שיחה:מוסד להשכלה גבוהה
החלפה בערך על השכלה גבוהה[עריכת קוד מקור]
לפי דעתי "השכלה גבוהה" חשובה יותר ממוסד המספק אותה ("מוסד להשכלה גבוהה") ולכן יש להעמיד את קיום הערך עליה לפני ערך על המוסד. בפועל אני מציע - לשנות את שם הערך ל"השכלה גבוהה" ולכתוב עליה. באם יהיה צורך לפצל את הערך ולכתוב גם על המוסד, יהיה אפשר לעשות זאת. נ.ב - הבינוויקי כעת הוא ל"השכלה גבוהה" ולא ל"מוסד להשכלה גבוהה". בברכה, Almighty ~ שיחה 00:57, 1 ביולי 2008 (IDT)
דרישת מקור- האם ישיבות הן מוסד להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור]
בערך נכתב "יש הרואים גם חלק מן הישיבות, הסמינרים לרבנות והמכונים להשכלה תורנית אשר מעניקים תואר ברבנות כמוסדות להשכלה גבוהה". הוספתי דרישת מקור. מי הם אלה שרואים? מהי סמכותם לראות עד כדי כך שהמשפט הזה ייכנס ללערך? Hanay • שיחה 18:35, 11 בינואר 2011 (IST)
- ראי שיחה:רחמים מלול. שימי לב למשפט שבסוף הערך "בישראל ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה". המועצה לא הכירה בישיבה כלשהי כמוסד להשכלה גבוהה.
- למשפט המתחיל במילים "יש הרואים", ללא אסמכתא, אין מקום באנציקלופדיה. הסרתי אותו. דוד שי - שיחה 19:32, 11 בינואר 2011 (IST)
- הניסוח הנכון הוא: המחלקה להערכת תארים של משרד החינוך מכירה בלימודים בחלק מן הישיבות, הסמינרים לרבנות והמכונים להשכלה תורנית כלומדים שווי-ערך (אקוויוולנטים) ללימודי תואר ראשון, וזאת לצורך שכר ונגזרותיו בלבד" Tar - שיחה 19:39, 11 בינואר 2011 (IST)
- גם אני חשבתי שלמשפט אין מקום בערך. בכל מקרה הערך עוסק במוסד להשכלה גבוהה, מה שעושה המחלקה להערכת תארים במשרד החינוך, מקומו אולי בערך משרד החינוך אבל לא כאן Hanay • שיחה 20:06, 11 בינואר 2011 (IST)
- הניסוח הנכון הוא: המחלקה להערכת תארים של משרד החינוך מכירה בלימודים בחלק מן הישיבות, הסמינרים לרבנות והמכונים להשכלה תורנית כלומדים שווי-ערך (אקוויוולנטים) ללימודי תואר ראשון, וזאת לצורך שכר ונגזרותיו בלבד" Tar - שיחה 19:39, 11 בינואר 2011 (IST)
מגמה אנטי-אינטלקטואלית[עריכת קוד מקור]
- הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה
אני שם לב שבתקופה האחרונה (כעשור) ישנה מגמה ברורה שמנסה להוריד מהערך של השכלה והתגאות בחוסר השכלה פורמלית. לרוב חוסר השכלה מוצג כהישג ולעתים השכלה עצמה מוצגת כמותרות או אף כדבר מיושן ומיותר. לדגומה כאן פוליטיקאי מציג לראווה את העבודה שהוא כמו 52% מתלמידי תיכון לא השכיל להוציא תעודת בגרות. כאן יש הרצאה בנושא "איך להצליח בלי תואר" וכאן, כאן, כאן וכאן יש כתבות שמהרהרת בחשיבות תואר בכלל. כאן מצטטים את אילן מאסק שטוען שאין לו עניין בתארים אקדמאים.
