכוד. ממש ‍לא ‍הגון - בעיקר משום שהיא לא היתה עושה דבר כזה למישהו אחר. היא לעולם לא היתה עוזבת את - נניח רק לצורך הדיון - הליכוד כדי להצטרף לקדימה." שום כותב מטעם לא היה עושה זאת טוב יותר, אבל גונן גינת אינו כותב מטעם - הוא עיתונאי חופשי שמביע את דעתו.

באותו גיליון כותב דן מרגלית על העסקה המתגבשת בעניין גלעד שליט: "אהוד ‍אולמרט ‍רקח ‍עיסקה קשה ומרה ושגויה, וברגע האחרון התעשת וסירב לקבלה, אבל הותיר אותה לבא אחריו ללא יכולת תמרון וכמעט ללא גמישות. נתניהו ועמיתיו הפיקו את המרב שיכלו במצב הקשה". ואני אומר שרק תירוץ אחד נמוך מהתירוץ של מרגלית: "לביבי הייתה תוכנית נפלאה לשחרורו של שליט, אבל הכלב של שרה אכל אותה". אין ספק שדן מרגלית איננו כתב חצר, והוא כותב לפי מיטב שיקול דעתו. דוד שי - שיחה 18:48, 25 בדצמבר 2009 (IST)[תגובה]

למרות הזמן שחלף, אני רוצה לציין שבאותו גליון הופיעו גם שני מאמרים הסותרים את הדעות הנ"ל, כך שהדוגמה הזאת יותר ממעט בעייתית. טרול רפאים, מחוץ לחשבון 12:16, 26 בינואר 2010 (IST)

"לומר" היא הטיה תקנית של השורש "אמר", שמופיעה כבר במקורות, למשל "תלמוד לומר". דוד שי - שיחה 19:41, 12 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

לא רק שהיא תקנית, לרוב היא המועדפת. הצורה "לאמור" היא מליצית. ‏odedee שיחה 19:45, 12 בינואר 2010 (IST)[תגובה]

שני המקורות שהביא דוד מתייחסים לנושא באופן אגבי (במיוחד לא ברור "בשבע", אם מתכוון שאכן זה מקור השם או שיש איזושהי זיקה בין השניים לדעת הכותב). שניהם נכתבו זמן רב אחרי שקם הערך, שכבר בגרסאות המוקדמות שלו כלל את הטענה הזאת. תוהה אני, להיכן ניגשו שוקי טאוסיג ועפרה לקס כדי לגלות הפרט לגבי מקור השם - האם זה לא היה ויקיפדיה? האם זו אכן עובדה ולא פרשנות שלהם, דבר שסביר למצוא במאמרי פרשנות שכאלו, כפי שסופקו? זהר דרוקמן - Talk to me Goose!23:37, 6 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

תראה, האמת היא שישראל כהן, עוזרו של שלדון אדלסון, שאל אותו: "מתי להתחיל לבנות עוד קזינו?" ואדלסון ענה לו: "ישראל, היום!" במקרה עבר שם עמוס רגב, וחשב שזו תשובה לשאלתו "איך נקרא לעיתון?" (ביידיש שתי השאלות נשמעות כמעט אותו דבר), וכך נולד שם העיתון. דוד שי - שיחה 00:24, 7 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]
כל זמן שאתה מתייחס לדעתי ברצינות, דיינו. זהר דרוקמן - Talk to me Goose!10:24, 7 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

לחובבי תיאורית קונספירציה[עריכת קוד מקור]

באחת ההתייחסויות הענייניות הבודדות בעין השביעית לעיתון מוזכר כי העיתון משתמש בסיסמה אחת לפחות של רשת פוקס ניוז. 20:11, 5 באוקטובר 2010 (IST)

ישראל היום הוא העיתון הנקרא והנפוץ בישראל[עריכת קוד מקור]

הנוסח שלי בערך ישראל היום הופיע למעלה מחודש והוא מגובה אף בסקר TGI האחרון שקבע כי "העיתון ישראל זוכה לחשיפה של 35.2%, בעוד עיתון ידיעות אחרונות זוכה לחשיפה של 34.9% מקרב ציבור קוראי העיתונים בישראל" [6] (לפי נתוני החציון הראשון של שנת 2010). היום העריכה שלי בוטלה ללא כל דיון וכשראיתי את הביטול לכך מיד שחזרתי את עריכתי מחודש ספטמבר. אז מדוע אתה דורש שאני אדון על כך בעוד עריכתי כעת מבוטלת, יש לדרוש על כך מהמבטלים את עריכתי (ולהשיב את העריכה המקורית שהיא בעצם העריכה שלי). אז בואו נהיה הוגנים Eyal27y - שיחה 16:46, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

ראה גיבוי נוסף בנדון [7] Eyal27y - שיחה 16:48, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]

א. ישראל היום הוא חינמון, ולכן ניתן בהחלט להכתירו כחינמון הנפוץ ביותר בישראל.
ב. השוואת נתוני התפוצה עם "ידיעות אחרונות" נחשבת לתיקו, עקב טעות סטטיסטית אפשרית. דוד שי - שיחה 16:54, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
ובכן, על פי טיעונך, באותו משקל לא ניתן להכתיר את עיתון ידיעות אחרונות, כעיתון הנפוץ והנקרא ביותר בישראל. אם אתה מסכים עם טיעוני זה, אני בהחלט מסכים איתך Eyal27y - שיחה 17:02, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
חשיפה אינה תפוצה או קריאה. חשיפה היא נתון המושג בעקבות סקר. נוסף על־כך, ישראל היום מופץ רק במהדורה מודפסת ולכן אין בידינו נתוני חשיפה מקובצת של אתרי אינטרנט והמהדורה המודפסת. יש לדייק. הייתשלהדוס - שיחה 23:14, 22 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
ל"ישראל היום" מהדורת אינטרנט, זהה למהדורה המודפסת וכן בגרסת ניוזלטר. מבחינה זו חשיפת העיתון באינטרנט גדולה מזו של כל עיתון אחר, משום שבאחרים אתר האינטרנט אינו זהה לעיתון המודפס. David Shay - שיחה 08:25, 23 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
חבר'ה, הדיון בנושא יסתיים בתחילת 2011, שם יפורסמו נתוני החשיפה לחציון ב' לשנת 2010. ואז יהיה פער גדול שלאף אחד לא תהיה אפשרות לטעון בכלל בעניין של פער בגבול של טעות סטטיסטית. Eyal27y - שיחה 20:29, 23 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
אני תומך בכל דברי Eyal27y וDavid Shay. חינמון זה סוג של עיתון. וישראל היום הוא הנפוץ ביותר מכל סוגי העיתונים. אז מה שהוא חינמון לא קשור לנושא התפוצה. בטענה של דוד שי יש משהו, אבל בכל זאת מקובל להתחשב לנתונים כאלה כקובעים גם בהפרש זהום צפניה - שיחה 14:56, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
דוד ישי צודק, מאחר שמדובר בסקר ויש בו מקום לטעות סטטיסטית, יוצא שגם לפי הסקר אי אפשר להכריע מי יותר נפוץ ידיעות אחרונות או הביביתון (ישראל היום). אגסי - שיחה 15:34, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
יש לי הצעת פשרה שאני מקווה שתרצה את כולם. נכתוב ששראל היום וידיעות הם העיתונים שנקראים ביותר והיות שנכתוב אותו קודם, ישתמע שהוא קצת יותר, ובהערת שולים נביא דברים כהוויתם, כלומר נכתוב שלפי הסקר, ישראל היום הוא הנקרא ביותר אבל תיתכן טעות סטטיסטית. צפניה - שיחה 15:43, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
אני מתנגד להצעה לכלול עיתון בתשלום וחינמון בנשימה אחת. זו השוואה בין שני מוצרים שונים, גם אם שניהם מודפסים על גבי נייר. דוד שי - שיחה 20:21, 26 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
שאלה, ערוצים 2 ו-10 הם ערוצים חינמיים (למרות שקולטים אותם בהוט וביס, רבים צופים בהם ללא תשלום, אלו ערוצים הממומנים מפרסומות כמו עיתון "ישראל היום"). האם ראיתם הפרדה במדרוג הרייטינג בין ערוצים אלה? האם יש הפרדה בקטגוריות או בתבניות בוויקיפדיה בין הערוצים האלה? האם ישנה הפרדה בהגדרות של הערוצים האלה? האם ישנה הפרדה בין אתר אינטרנט בתשלום לאתר חינמי? בשום אמצעי מדיה אחר כתוב או לא כתוב אין כלל הפרדה בין ערוץ חינמי לבתשלום, לא במדרוג, לא בהגדרה, לא בקביעת הרייטינג וכו'. כנ"ל בחו"ל אין הפרדה בין אמצעי מדיה חינמי לבתשלום, ראו ויקיפדיה באנגלית, צרפתית, ספרדית ומה שתרצו. דעתכם חשובה אבל יש הגדרות וכללים ברורים בנושא. Eyal27y - שיחה 12:49, 29 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
אתה מכיר בעולם עיתון רציני אחד ונחשב שהוא חינמון? טלויזיה זה עניין אחר לגמרי, ואין להשוותו לעיתונות מודפסת. ערוצים 2,10 הם מסחריים במטרה להרוויח, החינמון של אדלסון, אין לו מטרה להרוויח כסף, אלא רק לחזק את נתניהו. לפי גלובס- הערכות: הפסדי "ישראל היום" ב-3 שנים - 250 מיליון שקל. אגסי - שיחה 15:07, 29 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
לפני שאתה מגיב אני מציע שתקרא באופן מלא את כל ההערות של האדם לו אתה מגיב. אתה התייחסת באופן חלקי לטענתי. נתתי דוגמא לטלוויזיה כחלק מכל אמצעי המדיה התקשורתית. בכל אמצעי המדיה בתקשורת יחד אין הבחנה בין גורם חינמי לבתשלום לא באינטרנט, לא בטלוויזיה, לא ברדיו ובכלל. העיתון ישראל היום ממומן מפרסומות ושלדון אדלסון איננו המממן היחידי. חינמון הוא עיתון לכל דבר. Eyal27y - שיחה 21:58, 30 באוקטובר 2010 (IST)[תגובה]
חינמון הוא עיתון מכמה היבטים, אך בשום אופן אין להשוות את תפוצתו לזו של עיתון נמכר. לאיש אין ספק שברגע שמחירו יהיה אפילו שקל אחד, תפוצתו תרד פלאים.
אתה טוען "העיתון ישראל היום ממומן מפרסומות ושלדון אדלסון איננו המממן היחידי", אך אינך מביא אסמכתא לדבריך. אשמח לקבל שמות של מממנים נוספים. באשר למימון העיתון מפרסומות, "גלובס" סבור אחרת (הערכות: הפסדי "ישראל היום" ב-3 שנים - 250 מיליון שקל). במסגרת העיקרון של העיתון, לאמר את האמת "ישר ולעניין", אשמח מאוד לקרוא בו התייחסות למאמר זה ב"גלובס", ולא בסגנון של "ניוזקו היא חברה פרטית שאינה חייבת דיווח לציבור", אלא בסגנון של אמירת האמת "ישר ולעניין". דוד שי - שיחה 06:17, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
עוד ימים יגידו וכל מילה נוספת מיותרת (עד פברואר 2011 תשובתי תתבהר). Eyal27y - שיחה 18:06, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

מיותר לציין את 5 העקרונות, שאינם מיושמים[עריכת קוד מקור]

למה זה חשוב לציין ועוד בראש הערך את 5 העקרונות האלה? החינמון מתיימר לטעון שיש לו עקרונות, אבל בפועל יש לו רק עיקרון מרכזי אחד- האדרת בינימין נתניהו. "להיות הוגנים ומאוזנים"- זה ממש לא נכון- כי הם מאוד מוטים פוליטית לטובת נתניהו, ומנסים להסוות את זה. אגסי - שיחה 16:05, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

