שיחה:מוות קליני

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אני לא מסכים עם משפט מסויים[עריכת קוד מקור]

"היפותרמיה משפרת את סיכויי ההחלמה גם אם בוצעה לאחר ההחייאה", הכותב סותר את עצמו, לפני זה הוא כתב: "מרגע שנפסקת זרימת הדם למוח מתחיל תהליך של הרס תאי המוח שעלול להביא למוות מוחי, בשל חוסר היכולת של תאי המוח להתחדש". אם תאי המוח אינם יכולים להתחדש, הרי שלאחר הפגיעה שנעשתה וההחייאה, שום דבר אינו יכול לעזור. Almighty 17:29, 23 בדצמבר 2006 (IST)

אין לי שום ידע בנושא, אבל מקריאת הנאמר נראה לי, שהיפותרמיה לפני או מיד לאחר ההחייאה עשויה להפסיק את תהליך המוות של תאי מוח ובכך לשפר את סיכויי ההחלמה. יתכן שכדאי לנסח טוב יותר את הקביעה, כדי להבהיר את הכוונה.--שלומית קדם 17:39, 23 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
גם אני לא מומחה לענין, אך ידוע לי ש:
  • תהליך ההרס אינו נפסק אוטומטית עם ההחייה ויתכן שההיפותרמיה פועלת בכיוון זה.
  • היום יש תאוריות חדשות בענין התחדשות תאי המוח.
בברכה. ליש 17:44, 23 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
שלומית, את בעצם אומרת שהניסוח "היפותרמיה מיד לאחר ההחייאה תאט מוות של תאי מוח נוספים, שבטמפרטורת הגוף הרגילה היו מתים" יהיה יותר מדויק? Almighty 17:58, 23 בדצמבר 2006 (IST)
טוב, אז שמישהו אחר לפחות יענה לי. Almighty 22:07, 28 בדצמבר 2006 (IST)
מבחינת הניסוח זה אכן נראה מדויק יותר, אבל אם זה נכון מדעית ורפואית אינני יודעת. עדיף שמישהו שמבין יטפל בנושא.--שלומית קדם 22:11, 28 בדצמבר 2006 (IST)[תגובה]
לפי דעתי זה ההסבר היחיד שמתאים למשפט, אך אני מסכים איתך, רצוי שמישהו מקצועי יטפל בעניין. תודה על תגובתך Almighty 22:16, 28 בדצמבר 2006 (IST)
יש כאן אחד כזה? Almighty 14:44, 11 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אתם יכולים לפנות בעניין זה לגילגמש. הוא למד רפואה. דני ‏Danny-w18:31, 11 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אתם צריכים מומחה גדול יותר ממני. ראיתי כמה רופאים שמסתובבים בוויקי, אז אולי אחד מהם. לצערי, אני לא זוכר את הכינויים. גילגמש שיחה 23:04, 11 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

אני יודע שזו בקשה קצת לא הגיונית, אבל אם אתה יכול, תפנה אחד מהם לערך הזה ברגע שתפגוש אותו. תודה Almighty 00:19, 12 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

במחשבה שניה, הרי קיימת תבנית משתמש בשם "משתמש ברפואה" (כלומר: למשתמש זה יש ידע ברפואה). לך לדף זה, ובצד ימין למטה לחץ על הקישור "דפים המקושרים לכאן". כך תגיע לרשימת האנשים ששמו את התבנית בדף שלהם, כלומר שהצהירו על עצמם כבעלי ידע ברפואה. בהצלחה. :-) דני ‏Danny-w12:36, 12 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
תודה :] Almighty 14:06, 12 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
לבקשתך almighty - ראשית, כבר ברמת הכותרת יש בעיה - המונח המדויק יותר מדבר על מוות מוחי- או מוות סרברלי - לא מוות קליני. ההגדרה מתייחסת לסינדרום קליני המאופיין באובדן קבוע של התפקודים הסרברלים - תפקודים מוחיים גבוהים של קליפת המוח, וכן תפקודי גזע המוח. אובדן זה יתבטא בהעדר תגובה לגירוי חיצוני, אובדן רפלקסים גבוהים (צפלים)והפסקת הנשימה. איבחון המצב הנ"ל הוא על פי מבחן קלורי בו אנחנו מחפשים את תגובת העיניים (תנועה לצד השני) בעת הזרקת מי קרח לאוזן, אין תגובות אישונים ורפלקס קורניאלי, אין התחלת נשימה לאחר ניתוק ממנשם ל 10 דקות (פרוצדורה מסוימת, נותנים חמצן לפני כדי למנוע חסר בחמצן בדקות אלו, ומחכים להתחלת נשימה עצמונית) - כאשר שלוש רופאות או רופאים מוסמכים ובכיר/ות קבעו זאת - החולה מוגדר כמוות מוחי. לעניין ההיפותרמיה. היפותרמיה מורידה את קצב התהליכים המטבולים בכל הגוף,- נתייחס לצורך העניין לצריכת החמצן והגלוקוז- במוח, שהוא הרקמה הרגישה ביותר למחסור בהם. לדוג' בניתוחי לב, לעיתים מקררים את החולה לטמפ' של מתחת ל 32, וממשיכים לנתח כאשר ליבו אינו פועם, והוא מנותק ממכונת ה bypass - למעשה - מוות. המוח לא נפגע (כמובן שיש סיכונים) מאחר והוא מורד לטמפרטורה בו הדרישות המטבוליות שלו מינימליות.

