שיחה:משה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תאריכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איני מבין מה הבעייה בעריכה שלי לגבי משה ? החסרתם את כל פרטי המסורת היהודית כאילו הם אינם והבאתם רק הוכחות מדעיות שמכחישות את קיומו של משה, בקיצר הפכתם אותו לצחוק אחד גדול. מאור פ.

"משה, (כינוי נוסף משה רבנו), " זה נראה לי יותר תקין.

בדבר אחד צודק אבי בליזובסקי - זה מגוחך לכתוב את התאריכים כביכול של חיי משה (שכוללים 120 שנה!), ובודאי שלא במשפט הראשון. אני לא יודע מאיפה הגיעו בכלל לתאריכים האלה. בכל אופן לדעתי יש לציין את פרט זה + התאריכים עצמם, אבל בהמשך. eman 13:02, 21 פבר' 2004 (UTC)

החישוב שלי הינו לפי המסורת היהודית: המקרא ופרשניו. לפי מקרא מתואר כל אישיות מתי נולד, ובאיזה גיל הוליד את בנו וכמה חי אחרי הולדת בנו, מאדם הראשון ועד יעקב, כל ה20 דורות הראשונים. הנה הפסוקים מספר בראשית: (ג) וַיְחִי אָדָם שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ כְּצַלְמוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁת: (ו) וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ: (ט) וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן: (יב) וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל: (טו) וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד: (יח) וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ: (כא) וַיְחִי חֲנוֹךְ חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מְתוּשָׁלַח: (כה) וַיְחִי מְתוּשֶׁלַח שֶׁבַע וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת לָמֶךְ: (כח) וַיְחִי לֶמֶךְ שְׁתַּיִם וּשְׁמֹנִים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד בֵּן: (לב) וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת: (י) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל: (יב) וְאַרְפַּכְשַׁד חַי חָמֵשׁ וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שָׁלַח: (יד) וְשֶׁלַח חַי שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת עֵבֶר: (טז) וַיְחִי עֵבֶר אַרְבַּע וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת פָּלֶג: (יח) וַיְחִי פֶלֶג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת רְעוּ: (כ) וַיְחִי רְעוּ שְׁתַּיִם וּשְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת שְׂרוּג: (כב) וַיְחִי שְׂרוּג שְׁלשִׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת נָחוֹר: (כד) וַיְחִי נָחוֹר תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת תָּרַח: (כו) וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן:

כך יצא שאברהם נולד ב1948 לבריאה, ואילו יצחק נולד ב2048 לבריאה. לפי רש"י ופרשני מקרא נוספים, גלות מצרים של 400 שנה מתחילה מהולדת יצחק, ולכן יציאת מצרים היתה ב2448 לבריאה, שזה 1312- לספירה, וכפי המסופר ביציאת מצרים משה היה בן 80 שנה, והוא חי עוד ארבעים שנה של נדודים. ולכן יוצא שמשה חי בין 1392 - 1272. אגב, ישנם כאלו שמתארכים את יציאת מצרים עם רעמסס השני, כפי שכתוב במקרא שהם בנו את הערים פיתום ורעמסס. אפשר גם לחשב אחורה, מזמנו של דוד שהיה בדיוק ב1000 לפני הספירה. כמובן שאפשר לא לקבל את זה, אבל יש פה שיטה.

אדוני, זה בסדר, אתה צודק בכל מלה. הוא חי בין השנים 2488 - 2368 לבריאה. רק האנשים פה אוהבים לצנזר השקפות יהדות בלי סוף. (95.86.90.146 11:22, 22 בינואר 2013 (IST))

פירושונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש אפשרות ליצור דף פירושונים למשה רבנו 1) למשה רבנו עצמו 2) לפרת משה רבנו 3) לדגי משה רבנו?

כן, אבל הפניה כמו בכוכב. טרול רפאים 19:39, 27 מרץ 2005 (UTC)
אם כך כיצד אני יוצר כשיש כבר דף כזה ?

אתה מכניס את התבנית של פירוש נוסף ולאחר מכן לוחץ על הקישור שיצרת, תסתכל בתוכן של כוכב. טרול רפאים 19:47, 27 מרץ 2005 (UTC)

הערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראיות שהבאתם להוכחת משה קלושות מאד! השאלה היא מה הוכחה? תוכיח לי שהייתה שואה, הרי כל מה שתגיד אני יכול לסתור מבחנה לוגית. דוגמה: תראה לי שמות, תראה לי מספרים,תראה לי סרטים, אני יגיד לך שהכל פוברק והוגזם.ככל שהזמן יעבור "ההוכחות" של מכחישי שואה יתקבלו יותר ע"י העולם. בעוד 1000 שנה אם נעשה סקר עולמי, רוב העולם לא יאמין שהייתה שואה. ההוכחה היחידה היא המציאות! אנשים חוו שואה, והעבירו אותה לילדים וכך לנכדים וכך עד סוף הדורות. (תוספת של אלמוני)

עוד הוכחה ניצחת לקיום השואה (וממנה תסיק לגבי השאר) היא העובדה שאנו מקיימים כל שנה יום זיכרון ואם ישאלו "אבל גם את זה יכולים להמציא"! הרי שאנו מקיימים את זה מזמן ההתרחשויות כדי להזכיר לעד את המאורע כך שאין כל סיכוי לשקר (כנ"ל לגבי החגים שלנו כולל זכרון יציאת מצרים אנו חוגגים את הפסח כל שנה מאותו יום Yotam8800 - שיחה 21:45, 5 במרץ 2012 (IST)

פסקה פולמוסית, מגמתית ומוטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר המודרני ובארכיאולוגיה

אין שום עדויות ליציאת מצרים, להימצאות בני ישראל במצרים, לעבדות במצרים ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע. בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה. גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו. הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות, כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק). תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס. בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר. היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם. הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו. "הרפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי). משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם. כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ(נ)שה (נ' תלויה) ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני. תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע"). ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש. רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל.יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי). דברי הימים, שנכב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד). משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון. לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום.


