שיחה:מינות (יהדות)

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הציטוט: "לא גלו ישראל, עד שנעשו עשרים וארבע כיתות של מינים" אמנם מתייחס למינות ממש (עי' בפני משה) קיבוצניק 19:20, 12 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

תלמידי יש"ו?[עריכת קוד מקור]

במשפט "לעומת זאת על המובא בתלמוד הבבלי (ברכות י"ב ע"א) "מפני תרעומת המינים" מפרש רש"י (בדפוסים הלא מצונזרים) שהכוונה לתלמידי יש"ו." האם הקישור צריך להיות לשנים עשר השליחים? גם השימוש בראשי התיבות יש"ו במקום בשם ישו קצת צורם, אם כי ההנחה שלי היא שכך כתב רש"י? JavaMan - שיחה 01:23, 16 במאי 2009 (IDT)[תגובה]

כך אכן כתב רש"י. קשה לי להאמין שהכוונה היא לשנים עשר השליחים, שכן לפי מסכת סנהדרים דף מ"ג ע"א (בדפוסים לא מצונזרים) היו לישו חמישה תלמידים (ואף אחד מהם הוא לא משנים עשר השליחים), ואולי אליהם התכוון רש"י. בכל מקרה, בהעדר מקור אחר בו רש"י מדבר על שנים עשר השליחים, בלתי אפשרי לקבוע שהוא בכלל ידע על קיומם (אם אכן היו קיימים...). ‏eytanarשיחהתרומות17:40, 21 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]
בגמרא בסנהדרין שם מופיעים תלמידיו: מתי, נקאי, נצר, בוני - ככל הנראה ברנבא עוזרו, ותודה - הוא תדיאוס/דידמוס/יהודה/תומאס. מעבר לכך, שנים-עשר השליחים הם לכאורה לא יותר מאשר מיתולוגיה. כמו חלקים ניכרים מהברית החדשה ולא אאריך כעת, ועוד חזון למועד. בברכה, יהודה מלאכיפניה אליויקיהדות • ל' בסיוון ה'תשס"ט • 21:13, 21 ביוני 2009 (IDT)[תגובה]

דרישות מקור[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך:"לנצרות ניתן כינוי זה בראשית ימיה, כדי להדגיש את היותה "מין אחר" ולא זרם לגיטימי ביהדות."

לא מצאתי בכתובים התייחסות לנוצרים הראשונים כאל מינים או בכלל התייחסות לנוצרים כאל מינים לפני המאה ה-8. נדרש מקור בן המאה הראשונה (לכל היותר השנייה)לכך שהנוצרים נקראו מינים.

כתוב: ביטוי זה נפוץ בלשון המשנה. הלכתי למקור שהיה אמור להוכיח זאת ולא מצאתי בטקסט ”תלמוד בבלי -> סדר מועד -> מסכת מגילה, דף כד, ב משנה האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו ה"ז דרך החיצונים” התייחסות לצדוקים מוטי - שיחה 23:53, 14 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

זוהי דעה שקנתה לה שביתה בחוגי התלמידים ללא הצדקה, לא ברור למי כיוון המקור המישנתי באומרו מינים, או למי כיוונו מתקני נוסח התפילה באומרם "ולמינים ולמלשינים על תהי תקווה", משום מה הוחלט להשליך זאת על הנצרות, ושוב, ללא עגינה במקורות היסטוריים. אף הרמב"ם בן המאה ה-11, מציין בנוגע לחיבור ברכת המינים ”בימי רבן גמליאל רבו המינים בישראל, והיו מצֵירין לישראל ומסיתין אותן לשוב מאחרי ה'. וכיון שראה שזו גדולה מכל צורכי בני אדם, עמד הוא ובית דינו, והתקין ברכה אחת שתהיה בה שאילה מלפני ה' לאבד המינים; וקבע אותה בתפילה, כדי שתהיה ערוכה בפי הכול.” (משנה תורה להרמב"ם, הלכות תפילה, פרק ב' הלכה א') כפי שניתן לראות - המינים לדידו הם "המצירים לישראל והמסיתין אותן לשוב מאחרי ה'", ושוב, גם הוא לא מערב בכך את הנצרות. Rex - שיחה 01:12, 15 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

אין לצפות להתייחסות ישירה במשנה לנצרות הואיל ובתקופתם היה מדובר בכת קטנה וזניחה יחסית

בגינס - שיחה 03:03, 15 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

הגנוסטיקה והנצרות בתחילת דרכם היו מעורבבים אחד בשני, וישנה מחלוקת בין החוקרים, האם הנצרות הייתה הקרקע לצמיחתה של הגנוסטיקה, או שמא הנצרות היא אחד הגילויים של הגנוסטיקה. קרבה עמוקה זו גרמה לכך שהנצרות אף כאשר נלחמה בגנוסטיקה, כמעט מינתה לאחד מבכיריה מישהו שהיה גנוסטי. רק במאה ה-5 ואולי מאוחר יותר, הנצרות החליטה להפרד מהגנוסטיקה (והתייחסה אליה כאל מינות). ובוודאי כאשר רואים את התפיסות של הגנוסטיקה, זאת הייתה המינות שהתכוונו לה חז"ל. מהרמב"ם אי אפשר להביא שום הוכחה, אלא להפך, בדברי הרמב"ם המצוטטים יכולים בקלות לכלול את הנצרות ב"המצירים לישראל והמסיתין אותן לשוב מאחרי ה'", כיוון שלדעתו הנוצרים הם עובדי אלילים, ויש בהם הסרה מאחרי ה': "ודע, שזו האומה הנוצרית הטוענים טענת המשיח לכל שינויי כיתותיהם, כולם עובדי עבודה זרה." (רמב"ם, פירוש המשנה, עבודה זרה א,ג:) "הנוצריים עובדי עבודה זרה הן, ויום ראשון יום אידם הוא." (משנה תורה, הלכות עבודה זרה פרק ט' ד'). בכל אופן הגישה המסורתית ביהדות כמעט בכל הכתבים החשובים הוא זיהוי ברור ומוחלט בין נצרות למינות, ואפשר להביא ציטטים בענין מכאן ועד הודעה חדשה. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם10:15, 15 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

