שיחה:משוואת שרדינגר

מה פירוש הדבר "היוצר", לא מוסבר ולא ברור מהערך. טרול רפאים 22:39, 10 פבר' 2005 (UTC)

בעקרון זאת טרמינולוגיה. אבל הפירוש הוא שהפעלת (אופרטור) המילטוניאן על המערכת גורם לה לקבל תלות זמנית ולהשתנות עם הזמן. MathKnight 08:54, 11 פבר' 2005 (UTC)

חברים תסתכלו בערך באנגלית - לא ישר קופצים למשוואות! קצת על האיש, מתי גילה את הנוסחה ואז לאט לאט... כמי שמכיר את המשוואה ופתרונה מפחיד אותי להסתכל.

הוספתי משהו

להקדמה. אני מקווה שהצלחתי להבהיר קצת את הרקע של המשוואה ולפזר את הערפל שמסביבה. זהו המקסימום שהצלחתי להוציא מהידע שלי בנושא- ויהיה טוב אם וויקיפדים נוספים עם ידע רב יותר ממני יעברו על הערך וישלימו את החסר.--שחף ו 21:40, 8 באפריל 2007 (IDT)

עד עתה לא הוספת דבר לא להקדמה ולא לשום מקום אחר - לא ערכת את הערך הזה מעולם. ‏odedee • שיחה 21:43, 8 באפריל 2007 (IDT)

עכשיו עדכנתי את ההקדמה. אתה מוזמן לבדוק --שחף ו 21:51, 8 באפריל 2007 (IDT)

משוואת שרדינגר לא מוגבלת רק לחלקיקים תת-אטומיים אלא מתארת כל מערכת קוונטית שהיא. בברכה, MathKnight הגותי |Δ| (שיחה) 21:54, 8 באפריל 2007 (IDT)

תודה על ההארה- לקחתי לתשומת ליבי, ואני אוסיף בקרוב לערך (אם לא הוסיפו את זה).--שחף ו 22:11, 8 באפריל 2007 (IDT)

משוואת שרדינגר כפונקציה של זמן ומיקום זה בעצם משוואת הסתברות להימצאות אלקטרון או חלקיק בזמן t במקום x.

שיפור הערך

בשל אהבתי לפיזיקה בכלל ולתורת הקוונטים בפרט, החלטתי לשפר את הערך כמה שאוכל, ולפחות את הרקע ההיסטורי שלו. אם יש לכם הערות על עריכותי, שאלות (כמו "מדוע אין הערך תואם עם האנגלי?"), אנא, כתבו ואנסה ככל יכולתי לענות.
בנוגע לשאלה שכתבתי כדוגמה, הערך האנגלי מלא בשגיאות (כמו למשל "שיוך" המשוואה של פלאנק לאיינשטיין, שבעזרתה הסביר את האפקט הפוטואלקטרי), ולכן אני מחפש מידע במקורות אחרים, תוך שילוב העובדות הנכונות בערך האנגלי.יואב 14:37, 19 בנובמבר 2007 (IST).

הגרשיים מיותרים. בנוסף, רצוי לא להשתמש בר"ת. אבינעם 18:48, 25 בנובמבר 2007 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: אני חושב שזהו עניין של העדפה סוביקטיבית. את ראשי התיבות החלפתי, אך ניסיתי לראות כיצד הערך נראה ללא הגרשייה ולדעתי הגרשיים מוסיפים להבנה ובעיקר מונעים בלבול, ולכן אינני חושב שהם מיותרים. יואב 21:49, 25 בנובמבר 2007 (IST).

כל הכבוד על המאמץ שאתה משקיע בערך. רק הערה קטנה: השתמשתי בפסי קטנה עבור $\ \psi (t,{\vec {r}})$ ואילו בפסי גדולה עבור החלק המרחבי של פונקציית הגל $\ \Psi ({\vec {r}})$. כדי שתהייה אחידות בסימונים. בברכה, MathKnight הגותי 21:41, 25 בנובמבר 2007 (IST)

שיניתי, אך שים לב כי בהסבר על משמעות פונקציית הגל השתמשתי בפסי גדולה. תודה על המחמאה, יואב 22:10, 25 בנובמבר 2007 (IST).

מדוע "${\frac {\partial }{\partial t}}$" היא תצורה של נגזרת חלקית בה $\ t$ הוא הזמן, וכו'. המילה תצורה מיותרת כאן: ${\frac {\partial }{\partial t}}$ היא נגזרת חלקית לפי הזמן $\ t$. אבינעם 22:52, 25 בנובמבר 2007 (IST)

תיקנתי, תודה. אולי עליי לכתוב כי זוהי פעולה (אופרטור) של נגזרת חלקית, כפי שכתב עוזי ו.? יואב 23:10, 25 בנובמבר 2007 (IST).

