שיחה:מצר ברינג
ציטוט: "המצר מקשר בין ים ברינג שבצפון האוקיינוס האטלנטי" (עד כאן ציטוט)
כמדומני שצריך להיות האוקיינוס השקט.
מלח השמים 23:10, 4 אוקטובר 2005 (UTC)
- בטח האוקיינוס השקט... איך לא ראינו זאת עד עכשיו... תמהתני! Noon 00:33, 5 אוקטובר 2005 (UTC)
במרץ 2006 חצו ברגל, בפעם הראשונה, קארל בובשי ודימיטרי קיפר את מיצר ברינג, ולא שתי תיירות, כפי שהערך אומר. http://en.wikipedia.org/wiki/Karl_Bushby http://news.bbc.co.uk/1/hi/england/humber/4872348.stm ―Ehudklein (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
בערך איי דיומד כתוב שהמרחק בין האיים הינו 4 קילומטרים! מה האמת?? ―אנונימי לא חתם
- אני לא בטוח אם זה ממש מגיע ל-4, נראה לי שקצת פחות, אבל זה ודאי יותר מקילומטר אחד - אתה יכול לראות ב-google maps. תיקנתי בהתאם. odedee • שיחה 23:57, 27 במאי 2010 (IDT)
חפירת תעלה[עריכת קוד מקור]
מה הכוונה לחפור תעלה לרוחב המיצר? האם זה צריך להיות מנהרה ? AaronShapira - שיחה 15:27, 14 במרץ 2011 (IST)
למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג?[עריכת קוד מקור]
- הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה 11:27, 25 במרץ 2017 (IDT)
הרי המרחק בין סיביר לאלסקה הוא בכלל לא גדול
- כי בימי הביניים לא הגיעו לברינג. כיבוש סיביר ע"י רוסיה נעשה מאוחר יותר, ואת הסינים זה לא עניין להגיע למחוזות ברבריים שאלה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 19:05, 26 בפברואר 2017 (IST)
- ועוד באותו עניין (הרחבת התשובה): מבחינה טכנית יותר קל היה להפליג בים, בכלי שיט, דבר שהימאים המומחים בתחומם ידעו לעשות.
- האתגר בחציה של ערבות קפואות בטמפרטורות של מינוס 40; חציית שטח שהוא בקירוב בסדר גודל פיזי של כל מערב אירופה, ללא מפות או ידע לגבי גודלו , מאחר שלא היה עדיין מיפוי מסודר של השטח; (כך שהידע לגבי מיקום מיצר ברינג בקצה סיביר לא היה קיים למעשה); ללא ניסיון או ידע טכנולוגי לחימום ובידוד לטמפרטורות קיצוניות כאלה, לטווח זמן לא ידוע (כאמור לא היה מיפוי), וללא כל יכולת נשיאה של מספיק מזון, חומרי חימום ומים כה רבים (חיות המשא שהיו מוכרות לאירופאים בימי הביניים לא יכלו להתמודד עם הקור) - כאמור, בכמות רבה מאוד ולא ידועה, למשך זמן לא ידוע ובשטח לא ידוע -
- אתגר זה היה מורכב ומפחיד יותר מההפלגה בים, דבר שאותו הימאים דווקא ידעו לעשות. דני. Danny-w • שיחה 19:52, 26 בפברואר 2017 (IST)
- אסקימואים ושנים דווקא חיו במרחב הזה ועברו בתקופות שונות בין אלסקה לסיביר. לפי הערך האנגלי, נראה שהם הגיעו לסיביר מאלסקה. לעניות דעתי הספינות הסיניות והיפניות לא היו טובות במיוחד למסע במרחבי האוקיאנוס. סביר להניח שהן נבנו למסע לאורך החופים. ולאורך חופי הערבות של סיביר קשה למצוא אספקה למסע. מי שכן שטו במים היו הפולינזים (במקור מטאיוואן ולא מסין, כמו שכמה סינים רוצים שנחשוב). הם הגיעו עד איי הוואי ועד אי הפסחא (ובכיוון השני: אף למוזמביק), אבל מן הסתם גם להם לא היה מה לחפש בצפון הרחוק. Tzafrir - שיחה 11:29, 27 בפברואר 2017 (IST)
- כמה תיקונים: הספינות הספרדיות והפורטוגוזיות של המאה ה15 (המאה שבה גילו את אמריקה) התאימו מאוד לשיט באוקיינוס ולא רק לשיט חופים. זאת הסיבה שקולמבוס הגיע בכלל לאמריקה ולא תבע בדרך. הוא לא היחיד שעשה מסע ארוך בים. אפשר להזכיר למשל את השיט של ואסקו דה גמה שהגיע להודו. גם שיט זה דרש שהייה ארוכה בים ולא רק הצמדות לחופים. לגבי המעבר מסיביר לאלסקה - כמו שנאמר - תלוי מי. הרוסים באופן עקרוני השתלטו על סיביר רק במאה ה-16 (על ידי הקוזאק יראמק) ובאופן כללי המסע הישבתי ממוסקבה לקמצ'טקה הוא ארוך מאוד. המסע דרך הים שעוקף את אפריקה יהיה מהיר יותר. לכן, אין טעם לנסות להגיע מאירופה לאמריקה דרך מיצר ברינג. ארצות מזרחיות שהיו בעלות יכולת ימית לא התעניינו בשיט באזור זה. גילגמש • שיחה 06:21, 11 במרץ 2017 (IST)
- אסקימואים ושנים דווקא חיו במרחב הזה ועברו בתקופות שונות בין אלסקה לסיביר. לפי הערך האנגלי, נראה שהם הגיעו לסיביר מאלסקה. לעניות דעתי הספינות הסיניות והיפניות לא היו טובות במיוחד למסע במרחבי האוקיאנוס. סביר להניח שהן נבנו למסע לאורך החופים. ולאורך חופי הערבות של סיביר קשה למצוא אספקה למסע. מי שכן שטו במים היו הפולינזים (במקור מטאיוואן ולא מסין, כמו שכמה סינים רוצים שנחשוב). הם הגיעו עד איי הוואי ועד אי הפסחא (ובכיוון השני: אף למוזמביק), אבל מן הסתם גם להם לא היה מה לחפש בצפון הרחוק. Tzafrir - שיחה 11:29, 27 בפברואר 2017 (IST)