איך תחוש שהחינמון חורג מעקרונותיו המוצהרים, אם לא תדע מהם? דוד שי - שיחה 16:12, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אוקיי, אפשר לציין את העקרונות או חלקם, אבל בתוך הערך (ולא בפתיח) ובהקשר המתאים, למשל תחת הכותרת "הטייה פוליטית". הצגת העקרונות בפתיח יוצרת רושם מוטעה, כאילו שיש ממש בעקרונות האלה, וכאילו שליומונים האחרים אין עקרונות מהסוג הזה. אגסי - שיחה 16:26, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתה צודק. ובגלל זה יוסי ביילין, זהבה גלאון ועוד רבים מאנשי השמאל והמרכז, כותבים מדי שבוע בשבוע באותו העיתון. בגלל זה, העורך הראשי של העיתון עמוס רגב, הוא עיתונאי מוערך בעל עשרות שנות מוניטין וותק. בגלל זה העיתון מכיל יותר מכל עיתון אחר בארץ מגוון רחב של כותבים מכל גווני הקשת הפוליטית. די כבר עם ההערות חסרות הבסיס הללו. אכן חלק מהעיתון ממומן ע"י אדלסון אך אינו בבעלותו הפרטית. ישנה קבוצה של בעלים שותפים אובייקטיבים והעיתון ממומן בעיקר מפרסום ומקבוצה של מממנים. בניגוד גמור למספר עיתונים אחרים בארץ שבבעלות בלעדית של אדם אחד, במסווה של קבוצה, שאותו אדם נוקט בעמדה פוליטית אחת מובהקת ודואג להביע את עמדותיו בעיתון ולהציג את מתנגדיו באור לא אובייקטיבי בעליל. ארנון מוזס שיוצא במלחמה מובהקת נגד ביבי ובכל חבריו ו"עיתון הארץ" המייצג את מעוז השמאל בישראל. Eyal27y - שיחה 16:28, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
"ישנה קבוצה של בעלים שותפים אובייקטיבים" - תוכל לציין שמות? דוד שי - שיחה 16:34, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נו באמת, גלאון וביילין לעולם לא תוקפים בחינמון את נתניהו. בעידן אולמרט- כל הכותרות היו נגד הממשלה ונגדו. ובעידן נתניהו אף כותרת אינה נגד הממשלה,ובטח שלא נגד נתניהו. דן מרגלית מעולם לא ביקר בחינמון את ביבי וממשלתו. החינמון פונה למצביעי מרכז ושמאל, ולא למשוכנעי הימין. מעשית רק אדלסון שולט בחינמון. אין אף אחד אחר שיכול או מוכן לשפוך עשרות מיליונים בשנה על החינמון. אגסי - שיחה 16:44, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אתם יודעים למה הרבה עיתונאים בכירים ומוכשרים עזבו את עיתון "ידיעות אחרונות" בשנים האחרונות (ואני לא צריך לפרט לכם שמות, אתם יודעים כבר, סומך עליכם)? ארנון מוזס המו"ל והבעלים בפועל של "ידיעות אחרונות" היה מצנזר בכבודו ובעצמו כל ביקורת וכל כתבה שלילית כנגד אולמרט. מרדכי גילת אפילו זכה בתביעתו על כך בסכום של 600,000ש"ח (ציטוט מהערך של "מרדכי גילת" שנלקח מתוך דף התביעה שלו :"הוא תבע את מערכת ידיעות אחרונות בדרישה לפיצויי פיטורים, במסגרתה טען כי המו"ל נוני מוזס ועורכיו נהגו באופן פסול ולא אובייקטיבי, הפעילו צנזורה, נקטו בהעדפת מקורבים ומנעו ביקורת על אישים שחפצו ביקרם ובמיוחד נגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט. לבסוף הסתיימה התביעה בפשרה בבית-המשפט ונקבע שידיעות אחרונות ישלם לגילת סכום של 600 אלף ש"ח"). גם היום שמתנהלות החקירות על אולמרט, לא תמצאו שום מילה רעה כנגד אולמרט ב"ידיעות". אולם ברגע שהעוזרת של ביבי תובעת אותו העניין הופיע בכותרת הראשית, בעוד שבכל העיתונים בארץ העניין הוזכר בסוף העיתון בכתבונת אחת קטנה וליום אחד בלבד. בזמן שב"ידיעות" כתבו על כך בכל יום במשך שבועות. שרה נתניהו אף תבעה את עיתון "ידיעות" מספר פעמים בהוצאת דיבה וזכתה גם ולא רק פעם אחת. אל תדברו איתי על אובייקטיביות. מי שקורא יודע, חכם עינייו בראשו. מי שמעדיף לעצום את עינייו ולקרוא עיתונים חד צדדיים ופוליטיים שהבעלים משתמש בו ככלי לנגח את יריביו שיקרא (שיבושם לו), התבונה בידיי הקוראים, הם יודעים בעצמם להבחין בין חד-צדדיות ללוא. ובגלל זה עיתון "ידיעות" מאבד את הפופולריות שלו. ואני לא אדבר על עיתון "הארץ" שבשנים האחרונות מנסה להלבין את שמו כעיתון שאינו מייצג רק את השמאל (שכולם כבר יודעים שכן). Eyal27y - שיחה 17:09, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
נכון שבעיתונים האחרים אין איזון מלא. אבל "ישראל היום" שונה, כי הוא הוקם לא כדי להרוויח כסף (אין לו שום סיכוי להיות רווחי) , אלא רק כדי לקדם את נתניהו, מקורבו של אדלסון. לא משנה אם ביבי שובר שמאלה או ימינה, תמיד הוא אתרוג בחינמון, ויריביו תמיד חוטפים. אגסי - שיחה 18:27, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם דוד שי. גילגמש שיחה 18:29, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]
אולי הזמן להזכיר שוויקיפדיה איננה פורום? "ישראל היום" מבליט את העקרונות האלה ומדגיש אותם. אולי יש להעבירם מהפתיח, אבל בהחלט יש להם מקום, ובטח שלא מתחת לכותרת כל כך לא נייטרלית כמו "הטיה פוליטית". זהר דרוקמן - לזכר פול 20:21, 6 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

אגסי צודק לחלוטין, לדעתי. העקרונות בהם דוגל ישראל היום נאים הם - ועקרונות 3 ו-4 הם עקרונות בסיס המשותפים לכל עשרות או מאות אלפי היומונים ברחבי העולם. ככאלו, אין שום צורך לציינם. העיקרון הראשון, השני והחמישי הם סתם אמירה שאין לה משמעות (מה משמעות "לזכור שאנחנו ישראלים"?).

אם יש טענות נכבדות כנגד העיתון שהוא אינו עומד במי מן העקרונות, יש לדון בהם תחת הטייה פוליטית (ודומני שהדברים נוגעים רק לעקרון 3) או בצמוד לטענות רלוונטיות אחרות. כפי שהדבר עומד כעת, הצבת העקרונות בראש הערך עלולה להתפרש:

  1. כאילו העיתון אינו דבק בעקרונות המקובלים על כל עיתון בעולם.
  2. או כאילו העיתון דבק בעקרונות ייחודיים לו, השונים מאלו של כל עיתון אחר בעולם.

מאחר שנוכל להסכים כי אין גוף עדויות ממשי היכול לתמוך בטענה 1 או בטענה 2, כדאי למחוק את הדברים. הייתשלהדוס - שיחה 00:13, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

הסרתי. דוד שי - שיחה 06:10, 7 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

נא לנמק שינויים[עריכת קוד מקור]

חבל להיכנס למלחמת עריכה, נא לנמק כאן שינויים קודם עריכתם. דוד שי - שיחה 10:39, 13 בנובמבר 2010 (IST)[תגובה]

"חשיפה"=קריאה?[עריכת קוד מקור]

במשפט הראשון בערך כתוב "שנת 2010 הוא העיתון הנפוץ והנקרא ביותר בישראל‏", אבל הנתון אליו מפנים הוא סקר חשיפה, לא סקר קריאה. כפי שדבורית שרגל מציינת היום - ". TGI מודד חשיפה: חשיפה זה אומר "ראיתי את העיתון איפשהו". וכך, אם ראיתי אותו מתגולל בקרון הרכבת, זה אומר "נחשפתי"... חשוב: TGI שווה חשיפה. לא קריאה. לא קנייה.".

בעניין טיפה אחר - גם לפרופסור דן כספי היה מה להגיד בעניין. יוסאריאןשיחה 12:31, 19 בינואר 2011 (IST)[תגובה]

בפסקה "נטייה פוליטית" יש מקום לציין גם את הסיקור המגמתי של "ישראל היום" אודות מחאת האוהלים. ישנה ביקורת אודות העיתון, כי הוא משתיק את המחאה. מצאתי את הפוסט הזה, שמשווה את כותרות העיתונים "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו-"ישראל היום", במשך ימיה הראשונים של המחאה, בו רחביה ברמן מותח ביקורת על "ישראל היום". אני רק לא בטוח שפוסט מבלוג ראוי לשמש כמקור חיצוני בערך אנציקלופדי. ייתכן ויש מקום למצוא מקור טוב יותר. קולנואני - שיחה 20:17, 8 בספטמבר 2011 (IDT)[תגובה]

מספר עותקים[עריכת קוד מקור]

עד גיליון ה-6 באוקטובר 2011 הקפיד העיתון לפרסם (בשער) את מספר העותקים (בפיקוח רואי חשבון). לאחר מכן חדל מכך העיתון. בעין השביעית התייחס לכך אורן פרסיקו (בפסקה האחרונה, לפני התגובה) והזכיר את המעבר של העיתון לגביית דמי מנוי. הערך עודכן בהתאם. אצטרובל - שיחה 16:45, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

כרוניקה של בינוניות, בניגוד למה שנכתב בתקציר העריכה שבו נמחקה, איננו "מאמר דעה פרטית"; זוהי, כמובן, כתבה, שבמסגרת הכנתה רואיינו עובדים במערכת העיתון. הכתבה הוספה לקישורים החיצוניים כי זו הכתבה המקיפה ביותר שנכתבה על "ישראל היום" בעת האחרונה והיא כוללת פרטים על עבודת העיתון שלא פורסמו עד כה. במקביל הוספה הכתבה כהערת שוליים מהסיבה שהיא מהווה סימוכין לדברים שנכתבו בערך. אצטרובל - שיחה 18:44, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
העיתון שב לפרסם את מספר העותקים, והערך עודכן בהתאם. אצטרובל - שיחה 03:10, 20 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

האנשת העיתון והפיכתו לאדם או לגוף אחר בעל מחשבות ועמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור]

תיקון שביצעתי לפיו העמדות הפוליטיות מיוחסות לבעליו של העיתון - שוחזר. כעת המשפט קובע שלעיתון יש עמדות פוליטיות. מחר אולי יסרב אדם לרכוש אותו כי הוא בעל עמדות פוליטיות וזה דבר שבלתי ניתן לשינוי. בניגוד למצב שבו לעורך או לעיתונאי או לבעלים יש דעות - הרי לעיתון עצמו כמו לחברה מסחרית כזו או אחרת - אין דעות, מחשבות או רגשות ויש לתקן את הניסוח בהתאם (מבלי להיכנס לשאלה אם הטענה על "עמדותיו" נכונה או לא). ALC • ל' בתשרי ה'תשע"ב • 17:55, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

