שיחה:מחקר סין

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש פה טעות - המחקר של ה880 מיליון איש נערך בשנות ה70 ע"י ראש ממשלת סין דאז שחלה בסרטן. המחקר של קמפבל הוא יותר מצומצם ונערך על 6500 איש במהלך 20 שנה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

צודק/ת, תוקן. Hmbr (חנן) - דבר/י איתי 11:49, 27 במאי 2011 (IDT)[תגובה]

קביעה לא ברורה[עריכת קוד מקור]

"... ומצא למעלה מ-8,000 התאמות סטטיסטיות משמעותיות בין הגורמים שנבדקו."

מישהו יכול להסביר למה הכוונה? (לא מצאתי מקבילה בערך האנגלי). ‏עדיאל12:51, 23 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

מה בעצם לא הבנת ?

מתאם סטטיסיטי זה למשל, ככל שX עולה Y יורד.

מה שלפעמים מתבלבלים זה בין מתאם סטטיסטי לבין קשר סיבתי.

מתאם סטטיסטי לא מראה על סיבה. דוג' נניח יש קשר סטטיסטי בין כמות קריאות למשטרה, לבין פעילות עבריינית - נמצא שככל שקראו יותר למשטרה - היה במקביל יותר פעילות עבריינית.

זה לא אומר שיש קשר סיבתי, כלומר, שהקריאה למשטרה גרמה לפעילות העבריינית. אבל כן יש קשר סטטיסטי.

אם כן, אצל במחקר סין, לפי מה שכתבת נמצאו 8000 התאמות סטטיסטיות, אבל הן לא מראות על קשר סיבתי, לפחות לפי המשפט ששאלת עליו.

מקווה שעזרתי דין נוזאור - שיחה

לא הבהרתי את עצמי. מן המשפט הנ"ל עולה כי ישנם 8000 זוגות של משתנים/גורמים עם התאמה סטטיסטית משמעותית (=קורלציה גבוהה?). מספר זה נראה לי מופרך ואני מבקש מקור עבורו. ‏עדיאל21:23, 23 באוגוסט 2012 (IDT)[תגובה]

בלוגים בקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

בלוגר ישראלי, מיקי בן דור, לא אהב את הספר, ופרסם שני פוסטים ביקורתיים. אנחנו מקשרים לבלוגים רק במקרים מיוחדים, כגון בלוגר בעל מוניטין, ותנאי זה לא מתקיים כאן. לפיכך הסרתי את הקישורים לבלוגים. משתמש:דין נוזאור החזיר אותם, בנימוק "מאחר שהספר לא מדעי, הוא לא נידון במסגרות מדעיות. יש בערך סקירה של אודטה, ויש של אתר אנונימוס - וחשוב להשאיר גם סקירה ביקורתית". אני שולל נימוק זה מכל וכל:

  • הספר נכתב על ידי פרופסור לביוכימיה ורופא, כך שאין להגדירו כ"לא מדעי".
  • בין אם הספר מדעי ובין אם לא, אין לקשר לבלוגים שאין לנו שום ידיעה על אמינותם. אם "חשוב להשאיר גם סקירה ביקורתית", הרי חשוב למצוא אותה במקור מקובל.

לפיכך ראוי להסיר את הקישור לבלוגים. דוד שי - שיחה 19:46, 14 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]