העברתי לכאן את כל הפסקה מכיון שהיא כלל אינה מאוזנת, בלשון המעטה, ויש הרבה מה לערוך בה כדי להפיק ממנה משהו (מה גם שקיימת כבר פסקה 'שאלת קיומו של משה'). על כל פנים ספרו של יהלום אינו ספר מדעי, אלא סתם ספר "אפיקורסי" ומוטה במכוון. כל זמן שלא יתקנו את הפסקה (ואולי אעשה זאת בעצמי) איני חושב שראוי שהיא תהיה כך בערך, והוא יסתדר בלעדיה. הללשיחה תיבת נאצות 10:42, 20 בדצמבר 2006 (IST)


ולהלן התייחסות פרטנית:

  • אין שום עדויות ליציאת מצרים - יש הסבורים שיש, ויש הסבורים שלא בהכרח צריכות להיות כאלה, שכן המצרים לא יתעדו כישלון צורב של עצמם. טיעון חזק בנושא הוא עצם קיומה של המסורת, שכן עם לרוב אינו ממציא על עצמו מסורת שלילית של התחלה בגלות (גול עצמי). עיינו בהרחבה בערך ניתוח ביקורתי של יציאת מצרים.
  • להימצאות בני ישראל במצרים - יש כל הזמן עדויות על גורמים זרים שמיים במצרים, ועל 'עפירו' ("עברים", שבטים נודדים מעבר הנהר) שנכנסו, שלא לדבר על החיקסוס המפורסמים, שיש שקושרים אותם לבני ישראל. לדעת מה מתוך הגורמים הוא בני ישראל (שכזכור לא הייתה להם אז תורה, וייתכן שהם די נטמעו) - קשה לדעת.
  • לעבדות במצרים - מצחיק. עבדות במצרים הייתה לחם חוקם של השליטים.
  • ולהתארגנות לכיבוש הארץ בקדש ברנע - מישהו יכול להצביע במאה אחוז על השאלה היכן היא קדש ברנע? והאם באתרי "התארגנות לכיבוש" אחרים תמיד נמצאו ממצאים? מדובר בשהות קצרה מאוד, במדבר שבו הרוח סוחפת הכול.
  • בברנע לא נתגלה אפילו שבר חרס אחד מימי משה - ראו לעיל. מתי הם ימי משה, אגב? והאם זה שלא נתגלה שבר חרס אחד לא מרמז שזיהוי המקום הוא מוטעה, או שהזמן מוטעה?
  • גם ערד, העיר שהדפה את הפלישה הישראלית מדרום בראשות משה, עפ"י המקרא, היתה חרבה בימיו - גם כן תלוי בשאלת זיהוי המיקום והזמן. אבל אני מודה שאיני בקי מספיק בשאלת הממצאים הארכיאולוגיים כדי להתייחס לדברים בפרטנות.
  • הסכסוך עם "מלכי אדום", שלא התירו למשה לעבור בארצם, אינו היסטוריה. בימי משה לא היו לאדום מלכים. האדומים היו אז שבטי נוודים דלים בלבד, ללא מלכים וללא ממלכות - מבחינתי גם 'מוכתר' יכול להיות מלך. לפי התורה המלוכה באדום לא עברה בירושה, מה שמלמד על הנהגה מסוג שונה מהמונרכיה הדינסטית.
  • כמו "המתנחלים" הישראלים בגב ההר המרכזי בעה"י המערבי (ההבדל היחיד בין מתנחלי עבה"י המזרחי למערבי הוא, שבכנען לא נתגלו עצמות חזירים). - ביסוס? (ואגב, מה עם המזבח בהר עיבל, שהולם מדי את דברי התורה וספר יהושע?)
  • משה הקים קואליציה ישראלית באזור הגלעד המצומצם בלבד, בעבר הירדן המזרחי. בירת האזור היתה פניאל, עיר שלפי הזכרון המקראי יסד יעקוב (ליד היבוק) - ומאיפה זה?
  • תולדות ישראל במדבר, הקמת אוהל מועד וכליו, תשמישי הפולחן, כולל ארון הברית והלוחות - הם מיתוס - וזה על סמך מה?
  • בתורה זוהה ספר פולחן מלא המתאר "מעגלי קדושה" שבמרכזם הארון והכרובים. זהו ספר אוטופי, לא היסטורי, המתאר "תור זהב" בימי המדבר - עובדה או דעה? מי 'זיהה' את הספר ועל סמך מה? (איני מכיר חוקר מקרא אחד שמסכים עם משנהו באשר ל'זיהוי ספרים' כאלה ואחרים)
  • היום ברור שמשה רבנו לא היה מחולל המונותאיזם - למעשה גם התורה לא חושבת כך, ולדבריה הוא היה קיים הרבה לפני משה. אבל דווקא יש הסבורים שהמהפכה המונותיאיסטית הישראלית באה בעקבות המהפכה המצרית של "אל השמש היחיד", ויש הסבורים שהמצרים הם אלה שקיבלו את הרעיונות מהעברים.
  • הוא היה עובד אלילים פגני, ככול בני תקופתו - מקור?
  • רפורמה הדתית" היחידה שלו היתה מיזוג שני אלים - האורקל המדברי-אדומי ה' עם "אל-עליון", ראש הפנתיאון הכנעני, והפיכתם ליישות אלית אחת (תופעה שגרתית במזרח הקדמון, למשל: אמון-רע המצרי) - מקור? אלו נראים גיבובי תיאוריות והיפותיזות.
  • משה היה פתס - "מלך" כוהן, עפ"י הדגם השלטוני החל מימי שומר. הוא יסד שושלת כוהנים ונישל את כוהני-ראובן, שהיו הכוהנים הקדומים של ישראל, מימי יעקוב (בימי קדם הבכור שימש בכהונה). הד לריב על הכהונה בימי משה מוצאים בסיפורי דתן ואבירם.
  • כוהני משה הם היחידים במקרא המכונים מפורשות "כוהני ה'" (-השם המפורש). בין צאצאיו נמנים הכוהנים יהונתן בן-מ(נ)שה (נ' תלויה) ועלי כוהן שילה. שמו של עלי נגזר מ(אל-)עליון הכנעני - כל זה מבוסס על מה?
  • תעודה ארכיאולוגית אוטנטית אחת בלבד מעגנת את "ימי משה" המשוערים - "מצבת ישראל" מימי מרנפתח (1207 לפנה"ס), בנו של רעמסס השני. מרנפתח מזכיר את השמדת ישראל כליל, ללא השארת שריד מהקואליציה (הציטוט המדויק: "ישראל הושם, אין לו זרע") - התעודה אינה מדברת על משה, אלא על קיומו של ישראל. מי שמקבל את התרברבותו של הפרעון ש'ישראל הושם' כאמת היסטורית, לא נראה כבעל חשיבה ביקורתית של ממש.
  • ואמנם גם התנ"ך זוכר "שבר לאומי" משמעותי לאחר מות משה בהר נבו, מול יריחו. ההיסטוריה הישראלית שלאחר ימי משה, במערב הירדן, החלה מחדש - וזה מאיפה? זה נקרא ש'ישראל הושם'?
  • רק בימי שאול קמה קואליציה חדשה, ללא קשר עם הקודמת, של משה, שנשאה את השם ישראל - זו כבר ממש נראית בדיחה. ומניין הזיכרון ההיסטורי על ה'ישראל' הקדום? ולמה השימוש החוזר בשם? ומאיפה צצה אותה קואליציה ומה שורשיה? ומניין כל זאת?
  • יהושע בין-נון לא היה תלמידו ולא יורשו של משה. עפ"י המחקר יהושע היה ככול הנראה רוזן-שכם כנעני, מצרי למחצה (יהושע היה בן אפרים, שהיה שבט כנעני-מצרי; "נון" הוא אל המים העליונים המצרי) - שוב גיבובי תיאוריות והגיגים על סמך בדלי רמזים. ולומר שזו "דעתו של המחקר" היא בדיחה. אין ל"מחקר" דעה, אלא לכל חוקר דעה משלו.
  • דברי הימים, שנכתב בידי כוהנים מיהודה, בכלל לא מכירים את מפעלי יהושע "הישראלי". בדה"י יהושע נזכר רק כבנו של נון, בשורה זניחה אחת. בעלי דבה"י לא היו יכולים להתעלם מיהושע אילו היה כובש הארץ ההירואי ומנחילה לשבטים. יהושע היה בן דמותו המיתולוגי של יאשיהו (כמו דויד) - דברי הימים לא מזכירים כלל את הגלות במצרים, שכן זה בעייתי מבחינת התביעה על הבעלות על הארץ. לכן קיומו של 'כובש הארץ' בעייתי גם הוא, וכמובן נוח להתעלם ממי שאינו מן השבט שלך. אבל מה הקשר למיתולוגיה וכל זה?
  • משה לא היה נביא. אין בינו ובין הנביאים הקלסיים (למשל ישעיהו הראשון וירמיהו) שום דמיון - זה רק אומר שמשה לא היה מהנביאים הקלסיים. אבל את כבר הרמב"ם אמר...
  • לפי מחקר המקרא המודרני, במיתוס הקדמון נחשב משה כאל כנעני (לעתים מתחרה באלוהים עצמו), או כבן-אל (כדוגמת שאר האבות, למשל יצחק, ואחר כך ישוע, שתולדות חייו כמעט הועתקו מהביוגרפיה המקורית על משה) - שוב "לפי המחקר", כשאיזה שלושה חוקרים העלו תיאוריה ספקולטיבית כזו. מאיפה זה מגיע? מה הביסוס?
  • כל זאת בהסתמך על הספר "תעלומת משה רבנו" בסדרת "התנ"ך החילוני" מאת משה יהלום - אכן מקור מוסמך ומדעי.