זהו אכן אופרטור של נגזרת חלקית. שים לב ש"לואי דה ברולי" ו"השערת דה ברולי" נקראים לואי דה ברויי והשערת דה ברויי (ושים לב שבהשערת דה ברויי מסתדרים יפה מאוד בלי גרשיים, אך כאמור, זה עניין של טעם). בברכה, אבינעם 23:25, 25 בנובמבר 2007 (IST)

רקע היסטורי

הרקע ההיסטורי בערך שנוגע לתקופה שקדמה לשרדינגר הוא רלוונטי באופן כללי להתפתחות תורת הקוונטים אך פחות למשוואת שרדינגר. לדעתי צריך להוריד את ההתייחסות לקרינת גוף שחור, ולניתוח הסטטיסטי של בוז ואיינשטיין, אבל להדגיש את התרומה של דה-ברולי. מצד שני מה שמאוד חסר בערך הוא מודל האטום של בוהר, הסבר על כך שמשוואת שרדינגר ומשוואת הייזנברג פותחו במקביל, ועל המאבק בקהילה הפיסיקלית לגבי איזו אחת מהמשוואות נכונה, מאבק שהוכרע לבסוף כאשר שרדינגר הראה ששני צורות ההסתכלות שקולות. בקיצור צריך לשכתב את הפרק.

אם אין התנגדות לכך אני אעשה כן בעצמי. טוקיוני 23:55, 13 בנובמבר 2008 (IST)

הפתרון הזה של משוואת שרדינגר נכון רק למקרה שההמילטוניאן אינו תלוי בזמן, אני חושב שמין הראוי לציין זאת

בנוסף אפשר גם לרשום את ההמילטוניאן בשדה אלקטרו-מגנטי, שכן אז הוא נכנס בצורה שונה ולא רק בפוטנציאל הרגיל. אני לא יודע איך לשנות זאת

אני מסכים עם ההערה הזו. מה שמוצג כאן כפתרון הוא בסך הכל פישוט המשוואה במצב של אי תלות בזמן, כך מתקבלת משוואת שרדינגר שאינה תלויה בזמן (לפתרון מצבים סטציונרים = יציבים בזמן). פתרון אמיתי מפורט אפשר לתת רק כאשר הפוטנציאל נתון ואז בדרך כלל מתארים כמה מקרים ידועים ופשוטים כמו חלקיק בקופסא (פוטנציאל שווה 0) או אוסילטור הרמוני (פוטנצאיל של בעיית קפיץ) וכדומה. במקרים אחרים, אפשר לנסח את משוואת שרדינגר עם הפוטנציאל המלא, אבל מתקשים לפתור אותה ואז מתחילים להניח הנחות ולפשט (בורן אופנהיימר, אורביטלים מולקולארים בכימיה וכדומה). כמו ההערה הקודמת שלי בדף השיחה (על פיתוח המשוואה), אני לא רוצה לערוך לפני שמעלה לדיון כאן. עלו והצליחו. Wolf israel - שיחה 00:49, 15 בפברואר 2019 (IST)

הפרדה בין הרקע ההיסטורי לפיתוח המשוואה

לדעתי צריכה להיות הפרדה בין הרקע ההיסטורי לפיתוח המשוואה. קשה לעקוב אחרי שני הנושאים האלה במקביל במהלך הקריאה. כמו-כן אם יהיה קטע נפרד לפיתוח המשוואה אפשר יהיה להתעמק בזה קצת יותר (להציג את הביטויים לאנרגיה ותנע לפי הנחת דה-ברולי, להראות את השוויון בין הנגזרות). מדובר בתוספת של שתיים-שלוש שורות, אבל כמו שזה רשום כרגע, תוספת כזו תעמיס יותר מדי על הקורא. דיעות בנושא? Dudyu - שיחה 14:55, 9 ביולי 2010 (IDT)

צודק, ההיסטוריה ופיתוח המשוואה צריכים להיות נפרדים, ובנוסף ההיסטוריה כתובה מאוד לא טוב. אני מתקן. טוקיוני 15:17, 10 ביולי 2010 (IDT)

שיפרתי קצת את הפרק ההיסטורי, הוא עדיין חסר: צריך להוסיף לו הסבר על משוואת דיראק (גירסא יחסותית למשוואת שרדינגר), והפרדתי את פיתוח המשוואה, אבל אין לי כוח לשפר את הפרק הזה... מקווה שמישהו אחר ידאג לזה. טוקיוני 17:42, 10 ביולי 2010 (IDT)

שכתבתי את פיתוח המשוואה Dudyu - שיחה 04:38, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

הרבה יותר טוב! טוקיוני 10:48, 3 באוגוסט 2010 (IDT)

במקרה שהפוטנציאל לא תלוי בזמן..