כדי להגדיר מוות מוחי יש צורך לשלול היפותרמיה, בין השאר, נשלול גם חומרי הרדמה והפרעות מטבוליות אחרות לפני שנגדיר מוות מוחי. במצב של פגיעה, קירור יכול להועיל, אך מחקרים בשנים האחרונות לא ממליצים על היפותרמיה כשיטת טיפול ברוב המקרים. מקווה שעזרתי לימלים

לפי הכתוב, מדובר במצב שהלב והריאות אינם מתפקדים והמוח עדיין חי ופועל, אין זה מצב של מוות קליני (ולא מוחי)? בנוסף, הכוונה בתגובה שלך היא ההגדרה למוות מוחי? חוץ מזה, ענית לי על השאלה במשפט האחרון שלך. תודה! ‏Almighty ~ שיחה 19:47, 14 בינואר 2007 (IST)[תגובה]
אני לא בטוחה שאני מבינה את שאלתך. בהתייחס למוות מוחי- בדיוק להיפך, המוח הוא זה שאינו מתפקד, האיברים האחרים פועלים לעיתים בכוחות עצמם (כאשר הפגיעה היא במרכזים הגבוהים יותר מגזע המוח), ולעיתים באמצעות מיכשור חיצוני כמו הנשמה- מאחר ובקרת הנשימה שנמצאת בגגע המוח נפגעה גם היא. הלב ממשיך לפעום לבד, מערכת הקוצבים שלו היא בחלקה הגדול עצמאית, והוא אינו זקוק לגירוי ישיר של המוח לפעילותו - עד לרמה מסוימת. במצב של מוות מוחי, פעמים רבות תוך זמן מסוים גם קצב הלב נפגע על ידי השפעות שאינן ישירות - כמו הפרעות בויסות ההורמונלי משניות לפגיעה במוח. בכל מקרה - האפשרות להשתיל איברים במקרים של מוות מוחי נובעת מן העובדה מן העובדה שההכרה של האדם - או מה שאחדים מגדירים כאדם עצמו (וזה כבר ענין של השקפה)- אובדת, בעוד הגוף ממשיך עוד לתפקד לזמן קצר (ושוב, ברוב המקרים מדובר בזמן קצר. ללא פעילות מוחית לרוב המוות הוא קרוב. מקרי הצמחים לזמן ארוך אינם הכלל- וגם בהם מדובר בזניחים סטטיסטית או ניסים- כרצונך, של אנשים שחוזרים להכרתם). זהו הזמן בו לוקחים את האיברים שעוד לא ניזוקו - ומשתילים בגופו של אדם אחר. מוות קליני הוא הגדרה שלפחות עד כמה שאני יודעת ומבינה, אינה מקצועית - מוות קליני הוא מוות - האדם מת, ניתן לפעמים להחזירו לחיים בעזרת החייאה. יש סוגים שונים של מצבים כאלה - בהתייחס ללב לפעמים אנחנו משתמשים במונח פעילות חשמלית ללא דופק, או דיסוציאציה בין דופק לפעילות חשמלית, בהקשר הנשימתי אנחנו מגדירים הפסקת נשימה - אבל מוות קליני הוא מוות נקודה . ושוב, יתכן שקיימת הגדרה שאינה מוכרת לי. מקווה שעכשיו יותר ברור לימלים

יש לי הרגשה שלא קראת כלל את הערך, הוא מתחיל כך: "מוות קליני הוא מצב זמני בו מפסיק הלב לפעום ולספק חמצן ודם למוח אך רקמת המוח עדיין חיה...", הוא מדבר על מוות קליני ולא מוחי. ‏Almighty ~ שיחה 18:10, 15 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

