שיחה:מצה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מישהו יכול לאשר את העריכה הזאת. דניאל ב. 14:18, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

ניסיתי לשפר את ההגהה של הפיסקה הזאת..מקווה שיצא בסדר..--einy - שיחה 15:25, 7 באפריל 2009 (IDT)[תגובה]

היש חשיבות לערך על "אפיית מצות עבודת יד"?[עריכת קוד מקור]

התפקידים המוכרים לי, הם: ממונה על הקמח, ממונה על המים, פינער, מחלק הבצק, מתחיל, מגלגל, גומר, רעדלער, שיבער, פאקער. טיפוסי - שיחה 19:08, 3 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

כעת הפסקה מופיע בגוף הערך, למרות שהייתי שמח לראותה כערך נפרד. בכל מקרה - מספר הערות:

  • יש פירושים להלכה זה לפני רש"י? (מהגאונים?)
  • יש הסברים נוספים מלבד ההסבר של רש"י?
  • האם הסבר זה נכון ("מדעית")? האם המיים במעיינות חמים בחורף? (אציין במאמר מסוגר, שמדבריו בS:פסחים צד ב נראה די בבירור שדעתו היתה שהעולם שטוח).

תודה על כל מענה. Rex - שיחה 12:41, 24 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

מענה לדברים

  • יש פירוש נוסף של ר"א ממיץ מובא ברא"ש על הסוגיה.
  • לא ידוע על הסברים נוספים מלבד ההסבר על חמימות המים, וזאת כמובן על פי הפשט.
  • נכון להיום לא ידוע אישוש מדעי על האנרגיה שנמצאת בתוך המים שלא לנו העלול להחמיץ את המצה, אבל אולי עם הזמן יתן המדע אישור משלו לדברים. טיפוסי - שיחה 12:19, 9 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

אולי ההסבר קשור לאפקט מפמבה כלומר שמים שעברו חימום מהשמש ממהרים להשתנות מבחינה פיזיקלית, ולפיכך גם ממהרים להחמיץ את העיסה, כמו שהם ממהרים לקפוא, ורק אחרי שהית לילה הם חוזרים למצבם המקוריפינוש - שיחה 15:37, 20 ביוני 2011 (IDT)[תגובה]

בעיות בערך[עריכת קוד מקור]

הערך לא מפריד בין מצה כסוג מאכל, לבין נוהגים יהודיים הקשורים למצה, (חג הפסח, והמנחות במקדש). Rex - שיחה 21:33, 3 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

מעניין לראות איך יתפתח הערך השלישי שיזמתי, והאם כתמיד שם הערך יוחלף לשם אחר. טיפוסי - שיחה 12:57, 19 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

הצעה לאיחוד עם הערך מצה[עריכת קוד מקור]

11 פיסקאות בנות משפט, או שניים, עדיין אינן מצדיקות ערך נפרד על תהליך האפייה של מצות יד וחלוקת התפקידים בו. לדעתי, מקומו של המידע האנציקלופדי מכאן הוא בפיסקה על מצת יד, בערך מצה. Oyoyoy - שיחה 13:24, 19 במרץ 2010 (IST)[תגובה]

