שיחה:כורש

הסבר להעברה

העברתי את הערך ל"כורש השני", על-מנת להבדיל אותו מכורש הראשון, שכרגע עדיין אין לו ערך, אבל בהחלט ראוי שעוד יהיה. טיפש ט"ו בשבט 17:49, 12 דצמבר 2005 (UTC)

החזרתי את הערך לשם כורש, משום שכאשר בני אדם אומרים "כורש", הם מתכוונים לכורש השני. יש כעת 40 קישורים לכורש, ואני מעריך שכולם מתכוונים לכורש השני. כאשר ייכתב הערך כורש הראשון, ניתן הפניה אליו באמצעות תבנית:פירוש נוסף בראש הערך כורש. ראה הסבר מפורט בויקיפדיה:פירושונים. גם באנציקלופדיה העברית מופיע הערך המקביל תחת השם "כורש". דוד שי 20:44, 12 דצמבר 2005 (UTC)

אני מקבל את הדין. טיפש ט"ו בשבט 21:49, 12 דצמבר 2005 (UTC)

• הערה: אזכור האנבסיס יכול להיות מטעה בהקשר זה היות ומדובר שם על מנהיג אחר הנושא את אותו השם. לא ידוע לי אם כורש השני מוזכר באנבסיס אז לא כתבתי על זה כלום ורק ציינתי שהכורש המרכזי בסיפור הוא מישהו אחר. רצוי שאילן גבוה יתקן את זה אם יש צורך

אסף 12.11.6 20:13

הורדתי את האזכור לכסנופון לחלוטין, מכיוון ששהוא כלל אינו מקור היסטורי לחיי כורש. הכירופדיה הוא חיבור בדיוני ולא היסטורי, והאנאבסיס אינו עוסק כלל בתקופתו של כורש. טיפש ט"ו בשבט 21:02, 14 בנובמבר 2006 (IST)

לעניות דעתי (ותסלחו לי אם אני טועה), הרודוטוס לא היה יכול לכתוב על אלכסנדר מוקדון...

השפעתו בתרבות המערבית

יש עוד מלא אני פשוט לא זוכרת...--Setareh1990 - שיחה 18:12, 8 במרץ 2015 (IST)

החזרת עריכה

, מחזירה את העריכה הקודמת בתוספת מקורות. --Setareh1990 - שיחה 13:43, 19 במרץ 2015 (IST)

העריכה שלך איננה מדויקת. אסביר מדוע:

• היה כתוב: " סיבה נוספת לתמיכתו בהחזרת היהודים ליהודה היא כנראה רצונו לחזק את הגבול עם מצרים וליצור חיץ אשר ימנע פלישה מצרית" את כתבת: "סיבה נוספת לתמיכתו בהחזרת היהודים ליהודה היא כנראה רצונו לחזק את הגבול עם מצרים וליצור חיץ אשר ימנע פלישה מצרית" - עריכה זו שגויה (שינית "יהודה" ל"ממלכת יהודה") ממלכה בשם "יהודה" חדלה מלהתקיים זמן רב לפני שכורש יזם את הצהרתו ולא חזרה לאוויר העולם אף פעם. הממלכה היהודית העצמאית הבאה בתור היא "ממלכת החשמונאים" ולא ממלכת יהודה. לכן, עריכה זו שגויה ויש לבטלה.

לאחר עריכה קטנה זו הוספת פרק שלם שגם בו יש בעיות והינה הן:

• הוספת: "ישנם הטוענים כי כורש התיר ליהודים לחזור לארץ ישראל להקים מחדש את הממלכתם ואת בית המקדש השני על-מנת להציב פרוקסי שיפריד בינו לבין המצרים, שנמנו בין אויביו הגדולים." וקישרת ליוטיוב בתור מקור. אסור לקשר לסרטון זה ביו טיוב כי הוא מפר זכויות יוצרים. לגבי עצם הטענה: חזרת כבר על מה שנאמר לעיל. הטענה הזאת חלשה ודורשת הרחבה, תוך ציון הצהרות דומות שניתנו על ידי כורש ומלכי פרס האחרים. יש להזכיר גם את המדיניות הפרסית כלפי בני דתות אחרות. זה יתן את הרקע המתאים למתן ההצהרה. היות שהערך עוסק בכורש ולא בהצרה, די בתמצית הדברים. בכל אופן, הטענה הזאת לגבי הקמת פרוקסי (מילה שעדיף לא להשתמש בה כשיש חלופה עברית ראויה - למשל מדינת חסות או מדינת לווין) נגד מצרים לא ממש מחזיקה מים כי מצרים היתה מדינה חלשה מאוד בתקופה זו. בכל אופן, העניין דורש חידוד. כך או כך בשום פנים ואופן לא ניתן להשתמש בסרטון.
• את מוסיפה וכותבת " ישנם אחרים הטוענים כי כורש אפשר ליהודים לחזור על-מנת למנוע איחוד ואחריה התמרדות של השבטים והמדינות האזוריות (שסבבו את ארץ ישראל)" מי הם ה"אחרים"? התמרדות של אילו מדינות ושל איזה שבטים שסובבו את ארץ ישראל וכיצד הקמת יישות יהודית בחסות פרסית בארץ ישראל תמנע את הדבר? לא ברור מהטקסט ונראה לי שגוי מן היסוד. מה שמבטיח את שליטת האימפריה הוא חילות מצב פרסיים (שאכן הוצבו במקומות אסטרטגיים) ולא החזרת יהודים. בכל אופן, בלי מקור ראוי אין מה לעשות עם הטענה הזאת וגם אותה יש למחוק.
• אילוף הסוס - מדובר בקוריוז שאין טעם להזכיר פה. אבדוק במקורות שציינת מה בדיוק כתוב בהם, אבל בוודאי שסיפור אילוף הסוס הוא לא בגדר "השפעה מהותית על העולם היווני-רומי". כשלא מדובר בטכניקת אילוף כללית שהייתה נפוצה בכל האזור והוא מייסדה אלא סיפור קטן שנכתב בשולי הדברים.
• הטענה ההבאה שלך "העמדת כבישים, דרכים ואכסניות דרכים בחסות המלך, בעזרתם הרצים יכלו לנוח ולהחליף בנקודות המעבר סוסים. העמדת מבנים אלו אפשרו הפצת הצווים והחוקים, באמצעות רצים, באופן מהיר ויעיל לכל קצוות הממלכה" איננה מדויקת. מהערך כביש: "כביש הוא נתיב תחבורה סלול - לרוב באספלט או בטון - המשמש לתנועת כלי תחבורה. " - פרסים לא בנו כבישים. פרסים בנו דרכים בלבד ואי אפשר לדבר על כבישים. גם כאן צריך לבדוק מה בדיוק הוא עשה בתחום זה. מי יזם את בניית דרך המלך ומי השלימה. האם כורש או מי מיורשיו.
• טענה הבאה: "העמדת טועם מלכותי שיטעם מצלחת המלך לפני המלך, מחשש לרעל." היא טריוויאלית. שולטים רבים נהגו כך. חלקם חיו לפני כורש וחלק אחר אחריו. אין בזה שום דבר מיוחד.
• טענה נוספת: " סיפורו היווה אבן פינה לשיטות הנהגה ושלטון. ומאוחר יותר גם היה מבין הספרים שהיוו השראה לכתיבת הנסיך." נראית לי לא מדויקת בכלל. עיון במקור שציינת לא מלמד שניתן להסיק ממנו את הטענה הנ"ל. יש לי את הספר שאמור לתמוך בטענה שלך, פתחתי בעמוד הרלוונטי (פרק Portrait of Cyrus) ולא ראיתי היכן בדיוק נטען מה שנטען. אשמח אם תוכלי להעתיק לדף השיחה את הקטע המדויק שאת מסתמכת עליו בכתיבתך כי אני לא רואה אותו בספר כשהוא מונח לפני.

היות שעריכתך שגויה בחלקה (למשל כמו במקרה של ממלכת יהודה), מיותרת בחלקה (כמו במקרה של הטועם המלכותי) ולא מדויקת בחלקה (פירטתי לעיל), ביטלתי אותה. אני מבקש שלא תחזירי את הדברים לערך ללא דיון מסודר בדף שיחה. גילגמש • שיחה 15:16, 19 במרץ 2015 (IST)

אבל למה לבטל את העריכה אם הרוב נכון? למה לא להעיר על הדברים שאתה חושב שהם שגויים ואז לתקן אותם?