יש לשים לב שחלק גדול מהטקסט כלל אינו מתייחס למשה רבנו. קשה לי להאמין שבנאדם רציני יכתוב כאלו גיבובי מילים ויאמין בהם. כל תיאוריה כזו במקומות אחרים (היסטוריה מודרנית למשל) הייתה נדחית בבוז על הסף. מספיק לומר שאין תיעוד חיצוני על קיומו של משה, ושבעצם לא אמור להיות כזה לאור הנסיבות. קיומו של משה במסורת הוא חזק מאוד, ובשביל חוקרים מסוימים (כמו אלו שמביא יהלום!) זה מספיק כדי להניח את קיומו, ובשביל אחרים, שמעדיפים תיאוריות קונספירציה של המצאת אנשים (כנ"ל לגבי ישו ומוחמד, אגב), שום דבר לא יספיק. הללשיחה תיבת נאצות 11:26, 20 בדצמבר 2006 (IST)

בנוסף לביקורת הצודקת והנכונה של הלל על דברי השקר שנכתבו בזדון ובמגמתיות על משה רבנו, אני מביא לדיון משפט נוסף מהערך: "השם משה הוסבר על ידי חז"ל כ"מי שנמשה" (למרות ששמו נגזר מ"מושה" ולא מ"נמשה"), זאת במגמה להפחית מדמותו בעין העם (משה גם אינו הגיבור ב"הגדה" של פסח).". משפט זה הוא כקודמיו מגמתי ומזלזל. חז"ל מעולם לא הפחיתו מכבודו של משה אלא להיפך ואף אמרו עליו ש"הוא (משה) אדון לכל הנביאים" (מתוך י"ג עיקרי האמונה). בשל כך השמטתי משפט זה מן הערך ומי שחושב אחרת יאמר זאת. נחומי 14:28, 21 בדצמבר 2006 (IST).

לדעתי יש לערוך את הערך משה מחדש כיוון שמעיקרו הוא מבוסס על דעות אתאיסטיות מהספר "התנ"ך החילוני" וזאת בהדגשה כי כל הכתוב הוא רק דעות ללא כל ביסוס. נחומי 14:34, 21 בדצמבר 2006 (IST).

ותגיד לי, היכן בהגדה של פסח מוזכר משה? צריך להזכיר את העובדה הזו.
ולוץ מזה, הבעיה היא שגם אתה רוצה להכניס דעות ללא ביסוס, בתנאי שאלו יהיהו דעות שלך. eman שיחה(: \ ): 16:29, 21 בדצמבר 2006 (IST)
עימנואל, משה אינו מוזכר בהגדה. האם מדובר במגמתיות של חז"ל לדחוק אותו מהבמה? זו ספקולציה לשמה. הלוא יש אלפי מאמרי חז"ל נלהבים על משה (עיין בספר האגדה), והם מאדירים את שמו אפילו יותר ממה שמוזכר בתורה. כך שהטיעון הזה אינו רציני ולא לעניין.
לגבי הנקודה השנייה - כולנו חוטאים בזה. כולנו חושבים שלדעות שלנו יש ביסוס ושלאחרים כן. אבל רצוי לא להכניס כל הבל לאנציקלופדיה; זה באמת משאיר טעם רע. הללשיחה תיבת נאצות 16:32, 21 בדצמבר 2006 (IST)
בשביל זה לא שיחזרתי. אבל עדיין אי אפשר שלא להזכיר את העובדה הזו, שמשה לא מוזכר בהגדה. אפשר לא לתת לה פרשנות, אבל חייבים להזכיר אותה. eman שיחה(: \ ): 16:36, 21 בדצמבר 2006 (IST)
משה מוזכר, לדעתי, פעם או פעמיים בהגדה, בחצי פה. יש שם איזה "ביד משה עבדו" או משהו דומה, לא? אביעד המקורי 16:41, 21 בדצמבר 2006 (IST)

טוב, אני רואה שהפסקה הזו הוספה לפני שבוע ומשהו ע"י אלמוני. הוא הוסיף גם את הפסקה (או רוב הפסקה?) על השם. צריך אולי לטפל גם בה. בכל מקרה זה באמת עושה רושם הכל לקוח מתוך ספר פופולארי אחד, שזה בעייתי בלשון המעטה. eman שיחה(: \ ): 16:45, 21 בדצמבר 2006 (IST)

לגבי ההגדה - אביעד, משה לא מוזכר בהגדה. אבל זה "וורט" (כמו שזה שיש פרשה אחת בתורה מאז ספר שמות שמשה אינו מופיע בה, והגר"א אמר שזה בשביל לממש את בקשתו מה' 'מחני נא מספרך אשר כתבת'). לא כל "וורט" צריך להיכתב (למרות שאין לי התנגדות עקרונית; זה סתם נראה לי מיותר. אולי בערך הגדה של פסח זה יכול להופיע, כמלמד על אופי ההגדה). לא בדקתי את הפסקה על השם. אולי יש שם עדיין שטויות?... הללשיחה תיבת נאצות 17:02, 21 בדצמבר 2006 (IST)
אני אמנם לא מומחה ולא בן-מומחה, אבל הזיכרון שלי לפעמים עוד עובד:
Cquote2.svg

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת? בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. כַּמָּה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת.