מסכים. ואני לא מבין את ההערה של כותב הערך למעלה. לא מנסים לעשות פה דווקא. Kulystabשיחהלורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • ד' בניסן ה'תש"ע • 15:17, 19 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
האיחוד יעשה את זה ארוך עוד יותר, וידרוש פיצול, אז למה לא כבר עכשיו, ותנו לו להתפתח, בקשר להערה על הערה, לא אמרתי שעושים דווקא, ציינתי שמעניין לראות מה יקרה. טיפוסי - שיחה 22:19, 20 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
לדעתי הנושא המרכזי שבו צריך לעסוק הערך על אפיית יד הוא היתרונות והחסרונות שלה לעומת אפיית מכונה, מבחינה הלכתית ומעשית. יש על כך פיסקה בערך מצה, ובה דיון הלכתי על העדיפות של יד לעומת מכונה או להיפך, ונמצא שכעת נושא אפיית יד מחולק לשני ערכים באופן לא הגיוני: אחד עוסק בדיון המהותי, והשני מפרט את חלוקת התפקידים בין האופים (בצורה מוגזמת לדעתי - אפשר להכניס בפיסקה אחת את כל בעלי התפקידים ולהגדיר במילים ספורות מה עושה כל אחד). לדעתי אם יש הצדקה לערך נפרד הרי זה רק אם יורחב הדיון העקרוני: הדיון על חשמל כמעשה אדם, פירוט על ההשגות השונות על צורת האפייה במכונה בימינו (השגות שמוזכרות במשפט קצר וסתום בערך המקביל), פירוט על ההשלכות מן התהליך הידני על מחירן הגבוה של המצות (מהו המספר המקובל של מצות לשעת עבודה חלקי מספר העובדים, במכונה לעומת יד). עזר - שיחה 12:25, 21 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
אני מציע ליצור ערך על אפיית מצות ובו התיאור הטכני של התהליכים הנדרשים הקיימים בכל שיטה, ידנית או ממוכנת (שמירת החיטים, מים שלנו, חדר קמח, לישה, רידוד, עשיית חורים, הכנסת לתנור, הוצאה, בדיקה, הפרשת חלה). יש בערך כזה מספיק מקום לתאר גם וריאציות והיסטוריה (המעבר מייצור ביתי לתעשייתי ושכלול התהליך לאורך השנים, "מצות רכות", מצות של ערב פסח אחר חצות וכו' וכו'). ‏DGtal12:44, 21 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
אני בעד ההצעה של DGtal, היא נראית לי הטובה ביותר ובכל מקרה אפשר יהיה לאחד את הערך עם מצה גם בשלב מאוחר יותר. אני מציע שנתחיל בשיכתוב של מצות יד לפי שמות הפעולה ואחר כך ננסה להוסיף את ההשוואה לעבודת מכונה. שפם אדום - שיחה18:37, 21 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
הערך מצה אינו ארוך או עמוס עד כדי פיצול. ההצעה של דיג'יטל אכן יותר טובה מהמצב הנוכחי, אך לדעתי עדיין אפשר להכניס את המידע לערך הראשי. מכל מקום, ההפרדה לכותרות כל כך רבות מיותרת בעליל. Kulystabשיחהלורד קיצ'נר רוצה אתכם. התגייסו למיזם המלחמה הגדולה! • ז' בניסן ה'תש"ע • 20:21, 21 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
ביטלתי את הפיצול המיותר לסעיפים רבים. כעת לערך מראה קומפקטי, ואין כל קושי לשלבו בערך מצה, בסעיף "אפיית מצות" שיצרתי לכבודו. יצרתי גם הפניה אפיית מצות, וקישרתי אליה כעשרה ערכים. ייתכן שיימצא מקום להפיכת ההפניה לערך עצמאי. דוד שי - שיחה 07:29, 22 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
לענ"ד חשוב להשאיר את הערך כשלעצמו, כדי שמי שיתעניין לדעת איך אופים מצות עבודת יד, לא יצטרך לקרוא דברים נוספים הקשורים למצה בכללו, מה דעתך דוד?. טיפוסי - שיחה 23:54, 22 במרץ 2010 (IST)[תגובה]
בעד איחוד. ממילא יש בערך מצה, את הפסקה "מצה#תהליך אפיית מצות יד בתמונות" והערך הזה יוכל להצטרף לתמונות שם. מה ההיגיון לשים את התוכן כאן ואת התמונות שם? 1. מבחינת ההקשר מצה ודרכי אפייתה הם ענין אחד. 2. בנוסף, עדיף ערך אחד איכותי ומלא, מאשר שני ערכים שאחד מהם בינוני והשני חלקי ביותר. אם הפסקה של אפיית מצות יד, תתרחב ותוכיח את עצמה, תמיד יהיה אפשר להוציאה לערך מורחב. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם15:08, 29 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]
גם אני השתכנעתי שעדיף לאחד את הערך עם מצה#תהליך אפיית מצות יד בתמונות כדברי אפי ב. שפם אדום - שיחה11:47, 31 במרץ 2010 (IDT)[תגובה]

