שיחה:מעריב

מה זה "עורך ראשי - יואל"??? 68.149.23.107 19:47, 27 בנובמבר 2006 (IST)

שנים

האם מישהו יכול להוסיף לערך מתי נקנה העיתון על ידי מקסוול, ומתי על ידי נמרודי? וולנד 17:50, 23 בפברואר 2007 (IST)

הקישור של מאיר סוויסה

הקישור שבחלק הכתבים בערך, מוביל למאיר סוויסה אחר. לא הכתב, אלא השחקן תאטרון. הפתרון שלי- של לבטל את הקישור בכלל אינו הפתרון הראוי, אך הוא הפתרון הזמני הראוי לכך שאנשים שלוחצים עליו, מגיעים לאדם הלא נכון.

צודק. יש לקשר לערך על העתונאי ולא על השחקן, כעת זה בסדר. ‏odedee • שיחה 04:03, 3 במרץ 2007 (IST)

פרשיית באסם עאדל

הוספתי לערך מידע עובדתי על פרשיית באסם עאדל. אלמוני מקוראי המזנון חשד במניעי, ונחפז למחוק את התוספת, תחילה בנימוק "חבל מאוד שאנציקלופדיה אובייקטיבית מחפשת לכתוב דברים לא טובים על עיתון רק כי היא נעלבה מהביקורת שלו" ואחר כך בנימוק "זוהי פרשיה שולית. מן הסתם לאורך ההיסטוריה היו המון עובדות נכונות ולא נכונות שהתפרסמו בדף הראשי של מעריב". אבהיר:

• תוכן בוויקיפדיה נשפט לפי ערכו האנציקלופדי, ולא לפי מניעי הכותב.
• התכוונתי לכתוב תוכן זה כבר לפני זמן רב, כפי שניתן ללמוד משיחה:באסם עאדל#מעריב.
• אין זו כלל פרשיה שולית של טעות בעיתון. טעויות קורות, לעתים קרובות, גם בעיתונים הטובים ביותר. כאן לא מדובר בטעות, אלא בזדון חמור: הידיעה הייתה מצוצה מן האצבע. המהדורה המיוחדת נמכרה רק בזכות ידיעה זו - בלעדיה לא הייתה יוצאת לאור. זהו ציון דרך בתולדות העיתונות בישראל, ולא ידוע לי על מקרה כלשהו בעיתונות הישראלית, בכל שנות המדינה, השקול לו. אני מקווה שייכתב גם הערך אתיקה עיתונאית, שבו אפשר יהיה לחזור על סיפור זה. דוד שי 21:52, 13 במאי 2007 (IDT)

אני מצטער על שנחפזתי ככה. במחשבה שניה אולי אתה צודק. מה שכן - אני חושב שהמנהלים פה צריכים לגלות יותר שיקול דעת. בגלל שבהתחלה לא הסכמתי עם העריכה שלך - מייד חסמו אותי, טענו שאני משחית ואמרו לי שאני מבצע עבירה פלילית. אני חושב שהם צריכים להיות יותר סבלניים לדיעות של אחרים.

אני מאמין בכנות כוונותיך (ולכן כתבתי את ההסבר לעיל), ומיד אשחרר אותך. אתה מוזמן להירשם (ואם אתה ויקיפד רשום - לצאת מהמחתרת, לא תולים כאן מתנגדים לשלטון). דוד שי 22:02, 13 במאי 2007 (IDT)

תפוצה

הסרתי את התוספת שלך. אין טעם בדירוג המערבב חינמונים עם עיתונים בתשלום. ‏odedee • שיחה 14:05, 6 באפריל 2010 (IDT)

לפי ההתייחסות על-ידי בעלי המקצוע הרלוונטי (ראה התבטאות של נמרודי שצוטטה בדה-מרקר), ולפי הפרסומים בעתונות (ראה סקר TGI),

מה שחשוב ורלוונטי זה מי הם היומונים הנפוצים/נחשפים ביותר בישראל - ולא אופן ההפצה או המודל הכלכלי העומד מאחוריהם.

יש לי בעיה להטמיע את הרפרנסים משום מה, אז הנה הם:

נמרוד מתייחס לרלוונטיות של ישראל היום;

מדידת החשיפה של TGI

משחזר לעריכה קודמת דוד הירושלמי - שיחה 14:34, 6 באפריל 2010 (IDT)

אתה טועה טעות חמורה. אין להשוות חינמון לעיתון בכסף - יכול אדם להתחיל להדפיס מדי יום מאה מיליון עותקים של חינמון כלשהו, זה לא עושה אותו לעיתון הנפוץ בישראל, זה אפילו לא עושה אותו לעיתון בכלל. אין לי ויכוח עם העובדות ברפרנסים אלא עם משמעותן: הן לא חשובות במיוחד. אין לשחזר לעריכה קודמת בהיעדר הסכמה, ביטלתי זאת. ‏odedee • שיחה 15:53, 6 באפריל 2010 (IDT)

מה זאת אומרת "אין לשחזר לעריכה קודמת בהיעדר הסכמה"? הרי זה בדיוק מה שאתה עשית! אני ביצעתי (קודם) עריכה, אותה אתה ביטלת ללא כל אזכור בדף השיחה ובהיעדר הסכמה.

יתר על-כן, TGI לא בודקים בכלל כמה עותקים מעריב מדפיסים. זה לא מעניין אותם (ובצדק, מהסיבה אותה ציינת). הם מודדים חשיפה בלבד. ולא סתם הם מודדים את "מעריב" עם "ידיעות" ועם "ישראל היום" (כמו גם "דה-מרקר", וכל יומון בעל תהודה) ביחד. ברור לכל (לפחות ל-TGI, ולמי שעוסק בפרסום, במדיה וב... עיתונות) שהם דרים בכפיפה אחת.

עתה לכמה הגדרות - דיברת על מהו עתון (אני מקווה שאבן שושן זה מספק מבחינתך):

עתון, עיתון (ז') [מן עת, במקום כתב-עת או כתב-עתי] כתב-עת, גליון המכיל ידיעות וחדשות היוצא לאור לעתים מזומנות: עתון יומי, עתון שבועי. הידיעה נתפרסמה בעתוני הבוקר.