Cquote3.svg
– הגדה של פסח

אביעד המקורי 17:31, 21 בדצמבר 2006 (IST)

הרמב"ם אינו מונה את אגדת רבי יוסי הגלילי כחלק מן ההגדה; וגם בכתבי יד לא מעטים של ההגדה שהקטע כן נמצא בהם [וברבים אין], סופו של הפסוק שהבאת אינו מופיע (ובאמת מוזר, כי אין צורך בו). הללשיחה תיבת נאצות 17:47, 21 בדצמבר 2006 (IST)
לא יודע לגבי הרמב"ם, זה מופיע בוויקיטקסט וכידוע זה מה שקובע. (-: אביעד המקורי 17:50, 21 בדצמבר 2006 (IST)
חזק, אביעד המקורי. (95.86.90.146 11:34, 22 בינואר 2013 (IST))

משה רבינו לא נכנס לארץ המובטחת ?[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשבתי שהארץ המובטחת כוללת את עבר הירדן עד עיראק, את כל מדבר סיני, והלאה כדי חתיכה נאה ממצריים עד הנילוס. מכאן שמשה נולד על גבול הארץ המובטחת (הנילוס) והעביר חתיכה נאה מחייו בתוכה.

יש להוסיף הפניה לערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום רב,
באם הייתי יודע כיצד לעשות זאת בעצמי, הייתי עושה. כשכותבים בחיפוש של ויקיפדיה "משה בן עמרם" לא מגיעים למשה, אלא לדף החיפוש. סבור אני כי יש להוסיף זאת לאחד מדפי ההפנייה למשה (יחד עם משה רבנו וכד').

אני לא חושב שסביר במיוחד שמישהו יחפש "משה בן עמרם" ומאחר שלא ימצא לא ינסה לחפש "משה רבינו" (למעשה, אני מאמין כי קודם ינסו את "משה רבינו", או אפילו פשוט "משה". בכל מקרה, בתוצאות החיפוש מופיע הערך כבר בעמוד הראשון, כך שגם מכאן אנו "מכוסים". זהר דרוקמן - אהמ 19:44, 19 בפברואר 2007 (IST)
דווקא אני מסכים שיש לעשות הפניה, שהרי הוא מכונה גם כך. הללשיחה תיבת נאצות 21:14, 19 בפברואר 2007 (IST)
הפניות לא עושים בשביל הפורמליות, אלא לפי צורך. אני לא רואה כאן אותו. זהר דרוקמן - אהמ 22:35, 19 בפברואר 2007 (IST)
הצורך ברור. בנאדם אומר לעצמו: וואלה, זאת אנציקלופדיה, בטח כותבים פה לפי השם המלא. אם הוא יחפש "משה בן עמרם", הוא לא ימצא את זה בתוצאות הראשונות. הללשיחה תיבת נאצות 23:04, 19 בפברואר 2007 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - ניסית? כי אצלי זה אחת מהראשונות. ובן אדם שיאמר כך יתקשה מאוד בנסיונו למצוא את משה בכל אנציקלופדיה אחרת. השם המלא איננו נפוץ במיוחד והרוב מכירים את משה כ"משה רבינו" או, כפי ששם הערך מייצג כ"משה" ואחת משתי אפשרויות אלה תהייה זו הראשונה שיחפשו. אני ראוה שכבר יצרת ולא אכנס אתך למלחמה בנושא, כי מדובר סך הכל בהפניה, אבל היא עדיין מיותרת לחלוטין. זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)


תתפלא, אך אני נוהג לחפש אישים מהמקרא בשמם המלא, למשל שאול בן קיש, ולאו שאול המלך.
בנוגע לטענה כי לא עושים זאת בשביל הפורמליות- שמע לי, אין זאת אך ורק למען הפורמליות. הדבר דומה לאדם אשר יחפש את הערך "דוד גרין" באנציקלופדיה, אך לא יימצא את ראש ממשלתינו הראשון, אלא ייתקל ברשימה של אנשים הלא קשורים כלל לערך. אמנם סביר להניח כי לאחר מכן יחפש את הערך "דוד בן גוריון", אך אל לנו לחשוב כך, אלא בצורה כי יהיה נוח יותר להגיע לערך המיועד; ולכן יש להוסיף את כל ה"סינונים", "פסאודונים", "אנונים" וכיו"ב. --גילמש 23:10, 19 בפברואר 2007 (IST)

מה כתוב תחת "משה בן עמרם" באנציקלופדיה העברית? זהר דרוקמן - אהמ 23:16, 19 בפברואר 2007 (IST)

מי ששינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רוב הפיסקה של שאלת קיומו של משה זה אני רפאל בן עזרא כי זה ממש לא היה קשור שם כל ההתברברות של הכותב הקודם ואפשר לכתוב על זה 20 דפים (מי שמבין), הקוראים לא באו לקרוא על קיומו של משה אלא על חייו ומעשיו ולכן לא נראה לי שזה שייך לשים את השאלה ארוכה וחשובה זו במיעוט כה קצר של שורות חסרות ערך אנציקלופדי ולהשוות לעניינים לא קשורים בעליל, אפשר להעביר זאת לערך אחר בשם "שאלת קיומם של אנשים קודמים" כמה שזה נשמע מטופש כי זה באמת החשיבות של שאלה טפשית זו.