סיכום[עריכת קוד מקור]


סוף העברה

המשתמשים שכתבו וערכו את הערך "אפיית מצות עבודת יד" שאוחד לערך הנוכחי: משתמש:טיפוסי (כותב ראשי), משתמש:Oyoyoy, משתמש:שפם אדום, משתמש:דוד שי, משתמש:יעיר לי, ומשתמש:Atbannett. ראו גם: היסטוריית הגרסאות של הערך "אפיית מצות עבודת יד". גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 03:53, 4 באפריל 2010 (IDT)[תגובה]

כל הכבוד על הערך!Amit890 - שיחה

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור]

אני מציע לא להסתמך על טורים בעיתון לכתיבה בנושאי אטימולוגיה. מחיפוש בגוגל על אילון גלעד לא התרשמתי שהוא חוקר לשון מומחה. בהזדמנות הקרובה שבה אבקר בספרייה אשתדל לברר אם הסברה של גיזרון יווני למילה "מצה" מקובלת במחקר - זה נראה לי מאוד לא סביר. ‏nevuer‏ • שיחה 19:18, 1 במאי 2014 (IDT)[תגובה]

ראובן מ., מה גילת? שמזןשיחה • כ"ז באייר ה'תשע"ד • 11:12, 27 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
לא יצא לי לבקר בספרייה אקדמית מאז, וזה גם לא יקרה בימים הקרובים. אני מעריך שתהיה לי תשובה בעוד כשבועיים. אעדכן. ‏nevuer‏ • שיחה 12:47, 27 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
אוי, הייתי בספרייה ושכחתי לבדוק את זה. נו, בפעם אחרת. ‏nevuer‏ • שיחה 13:20, 13 ביוני 2014 (IDT)[תגובה]
זה לא רק הוא; מצאתי מקורות לא מחקריים (מאוד לא מחקריים [רבנים], אך מעניינים) לכך. בכל מקרה, אשמח אם תחפש. שמזן#שיחהערכי בראבו19:13, 19 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
ניסיתי לבדוק את זה לפני כמה חודשים, ונדמה לי שמצאתי אישוש מסוים לגיזרון היווני, אבל הסתבכתי קצת. אנסה שוב בהזדמנות. זה כבר הרבה זמן ברשימת המטלות שלי. ראובן מ. - שיחה 19:22, 19 באוגוסט 2015 (IDT)[תגובה]
ראובן מ. - שנה וחצי עברו. אשמח אם תחפש :)
אגב, גם אני אהיה בספרייה (הלאומית כנראה) במהלך החופש. אז אם לא תמצא זמן פנוי, אשמח להנחיות כיצד ואיפה לחפש את המקורות, מאדם, כמותך, שמבין קצת בנושא. 21:16, 4 ביולי 2017 (IDT)
  1. נראה לי שיש להוסיף מידע על שימוש במים בשעת התקופה, שנידון בהלכות פסח, וביו"ד סי' קט"ז.
  2. כן, יש נוהגים (מנהג חב"ד) להדר באכילת שרויה באחרון של פסח.

צמא - שיחה 11:19, 26 בספטמבר 2016 (IDT)[תגובה]

מצות מצוה[עריכת קוד מקור]

לא מוזכר בערך ההידור לאפות מצות בערב פסח עצמו בקריאת ההלל. גם לא הידורים נוספים (תנור ראשון למשל). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