יומון (ז') [מן יום] עתון יומי, עתון המופיע בכל יום (להבדיל מן שבועון, ירחון, רבעון, שנתון וכו'): "מי לא רצה אז לייסד יומון עברי?" (סוקולוב, אישים 155).

נראה לי שלנוכח הגדרות אלו קשה לומר כי "ישראל היום" הוא אינו עתון וכן כי הוא אינו יומון.

TGI כלל אינם מתחשבים בהצהרות המדפיסים (אם ישנן כאלו), הם מודדים חשיפה באמצעות סקרים.

רשויות החוק (בדמות הממונה על ההגבלים העסקיים שמתקן תקנות בין השאר בתחום העתונות), מתייחס לישראל היום וידיעות אחרונות כדרים בכפיפה אחת. הנה כאן בהודעת הרשות להגבלים עסקיים (יולי 2008): "ידיעות הוכרזה כמונופול ב-12 באפריל 1995 בתחום אספקת העיתונים היומיים בשפה העברית. בדיקה שערכה רשות ההגבלים העסקיים לאחרונה העלתה כי כניסתו של 'ישראל היום' לשוק הובילה לשחיקה משמעותית בנתחי השוק של 'ידיעות אחרונות' ולשינויים מהותיים בשוק. לפי חוק ההגבלים העסקיים, בעל מונופולין הוא מי שמספק מעל למחצית מכלל האספקה לשוק. על פי ממצאי הבדיקה, 'ידיעות אחרונות' מספקת פחות ממחצית מכלל האספקה ולכן אינה עוד בעל מונופולין.".

(מקור דה מרקר)

אני החזרתי את הערך לגרסתו היציבה, אתה זה ששינה אותה. אנחנו אנציקלופדיה, והקווים המנחים אותנו הם שונים ממה שמעניין את רשויות המדינה (מונופוליזם) או את המפרסמים (כסף). ‏odedee • שיחה 16:42, 6 באפריל 2010 (IDT)

אני מסכים לחלוטין עם odedee. דוד שי - שיחה 20:18, 6 באפריל 2010 (IDT)

אם החשיפה לישראל היום גוברת על זו של מעריב, אני לא רואה סיבה לא לציין זאת (וכמובן לציין שישראל היום מחולק בחינם). זה נתון חשוב שמשפיע גם על מעריב וגם על העיתונות בישראל בכלל. חי _{◣ 6.04.2010, 23:50 (שיחה)}

למה לעצור כאן? אם משווים מין בשאינו מינו, ניתן להכניס להשוואה גם ערוצי חדשות בטלוויזיה ואתרי חדשות באינטרנט, ולדחוק את "מעריב" למקום העשירי. בערך שעוסק באמצעי תקשורת בישראל יש לעסוק בכולם, ואולי לבחון את משקלם היחסי, אך לא כאן. דוד שי - שיחה 00:11, 7 באפריל 2010 (IDT)

באותה מידה ניתן למחוק כל השוואה לוויקיפדיה באנציקלופדיה בריטניקה. ההבדלים בין האנציקלופדיות רבים לאין שיעור מההבדלים בין העיתונים. חי _{◣ 7.04.2010, 01:34 (שיחה)}

למה לא לכתוב איזה ניסוח של פשרה, שייתן את הנתון העובדתי בדבר החשיפה המרובה יותר לישראל היום, אבל ידגיש שזה קשור לזה שישראל היום הוא חינמון? אני ואתה - שיחה 02:18, 7 באפריל 2010 (IDT)

כי "ישראל היום" אינו נושא הערך הזה. ‏odedee • שיחה 02:29, 7 באפריל 2010 (IDT)

אני מרגיש קצת לא נוח לעסוק בהשוואות שעניינן ויקיפדיה כי אף אחד פה לא נייטרלי בעניינן. אבל בגדול, אני דווקא מסכים איתך: אם היינו כותבים על בריטניקה שיש לה (נניח) פחות קוראים מאשר לוויקיפדיה, ראוי היה להסיר את המשפט הזה, כי הוא משווה בין תפוזים לתפוחים. שאלה מצוינת היא כמה אנשים שמוכנים לשלם 500 דולר על אנציקלופדיה, היו מעדיפים לשלם אותם ולקבל רק את ויקיפדיה, וכמה היו מעדיפים לשלם אותם ולקבל רק את בריטניקה. ‏odedee • שיחה 02:29, 7 באפריל 2010 (IDT)

בערך "ישראל היום" ניתן לעסוק (על סמך מקורות), בהשפעתו המשוערת על תפוצתם של עיתונים אחרים. גם בערך שלפנינו, בסעיף העוסק בתפוצת העיתון, ניתן לכתוב על השינוי בתפוצתו משנת 2008 ואילך, ולציין מקור המייחס שינוי זה (כולו או מקצתו) לישראל היום. כאשר מדובר בדירוג, אין לדרג את ישראל היום יחד עם מעריב, כאמור לעיל. דוד שי - שיחה 09:24, 7 באפריל 2010 (IDT)

רק שאני אבין, כי באמת אני לא מבין, מי הם בדיוק "התפוזים" ו"התפוחים" בעסק הזה? לפחות ישנה הסכמה שישראל היום הוא עיתון, וכן כי הוא יומון? כל השאלה הנותרת היא רק המודל השיווקי שלו? דוד הירושלמי - שיחה 15:13, 7 באפריל 2010 (IDT)

שני דברים:

ראשית, בחיי שלא התכוונתי להקים את המהומה הזו כששינתי את אשר שיניתי. בחיי שחשבתי שאין על כך השגות. בכלל הגעתי להתעסק בזה במקרה, כי עקבתי אחרי תגובה שלי במזנון - ואז ראיתי איזה דיון סוער עם מלא לינקים לערכי עתונים.

שנית, עלתה לי הרגע לראש דרך הצגה אפשרית לנושא. לדידי, אנחנו עוסקים בתפוצתו של יומון נייר (=מודפס) עברי, שאגב מודפס בבתי הדפוס של הארץ. ככה לפחות גם רואים זאת כל בעלי המקצוע בתחום. בכל אופן, תפוצה יש למדוד במדדים של תפוצה (כל מדד מקובל בשימוש, הוא לגיטימי).