זה ממש לא מובן לי.. הרבה יותר קל לתקן אח"כ מאשר להחזיר את כל התוכן.--Setareh1990 - שיחה 15:24, 19 במרץ 2015 (IST)

כי רוב הטקסט לא נכון או לא מדויק. במקרה אחר (למשל בערך תמיסטוקלס) שבו רוב הטקסט היה נכון לא ביטלתי, אלא ערכתי לצורה המקובלת אצלנו. במקרה הזה רוב התוספת היא לא טובה והסברתי לעיל מדוע. גילגמש • שיחה 15:25, 19 במרץ 2015 (IST)

לגבי הנקודות אתייחס לפי הסדר:

1. מקבלת.

2. לא שמתי לב שזה כבר היה כתוב.

3. לצערי לא זוכרת מי כתב את זה ואיפה קראתי על זה. אבל לפי מה שאני זוכרת; ישנם הטוענים שישראל כיום, בחסות האו"ם ובריטניה (עם הצהרת בלפור) היא כממלכת יהודה, לאחר הצהרת כורש שהעמיד כורש כחסום גיאוגרפי לאיחוד השבטים הערבים (מקביל לסוריה, לבנון, מצרים, ערב הסעודית, תימן, ירדן... ואיך שלא קראו להם אז) ששכנו באזור. הקמת ישות יהודית תהיה חיץ גיאוגרפי.

לא שגוי, אולי זה מופיע בטקסטים בערבית אני פשוט לא זוכרת בדיוק איפה. נכון שמה שמבטיח את שליטת האימפריה הוא חילות מצב פרסיים (שאכן הוצבו במקומות אסטרטגיים). אך מי יזהיר על המצב/הסכנה? ומי יהיה הקורבן הראשוני לספוג את המכה המשמעותית במקרה שזה אכן יקרה? החילות פרסיים (מנהיג גדול לא יעמיד את חילותיו בסכנה שכזו וינסה כמה שיותר להימנע מזה..)

4. אילוף הסוסים - ברור שזה כן רלוונטי וחשוב... זה היה פרצת דרך ענקית בקדמה באותה התק' (במיוחד באירופה שעד אז בכלל לא השתמשו בסוסים ולא ידעו איך לאלף אותם לרכיבה), כשזה גם מה שאפשר לאלכסנדר בסופו של דבר לנצח את האימפריה הפרסית כי הוא השתמש בחייל פרשים קל (ללא מרכבות) ענקי (בתוספת השריונים היוונים), בעוד הפרסים המשיכו להילחם בשריונות קלים ומרכבות כבדות דבר שהוביל להבסתם.

5. צודק זה היה דריוש הראשון (איכשהו אני תמיד מתבלבלת בין ה-2, מודה), אח"כ תיקנתי. נכון היה טעות בניסוח הייתי צריכה לכתוב דרכים, טעות שלי. בכל מקרה זה היה סוג של אספלט וזה היה הכי התחלתי שיש, אבל הם אלו שהמציאו את זה וזה מה שהביא ואפשר את הסחר הבינלאומי ואחזקה באימפריה ענקית דרך העברת הודעות והחלת הצווים. כמו גם הזזת חילות.

6. לא היה אף אחד שעשה את זה לפני כורש. הרבה קראו את הקסירופדיה (כפי שאתה מעדיף לכנותו), הושפעו ולמדו מזה.

7. האמת שהשתמשתי במקור שהופיע בערך באנגלית של הקסירופדיה . ובכל מקרה זה לגמרי הגיוני כי היוונים והרומאים פשוט התבססו על שיטות השלטון והבירוקרטיה שנלמדו בקסירופדיה ובמהלך כיבושו של אלכסנדר את הממלכה האחמנית.

אנסה למצוא מקור ללא הפרת זכויות יוצרים שמביא את הסרטון שניסיתי להוסיף ואחזיר אותו.

בבקשה פעם הבאה פשוט תבקש הבהרה, ואם מקס' אני טועה אני אתקן או אמחק...