תחת "משוואת שרדינגר בצורתה הכללית" רשום- "במקרה שהפוטנציאל לא תלוי בזמן, ההצגה של משוואת שרדינגר הלא-יחסותית נראית כך: .." , מה ההבדל בין המשוואה במקרה זה לבין המשוואה שיש שורה אחת מעל שמצויינת כ"כתיב הכללי ביותר" ? זה שהפוטנציאל תלוי או לא תלוי בזמן לא אמור לבוא לידי ביטוי בתוך ההמילטוניאן פשוט? Dudyu - שיחה 18:19, 10 באוגוסט 2010 (IDT)

משוואת שרדינגר בצורתה הכללית

היו כאן כמה אי דיוקים שתיקנתי. משוואה זו נכונה במקרה (הלא-יחסותי) הכללי, גם כאשר ההמילטוניאן תלוי בזמן. כמו כן, אין שום טעם בהגדרת "אופרטור אנרגיה" נוסף על ההמילטוניאן.

משוב מ-3 ביולי 2012

הסבר ממצה וברור. הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
212.235.98.161 19:22, 3 ביולי 2012 (IDT)

יהיה נחמד אם

תגדירו משתנים לפני הפיתוח...

משוב מ-16 במאי 2013

ביקרות- צריך לדפדף דרך כל הערך בשביל לראות את המשוואה עצמה. הערך שדן במ"ש צריך להציג את המשוואה הזאת בפתיח ולא בסוף, זה לא מחזה דרמטי. 109.64.164.184 15:21, 16 במאי 2013 (IDT)

הערה קונספטואלית חשובה בנושא הפסקה "פיתוח המשוואה"

מכובדי, אני לא עורך בוויקפדיה (עד היום הערתי כמה הערות טכניות קטנות ותיקנתי תיקון טכני אחד), אבל פיזיקה ברמה מסויימת אני יודע. מבחינה קונספטואלית עקרונית, אי אפשר לפתח את משוואת שרדינגר כיוון שהיא חלק מהשערות היסוד במכניקת הקוונטים. זאת אומרת שאין הצדקה עקרונית על בסיס ענף אחר בפיזיקה. בכל ענף בפיזיקה יש כאלה הנחות מוצא ומשוואות יסוד: חוקי ניוטון,f=ma או עיקרון המילטון הם עקרונות היסוד של המכניקה הקלאסית. אין לחוקים ראשוניים אלה של המכניקה הצדקה תיאורטית הנובעת מענף אחר בפיזיקה אלא התאמה ניסיונית. בדומה לכך חוקי התרמודינמיקה (האפס, שימור האנרגיה והשני וכו) - הם נקודת המוצא לתרמודינמיקה ואי אפשר להצדיק אותם אלא ע"י התאמתם לניסוי. וכך גם בחשמל, בתורת היחסות. לגישה שאני מציג כאן יש התאמה (ללא כל הסבר הרעיוני שנתתי כאן) בפתיחת הערך, וכך כתוב בפתיחה: "משוואת שרדינגר היא משוואת התנועה היסודית של מערכות קוונטיות..." בהערת אגב - יש נקודות פתיחה אחרות למכניקת הקוונטים הלא יחסותית, אבל זה לא העניין כאן. ובכן, בהתאם לכך שזו משוואה יסודית - אי אפשר לפתח אותה ובהתאם לכך כותרת הפיסקה "פיתוח המשוואה" היא מטעה ממש. אין לי טענות לגבי המתמטיקה המופיעה בפסקה אבל ההקשר אינו נכון. המתמטיקה הזו בסך הכל נותנת את "התחושה" שיש הגיון פיזיקלי מאחורי מ. שרדינגר ושהיא מסתדרת עם מספר משוואות מגלים (בצורה הקלאסית) והקשר בין תנע ומספר גל (של דה ברויי). ההצדקה האמיתית של משוואת שרדינגר היא כאמור נסיונית ולא תיאורטית (תאוריטית הנשענת על בסיס פיזיקה קודמת אני מתכוון).

אני לא רוצה לתקן דבר בעל משמעות ככ גדולה לפני שאני מעלה את הטענה הזו כאן (כאמור, אתם כולכם עורכים ותיקים ממני). Wolf israel - שיחה 00:41, 15 בפברואר 2019 (IST) ככה חותמים אני מקווה.