אם כך, ניתן להתמיר את ההערה בפסקת הפתיחה בהערה הבאה, או דומה לה: "עיתון X, הוא מבין העתונים הנפוצים ביותר בישראל.".

על מנת לחשוף את המידע המלא לקורא תיווצר פסקת תפוצה (ככל הנראה באורך שני משפטים). בפסקה זו תצויין תפוצתו של עתון X, לפי כל המדדים המקובלים (נאמר: מס' גליונות מודפסים, חשיפה, uNameIt), כך שיש רפרנס לכך שהמדד הוא אכן מדד מקובל בתעשייה.

צורת הצגה זו, תהא הן מדוייקת והן שלמה (כי כולנו יודעים מה שוויין של חצאי-אמיתות). וחשוב מכל, איש לא יצא מרוצה ממנה. דוד הירושלמי - שיחה 15:34, 7 באפריל 2010 (IDT)

דירוג התפוצה של עיתון הוא מעניין מצד שתי משמעויות שונות: א. מעניין לדרג את ההעדפה של האוכלוסייה לעיתונים השונים - הנמדדת במספר האנשים שקונים אותם, לא שמקבלים אותם בחינם. ב. מעניין לדרג את ההשפעה של העיתונים על האוכלוסייה (בעיקר מצד הדעות והפרסומות שבהם) - וזה מדד שלא קשור לתשלום שמשלמים עליו. לכן נכון להציג את שני הדירוגים.

אפשר לטעון שאם מודדים את ההשפעה של העיתון, אז היה צריך להכניס לדירוג גם מהדורות החדשות בטלויזיה ואת אתרי החדשות באינטרנט. אבל יש הרבה הגיון לכלול רק את העיתונים ביחד - בין השאר בגלל שמי שקורא עיתון אחד בדרך כלל לא קורא את השני (כתבתי בדרך כלל!), אבל הוא בהחלט עלול בהמשך היום לגלוש לאתר חדשות, ובערב לצפות במהדורה בטלויזיה. אני ואתה - שיחה 16:37, 7 באפריל 2010 (IDT)

אין מקום לדרג יומונים עם חינמונים באותו דירוג. הדברים שמשפיעים על תפוצתם הם שונים, ועל כן הדירוג לא מעיד על דבר ביחס ביניהם. כן יש מקום לכתוב על הירידה ברווחים על רקע עליית החינמונים בכלל ו"ישראל היום" בפרט. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 16:42, 7 באפריל 2010 (IDT)

זהר, מערכת ההפעלה לינוקס מחולקת חינם, בעוד מתחרתה, מערכת ההפעלה חלונות, נמכרת עבור כמות לא מבוטלת של מעות ($100++). מערכת ההפעלה Mac-OS בכלל מגיעה צמודת חומרה ולא משווקת באופן סטנדרטי ללא תלות בחומרה. הערך מערכת הפעלה מזכיר את כל השלוש בנשימה אחת (ממש באותו משפט), ובצדק! כאשר באים לדון בדבר מה, משנה מה הוא עושה ולא כמה הוא עולה, או כיצד הוא משווק. בדיוק מן הטעם הזה, ברובם המוחלט (כולם?) של הערכים, לא מצויין מחיר, או טווח מחירים של מושא הערך. אם משהו, אז מציינים אולי "פתרון זה הוא יקר/זול מחלופה X". אגב, עם כל "החשיבות הרבה" של מחיר העתונים למהותם - מחירם כלל לא מצויין בערכים הרלוונטים... אפילו לא קירוב שלו (למשל, מעל 5 ש"ח ביום חול) שישאר רלוונטי לשנים ארוכות.

הערך על תוכנות לעיבוד גרפי, כמובן מזכיר את GIMP החינמית ואת Photoshop בולעת המעות בנשימה אחת.

הערך על נתח שימוש בדפדפנים, מזכיר בנשימה אחת דפדפנים חינמיים בקוד פתוח (כרום, פיירפוקס), חינמיים בקוד סגור (אופרה, ספארי) ודפדנים בקוד סגור בתשלום (אינטרנט אקספלורר, ששימוש בו מחייב רכישת מערכת הפעלה חוקית של מייקרוסופט). מודל הפיתוח (סגור/פתוח), או השיווק (בתשלום/בחינם) הם נתונים משניים למהותו של הדבר. המהותי הוא - מה הוא עושה?! מאפשר גלישה באתרי אינטרנט.

הדבר כמובן אינו ייחודי לתעשיית התכנה: הערך על פלסטיק מציין בנשימה אחת תוצרים הנמכרים לצרכן בתשלום (גרביונים) עם תוצרים המחולקים חינם לצרכן (שקיות). ברור שהמודל השיווקי, הוא משני למהות הדבר - מוצרי פלסטיק! במידה ותרצה לציין את תפוצתו של הפלסטיק, ברור כי תכלול גם גרביונים וגם שקיות...

רומנו של עגנון, אורח נטה ללון, "פורסם על גבי 139 גיליונות של העיתון (הארץ)". ציטוט זה, בתוספת משפט, מהווים את ההתייחסות היחידה לדבר. ברור כי המודל הפרסומי/שיווקי בו בחרו עגנון ושוקן לא מהווה את מהות הדבר. אני לא כל-כך יודע כיצד עונים על "מה הוא עושה" בהתייחס לרומן, אבל ברור שזה לא קשור למחירו, או לערוץ השיווקי שלו.