זה פשוט ממש התעללות לנסות לשחזר אח"כ את הערך, במיוחד אם מישהו בינתיים הוסיף או ערך משהו בערך.--Setareh1990 - שיחה 16:02, 19 במרץ 2015 (IST)

שאלה: המקור הזה של ערוץ היוטיוב של נשיונל ג'יאוגרפיק עצמו, הוא בסדר לשימוש (ללא חשש להפרת זכויות יוצרים)? (בתודה מראש Setareh1990 - שיחה 16:08, 19 במרץ 2015 (IST))

אתייחס רק לחלק מהדברים:

מבחינה צבאית, החיילים הם אלה שמגינים על האימפריה. הם מוצבים בכוונה תחילה באוזרים מסוכנים כדי שדווקא הם ולא מישהו אחר יתמודד עם הסכנה. אין סיבה להניח שדווקא בפרס העתיקה המצב היה שונה. מי שצריך להתריע על סכנה הוא מודיעין צבאי, שהיה נפוץ גם בעת העתיקה.

לגבי הסוסים - מה בדיוק הטענה שלך? אולי תכתבי אותה בצורה מפורשת וכך ניתן יהיה להתייחס בצורה רצינית יותר.

קירופדיה (ולא קסירופדיה) הוא לא המקור האמין ביותר שיש. הדבר מופיע, בין היתר, בספר שכבר השתמשת בו (ההוא של הוצ' קמברידג').

לגבי העתקת שיטות ממשל - אני לא רואה בזה שום הגיון. ביוון היו צורות שלטון רבות, שנוצרו על בסיס מקומי. אני לא מבין איזו שיטה בדיוק העתיקו היוונים מהפרסים.

לגבי השאלה שלך - אני חושב שכן, צריך לבדוק. מותר להשתמש רק בסרטון שמופיע בערוץ רשמי. נראה שזה אכן שייך לערוץ רשמי של נשיונל ג'אוגרפיק. כאן יש להזכיר שנשיונל ג'אוגרפיק הוא מקור מאיכות בינונית (לפי: ויקיפדיה:ביבליוגרפיה#איכותם של המקורות - לכל היותר דרגה 3). כלומר, זה לא משהו שאפשר לבסס עליו ערך שלם. צריך מקור מוצק (דרגה 1 הוא הכי טוב אבל במקרים מסוימים אפשר גם דרגה 2). למשל הספר של קמברידג' הוא ללא ספק מקור דרגה 1 ואין בעיה להסתמך עליו, אבל כמובן לצטט אותו במדויק. בשום פנים ואופן אין להעתיק מקורות מוויקיפדיה זרה בלי לעיין בהם. הדבר אסור בהחלט ומהווה עבירה על הנהלים. לראיה - הטענה שטענת לא מופיעה בספר המצוטט במקום שבו חשבת שהיא מופיעה. עליך לבדוק בעצמך כל מקור ומקור ולא להעתיק סתם כך. לגבי מקורות שהוספת - אין טעם להוסיף ספרים בני 100 ו150 שנים. גילגמש • שיחה 16:22, 19 במרץ 2015 (IST)

אני לא מכניסה את כל מה שאני מכניסה כעובדות היסטוריות. חלק מהדברים שאני מזינה אני מזינה כדי שהערך יכלול גם התייחסויות לגבי תפיסות של תרבויות ועמים שונים על הדמות או העניין ההיסטורי (שגם הם מאוד חשובים ואינציקלופדים - כמו במקרה הזה, שנראה לי מאוד רלוונטי וענייני להכניס את ההתייחסות הזו). ובגלל זה אני רושמת ל"פי תפיסתם של"... או "בסיפורים".. או "במיתוסים"...וכו' וכו'...

מה שכורש עשה היה נורא נחמד לעם היהודי, אבל אני בספק גדול אם הוא עשה את זה רק כי היה נחמד ליהודים. היה מאחורי זה עניין אסטרטגי כפי שפירטתי.. הוא לא ציפה שהיהודים יגנו על האימפריה שלו, אלא ציפה שהם יהיו חלוצים בהגנה על אדמתם שהושבה לידיהם בחסד (כדי לא לאבד אותה שוב) וזה בלי שום קשר לנאמנות לפרס. ויהדפו את המצרים כמו יתר השבטים השוכנים בסביבה למספיק זמן עד שהוא יוכל לאסוף את מלוא הכוחות הפרסים (למשל אחרי הקרב באתונה ומרתון של דריוש הראשון לקח שנים עד שחשיארש הראשון חזר לקרב סלמיס)

לגבי הסוסים הטענה היא שבעקבותיו של כורש ובעקבות הסיפור שלו (גם אם דמיוני בגרסתו) שהופץ דרך קסנופון למדו האירופאים איך לאלף סוסים ולהשתמש בהם לרכיבה. לכן יש לו חלק משמעותי בהתקדמות בתחום הזה באירופה. כשהספר שלו המשיך להיות מקור להדרכה בתחום הזה גם אלפי שנים מאוחר יותר. - נראה לי לגיטימי לגמרי שיקבל את הקרדיט על זה.

