שיחה:מערכת הראייה
קישור שהוסף[עריכת קוד מקור]
הוספתי קישור המכיל סרטון והסבר על מערכת הראייה. אם למשהו יש הסגות על רלוונטיות הסרטון שבבקשה יצור איתי קשר לפני שהוא מסיר את הקישור. Tzemedonline - שיחה 00:45, 17 במאי 2009 (IDT)
תיקון טעויות[עריכת קוד מקור]
ישנן מספר טעויות בפתולוגיה של העין שערכתי להן תיקון ולא השחתה...לפיכך ראוי כי יתוקנו
- ממתי עצב הראיה מגיע לתלמוס? הוא נגמר בכיאזמה ואחרי זה נקרא טראקט, אבל אפילו ונתעלם מהסמנטיקה, הוא מגיע ללטרל ג'ניקולייט באדי ולא לתלמוס. גילגמש • שיחה 16:32, 10 יוני 2005 (UTC)
תלמוס... נכון, ממש לא יודע אייך הגיע שמה...(אוריק)
חדש פה[עריכת קוד מקור]
שלום... חסרה לי הערה בנוגע לרזולציית העין, מהי? כיצד קובעים אותה? וכו'... איך מוסיפים ?
- תלחץ על הלשונית "עריכה" בראש העמוד ותוסיף את מה שאתה חושב לנכון
עריכה והרחבה[עריכת קוד מקור]
בינתיים הערך לא מרחיב מעבר לערכים אחרים ומהווה כפילות עם הערכים עין, פוטורצפטור, מדוכים, קנים ועוד.
הערך דורש עריכה והרחבה כזו שהוא יעסוק במערכת הראייה, וצריך להוריד את כל המידע שלא רלוונטי ישירות לערך זה וניתן למצוא אותו בערכים אחרים.
בברכה, Almighty ~ שיחה 15:37, 4 במרץ 2007 (IST)
- לבקשת הקהל, התחלתי לעבוד על הרחבת הקצרמר בן 38 החודשים, כך שיתייחס גם לדברים שנאמרו בוק:הכה. אני זקוק לעזרה אנטומית, תמיכה מוראלית וקריאות ביניים זועמות - במשתמש:ליאור/ארגז עצבים. בתודה, ליאור 12:16, 27 באפריל 2007 (IDT)
- הגעתי למסקנה שמוסר העבודה שלי עשוי להשתפר מחוץ לארגז החול. העתקתי לגוף הערך את מה שכבר עשיתי והסתרתי את כל המלל באנגלית. אעבוד בכל פעם על פיסקה אחרת והציבור מוזמן להשתתף בתרגום החלקים האחרים. יום נעים, ליאור 18:10, 21 במאי 2007 (IDT)
- הערך יפה מאוד. אני חושב שכדאי להרחיב קצת על זה שתהליך הראייה הוא תהליך פסיכופיזי: לא העין רואה, אלא בעל העין רואה. אמנם דבר דומה קורה בכל החושים של האדם אבל בראייה זה בולט ביותר. pacman - שיחה 15:14, 20 ביולי 2007 (IDT)
- תודה! הנושאים שציינת מרתקים במיוחד, גם כי בהם מתבטאת העליונות של מערכת הראייה האנושית על מערכות מלאכותיות. דרושה הרחבה רבה בנושאים אלה, במקביל לעריכת המלל הקיים על סוגי התאים ברשתית והעברתו לערכי משנה. לפני כחודש שידלתי את גילי לכתוב על קליפת המוח הראייתית ואני בטוח שהוא ישמח אם תקדים אותו. אני מבטיח לכתוב על McGurk effect ברגע שהערכים על מערכת הראייה יאפשרו זאת. ליאור ތޮ 15:47, 20 ביולי 2007 (IDT)
- הייתי שמח, אבל אני לחלוטין לא בקיא בפזיולוגיה. גם בנוגע הבעיה הפסיכופיזית רק קראתי קצת מידע כללי, אבל זה באמת נושא נרחב ומעניין מאוד. בברכה, pacman - שיחה 15:56, 20 ביולי 2007 (IDT)
- תודה! הנושאים שציינת מרתקים במיוחד, גם כי בהם מתבטאת העליונות של מערכת הראייה האנושית על מערכות מלאכותיות. דרושה הרחבה רבה בנושאים אלה, במקביל לעריכת המלל הקיים על סוגי התאים ברשתית והעברתו לערכי משנה. לפני כחודש שידלתי את גילי לכתוב על קליפת המוח הראייתית ואני בטוח שהוא ישמח אם תקדים אותו. אני מבטיח לכתוב על McGurk effect ברגע שהערכים על מערכת הראייה יאפשרו זאת. ליאור ތޮ 15:47, 20 ביולי 2007 (IDT)
עיניים[עריכת קוד מקור]
למה יש אדמומיות בעינים?