לסיכום, אני אשמח אם נגיע להסכמה - שמחירו של הדבר (0 ש"ח מול 5.20 או כמה שעולה יומון) אינו מהותי למה שעושה הדבר (מספק חדשות יומיות, על גבי עתון נייר בעברית). אם ניוותר עם ההסכמה כי אנחנו רק חלוקים לגבי שיטת המדידה של תפוצה של עתון בתשלום/בחינם אז התקדמנו. דוד הירושלמי - שיחה 22:55, 7 באפריל 2010 (IDT)

ההשוואות שאתה עושה פה אינן מתאימות. עיתון אינו מוכר את הנייר שעליו הוא מודפס, אלא את התוכן. לכן, כדי לחזק את טענתך, עליך להציג מקרה אחר שבו מדרגים יחדיו אמצעים שונים שמייצרים תוכן, חלקם מוכרים אותו - ואחרים נותנים בחינם. למשל - להציג מקום שבו מדרגים את כמות הקוראים של עיתון שדרוש מינוי בתשלום כדי לקרוא אותו ברשת, לבין אתרי חדשות חינמיים. לחוד מהעניין הזה - כיצד אתה חושב שאזכור "ישראל היום" באופן שאתה מציע פה, משפר את הערך על מעריב? ‏odedee • שיחה 23:16, 7 באפריל 2010 (IDT)

ספר הוא תוכנו, לא?! הנה [1] רשימת עשרת הספרים הנקראים בעולם. משווה בנשימה אחת את ספרו של מאו (890 מיליון עותקים) שחולק בחינם לכל תושבי סין, התנך, הקוראן ואיזה מדריך צופות (שחולק בהמוניו לצופים באשר הם - 200 מיליון עותקים) עם ספרים כמו הארי פוטר וצופן דה וינצי. גם [en:List_of_best-selling_books|ויקי האנגלית] נוקטת באותה שיטה לגבי דירוג ספרים.

Alexa מדרגת אתרים, ממש לפי חשיפה, זה מול זה ללא קשר למודל הכלכלי שלהם. כך למשל אתרי פורנו (בהם המשתמש ללא ספק משלם/מקבל רק תוכן) מדורגים זה לצד זה בתשלום ושאינם בתשלום, הנה [2] (מסתבר שיש אפילו מנועי חיפוש לפורנו ברשימת עשרת הגדולים).

בעתונים עסקינן לא?! הנה גוגל מדרגים אתרים בחינם כמו Financial Times הפתוח, ממש שתי תוצאות מעל ה-Wall Street Journal שחלק גדול מהתוכן בו הוא בתשלום. לשאילתה: Financial Newspaper. גוגל (והם די טובים בזה...) מניחים ששני האתרים עונים על השאילתה באופן דומה, למרות שאחד חינמי, והשני רובו ככולו בתשלום.

ואני בטוח שיש דירוגים של "הסרט הנצפה ביותר בכל הזמנים" וכן הלאה, ללא קשר למכירות בקופות או הקרנות ברשתות כבלים או טלויזיה ציבורית. לילה טוב, תבורך. דוד הירושלמי - שיחה 00:19, 8 באפריל 2010 (IDT)

העין השביעית מדווח על תפוצה של 18,500 גליונות http://www.the7eye.org.il/62442

הוצאה

"מעריב הוא עיתון יומי ישראלי היוצא לאור מאז ה-15 בפברואר 1948" - יוצא או מוצא? תודה, אריה ה. - שיחה 00:37, 17 ביוני 2010 (IDT)

כתבים

שלום אפשר בבקשה להוסיף את שמות הכותבים במעריב ? ממה שאני זוכר או שהספקתי לקרוא בשלושה ימים האחרונים: בן כספית, אראל סגל, ערן סויסה, גיא מרוז, קלמן ליבסקינד, אודטה דנין, ליאורה, אלון הדר, בועז כהן, מאיר בלייך, יהונתן גפן, אביב לביא, ליאת שלזינגר, יערה יעקב, צח יוקד, אמנון דנקנר ויש עוד בטח המון. כמו כן כתבים שהיו פעם במעריב ועזבו: רון מיברג, יאיר לפיד, אדם ברוך, מאיר עוזיאל, אליען לזובסקי, ליסה פרץ ובטח יש עוד אלפים. תודה לכותבים

אין צורך בשמות הכתבים בערך זה. לכך משמשת קטגוריה:סגל מעריב. דוד שי - שיחה 07:17, 21 בדצמבר 2010 (IST)

סיבות העריקה

אשמח אם תרחיבו בעניין הסיבות לעריקת העיתונאים מידיעות אחרונות.

דנקנרים עליך מעריב

בערך יש פרקים "תקופת דנקנר" ו"אחרי תקופת דנקנר" המתייחסים לאמנון דנקנר. אולם, כיוון שעתה מתחילת "תקופת נוחי דנקנר", אולי יש לבצע עריכה מחדש. Ranbar - שיחה 00:43, 4 באפריל 2011 (IDT)

תיקנתי. דוד שי - שיחה 07:07, 4 באפריל 2011 (IDT)

חשיבות הדירקטורים

הטענה לפיה זהות הדירקטורים היא חסרת חשיבות - תמוהה בעיני. השבתי את הגרסה שבוטלה ועדכנתי את מצבת הדירקטורים הנוכחית שלאחר עסקת דנקנר. אנדר-ויק 20:50, 9 ביוני 2011 (IDT)

אין חשיבות לשמות הדירקטורים, ולראיה: אין בערך זה את שמות הדירקטורים ב-60 שנותיו של העיתון, וגם בערכים אחרים העוסקים בחברות לא תמצא את שמות הדירקטורים (לכל היותר נמצא שמו של יו"ר הדירקטוריון, למשל בערך טבע תעשיות פרמצבטיות). גם לאחר התוספת שלך, זו רשימה חלקית, של הדירקטורים מטעמו של דנקנר (הרשימה המלאה כוללת 11 דירקטורים). גרוע מכך: מדובר בדירקטוריון של "מעריב החזקות", שלה ערך משלה, כך שבערך שלפנינו המידע מיותר ללא ספק (ומהנימוקים שהבאתי לעיל, הוא מיותר גם בערך "מעריב החזקות"). דוד שי - שיחה 21:27, 9 ביוני 2011 (IDT)

אז הנימוקים שלך הם - כי המידע לא היה קיים עד עכשיו, וכי הוא לא קיים בערכים אחרים? לפי נימוקים אלה אפשר לסגור את הבסטה כבר היום. אני חושב שזהות הדירקטורים הוא מידע אנציקלופדי בערך שעוסק בחברה הנסחרת בבורסה. כל חברה. אך אין לי כוונה להיכנס לוויכוח. אנדר-ויק 21:33, 9 ביוני 2011 (IDT)

