שיחה:מעגל הגיר הקווקזי

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"המחזה נפתח באפילוג" - אפילוג הוא "אחרית דבר" - האם הניסוח מכוון (דהיינו ברכט השתמש במשחק מילים) או שהכוונה לפרולוג? --Karpada 08:51, 25 ביוני 2007 (IDT)[תגובה]

הטעות בניסוח תוקנה. ‏Danny-w22:51, 3 ביוני 2008 (IDT)[תגובה]

משוב מ-13 בנובמבר 2011[עריכת קוד מקור]

--82.81.48.160 15:40, 13 בנובמבר 2011 (IST)מידע זה עזר לי גיא לביא 82.81.48.160 15:40, 13 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]

דיון וניתוח[עריכת קוד מקור]

המחזה מנסה לעורר את השאלות מדוע גרושה צריכה להפסיד במשפט, והאם הורות ביולוגית גוברת על הורות נרכשת. ברכט למעשה מבקר בחריפות את שרירות הלב של מערכת המשפט והחוקים האנושית. דרך הילד מישל הוא שואל האם יש בכלל זכויות של קניין: למי שייך מפעל, למשל, לאדם שעובד בו מיום עד ליל, או לבעל המפעל החוקי, שמגיע לקחת את הרווח בסוף החודש? למי שייכת אחוזה, למשרתים המטפלים בה, או לבעלי האחוזה, שמושווים במחזה לפשפשים על סדין צחור.

לאורך המחזה כולו, המושפע מרוח הקומוניזם, מוצג עולם המעמדות - העניים מול העשירים. כשגרושה, "הדמות הטובה", מנסה להתחזות לעשירה, כדי להציל את התינוק, מבינות האצילות שהיא לא משלהן כי היא יודעת לקפל סדין.

ברכט בורא את השופט הליצן אצדק כדי להראות שצדק בעולם כזה יכול לקום רק כשהשופט שיכור. כשהשופט מציע לגרושה לוותר על הילד כי כך יחיה כעשיר, היא אומרת שהיא מעדיפה שיחיה כעני, כי "אם יצעד בסנדלי זהב\ צונן ליבו יהיה כטל\ ינצל אנשים זקופי גו\ הוא ישכחני בנקל 82.81.48.160 15:41, 13 בנובמבר 2011 (IST)[תגובה]


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 15:49, 15 במאי 2013 (IDT)[תגובה]