- עשויות להיות סיבות שונות, למשל פגיעה בנימים. יש להתייעץ ברופא. odedee • שיחה 17:43, 2 בנובמבר 2007 (IST)
עיניים[עריכת קוד מקור]
מהו פגיעה בנימים? ולמה כשאיני ישן טוב יש לי אדמת חזקה?
- אלה שאלות לרופא שלך, לא לאנציקלופדיה. odedee • שיחה 03:27, 4 בנובמבר 2007 (IST)
שאלה[עריכת קוד מקור]
הסטוריי תהליך גילוי הראייה??? ןצה הנסיונות שעשו אותם להגיע לה
על הראייה[עריכת קוד מקור]
אם אני לא מתבלבל, אני רואה כל הזמן תאים הצפים אל העין שלי, על-אף שהם מיקרוסקופיים. עוד אני רואה, אולי כשאני משפשף את העיניים, את תאי הדם בעפעפיים או בעין. לפעמים כשהשמש פוגעת ביסים אני רואה אותם כעיגולים בכל הצבעים. האם אחד מהדברים נשמע לא מוכר או לא הגיוני?
- באופן כללי, כולם הגיוניים - זו שאלה של כמות. אם אתה באמת רואה כל הזמן תאים צפים בנוזל התוך-עיני, כדאי לבקר רופא עיניים. odedee • שיחה 15:51, 5 בפברואר 2010 (IST)
ערך כללי על ראייה[עריכת קוד מקור]
הערך הזה מתאר בצורה די מקיפה את מסלול העיבוד הראייתי בעין ובמערכת העצבים, אבל מה שחסר פה לדעתי זה ההסבר הבסיסי של מה זו ראייה - החוויה התפיסתית של חוש שקולט קרינה אלקטרומגנטית (כלומר: הצד הפיזיקלי, הפסיכופיזי, רמות שונות של תפיסה ראייתית, אשליות אופטיות, ראיית צבע, ראיית עומק...). וזה עוד מבלי להיכנס לצד הפילוסופי/תרבותי/חברתי של ראייה שזה נושא בפני עצמו. אני לא חושב שכדאי להוסיף את ההסברים לערך הזה, גם מפני שהוא עמוס מאוד גם ככה אבל בעיקר מפני שבאמת מדובר בנושא כללי יותר (ראייה) לעומת היבט מסוים ומרכזי שלו (מנגנון הראייה בעין ובמערכת העצבים).
אני מבחינתי אשמח למלא את החסר ולכתוב על כל הדברים האלה תחת הערך ראייה. כמובן שתהיה שם התייחסות בולטת מאוד גם להיבט העצבי, וקישור לערך הנוכחי והמורחב של מערכת הראייה.