הנימוק שלי הוא שמדובר במידע שאין מקומו באנציקלופדיה. זהו מידע שמקומו באתרים בורסאיים (אל שלושה כאלה יש קישור בסופו של כל ערך העוסק בחברה בורסאית). הדוגמאות שהבאתי באו ללמד שעד כה הפעלנו שיקול דעת נכון, ולא פירטנו דירקטורים - מרבית הדירקטורים אינם מוּכרים לציבור ואינם חשובים. בערך העוסק בחברה יש לעסוק בתולדותיה ובהתפתחותה, כולל שינוי בעלי השליטה בה, אך לא בתחלופת הדירקטורים בה. דוד שי - שיחה 21:44, 9 ביוני 2011 (IDT)

אפשר להתווכח על זה, וראוי היה לעשות זאת כל המידע נמצא בערך שכן לא מדובר בהשחתה שמצדיקה שני ביטולים זריזים כפי שנעשה. אנדר-ויק 21:49, 9 ביוני 2011 (IDT)

קישור חיצוני לחיפוש בארכיון מעריב

שיניתי בקישורים החיצוניים, את הקישור לארכיון העיתון כך שיוביל ישירות לדף החיפוש. שוחזרתי, ועתה הקישור מוביל לדף הראשי של מעריב באתר "עיתונות יהודית היסטורית". מי שרוצה לחפש בפורמט הנוח צריך לגלול דף זה עד למטה ולמצוא שם את הקישור לדף החיפוש. תפריטי החיפוש שלמעלה הם פחות נוחים לדעתי. אני סבור שעדיף לוותר על כבודו של "מעריב" ועל הדף הראשי ולהוביל את הקורא ישירות לאפשרויות החיפוש. הגישה שלי אומרת כי עלינו לחסוך לקורא את החיפושים אחרי קישורים כאלו ואחרים ואת הקלקות הסרק ולהביאו ישר אל השוקת, גם במחיר איבוד המידע הכללי אודות העיתון שאותו הוא אמור לקבל מקישורים חיצוניים אחרים.אודי - שיחה 17:20, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

אולי בכלל כדאי להביא את החיפוש לכאן בתור הטמעת HTML? הקישור צריך להיות בדף הראשי, ולהגיע לחיפוש אחרי שקוראים על העיתון עצמו זה אפילו לא גילוגל עכבר אחד, לעצם העניין, הנקודה זה לא החיפוש אלא העיתון והמידע עליו • חיים 7 • לכתוב לי • כ"ט באלול ה'תשע"א • 17:34, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

גם אני סבור שעדיף קישור לדף הראשי של העיתון, ולא לדף החיפוש. דוד שי - שיחה 17:44, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

אני לא רוצה לקרוא על העיתון. על העיתון עצמו קראתי בערך עצמו וגם בקישורים חיצוניים אחרים. כאן מפנים אותי לארכיון מעריב ובמקום זה אני מגיע לסיפורים אודות ההיסטוריה של מעריב וכשאני רוצה להגיע לחיפוש פשוט אני לא מוצא את דרכי. גם כשסיימתי לקרוא את הסקירה המאליפה על העיתון והגעתי לקצה התחתון של הדף הקישור ששם מפנה "לעיתון" ולא "לארכיון". בקיצור, אם רוצים להשאיר את הקישור במצבו הנוכחי, צריך לשנות את שמו ולא לכתוב שזה לארכיון, אלא משהו בסגנון "מעריב באתר "עיתונות יהודית היסטורית"".אודי - שיחה 18:46, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

אינני מסכים אתך. לארכיון יש שער כניסה, וזהו הדף הראשי, שאליו אנו מקשרים. אתה רוצה לדלג על המעבר בשער, ולהגיע ישירות לדף החיפוש. זה מתאים לך (וגם לי), כמי שמכיר היטב את הארכיון, אך זה לא מתאים למי שזה לו המפגש הראשון עם הארכיון, שהוא, להערכתי, האיש שלו נועד קישור זה. דוד שי - שיחה 22:28, 28 בספטמבר 2011 (IDT)

תאריכים המצויים בארכיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית"

המלאכה המבורכת של העלאת גליונות מעריב לארכיון ממשיכה. הבעיה היא שהיא נעשית בצורה מקוטעת. לנוחיות הציבור, ניסיתי לעשות רשימה של התאריכים הקיימים, מעודכן ל-17 בפברואר 2012:

• יסוד העיתון (1948) ועד 19 בספטמבר 1971 - קיים
• 20 בספטמבר 1971 ועד 31 בדצמבר 1971 - קיים, אך לא ניתן להפעיל עליו חיפוש.
• 1 בינואר 1972 ועד 2 במאי 1979 - חסר
• 3 במאי 1979 ועד 26 ביולי 1979 - קיים
• 27 ביולי 1979 ועד 31 ביולי 1979 - חסר
• 1 באוגוסט 1979 ועד 31 באוגוסט 1979 - קיים
• 1 בספטמבר 1979 ועד 31 בדצמבר 1983 - חסר
• 1 בינואר 1984 ועד 31 בינואר 1984 - קיים
• 1 בפברואר 1984 ועד 1 ביוני 1985 - חסר
• 2 ביוני 1985 ועד 30 ביוני 1986 - קיים
• 1 ביולי 1986 ועד 31 באוגוסט 1986 - חסר
• 1 בספטמבר 1986 ועד 30 בינואר 1987 - קיים
• 31 בינואר 1987 והלאה - חסר
  יכול להיות שהחסרתי כל מיני פערים. אתם מוזמנים לתקן ולעדכן.אודי - שיחה 10:55, 17 בפברואר 2012 (IST)

ויקילאטמה

לערך נוסף המשפט בספטמבר 2012 נכתבו בעיתון חמישה מאמרי דעות כנגד "הרדיפה", "השנאה" ו"הניסיון לחסל" את מעריב על ידי "הארץ" ו"דה מרקר", וכותביהם התראיינו בנושא זה גם ברשתות הארציות ברדיו‏, וכאסמכתא מובאת סקירה באתר לאטמה. האם באמת יש לקוריוז זה חשיבות אנציקלופדית? לדעתי המשפט מיותר (אם כי ב"לאטמה" בוודאי יש מקום לדיווח זה). דוד שי - שיחה 19:38, 7 בספטמבר 2012 (IDT)

לדעתי יש מקום לכתוב בערך על עיתון שעובר משבר, על נסיונות החילוץ, ובוודאי שהם נעשים בטורים גבוהים ולא ממש מקובלים, ע"ע ערוץ 10 • חיים 7 • (שיחה) • כ"ב באלול ה'תשע"ב • 00:52, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