אני ממש לא אוהבת את המינוח קירופדיה כשם לספר של קסנופון. זה נשמע ממש מעוות ורע בעברית, אני חושבת שצריך תרגום אחר לשם. בערך בפרסית הוא מופיע תחת "کوروش‌نامه" כורשנאמה, נראה לי שאאמץ את המינוח וכשאבנה את הערך אתן לו את השם הזה.

לגמרי מסכימה שהוא מקור היסטורי לא כ"כ אמין אבל זה לא באמת משנה כי על סמכו נבנו תרבויות שלמות. התוכן בו זה מה שחשוב.

הם לא העתיקו את שיטות הממשל המקומיות אלא את השיטות ממשל האימפריליות, כמו השארת הדתות, מנגנוני הממשל והשליטים המקומיים. כמו גם הם העתיקו את מנגנוני המשפט והדין של הפרסים.

תודה אוסיף את הקישור לסרטון מהערוץ של נשיונל ג'יאוגרפיק. ולמה לא להוסיף ספרים מלפני 100-150 שנה? הם הכי מעניינים...--Setareh1990 - שיחה 18:49, 19 במרץ 2015 (IST)

אנחנו מוגבלים לקונבנציות מדעיות. אם מקובל לקרוא לספר במחקר "קירופדיה" (כמו שקרה לו קסנופון) אז גם אנחנו חייבים לאמץ את שמו כפי שהוא מוכר בציבור. לגבי אילוף הסוסים - את טוענת שרכיבת הסוסים הגיעה לאירופה לאחר שהתחילה בפרס? זאת הטענה המרכזית שלך לגבי אילוף הסוסים?

לגבי ספרים ישנים - המחקר מתקדם, גם אם לאט. ספר מלפני 100 שנים בדרך כלל מיושן מאוד ויצאו כבר ספרים חדשים טובים יותר. אין באפשרותנו לתת סקירה מקיפה של ספרות, שכוללת במקרים רבים מאות אלפי ספרים. אנחנו מפנים לספרים החשובים והבולטים ביותר בתחום. לגבי הסרטון, אשאל את דרור. הוא מבין בענייני זכויות יוצרים יותר ממני. כמו שאמרתי, על פניו, אין הפרה. גילגמש • שיחה 18:54, 19 במרץ 2015 (IST)

Setareh1990, הגיעה תשובה מדרור אבי: הסרטון אסור לשימוש. גילגמש • שיחה 18:56, 21 במרץ 2015 (IST)

לגבי הסוסים, בערך, רעיון הרכיבה על אוכפים וישירות על הסוסים (ללא מרכבה) הגיע מאיראן (או לפי החשד שלי מסין - אבל עדין לא יצא לי לחקור את זה עד לשם, מאוד מסובך לקבוע מי השפיע על מי במקרה של סין ואיראן) ורק אז עבר לאירופה דרך סיפורו של כורש. כמו כן, שיטות האילוף שהם משתמשים בה עד כיום זהה לזו שנלמדה מכורש, שכן ספרו של קסנופון הוא המוביל בנושא.

לגבי הסרטון גם אי אפשר להוסיף אותו כקישורים חיצוניים, למטה כסוג של ראו גם? (לא התכוונתי להשתמש בו כמקור מידע, את המידע שהעלאתי אני מכירה ממקורות אחרים שקראתי לפני כמה שנים, בלי קשר לזה. אבל בגלל שדי קשה לי להיזכר אילו ספרים הם היו, חשבתי שאולי הסרטון הזה יוכל לבסס את זה חלקית).

לעניות דעתי מאוד חשוב להבין את ההשפעה של הספרים והסיפורים האלו, כמו גם הגרסאות השונות שיצאו במהלך הדורות, בהיסטוריה ובתרבויות השונות. לא רק כי הסיפורים (הן במקרה של כורש והן של אלכסנדר) היו משמעותיים ביותר בזמנם, אלא כי הם המשיכו להשפיע גם דורות אחרי זה; על אנשים, טקטיקות מלחמה, צורות משטר, רעיונות, זכויות אדם, יחס לנשים, יחס לשחורים, גזענות, אימפריליזם ועוד... אולי באמת יותר הגיוני לכתוב על זה ערך חדש ולא להכניס את זה לתוך הערכים המדעיים הקיימים.