אני מעלה את זה לדיון כאן פשוט כי מדובר בערך יחסית מרכזי שגם הרבה ערכים אחרים מקושרים אליו, ואני לא רוצה לבצע מחטף :) מה דעתכם? Purielku - שיחה 01:11, 27 ביולי 2012 (IDT)
- הערך הזה כמו כן הוא - מדבר על המערכת. אני חושב שהרעיון שלך לכתוב על הראיה בהקשרה הכללי הוא בסך הכל טוב. אני מציע שלא תכנס שם להסבר נוירולוגי - פיזיקלי נרחב - בשביל זה קיים הערך הנוכחי. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 16:00, 27 ביולי 2012 (IDT)
- אני ממליץ בחום על הספר "באיזה גודל רואה אותנו אלוהים" של דן לסרי, כבסיס להרחבה אודות התפיסה החזותית האנושית. זהו ספר יוצא דופן בהסברים המדויקים, המקצועיים והקריאים מאד שלו. חלק מהרעיונות הנדונים בספר נזכרים בסרטון הבא: http://www.youtube.com/watch?v=O8dkPcVKovc ליאור पॣ • י' באב ה'תשע"ב • 21:29, 28 ביולי 2012 (IDT)
- פתחתי את הדף ראייה, אתם מוזמנים לחוות דעתכם. כמובן שיש שם עוד המון מקום להרחבה (על החשיבות התרבותית, על ליקויי ראייה ועוד), אבל לדעתי זה מעביר את הרעיון הכללי. אנסה למצוא את הקישורים העיקריים שאמורים להפנות לראייה ולא למערכת הראייה ולתקן אותם.
- המשימה הבאה היא לקחת את הערך הזה ולעשות לו טיפול וקיצוץ רציני. הוא זקוק לכך נואשות. Purielku - שיחה 22:00, 28 ביולי 2012 (IDT)
- הערך "ראיה" הוא טוב. מה אתה רוצה לקצץ מהערך הזה? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:01, 28 ביולי 2012 (IDT)
- לא נראה לי נכון שיש פה תיאור ארוך ופרטני על כל מרכיב במערכת: למשל תאים דו-קוטביים, אופקיים וכו'. המרכיבים השונים צריכים לקבל ערכים בפני עצמם, ומה שצריך להופיע פה זה הסבר על איך המרכיבים השונים מתחברים זה לזה. במצב הנוכחי יש פה הררים של מלל אבל יש לי הרגשה שאנשים מהשורה שיקראו את הערך לא יבינו בכלל איך המערכת פועלת. Purielku - שיחה 22:08, 28 ביולי 2012 (IDT)
- טוב, זה לא ממש לקצץ זה יותר להעביר את המידע למקום אחר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:09, 28 ביולי 2012 (IDT)
- יש בזה משהו :) Purielku - שיחה 22:11, 28 ביולי 2012 (IDT)
- טוב, לך על זה ונראה מה יצא מזה. אולי הערך אפילו יהיה מומלץ בסוף. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:14, 28 ביולי 2012 (IDT)
- יש בזה משהו :) Purielku - שיחה 22:11, 28 ביולי 2012 (IDT)
- טוב, זה לא ממש לקצץ זה יותר להעביר את המידע למקום אחר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:09, 28 ביולי 2012 (IDT)
- לא נראה לי נכון שיש פה תיאור ארוך ופרטני על כל מרכיב במערכת: למשל תאים דו-קוטביים, אופקיים וכו'. המרכיבים השונים צריכים לקבל ערכים בפני עצמם, ומה שצריך להופיע פה זה הסבר על איך המרכיבים השונים מתחברים זה לזה. במצב הנוכחי יש פה הררים של מלל אבל יש לי הרגשה שאנשים מהשורה שיקראו את הערך לא יבינו בכלל איך המערכת פועלת. Purielku - שיחה 22:08, 28 ביולי 2012 (IDT)
- הערך "ראיה" הוא טוב. מה אתה רוצה לקצץ מהערך הזה? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 22:01, 28 ביולי 2012 (IDT)
קישור שבור[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://www.ingentaconnect.com/content/psocpubs/pbr/2001/00000008/00000002/art00004
- In אופסין on 2011-11-22 19:36:36, 404 Not Found
- In מערכת הראייה on 2011-11-23 01:34:28, 404 Not Found
- In תא קולט אור on 2011-11-23 04:40:42, 404 Not Found
- In אופסין on 2011-11-27 22:41:57, 404 Not Found
- In מערכת הראייה on 2011-11-28 00:43:09, 404 Not Found
- In אופסין on 2012-01-20 01:00:09, 404 Not Found
- In אופסין on 2013-05-03 11:19:45, 404 Not Found
- In מערכת הראייה on 2013-05-04 13:42:05, 404 Not Found
--Matanyabot - שיחה 16:42, 4 במאי 2013 (IDT)
קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]
במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!