לעיתון יש קו מערכתי (או לפחות ניתן ליחס לו קו מערכתי). אין ספק שלעיתונים המפלגתיים שפעלו בישראל היו עמדות פוליטיות. כפי שאפשר לראות מהמשך הפסקה המדוברת, לאיש לא אכפת מהעמדות הפוליטיות של בעלי העיתון, אך יש המייחסים עמדות פוליטיות לעיתון. ייתכן שאהוד אולמרט טעה כאשר ייחס עמדות פוליטיות לעיתון, אבל זה מה שהוא עשה, וזה מה שאנו מדווחים. דוד שי - שיחה 18:09, 28 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
ראשית, זכור לי כי הנך טוען פעמים רבות כי הביקורת צריכה להופיע בדף הערך של המבקר ולא של המבוקר. שנית, טענותיו לאחר שהוגשו כבר נגדו כתבי אישום ומתנהל משפטו נראות מופרכות כפי שהיו גם נגד מבקר המדינה ועיתונאים שונים (דן מרגלית) או כל מי שהעז לבקר את התנהלותו בזמנו. שלישית, קו מערכתי של עיתון תלוי מאד בדעה הפוליטית של בעליו, אם מדובר באדם פרטי בעל דעה פוליטית ידועה כמו שוקן המנחה את עיתון הארץ ועיתוני המשנה שלו או אם מדובר בעיתון מפלגתי או אם מדובר בעורך ראשי המשפיע כל מאמרי המערכת ויש לציין כל עניין לגופו. לעיתון עצמו אין דעות כלשהן וכאשר נוחי דנקנר רכש את מעריב ושינה את סגל העובדים בו - ישתנו מן הסתם גם דעות המובעות בו ולכן אין טעם לתייג עיתון אלא אם משייכים דעות פוליטיות אזי יש לצרף נימוקים ואסמכתאות ברורות ולהצמידן לאנשים כאלה או אחרים. לגופו של עניין, קשה להאמין שעיתונאי כמו מרדכי גילת הידוע באתיקה העיתונאית שלו ואשר עזב את ידיעות עקב לחצים מצד מוזס שלא לכתוב דברים שלא מצאו חן בעיני הבעלים, יסכים לכתוב בעיתון שמגביל את כתיבתו או משפיע עליה. קשה גם להאמין כי מישהו יוכל להגביל את כתיבתו של עיתונאי ברמתו של דן מרגלית או להשפיע עליה והוא נחשב לעיתונאי ולפובליציסט המוביל של העיתון, אשר כתב גם מאמרי ביקורת לא מעטים על נתניהו, למשל. אני מבין שעיתונאים חוטאים לעתים בכתיבה המתיימרת להשליך רגשות ומחשבות על גופים כאלה ואחרים אך הציפייה היא שאנציקלופדיה תיכתב באופן רציני ומדויק יותר מעיתון. ALC • א' בחשוון ה'תשע"ב • 02:18, 29 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
אם אתה רוצה לשכנע שלעיתון אין מטרה פוליטית, אתה מוזמן לפרסם מאמר בנושא ב"העין השביעית" או ב"ישראל היום", ואפשר יהיה לציין בערך שיש גם דעה כזו. בשלב זה הערך מביא כמה דעות שכבר פורסמו. דוד שי - שיחה 06:57, 29 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
נא לדייק לגבי דן מרגלית. ידוע שהוא הפך להיות עיתונאי חצר של נתניהו. במאמריו הוא רק תומך בעמדותיו. לעומת זאת, את אולמרט הוא תקף מדי יום באגרסיביות בוטה. אין ספק שהוא מצדיק את המשכורת היפה שהוא מקבל מאדלסון. אגסי - שיחה 10:23, 29 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
זה בדיוק מה שזחאלקה טען. עדיין לא שוכנעתי שלעיתון יש מחשבות ודעות כמו לבן אדם וכי יש צורך שאכתוב מאמר דעה כדי לשכנע שאנציקלופדיה אמורה להיות מדויקת ולא להיכתב כמו כותרת עיתון צהובה ושגויה. ALC • ג' בחשוון ה'תשע"ב • 00:32, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
האם אתה מסוגל להבין שלעיתונים "על המשמר" ו"חרות" היה קו פוליטי? אם כן, מדוע תתקשה להבין שיש הטוענים שגם ל"ישראל היום" יש קו פוליטי? דוד שי - שיחה 07:45, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
ALC, נחום ברנע כתב זאת, וזה פורסם בגלובס, ברנע: "דן מרגלית הוא עיתונאי שנדבק לתחת של קובעי מדיניות". ל"ישראל היום" אין קו אידאולוגי. הם מזגזגים בעקבות נתניהו. אם נתניהו שובר שמאלה אז גם הם שוברים שמאלה, ולהפך. בתקופת אולמרט, מרגלית תקף אותו כל הזמן בטענה שהוא לא פוגע חזק בחמאס ומפקיר את הדרום, וכעת כצפוי הוא תומך בהבלגה של נתניהו. אגסי - שיחה 08:56, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
על ישראל היום ב"העין השביעית" - ערימה של מאמרים בנושא הקו הפוליטי של העיתון, מעניין לקרוא ורלוונטי לשאלות כאן.
לדעתי האישית אכן מדובר בקו "פוליטי", ויותר משמדובר בקו שתומך במפלגה כזו או אחרת (שלא לדבר על קו אידיאולוגי של ממש), מדובר בעניין אישי-פוליטי של תמיכה בנתניהו.
בהקשר זה שווה לציין כי לפי תצהיר שהגיש שלמה בן צבי לבית המשפט, אדלסון עירב את נתניהו בהחלטה על מינוי העורך הראשי של ישראלי, החינמון שבמידה רבה שימש הרצת נסיון והקדמה להוצאת "ישראל היום". עוד אפשר לציין שלפי אותו תצהיר העיתון נושא הפסדים בסך של כ-3 מיליון דולר בחודש. על כך ניתן לקרוא בקישור הזה.
ולסיום, סקירה של פעילות העיתון שלא מזווית פוליטית, אלא מבחינה עיתונאית. יוסאריאןשיחה 09:34, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]
אני לא בטוחה שהבנתי נכון. לדעתכם, בערך ידיעות אחרונות אמור להופיע שמדובר בעיתון שמאלני, כפי שנטען כאן, לדוגמא? ג'ולייטה - שיחה 13:21, 20 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

הטוב והמיטיב[עריכת קוד מקור]

על תושבי ישראל נחתה קרן שפע, בדמותו של עיתון המחולק להם חינם, אף שעלויות הפקתו נאמדות במאות אלפי ש"ח ליום. מאז האווירון דוּד שפיזר כסף בטבריה לא היה דבר כזה. מעשה חסד מהותי כזה ראוי לציין כבר בפסקת הפתיחה, ובמיוחד יש לציין את שמו של האיש המעניק לנו מחסדו, שלדון אדלסון. נכון, מידע זה מופיע בהמשך הערך, אך זהו מידע כל כך מהותי, שראוי לציינו כבר בפסקת הפתיחה (גם כל שאר המידע שבפסקת הפתיחה מופיע בהמשך הערך). דוד שי - שיחה 13:06, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

ראשית, האוירון דוד שפך מים, ושנית גם במעשי חסד כבירים יש "מקובל" וזה לא מקובל, כמו בכל העיתונים האחרים בפנים מפורט הכל • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בתמוז ה'תשע"ב • 13:37, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]
וואלה, האווירון דוּד פיזר מים? נשמע הגיוני. האווירון דוּד של אדלסון מפזר נייר עיתון. אם חס וחלילה ערימת עיתונים תעלה באש, מיד יגיע האווירון דוּד של ביבי ויכבה אותה. מי ימלל גבורות ביבי ואדלסון. דוד שי - שיחה 15:05, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]
טוב ייעשה אם בעלותו של אדלסון תוזכר כבר בפסקה הפותחת את הערך. אגב, בעת הסרת פרט זה נכתב שהדבר מצוין בפסקה הבאה, ולא כך היא. גם בפסקה שאחריה לא מוזכר הדבר, אלא רק בפרק "היסטוריה". המודל הכלכלי של "ישראל היום" הוא חריג ויוצא דופן, לא רק בישראל, אלא בעולם: חינמונים הם רזים בתוכן ומרובים במודעות. ל"ישראל היום" מערכת גדולה, הצוברת מידי שנה הפסדים של מיליונים, ובכל זאת אין קיצוצים ואין איום סגירה. מעניין. אצטרובל - שיחה 16:46, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]
נורא לא מעניין. אף אחד לא מתיימר לחשוב שאין לאדלסון אינטרס לממן את הפצתו של העיתון. יש כאלה שתורמים לקרן חדשה לישראל, ויש כאלה שתורמים למערכות עיתונים או מקימים אותם בעצמם. עצם העובדה שעינם של אישים מסויימים כל כך צרה בעיתון מראה שהוא דווקא משיג את מטרתו ולפיכך, בהתאמה, מגשים את האינטרס של הנ"ל. אני לא רואה את הביג-דיל הגדול לגבי איפה יוזכר הנושא, למרות שאם זה כל כך דחוף לכם יכול להיות שאני צריכה להתחיל לחשוד. Zivya - שיחה 17:25, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]
לו היו הדברים נכונים ואכן לא הייתה יומרה לעמעם את הזיהוי בין העיתון לבעליו לא היה דיון זה מתקיים. אצטרובל - שיחה 19:21, 13 ביולי 2012 (IDT)[תגובה]

נראה שלא היו התנגדויות משמעותיות. כשלוש שנים אחרי זה גם נראה כמתבקש - מדוע לא להוסיף את העובדה שהעיתון ממומן מחסדו של שלדון אדלסון לפסקת הפתיחה? כמו כן נראה מתבקש להוסיף את הביקורת אשר הושמעה כלפי הטייתו של העיתון כשופרו של ראש הממשלה לפסקת הפתיחה. אכן מדובר בביקורת - אבל היא נשמעת החל מבנט וליברמן עד הרחק לשמאל. למעשה יש כמעט קונצנזוס (מלבד הליכוד) במערכת הפוליטית שהעיתון מוטה. לתאר ביקורת זאת בסוף הערך אינו מייצג נאמנה את המציאות שבה הביקורת הזאת חוזרת שוב ושוב בתקשורת, ולמעשה מהווה את הנדבך העיקרי בדיון אודות הלגיטימיות / אי הלגיטימיות של העיתון בין תומכיו למתנגדיו. דיון אשר דרך אגב חלק מהפוליטיקאים טענו כי גרם להפלת הממשלה הקודמת (אפרופו חשיבות).

תחקיר המקור[עריכת קוד מקור]

יש להתייחס לתחקיר תוכנית המקור בערוץ 10 לפיו העיתון אינו בעל נטייה פוליטית כי אם לטובת נתניהו.. כמו כן, צריך להוסיף מידע על ההתנהלות של העורך הראשי והעובדה שהוא דורס ברגל גסה כל אתיקה עיתונאית והקשר החברי הקרוב שלו לנתניהו.. 82.166.65.4 21:28, 4 בפברואר 2013 (IST)[תגובה]

"הצעת חוק ישראל היום", לה מוקדשת פיסקה בערך - ראויה כבר כעת לערך עצמאי.
גם אם בשלבים הבאים החוק יידחה, יש חשיבות אנציקלופדית על היוזמה (שאין לה תקדים בעולם המערבי) שעברה כעת בקריאה טרומית. --בן נחום - שיחה 13:59, 12 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

אין שום צורך לפצל. כיוון שמדובר בהצעה לתיקון פקודת העיתונות, אפשר יהיה לדווח עליה בערך פקודת העיתונות, אבל כעת מוקדם מדי לעשות זאת. דוד שי - שיחה 19:51, 12 בנובמבר 2014 (IST)[תגובה]

במשפט הפתיחה של הערך כתוב "מתחילת שנת 2011 הוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בקרב העיתונים הישראליים היומיים בימי חול‏". המשפט הזה מגובה בהערת שוליים, שבה כתוב "כך לפי סקר חשיפה של TGI מיולי 2010". מן הסתם סקר משנת 2010 לא יכול להצביע על תפוצה של עיתון משנת 2011... דרוש כאן תיקון. מור שמש - שיחה 21:46, 17 במרץ 2015 (IST)[תגובה]

משתמש: נרו יאיר ביטל את עריכתי. הכינוי רווח ביותר, והאסמכתאות מדברות בעד עצמן. מה דעתכם? שושושושון - שיחה 11:28, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

