שיחה:מוריס הירש
היכן מפעל ההתיישבות בארגנטינה?[עריכת קוד מקור]
בערך חסר מאד נושא ההתיישבות היהודית בארגנטינה. הבאתי מראה מקום אבל לעניות דעתי זה לא מספיק. יש להוסיף ולתקן.62.128.48.113 06:50, 3 דצמבר 2005 (UTC)Alosha38 07:51, 3 דצמבר 2005 (UTC)
תרומתו של הברון הירש, לאחר מותו, באמצעות יק"א, ליישובה של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור]
כבר במהלך העליה הראשונה פעל האגרונום הציוני חיים קלווריסקי מרגליות בשליחות יק"א כמדריך חקלאי במושבות משמר הירדן ובנס ציונה. הוא לא פעל במושבות בהן פעל הברון רוטשילד. ההחלטה של הברון ליישב 3 מיליון יהודים, תושבי "תחום המושב", ברוסיה, בארגנטינה, ולא בארץ ישראל, הייתה תוצאה של סקר שנערך עבורו ע"י מומחים שקבעו שהארץ קטנה מדי, ובעיקר רבת שטחים שלא יצלחו כלל להתיישבות (הביצות לאורך החוף ובעמקים; האיזור הגדול בנגב שהיה מדבר ולא היה כשיר לפיתוח והתיישבות, ודאי לא ל-3 מליון מתיישבים - הביא אותו לערבות רחבות הידיים בארגנטינה,(וכן גם האיזורים מתאימים במדינות מרכז ארה"ב וכן גם בקנדה.
מספר שנים לאחר מותו, הגיע הברון רוטשילד למסקנה שאין בכוחו להמשיך במפעל ההתיישבות שלו במהלך העליה הראשונה, אך רצה מאד בהקמתם של ישובים חקלאיים נוספים, אם כי בצורה שונה ממושבות איזור יהודה שהפכו את המתיישבים ל"בועזים" שהעבודה המעשית במשקי המטעים שהתפתחו בהן נעשתה ע"י פועלים, שכירי יום, רובם ערבים. ע"כ פנה בשנת 1899 ליק"א וביקשם להמשיך את מפעלו - בלעדיו. הוא גם תרם ליק"א סכום נכבד להמשך פיתוח ההתיישבות בארץ. האדם שהיה נציג יק"א בארץ היה האגרונום שהזכרתי לעיל, חיים מרגליות קלוריסקי, והו שקיבל את התפקיד והאחריות להמשך מפעל ההתיישבות בארץ. הוא התרכז בעיקר בהתיישבות נרחבת בגליל התחתון. שם קנה אדמות רבות (ומכר את רוב רכישותיו ל"הכשרת היישוב", מוסד שהוקם ע"י ד"ר ארתור רופין, שהיה הממונה מטעם התנועה הציונית ל"עבודה המעשית" בארץ ישראל). על חלק מאדמות אלו הוקמו על ידי התנועה הציונית הקבוצות הראשנות בארץ: דגניה וכנרת. קלוריסקי הקים בתחילת המאה ה-20 באיזור הגליל התחתון 7-8 מושבות חדשות שכולן היו מבוססות כמשקי פלחה משפחתיים, מבוססים על עבודת בני המשפחה ללא עבודה שכירה פרט ל-1-2 פועלים, ברובם יהודים, שקיבלו בדרך זו הכשרה בדרכם בעתיד בהקמתם של ישובים רבים בעמק יזרעאל וכן בחלקם גם, מאוחר יותר בעמק חפר.
היישוב הראשון שהקים בכספי יק"א היה חוות סג'רה, ששימשה כמקום הכשרה לפועלים שהקימו לאחר מכן את המושבות כפר תבור, יבנאל, מנחמיה וכנרת המושבה. מאוחר יותר הקים אותו אגרונום מושבות נוספות ליד טבריה וכן את המושבה הצפונית בקצה "אצבע הגליל" - מטולה.
אברהם מירון - חיפה ―94.159.236.151 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
ישב סתירה לכאורה[עריכת קוד מקור]
אנא עזרו לי ליישב סתירה לגבי תרומתו לבניית ברון הירש בסלנוקי שנבנתה אחרי 1917 ושמעתי את הסיפור הזה זה פרט שמופיע בכל העדויות של ניצולי השואה מסלוניקי כי השכונה שימשמה מחנה מעבר להשמדה. אבל מה לעשות שזה לא ככ מסתדר כי הברון הירש מת הרבה לפני 1917 אולי מדובר בבנו? או בקרן שהשאיר לאחר מותו? 141.226.9.110 23:44, 22 באוגוסט 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (מאי 2023)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במוריס הירש שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://ur.booksc.eu/book/44791124/4485c6 נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20211129004201/https://ur.booksc.eu/book/44791124/4485c6 לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 04:37, 23 במאי 2023 (IDT)
דיווח שאורכב ב-21 ביוני 2023[עריכת קוד מקור]
- דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות
מצב טיפול: טופל
איך תרם מוריס הירש לשיקום הקהילה היהודית בסלוניקי ב1917, אם הוא נפטר ב 1896?
- בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 פרצה ברובע היהודי בסלוניקי שריפה גדולה שכילתה את רוב מבני הציבור והמגורים של יהודי סלוניקי. כדי לסייע לקהילת סלוניקי להשתקם, מימן הברון מוריס הירש הקמת שכונה יהודית חדשה[2]. יש שם בלבול. לא תיקנתי כי לא מצאתי מקור אמין ―אנונימי לא חתם
- תודה על הדיווח. טופל ע"י אנונימי - שנת השריפה נמחקה. בערך גטו הברון הירש כתוב שהשריפה פרצה בראשית שנות ה90 של המאה ה19, וגם יש שם הפניה למקור, אבל הוא לא מקוון ואין לי גישה אליו כדי לוודא אותו, ולכן לא העתקתי את הנתון הזה ולא את ההפניה למקור. בכל אופן הטעות הוסרה. E L Yekutiel - שיחה 02:08, 19 ביוני 2023 (IDT)