העיתון במשבר בספי חריף, אך על כך לא נכתבה מילה. אין צל של ספק שלא "הארץ" אחראי למצב זה. מסיבה כלשהי יצא העיתון במתקפה מתואמת על "הארץ" - זה קוריוז שחשוב לפרסמו באתר קוריוזים כמו לאטמה, אבל אין שום סיבה להביאו באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 06:36, 9 בספטמבר 2012 (IDT)

זה לא קוריוז אלא קמפיין מאורגן שנכתב בתגובה להתקפות מתמשכות של הארץ ובמיוחד דה מרקר על "מעריב" ובמיוחד על בעליו של העיתון, בעבר נמרודי ובהווה דנקנר. לאחר שנמרודי מכר את העיתון נפסקו ההתקפות נגדו. הנך נוהג לכתוב שאת הביקורת צריך לכתוב בדף הערך של המבקר וכאן מדובר בביקורת של מעריב על הארץ ודה מרקר וראוי להביאה. ניתן להביא כמובן קישורים ישירים של המאמרים הרבים שפורסמו במעריב אך סברתי שעדיף להביא מאמר שמסקר את כל הפרשה באתר ביקורת התקשורת לאטמה (שבחלקו השני הוא גם אתר סאטירה אך אלה שני חלקים נפרדים לחלוטין). כמובן שצריך לציין בדף הערך את שאר ההתפתחויות הדרמטיות האחרונות השונות לחלוטין שעוברות על מעריב בימים אלה, אך לצערי מפאת חוסר זמן עדיין לא התפניתי לכך. אורח לרגע - שיחה 01:14, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

זה בהחלט קוריוז, גם אם אתה אולי צודק ומדובר ב"קמפיין מאורגן". קמפיינים מאורגנים כאלו יש עשרה בלירה, ובתולדותיו של עיתון שמופיע מדי יום כבר 64 שנים היו אלפים כאלו. אז מה אם זה משהו שקרה לפני חמש דקות? זו לא סיבה להכניס את הסערה בכוס תה הזו לוויקיפדיה. כמו שאמר יפה דוד, בשביל זה יש לאטמה. כשאתה כותב בוויקיפדיה, אנא שאל את עצמך אם לקורא שיקרא את הערך עוד ארבע שנים חשוב לדעת שבספטמבר 2012 הופיעו חמישה(!) מאמרים באותו היום בהם הובעה ביקורת על "הארץ" ו"דה מרקר". קיפודנחש - שיחה 01:45, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

מוטב כי תקרא מעט על הפרשה לפני שהנך חורץ דעה. מדובר בפרשה מתמשכת של התנכלות שיטתית במשך שנים של הארץ ודה מרקר כלפי מעריב ובעליו השונים, נמרודי (עד שמכר את השליטה) ודנקנר, כפי שמפורטת במאמרים של בכירי העיתונאים והעורכים של מעריב ודרישתך להתעלם מקו מערכתי כה בולט שהעיתון החליט לנקוט בו - תמוהה ביותר. ייתכן שכותרת הקטע צריכה להיות ויקימרקר או ויקיארץ לתיאור ההגנה בחירוף נפש כלפי כל שמץ ביקורת שמובעת כלפי עיתונים אלה או בעליהם (או אולי חוששים פה מעוד טור ביקורת של נתן ליפסון). אורח לרגע - שיחה 02:10, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

יריבות בין עיתונים (וגופים מתחרים בכלל) היא דבר מקובל ונפוץ. דיבורים על "התנכלות" מתאימים ללאטמה (ולצהובונים אחרים) או למעריב עצמו, אך מקומם לא יכירם מעל דפי ויקיפדיה, לפחות לא בלי סימוכין ראויים. כך או כך, הקטע שדוד הסיר לא מתאים למאמר בוויקיפדיה, ומתאר אירוע טפל וטריביאלי (פורסמו חמש כתבות ביום אחד באותו עניין - שומו שמים!) שלא צריך להיות במאמר.

ובלי קשר לעניין הנדון, אלא לסגנונך האישי: קריאה לדברי למעלה "הגנה בחירוף נפש", יכולה לנבוע רק מליקוי חמור בתפיסת המציאות. "הגנה בחירוף נפש" זה כשיוצאים מול טנק עם בקבוק מולוטוב, לא כשמציינים שטפלות מסוימת שאירעה שלשום מיותרת במאמר על עיתון שקיים 64 שנים. אין לי כל בעיה עם ביקורת, כלפי "מעריב", "הארץ", או כל גוף אחר - בסך הכל ציינתי שהדברים שנראים לך כל כך קריטיים, הם למעשה חסרי חשיבות בפרספקטיבה של שבועיים, ואינם יותר מקליפת שום בפרספקטיבה של שנה ורבע. האופן בו אתה מאפיין הבעת דעה בשאלה האם חיווי מסוים מתאים או לא מתאים לוויקיפדיה כ"דרישה להתעלם" פשוט מגוחך (וההערה בה חתמת, על חשש מביקורתו של ליפסון, אפילו לא מצחיקה). קיפודנחש - שיחה 05:53, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

אני ממש מופתע מהדיבורים על "התנכלות שיטתית במשך שנים של הארץ ודה מרקר כלפי מעריב ובעליו השונים". האם אתה באמת חושב ש"הארץ" גמר לקריסתו של "מעריב"? האם מישהו ב"מעריב" חושב כך? ההאם "הארץ" שלח את דנקנר לקבור את כספו ב"קרדיט סוויס"? האם "הארץ" אחראי למשבר הכלכלי באירופה? להאזנות הסתר של נמרודי? הגיע הזמן לומר זאת בבירור: קריסתו של "מעריב", שהיא תהליך שנמשך שנים אחדות, נובעת משלל סיבות, של"הארץ" אין כל קשר אליהן. קריסת עסקיו של דנקנר נובעת משלל סיבות, של"הארץ" אין כל קשר אליהן.