והערה לנרו, אין מדובר בעיתון ימני. אם מחר בבוקר ביבי יצטרף למרצ, העיתון יתיישר בהתאם. שושושושון - שיחה 11:32, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לגבי ימין ושמאל - בוא ניצמד כרגע למפה הנוכחית. כרגיל, כשזה מגיע לנושאים פוליטיים אני מציע לך לחשוב מראש לגבי המצב ההפוך, אני מעריך שבחלק מהמקרים זה ימנע את הוויכוח מלכתחילה. האם ויקיפדיה אמורה לציין גם כינויי גנאי בשימוש אצל אנשי ימין, או רק משמאל? אולי נוסיף לבית המשפט העליון שהוא מכונה בקרב גורמים בימין "סניף של מרצ"? או אצל הארץ שהוא מכונה "אל ארד"? נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 11:34, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
👍אהבתי בן נחום - שיחה 12:19, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
הכינוי ביביתון רווח מאז שנת 2008 וממש לא רק בקרב גורמים בשמאל. הכינוי אל-ארד אינו רווח אלא בקרב מאזיני ומגישי התוכנית של יורם שפטל. לגבי סניף של מרצ אין לי התנגדות שתוסיף זאת לערך בית המשפט העליון. שושושושון - שיחה 11:49, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שמאל וימין זה כמובן לא העיקר כאן, ואני מוצא את הכינוי "אל ארד" בהחלט גם אצל אחרים. בוא נראה מה יקרה אם תוסיף את "סניף של מרצ" בערך של בית המשפט העליון, ואז נמשיך הלאה. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 11:52, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
שתף אותי בבקשה. איפה אתה מוצא סימוכין מכובדים לכינוי אל-ארד? כי אני מתקשה למצוא מחוץ לטוקבקים. לגבי בית המשפט העליון, קודם כל הרעיון הוא שלך ואני משאיר לך את הכבוד, ושנית אני חוזה התנגדות גורפת. שושושושון - שיחה 12:01, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אם תחפש טוב יותר תמצא בקלות, אבל זה באמת לא הנושא כאן אלא השאלה העקרונית האם מזכירים כינויי גנאי בערכים. הרי יש פה ושם כינויי גנאי של אנשי ימין כלפי גורמים מהשמאל, נכון? נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 12:25, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יצאת חומוס. קודם אתה משליך לזירה את עניין אל-ארד, ואז כשמתברר שאין סימוכין, אתה עובר לשאלה העקרונית. סבבה. אם יש כינוי רווח ולו סימוכין לאורך שנים מכלי תקשורת מרכזיים, הרי שאני בעד להזכיר אותו. שושושושון - שיחה 12:36, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
אתה יצאת כמו מי שמנסה להסיט את הדיון מהנושא העקרוני לעניינים זניחים. כאמור, מי שיחפש טוב ימצא בקלות, ואם לא - הוא בטח ימצא כינויי גנאי אחרים. זו הסוגיה. כמו שמצאת כינוי גנאי כלפי ימין ודאי תצליח בכשרונותיך למצוא גם מקרים הפוכים. אגב, אהבתי את מיקוד הדיון ב"כלי תקשורת מרכזיים". אתה ודאי יודע שרוב מי שאתה תגדיר מרכזיים נוטים למעשה לשמאל. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 12:50, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כדי שלא תחשוד בכשרים, אני משנה את הניסוח: אם יש כינוי רווח ולו סימוכין רציניים לאורך שנים הרי שאני בעד להזכיר אותו. מעניין איזה תירוץ תמצא עכשיו. שושושושון - שיחה 13:05, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
לא נעים לדון עם הסגנון הזה. יכולתי לתקוף אותך חזרה באופן אישי, אבל בשלב זה אסתפק בכך שאשמח לשמוע דעות נוספות. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 13:15, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
השאלה האם "ביביתון" הוא ביטוי נפוץ או לא היא שאלה מעניינת (וזה אכן ביטוי נפוץ), אך לא חשובה. השאלה שצריכה להשאלה היא מה החשיבות האנציקלופדית של הוספת המידע ש"יש המכנים את העיתון כביביתון". והתשובה לשאלה הזאת היא מאד פשוטה - "אין חשיבות". די למלא את האנציקלופדיה באנקדוטות לא חשובות, רק כי הן מסייעות לקדם אג'נדה. Eladti - שיחה 13:28, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
בוויקיפדיה האנגלית המידע הזה דווקא מופיע. די לפסול תרומות רק כי הן לא מתיישבות עם האג'נדה שלכם. שושושושון - שיחה 13:45, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
יש מצב שבאנגלית אין מי שיאזן את האג'נדה שלך. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 14:07, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מדוע אינך מרים את הכפפה? שושושושון - שיחה 14:09, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תודה שאתה דואג לי לתעסוקה, אני מעריך את זה. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ז • 14:15, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
תרומותי באנגלית נדירות, כך שאל תצפה לתעסוקה רבה. שושושושון - שיחה 14:24, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
קצת מצחיק אותי שמכל הכותבים, דווקא אתה תוקף אחרים על כתיבה מוטית אג'נדה... אבל אם כבר כתבת את זה, האם תוכל לומר לקוראים בבית מהי האג'נדה הפוליטת שלי? Eladti - שיחה 01:26, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
נ"י צודק. זאת תוספת פרובוקטיבית ומיותרת. הסוגיה המהותית נדונה בפרק הפולמוס, אין צורך להדגים אותה בבדיחות גיחצי שאינן מכבדות אותנו כאנציקלופדיה. ראובן מ. - שיחה 16:01, 17 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
מדוע שלא יופע בערך הזה המידע שכתוב בערך כינויי גנאי בשיח הפוליטי בישראל? שם כתוב: "ביביתון: כינוי גנאי לישראל היום; הלחם של ביבי ועיתון. כינוי זה בא לתאר הטיה פוליטית של העיתון לטובת בנימין נתניהו". אגסי - שיחה 09:28, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]
כי ראוי לרכז את כל הגנאי במקום הראוי לו. נרו יאירשיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ז • 11:40, 18 בנובמבר 2016 (IST)[תגובה]

קירבה לבנימין נתניהו[עריכת קוד מקור]

הוספתי בפספקת הפתיחה ששלדון אריסון הוא מקורב של בנימין נתניהו - והוספתי קישור. משתמש: נרו יאיר מחק את השינוי - מה הסיפור כאן? האם זה לא רלוונטי? קיימים גם קישורים כמובן. Dimaf - שיחה 18:03, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

אולי משום שהיית עסוק להוסיף את העניין שוב ושוב בפתיח, לא שמת שכבר מוקדש לזה פרק שלם, ארוך ומפורט. גם שם לדעתי זה כבר מוגזם, ודאי אין סיבה להדגיש את הדברים בפתיח. בכלל, עושה רושם שאתה מרוכז בסימון כלי תקשורת המזוהים עם הימין דווקא. ככל הנראה לא מצאת כלי תקשורת כלשהו המזוהה עם השמאל. ייתכן שזה "הסיפור כאן". נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ז • 12:24, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

נרו יאיר אני לא מבין מה הבעיה שלך, קירבה של ביבי לאדלסון זה מהות העיתון - למה זה לא יכול להופיע בפתיח? לדעתי אזה זה שעסוק בלהלבין את השיוך של גופי תקשורת ימניים. באיזו זכות אתה קובע מה מותר ומה אסור? לא מדובר בלשון מעליבה אלא עובדה מהותית. Dimaf - שיחה 18:07, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

נרו יאיר הסביר לך בצורה פשוטה מה הבעיה עם העריכה. לצורך העניין, אני מצטרף לדעתו. Eladti - שיחה 18:11, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]
דימאף, אדרבה, בשם מי אתה קובע מהי "מהות העיתון", מהי המהות ומהן העובדות? הם הסמיכו אותך? ומהי לדעתך מהותם של "הארץ" או "ערוץ 2"? להנפיק לציבור את האמת הטהורה? נרו יאירשיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ז • 19:15, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

חברים - אדלסון הוא אחד התורמים הגדולים לנתניהו. הוא גם הקים עיתון בארץ. האם האחד לא קשור לשני? לא מדבר על אמת - רק חושב שזה רלוונטי למהות העיתון. דרך אגב - בדף של הארץ כתוב שלעיתון יש נטיה פוליטית לשמאל - למה דבר דומה לא יכול להיות כתוב כאן? Dimaf - שיחה 23:52, 4 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

א. איפה הנטייה הפוליטית כתובה בערך של הארץ, בפתיח? ב. שם מדובר במדיניות רשמית. נרו יאירשיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ז • 13:40, 5 בדצמבר 2016 (IST)[תגובה]

הדיל שהתרקם בין ביבי לנוני[עריכת קוד מקור]

משתמש:נרו יאיר ביטל את תרומתי בנימוק "פורסם שמוזס הציע ונתניהו אמר "יהיה בסדר". חשוב עבור מוזס, לא עבור ישראל היום". מה דעתכם? שושושושון - שיחה 12:43, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

חשבתי שתנסה לנמק משהו בעצמך, אם כבר אתה פותח דיון. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 12:45, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה סופר-רלוונטי לפסקה העוסקת בהצעות חוק סביב ישראל היום. במוקד הפגישות של ביבי ונוני היה "חוק ישראל היום" (מקור כאן). מוזס הציע לנתניהו סיקור אוהד בתמורה לכך שנתניהו יאפשר את העברת החוק. שושושושון - שיחה 13:03, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לא הבנתי על מה מסתמך גרשוני באמירה שהחוק עומד במרכז השיחות בין השניים. זה לא כתוב בקישור שהוא עצמו מספק לוייץ. אולי העלה את החוק כבר בהתחלה כי זה הנושא העיקרי של הכתבה שלו. איך בכלל זה יכול להיות קשור לחוק? לפי הפרסומים מוזס ציפה שנתניהו ידאג בעצמו לכך שלא תופיע מהדורת סוף השבוע, וזה כמובן לא מה שרצתה הצעת החוק. מה אתה טוען, שהוא רצה שנתניהו יתמוך בגלוי בחוק? אני בהחלט מסכים שיש בסיס לכך שמוזס וידיעות אחרונות עמדו מאחורי הצעת החוק, וצריך לכתוב זאת בערך, וגם בערך של מוזס. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 13:18, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זאת העסקה גם על פי גידי וייץ: קידום חוק שיגביל את ישראל היום תמורת סיקור אוהד. מה אם לא זאת עמד במוקד הפגישות ביניהם? שושושושון - שיחה 13:23, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
עניתי על זה, כתבתי למעלה את מה שפורסם קודם לכן. אני מבין שכוונתך לכתבה הזאת של ווייץ מאתמול בערב. עושה רושם שהפרטים לא ברורים וגם וייץ עצמו משנה אותם תוך כדי תנועה. כדאי לחכות להתבהרות התמונה. אבל גם לפי הכתבה של וייץ לא מדובר על הצעת החוק המתוארת בערך, שהסתיימה ב-2014, אלא ניסיון מאוחר יותר של מוזס שעליו אמר נתניהו, לטענת וייץ, כי יישם אותו לאחר הבחירות ב-2015. כפי שכבר אמרו רבים קשה להאמין שנסגרה עסקה, שהרי קרה ממש ההפך. על כל פנים כדאי לחכות קודם להתבהרות התמונה. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 13:34, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לא ראיתי שבערך ארנון מוזס המתנת להתבהרות התמונה. שם דווקא מיהרת לחרוץ דין. שושושושון - שיחה 14:01, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
במחילה, שם מדובר בטענות כלליות המופיעות כבר כמה ימים בכל כלי התקשורת. אתה מיהרת להכניס גירסה של גידי וייץ מאתמול, שסותרת את גירסתו משלשום. זה מלבד מה שכאמור תוכן גירסה זו תמוה. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 14:17, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מה תמוה? מדובר בדיל שהתרקם אך לא הבשיל. שושושושון - שיחה 14:36, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
וייץ אומר שנתניהו התחייב. מה גרם למוזס להפר את ההסכם? אבל חשוב עוד יותר, אם מדובר בהתרקמות שלא הבשילה לכלום גם אין חשיבות לציין את זה. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 14:39, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה כמו בחוזה. שני הצדדים מתחייבים אבל החוזה נכנס לתוקף רק אחרי שחותמים עליו. אין חשיבות? יש בערך פסקה שלמה שעוסקת בהצעות לתיקון פקודת העיתונות שלא נכנסו בסופו של דבר לספר החוקים. שושושושון - שיחה 14:47, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הם הרי לא היו חותמים על זה בכתב. יש הבדל בין הצעה שעברה בקריאה טרומית ועשתה רושם רב (יש אומרים שבגינה נפלה הממשלה) ובין דיווח עיתונאי על שיחה בע"פ שלא הבשילה. הבדל שמים וארץ. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 16:33, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לא מדובר בשיחה אלא בסדרת פגישות לאורך שנים. לא מדובר בדיווח עיתונאי אלא בסדרת אישים שנחקרו במשטרה בעניין ובהם מוזס, נתניהו, ארי הרו, יריב לוין ועוד היד נטויה. האם אינך קולט את ממדי הפרשה? שושושושון - שיחה 16:51, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
הפרשה היא פרשה (אם כי גם אין להפריז בממדיה, ספק עד כמה תיזכר בעוד שנה או שנתיים), אבל אפילו לא וייץ, שעל כתבה אחת שלו אתמול אתה מבסס את כל העניין, לא טוען שדיברו על זה יותר מפעם אחת. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 20:17, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
תנו לעיתונים להתפרנס מזה עוד זמן מה. נוכל לכתוב על זה כשהעניינים יתבהרו. דוד שי - שיחה 20:32, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
דוד, הפרשה כבר מוזכרת בערך בנימין נתניהו ובערך ארנון מוזס ואין סיבה בעולם לא להזכירה גם בערך ישראל היום. יאיר - על סדרת הפגישות כתבו גידי וייץ ונתי טוקר כבר לפני שלושה ימים (8 בינואר) כאן שושושושון - שיחה 23:04, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זה כמובן ידוע ולזה התייחסתי מלכתחילה. לא מדובר שם על חוק חדש אלא על סגירת מהדורת סוף השבוע. לכן אמרתי שוייץ שינה גירסה. נמתין בסבלנות לגירסאות הבאות. נרו יאירשיחה • י"ג בטבת ה'תשע"ז • 23:33, 11 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בין אם נתניהו התכוון להגביל את ישראל היום בחקיקה, ובין אם התכוון להגביל אותו באמצעות קשריו לאדלסון, המידע הזה רלוונטי ומקומו בערך "ישראל היום". היום. מדוע בערכים בנימין נתניהו וארנון מוזס המידע כבר מופיע בלא צורך להמתין להתפתחויות? שושושושון - שיחה 09:09, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

