שיחה:מבצע נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איחוד המבצעים לשחרור ירושלים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסיון לבצע ויקיזציה שמתי לב שאין ערכים עבור חמש המבצעים האחרים אשר צוינו כאלו שמטרתם הייתה שחרור ירושלים (הראל, יבוסי, מכבי וקלשון - כולם אדומים). אני תוהה האם לא יהיה זה יותר טוב לבצע ערך מקיף שיכלול את כולם, משהו בסגנון מבצעי צה"ל לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות שיקבץ בתוכו את כל החמישה. הייתי שם תבנית איחוד אבל אין עם מה לאחד, על כן הדיון הזה. אשמח לקחת על עצמי את העבודה (אך אשמח עוד יותר אם מישהו שמתמצא יותר בחומר יעזור). זהר דרוקמן 18:17, 2 אפריל 2006 (UTC)

אני מסכים עם דעתו של זהר דרוקמן... צריך לאחד את כל הערכים העוסקים בשחרור ירושלים במלחמת העצמאות. אולי בקטגוריה, אולי בתבנית תחת השם "מבצעים ופעולות צבאיות לשחרור ירושלים במלחמת העצמאות" (צה"ל הוא לא הגוף היחידי שעסק בשחרור העיר- המאבק על העיר חל בטרם קום המדינה, וצה"ל הוקם אחרי קום המדינה). א.אסף 10:34, 29 באוקטובר 2006 (IST)

רעיון איחוד המבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינני חושב שכדאי לבצע איחוד של כל המבצעים תחת "קורת גג" אחת, ולו משום שכל אחד מהם צריך להכיל הרבה מאד מידע, קישורים, ביאורים וכודומה.

מה שכן, אני מסכים איתך שכדאי בנוסף להנ"ל ליצור דף שירכז בצורה אופטימלית ומסודרת את כלל המבצעים, כשם שניתן לראות כיצד מסודרים המאורעות / תאריכים בתולדות ישראל.

--דור 22:27, 5 בדצמבר 2006 (IST)

מתי התחיל המבצע?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגירסה הראשונה של הערך המבצע התחיל בליל ה-2 באפריל, מה שמסתדר עם הכתוב באתר הפלמ"ח ובאנציקלופדיית ynet. הגירסה הנוכחית קובעת שהמבצע החל בליל ה-5 באפריל ומתאימה לרשום באתר דובר צה"ל. מה נכון? אלוןשיחה 22:57, 14 בפברואר 2008 (IST)

ראה צילום מברק היציאה למבצע - מצויין בו "הפעולה...תתקיים הערב חמישי לחודש". גברת תרדשיחה 14:26, 30 במרץ 2008 (IDT)
על הפתרון הכי אמין ופשוט לא חשבתי... תודה רבה, אלוןשיחה 10:46, 4 באפריל 2008 (IDT)
הפקודה (לא המברק) - ניתנה ב-1-2 באפריל. המבצע עצמו החל ב-5 לאפריל, ולכן נשלח המברק המאשר את התחלת הפעולה באותו לילה. --85.250.138.145 20:49, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספר "מלחמת העצמאות" שהוצא בשנת 1968 ע"י אגף הדרכה והסברה של קצין חינוך ראשי במשרד הביטחון נקרא שם המבצע ע"ש נחום שושני ("נחשון" בשמו המחתרתי), מפקד המרחב, שנפל במשלט המחצבה, שליד מוצא, ימים מספר לפני תחילת מבצע נחשון. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

וידאתי זאת בספר "בני קשת" מאת חני זיו ויואב גלבר עמוד 147. חגי אדלרשיחהתבניות מידע בערכים מחכות לך! • י' באב ה'תשס"ח • 21:45, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

כל הספרים ניזונים מטעות אחת. מה שקרה הוא כך: ב-31 במארס 1948 קיים דוד בן גוריון ישיבה, בה נכחו ישראל גלילי (הרמ"א), יוחנן רטנר (שהיה אמור להתמנות לרמטכ"ל), צבי איילון (סגנו של הקודם), יגאל ידין (ראש אגף מבצעים), אליהו בן חור (ראש מחלקת הדרכה), יוסף אבידר (ראש מחלקת אפסנאות), יצחק שדה (היועץ הצבאי של בן גוריון), משה צדוק (ראש אכ"א), איסר בארי (ראש הש"י), וכן מלוויו המדיניים של בן גוריון - לוי אשכול, גולדה מאיר ויוסף יזרעאלי. במהלך הדיון החליט יגאל ידין לקרוא למבצע בשם "נחשון", על שם נחשון בן עמינדב, שלפי האגדה (בבלי סוטה לז ע"ב) קפץ ראשון לים סוף. יותר מאוחר, אנשי חטיבת עציוני, שהשתלטו על הקסטל, קראו למבצע זה על שמו של חברם נחום שושני שנהרג בצובה, בלא שידעו כי המבצע כבר תוכנן קודם ונקרא כך קודם לכן. באופן מדוייק יותר ניתן לומר כי ההשתלטות על הקסטל הייתה בדיעבד, שכן במבצע נחשון הקסטל לא נכלל בגזרה. הגזרה המערבית התפרסה מלטרון עד חולדה, ואילו הגזרה המזרחית התפרסה מקריית ענבים עד שער הגיא. הקטע מקריית ענבים עד ירושלים לא נחשב מוּעד לפורענות, לכן לא נכלל בגזרת המבצע. בדיעבד התברר כי יש צורך להרחיב את המבצע גם לקסטל ולקולוניה. כשלים אלו נבעו ממודיעין לקוי, מתכנון אסטרטגי לקוי, מדיווח לא אמין על הפרטים של כשלונות השיירות ומהגזמה בהערכת הכוח הערבי ורתיעה מכיבוש הכפרים. הכוחות שהוקצו למבצע היו: גדודו של חיים לסקוב (שהיה מפקד קורס קצינים) - בין חולדה ללטרון; גדודו של יוספל'ה טבנקין (מפקד הגדוד הרביעי של הפלמ"ח) - בין קריית ענבים לשער הגיא; גדודו של אלדד אברבוך (מג"ד 54 של גבעתי) - עתודה. הקמ"ן היה זרובבל ארבל, קמב"ץ משה בר תקוה, אחראי שיירה מישאל שחם, קצין מנהלה ראשי אליהו בן חור, קצין אפסנאות אפרים בן ארצי.