תוכל בבקשה להפנות למקור שמפרט השידורים שונים הנוהגים בציפיות השונות? בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באדר ה'תשע"ז • 09:38, 17 במרץ 2017 (IST)[תגובה]
נראה לי שטעית בהקלדה. לא הבנתי.
אבל אם התכוונת למקורות שמדברים על אפיית מצות בערב פסח דוקא, הנה למשל:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/afiyat-4.htm
http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/chasidim/otzar
אכן, תקלדה, התכוונתי "הידורים" לא "השידורים". אם תוכל גם לנסח פסקה-שתיים העוסקות בהידורים השונים עם הפניה למקורות (תוך שימוש בתבנית {{הערה}}) אתה יותר ממוזמן להוסיף לערך תחת כותרת חדשה בשם "הידורים". (כמו כן, חתום בסוף הודעתך באמצעות ארבע טילדות (~), והזח באמצעות נקודתיים בתחילת השורה.) תודה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באדר ה'תשע"ז • 21:19, 18 במרץ 2017 (IST)[תגובה]

תחת הכותרת "בריאות"[עריכת קוד מקור]

מובא בערך "כחלק מטרנד הבריאות הבינלאומי קיים בארץ ובעולם ביקוש למגוון מצות "בריאות", כגון מצות מקמח מלא". אבל זאת טעות מכיוון שכל המצות נאפות מקמח מלא (אני עבדתי באפיית מצות ולכן אני יודע). אז נראה לי כדאי למחוק את המשפט הזה (ואולי להדגיש שמצות נאפות לכתחילה מקמח מלא..) ‏212.76.112.45 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בחנויות מצות מקמח מלא יקרות מאפשר מצות רגילות, וצבען לבן פחות. האם זו רק תחבולה שיווקית? דוד שי - שיחה 17:17, 10 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]
יש כאן טעות. מצות שמורות (משעת קצירה) הן כולן חיטה מלאה. לעומת זאת יש מצות שהם שמורות רק מזמן טחינה ולכן לא כשרות למהדרין ועדיף לא להשתמש בהן בליל הסדר והן לבנות. בברכה, מלא כל הארץ כבודישלח הודעה ל-013-28143 • י"ד בניסן ה'תשע"ז • 17:31, 10 באפריל 2017 (IDT)[תגובה]

חוסרים מידע האפיקומן 109.67.154.140 19:36, 8 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

שלום לך, כמובן שהמידע על אפיקומן יופיע בערך שלו, ולא בערך על מצה. לקריאה על כל ליל הסדר תוכל לקורא בערך הלכות ליל הסדר, בברכה לכל מצווה יש ערךבן-ימיןשיחה 11:34, 9 במרץ 2018 (IST)[תגובה]

מקור השם מצה ויוונית[עריכת קוד מקור]

האם רלוונטי האזכור של השם ביוונית? האם היוונית היתה ידועה (או משפיעה) במזהת בזמן כתיבת התנך? 109.64.38.201 00:55, 24 באפריל 2019 (IDT)[תגובה]

נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]

שלום עורכים יקרים,

מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר במצה שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:

כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.

הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.

בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:23, 11 באוקטובר 2022 (IDT)[תגובה]

הסבר על המצה[עריכת קוד מקור]

שלום לך דוד שי מחקת היום גרסא שלי שמוסיפה תוכן על מהותה של מצות המצה, כתבת שאין לזה מקור וצורך. המקור הוא מן המקרואת וגם מצויין מקור נוסף בהערת שוליים, לדעתי יש לתוכן הזה משמעות משום שהוא עוסק בליבת הרעיון של המצוה וההסבר הוא בעצם מה שכתוב בפסוק ובנביא. אודה לך אם תשיב את הגרסא. בברכה--דוד - שיחה 10:59, 28 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]

אתה יכול לצטט את הפסוק ואת הנביא, לא להביא כפרשנות שלך. דוד שי - שיחה 11:47, 28 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]
הנביא לא התייחס למצה. ישנם הרבה מאד הוגים שהתייחסו למהותה של המצה, ואין צורך בהגיגיהם בוויקיפדיה. ישנם כמה הסברים ידועים שכבר מובאים בערך. שמש מרפא - שיחה 18:42, 28 במרץ 2023 (IDT)[תגובה]