──────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────── מר יאיר, ראיתי צילום של נתניהו עם ילדיו, רעייתו וכלבתו בידיעות לפני שבוע וחצי (נדמה לי ביום ראשון, ה-1 לחודש, למרות שהתמונה צולמה יום קודם לכן) ועל התמונה היה כתוב "נרו יאיר". אני מניח שזה הצלם. יכול להיות שזה אתה? כי אם כן, ואם יתברר שאתה עובד עבור ראש הממשלה, הרי שאתה בניגוד עניינים לא קטן ומנסה "לאתרג" אותו כמה שתוכל במיזם הזה. 109.253.240.58 05:04, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

עלית עליי, אני צלם של ידיעות אחרונות ובמסגרת ההסכם של מוזס ונתניהו אני אחראי על הפינוק של נתניהו בעיתון.
עכשיו ברצינות. שושו, לדעתי נתניהו לא התכוון להגביל את העיתון, כל המטרה הייתה להקליט את הסחיטה של מוזס. גם איזה דיל מטופש זה? לפי הגירסה החדשה נתניהו אמור להעביר בעצמו את חוק ישראל היום. ואז מה? נניח שידיעות חוזר להכפיש את נתניהו (מוזס הרי לא יכול לשנות את טבעם של הכתבים שם שבאו הרי עם עמדות פוליטיות, ועל גביהן עוד התרגלו בעיתון שהמטרה העליונה היא לכתוב נגד נתניהו), מה עכשיו? נתניהו יבטל את החוק?! או שכל חצי שנה יבדקו מחדש את הסיקור ולפי זה תעודכן החקיקה?
נתניהו ומוזס נחקרו באזהרה בגין הפגישות האלה, ולכן ברור שהעניין צריך להיות מוזכר בערכים שלהם. זה שהם דיברו בפגישה על ישראל היום (ואולי על עוד נושאים?) בינתיים חסר חשיבות. אציין עוד שאם נותנים אמון בטענות עיתונאים מן הראוי לשים לב היטב גם לדברי יואב יצחק כאן על סיקור אוהד של ידיעות ב'הארץ' בגלל שמוזס סוחט את שוקן במידע רגיש שהוא מחזיק עליו. בכלל, בשיטה שלך אתה אמור לדרוש עכשיו למלא את הערכים של מוזס ושוקן והארץ וידיעות במה שכתב שם יצחק. לא מדובר שם במה שנטען שמישהו דיבר עליו, אלא בטענות שעוסקות בדפוסי התנהלות קבועים. נרו יאירשיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ז • 10:50, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
חסר חשיבות? אתה עצמך כתבת בערך ארנון מוזס שהם דנו בעסקת פינוק נתניהו בידיעות תמורת החלשת "ישראל היום". באשר לטענת הסחיטה, היא לא רצינית לנוכח העובדה שנתניהו לא התלונן במשטרה על סחיטה בזמן אמת או בכל זמן אחר. שושושושון - שיחה 12:37, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אתה יודע בעצמך את התשובה. חסר חשיבות בהקשר של הערך הנוכחי. אם מישהו לא מתלונן על סחיטה זה אומר שהיא לא הייתה, או שלא חשש ממנה? לא יודע, הטענות שלך נראות לי חלשות יותר ויותר. נרו יאירשיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ז • 13:46, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אסכם את עמדתך: משא ומתן בין ביבי לנוני על החלשת "ישראל היום" אינו רלוונטי בערך "ישראל היום". מה אומרים? לא אומרים. דעות נוספות? שושושושון - שיחה 14:22, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אתה מסכם את עמדתי באופן מאוד לא מוצלח. אנא הימנע מזה בעתיד. לא הותרת לי ברירה אלא לסכם את עמדתי בעצמי: העובדה שמוזס ניסה (לפי פרסומים בכלי התקשורת) לעודד או לסחוט את נתניהו ביחס להחלשת ישראל היום - אינה חשובה דייה כדי להיזכר בערך של העיתון. נרו יאירשיחה • י"ד בטבת ה'תשע"ז • 16:51, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
👍אהבתי מצטרף לנרו בן נחום - שיחה 23:07, 12 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אני לא רואה מדוע הנושא הזה לא חשוב גם בערך על ישראל היום. הוא חשוב מאד, כי גורלו של העיתון הזה הוא הנושא של השיחה בין נתניהו למוזס. אני יכול להבין את הטענה שעדיף לחכות להתבהרות התמונה, אבל טענה זו רלונטית גם לערכים על נתניהו ומוזס. יש חשיבות. Liad Malone - שיחה 15:26, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
בגלל שהם דיברו על העיתון זה צריך להופיע בערך?! נתניהו ומוזס נחקרו באזהרה על השיחה הזאת, העיתון לא, כי לא עלה חשד שהוא עשה משהו שקשור אליה או חשדות פליליים דומים. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 17:14, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
זו לא היתה שיחת חולין. נראה שהם רקמו עסקה שהיתה אמורה לקבוע את גורלו של העיתון. העיתון לא נחקר באזהרה כי קצת קשה לו לדבר. אם יש מקום לציין את הפרשה הזאת, זה קודם כל כאן. אני מתקשה להבין כיצד אתה ב"ספק עד כמה תיזכר בעוד שנה או שנתיים". זו פרשה שלא היתה כמוה בתולדות התקשורת הישראלית. משבר עצום. Liad Malone - שיחה 17:45, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
כתבת "נראה", וזה העניין. לא רק העיתון, גם אף אחד אחר מטעמו אפילו לא נחקר, וזו ספקולציה לומר שנתניהו אכן התכוון (או אפילו שהיה יכול) לעשות משהו עם העיתון. אם יש משבר הוא אולי בידיעות אחרונות, אבל גם שם אל תמהר להספיד, העיתון חי ובועט ולא ייעלם כל כך מהר. או שאולי אנחנו מגדירים אחרת את צמד המילים "משבר עצום", אצלי משברים אמיתיים הם משהו דרמטי יותר מהיסטריה תקשורתית. ברוך השם מזמן לא היה אצלנו משבר של ממש. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 17:55, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

הון-שלטון-עיתון-ארנון-שלדון[עריכת קוד מקור]

עכשיו, כשדבר החקירה מופיע בערכים בנימין נתניהו, ארנון מוזס וידיעות אחרונות, מישהו מתנגד להכנסת המידע גם לערך ישראל היום? (נא לנמק את תשובתכם) שושושושון - שיחה 10:47, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

יפה שפתחת כותרת חדשה, אבל הכול כבר נידון לעיל, אין צורך בעוד כמה אלפי תווים שיאמרו אותו דבר. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 10:59, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אל תרגיש מחויב להשתתף בדיון החדש. שושושושון - שיחה 11:01, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אוקיי, אבל אתה מחויב להתחשב בהתנגדות שכבר הובעה, גם אם תפתח כותרת חדשה בכל פעם שתתפרסם ידיעה בתקשורת או ייכתב משהו בערך אחר. אם יעלה נימוק מוצלח חדש אולי אגיב. נרו יאירשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ז • 11:05, 15 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
מתייג את משתמש:ערן שהכניס את המידע לערך ידיעות אחרונות. שושושושון - שיחה 00:22, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אפשר להזכיר את הפרשה בערך במשפט או שניים כפי שעשיתי בערך על ידיעות אחרונות, אבל צריך לשים לב שההוספה תתאים לקונטקסט - בידיעות אחרונות הופיעה כבר פסקה שעסקה ב"טענות על קשרי הון-שלטון" ושילוב מידע כזה ראוי לציו שםן. באופן דומה בערך זה ראוי ואפשר להרחיב במשפט או שניים בהקשר של הפולמוס סביב העיתון ו/או הצעה לתיקון פקודת העיתונות. ערן - שיחה 19:31, 16 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

פיצול הערך[עריכת קוד מקור]

הפסקה "הצעה לתיקון פקודת העיתונות" (חוק המכונה חוק "ישראל היום") כוללת מידע שמופיע גם בערכים אודות בנימין נתניהו ונוני מוזס. אני מציע לרכז את כל המידע אודות "פרשת ביבי-נוני" בערך אחד, ולהסיר את המידע מהערכים האחרים ולהחליפם בהפניה אל הערך החדש. יוניון ג'ק - שיחה 19:26, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

אני לא מבין מה זה קשור לפיצול. הרי גם אם ייכתב ערך חדש כנ"ל יהיה צורך לאזכר את הפרשה בערכים של נתניהו ומוזס. נרו יאירשיחה • י"ט בטבת ה'תשע"ז • 23:05, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
לאזכר - כן. אבל לא באותה מידת פירוט כפי שיש כיום. כמו כן, הפרשה עדיין לא הסתיימה. בעתיד בטוח יתפרסמו דברים נוספים אודותיה, שלא בהכרח שייכים לכאן. יוניון ג'ק - שיחה 02:12, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
החיפזון מהשטן. בשלב זה אני לא רואה צורך בערך חוק "ישראל היום" ובערך "פרשת ביבי-נוני". אפשר להמתין להתפתחויות נוספות. דוד שי - שיחה 07:43, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
אפשר להמתין להתפתחויות נוספות בתיק 2000 גם אחרי יצירת הערך החדש, ובו התבנית {{אקטואלי}}. יוניון ג'ק - שיחה 11:59, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]
יוניון, מדובר במשפט או שניים בערכים שהזכרת וכפי שכתבת כבר יש ערך על הפרשה. זה לא שייך ל"פיצול", התבניות מיותרות. נרו יאירשיחה • כ' בטבת ה'תשע"ז • 12:12, 18 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

בעיית תצוגה בתבנית[עריכת קוד מקור]

הבעיה בתצוגה של התבנית

בדומה לערך חצוצרה אצילה נדמה שגם פה יש בעיה עם התבנית וגודל התמונה. למה זה קורה? – אסף (Sokuya)שיחה 19:33, 17 בינואר 2017 (IST)[תגובה]