יש לי הרגשה שלא הבנת את תשובתי. בתוך הערך עצמו שני המונחים - מוות קליני, ומוות מוחי - מערבבים ומתבלבלים. זו בדיוק הבעיה. בתשובתי ניסיתי להסביר לך את ההבדל, ואת הבעיה בערך. לימלים
הבנתי את ההבדל (למרות שידעתי אותו די טוב גם לפני, אבל תודה, השכלתי). את יכולה להפנות אותי למקור הבעיה בערך? כי אני לא מוצא. תודה. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 22:14, 18 בינואר 2007 (IST)[תגובה]

כפילות משולשת[עריכת קוד מקור]

בפרק מוות קליני ורוחניות כתוב אותו הדבר שלוש פעמים עם תוספת או שינוי קטן בכל אחד. שמתי תבנית 'עריכה'. בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 21:50, 15 בפברואר 2007 (IST)[תגובה]

אין שום התייחסות בערך לאנשים עיוורים שחוו את החיים שאחרי וחזרו לעיוורונם. כמובן שבערך גם אין התייחסות מדעית לכך. דוקא מעניין מאוד לדעת איך המדע שוב ינסה לתרץ קושי זה.

האם יש למישהו מידע בנושא?

זוהי ראיה למציאות העולם הבא. אנשי המדע לא יכולים לתרץ כאן תירוצים.

אם יש לך מקור מהימן המדווח על כך אתה מוזמן להעשיר את הערך.יורם שורק (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מה פשר ההערה?[עריכת קוד מקור]

נעשה שינוי מזיק: המונחים באנגלית שבסוגריים חיוניים למי שינסה להרחיב בנושא. בויקיפדיה האנגלית מוקדש ערך לכל אחד מהם (מווית סף מוות ויציאה מהגוף). למונח "יציאה מהגוף" כשלעצמו אין מובן ואם מתעקשים לבער כל מילה בשפת הערלם יש לכתוב "חווית יציאה מהגוף" או "תפיסה חוץ גופית". מה פשר הערת השכתוב? מה זה לעזאזל "אמונה בחוויה חוץ גופית"? תרגיל בלוגיקה? אי אשר להאמין או לכפור בחוויה אלא רק בפרשנות או בהסבר הניתן לחוויה. האם מי שכתב את ההערה גם קרא את הפסקה עצמה? בין כותרת לכותרת יש טקסט בשפה העברית וכתובה בו אינפורמציה שאינה קשורה כלל ל"אמונות". יש גם הערות שוליים שמפנות למקורות עליהם הטקסט הזה מתבסס.יורם שורק 16:00, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