הקדשת חמישה מאמרי דעות להתקפה על "הארץ" היא קוריוז מוזר, אבל שולי לחלוטין לעומת כובד המצוקה שהעיתון שרוי בה. אם מישהו חושב שהתקפה זו תפגע כמלוא הנימה ב"הארץ", הוא טועה. אם מישהו חושב שהתקפה זו תסייע כמלוא הנימה להצלת "מעריב", הוא טועה שבעתיים. דוד שי - שיחה 05:55, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

ומי שבכל זאת רוצה לקרוא את המאמרים במעריב, הנה: בן כספית, שי גולדן, יהודה שרוני, בן דרור ימיני. דוד שי - שיחה 06:15, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

קודם כל, מאז כתבתי את המשפט לעיל, נכתבו מאמרי דעות נוספים במעריב באותו עניין (במהלך הימים העוקבים) ולכן מדובר ביותר מ-5 מאמרים. שנית, לא מדובר רק במאמרים אלא בריאיונות שניתנו על ידי סגן העורך, עיתונאים ועורכים באמצעי התקשורת השונים בישראל, אני במקרה האזנתי ברדיו אך ייתכן שגם בטלוויזיה סוקרה הפרשה. שלישית, כמובן שלא מדובר בדעתי שלי (שזו התנכלות שיטתית) אלא של המרואיינים וכותבי המאמרים שסברו כך. נהוג בוויקיפדיה לתאר קווי פעולה שכאלה של עיתונים. לגבי התבטאויותיו של קיפודנחש המרשה לעצמו לנסות לפגוע אישית בבן שיחו (ולייחס לו "ליקוי בתפיסת המציאות") כבר הערתי בעבר, נאלצתי לבקש למחוק ביטויים שלו מתקציר העריכה שכתב בעניין אחר, וחבל שלא התעקשתי גם שיקבל אזהרה או הערה כלשהי ממפעיל מערכת או ביורוקרט לגבי עבירותיו על כללי ההתנהגות הראויה בין חברי הקהילה, ולכן כנראה מרשה הוא לעצמו להתבטא שוב כנגד בן שיחו באופן כה פסול. אורח לרגע - שיחה 15:35, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

מי שהתבטא באופן פסול זה אתה, כשאפיינת את דברי כ"הגנה בחירוף נפש" (עד עכשיו לא לגמרי ברור לי על מי לדעתך הגנתי - לדעתי הגנתי בסך הכל על הערך "מעריב" בוויקיפדיה, אבל גם אז קשה לראות בהבעת דעה בדף השיחה "חירוף נפש"). כמו כן אפיינת את דברי כ"דרישה להתעלם". לא דרשתי כלום (אם כי יש אולי שיראו את התגובות הארוכות הללו כדרשות) - בסך הכל הבעתי דעתי הלגיטימית שהמשפט עליו נסוב הדיון חסר חשיבות, ועדיף לערך הזה בלעדיו. שתי ההתבטאויות הפסולות הללו אכן משקפות ליקוי בתפיסת המציאות. קיפודנחש - שיחה 17:33, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

כל הפוסל במומו פוסל. בנוסף למום בו ניסית לפסול ייתכן שהנך סובל מבעיה בהבנת הנקרא או שאולי אתה זה שניסח את כותרת הקטע שאליה התייחס הביטוי "הגנה בחירוף נפש" או "דרישה להתעלם מביקורת כלפי הארץ ודה מרקר" ובכל מקרה אין בביטויים אלה פסול כפי שפסולה התייחסות אישית לבן שיחך ואמירה המאבחנת אותו בגין ניסוח ביטויים אלה כבעל "ליקוי בתפיסת המציאות". חבל מאד שאף לאחר שציינתי בפניך את התנהגותך הפסולה אינך חוזר בך אלא מנסה להצדיקה. מצד שני, זה כנראה דפוס התנהלות קבוע אצלך וחבל, מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שבה אתה מתבטא באופן פסול כלפי עורך אחר, ובפעם הקודמת נאלצתי גם להטריח מפעיל מערכת כדי למחוק את הדברים שכתבת בתקציר העריכה. אורח לרגע - שיחה 20:15, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

עסקת המכירה, חתימתה, אישור הדירקטוריון ומועד השלמת העסקה

משום מה, יש עורכים הסבורים כי עם חתימת ההסכם למכירת העיתון, הושלמה כבר העסקה על כל שלביה ולא כך הדבר. מעיון חוזר בהודעת החברה לבורסה עולה בבירור כי ההסכם מדבר על התחייבות לרכישת החברה שתתבצע במספר שלבים ובתנאי שיתקיימו מספר תנאים מתלים כדלקמן: "השלמת העסקה נשוא ההסכם כפופה למספר תנאים מתלים לרבות: (א) אישורו של בית המשפט במסגרת דיון בבקשה לקבלת צו הקפאת הליכים; (ב) אישורה של הרשות להגבלים עסקיים לרכישת נכסי המוכרת; ו-(ג) אישורם של תאגידים בנקאיים שהינם בעלי שעבודים על נכסי המוכרת." - בהתאם לכך, יש לשנות את זהות הבעלים הנוכחי ואם רוצים לדקדק אז ניתן לברר במדוייק גם את מועד השלמת העסקה, שכפוף לשינויים, על פי האמור בהסכם. אורח לרגע - שיחה 10:08, 23 בספטמבר 2012 (IST)

הצדק אתך, בפרט לאור צו הקפאת ההליכים שניתן היום. תיקנתי. דוד שי - שיחה 19:55, 23 בספטמבר 2012 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://search.nrg.co.il/search/index.php?query=%F9%E9%F8%E0%F7+%2B+%E0%F0%E8%E9%F9%EE%E9&searchAction=search&currentQuery=%E6%5C%27%E0%F7+%F9%E9%F8%E0%F7&searchType=1&searchEngine=1
  • In מעריב on 2011-11-23 01:34:02, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In מעריב on 2011-11-28 00:43:24, Socket Error: 'Connection timed out'
  • In מעריב on 2013-05-04 13:40:55, Socket Error: 'Connection timed out'

--Matanyabot - שיחה 16:41, 4 במאי 2013 (IDT)

עורכים

בתקופה נובמבר 2012 ועד פברואר 2013 התנהל העיתון ללא עורך ראשי. סגן העורך היה אלעד טנא