התייחסות אל "ישראל היום" כאל "חינמון" ולא כאל "עיתון"[עריכת קוד מקור]

בלא מעט ערכים יש התייחסות אל העיתון ישראל היום כחינמון. רשום "החינמון ישראל היום" ולא "העיתון הישראלי היום". בחלק גדול מאותם ערכים ניתן לראות במונח חינמון ככזה המפחית מערכו של עיתון ישראל היום, אשר כיום הוא עיתון מוביל בישראל וכינויו כחינמון יכול להיתפס כפוגעני. גם בתקשורת הישראלית נפוצה הפרקטיקה שבה כאשר כותבים על ישראל היום, ורוצים להפחית מערכו של העיתון ולהביע נימת זלזול, אז כותבים החינמון ישראל היום. שזה כמעט כמו לכתוב הצהובון ישראל היום. ויש לקחת בחשבון שגם ידיעות אחרונות מחולק בשנים האחרונות בחינם במקומות רבים ואף אחד לא קורא לו חינמון. אז בהמשך לדיון בדף השיחה שלי, ובהמלצתו של בר הראל, אני מעלה את הנושא לדיון, אשמח לשמוע מה דעתכם והאם יש אישור לעדכן ל"עיתון" מ"חינמון". מדובר בשינויים שכבר ביצעתי אך שוחזרו. --109.64.145.131 21:52, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]

חינמון הוא עיתון שמחולק בחינם. אין בכך פחיתות כבוד. גילגמש שיחה 21:53, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
לתחושתי, יש בכך פחיתות כבוד. אני הייתי מציע לקרוא לו "עיתון", כדי לא להפלות בינו לבין עיתונים אחרים. הסיבה, דרך אגב, היא שאין צורך להזכיר שהוא מחולק חינם, כפי שאין צורך להזכיר שעיתונים אחרים מחולקים חינם (כמו "ידיעות אחרונות", לדוגמה - במקרים שהוא מחולק חינם). הכינוי הזה משווה לו נופך של משהו זול, ומסיט את הפוקוס מכך שהוא עיתון ככל העיתונים. אלדדשיחה 21:55, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אוקי, עמדתי לא נחרצת. מציע להמשך בדיון ולשמוע דעות נוספות. גילגמש שיחה 22:09, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
כמו שרשמתי בדף שיחתו של האנונימי, אני מוצא בחינמון הגדרה מדויקת, כשמו הוא, לעיתון שמחולק בחינם. לא אתנגד לשינוי לעיתון, פשוט לדעתי זה פחות מדויק. בר הראלשיחה 22:12, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
לדעתי, בהחלט אפשר להזכיר את המושג "חינמון" בערך על העיתון "ישראל היום" עצמו. אבל בערכים השונים האחרים שבהם הוא מוזכר, אני חושב שעדיף לנקוט לשון אובייקטיבית, "עיתון". אני יכול להניח שחלק מהמצדדים במונח "חינמון" מעוניינים להפחית מחשיבותו ומערכו של העיתון הזה, נגיד, אל מול "ידיעות אחרונות", "הארץ" או עיתונים נוספים. אלדדשיחה 22:21, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
מתוך הערך "חינמון" אצלנו בוויקיפדיה:
חינמון הוא עיתון או כתב עת המחולק בחינם. החינמון מופץ באמצעות הצבתו או חלוקתו בנקודות נגישות לקהל היעד שלו, ולעתים באמצעות צירופו כנספח לעיתון גדול יותר המופץ בתשלום. את המילה "חינמון" טבע אורי אבנרי בשנות ה-60[1] כביטוי מזלזל למקומונים החדשים. אלדדשיחה 22:23, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
התגובה האחרונה של אלדד אכן משכנעת. אין להשתמש בביטוי "חינמון" בערכים אחרים. גילגמש שיחה 22:24, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
מסכים עם אלדד. זה נעשה במכוון על מנת להפחית מחשיבות העיתון. גם ויקיפדיה היא בחינם לעומת אנציקלופדיות אחרות. ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 22:26, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אם כך, אבצע את השינוי מחר עם AWB אם לא יהיו מתנגדים. בר הראלשיחה 22:50, 3 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
בוויקי האנגלית כתוב בפתיח "free daily newspaper" עם לינק לערך חינמון. אני לא רואה סיבה לשנות את ההגדרה "חינמון" שמשקפת את המציאות, משיקולים לא אנציקלופדיים, רק כדי שחלילה אף אחד לא ייעלב, בגלל התדמית של חינמון בעיני חלק מהאנשים. זה בהחלט לא עיתון רגיל, אלא חינמון (שהוקם ופועל בנסיבות מיוחדות) אגסי - שיחה 00:10, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אגסי, באנגלית the free daily נשמע הרבה יותר נייטרלי וחסר פניות מאשר "החינמון ישראל היום" :) כמו שכתבתי לעיל, אפשר, וצריך, להזכיר שמדובר בחינמון בערך עצמו, אבל בהתייחסות לעיתון בכל מקום אחר בוויקיפדיה מגיע לו שנשתמש במונח הנייטרלי "עיתון", בלי שנציין אם הוא בתשלום או לא. אלדדשיחה 00:16, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אני מסכים עם אלדדאיקס איקס - שיחה 00:19, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
מסכים עם אלדד. התואר חינמון אינו נייטרלי. לחילופין, תארו לעצמכם שבכל אזכור של, לדוגמה, ידיעות אחרונות, יהיה כתוב "הטבלואיד ידיעות אחרונות" בשל הפורמט הטבלואידי שלו. מספיק לציין בערך עצמו את אופן הפצתו. Noon - שיחה 00:47, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אני מתנגד נחרצות לניסיון לעשות פה צנזורה, ולאסור שימוש במילה באופן גורף, ואף אוטומטי.
הסתכלתי על השינויים שעליהם מדובר, ובחלק גדול מהם השימוש במילה "חינמון" הוא חשוב ורלוונטי. בעיקר כשמדובר בעניינים מסחריים שבהן העובדה שמדובר על חינמון יש חשיבות אינהרנטית. emanשיחה 01:04, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אין מחלוקת שהוא חינמון. לגבי סאן (עיתון בריטי) כתוב שהוא נחשב "צהובון" (אולי לא כולם יסכימו על כך) - אז מחר מישהו יציע למחוק את זה, משום שזה כינוי גנאי שמפונה נגד העיתון, ומישהו עלול להיעלב מכך. מבחינתי אין בעיה שבגוף הערך הוא יקרא גם עיתון (במקום חינמון) אגסי - שיחה 01:45, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
"ישראל היום" הוא חינמון (כלומר עיתון המחולק חינם) - זו עובדה. לא רק שזו עובדה, אלא שזהו מאפיין מהותי של "ישראל היום", והבסיס לתפוצתו הרחבה. להזכירכם: בעקבות הצעת חוק שבאה לחייב את "ישראל היום" לגבות כסף תמורת העיתון הלך בנימין נתניהו לבחירות (כדברי נתניהו עצמו). כיוון שכך, חובה להשתמש במילה "חינמון" בכל אזכור של "ישראל היום". דוד שי - שיחה 06:37, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
עלינו להקפיד על נייטרליות. אלדד הציג הסבר משכנע מדוע עלינו להמנע מהשימוש במילה "חינמון" בהקשר זה. כמובן שבמקומות רלוונטיים, מהסוג שציין עמנואל בהם יש חשיבות לסגנון ההפצה של העיתון בהקשרים כלכליים או הקשרים דומים, אכן ראוי להשתמש במילה "חינמון". בהקשר כללי עדיף להשתמש במילה "עיתון". גילגמש שיחה 07:28, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
המילה "חינמון" ניטרלית לחלוטין, היא נושאת מסר עובדתי בלבד - עיתון המחולק חינם. כל תחושה כאילו יש במילה הזאת ביזוי היא על דעת המשתמש בלבד. כידוע, בישראל אפילו המילה "פרופסור" שימשה כמילת גנאי, האם בגלל זאת נחדל להשתמש בה? דוד שי - שיחה 07:58, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
הטיעון שהביא אלדד על כך ש"חינמון" הוא מונח שהומצא על ידי אורי אבנרי כדי להביע זלזול בעיתונים מתחרים הוא טיעון מאוד חזק שלא ניתן להתעלם ממנו. גם כיום השימוש במונח חינמון נועד להביע זלזול בעיתון ישראל היום. אני אשמח גם שתיכנס בבקשה לערכים שנמצאים בקטגוריה:ישראל: חינמונים, ותקרא את ניסוחי הפתיחה, ותראה שגם בעיתונים שבהם יש התייחסות לעניין החינמיות, זה מנוסח בצורה שמכבדת את העיתון. רק כאשר מדובר בישראל היום מדובר בזלזול מוחלט שנועד להקטין את ערכו של העיתון. (מי שיכול שיוסיף בבקשה להודעתי ויקילינק לקטגוריה כי מסתבר שזה לא עובד בדרך הרגילה של סוגריים מרובעים) --109.64.145.131 10:38, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
לכל מי שהתנגד בדיון הנוכחי: כוונתי בטיעון שלי לא הייתה לשנות את המילה "חינמון" באופן גורף ל"עיתון", אלא להציע שכאשר מדובר ב"ישראל היום" בתור עיתון, הוא ייקרא "העיתון ישראל היום". כאשר מדובר בו בהקשר מסחרי, או בהקשרים שמתבקש מהם אזכור העובדה שמדובר בחינמון, ולא בעיתון בתשלום, נשתמש במילה "חינמון". הטיעון שלי היה, אם לחזור על כך במילים אחרות, שאין צורך במקרה של העיתון "ישראל היום" להחליף באופן אוטומטי את המילה "עיתון" במילה "חינמון", אלא רק במקרים שהדבר מתבקש בהם. בכל שאר המקרים יש לקרוא לו, כרגיל, "העיתון". לדוגמה, אם מדובר בכתב מסוים שעבד בעיתון "ישראל היום" (וראיתי כמה מופעים כאלה בחלק מהערכים), לא נכתוב 'כתב X שעבד בחינמון "ישראל היום"', אלא "שעבד בעיתון וגו'". אם הבנתי נכון את הטיעון של עמנואל, מבחינתו, צריך תמיד לקרוא לו "חינמון", כי הפיכת המילה "חינמון" ל"עיתון" היא צנזורה. אז אני בעצם מבקש למנוע צנזורה הפוכה. ברור שחינמון הוא עיתון, אז אנחנו לא חוטאים לאמת כשאנחנו אומרים "עיתון" במקום "חינמון". אני מבקש להתייחס אליו בתור "חינמון" רק כאשר הדבר מתבקש על פי הטקסט, ולא באופן גורף, קרי – לא על פי העיקרון הבא: לצד השם "ישראל היום" תופיע תמיד המילה "חינמון", כפי שלצד השם "ידיעות אחרונות" תופיע תמיד המילה "העיתון". אלדדשיחה 10:53, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
המילה "חינמון" לא באה להקטין את "ישראל היום", אלא להאדיר את בעליו, שלדון אדלסון. על פי ההערכות, הוצאתו לאור של "ישראל היום" עלתה עד כה לאדלסון כמיליארד ש"ח (סכום לא מבוטל גם לאדם עשיר כאדלסון). בממוצע, כל תושב ישראל, מעולל ועד זקן, קיבל מאדלסון שי שגובהו 125 ש"ח. זה לא כמו סיגר "קוהיבה" או שמפניה רוזה, אבל בכל זאת ראוי שנודה לאדלסון על השפע שהוא מעתיר עלינו. איך נדע להודות, אם לא יזכירו לנו בכל עת שזהו חינמון? דוד שי - שיחה 11:59, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
התגובה הצינית שלך די מוכיחה את הנקודה שהשימוש במילה "חינמון" בקשר לישראל היום אינו תמים כלל, והוא נועד להנחיל בקרב הקורא השקפות מסוימות בקשר לעיתון על ידי מי שכותב את צירוף המילים: "החינמון ישראל היום". ויקיפדיה אמורה לשמור על ניטרליות, ודי בו בספק הזה שמתעורר בקרב חלק גדול מהקוראים, בחלק גדול מהערכים, כאשר הם קוראים את הצירוף "החינמון ישראל היום" כדי להימנע מהשימוש במילה חינמון בהקשר של העיתון הנ"ל (היכן שזה נדרש), ובכך למנוע מראית עין של הטיה פוליטית. --ACE21 - שיחה 12:26, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
קיבלתי את המלצתכם להירשם, תודה. ואכן, אין צורך לבצע בהחלפה גורפת של המילה "חינמון" במילה "עיתון" אלא בהתאם להקשר. כפי שציינתי בפתיחת הדיון, לא בכל הערכים שמתייחסים לישראל היום כחינמון יש צורך בשינוי המונח ל"עיתון", אלא רק בערכים שבהן השימוש במילה מפחית מערכו של העיתון, בין אם מתוך כוונה ובין אם לאו. מדובר בחלק גדול מאותם ערכים אך לא בכולם. ייתכן גם והצעתו של בר הראל להחלפה אוטומטית של המילה חינמון במילה עיתון העלתה מאוד את רמת ההתנגדות עקב אי הבנה מלאה של משמעות העניין, אז טוב שהסברת את זה. --ACE21 - שיחה 12:09, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אני אתן דוגמה לשיוי שעשית שאני מתנגד לו. במשפט בערך על ידיעות אחרונות: "עד חודש יולי 2010 היה גם הנפוץ ביותר בין כלל עיתוני ישראל, אז איבד את המקום הראשון לטובת החינמון "ישראל היום"." צריך להשאיר את המילה, כי היא מאוד רלוונטית. emanשיחה 12:21, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
במקרה הזה אני מסכים אתך, עמנואל. במשפט הזה היא רלוונטית. אלדדשיחה 12:24, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
כן, אני מודה שכשביצעתי את העריכות לא הקדשתי יותר מדי מחשבה לכל שינוי כזה, ועדיין בחלק גדול מהערכים אין ספק שיש מקום לשנות את המונח חינמון לעיתון. למרות שגם אם בערך הספציפי הזה שציטטת, הקורא היה נכנס לערך ישראל היום ומגלה בו שמדובר בחינמון, לא היה נגרם שום אסון --ACE21 - שיחה 12:34, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