לא אתה תחליט שהקוראים "לא באו לקרוא על קיומו של משה" וששאלת קיומו היא "טפשית". אין לבצע בערכים שינויים גדולים ללא דיון מקדים בדף השיחה. ‏pacman - שיחה 16:40, 25 בנובמבר 2007 (IST)
פאקמן, תרגיע - כל הסבה שענית לו בחריפות כזו היא הוטו שאתה מטיל בכל פעם שנכתב ערך בענייני השקפה יהודיים, מעין צנזור כמו זה שהטילה רוסיה הצארית על מערכת העיתונים היהודית ברוסיה בעת הפוגרומים, וגם לאחר מכן בימי הקומוניזם. מה יש?! חלפו כבר ימי הק.ג.ב. אולי די לרִילִיגְּיוֹפֿוֹבְּיַה הזו שלכם? (95.86.90.146 11:09, 22 בינואר 2013 (IST))

על פי חז"ל למשה היו שמות נוספים...[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוט:
שמו
... לפי המסופר בתורה, משה נולד מספר חודשים לפני שבת פרעה העניקה לו את שמו. סביר להניח, שבמהלך תקופה זו קיבל משה גם שם ממשפחתו, אלא ששמו הראשון, אם אכן היה לו כזה, לא נמסר בתורה, והוא ידוע רק בשם שקראה לו בת פרעה - משה.

על פי חז"ל למשה היו שמות נוספים...
1. ירד, 2. חבר, 3. יקותיאל, 4. אביגדור, 5. אבי סוכו, 6. אבי זנוח, 7. טוביה, 8. שמעיה, 9. בן נתנאל 10. בן אביתר

עיין
עשרת שמותיו של משה (באתר דעת)

--צדפ 13:15, 3 בינואר 2008 (IST)

ככל הידוע לי, כך היא משמעות הכתובים בדברי הימים, ועל כן ראוי להוסיף בפנים הערך. --ויקפדן מלמד 05:08, 13 בינואר 2008 (IST)

משהו לא מסתדר לי עם הערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוב שאין הוכחה ארכאולוגית למשה רבנו ז"ל, אבל זה לא הכי נכון כיוון שפפירוס איפואר משמש הוכחה כמעט ואבסולוטית לרבים, לכן אי אפשר לקבוע שאין הוכחה, ישנן מספר הוכחות נוספות, אני אברר עליהן ואשתדל להדביקן כאן. ארז הלבנון - שיחה 18:22, 7 באוקטובר 2008 (IST)

גם אם מקבלים את פפירוס איפוור כמדוייק, משה עצמו לא מוזכר בו למיטב ידיעתי. ‏DGtal‏ 19:06, 7 באוקטובר 2008 (IST)

הערת אגב.

כשיש לנו ספר תורה העובר במסורת מדור לדור, ונכתב בסכום אותיות זהה ובצורת אותיות מדויקות ומסורתיות, איזה בן אדם ריאלי צריך עוד חרסים ופפירוסים מעבר לכך. הגדרה נכונה - שיחה 16:21, 23 באפריל 2009 (IDT)

נכון. זה מתאים רק לאנשי ריליגיופוביה המחפשים ראיות־נגד כל חייהם כדי לנגח את המסורת, ולהשליט טרור וצנזורה על כל שנראה להם אנטי־פקרני. (95.86.90.146 11:12, 22 בינואר 2013 (IST))

לא נכתב מספיק על הקשרים המשפחתיים של משה..[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר ואנשים לוקחים כמובן מעליו שמשה היה אח לאהרון ולמרים, למרות ההזכרה של מרים בערך. בנוסף אין שום כתיבה על משפחתו ה"מאמצת" של משה- משמע אמו המאמצת, מי היה אביה, מה עלה בגורלה. למרות ההזכרות על כך, אין דבר במפורש. גם על יחסי רעמסס ומשה לא נכתב במפורש...האם היו אחים? אחיינים?

פרשנות אישית שלא במקומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתחלת הערך מובא דיון בבעיות העורך אודות קריאת השם משה על ידי בתיה בת פרעה, ואני משועשע מכך, הרי מעבר לספר התורה אין שום מסמך ארכיאלוגי המדבר אודות משה, וכל הערך מסתמך על סיפור המקרא בתנ"ך חומש שמות, ואם שם מופיע שהשם ניתנה לו על ידי בתיה בת פרעה, כך זה יופיע בערך, ולא צריך להיות כתוב דיון ארכאי ושאלות האם בתיה ידעה עברית, והאם השם הנכון היה צריך להיות משוי או משה, הערך דורש מחיקת הקטע המיותר הזה. הגדרה נכונה - שיחה 16:27, 23 באפריל 2009 (IDT)

זה שאתה לא מכיר במדרש השמות או בפיקפוקים על אודות הכתוב בכתבי הקודש, לא הופך את העניינים האלה לפרשנות אישית של מי מהגולשים. יפה יהיה אם יובא מקור לטענות, אולם אלה טענות מוכרות שאין צורך למחוק. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 01:51, 2 במאי 2009 (IDT)

פרשנותו של אברבאנל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראוי להוסיף את פרשנותו של אברבאנל שמי שקראה למשה את שמו זו יוכבד אמו ולא בת פרעה. (נכתב על-ידי אלמוני ב-16:17, 3 במאי 2010)

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשה לי להאמין שיש קשר בין שמו לבין אופן הגיית השם באנגלית, כפי שנכתב בעריכה זו. רוליג שיחה • אמצו חתול 22:53, 11 באוגוסט 2010 (IDT)

מסכים איתך.--Dxrd - שיחה 20:44, 9 בספטמבר 2010 (IDT)

אין לזה שחר. גילגמש שיחה 20:52, 9 בספטמבר 2010 (IDT)
מי שאל אותך (האחרון)?!

משה נזכר בספרים קודמים כך טוען האבן עזרא,[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן עזרא שמות פרק ב

שם משה מתורגם מלשון מצרים בלשון הקדש. ושמו בלשון מצרים היה מוניוס. וכך כתוב בס' עבודת האדמה הנעתק מלשון מצרים אל לשון קדרים. גם ככה בספרי חכמי יון.

שמו ממקור מצרי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יתכן שבת פרעה אמרה "כי משיתיהו מן המים" בשפה המצרית הקדומה ולכן קראה לו "משה" כי הפועל "למשות" הוא מילה מצרית קדומה? ובעצם השם "משה" הוא מילה מצרית קדומה? גיל תיכון דבר איתי 12:44, 5 באוקטובר 2010 (IST)

השם משה: מצאנו שהשם משה (מאוסה) היה מצוי במצרים, וכן לכמה מהפרעונים היה את יסוד השם משה בתוך שמם. (פרופ' מיכאל אבי-יונה, פני עולם המקרא, עמ' 112. וע"ע אנציקלופדיה עולם התנ"ך, שמות, עמ' 32. ובפירוש 'דעת מקרא' התייחס לגישות השונות, וכך כתב: "יש אומרים, כי ידעה לשון הקודש וכי קראה לו שם עברי; ויש אומרים שקראה לו שם בלשונה, ושם זה נשתנה בהגייה עברית ל'משה'; ויש אומרים, כי השם 'משה' הוא בעיקרו שם במצרית... ועל כל פנים מדרשו 'כי מן המים משיתיהו' מוסב על הצורה העברית 'משה'. ע"ש באורך). פוגמישו - שיחה 16:41, 18 באוקטובר 2011 (IST)
התומכים בטענה ששמו של משה הוא ממקור מצרי משווים אותו למילה המצרית "mess" (ללדת) או "mose" (ילד), למשל השם: "יעחמס" שהיה נפוץ בקרב מספר פרעונים משמעותו היא ככל הנראה: "מולד הלבנה", או השם: "רעמסס" ו/או הגרסא האחרת שלו "רעמוסה" שפירושם הוא "נולד מאל השמש רע".--Dxrd - שיחה 23:37, 12 בנובמבר 2012 (IST)

בנוגע לשאלת קיומו של משה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנתון המצרי, וכירימון (היסטוריון מצרי נוסף), מספרים על משה ועל יוסף, ועל אירועי יציאת מצרים, כחלק ברור ומתועד בהיסטוריה המצרית. (נגד אפיון, יוסף בן מתתיהו).