מנכ"ל

מנכ"ל החברה הינו ישראל גולדשטיין מנובמבר 2012 ועד היום

מו"ל

מו"ל העיתון היא חברת דפוס הירש חברה בשליטת הילל גולדבלום

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/5144942.pdf
  • In מעריב on 2013-09-13 03:48:43, 404 Not Found
  • In מעריב on 2013-09-16 00:28:46, 404 Not Found
  • In מעריב on 2013-09-25 08:27:05, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:27, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

שינוי שם העיתון

העיתון כבר לא נקרא רק "מעריב" הוא נקרא "מעריב השבוע" ו"מעריב סופהשבוע" - נראה לי שצריך לשנות את השם של הערך הזה וגם את סופהשבוע בהתאמה. צביקה - שיחה 11:27, 13 במאי 2014 (IDT)

אני לא משוכנע ששם העיתון השתנה, ייתכן שמדובר רק בשינוי עיצובי ולא בשינוי שם (בעיתון "הארץ" בכתוב ביום שישי "הארץ שישי", ואיש אינו סבור שהעיתון שינה את שמו). דוד שי - שיחה 21:21, 13 במאי 2014 (IDT)

וגם כדאי להמתין, עד שיחליטו שם במערכת מה בעיתון מעריב החדש. לא כדאי לשנות כעת ואולי גם לא יצטרכו בעתיד. אבגד - שיחה 01:07, 14 במאי 2014 (IDT)

השם של העיתון השתנה, אם נרצה או לא העיתון כבר לא קיים במתכונתו הישנה, הבעלים החדשים לדעתי בכוונה שינו את השם והלוגו בכדי לזהות אותו איתם יותר, בכל מקרה תמיד ניתן יהיה לחזור לשם הישן במקרה של שינויים נוספים בעיתון. צביקה - שיחה 08:49, 14 במאי 2014 (IDT)

המיתוג השתנה, אבל לא בהכרח שם העיתון. האם אתה סבור שיש כעת שני עיתונים נפרדים, "מעריב השבוע" ו"מעריב סופהשבוע"? דוד שי - שיחה 21:03, 14 במאי 2014 (IDT)

סביר להניח שגם השם מבחינה חוקית והכל. לא השתנו. חשוב שמישהו יביא מידע מוצק בנושא עם מקורות. אבגד - שיחה 22:49, 14 במאי 2014 (IDT)

יש כאן מצב קצת מוזר, שמזכיר במשהו את הדיונים על היכל הספורט יד אליהו/נוקיה ומכבי (עלית, אלקטרה) תל אביב שנראה שבכל אחד מהם הגענו למסקנה שונה. יש לנו מושג היסטורי - עיתון מעריב, שהיה קיים בשם הזה כמעט מתחילתו (בהתחלה קראו לו "ידיעות מעריב") ושינוי השם יעשה, בעיני, סוג של חטא מסוים לעברו של העיתון. אין לי תשובה טובה. ערןב - שיחה 11:05, 22 במאי 2014 (IDT)

בקשה לעדכון קישור

לפני מספר חודשים נרכש עיתון מעריב ע"י קבוצת הג'רוזלם פוסט. יחד עם העיתון נרכש גם הדומיין maariv . אתר האינטרנט המקושר למותג מעריב הוא www.maariv.co.il הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
82.166.2.89 10:29, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

יש ערך ספציפית על המעריב החדש מעריב השבוע. אבגד - שיחה • ומה לגבי המנהרות 18:58, 19 באוגוסט 2014 (IDT)

ערך חדש בנוגע העיתון והשם החדש

בשם מעריב השבוע. שם יהיה התיאור בעיקר עלהעתון היומי הנוכחי, ובערך זה כדאי שיהיה החלק ההיסטורי עד לשינוי השם והאיחוד. אבגד - שיחה 08:24, 26 במאי 2014 (IDT)

לדעתי זוהי טעות. מעריב הוא לא עיתון שנסגר. הוא עיתון שקיים היום, חי ובועט, כולם קוראים לו מעריב, הוא מתייחס לעבר מעריב כעברו הוא וממש המשך אחד, מה הסיבה לפצל לשניים? זה בך הכל מבנה ארגוני שהשתנה.

לדעתי ניתן להתייחס לזה כפיצול לשני עיתונים בתקופת בן צבי ואיחוד מחדש, וכך אכן היה.

לכן לדעתי יש לאחד את ערך מעריב וערך מעריב השבוע יחד. ―213.151.48.99 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משתמש:דוד שי? בורה בורה - שיחה 23:49, 12 ביוני 2017 (IDT)

אני מעדיף את המצב הנוכחי, שבו הערך מעריב השבוע מתאר את התקופה שהחלה במאי 2014. יש זיקה בין שתי התקופות, אבל לטעמי ההבדלים הרבים מצדיקים את ההפרדה לשני ערכים. דוד שי - שיחה 23:54, 12 ביוני 2017 (IDT)

מצטרף לדעתו של דוד שי. בורה בורה - שיחה 00:22, 13 ביוני 2017 (IDT)

לדעתי כדאי לשקול זאת שוב. כולם קוראים לזה מעריב, זה נראה כמו מעריב, הכותבים של מעריב - זה מעריב.

בכל אופן מה שבטוח שהפתיח של הערך הנוכחי לא קריא ולא מזמין

איחוד שני הערכים

יש לאחד את שני הערכים מעריב, ומעריב השבוע לערך אחד. זה מצב מצחיק שמעריב על פי ויקיפדיה זה עיתון שהיה, כשעכשיו הוא חוגג שבעים להקמתו, זה אותו עיתון שעבר שינויים ולא מצדיק "סגירת העיתון", ועוד ביטויים, וקטגוריה של עיתון בעבר. העיתון נקרא בפי הכל מעריב, הוא נראה כמעריב, מפרסם עצמו כמעריב - אז הוא מעריב. זה אותו עיתֹון ודאי ויש לאחד את שני הערכים לערך אחד ויפה שעה אחת קודם.

אני מסכים לחלוטין. הפיצול לשני ערכים הינו חסר היגיון, מטעה ומבלבל. לפי ההיגיון הזה, יש גם לפצל את הערך של "המשביר לצרכן", והדוגמאות לכך רבות מאד בארץ ובעולם. אכן יפה שעה אחת קודם. --Olivne - שיחה 15:36, 26 בספטמבר 2020 (IDT)