אם כך, לא אבצע את השינוי בצורה אוטומטית. מוזמנים לשנות בצורה ידנית בערכים נבחרים. הבעיה היחידה היא שמדובר בערכים רבים, אז בצעו זאת לראות עיניכם. בר הראלשיחה 17:08, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]

לא מדובר בערכים רבים כלל. הרי לא בכל ערך שבו מוזכר ישראל היום מצורפת המילה חינמון. כך שהעמוד אליו קישרת כלל לא רלוונטי. מה שרלוונטי זה הערכים שמופיעים בשאילתות הבאות: [8] [9] --ACE21 - שיחה 17:29, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────
סיבה נוספת מדוע אין לכנות את ישראל היום חינמון, שטרם התייחסנו אליה בדיון, היא שישראל היום הוא עיתון שמציע שירות מנויים בתשלום, כבר מעל ל-5 שנים, כפי שניתן לראות בקישור [10]. לכל בית עסק ועיתון יש את הזכות לקבוע במסגרת משיקוליו העסקיים, כי חלק משירותיו יוצעו ללא עלות ושירותים אחרים יוצעו בתשלום. התנהלות ישראל היום בעניין זה דומה להתנהלות של ידיעות אחרונות, המחלק בשנים האחרונות את העיתון היומי בחינם בתחנות רכבת ונקודות חלוקה נוספות (גם אם מדובר במהדורה שלא כוללת את כל המוספים), וגובה תשלום מלא עבור עיתוני סוף השבוע. כך שלעיתונים אלה, בדומה למה שמקובל גם בחברות בתחומים אחרים, יש שירותי חינם, ושירותים מתקדמים יותר בתשלום. ולכן, מרגע שהעיתון מציע לקוראיו שירותי חלוקה בתשלום, לא ניתן להמשיך ולכנות אותו חינמון. ואם מצרפים את הנקודה הזאת לשאר ההיבטים שהועלו במסגרת הדיון, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שאין כל סיבה להמשיך את האפליה בין ידיעות אחרונות וישראל היום מעל דפי ויקיפדיה. --ACE21 - שיחה 17:20, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
מאמציך לשנות את תיאור "ישראל היום" נוגעים ללב, אבל אינם ראויים. אין שום הפליה כאן בין "ידיעות אחרונות" ל"ישראל היום", ועם הפסדים מצטברים של מאות מיליוני ש"ח אין שום שיקול עסקי מאחורי "ישראל היום". "ישראל היום" מוכן לכתוב על נושאים רבים, אבל ישנו נושא אחד שהוא לא כותב עליו - כמה כסף השקיע אדלסון בחינמון. מעניין שאת התפוצה החינמון מפרסם מדי יום, "בפיקוח רואי חשבון". מה הבעיה שרואי החשבון יאשרו גם את מאזן החינמון ויפרסמו אותו? זה הרי פרט שיש בו עניין עצום לציבור. דוד שי - שיחה 18:47, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
העמדות שאתה מביע בעניין ישראל היום וההתעקשות על השארת המונח חינמון, מבוססות על אג'נדה מאוד מסויימת, ואני מאמין שאין מישהו שיודע יותר טוב ממך, כאדם שהכי מזוהה עם ויקיפדיה העברית בארץ, שויקיפדיה צריכה לשמור על ערכים של נייטרליות ואובייקטיביות. הועלו פה בדיון מספיק נימוקים לגבי הבעייתיות שבהשארת המונח חינמון, על ידי ויקיפדים רבים. ואתה לעומת זאת מציג התנגדות מבוססת אג'נדה עם טיעונים לא עניינים במיוחד. --ACE21 - שיחה 19:16, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
אתה, לעומת זאת, נטול כל אג'נדה, ומונע רק מטעמים של צדק שמיימי. דוד שי - שיחה 21:41, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
נכון, העניין הזה חשוב לי מטעמים של צדק ושיוויוניות. אין לי שום קשר לעיתון ישראל היום. פשוט לא נראה לי הגיוני שבערך של נוני מוזס וערכים נוספים העיתון המכובד יזכה לכינוי המזלזל "חינמון". מדובר קודם כל בעיתון. אפשר לקרוא לו "עיתון חינמי" זה כבר יותר הגיוני, אבל גם את עניין החינמיות יש לציין רק כאשר זה רלוונטי לנושא. --ACE21 - שיחה 22:05, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]
שני הצדדים יכולים להאשים זה את זה באג'נדה, ולכן אין טעם בהידרדרות הדיון. לעצם העניין אני מצטרף לתומכים בעמדת אלדד. נרו יאירשיחה • ח' בשבט ה'תשע"ז • 22:32, 4 בפברואר 2017 (IST)[תגובה]

שינוי היחס לנתניהו[עריכת קוד מקור]

אין זה סוד שבחודשים האחרונים הצטנן היחס בין אדלסון וישראל היום ובין נתניהו. השיא היה הכותרת השלילית, אבל היחסים הידרדרו עוד קודם והדבר סוקר במקורות רבים. למשל: אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מקצצים ומתרחקים מנתניהו: הכיוון החדש של "ישראל היום", באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2017, כתבה נרחבת מדה מרקר מהיום, סוף עונת היחסים במאקו, כתבה באייס, ועוד. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ז • 00:45, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

אפשר לראות אולי ניצנים. אבל גם זה עוד שברירי. הנה השבוע הם חזרו ליישר קו. אפשר לחכות ולראות, או מקסימום לכתוב את הדברים ביתר זהירות. בודאי לא לכתוב על הזיקה לנתניהו כמשוה ששייך לעבר, וכבר לא. emanשיחה 01:23, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
מה השבוע? הבאתי למעלה גם כתבה נרחבת מאתמול. אם ישתנה המצב יהיה אפשר לעדכן, אבל נכון לעכשיו אין ספק שהיחסים במשבר, כפי שהראיתי. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ז • 09:32, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
הכתבה מדה מרקר דווקא מחזקת את מה שאני אומר. לגבי אירועי השבוע הם כותבים: ”עדיין, בשלב זה לא לגמרי ברור מה הקו של "ישראל היום". למשל, בכל הנוגע לחקירות נתניהו נראה שהוא מזדהה עם הקו של ראש הממשלה”
ובהמשך: ”עם זאת, אף ש"ישראל היום" נשאר מזוהה עם הימין, ייתכן שהוא מבין שיש לנתק את הקשר הפרסונלי לנתניהו. זה יכול להסביר את העלייה בכותרות שמקבל בנט - מ-29 כותרות במאי־יולי 2016 ל-37 כותרות במאי־יולי 2017, שלושת החודשים הראשונים של ביסמוט בתפקיד. בתקופה זו חלה גם ירידה חדה באזכורים של שרה נתניהו מ-23 אזכורים ל-11 בלבד בחודשים האחרונים, לפי נתוני יפעת מחקרי מדיה. מצד שני, מה שעשוי להראות ששינוי המגמה של "ישראל היום" הוא למראית עין בלבד הוא המחליף של מרגלית כפובלציסט המרכזי של העיתון - אמנון לורד, שהיה מייסד "מקור ראשון", עיתון שנמצא כיום גם הוא בבעלות אדלסון. בניגוד למרגלית, לורד הוא איש ימין מובהק שכותב גם באתר מידה, הידוע בתמיכתו בראש הממשלה. הטור האחרון שלו עסק בתמיכה בנתניהו על רקע החקירות המתנהלות נגדו, שם טען לורד שיש "גל טיהורים" נגד השלטון הנבחר.”
כמו שכתבתי אפשר לחכות, או אפשר לכתוב משהו יותר זהיר, בהתאם לרוח הדברים בכתבה הזו. ובפרט לא לטעון שהקרבה של נתניהו ואדלסון היא רק נחלת העבר. emanשיחה 17:54, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
מותר לישראל היום להזדהות עם נתניהו בתחומים מסוימים, זה קורה אפילו בהארץ. אפשר גם לשער השערות שונות מה גרם לשינוי. מה שברור הוא שיש שינוי הן ביחסים בין אדלסון ונתניהו והן ביחסים בין ישראל היום ונתניהו ובאופן שבו הוא מסוקר בעיתון. בעבר לא היו כותרות ראשיות כאלו, היום יש. לכן כבר אי אפשר לומר שבהווה כל הגורמים האלה מקורבים, אפשר לומר רק שזה היה נכון בעבר. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ז • 18:57, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
אי אפשר להגיד כלום ומאוד יומרני, סובייקטיבי ולא ניטרלי לקבוע מגמה עובדתית כזו. האם כתוב בערך שהעיתון סיפק תמיכה לנתניהו לכל אורך השנים, שלפי טענתך ועריכתך פוחתת לאחרונה? לא, פשוט מתואר הפולמוס סביב הנושא. זה ההבדל בין עריכות שמשתדלות להיצמד לעובדות לבין עריכות שיוצאות מתוך הנחות אישיות. אדם מה - שיחה 19:48, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
כן, כתוב בערך שאדלסון נחשב למקורבו של נתניהו, וזה כבר לא נכון. כתוב בערך שישראל היום מגלה העדפה ברורה לנתניהו וכדומה, וזה כבר לא נכון. הבאתי ראיות. אם קודם לא הפריע לך שזה "מאוד יומרני, סובייקטיבי ולא ניטרלי", אז גם עכשיו אתה לא צריך לדאוג. נרו יאירשיחה • כ"א באב ה'תשע"ז • 20:36, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
לא יודע מה להגיד, תקרא את הערך. אדם מה - שיחה 20:57, 13 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
אני חושב שצריך לעדכן את הערך. הטענה שאדלסון הוא מקורבו של נתניהו היא כנראה לא מדויקת. יתכן שעדיף לכתוב: היה מקורבו באותה עת או ניסוח דומה. חשוב לציין את הצינון ביחסים ביניהם. כך לפחות דווח בתקשורת. גילגמש שיחה 12:57, 14 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

הפלת הממשלה בעקבות החוק[עריכת קוד מקור]

