שיחה:כל נדרי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נוסח כל נדרי אצל הספרדים[עריכת קוד מקור]

ישנם שלושה נוסחים ספרדיים, זה שהובא הוא העתיק, הובא גם בדפוסי ליוורנו וכו', ומקובל בחלק מהקהילות. יש עוד שני נוסחים המכילים את העתיד בנוסף לעבר, שלא הובאו כאן. גם לגבי הנוסח שהובא, יש הגורסים את המשפט "ומיום כיפורים זה עד יום כיפורים שיבוא עלינו לשלום" ויש שאין גורסים אותו (וזה המנהג העתיק יותר, שהשתמר ככל הידוע לי רק במערב אירופה). אסי אלקיים 18:43, 22 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

מחקתי את התרגום, כיוון שלאחר הבאת הנוסח האיטלקי אין בו צורך, אם בכל זאת מישהו חושב אחרת שיציין. אסי אלקיים 23:27, 21 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

בקהילה קטנה בארגנטינה היה סכסוך בין 2 יהודים , שפנו לרב הקהילה לישב בניהם את הסכסוך , ו2 הצדדים נדרו נדר להתפלל יחד ביום הכיפורים , להקריא בבית הכנסת את ההסכם שהושג בניהם , להתרת נדרים , ומשם זה נדד לספרד Arie amos - שיחה 09:37, 30 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

כמה שאלות אגב קריאה[עריכת קוד מקור]

  • "התפילה מוזכרת בתלמוד" - אני לא בטוח. ראיתי בשבת קכז ע"ב על אדם שחכמים התירו לו את כל נדריו, אבל זה לא נראה לי אזכור לתפילה. בכל מקרה, כדאי לציין את המקום.
  • "ייתכן שנוסח זה הוא הנוסח המקורי, כפי שנאמר בבבל" - למדתי בזמנו שהדעה המקובלת כיום במחקר היא שמקור התפילה דווקא לא בבבל. כדאי לבדוק.
  • "הספרדים מקפידים להגות את הכף במילה 'כל נדרי' כקמץ רחב ולא כקמץ קטן" - משתמע מזה כאילו יש עדות שהוגות את המילה כָּל בקמץ קטן, וזה הרי לא נכון. אני מציע את הנוסח: "המילה כָּל היא מילה ארמית, והקמץ בה הוא קמץ רחב לפי אותן מסורות המקיימות הבחנה בין קמץ רחב לקטן. ואכן הספרדים בתפילתם הוגים kal. ההגייה kol, הרווחת בציבור, מקורה במסורת ההגייה האשכנזית, שאינה מבחינה בין קמץ רחב לקטן". שי ה. 11:02, 21 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
לגבי ההערה השלישית זה לא לחלוטין מדוייק, כי יש קטעים בארמית שהספרדים הוגים בהם כל בקמץ קטן, למשל "לעלא מן כל ברכתא" שבקדיש (למעט מספר בודד של קהילות שהוגה גם שם בקמץ רחב). כמו כן יש מעדות המזרח (לא ספרדים, ושמא גם ספרדים?) שהוגים kol nidre למרות שהם מבדילים בין קמץ רחב לקטן, למשל הבבלים, יהודי קוצ'ין ויתכן שעוד קהילות. אסי אלקיים 22:08, 22 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]
תודה רבה, השכלתי! שי ה. 17:32, 23 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

אינה תפילה[עריכת קוד מקור]

תיקנתי בערך מספר תיקונים יהודיים. ראשית, תפילת ערבית אינה נאמרת ב"ערב" יום הכיפורים, אלא ב"ליל" יום הכיפורים. ההבדל מובן לכל מי שמכירת את הטרמינולוגיה היהודית. שנית, מעולם לא שמעתי שמישהו מתייחס לכל נדרי כתפילה. --ג'יין רו 21:04, 22 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

בוודאי שזו תפילה. בזמן התפילה אומרים רק דברים השייכים לתפילה (או ככה לפחות צריך להיות) ולא כל מיני הכרזות. כל נדרי היא חלק מתפילת ערב יום כיפור. לילה שייך כבר ליום הבא, כלומר ליום כיפור עצמו. כל נדרי חייבת להיאמר לפני השקיעה ולכן היא נאמרת בערב יום כיפור. ברוקולישיחה 21:05, 22 בספטמבר 2007 (IST)[תגובה]

לחן מרטיט[עריכת קוד מקור]

כחלק מהסיבות לחשיבות התפילה מופיעה הטענה כי יש לה לחן מרטיט, נדמה כי הדבר מיותר בשל היותו סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם, ניסוחים מתאימים יותר אם בכלל עשויים להיות "לחן מרגש" או "לחן מיוחד" הוי ארצי - שיחה 01:42, 23 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 07:20, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]

משוב מ-29 בספטמבר 2017[עריכת קוד מקור]

בערך כתוב שלפי אחת המסורות, הוא חובר על ידי המשורר הספרדי האנוס דה-קסטילה, שצפה בהוצאה להורג של אנוס בשם דון מנואל, שהיה שר האוצר אצל המלכה איזבלה ישנה אגדה שאינני יודע את מקורה שהניגון חובר כתיאור של ההתכנסות המפוחדת של האנוסים.בשלב ב את ההבנה שלהם שהאינקוויזיציה פורצת למסתור ובשלב ג את הכניסה של אנשי האינקוויזיציה. לצערי יש זלזול בקדושת הטקסט וניגונו בערך זה. לא אוזכר כלל פירוש חסידי ידוע שהכוונה באמירת כל נדרי לבטל את שבועת הקדוש ברוך על הגלות וכנזכר בזוהר הנאמר בסמוך לכל נדרי ומובא במחזורים רבים. 217.132.110.134 05:04, 29 בספטמבר 2017 (IDT)[תגובה]

לא היה פה כלום ממה שחיפשנו {{משוב כל נדרי זה תפלנ משעממת ולקח לנו שעה למצוא תקגום תוד רבה המשנו?