בכל מקרה, לאור זאת שאני רואה שאתם סופר רציניים לגבי המקורות וכי לצערי לא סיכמתי כל מה שאי-פעם קראתי עם הפניות לספרים ולעמודים המדוברים, נראה לי שלבינתיים אני באמת אפרוש מהעריכה בנושאים הקשורים לאלכסנדר וכורש, שכן כרגע אני עוסקת בנושאים אחרים לחלוטין מזה. וכשאתפנה בסיום שנת הלימודים לקרוא ולעבור עליהם מחדש אעלה את כל מה שרציתי עם ההפניות המתאימות. "Don't worry I'll be back, Hopefully I wouldn't forget" :-)(Setareh1990 - שיחה 17:02, 22 במרץ 2015 (IST))

Setareh1990, הבנתי את מקור הטעות שלך. ראשית, לא מדובר במרכבה. מרכבה היא כלי תחבורה דו אופני או ארבע אופני המשמש להסעת אדם אחד או יותר בעזרת סוסים הרתומים לכלי זה. למעשה מדובר בסוג של עגלה או מריצה. את מתכוון לארכוף. הארכוף הגיע בשלב מאוחר בהרבה. כנ"ל לגבי האוכף. האם תרשי לי לשלוח לך עבודת מאסטר בנושא שימוש בסוסים בחיל הפרשים ביוון העתיקה? כמו כן, ברשותי ספרות נוספת, שאשמח לחלוק איתך, גם בנושא שימוש בסוסים במלחמה וגם מקורות אחרים. אל תהססי בבקשה לפנות אלי לקבלת מקורות. המקורות שאוכל לשלוח לך הם בדרך כלל באנגלית והם יעזרו לך רק אם את בקיאה בשפה זו. גילגמש • שיחה 17:09, 22 במרץ 2015 (IST)

במחשבה שנייה לאחר שקראתי פעם נוספת את מה שכתבת, אני חושב שעדיף לתת לך ספרות בנושא הצבא האשורי. רכיבת סוסים לא הגיעה למזרח התיכון מהפרסים, אלא ממלכת אוררטו (אזור אגם ואן) ומשם לאשור ומשם לכל האזור. זה המסלול המקובל במחקר. הפרסים הם תופעה מאוחרת בהרבה. אני מציע לך לעיין בספרות העוסקת בצבא אשורי וצבא של אוררטו. אני מניח שהדברים כתובים בערכים הרלוונטיים. אם בכל זאת תרצי, אשמח לשלוח לך את עבודת המאסטר שציינתי בלי קשר לזה. גילגמש • שיחה 17:24, 22 במרץ 2015 (IST)

תודה רבה, אין לי בעיה עם אנגלית, וממש אשמח :-) [אבל שוב כנראה אקרא את זה רק עוד זמן מה].

סתם הערה, הסתכלתי עכשיו על אזור אוררטו ואשור ושניהם נמצאים באזור שמאוחר יותר הרכיב את האימפריה הפרסית; אוררטו יותר מאשור. (Setareh1990 - שיחה 17:35, 22 במרץ 2015 (IST))

זה לא מדויק. אוררטו היא הגוף שממנו התפתחה ארמניה העתיקה (הכוונה לארמניה הגדולה) הגרעין של הממלכה האחמנית הוא הרבה יותר דרומי-מזרחי מהאזור הזה. בכל אופן, הופעת הפרסים האחמנים במזרח התיכון מאוחרת בכמה מאות שנים להופעת חיל הפרשים בצבאות המזרח התיכון. לגבי קבלת ספרות: עליך להדגיר את המייל שלך במערכת (אני חושב שעושים את זה דרך ההעדפות) ולשלוח לי מייל. אחזיר לך תשובה עם קובץ מצורף. עליך לומר במפורש איזה חומר את רוצה ואשלח לך. בכל מקרה, אני מתמצא היטב בהיסטוריה צבאית וכתבתי מאות ערכים בנושא זה בוויקיפדיה והייתי שותף לעריכתם של אלפים אחרים. אז אם יהיו לך שאלות בהיסטוריה צבאית, כמו למשל נושא שימוש הסוסים בלוחמה, אשמח לסייע. גילגמש • שיחה 17:46, 22 במרץ 2015 (IST)