אז מה המקור הזה של ירידת הערך של ההשכלה הפורמלית? למה האינטלקטואליות הופכת לבלתי רלוונטית בתקופה האחרונה ומדוע אנשים מתגאים ומנסים לקדם הצלחה ללא תואר? שואל השאלות - שיחה 15:55, 11 בפברואר 2020 (IST)
- אני לא יודע לנתח תהליכי עומק ואני גם לא יכול לדבר בשם אחרים. אני יכול להגיד על עצמי שיש לי הכרות רבת שנים עם המערכת האקדמית וגם עם מערכת החינוך, ואני בהחלט סבור שיש אצלנו עודף אקדמיזציה מחד, וחוסר רלוונטיות של שיטת ההערכה האקדמית מאידך. השילוב הזה יוצר תסכול, הפרדה מעמדית חסרת הצדקה, אפליה על בסיס שרירותי, ופגיעה ביכולת של אנשים לממש את הפוטנציאל שלהם. לתחושתי ניתן לוותר על הדרישה לתואר אקדמי עבור רובם המוחלט של המקצועות במשק, וזה עשוי אפילו להועיל באופן כללי לרוב הציבור. משה פרידמן - שיחה 16:46, 11 בפברואר 2020 (IST)
- השערה אחת:בעבר רוב באוכלוסייה לא הייתה משכילה ולהשכלה הייתה חשיבות והייתה נתפסת כערך חיובי. מיום שהשכלה נעשתה נגישה לכל, ותואר אקדמי נמצא בהישג יד ירדה חשיבותו, וכך החברה מעודדת אנשים שלא הלכו בתלם והשכילו ובכל זאת הצליחו Nirvadel - שיחה 06:15, 12 בפברואר 2020 (IST)
- אני סבור שאין מגמה של פיחות בערך ההשכלה, אולי להיפך. אמנם יש מקרים בולטים של מצליחנים שוויתרו על השכלה בדרך להצלחה (הבולט מכולם הוא ביל גייטס) אבל אלה הם היוצאים מהכלל. הסטטיסטיקה מראה מתאם ברור בין השכלה לשכר: ככל שההשכלה עולה, כך עולה השכר (לאישה יש דרך נוספת: מבחינת השכר, שינוי מין שקול לרכישת תואר). על כל אדם שעזב את הרווארד כדי להקים סטארטאפ יש אלף אנשים ששילמו עשרות אלפי דולרים כדי לרכוש תואר בהרווארד (ואינם מתחרטים על כך). לא רק התואר חשוב, אלא גם מקום רכישתו: בוגר הטכניון במדעי המחשב מבוקש הרבה יותר מבוגר מכללה. דוד שי - שיחה 15:08, 14 בפברואר 2020 (IST)
- הנתונים שהבאת לא ניתן להסיק שום דבר על קיומה של המגמה שמתאר שואל השאלות, או למצער על צדקתה או אי צדקתה של מגמה שכזו, אם קיימת. משה פרידמן - שיחה 18:53, 16 בפברואר 2020 (IST)
- בדיוק אתמול התפרסמה כתבה בה מתארים בית ספר תיכון כביול שבו המנהל עצמו מתגאה בזה שאין לו תעודת בגרות. ובבית ספר שלו אין שום שאיפה להישגים אקדמאים. וכל זה מוצג לא כתוכנית מיוחדת לתלמידים מתקשים (מין תחלופה מושכלת לכיתה טיפולית), אלא כמודל חדש ומצליח. הכתבה כוללת גם רשימה של עשירים מצליחים שלא השלימו את לימודיהם. במילים אחרות, חוסר השכלה פורמלית מוצג כהישג בחיים. בדיוק לזה אני קורא אנטי-אינליקטואליות. גישת "לא חייבים ללמוד בשביל להצליח" שבעצם מציגה השכלה כמין משהו שהולך ונהיה לא רלוונטי. שואל השאלות - שיחה 19:06, 16 בפברואר 2020 (IST)
- הנתונים שהבאת לא ניתן להסיק שום דבר על קיומה של המגמה שמתאר שואל השאלות, או למצער על צדקתה או אי צדקתה של מגמה שכזו, אם קיימת. משה פרידמן - שיחה 18:53, 16 בפברואר 2020 (IST)
- אני סבור שאין מגמה של פיחות בערך ההשכלה, אולי להיפך. אמנם יש מקרים בולטים של מצליחנים שוויתרו על השכלה בדרך להצלחה (הבולט מכולם הוא ביל גייטס) אבל אלה הם היוצאים מהכלל. הסטטיסטיקה מראה מתאם ברור בין השכלה לשכר: ככל שההשכלה עולה, כך עולה השכר (לאישה יש דרך נוספת: מבחינת השכר, שינוי מין שקול לרכישת תואר). על כל אדם שעזב את הרווארד כדי להקים סטארטאפ יש אלף אנשים ששילמו עשרות אלפי דולרים כדי לרכוש תואר בהרווארד (ואינם מתחרטים על כך). לא רק התואר חשוב, אלא גם מקום רכישתו: בוגר הטכניון במדעי המחשב מבוקש הרבה יותר מבוגר מכללה. דוד שי - שיחה 15:08, 14 בפברואר 2020 (IST)
- השערה אחת:בעבר רוב באוכלוסייה לא הייתה משכילה ולהשכלה הייתה חשיבות והייתה נתפסת כערך חיובי. מיום שהשכלה נעשתה נגישה לכל, ותואר אקדמי נמצא בהישג יד ירדה חשיבותו, וכך החברה מעודדת אנשים שלא הלכו בתלם והשכילו ובכל זאת הצליחו Nirvadel - שיחה 06:15, 12 בפברואר 2020 (IST)