לשון יפה יש ללייבל רזניק (ארכיאולוג, חוקר וסופר) : "עמית מצרי של יוספוס היה כירימון, פילוסוף, היסטוריון, ומנהל הספרייה האלכסנדריאנית. גם לו, כמנתון, הייתה גישה לארכיון, ובהתבסס על מסמכי הארכיון חיבר ספר על ההיסטוריה של מצרים העתיקה... חשוב לציין שבעל הגישה לרשומות המצריות העתיקות, כירימון, מנהל הספרייה הלאומית האלכסנדריאנית, מאשר את קיומם של משה ואת יציאת בני ישראל ממצרים". (התנ"ך מן השטח – ראיות ארכיאולוגיות והיסטוריות לתנ"ך, כרך א': תורה, עמ' 158-159. בהוצאת ראובן מס, תשע"א). פוגמישו - שיחה 16:45, 18 באוקטובר 2011 (IST)

סיפורו של כירימון מובא במלואו כפי שכתב יוספוס במקור הבא: [1] רק צריך לתרגם נכון ולהוסיפו לערך.--Dxrd - שיחה 23:17, 12 בנובמבר 2012 (IST)

לגבי מקור השם 'משה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי מקור השם משה ועוד שמות.. כתוב במקורות תורניים שרוח הקודש נזרקת בהורים כשהם רוצים לקרוא לבנם שם. זאת אומרת שמתעורר בהם רגש לדעת לאיזה שם לכוון ולקרוא לבן למרות שאין סיבה ראלית לשם מסוים ו'מדרש שם' כוונתו שמכוונים לאותה רוח הקודש לנסות לומר איזו הרגשה הרגישו ההורים ולכן החליטו על שם זה וכידוע רוח הקודש לא קשורה לשפה כל שהיא אלא לרגש פנימי שמובהר בצורה מוחלטת גם מבלי לתאר אותו במילים 213.151.59.151 19:06, 31 באוקטובר 2011 (IST)

עוד בקשר לשמות שלו- אם כבר יש תת כותרות שכל המשמעות שלה זה לדבר על השמות שלו אז למה להוסיף את הפרושים על השמות שלו (ויש הרבה כאלה9 כמו שכבר הוספתי ומחקו? Yotam8800 - שיחה 15:13, 7 במרץ 2012 (IST)

הוספת ציטוט ארוך - אין צורך בציטוט כזה, די בהערת שוליים שמקשרת אליו. דוד שי - שיחה 20:05, 7 במרץ 2012 (IST)

האגדות על משה מצביעות על קיומו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכתב בערך: "גם האגדות שנקשרו במשה מצביעות באופן פרדוקסלי על קיומו: סיפור "משה בתיבה" היא אגדה מקובלת בעולם העתיק להסבר מוצאם של מנהיגים שלא קיבלו את מעמדם בירושה (דוגמאות נוספות לכך: כורש, סרגון מאכד מלך אשור ועוד). כן לגבי האגדה (שאיננה מופיעה בתנ"ך) על המבחן שערכו לו יועצי פרעה (הבחירה בין גחלים לוהטות לזהב) - גם זו הייתה אגדה "קלאסית" להצדקת מנהיגות שלא באה בירושה בעולם העתיק, אם כי בדרך כלל המנהיג המיועד היה בוחר בזהב."

בתור קורא חובב ועורך חובב עוד יותר בויקיפדיה, אני מודה שלא הבנתי כיצד האגדות הנ"ל מצביעות על קיום נשואם. לדעתי יש להבהיר את הקטע או למוחקו. משתמש כבד - שיחה 02:42, 10 ביוני 2012 (IDT)

הצבת תבנית:רב[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשבתי שזה יהיה נחמד אם נציב את תבנית:רב בערך על משה. ככה אפשר להראות בצורה יפה את השתלשלות התורה ממתן תורה ועד ימינו--EsB - שיחה 14:19, 18 ביולי 2012 (IDT)

יראה מגוחך, אולי כדאי לבנות תבנית {{נביא}} • חיים 7 • (שיחה) • כ"ח בתמוז ה'תשע"ב • 17:56, 18 ביולי 2012 (IDT)
משה רבנו גדול מכל תבנית. דוד שי - שיחה 20:00, 18 ביולי 2012 (IDT)
אני מסכימה עם דוד שי. יעלשיחה 20:05, 18 ביולי 2012 (IDT)
התואר 'רבי' או 'רב' החל לשמש רק בימי חז"ל, ומעולם לא הוחל רטרואקטיבית על החכמים בתקופת הזוגות והדורות שקדמו להם. בברכה, משתמש כבד - שיחה - 20:42, 18/07/12
ברמה העקרונית אני מסכים עם כולכם. ברמה ה"מעשית" אני לא בטוח עד כמה שם התבנית חשוב. התבנית הזו זהה במראה לתבנית"חז"ל. הזכרתי שאני רוצה להראות את השתלשלות התורה? ממשה עד הרמב"ם לדוגמה, או הרב קוק.--EsB - שיחה 22:34, 18 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לעשות את התבנית "נביא" כמו שחיים 7 הציע? אני חושב שבין משה לבין עזרא הסופר היו גם אנשים שלא היו נביאים.--EsB - שיחה 11:16, 19 ביולי 2012 (IDT)

משה כבר משוייך לקטגוריה:נביאים בתנ"ך, אבל לדעתי תבנית נביא אינה מתאימה לו, כי 'נביא' אינה ההגדרה הראשונית שלו. כנ"ל לגבי האבות, למשל. בברכה, משתמש כבד - שיחה - 14:04, 19/07/12
מדוע לא נביא? הרי הוא נקרא גדול הנביאים.--EsB - שיחה 20:43, 16 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלת קיומו של משה לעומת משה ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויקי האנגלית האובייקטיבית יותר נהוג לכתוב "פלוני ההיסטורי" למשל The historical Jesus. אני חושב שיש לייישם זאת גם לסעיף "שאלת קיומו של משה". 79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה.}