שינוי השם לכורש הגדול

שלום, מבקשת לשנות את שם הערך לכורש הגדול. סיבות: (1) כך מופיע הערך באנגלית. (2) הוא בנה את האימפריה הגדולה והחזקה ביותר הראשונה בהיסטוריה. (3) אם אלכסנדר הגדול מופיע כגדול בוודאי שלכורש גם מגיע.--Setareh1990 - שיחה 14:00, 19 במרץ 2015 (IST)

בעברית הוא מוכר בשם "כורש" ולא "כורש הגדול". אבקש את משתמש:דוד שי להעיף מבט בערך אודות כורש באנציקלופדיה העברית להשוואה. אין לי את האנצ' הזאת, אבל אני בטוח שגם שם השם הוא "כורש" ולא "כורש הגדול". הדוגמה של האנצ' העברית יכולה לסייע בפתרון הסוגיה. גילגמש • שיחה 14:53, 19 במרץ 2015 (IST)

אם מתבססים על האנציקלופדיה העברית לשם הכרעה, אז גם את השם של אלכסנדר הגדול צריך להחליף לאלכסנדר מוקדון (שכן כך הוא מופיע שם).--Setareh1990 - שיחה 15:19, 19 במרץ 2015 (IST)

לא מתבססים בה להכרעה. מדובר ביצירה מיושנת מאוד ואין אפשרות להשתמש בה להכרעה, אך אפשר לבדוק מה כתוב שם וזה יכול לעזור בדיון. באיזה מקור עברי נכתב שמו של כורש כ"כורש הגדול"? גילגמש • שיחה 15:20, 19 במרץ 2015 (IST)

בדקתי עכשיו ויקיפדיות זרות: חלק קוראות לו "כורש הגדול" וחלק סתם כורש או כורש השני וכו' (בלי גדול). גילגמש • שיחה 15:30, 19 במרץ 2015 (IST)

סבבה, אותו הדבר על אלכסנדר מוקדון... כיום כולם קוראים לו אלכסנדר הגדול, ככה גם על כורש, היום קוראים לו כורש הגדול ולכן הגיוני שגם את שמו נשנה לכורש הגדול... --Setareh1990 - שיחה 15:32, 19 במרץ 2015 (IST)

איפה קוראים לו כך? זאת הייתה השאלה המקורית שלי. גילגמש • שיחה 15:33, 19 במרץ 2015 (IST)

קוראים לו ככה בכל המקורות לקריאה נוספת שהוספתי לעריכה שביטלת (בערך החל מ-1800). --Setareh1990 - שיחה 16:06, 19 במרץ 2015 (IST)

אני לא בהכרח מתנגד לשינוי השם. נמתין לתגובות נוספות, כמקובל. גילגמש • שיחה 16:10, 19 במרץ 2015 (IST)

באנציקלופדיה העברית שם הערך הוא "כורש", ומיד אחר כך כתוב "המכונה 'הגדול'".

אני מכיר אותו רק בשם "כורש". דוד שי - שיחה 22:07, 19 במרץ 2015 (IST)

למיטב הבנתי, השם 'כורש הגדול' לא מקובל בקרב דוברי העברית (הרבה פחות מאלכסנדר, למרות שגם שם יותר נפוץ 'מוקדון'). לכן אני חושב שגם אם הספרות הלועזית מכנה אותו 'הגדול', עדיף להיצמד לגרסה העברית ופשוט לשים הפניה מהשם 'כורש הגדול' ל'כורש'. בן עדריאל • שיחה • כ"ט באדר ה'תשע"ה 22:16, 19 במרץ 2015 (IST)

נגד השינוי. כורש לא צריך את התוספת גדול. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה כבר שנה רביעית 23:09, 21 במרץ 2015 (IST)

משוב מ-22 באוקטובר 2020

תודה רבה זה עוזר לי מאוד למידע לעבודה שלי הביסטוריה הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
79.178.110.126 20:42, 22 באוקטובר 2020 (IDT)

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר בכורש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

• http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10620 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20080411150639/http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10620 לכתובת המקורית.

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 12:24, 16 בנובמבר 2022 (IST)