- http://dx.doi.org/10.1038/nature03387
- In מערכת הראייה on 2011-11-23 01:34:29, 401 Unauthorized
- In עצב הראייה on 2011-11-23 02:48:52, 401 Unauthorized
- In תא קולט אור on 2011-11-23 04:40:43, 401 Unauthorized
- In מערכת הראייה on 2011-11-28 00:43:10, 401 Unauthorized
- In מערכת הראייה on 2013-05-04 13:42:16, 401 Unauthorized
--Matanyabot - שיחה 16:42, 4 במאי 2013 (IDT)
העברה מגוף הערך[עריכת קוד מקור]
- האם זה נכון שגזר באמת עושה טוב לעיניים?
- ואם כן, איך? אלון רעם 16:09, 21 באפריל 2007 (IDT)
- לגבי הגזר, מתוך הערך: "הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. מכיוון שויטמין A משפר את יכולת ראיית הלילה, נהוג להגיד על גזרים שהם טובים לעיניים". תראה דברים טובים נוספים בגזר בוויטמין A. אליזבט • שיחה 16:12, 21 באפריל 2007 (IDT)
אני שמח שהוספת זאת ובכך הענקת הזדמנות לתקן שגיאה נפוצה ואולי לדרבן מי מן הקוראים לכתוב על תוצא פורקינייה (Purkinje effect). בקצרה, בתנאי תאורה חלקיים כמו למשל בשעות הדמדומים, אנו מסתייעים בקנים ומדוכים גם יחד. כתוצאה מכך, עצמים זהים נתפסים כבעלי צבע שונה כאשר מחלישים את עוצמת ההארה, גם אם אין משנים את התפלגות ספקטרום התאורה. ניתן להיווכח בכך כשמנסים להבדיל עם שחר בין פתיל תכלת לפתיל לבן - גם כשאין חושך מוחלט חולף זמן עד שמתבררים הצבעים. כמובן שבשעות הדמדומים גם ספקטרום התאורה שונה מאשר בצהרי היום וגם לכך השפעה על הצבעים הנתפסים. בברכה, ליאור 21:24, 21 באפריל 2007 (IDT)
- כל מה שאתה מתאר בשעות הדימדומים וכו' - זו ראיית יום טהורה. הגיוני שצבעים משתנים בעת הדימדומים - אבל זו עדיין ראיית יום. אגב, הרבה אנשים טוענים שהם רואים פחות טוב בחושך, וההסבר לכך הוא אחר לגמרי: בחושך האישון מתרחב, וככל שהצמצם מתרחב כך רואים יותר במטושטש כל מה שאיננו בפוקוס. מי שיש לו נטייה קלה למשקפיים ועדיין אין לו משקפיים - בחושך הוא פשוט יראה מטושטש. זו לא בעיה של ראיית לילה, וגזר לא יעזור. דף משתמש שיחה 13:00, 22 באפריל 2007 (IDT)
- מערכות החושים השונות מופלאות במורכבותן ובביצועיהן וקיימות שאלות בסיסיות רבות שנותרו פתוחות גם בימינו. עם זאת, דווקא בסוגיה הנדונה קיימת הבנה מדעית טובה. הפיגמנט רודופסין המצוי בקנים מורכב מהפיגמנט רטינל ומשייר חלבוני המצומד אליו. הפוטופסינים (Photopsins) המצויים במדוכים הם פיגמנטים דומים מאד, המורכבים אף הם מרטינל ומשייר חלבוני הנבדל בחומצות אמינו בודדות מהרודופסין. הרטינל נגזר מקרוטנואידים כדוגמת בטא קרוטן, התורמים לצבע שורש הגזר ונוצות הפלמינגו. הראייה בתנאי תאורה טובים וגרועים מכונה ראייה פוטופית Photopic vision וסקוטופית Scotopic vision, בהתאמה. ביניהן קיים תחום ביניים של ראייה מזופית Mesopic vision, בה הן הקנים והן המדוכים תורמים משמעותית לראייה. בערכים האנגליים מפורטות עוצמות התאורה האופייניות (בקנדלות למ"ר) לכל אחד מהמצבים.