=הציטוט מיוסף בן מתיתיהו[עריכת קוד מקור]

כתוב: "יוסף בן מתתיהו השתמש בשם זה על מנת להגדיר את שלוש הכתות הגדולות בימי בית שני"

חיפשתי בכתבי יוסף בן מתתיהו ולא מצאתי התיחסות כזו מוטי - שיחה 23:05, 14 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

להלן ציטוט הקטע הרלוונטי מספרו של יוסף בן מתיתיהו: ”כי שלושה מיני חכמי הדת (פילוסופים) נמצאו בקרב היהודים. על האחד נמנים הפרושים, ועל השני הצדוקים, ועל השלישי אלה הנקובים בשם אסיים, והם נוהגים חסידות. האסיים הם יהודים מלידה אולם הם עולים על יתר היהודים באהבתם איש את רעהו” מכאן שהציטוט היה שגוי. מיני חכמי דת זה לא מינים. ואני מסיר אותו Israels - שיחה 23:52, 19 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

תוספתא - חולין[עריכת קוד מקור]

כתוב בערך "מסופר על רבי אליעזר, שנתפס לדברי מינות, הסתבך וניצל. מכל מקום הצטער על כך שנתפס לדברי מינות וסירב להתנחם על ידי חבריו. לסוף, הוברר שכל זה היה כיוון שהקשיב לדברי מין אחד, בשמו של ישו הנוצרי בניגוד לאיסור" המקור שניתן לכתוב הוא תוספתא, חולין, ב, כד. עיינתי במהדורת צוקרמנדל של המקור (מראה מקום - עמוד 503) ולא מצאתי הסיפור כפי שנכתב כאן מוטי - שיחה 00:06, 16 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

כתוב:" מצאתי יעקב איש כבר סכנין, ואמר דבר של מינות משום ישוע בן פנטירי, והנאני ונתפסתי על דברי מינות שעברתי על דברי תורה" נדרש מקור לכך שישוע בן פנטירי הוא ישוע הנוצרי מוטי - שיחה 00:19, 16 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

יש קישור לקטע של צוקרמנדל במאמר שמופיע במוזיאון הכט http://mushecht.haifa.ac.il/catalogues/Ofra_Rimon_he.pdf אולי יעניין אתכם לקרוא אותו. אני לא הבנתי כלום חוץ מזה שהמילה ישו הנוצרי לא מופיעה. Israels - שיחה 01:16, 16 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]
באנציקלופדיית דעת כתוב כי: "יעקב איש כפר סכניא יהודי-נוצרי, או אחד מהיודעים, חי במאה הראשונה...גרץ רצה להוכיח כי יעקב זה היה המשולח יעקב שנזכר בברית החדשה. לדעת נייבויער היה תלמידו של ישו. אולם כבר דחה פרידלנדר דבריהם, והוכיח מלשונו של מין זה כי לא היה נוצרי אלא אחד מהיודעים. כי יעקב לעג לדברי המקרא, וזה לא היה דרך הנוצרים."[1]. ועוד מצאתי כתוב בדף קשר של ישיבת הר עציון: "יש"ו הנוצרי מופיע בסוגיות השונות בגמרא הלא מצונזרת בשמו המלא, כישוע בן פנדרא, יושע בן פנטירי ויושע בן פנטרא. בדומה לכך, הירושלמי (ע"ז פ"ב ה"ב) מזכיר אותו בשם "ישו בן פנדרא", בתוספתא (מהד' צוקרמנדל חולין ב', כד) הוא מוזכר בשם "ישוע בן פנטירי", ובמדרש (איכה רבה מהד' בובר ה', טז) הוא נקרא "ישו בן פנדרא". יוסף קלוזנר, חוקר הנצרות הנודע, כותב כי שם זה גזור משפה לטינית כלשהי, ושימש את היהודים ככינוי לאימו של יש"ו, על משקל המילה "פנתרה" (=נמרה), או על שם חייל רומאי בשם "פנטורא" או "פנדורא" שבא על אימו של יש"ו."[2]. יוצא שיש לא מעט חוקרים שסוברים שמדובר על ישו, ועדיין טעון דיון נוסף. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם14:50, 16 בנובמבר 2009 (IST)[תגובה]

ישוע מעולם לא היה נוצרי[עריכת קוד מקור]

שלום רב. אתם כותבים "תלמידי ישו הנוצרי ועוד" כאשר כל מלומד משכיל יכול להוכיח שישוע מעולם לא היה נוצרי כי אם יהודי אשר נולד כיהודי ומת כיהודי. 82.166.29.148 13:55, 2 באוקטובר 2012 (IST)[תגובה]

הגדרת המושג מין ברמב"ם ובמאירי[עריכת קוד מקור]

המושג: "מין" ברמב"ם ובמאירי מוגדר כמי שאינו מודה במציאות שם אלוה או בייחודו או בפשיטותו. 147.236.34.10 12:54, 31 באוקטובר 2016 (IST)[תגובה]