המילים באנגלית מיותרות, פה זאת ויקיפדיה בעברית, לא באנגלית.
קראתי את הפסקה, למשל את המשפט המתחיל במילים "על שכיחותה המפתיעה של החוויה" ואת המשפט המתחיל ב"המסקרנת והמוזרה מכל תופעות סף המוות", זה לא נוסח המתאים לאינציקלופדיה.
את הטענה שהערת השכתוב לא ברורה קיבלתי, היא שונתה. טרול רפאים 16:10, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
תיקנתי ניסוחים: מחקתי את המילה "מפתיעה" ואת התאור של חוית היציאה מהגוף כ"מוזרה". המינוחים באנגלית אינם מיותרים אלא חיוניים. המקורות מהם נלקחה האינפורמציה כתובים אנגלית ומחקרים עתידים יפורסמו באנגלית דווקא. ומי שירצה להעמיק בנושא (למשל כדי לעדכן את הערך בעוד כמה שנים) וינסה לחפש חומר נוסף ירצה לדעת את המינוחים באנגלית המתייחסים לתופעה. אם בעתיד תהיה השפה העברית חשובה מספיק כדי שLancet יפורסם בה נמחק את הסוגריים.יורם שורק 16:24, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
אנחנו לא כותבים מונחים באנגלית אלא אם כן אין תרגום מוכר לעברית וזה איננו המצב כאן. לפי הטיעון שלך אפשר לוותר לגמרי על הוויקיפדיה בעברית, בלאוו הכי הכל ייכתב באנגלית.
יש עודב עיות ניסוח: "עמוקות מאוד", "הראשון נושא את השם פרופריוספציה", "פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה שלנו בגוף". טרול רפאים 16:49, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
יש בעיות ניסוח שתוקנו (המילה "שלנו" הושמטה ו"נושא את השם" הוחלף ב "נקרא") תיקונים אלו יכולת לעשות בעצמך במקום להתדיין עליהם. יש בעיות של הבנת הנקרא שאי אפשר לתקן: התואר "עמוקות מאוד" (בהתייחס לחווית סף מוות) הוא תרגום מילולי מדויק ממאמר המצוטט בהערת שוליים מספר 1 הממוקם בפסקה המתארת את ממצאי אותו מחקר עצמו. יתכן שאילו כותבי המאמר היו נועצים בטרול רפאים היו הניסוחים שלהם אחרים אבל אנציקלופדיה אינה מקום למחקר ראשוני אלא מקום בו מחקרים מדווחים, מסוכמים ומצוטטים. אם יש ניסוחים נוספים שמציקים לך שנה אותם, הערת השכתוב מיותרת לדעתי.
אין תרגום עברי מוכר לNDE ול OBE. בויקיפדיה האנגלית יש ערך נפרד למוות קליני, לNDE ול OBE (בנוסף לערכים על ד"ר מודי ולספרו) אם גם לדעתך אין טעם לפרק את הערך ל5 קצרמרים ולכן יש לו רק בינויקי אנגלי אחד יש לתת לפחות הזדמנות לקורא לחפש את המונחים המתאימים בשפה זו.יורם שורק 17:14, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
עורך של כתב עת המאפשר לכותב לתאר חוויה כ"עמוקה מאוד" ראוי לתלייה, אבל אני מניח שלנו אין מה לעשות נגד זה.
התרגום שבו השתמשת הוא התרגום הנפוץ, הוא מופיע לא מעט בספרים של "העידן החדש" ואני די משוכנע שהוא גם התרגום הרשמי של האקדמיה. מה שבטוח, זאת רחוקה מלהיות הפעם הראשונה בה אני נתקל בתרגום הזה.
אם כבר מדברים על זה, לא ברור לי מה עושה פה כל החלק של החוויה החוץ גופית, למיטב זכרוני אפילו היה ערך על זה.
בכל מקרה, הורדתי את תבנית השכתוב, אני לא רואה מה ניתן לעשות עם זה יותר. טרול רפאים 18:16, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
אני מסכים עם יורם, NDE הוא מונח נפוץ שאין לו תרגום לעברית, וכדאי להזכירו בסוגריים. ‏odedee שיחה 22:10, 18 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
NRG ונענע לא ממש מסכימים איתך. אמנם יש מעט מאוד אזכורים בגוגל, אבל אני נתקלתי בזה לא מעט. טרול רפאים 15:15, 19 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]
נו באמת טרול ככה מביאים סימוכין? כשמחפשים בגוגל "חווית סף מוות" מקבלים בשתי התוצאות הראשונות טקסטים שכתבתי אני (בנענע ועיבוד של אותו טקסט כאן בויקיפדיה). אינני מגלומן ואינני חושב שאני אישית הצלחתי להפוך מושג לידוע ומוכר. האיזכור בNRG אגבי לגמרי ומתייחס לתאור של במאי טלויזיה שעוסק בעניין שונה לחלוטין.יורם שורק 15:48, 19 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

מוות קליני של עיוור[עריכת קוד מקור]

למר יורם שורק שלום, אם הינך באמת חפץ לקרוא על אנשים עיוורים שחוו מוות קליני, הקש על כך בגוגל, וחפש את המאמר הכי מהימן בעיניך,מה הבעיה?

הבעיה היחידה היא שחיפשתי ולא מצאתי כלוםיורם שורק 21:51, 22 ביולי 2007 (IDT)[תגובה]

פיצול הערך[עריכת קוד מקור]

הערך עוסק במוות קליני, חוויית יציאה מהגוף (Out-of-body experience) וחוויית סף מוות (Near-death experience) ומבין שלושת הנושאים יש הכי מעט התייחסות למוות קליני. אני מציע לפצל את הערכים. חוויות היציאה מהגוף וסף המוות אינן בהכרח קשורות למוות קליני וראויות לערכים משלהן. כמו כן, יש להוציא את הערך שוב מקטגוריה:רוחניות ואמונה. חי ◣ 1.08.2007, 16:23 (שיחה)