כדי להגיד על משהו שהוא מדעי לא מספיק להגיד שרופא או שפרופסור אמר. יש רופאים ופרופסורים שמטפלים למשל בהומאופטיה. זה לא אומר שהומאופטיה זה משהו מדעי.
פסאודו מדע, זה בדיוק התחום שבו לכאורה מציגים מידע מדעי לגיטימי, בעוד שזה לא מדע או לא עומד בקריטריונים מדעיים בסיסיים.
אומנם מבחינה מילונית, אם רופא ישב כמה שעות על תוצאות סטטיסטיות, וככתב עליהם ספר, המילון יסכים שזה מחקר. בקהילה המדעית, מחקר מדעי, זה כאשר משהו מפורסם בכתב עת מדעי, אחרי שעמד בקריטריונים מדעיים, ואחרי ביקורת עמיתים. בכל זה הספר הפופולארי "מחקר סין" לא עומד.
אין מקור מדעי שיאשר או שיפריך את הספר, כי הוא לא נכנס לתחום הזה בקהילה המדעית.
גם לטובת הספר - לא הוצגו מקורות מדעיים בערך. יש בערך הפניה למאמר של אודטה דנין. מה הערך המדעי מאמר זה ? יש בערך גם מאמר מאתר אנונימוס, שהוא בעל אמינות נמוכה במיוחד. זה התחום שבו הדברים אמורים, בין אם בעד, ובין אם נגד.
המקור העיקרי שהראה טענות נגד הספר שהוא של בלוגרית בחו"ל, וזהו בלוג בעל מוניטין למיטב הבנתי. הבלוגרים הישראלים הוציאו ממנו מידע, ועדיפה לדעתי הגרסה בעברית, שכן וויקיפדיה העברית עוסקת בקהל יעד בעברית. יתכן שהבלוגרים גם לא אהבו את הספר, אבל מה שהם כתבו היה בגלל דברים ענייניים. אם הטענה היא אישית על הבלוגרים הספציפיים אפשר במקום זה להפנות לבלוג בחו"ל באנגלית, אולם מי שטוען כך, ובמיוחד מי שטוען כך רק כלפי דעה שלא תואמת את דעתו האידיאולוגית, שיבדוק שהוא נוהג ביושר. דין נוזאור - שיחה 20:19, 14 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
מצאת לנכון לסיים את דבריך בהתקפה אישית עלי. זה הופך את כל דבריך ללא ראויים להתייחסות. דוד שי - שיחה 22:22, 14 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
הטענה שלא הייתה התיחסות לספר בקהילה המדעית, ולכן אנחנו נאלצים לפנות לבלוגרים במקום לדיעות של מדענים היא כמובן מופרכת. בחיפוש ב-Google Scholar עולה כי יש כ-185 מקורות אקדמיים המתייחסים לספר. החלפתי את הקישורים לבלוגים בקישור לסקירה שנכתבה על הספר בכתב-עת מבוקר עמיתים של MIT.
בכבוד רב, טיפש ט"ו בשבטשיחה 22:12, 24 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]
טוב עשית. גילגמש שיחה 23:28, 24 בנובמבר 2013 (IST)[תגובה]

כתוב בערך ש..."הספר בוחן את היחס בין צריכת מוצרים מהחי לבין מחלות"... ראוי לציין שהנושא שבו מתמקד הסקר הוא בסדר עדיפויות של מקורות אנרגטיים שהגוף האנושי מנצל היטב, והיחס הרצוי בינהם. הספר בוחן את היחס שבין צריכה גבוהה של חלבונים, ושומנים למחלות הקטלניות והשכיחות ביותר בעולם המערבי, ומזהה מזון מהחי בתור מזון שעתיר בערכים הללו. ובנוסף, הספר בוחן חברות שמשגשגות יותר מבחינה בריאותית ואת היחס הקלורי של הרגלי התזונה של חברות אלו. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעדפות התזונתיות בחברות שסובלות הכי פחות מהמחלות הללו מבוססות על צריכה גבוהה של פחמימות, ומכיוון שמזון מהחי עתיר בעיקר בחלבונים ושומן, ההמלצות שאיתם יוצא המחקר הם להעדיף מזון מהצומח. בנוסף לזה הספר סוקר את המקורות העדיפים יותר ופחות לשומן וחלבון ומציין שצריכת כולסטרול, שקיים רק במזונות מהחי אינה מומלצת. Maplegood - שיחה 11:19, 14 בדצמבר 2013 (IST)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במחקר סין שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 22:38, 17 בנובמבר 2022 (IST)[תגובה]