נא לנמק את מחיקת התוספת. לא מספיק לציין התנגדות, בעיקר במידע בעל חשיבות לערך. JlL9878 - שיחה 10:04, 16 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

דבר ראשון, תשים לב שתיקנתי את התאריך של אישור ההצעה מה-12 בנובמבר ל-14 בנובמבר לפי המקורות הרלוונטיים שהוספתי. המקורות שנמצאים בגרסה האחרת הם לפני ההצעה. דבר שני, לי אין התנגדות עקרונית לעריכה שביצעת: "אך הבחירות הוקדמו והכנסת פוזרה, בין השאר כדי למנוע את העברת החוק". לפי דעתי זו עובדה די ברורה, שהבחירות הוקדמו בשל הפולמוס סביב החוק, גם על פי ביבי וגם על פי שאר חברי כנסת ועל פי גורמים אחרים. אני מתנגד לגרסה שנרו יאיר ערך לאחר מכן ועל פי המקור שהוספת (הציטוט של ביבי מפייסבוק), שבה הוא הביא את הציטוט שלו. אני חושב שאין טעם להביא ציטוטים סרי טעם מפי פוליטיקאים שפוגעים בשטף של הערך. נתניהו בכלל לא מוזכר בפסקה זו ולא מוזכר עד אז בערך, אז למה פתאום להביא ציטוט שלו? אני חושב שהמקור שהבאתי (עיתון המריבה: "חוק ישראל היום" - הסיבה להקדמת הבחירות לכנסת ה-20) מספיק כדי לתמוך בגרסה שלך. אם יש לך עוד מקורות כאלה, אולי כדאי להוסיף אותם לטענה כדי לחזק אותה. אדם מה - שיחה 11:51, 16 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
מי שהקדים את הבחירות היה כמובן נתניהו. בלי דבריו של נתניהו בפייסבוק (ואין זה משנה לעניין זה אם הוא פוליטיקאי ואם דבריו לדעתנו סרי טעם) אין בסיס של ממש לטענה שזו הסיבה להקדמת הבחירות. לכן עלינו להיצמד למה שהוא כתב שם ולא להשלים פערים לפי דעתנו. נרו יאירשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ז • 15:04, 16 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
למה, אנחנו חיים בדיקטטורה שבה ראש הממשלה הוא היחידי שקובע האם יהיו בחירות או לא? כמו שאין טעם בציטוט הטיעונים של אלה שתמכו בהעברת החוק, כך גם אין טעם בהסברים של נתניהו. העריכה כמובן לא טענה שזו הסיבה היחידה להקדמת הבחירות, אלא אחת מהסיבות. אדם מה - שיחה 18:31, 16 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
מה זה שייך לדיקטטורה? בכל דמוקרטיה יש למנהיג יכולת להוביל לבחירות וזה כמובן מה שקרה גם כאן. ללא ההצהרה של נתניהו - אין בסיס לקבוע שזו הסיבה. נרו יאירשיחה • כ"ד באב ה'תשע"ז • 23:42, 16 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
בקיצור, JlL9878 תחליט איזה ניסוח עדיף עליך מבין שתי האפשרויות כדי שיהיה רוב כלשהו לגרסה מסוימת, במידה ושום משתמש אחר לא יצטרף לדיון. חבל שאתה פותח דיון ולא כותב בו שום דבר. אדם מה - שיחה 15:15, 17 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]
הניסוח המקורי טוב בעיני, וכך גם הניסוח שהציע יאיר. JlL9878 - שיחה 18:26, 17 באוגוסט 2017 (IDT)[תגובה]

ישראל היום[עריכת קוד מקור]

הכתבות בעיתון זקוקות נואשות להגהה רצינית. אני מוכנה להתנדב למטרה זו. גימלאית. ד"ר ע.שגב 87.70.124.250 13:20, 30 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

העיתון שבבעלות שלדון אדלסון אינו זקוק למתנדבים, הוא יכול לשלם לעובדיו ביד רחבה. ויקיפדיה העברית, שבנויה כולה על מתנדבים, תשמח מאוד למתנדבת שתגיה ערכים (יש לא מעט ערכים שהגהה תשפר אותם). תודה, דוד שי - שיחה 19:26, 30 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

דיווח על טעות[עריכת קוד מקור]

פרטי הדיווח[עריכת קוד מקור]

רשום שזה עיתון "ניאו-נאצי" יש למחוק את הערך הזה באופן מידי ! דווח על ידי: ארטיום 5.29.3.126 23:40, 31 באוקטובר 2019 (IST)[תגובה]

נמחק. תודה על הפניית תשומת הלב. Eladti - שיחה 23:42, 31 באוקטובר 2019 (IST)[תגובה]


מדידת דעות ימניות[עריכת קוד מקור]

נרו יאיר, הסרת את המשפט "ההשפעה על דעתם של הקוראים באה לידי ביטוי בעיקר בנושא הביטחוני, וכמעט שלא באה לידי ביטוי בנושא הכלכלי" וכתבת "לא מובן, אם מצביעים ליכוד זה משפיע רק על הביטחון ולא על הכלכלה?". בעקרון לפי המחקר הם ניסו לבדוק איך השפיעה צריכת התכנים של ישראל היום על הדעות של האנשים, והם ניסו לבדוק קרבה למצעי מפלגות (שלזה התייחסנו בגרסאות של הערך עצמו) ובדקו תפיסות לאורך זמן בהשוואה לדעות שנחשבות ימניות בביטחון ובכלכלה, וראו שההשפעה של "ישראל היום" על ה"ימניות" של הקוראים באה לידי ביטוי בתחום הבטחוני אבל לא בתחום הכלכלי (בקישור של לאטמה שלא פעיל וחבל, כי הוא מסקרן, נראה שהם מתייחסים לזה שבחלק מההיבטים ישראל היום בכלל לא נוטה ימינה. מעניין אם זה הכלכלה). כאמור בתקציר העריכה שאני כתבתי, אני חושב שזה יהיה מדויק יותר להתייחס לזה כלשהו לספציפיות של ההשפעה ולא סתם כססמא "נטייה ימינה". אני "מחזיק ממך" אחד שמיטיב להתנסח ואשמח לדעת אם יש לך הצעה כזו או אחרת להתייחס לכך באופן שהוא יותר ברור - שאנשים לא קראו "ישראל היום" ובהכרח הפכו בממוצע ל"ימנים"/"ביביסטים"/ססמא, אלא שזה בא לידי ביטוי בין היתר בהשקפת עולם ביטחונית ימנית יותר. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 15:05, 21 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]

סליחה שעדיין איני מבין, איך הם יודעים כיצד השפיע העיתון על הדעות של הקוראים, מעבר לניתוח דפוסי הצבעה (מדד בעייתי כשלעצמו)? נרו יאירשיחה • ג' בחשוון ה'תשפ"א • 18:05, 21 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]
נרו יאיר, תודה על הרצון הטוב. עיינתי גם במחקר עצמו לוודא את מה שחשבתי. מתואר בפרק mechanisms בעמודים 33-29 שבדקו את עמדת הנבדקים מול נושאים שונים, שסווגו לביטחוניים או כלכליים (להבנתי מהכתבה זה בוצע בהשוואת ימין/שמאל מול מצעי מפלגות) ומציגים לנבדקים שאלות עמדה כמו סיכוי לשלום עם הפלסטינים, נכונות לוותר על דברים עבור הסכם, פינוי התנחלויות וכדומה מצד אחד - ומצד שני תמיכה ברעיונות של סוצאיליזם ושוק חופשי. הם ציינו שם ספציפית שהייתה תזוזה אמנם בעמדות הביטחוניות לאורך זמן, אולם לא בעמדות הכלכליות. כאמור, לדעתי, מתוך שאיפה בויקיפדיה להתעלות מעל השיח השטוח של "ימין" / "שמאל", אני חושב שחיוני לציין חידוד כזה, ששינוי העמדות היה ב"ימין ביטחוני". מקווה שההסבר עכשיו ברור יותר. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 00:03, 25 באוקטובר 2020 (IDT)[תגובה]
קראתי את הכתבה בהעין השביעית ועדיין איני מבין מהי המתודולוגיה בנושא הזה. הם בדקו עמדות של קוראים לאורך זמן והסיקו כיצד הקריאה השפיעה עליהם? אם כן, בכמה קוראים מדובר ומהו גודל קבוצת הביקורת? אשמח אם תיתן לי קישור, כולל המקומות שבהם הם עוסקים בקבוצת הביקורת ובעמדות שלה. נרו יאירשיחה • ז' בחשוון ה'תשפ"א • 10:04, 25 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]
היי נרו יאיר, המחקר מצורף להורדה במורד הכתבה (איך אני אוהב כלי תקשורת עצמאיים עם השקיפות-מקורות שלהם) ואתה מוזמן לבדוק את המספרים והמתודולוגיה. בכל אופן לדעתי חיוני לציין למה הם מתכוונים כשהם אומרים "ימין", כי בשיח הרדוד הרווח יש למילה הזו כמה משמעויות שונות. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:15, 28 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]
שומאי, א. לא צריך לתייג אותי בדיון שוטף. ב. אין לי יכולת לקרוא 65 עמודים. מבין שקראת אותם, בבקשה תסביר לי איך הם יודעים שישראל היום הביא לשינוי בהצבעה, ואיך הם יודעים שיש שינוי ביטחוני ולא כלכלי. הרי לא מספיק לשאול קוראים על הדעות שלהם, ואפילו לאורך זמן, כי הרי יש הרבה מאוד דברים שמשפיעים על הדעות. ג. שואל שוב אם יש שם קבוצת ביקורת, כיצד נבחרה ומה גודלה. נרו יאירשיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"א • 09:40, 29 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]
לא קראתי את מרבית הדו"ח. הנושא סביב המשפט הרלוונטי נבחן, להבנתי, אכן על ידי תשאול עמדות, כאשר משווים בין אזורים בהם מחולק ישראל היום באותם השנים לבין אזורים בעלי מאפיינים דומים בהם לא חולק ישראל היום באותם השנים. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 10:22, 29 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]
זה העיתון הכי נפוץ בישראל, באילו אזורים הוא לא מחולק?! במגזר החרדי והערבי? גם ביישובים קטנים רבים עובדים בערים גדולות ומקבלים שם. כל העסק נשמע מוזר. נרו יאירשיחה • י"א בחשוון ה'תשפ"א • 11:29, 29 באוקטובר 2020 (IST)[תגובה]
זה בכל זאת כנראה המחקר הכי גדול שנעשה על העיתון הספציפי הזה וההשפעה שלו. בכל אופן, בשורה התחתונה זה חידוד שמשמעותו שעל פי המחקר התשובה לשאלה "האם ישראל היום מוטה ימינה" היא לא "כן!" אלא "בגדול כן, אבל תלוי". הייתה לי תחושה שזה יהיה חידוד שדווקא ימצא חן בעיניך, אבל אני מניח שיש הפתעות. אישית חידוד ספציפי זה של חצי משפט לא קריטי עבורי ברמה שאני אתעקש על זה פה עד כדי כך, גם אם לדעתי זה מעלה את הרמה של הערך ובאופן כללי מדובר בהרגל שכדאי לנו לאמץ, אבל בהתחשב בפער הקטן בין הגרסאות, אני מניח לנושא לעת עתה. איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 18:50, 1 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
השומאי, אתה לא עונה לשאלה שלי, שהיא בעיניי העיקר. אם אתה רוצה לעבור לדעות אישיות, לי ברור שישראל היום ימינה מרוב התקשורת הישראלית, הנוטה שמאלה. עבור שמאלנים זו הטיה, עבור ימניים איזון. נרו יאירשיחה • ט"ז בחשוון ה'תשפ"א • 15:54, 3 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]
אכן לא הגבתי ישירות לתוכן דבריך, כי התחלתי לקבל את הרושם שהסיכוי לפרודוקטיביות מהדיון נמוך, וההבדל שאני מציע לא כזה גדול, וזה מהסיטואציות האלו שיש שאומרים עליהן "לכו לכתוב ערכים". איש השום (Theshumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 16:47, 3 בנובמבר 2020 (IST)[תגובה]