שם מובהר שאין מחלוקת על קיומו ההיסטורי של ישו ופה יש מחלוקת על קיומו של משה והפיסקה עוסקת במחלוקת. אפשר להגיה: "שאלת קיומו של משה ההיסטורי" בברכה, משתמש כבד - 01:09, 25/01/13
הייתי כותב "מחלוקת" או "החולקים על קיומו", או לפחות מציין בראש הפסקה שבעבור חוקרים מסוימים, הקביעה אודות קיומו מוטלת בספק.
הצד השווה בהצעותיך שנקודת המוצא שלהם שמשה התקיים. אך אכן כמו שנקודת מוצא זו אינה ניטרלית, גם נקודת המוצא לפיה ישנה שאלה אינה ניטרלית. לכן לדעתי אפשר לכתוב ראיות לכאורה לכך שמשה היה דמות היסטורית, אם כי זה קצת מסורבל... בברכה, משתמש כבד - 09:59, 27/01/13
הרבה ערכים מציגים את קיום האושיה בה הם עוסקים כאקסיומה, לדעתי זה ראוי גם במקרה של משה, הרי כשאומרים שיש מחלוקת אודות קיומו, ראשית כל צריך להציג את הוגי המחלוקת. לא תסכים? 79.176.113.107 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמ/ה.
לא, כי הערך עוסק במשה ולא בסוברים שאינו קיים. אין להביא ראייה מערכים העוסקים בדמות שאין מחלוקת על קיומה. בברכה, משתמש כבד - 11:10, 29/01/13
לא הבנתי איך דבריך קשורים לשכתבתי. אולי לא הבנת אותי. אני אומר שאם יש מחלוקת על קיומו, צריך לציין מי התחיל\פתח\המציא אותה, לפני שמציינים למה.
אז אולי נכתוב קודם מי המציא את משה? התנ"ך? ומי חיבר את התנ"ך? וחזרנו לנושא הערך. בברכה, משתמש כבד - 11:45, 29/01/13
לדעתי אתה סוטה מהדיון עם תשובה זו.

את מקום קבורתו העלים המקרא במתכוון?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממתי כשמישהו מספר לך שהוא לא יודע עובדה מסוימת זה נקרא שהוא מעלים ממך מידע במתכוון? המקרא כותב שלא נודע מקום קבורתו, זו לא העלמת מקום קבורתו במתכוון. בכלל, התוספת הזו לא קשורה לנושא. אם מישהו יכול לערוך, אשמח (החסימה של רימון לא נותנת לי...) 95.86.111.65 15:29, 13 במרץ 2013 (IST)

כיום הגירסה היא: "עם מות משה, נעלם מקום קבורתו, והתורה מספרת ש"לא ידע איש את קבורתו עד היום הזה". אני משער שזה פותר את הבעיה. Uziel302 - שיחה 13:44, 25 בינואר 2014 (IST)

בת פרעה מוצאת את משה, פרדריק גודול, 1885[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת עירום נוצרית זו לא מתאימה במאמר המתאר את משה על פי המקורות המקראיים-יהודיים. למותר לציין שהוא לא נח לרוב הקוראים המגיעים לקרוא על משה, ולא מעוניינים לחזות בכך. אמנות עירום מתאימה למאמרים אחרים בוויקיפדיה. לא ראיתי הנהגה כזו במאמרים על דמויות דתיות אחרות, והוא אינו יאה כאן. בברכה -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

אכן, אם הערך נראה כמתאר את משה על פי המקורות המקראיים-יהודיים בלבד הוא מוטה וזו בעיה. אני חושב שפשוט יש חפיפה די גבוהה בין התנך היהודי ובין התנך הנוצרי בכל הנוגע למשה. לגבי מה נוח לקוראים לראות או לא, זו שאלה כללית בנוגע להצגת עירום בוטות בוויקיפדיה. אולי יש מקום להשתמש בתבנית:תמונה מוסתרת. יש לפתוח דיון נפרד לשם קבלת תמיכה לשימוש בתבנית זו. בנוגע לדמויות דתיות אחרות, אם יש לך יצירות אומנות רלוונטיות אני משער שהן יתקבלו בברכה, גם אם הן כוללות עירום. Uziel302 - שיחה 13:40, 25 בינואר 2014 (IST)
לא מקובל לשים תמונות כאלו בערכים בנושאים אלה מסתבר שדווקא ערכי התנך בויקיפדיה מלאים בתמונות עירום. כבר דנו בכך מספר פעמים והכריעו שאם תמונת העירום אינה קשורה בצורה ישירה לערך כגון ערך על איבר בגוף האדם או ערך על היצירה האומנותית הספציפית וכדומה אז אין מציגים תמונה זו. ואם כל הכבוד ליצירה האומנותית אין צורך דווקא בה במסגרת הצגת המידע על משה או על שמו וסיפור מציאתו. מי-נהר - שיחה 00:45, 26 בינואר 2014 (IST)
הסרתי התמונה, ניתן להתייחס אליה בפרק של יצירות בתרבות (או ליצור לכך ערך בפני עצמו)). ניתן להביא אחת משלל התמונות הרבות שנעשו על בת פרעה ומציאת משה ביאור ללא עירום בוטה. מי-נהר - שיחה 00:50, 26 בינואר 2014 (IST)
החזרתי לגרסה יציבה עם התמונה מפני ההליכים המקובלים. מאד לא לענין שמרבית ערכי האישים העיקריים בתנך מלאים בתמונות עירום. אם כל הכבוד לסגנון האומנות ולתפוצתו בתקופה מסויימת. זה אינו לענין להשתמש ביצירות אלה בערכים הללו. אין צורך מידעני בהן לטובת הערכים. אין מדובר בתמונת האיש אלא בתמונת עירום של האיש. זה כמו לשים בערך על אברהם לינקולן או מלכת בריטניה יצירה עליהם בעירום בוטה. ניתן לכתוב ערך על תמונות של התנך או תמונות התנך בעירום אם זה כה חשוב מידענית. השימוש המוגזם בתמונות אלה בגוף הערכים על אישים בתנך אינו ראוי. מי-נהר - שיחה 01:32, 26 בינואר 2014 (IST)
גישתי היא שאם יש תמונה שמיעוט משמעותי של הקוראים אינו מעוניין לראותה, יש להסתירה בשביל לאפשר להם את הבחירה. במקרה של הסיטואציה הספציפית של מציאת משה בידי בת פרעה יש המון תמונות בוויקישיתוף, אז אני מציע פשוט להחליף את התמונה הקיימת בתמונה הזו או בכל אחת מהתמונות שבקטגוריה הייעודית. בברכה, משתמש כבד - 01:42, 26/01/14
מה עמדתך למשל הערך על בת שבע ? מי-נהר - שיחה 01:59, 26 בינואר 2014 (IST)
שמה כל התמונות בוויקישיתוף הן תמונות עירום, אז לדעתי צריך להציג תמונת עירום (אחת או יותר) מוסתרת. אבל רוב הוויקיפדים מחליטים בנושא הזה לפי מה שמפריע או לא מפריע להם אישית, ובשביל לחסוך קליק אחד לרוב שתמונות עירום אינן מפריעות לו, פוגעות בשימושיות של ויקיפדיה למיעוט. בברכה, משתמש כבד - 02:36, 26/01/14