- לצערי אני נאלץ לחלוק גם על הערת האגב שלך. אכן, הגומה המרכזית Fovea עשירה יותר במדוכים ותאי העצב המוקדשים לעיבוד המידע המגיע מהם ניחנים בשטחי קליטה Receptive field קטנים יותר, הן ברשתית והן ברמות גבוהות יותר של מערכת הראייה. הודות לכך, רמת ההפרדה של הגומה המרכזית טובה יותר משל אזורים אחרים בעין, כפי שניתן להיווכח אם מנסים לקרוא דרך חריר קטן בדף. אך שטחי הקליטה הקטנים יותר משמעם רגישות נמוכה יותר, שהרי אל שטח קטן יותר בהכרח מגיעים פחות פוטונים. לכן, אסטרונומים המחפשים כוכבים חיוורים משתדלים להביט מעט הצידה ממקומו המשוער, כך שהאור המגיע ממנו ייקלט על גבי הרשתית באזור עשיר יותר בקנים. זה נקרא ראייה צדית (Averted_vision) ואיני יודע אם מבחינה הלכתית מותר להיעזר בכך להקדמת יציאת השבת (:
- ואם כבר הארכתי בתשובה והרבתי בקישורים אדומים, כדאי להזכיר גם את הערך שטרם נכתב על מחלת יתר ויטמינים ובפרט על Hypervitaminosis A. ליאור 14:19, 22 באפריל 2007 (IDT)
- טוב, ולתוך איזה ערך אתה הולך לשלב את כל הידע לעיל? :) בסג 14:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
- שאלות ותשובות כמובן. דווקא יצא לי לתקן ולהרחיב ערכים בעקבות תשובות שנתתי כאן. לדעתי הדף הזה נותן לנו חיווי על מידע מבוקש שחסר כרגע אצלנו. אם גמדים קטנים יבואו ויכחילו ערך אחד שציינתי כאן, כבר יוצא שזמני לא התכלה לריק. לא? ליאור 19:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
- טוב, ולתוך איזה ערך אתה הולך לשלב את כל הידע לעיל? :) בסג 14:50, 22 באפריל 2007 (IDT)
- כל מה שאתה מתאר בשעות הדימדומים וכו' - זו ראיית יום טהורה. הגיוני שצבעים משתנים בעת הדימדומים - אבל זו עדיין ראיית יום. אגב, הרבה אנשים טוענים שהם רואים פחות טוב בחושך, וההסבר לכך הוא אחר לגמרי: בחושך האישון מתרחב, וככל שהצמצם מתרחב כך רואים יותר במטושטש כל מה שאיננו בפוקוס. מי שיש לו נטייה קלה למשקפיים ועדיין אין לו משקפיים - בחושך הוא פשוט יראה מטושטש. זו לא בעיה של ראיית לילה, וגזר לא יעזור. דף משתמש שיחה 13:00, 22 באפריל 2007 (IDT)