איני מסכים להוריד את הקטגוריה הנ"ל. פשוט מאד- כפי שאדם לא מאמין בענייני אמונה (כגון עולם הבא) הוא גם אינו מאמין לתופעת מוות קליני Natan7 17:16, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
מה? אני מסכים עם חי. ‏pacman - שיחה 19:23, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אמונה היא לא הסיבה לכך שהערך נוסף לקטגוריה, אלא הרוחניות שבחוויות סף מוות ויציאה מהגוף. חי ◣ 1.08.2007, 19:36 (שיחה)
מוות קליני הוא עובדה מדעית, לא נתונה ל"אמונה" אלא אם אדם באופן כללי לא מאמין למדע המודרני ומעדיף להאמין לתיאוריות סבירות יותר, נגיד, שהארץ שטוחה ומוחזקת בקצוותיה על ידי ארבעה צבים ענקיים. לעומת זאת, חווייה חוץ גופית וחוויית סף מוות הן שתיהן חוויות רוחניות לא מוכחות מדעית ויש שהיו אומרים (לא קרפדה, חלילה), שלפחות חלקם הם קשקושי ניו אייג' שמקומם לצד החטופים על ידי חייזרים ושאר הסובלים מחוויות מסקרנות. --‏Karpada19:41, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אין חוויה "מוכחת מדעית": גם לא אורגזמה או כאב שיניים. חווית סף מוות וחווית יציאה מהגוף הן תופעות מתועדות היטב שיש לא רק תיאורים שלהם אלא גם הבנה מדעית כלשהי של אופי הפעילות המוחית שמובילה להזיות אלו (עיין בהערות שוליים 3-4 ובמאמרים המופנים מהן). הסיבה לכך שכתבתי את הפסקאות על חוויית סף מוות ויציאה מהגוף כחלק מהערך מוות קליני (ולא כערכים נפרדים) היא למנוע את מה שקרה בויקיפדיה האנגלית שם הפכו הערכים הללו ללונה פרק לחסידי ניואייג'.יורם שורק 19:52, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
אני חושבת שהתנפלתי עליך קצת יותר מדי. קראתי קצת את ההערות הנ"ל ואף על פי שאני עדיין לא משוכנעת שאין לאחד, אני חייבת לך סליחה... --‏Karpada20:03, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]
מימשתי חלקית את הצעתו חי (אין יאה ממנו לעסוק בסוגיה זו) של והעברתי לערך חוויית סף מוות את שני החלקים שהמליץ להוציא מהערך שלפנינו. האם נחוץ פיצול נוסף? על כך אפשר לדון בערך החדש. דוד שי 20:52, 1 באוגוסט 2007 (IDT)[תגובה]

מינוח מטעה[עריכת קוד מקור]

המינוח גורם לאנשים לחשוב שמדובר באמת במוות בעוד שבחינה רפואית מה שבאופן עממי נקרא מוות קליני כלל אינו מוות. המינוח הזה הוא עממי ולא רפואי.

זהו המינוח המקובל לנושא. גם אם בפועל זהו אינו ממש "מוות" (ואיני מתיימר להיות מבין בתחום), ככל הידוע לי גם רופאים משתמשים במונח "מוות קליני", כמונח המקצועי Botend - שיחה 15:11, 29 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

מה אם השתלת אברים מגוף זה?! קשה לכם להכניס גם את זה?!? פעם הבאה אנחנו מצפים להשתדלות ברמה הרבה יותר אתית ונדיבה! תודה רבה!! 217.194.197.21 12:40, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

יתכבד מר וירחיב את הערך כמיטב ידיעתו. ליאור ޖޭ • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 12:47, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
נא לשים לב שמוות קליני אינו מוות מוחי, ומי שנמצא במצב של מוות קליני עשוי לחזור לתפקוד מלא, בעוד מי שמת מוות מוחי לא. Kulystabשיחהגן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 12:52, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

סלבריטאים שחוו[עריכת קוד מקור]

פסקה מוצעת:

סלבריטאים שדווחו על חוויית מוות קליני
בין הידוענים שדווחו על חווייה אופיינית של מוות קליני הכוללת יציאה מהגוף: יוסי שריד, שרון סטון, בנימין בן אליעזר, ג'יין סימור, טרייסי מורגן, אליזבת טיילור, דונלד סאת'רלנד, ג'וני קאש, אריק אסטראדה, פיטר סלרס, לארי הגמן


משתמש:גילגמש מחק פסקה חדשה שרשמתי (כדלעיל), המביאה רשימת סלבריטאים שדווחו על חווית מוות קליני אופיינית. לדעתי מעניין בהחלט וקיים מעין זה בערכים רבים. עוד דעות בבקשה. Tshuva - שיחה 14:07, 1 בנובמבר 2018 (IST)[תגובה]

היות שכבר התפתח דיון בערך "חוויית סף מוות" אין טעם לפצלו גם לכאן. על כן אני מניח שמה שיוחלט שם רלוונטי גם לפה. גילגמש שיחה 17:14, 1 בנובמבר 2018 (IST)[תגובה]