שיחה:מור (בושם)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדוע צרי מפנה לכאן? אלו 2 סממנים שונים ע"פ פיטום הקטורת. ShoobyD - שיחה 06:00, 23 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

קישור למונטי פייטון[עריכת קוד מקור]

למה?

תיקון בפסקה השניה למשמעות המלה "מירא דכיא"[עריכת קוד מקור]

פירוש המלה דכיא בארמית הוא "טהור", לפיכך מירא-דכיא זה מור טהור ולא שמן שגורם חופש בגלל "השפעותיו הנרקוטיות" (שגם זה לא מבוסס). אני מתקן איפוא.

מורגנשטרן[עריכת קוד מקור]

השם מורגנשטרן פרושו כוכב השחר. אין לו שום קשר למור ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אכן אין קשר תוכני, אלא דימיון צלילי. Danny-wשיחה 22:34, 8 בספטמבר 2012 (IDT)[תגובה]

משוב מ-15 באפריל 2012[עריכת קוד מקור]

האם יש קשר בין מור לקמפור camphor?

לתשומת לב[עריכת קוד מקור]

לדעת הרס"ג והרמב"ם המור הוא בושם המושק המופק מאיל המושק המצוי בהודו.

משוב מ-22 בינואר 2014[עריכת קוד מקור]

מחקתי את האמירה ש"מורגנשטרן" קשור ל"מור". זה "כוכב הבוקר" בגרמנית 195.70.24.25 11:13, 22 בינואר 2014 (IST)[תגובה]

ניסוח לא ברור[עריכת קוד מקור]

”מכאן המשיכו הפירושים אל הקבלה וכתבי האר"י, לעתים כאשר מר משמעותו חשוב (המשמעות הארמית של המילה), ולעתים מר במשמעות הטעם המר - טעמו של המור כמו בשמים רבים אחרים - ובכך ממשיל את הקושי בהישרדות היהודית בגלות, שבזכותו מגיע הדרור והגאולה.” - לא הבנתי את הרעיון מאחורי המשפט. בארמית פירושו חשוב ולעתים מר. עתה ממשילים זאת לגאולה ולדרור - לא הבנתי את ההקבלה, תודה. --132.64.30.182 13:52, 24 באוקטובר 2014 (IDT)[תגובה]

חבל שאיש לא ענה לתגובה זו, גם אני מבולבל שמואל שמואלוב - שיחה 15:40, 13 בנובמבר 2021 (IST)[תגובה]

מהו מור לדעת הרמב"ם[עריכת קוד מקור]

הרמב"ם בהל' כלי המקדש פ"א הל' ג כתב: המור הוא הדם הצרור בצוואר חיה שבהודו, הידוע לכל, שמתבשמים בו בני אדם בכל מקום. הראב"ד (שם)השיג עליו וכתב: אין דעתי מקבלת שיכנסו במעשה הקדש דם שום חיה בעולם, כל שכן דם חיה טמאה, אבל המור הוא האמור בשיר השירים "באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי" והוא ממין עשב או ממין אילן וריחו נודף. הכסף משנה (שם) מיישב את דברי הרמב"ם וכותב שהדם הצרור בצוואר החיה יוצא מכלל דם ומשתנה והופך להיות עפר ולכן מותר להשתמש בו במקדש. בגלל היות בושם המור שלא ממיני הצומח, מעדיפה ההלכה (אורח חיים סי' רצז) שיברכו עליו במוצאי שבת את הברכה הכוללת "בורא מיני בשמים" ושלא יברכו על מיני צומח, מפני שלא כלם בקיאים להבחין מה עשב שברכתו "בורא עשבי בשמים" ומה עץ שברכתו "בורא עצי בשמים". בהקשר זה מכונה המור בשמו הלועזי בשם "מוסק" המכונה "פיזם".