רעיון הסתרתי את התמונה באמצעות התבנית "תמונה מוסתרת" - לשם כך היא קיימת. כעת, חובבי האומנות יוכלו לצפות בתמונה ומתנגדי העירום לא יצפו בה, אלא אם כן בחרו לעשות כן. שאלה: האם לדעתכם יש צורך להוסיף אזהרה האומרת שהתמונה מכילה עירום, או שעצם המילה "עירום" תחסום את הגישה לערך לאלה שמשתמשים במסנני אינטרנט למיניהם? Ldorfmanשיחה 02:12, 26 בינואר 2014 (IST)

הפתרון שציין משתמש כבד, ראוי יותר. כללו של דבר אין צורך בהנגשת תמונת עירום מסויימת דווקא. אבל בהחלט ניתן לכתוב ערך על פרידריק גודל ויצירותיו. תמונה זו מונגשת כבר כעת בערך משה באמצעות תבנית תמונות משה בויקישיתוף. מצאתי תמונה אחרת מהתמונות בקטגוריה שהציע מתשמש כבד הנה זאת למשל אודה לך אם תוכל לשים אותה במקום בבקשה. מי-נהר - שיחה 02:18, 26 בינואר 2014 (IST)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה - לירן, זה לא רעיון חדש. השאלה למה חובבי האומנות שאינם חובבי עירום צריכים להישאר בלי תמונה של משה בתיבה. מה דעתך על הצעתי?
אם לא כתבנו "תמונת עירום" בתיאור התמונה לא עשינו דבר, כי הקוראים לא ידעו מדוע היא מוסתרת. התיאור לא אמור להיות מוצג כ"אזהרה" (היו דיונים על כך בעבר). אינטרנט רימון יסנן את התמונה בלי קשר לכיתוב, אבל הוא אינו פיתרון לכולם בכל מצב. בברכה, משתמש כבד - 02:36, 26/01/14

תאור מהלך יום מותו של משה רבינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, יום פטירתו של משה רבינו היה ז' באדר תפ"ח (2488 לבריאת העולם לפי המסורת). אותו יום היה גם יום הולדתו . וכך נכתב בתוספתא למסכת סוטה

Cquote2.svg
  • ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר (דברים לא) ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום שאין ת"ל היום ומה ת"ל היום מלמד שהיום מלאו שנותיו ד"א מה ת"ל היום מלמד שהן מאה ועשרים שנה מכוונות מיום ליום ד"א מה ת"ל היום מלמד שהקב"ה משלים שנותן של צדיקים ברצון ובשמחה שנאמר (שמות כג) את מספר ימיך אמלא
  • ומנין שבשבעה באדר מת משה שנאמר (דברים לד) ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום וגו' (יהושוע א) ויהי אחרי מות משה עבד ה' [וגו'] ועתה קום עבור וגו' ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר עברו בקרב המחנה וגו' ואומר (יהושוע ד) והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון וגו' צא [ממנו] שלשים ושלשה למפרע ואתה מוצא שבז' באדר מת משה._י"א,ג'
Cquote3.svg

באוצר מדרשים הובא תיאור יום מיתתו של משה רבינו. מבת קול נודע לו "שאין לך חיים בעולם כי אם היום הזה בלבד". ובכן מה עשה באותו יום:

  • אמר ר' חלבו: באותו יום כתב י"ג תורות, ספר תורה לכל שבט ושבט. אחר-כך קרא לכל שבט ושבט, הניח את ספר התורה בארון, אנשים לבד ונשים לבד, ואמר להם:"היזהרו בכבוד התורה והמצוות.
  • א"ר יאשיה: באותה שעה עשה משה ליהושע כבוד גדול ופאר רב והיה כרוז יוצא מלפניו בכל מחנה ישראל ואומר:"בואו ושמעו דברי הנביא החדש שיקום עלינו היום". אחר-כך הביא כיסא של זהב ועטרה של מרגליות וכובע של מלכות ולבוש ארגמן והלביש בהם את יהושע. ואחר-כך יהושע דרש בפני בני ישראל ובפני משה רבו. (באגדה הובא תוכן הדרשה)
  • חמש שעות אחרונות - משה ויהושע דרשו בפני העם: משה קורא ויהושע מפרש מקרא וכאשר יהושע היה קורא, משה היה מפרש "ולא היה עליהם חלוקה זה על זה"
  • ארבע שעות אחרונות - הראו הקב"ה את הארץ (ארץישראל) ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה ונתן כח בעיניו כדי שיראה את כולה.
  • שלוש שעות אחרונות- משה בקש להשאר בעבר הירדן עם שבטי ראובן וגד. הקב"ה לא הסכים, הרי לא תוכל לעלות לרגל ומה יגידו על כך בני ישראל.
  • שעתיים אחרונות - סמאל ראש לשטנים ציפה למשה, ענה לו מיכאל שר ישראל: נפלתי במשה וקמתי בגדולתו של יהושע ובעתיד, לאחר חורבן בית ראשון ושני "ה' אור לי" - בימות המשיח - וכך עברה עוד שעה.
  • שעה אחרונה- א"ל: רבש"ע, הנה אותר ואפרח כעוף פורח בד' רוחות השמים, ומלקו מזונותיו על הארץ ושותה מים מהנהרות ובערב חוזר אל קינו. ציוה הקב"ה על יהושע:"טול מקל והך על קודקוד של הממאן לשמוע . התחיל משה לברך כל שבט ושבט בפני עצמו.
  • חצי שעה אחרונה - כיוון שראה מידת הרחמים ותשועות גדולות ונחמות שעתיד הקב"ה לעשות לישראל עמד וברכם לשלום ונתן קולו ובכה וגם בני ישראל בכו וזעקו זעקה גדולה ומרה.
  • רגע וחצי אחרונים - נטל מגילה כתב עליה את השם המפורש וספר ישר ומסרה ליהושע וכך סיים את כתיבת התו

Daniel Ventura - שיחה 02:36, 21 בפברואר 2014 (IST)

איך?[עריכת קוד מקור | עריכה]

'טקסט מודגש'אבל איך קוראים למשרת של משה?! 213.57.32.122 11:25, 19 באפריל 2014 (IDT) איך קוראים למשרת ולעוזר של משה?!